Chabad Library · Otzar HaChassidim
Pelach HaRimon·
א[פ' וישלח תר"ב]
והתהלכתי בתוככם1 כו'2 ואולך אתכם קוממיות3 כו'4. הנה יש ב' מיני הילוך הא' בבחי' אחורים וחיצוני' כמא' אחרי הוי' תלכו5 וכן במשה כתיב וראית את אחורי ופני לא יראו6. והב' ההילוך בבחי' פנים שהוא בחי' פנימי' כמו באברהם כתיב התהלך לפני והיה תמים7 וכן ביעקב כתיב האלקי' אשר התהלכו אבותי לפניו8 וכן בחזקי' כתב אשר התהלכתי לפניך9 כו'. והנה להבין ענין ב' בחי' הילוך הנ"ל מתחילה צ"ל ענין ההילוך, כי הנה כתיב ונתתי לך מהלכים10 בין העומדים האלה שמלאכים נק' עומדים וכן בחי' הנשמות קודם בואם לגוף נק' עומדים וכמאמ' חי ה' אשר עמדתי לפניו11, ותכלית הכוונה בבחי' הירידה שלהם בגוף הוא כדי שיבואו למדרגה מהלכים בין העומדים כמשי"ת. וביאור הדברים צ"ל ענין ב' בחי' שפע מאא"ס בעולמות, הא' בחי' ממכ"ע והב' בחי' סכ"ע, רק12 בחי' ממכ"ע הוא בחי' אור וחיות הבא בבחי' התלבשות בעולמות בחלוקי מדריגות בכל עולם ועולם לפ"ע כמו עד"מ בחי' שכל ומדות שבחי' המדות נולדים מן השכל13 שיש שכל שמראה לחסד ויש שכל שמראה לדין ויש שמראה לדין לרחם*14, וכפי הוראת השכל כן נולדים המדות בלב, הנה שפע זאת הוא הבא בבחי' פנימי' ומתלבשת במדות כו'. ויובן בתוס' באור מבחי' חיות הנפש בגוף שבחי' שפע החיות מתלבש באברים ונמשך בהם בדרך חומר וצורה14 שהחומר מעין הצורה15 ולכן משתנה החיות לפ"ע החומר המתלבש בו כמו במוחין בא השפע בדרך כללות לכלול כל פרטי החיות של כל האיברים בהעלם ואח"כ הוא בא ונמשך מההעלם אל הגילוי בכל אבר ואבר בפרט כמו כח הראי' בעין וכח השמיעה באוזן כו'.
והתהלכתי בתוככם1 כו'2 ואולך אתכם קוממיות3 כו'4. הנה יש ב' מיני הילוך הא' בבחי' אחורים וחיצוני' כמא' אחרי הוי' תלכו5 וכן במשה כתיב וראית את אחורי ופני לא יראו6. והב' ההילוך בבחי' פנים שהוא בחי' פנימי' כמו באברהם כתיב התהלך לפני והיה תמים7 וכן ביעקב כתיב האלקי' אשר התהלכו אבותי לפניו8 וכן בחזקי' כתב אשר התהלכתי לפניך9 כו'. והנה להבין ענין ב' בחי' הילוך הנ"ל מתחילה צ"ל ענין ההילוך, כי הנה כתיב ונתתי לך מהלכים10 בין העומדים האלה שמלאכים נק' עומדים וכן בחי' הנשמות קודם בואם לגוף נק' עומדים וכמאמ' חי ה' אשר עמדתי לפניו11, ותכלית הכוונה בבחי' הירידה שלהם בגוף הוא כדי שיבואו למדרגה מהלכים בין העומדים כמשי"ת. וביאור הדברים צ"ל ענין ב' בחי' שפע מאא"ס בעולמות, הא' בחי' ממכ"ע והב' בחי' סכ"ע, רק12 בחי' ממכ"ע הוא בחי' אור וחיות הבא בבחי' התלבשות בעולