Chabad Library · Otzar HaChassidim
Pelach HaRimon·
ארש"ד שאמר אדמו"ר שליט"א יום ש"ק פ' במדבר שנת הר"ת לפ"ק
וזכרתי את בריתי יעקוב1 ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור2. להבין מה שהופך הסדר יעקב קודם ליצחק ויצחק קודם לאברהם. הנה כלל התירוץ הוא מחמת שא' אח"כ והארץ אזכור ולא הזכיר שמים א"כ מדבר בבחי' ארץ קדמה3 ובבחי' זאת הסדר מלמטה למעלה יעקב יצחק אברהם, משא"כ כשמזכיר שמים קודם לארץ כמו בפ' אם לא בריתי4 יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי שמדבר בבחי' שמים קדמו בבחי' זאת הסדר אברהם יצחק יעקב. ולהבין הטעם בזה גם להבין ענין יעקב מלא בוי"ו שבכל התו' אינו רק פ"א [ובתנ"ך חמשה פעמים מלא5 וכנגדם חמשה פעמים אלי' חסר6 ] וכנגדו בפ' הנה אנכי שולח לכם7 את אלי' הנביא לפני בוא כו' חסר וי"ו ואיתא בדברז"ל שיעקב לקח במשכון הוי"ו8 מאת אלי' בכדי שיבוא לבשר את בניו
וזכרתי את בריתי יעקוב1 ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור2. להבין מה שהופך הסדר יעקב קודם ליצחק ויצחק קודם לאברהם. הנה כלל התירוץ הוא מחמת שא' אח"כ והארץ אזכור ולא הזכיר שמים א"כ מדבר בבחי' ארץ קדמה3 ובבחי' זאת הסדר מלמטה למעלה יעקב יצחק אברהם, משא"כ כשמזכיר שמים קודם לארץ כמו בפ' אם לא בריתי4 יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי שמדבר בבחי' שמים קדמו בבחי' זאת הסדר אברהם יצחק יעקב. ולהבין הטעם בזה גם להבין ענין יעקב מלא בוי"ו שבכל התו' אינו רק פ"א [ובתנ"ך חמשה פעמים מלא5 וכנגדם חמשה פעמים אלי' חסר6 ] וכנגדו בפ' הנה אנכי שולח לכם7 את אלי' הנביא לפני בוא כו' חסר וי"ו ואיתא בדברז"ל שיעקב לקח במשכון הוי"ו8 מאת אלי' בכדי שיבוא לבשר את בניו
בתקכב
לתה"מ9. ואינו מובן למה אלי' דוקא הוא שייך לבשורת תחה"מ, וענין מה שלקח במשכון הוא פלא לגמרי.
לתה"מ9. ואינו מובן למה אלי' דוקא הוא שייך לבשורת תחה"מ, וענין מה שלקח במשכון הוא פלא לגמרי.
גולהבין כל הנ"ל ילה"ק ענין פ' הנ"ל10 אם לא בריתי יומם ולילה שיש בזה ב' פי'11 הא' דקאי על ברית דתו', וענין ברית הוא מחבר ומקשר, והיינו שברית דתו' מחבר שני הפכים דיום ולילה, ופי' הב' דקאי על ברית מילה שהוא ג"כ מחבר ומקשר יום ולילה, ושני הפי' אמת והיינו כמבו' בס"י כרת לו ברית12 בין עשר אצבעות13 ידיו והוא ברית הלשון וכרת לו ברית המעור14 בין עשר אצבעות רגליו והוא ברית המעור, ומתחילה י"ל מהו ענין יום ולילה, הנה ארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא15 והדר נהורא. וביאור הדברים כי הנה אא"ס אינו מהות ועצמות הא"ס רק הארתו וזיוו, והוא מה שבכחו ויכולתו להשפיע עולמות, והוא כמו אור השמש שאינו עצמות השמש רק מה שמאיר ממנו לארץ ולדרים, וזהו ג"כ ענין הי' הוא ושמו בלבד המוזכר בפר"א16, כי ענין השם אינו שייך ג"כ לעצמות האדם רק מה שנפנה לזולתו17 לקוראו18 ע"י השם. והנה הגם שהאור איננו מהותו ועצמותו ית' רק הארתו בלבד מ"מ הארה זאת גופא הוא בחי' א"ס וכל מה שמאיר ממנו הכל הוא בחי' א"ס וא"כ איך ימצא ממנו בחי' העולמות שהם בגבול ומדה והם ג"כ בבחי' יש נפרד, לזאת צמצם א"ע [... וענין הצמצום אינו בבחי' העצמות ח"ו כי לא יתכן בו ענין צמצום כלל רק הצמצום הוא בבחי' האור, וגם בבחי' האור אין הפי' הסתלקות ח"ו רק העדר הגילוי למקבלים כו' וד"ל]. והיינו שנתעלם כללות האור עד שאין נגלה למקבלים רק נקודה אחת מכללות האור והוא בחי' היו"ד דשם הוי'.
דאך הנה כתי' בי"ה הוי' צור עולמים19 ודרז"ל ביו"ד נברא העוה"ב20 והיינו שגם מן היו"ד אין יכולים לקבל רק עולמות עליונים שנק' העוה"ב [והוא בחי' אצי'] והגם שהם מקור לבחי' שפע פרטית בלבד כמו בחי' חכים הוא מקור להיות ממנו בחי' חכ' בלבד ולא השפעה אחרת וכ"ה עד"ז כל הי"ס כו' מ"מ הם בתכלית הביטול והיחוד אבל כשצריך להתהוות בחי' יש נפרד צריך להיות נמשך בחי' ה' מבחי' היו"ד והיו"ד מתלבש בו שזהו בחי' בינה, ובחי' בינה נמשך ע"י הוי"ו שהוא מדות דז"א ומתלבש בבחי' ה' אחרונה שהוא בחי' המל' שיש בה ג' קוין שזהו מקור ג'
התקכג
העולמות דבי"ע ששני העולמות דבריאה יצירה הוא כנגד ב' קוי הה'21 ובחי' עשי' כנגד רגל הקצר הנפסק שהוא בחי' אף עשיתיו22, וזהו בה' נברא העוה"ז23 שעוה"ז הוא ג' עולמות הנבראים שנראים בבחי' יש נפרד וזהו"ע בהבראם בה' בראם24 [... והגם שכוונת רז"ל בה' נברא כו' הוא ה' ראשונה היינו שעיקר מקור ההתהוות הוא מבחי' בינה ה' ראשונה כמאמר אימא עילאה מקננא בכורסייא26 כו', אבל גילוי ההתהוות בפועל מאין ליש שיהי' נראה בבחי' יש נפרד הוא ע"י ה' אחרונה25 בחי' המל' שזהו בחי'27 בראם כו' וד"ל], אך גם בחי' ה' אחרונה הוא בבחי' הוי' ולא הי' נראים עדיין העולמות לבחי' יש רק ע"י התלבשות בשם אלקים וזהו כי שמש ומגן הוי' אלקים28 שבחי' אלקים הוא כמו מגן ונרתיק להסתיר על אור שם הוי' שהוא בחי' פרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע29 והוא כמ"ש והבדילה הפרוכת30 כו' כמו פרוכת המעלים את האור לבל יעבור מחוץ לפרוכת כו' כך הוא ענין הפרסא להעלים עצמות האור דאצי' רק אור של תולדה31 שאינו מעין אור הראשון כלל לכן נתהווה ממנו בחי' יש נפרד.
העולמות דבי"ע ששני העולמות דבריאה יצירה הוא כנגד ב' קוי הה'21 ובחי' עשי' כנגד רגל הקצר הנפסק שהוא בחי' אף עשיתיו22, וזהו בה' נברא העוה"ז23 שעוה"ז הוא ג' עולמות הנבראים שנראים בבחי' יש נפרד וזהו"ע בהבראם בה' בראם24 [... והגם שכוונת רז"ל בה' נברא כו' הוא ה' ראשונה היינו שעיקר מקור ההתהוות הוא מבחי' בינה ה' ראשונה כמאמר אימא עילאה מקננא בכורסייא26 כו', אבל גילוי ההתהוות בפועל מאין ליש שיהי' נראה בבחי' יש נפרד הוא ע"י ה' אחרונה25 בחי' המל' שזהו בחי'27 בראם כו' וד"ל], אך גם בחי' ה' אחרונה הוא בבחי' הוי' ולא הי' נראים עדיין העולמות לבחי' יש רק ע"י התלבשות בשם אלקים וזהו כי שמש ומגן הוי' אלקים28 שבחי' אלקים הוא כמו מגן ונרתיק להסתיר על אור שם הוי' שהוא בחי' פרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע29 והוא כמ"ש והבדילה הפרוכת30 כו' כמו פרוכת המעלים את האור לבל יעבור מחוץ לפרוכת כו' כך הוא ענין הפרסא להעלים עצמות האור דאצי' רק אור של תולדה31 שאינו מעין אור הראשון כלל לכן נתהווה ממנו בחי' יש נפרד.
ווביאור ענין הפרסא יובן ע"י משל רוחני כמו משלי שלמה32 כו', שההפרש בין ב'33 אותיות ההסבר שהם כלים לאור השכל ולכן נתגלה על ידם אור השכל משא"כ המשל הוא ענין זר לגמרי שאינו כלי לאור השכל כלל וזולתו השומע ידמה שאינו דברי שכל רק מעשה בטלה, אך באמת גנוז בו שכל עמוק ומי שהוא חכם ובר שכל יוכל להבין ממנו אפס קצהו של השכל שהבנתו הוא רק הארה בעלמא מעמקות השכל ואינו מערכו כלל [רק מי שהוא חכם עמוק אדרבה יוכל להבין ממנו עמקות השכל כמ"ש מה שלא יבינו ע"י הסבר כו']. ועד"ז יובן ענין הפרסא שמעלמת בתוכה ומתלבשת בה עצמות האורות דאצי' רק לנבראים אין נגלה ממנה רק הארה בעלמא אור של תולדה שאינו מעין אור הראשון כנ"ל, וזהו"ע כברייתו של עולם ברישא חשוכא כו' והיינו שבריאת העולמות הוא ע"י צמצומים הנק' חושך, ובריאת עולמות עליונים שהוא בחי' ע"ס דאצי' הוא ע"י צמצום הראשון
זתקכד
הנק' חושך כמ"ש ישת חושך סתרו34 וע"י היו"ד שנשאר אחר הצמצום ובריאת עולמות הנבראים הוא ע"י הפרסא שהוא בחי' חושך גמור להסתיר האור עד שהעולם נראה בבחי' יש כו'. וזהו בחי' מדת יום ומדת לילה35 כי מדת יום הוא בחי' ע"ס דאצי' שהם מקבלים אא"ס בבחי' גילוי אור [והיינו שהנקודה דיו"ד הנשאר מכללות האור דא"ס מאיר בהם בבחי' גילוי כו'] משא"כ עולמות הנבראים גם האור שלהם הוא מוסתר ונעלם ע"י הפרסא ואינו מאיר בהם בגילוי ולכן נק' מדת לילה כו'.
הנק' חושך כמ"ש ישת חושך סתרו34 וע"י היו"ד שנשאר אחר הצמצום ובריאת עולמות הנבראים הוא ע"י הפרסא שהוא בחי' חושך גמור להסתיר האור עד שהעולם נראה בבחי' יש כו'. וזהו בחי' מדת יום ומדת לילה35 כי מדת יום הוא בחי' ע"ס דאצי' שהם מקבלים אא"ס בבחי' גילוי אור [והיינו שהנקודה דיו"ד הנשאר מכללות האור דא"ס מאיר בהם בבחי' גילוי כו'] משא"כ עולמות הנבראים גם האור שלהם הוא מוסתר ונעלם ע"י הפרסא ואינו מאיר בהם בגילוי ולכן נק' מדת לילה כו'.
חוהנה בחי' יום ולילה כמ"ש בבחי' שנה כן הוא בבחי' נפש ועולם, ועניינם בבחי' נפש הוא בחי' הודאה וברכה36, כי כשקמים בבוקר אומרים37 כל זמן שהנשמה כו' מודים38 כו' וכן הודו לה'39, שכ"ז הוא בחי' הודאה מרחוק שמודה אעפ"י שאינו משיג הענין מקרוב, כ"ה למעלה אע"פ שמשיגים איכות התהוות היש מאין וממילא היש בטל מ"מ אינו משיג מהות עצם האין [שזהו בחי' ד"ע כו'] רק מודה עליו בהודאה בלבד מרחוק וזהו נק' מדת לילה בנפש משא"כ אח"כ בש"ע נמשך בחי' גילוי עצם האין בבחי' ראי' מקרוב [כמו סנהדרין שנק' עיני העדה40 ע"ש שבחי' עצם האין הוא מאיר בבחי' גילוי בנפשם עד שרואים אמתתו כמ"ש כו'] לכן או' ברוך שהוא בחי' ברכה והמשכה בגילוי, וזהו נק' מדת יום בנפש, וכ"ה עד"ז ההפרש בין אמונה לדעת, אך מבחי' האמונה בא לבחי' הדעת כמ"ש וארשתיך לי באמונה41 ואח"כ וידעת את ה' כו'. וכ"ה עד"ז בבחי' עולם יש בחי' יום ולילה, ובחי' יום הוא העוה"ב שבו מאיר גילוי אלקות להיות נשמות נהנין מזיו השכינה42 אבל העוה"ז דומה ללילה מצד שבחי' אלקות מוסתר ונעלם בו ועוד בזה"ג שמוסתר יותר אור האלקי [... ע"ד שאותותינו לא ראינו43 ] לכן נמשל ללילה כו' וד"ל.
טוהנה זהו בחי' יום ולילה כאשר המה מחולקים כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר44, אך עיקר הכוונה שיהי' יום אחד והיינו שיתחברו מדת יום ומדת לילה וזהו מה שארז"ל כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום45 כו' וזהו ע"י ברית דתורה
יתקכה
ומצות מילה כו'. והנה ענין להזכיר מדת יום בלילה היינו להביא האור הנק' יום ולהמשיכו בתוך החושך [והיינו ענין ולילה כיום יאיר46 לא שיתבטל הלילה ממציאותו רק שיאיר כמו אור היום כו'] וזהו ע"י התו' שנק' ותורה אור47. כי הנה ענין התורה הוא אור העצמות דא"ס שמאיר בחכמה עילאה אשר הוא וחכמתו אחד48 ונמשך למטה בעוה"ז הגשמי' שלא ע"י צמצומים והשתלשלות המדריגות כלל, וענין ההמשכה בעוה"ז הוא מה שמתלבש בצירופי אותיות גשמיים כמו שנים אוחזין בטלית49 ותרומות ומעשרות כו' וזהו כמ"ש רבות עשית50 כו' נפלאותיך ומחשבותיך ממש נמשך אלינו שלא ע"י ממוצעים כלל משא"כ אגידה ואדברה כשהי' צריך להיות נמשך האור ע"י ההשתלשלות עצמו מספר כי אין שיעור לריבוי הצמצומים והעלמות שנמשכים מחכמה עילאה עד שנמשך האור בעוה"ז הגשמי לכן מתמעט במיעוט אחר מיעוט כו' [משא"כ אור התורה אינו מתמעט כלל רק נמשך כמ"ש בבחי' חכמה עילאה ממש, ולכן כשנמשך למטה מורה על תוקף האור יותר וכמ"ש במ"א בענין קול השופר שהולך וחזק מאד51 ולא כמו שארי קולות שהולכים ומתחלשים כו'], ונמצא שצירופי אותיות הגשמי' שהם מבחי' החשך דנבראים [... כי בגילוי הם שוים לשארי צירופי אותיות שאינם ד"ת] ומ"מ מאיר בהם אור העליון שהוא בחי' חכמתו של הקב"ה להדיא שלא ע"י השתל' כלל כנ"ל וזהו ענין מה שמזכירים מדת יום בלילה, וזהו ענין כל העוסק בתורה בלילה52 פי' שהוא ממשיך בחי' תורה אור בבחי' לילה וחשך הגשמיים, וזהו גולל אור מפני חושך53 שהו"ע צמצום האור להיות הנבראים בבחי'54 שנק' חושך, וחושך מפני אור היינו שנגלל החושך מצד שמביאים את האור בתוכו כו' שזהו ע"י התורה כנ"ל, וזהו משארז"ל ג"כ ברישא חשוכא שהו"ע ההשתלשלות והדר נהורא היינו כשממשיכין את האור בתוך החושך ע"י התורה, וזהו"ע ברית דתורה המחבר יום ולילה.
ומצות מילה כו'. והנה ענין להזכיר מדת יום בלילה היינו להביא האור הנק' יום ולהמשיכו בתוך החושך [והיינו ענין ולילה כיום יאיר46 לא שיתבטל הלילה ממציאותו רק שיאיר כמו אור היום כו'] וזהו ע"י התו' שנק' ותורה אור47. כי הנה ענין התורה הוא אור העצמות דא"ס שמאיר בחכמה עילאה אשר הוא וחכמתו אחד48 ונמשך למטה בעוה"ז הגשמי' שלא ע"י צמצומים והשתלשלות המדריגות כלל, וענין ההמשכה בעוה"ז הוא מה שמתלבש בצירופי אותיות גשמיים כמו שנים אוחזין בטלית49 ותרומות ומעשרות כו' וזהו כמ"ש רבות עשית50 כו' נפלאותיך ומחשבותיך ממש נמשך אלינו שלא ע"י ממוצעים כלל משא"כ אגידה ואדברה כשהי' צריך להיות נמשך האור ע"י ההשתלשלות עצמו מספר כי אין שיעור לריבוי הצמצומים והעלמות שנמשכים מחכמה עילאה עד שנמשך האור בעוה"ז הגשמי לכן מתמעט במיעוט אחר מיעוט כו' [משא"כ אור התורה אינו מתמעט כלל רק נמשך כמ"ש בבחי' חכמה עילאה ממש, ולכן כשנמשך למטה מורה על תוקף האור יותר וכמ"ש במ"א בענין קול השופר שהולך וחזק מאד51 ולא כמו שארי קולות שהולכים ומתחלשים כו'], ונמצא שצירופי אותיות הגשמי' שהם מבחי' החשך דנבראים [... כי בגילוי הם שוים לשארי צירופי אותיות שאינם ד"ת] ומ"מ מאיר בהם אור העליון שהוא בחי' חכמתו של הקב"ה להדיא שלא ע"י השתל' כלל כנ"ל וזהו ענין מה שמזכירים מדת יום בלילה, וזהו ענין כל העוסק בתורה בלילה52 פי' שהוא ממשיך בחי' תורה אור בבחי' לילה וחשך הגשמיים, וזהו גולל אור מפני חושך53 שהו"ע צמצום האור להיות הנבראים בבחי'54 שנק' חושך, וחושך מפני אור היינו שנגלל החושך מצד שמביאים את האור בתוכו כו' שזהו ע"י התורה כנ"ל, וזהו משארז"ל ג"כ ברישא חשוכא שהו"ע ההשתלשלות והדר נהורא היינו כשממשיכין את האור בתוך החושך ע"י התורה, וזהו"ע ברית דתורה המחבר יום ולילה.
יאוענין ברית דמילה כי הנה ענין התורה היא בבחי' הדיבור שמדבר דברי תורה שהוא בבחי' הרוחני [וא"כ אינו נמשך ע"י התורה רק בחי' יום55 למעלה בבחי' מדת לילה שבאצי' שהוא בחי' המל' כמשי"ת בביאור56 או גם בבחי' עולמות הנבראים דברי' יצי' כמבואר בסידור במאמר הקל קול יעקב57 אך לא בבחי' עולם העשי' כו'], אך בחי' המצות נעשים במעשה והנה רמ"ח פיקודין הוא רמ"ח אברים דמלכא58 כמו האבר שעל ידו נתגלה חיות הנפש לחוץ כמו ע"י אבר היד נתגלה
יבתקכו
בבחי' מעשה וע"י הרגל בבחי' הילוך כו' כך ע"י המצות מתגלה אא"ס שבאצי' למטה בבי"ע כו'59, הם בבחי' כלים עליונים דאצי' אך שיומשך האור דא"ס ויתלבש בבחי' הכלים דאצי' הוא ע"י שמירה מן הל"ת ולכן שס"ה ל"ת הן כנגד שס"ה גידים60 והוא עד"מ למטה גידי הדם המה מצמצמים חיות הנפש שיתלבש בתוך האברים ואח"כ מתגלה ע"י האברים לחוץ כך למעלה שמי עם י"ה שס"ה61 ועל ידם מתגלה האור בבי"ע, והנה בחי' זאת דגילוי האור בבי"ע נק' בשם רגל וכמ"ש והארץ הדום רגלי62 שהוא בחי' כלי לקבל השפע הנמשך מבחי' רגלי ועז"א כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והיינו כמו עד"מ הברית הוא ממשיך הטיפה שכלולה מכל האברים בבחי' הולדה לחוץ כך ע"י מצות מילה ושמירתה נמשך השפע מבחי' המצות כמ"ש למעלה באצי' שנק' אברים דמלכא ומתגלה בבחי' לידה למטה בבי"ע עד עשי' הגשמי' דייקא משא"כ ע"י התורה לא נמשך רק בבחי' הרוחני' כנ"ל.
בבחי' מעשה וע"י הרגל בבחי' הילוך כו' כך ע"י המצות מתגלה אא"ס שבאצי' למטה בבי"ע כו'59, הם בבחי' כלים עליונים דאצי' אך שיומשך האור דא"ס ויתלבש בבחי' הכלים דאצי' הוא ע"י שמירה מן הל"ת ולכן שס"ה ל"ת הן כנגד שס"ה גידים60 והוא עד"מ למטה גידי הדם המה מצמצמים חיות הנפש שיתלבש בתוך האברים ואח"כ מתגלה ע"י האברים לחוץ כך למעלה שמי עם י"ה שס"ה61 ועל ידם מתגלה האור בבי"ע, והנה בחי' זאת דגילוי האור בבי"ע נק' בשם רגל וכמ"ש והארץ הדום רגלי62 שהוא בחי' כלי לקבל השפע הנמשך מבחי' רגלי ועז"א כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והיינו כמו עד"מ הברית הוא ממשיך הטיפה שכלולה מכל האברים בבחי' הולדה לחוץ כך ע"י מצות מילה ושמירתה נמשך השפע מבחי' המצות כמ"ש למעלה באצי' שנק' אברים דמלכא ומתגלה בבחי' לידה למטה בבי"ע עד עשי' הגשמי' דייקא משא"כ ע"י התורה לא נמשך רק בבחי' הרוחני' כנ"ל.
יגוהנה בחי' זאת הנמשך ע"י המצות הוא ג"כ ענין הזכרת מדת יום בלילה שהוא להביא האור בתוך החושך אך הוא נמשך למטה יותר בבחי' העשי', אך בחי' זאת יש בה יתרון שעל ידה הוא קיום האור דתורה מצד שזהו פנימי' המכוון כידוע דסוף מעשה עלה במחשבה תחילה63, והוא כדוגמת הרגלי' שהם מעמידים הראש וכמאמר תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים64 כו' וד"ל. וזהו"ע או יחזיק במעוזי65 יעשה שלום לי שלום יעשה לי, ששלום הראשון הוא חיבור הנעשה ע"י התורה שהוא בחי' ברית הלשון בחי' הדעת המחבר יום ולילה ושלום השני הוא חיבור הנעשה ע"י המילה שהוא הגילוי אור שנמשך ע"י המצות למטה בבי"ע הנק' לילה, וזהו אם לא בריתי יומם ולילה שברית דתורה ומילה הם מחברים יום ולילה אך ע"י החיבור נעשה יומם בתוס' מ"ם שזהו"ע יתרון אור שבא מתוך החושך הנה כ"ז הוא ענין להזכיר מדת יום בלילה שהוא ענין66 שילוב הוי' באדני67. אך יש בחי' הזכרת מדת לילה ביום שהו"ע יוצר אור ובורא חושך68 והיינו ע"י ההתבוננות כאשר מתבונן בשרש שם אלקים המסתיר שהוא מבחי' עצמות הוי' וכמאמר וידעת היום69 והשבות אל לבביך כי הוי' הוא האלקים שפירושו שאלקים הוא הוי' וכמאמר ומבלעדי אין אלקים70, שבחי' שם אלקים אינו נבדל ממנו ח"ו, וא"כ לפני עצמות הוי' אין מסתיר
ידתקכז
כלל בחי' שם אלקים וכלא חשיב ולכן אנו אומרים אתה הוי' לבדך71 שכמו שקודם שנבה"ע הי' לבדו כך עתה הוא לבדו ממש בלי שום שינוי כלל ועי"ז נתבטל החשך ממציאותו ונכלל באור העליון, וזהו"ע שילוב אדני בהוי'72 שהו"ע להזכיר מדת לילה ביום, וזהו"ע לך יום אף לך לילה73 מה יום ברשותך כי שרש בחי' לילה שהוא אלקים המסתיר הוא ג"כ למעלה בבחי' אור שם הוי' וזהו אף לך לילה כו' [וכמ"ש לך ה' הממלכה74 כו' וד"ל]. ויובן זה מענין המשל ששרשו בעומק השכל דייקא ולכן נשתבחו כל החכמים כמו שלמה ור"מ במשלים דייקא ולא בהשכלות העמוקות כי מי שיכול להמשיל משל לנמשל הוא מורה על עמקות חכמתו יותר וכל חכם היותר עמוק יכול להשפיל יותר ולכן אצל שלמה המלך ע"ה הי' יכול להשפיל חכמתו העמוקה בשלשת אלפים משל75 שכ"א הוא משל למשל שקדמו ור"מ לא הי' משפיל רק בשלש מאות משלים76 כו', וכ"ה למעלה שרש שם אלקים המסתיר הוא בעצמות האור דשם הוי', וכאשר מתבונן בזה נתבטל בחי' החשך המסתיר שהו"ע התכללות מדת לילה ביום כנ"ל וד"ל.
כלל בחי' שם אלקים וכלא חשיב ולכן אנו אומרים אתה הוי' לבדך71 שכמו שקודם שנבה"ע הי' לבדו כך עתה הוא לבדו ממש בלי שום שינוי כלל ועי"ז נתבטל החשך ממציאותו ונכלל באור העליון, וזהו"ע שילוב אדני בהוי'72 שהו"ע להזכיר מדת לילה ביום, וזהו"ע לך יום אף לך לילה73 מה יום ברשותך כי שרש בחי' לילה שהוא אלקים המסתיר הוא ג"כ למעלה בבחי' אור שם הוי' וזהו אף לך לילה כו' [וכמ"ש לך ה' הממלכה74 כו' וד"ל]. ויובן זה מענין המשל ששרשו בעומק השכל דייקא ולכן נשתבחו כל החכמים כמו שלמה ור"מ במשלים דייקא ולא בהשכלות העמוקות כי מי שיכול להמשיל משל לנמשל הוא מורה על עמקות חכמתו יותר וכל חכם היותר עמוק יכול להשפיל יותר ולכן אצל שלמה המלך ע"ה הי' יכול להשפיל חכמתו העמוקה בשלשת אלפים משל75 שכ"א הוא משל למשל שקדמו ור"מ לא הי' משפיל רק בשלש מאות משלים76 כו', וכ"ה למעלה שרש שם אלקים המסתיר הוא בעצמות האור דשם הוי', וכאשר מתבונן בזה נתבטל בחי' החשך המסתיר שהו"ע התכללות מדת לילה ביום כנ"ל וד"ל.
טווהנה זהו"ע אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שו"א לא שמתי כי הנה שמים וארץ הם געה"ע וגעה"ת77 והגם שלא נז' בספרים רק ב' מיני ג"ע78 זהו בד"כ אבל בד"פ יש ריבוא רבבות מדריגות בג"ע זה למעלה מזה ויש בזה כמה עליות כמו מגעה"ת לגעה"ע העלי' ע"י העמוד79 הידוע ועד"ז בבחי' העלי' ממדריגה למדריגה80 יש עמוד המחבר שע"י נעשה העלי' ונק' בחי' כל כתרגומו כי כל בשמים וארץ81 דאחיד בשמי' ובארעא וזהו"ע רב כל82 כו', ושרש כולם הוא בחי' הנהר היוצא מעדן83, כי להיות הנהר הוא מקור כל התענוגים שבג"ע לזאת בכחו לחבר ממדריגה למדריגה העליונה ממנה, וזהו"ע הנני נוטה עלי'84 כנהר שלום שהנהר הוא המחבר כו' ונק' בחי' הנהר הנ"ל בחי' חוקות שמים וארץ וקיומו הוא מבחי' התומ"צ הנק' בריתי כי להיות ע"י תומ"צ ממשיכים עצמות אא"ס שבחכמה עילאה שהוא בחי' המעיין שלמעלה מן הנהר עי"ז נמשך תמיד נביעות חדשות מן המעיין לנהר עד שנעשה נהר שאינו פוסק, וזהו"ע בשמחה ובטוב לבב מרוב כל85 שבחי' שמחה וטוב
טזתקכח
לבב שבמצוה הוא יותר טוב מרוב כל כי שרש בחי' רב כל הוא בחי' הנהר דבינה כו' משא"כ בחי' שמחה וטוב לבב שבתומ"צ מגיע בבחי' המעיין דחכ' שממנו מקור מוצא הנהר כו', משא"כ כשח"ו נפסק הברית דתומ"צ היינו כשאינם עוסקים בתורה וגם שמקיימים המצות מ"מ עושים אותם מצות אנשים מלומדה בקרירות ולא בשמחה וטוב לבב אז כתי' ונהר יחרב וייבש86 ח"ו יחרב בבית ראשון ויבש בבית שני שהוא בחי' ה' עילאה וה' תתאה מקור מוצא ב' מיני ג"ע געה"ע וגעה"ת והיינו שאינו נמשך בהם תוס' אור בתמידות להנביע חדשות רק בצמצום גדול כפי שנמדד ע"פ קו המדה בתחילת ההשתל' כו', וזהו"ע אם לא בריתי שכאשר אין הברית דתומ"צ אז חוקות שמים וארץ לא שמתי שאין שום נביעה חדשה בנהר כו'. ועיקר יובש הנהר הוא עד"מ הנהר גשמי שמתייבש מריבוי חמימות כ"ה בעבודה מרוב חום תאוות עניני עוה"ז והאש שבהם נפסק ונסתלק הענג אלקי שהוא בחי' נהר הנ"ל.
לבב שבמצוה הוא יותר טוב מרוב כל כי שרש בחי' רב כל הוא בחי' הנהר דבינה כו' משא"כ בחי' שמחה וטוב לבב שבתומ"צ מגיע בבחי' המעיין דחכ' שממנו מקור מוצא הנהר כו', משא"כ כשח"ו נפסק הברית דתומ"צ היינו כשאינם עוסקים בתורה וגם שמקיימים המצות מ"מ עושים אותם מצות אנשים מלומדה בקרירות ולא בשמחה וטוב לבב אז כתי' ונהר יחרב וייבש86 ח"ו יחרב בבית ראשון ויבש בבית שני שהוא בחי' ה' עילאה וה' תתאה מקור מוצא ב' מיני ג"ע געה"ע וגעה"ת והיינו שאינו נמשך בהם תוס' אור בתמידות להנביע חדשות רק בצמצום גדול כפי שנמדד ע"פ קו המדה בתחילת ההשתל' כו', וזהו"ע אם לא בריתי שכאשר אין הברית דתומ"צ אז חוקות שמים וארץ לא שמתי שאין שום נביעה חדשה בנהר כו'. ועיקר יובש הנהר הוא עד"מ הנהר גשמי שמתייבש מריבוי חמימות כ"ה בעבודה מרוב חום תאוות עניני עוה"ז והאש שבהם נפסק ונסתלק הענג אלקי שהוא בחי' נהר הנ"ל.
יזועצה היעוצה לזה הוא עד"מ גשמי כאשר יבש הנהר ונפסק אז חופרין בעומק יותר מן המעיין ואז ממשיכין נביעה חדשה למלאות הנהר על כל גדותיו כ"ה למעלה ענין התשובה שהוא בחילא יתיר87 והיינו לעורר העומק שבנפש שהוא בחי' נקודת הרצון שלמעלה מן החכמה ועי"ז מעוררים למעלה בחי' חשך העליון דישת חושך סתרו שהוא למעלה מבחי' מדת יום ומדת לילה [שהו"ע88 ב' היחודים דשילוב הוי' באדני ואדני בהוי' כו'], וכאשר מגלה עמוקות מיני חושך89 זה שהו"ע גילוי עצמות אא"ס שלפני הצמצום, אז ממילא ממלאים כל החסרונות והפגמים שנעשה מחמת העדר קיום התומ"צ, וזהו"ע ממעמקים קראתיך הוי'90 שע"י עומק הלב שלמעלה מן החכמה מעוררים המשכת שם הוי' מחדש כו'. והנה זהו"ע ג' מיני אה', ואהבת בכל לבבך91 זהו ברית דמילה כי יש מילה ברוחני' ומלתם את ערלת לבבכם92 להסיר התאווה ומדות רעות וממילא יהי' האהבה בכל לבבך רק לה' לבדו, ובכל נפשך הוא ברית דתורה לקשר רוחא ברוחא ונשמתא כו', ובכל מאדך הוא בחי' התשובה שהוא למעלה מבחי' כלי הלב ונק' חילא יתיר כו' וד"ל.
יחוהנה בחי' זאת הוא בחי' יעקב כי הנה יעקב א' אם יהי' אלקים עמדי93 ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש והכוונה שבחי' אלקים שהוא בחי' החושך יהי' עמדי בבחי' טפל ובטל לגבי האור והיינו ע"י ב' היחודים הנ"ל דשילוב הוי' באדני ואדני בהוי' וזהו"ע לחם לאכול ובגד ללבוש שהו"ע התומ"צ94 שנק' מזון ולבוש ועל
יטתקכט
ידם נמשך האור ומתגלה בתוך החושך, אך זהו בחי' יעקב יו"ד עקב95 שבחי' יו"ד דחכמה עילאה נמשך ומאיר בעקב אבל אח"כ א' והי' הוי' לי לאלקים שזהו"ע מדתו העליונה בחי' התעוררות רחמים רבים שעי"ז ממשיכין מבחי' אא"ס עצמו אשר לפני הצמצום שהוא למעלה מבחי' היו"ד דשם הוי' כנ"ל, ולגבי עצמות אא"ס גם הוי' כאלקים חשיב96 כי נמשך ע"י צמצום האור כנ"ל, ובחי' זאת נמשך ע"י התשובה והתעוררות רחמים דייקא. ועם זה יובן ענין הנ"ל שכאשר שמים קדמה לארץ שזהו כסדר ההשתל' בתחי' מדת יום שהוא בחי' יחו"ע ואח"כ מדת לילה בחי' יחו"ת וזהו ג"כ ענין שמים קדמה לארץ וגם אברהם קודם ליצחק [כי אברהם הוא בחי' החסד97 מקור בנין עולם האצי' ויצחק הוא בחי' גבו'98 מקור בנין המל'99 שהוא מקור הנבראים כו'], אבל כאן נאמר והארץ אזכור שמעוררים שרש הארץ שהו"ע סוף מעשה כמו שעלה במחשבה תחילה שהוא לפני הצמצום וזהו א"א כ"א ע"י זכרון ברית דיעקב שהו"ע התשובה והתעוררות ר"ר כו' וד"ל.
ידם נמשך האור ומתגלה בתוך החושך, אך זהו בחי' יעקב יו"ד עקב95 שבחי' יו"ד דחכמה עילאה נמשך ומאיר בעקב אבל אח"כ א' והי' הוי' לי לאלקים שזהו"ע מדתו העליונה בחי' התעוררות רחמים רבים שעי"ז ממשיכין מבחי' אא"ס עצמו אשר לפני הצמצום שהוא למעלה מבחי' היו"ד דשם הוי' כנ"ל, ולגבי עצמות אא"ס גם הוי' כאלקים חשיב96 כי נמשך ע"י צמצום האור כנ"ל, ובחי' זאת נמשך ע"י התשובה והתעוררות רחמים דייקא. ועם זה יובן ענין הנ"ל שכאשר שמים קדמה לארץ שזהו כסדר ההשתל' בתחי' מדת יום שהוא בחי' יחו"ע ואח"כ מדת לילה בחי' יחו"ת וזהו ג"כ ענין שמים קדמה לארץ וגם אברהם קודם ליצחק [כי אברהם הוא בחי' החסד97 מקור בנין עולם האצי' ויצחק הוא בחי' גבו'98 מקור בנין המל'99 שהוא מקור הנבראים כו'], אבל כאן נאמר והארץ אזכור שמעוררים שרש הארץ שהו"ע סוף מעשה כמו שעלה במחשבה תחילה שהוא לפני הצמצום וזהו א"א כ"א ע"י זכרון ברית דיעקב שהו"ע התשובה והתעוררות ר"ר כו' וד"ל.
כומעתה י"ל מש"א יעקב מלא בוי"ו, כי הנה בחי' יעקב נק' בריח התיכון100 שמבריח מן הקצה לקצה והיינו מן הקצה היותר עליון שהוא בחי' עצמות אא"ס עד למטה בעשי' גשמי', והטעם בזה כי כאשר אין הגילוי נמשך רק מבחי' ממכ"ע אז הגילוי הוא בדרך השתלשלות ולא יוכל לימשך בבחי' דומם גשמי משא"כ כאשר הגילוי הוא מבחי' סוכ"ע אז נמשך הגילוי גם בגוף הגשמי, וזהו"ע תחה"מ שיאיר אור הגילוי101 להחיות הגוף הגשמי הנעשה מעפר גשמי כי בבחי' סוכ"ע שוה ומשוה102 כו'. והנה בחי' הגילוי דסוכ"ע נעשה ע"י בחי' וזכרתי בריתי יעקב שהו"ע התשובה והתעוררות רחמים רבים אשר מעורר עצמות אא"ס אשר לפני הצמצום כו' וזהו"ע הוי"ו המבריח מן הקצה לקצה כו'. והנה בחי' זאת הוא ג"כ בחי' אלי' כי ההפרש בין אלי' לשאר הנביאים103 שבכולם נמשך גילוי אלקות בפנימי' לזכך נפשם משא"כ אלי' עבודתו בקדש הי' להמשיך גילוי אלקות גם בחומר גופו הגשמי בחיצוני' עד שעלה בסערה השמימה104 כו' והיינו מצד שהמשיך מבחי'
כאתקל
עצמות אא"ס אשר שם הוי' כאלקים יחשב ולכן החזיר לבני דורו בתשובה [כי מתחילה היו עובדי הבעל כו'] עד שאמרו ב"פ הוי' הוא האלקים105, וב' פעמים הכוונה שהרגישו בחי' עצמות אא"ס אשר שם הוי' כאלקים יחשב, ונמצא שבחי' אלי' הי' מעין הבחי' הנ"ל שיאיר בתחה"מ, ולכן יהי' הוא המבשר לתחה"מ, רק ההפרש הוא שהוא עלה השמים מלמטה למעלה ובתחה"מ יומשך למטה בעפר הגשמי, וראי' לזה כי עוה"ב יהי' לנשמות בגופים106 ואעפ"כ אין בו לא אכילה ושתי'107 והיינו מחמת שיתגלה בחי' סוכ"ע ויוכל הגוף הגשמי להחיות מבחי' אלקות כו'. וזהו מה שלקח במשכון הוי"ו דאלי' שהוא בחי' העלי' שלו מלמטה למעלה שהוא בחי' העלאת מ"ן לבחי' סוכ"ע שמבחי' זאת יתגלה אח"כ ההמשכה מלמעלה למטה בתחה"מ להחיות הגוף גשמי שזהו בחי' הוי"ו דיעקב כו' וד"ל.
עצמות אא"ס אשר שם הוי' כאלקים יחשב ולכן החזיר לבני דורו בתשובה [כי מתחילה היו עובדי הבעל כו'] עד שאמרו ב"פ הוי' הוא האלקים105, וב' פעמים הכוונה שהרגישו בחי' עצמות אא"ס אשר שם הוי' כאלקים יחשב, ונמצא שבחי' אלי' הי' מעין הבחי' הנ"ל שיאיר בתחה"מ, ולכן יהי' הוא המבשר לתחה"מ, רק ההפרש הוא שהוא עלה השמים מלמטה למעלה ובתחה"מ יומשך למטה בעפר הגשמי, וראי' לזה כי עוה"ב יהי' לנשמות בגופים106 ואעפ"כ אין בו לא אכילה ושתי'107 והיינו מחמת שיתגלה בחי' סוכ"ע ויוכל הגוף הגשמי להחיות מבחי' אלקות כו'. וזהו מה שלקח במשכון הוי"ו דאלי' שהוא בחי' העלי' שלו מלמטה למעלה שהוא בחי' העלאת מ"ן לבחי' סוכ"ע שמבחי' זאת יתגלה אח"כ ההמשכה מלמעלה למטה בתחה"מ להחיות הגוף גשמי שזהו בחי' הוי"ו דיעקב כו' וד"ל.
כבוזהו וזכרתי את בריתי יעקב שהוא התעוררות העצמי' דסוכ"ע שלפני הצמצום, אך בחי' זאת יאיר ג"כ בשני היחודים דשילוב הוי' באדני ואדני בהוי' [כי אעפ"י שיאיר בחי' גבוה יותר מ"מ גם הם לא יתבטלו ממציאותם ובהם גופא יאיר בחי' הנ"ל] שזהו בריתי יצחק ובריתי אברהם, כי הנה מבואר במדרש108 ויקרא אלקים לאור יום109 זה אברהם ולחשך קרא לילה זה יצחק כמא' ותכהנה עיניו110 כו' כי יצחק הוא בחי' הגבורה מקור בנין המל' להיות נבראים בבחי' יש נפרד, אך עיקר הכוונה להמשיך בחי' גילוי אלקות בבחי' היש שמזה נעשה בחי' תענוג למעלה שנק' בחי' צחוק כמשל הצחוק שעושין לפני שרים111 שהוא מדבר שיש בו שינוי דייקא כך כאשר נברא יש מאין שהוא בחי' חושך וצמצום ואח"כ ממשיכין בו בחי' אור אלקי ע"י תומ"צ מזה נעשה בחי' עונג גדול למעלה הנק' צחוק, וזהו"ע הזכרת מדת יום בלילה ושילוב הוי' באדני, אך בחי' אברהם הוא בעצם מדת יום ומדת לילה נכלל בו שזהו"ע העקידה שהוא לאכללא112 שמאלא בימינא113 כמאמר והאלקים נסה את אברהם114, ונמצא שבחי' גילוי העליון הנ"ל דבריתי יעקב יהי' נמשך גם בבחי' יצחק ואברהם אך העיקר הוא והארץ אזכור והוא מה שיומשך גילוי אלקות בדומם הגשמי להחיות הגופים גשמי' כו' וד"ל.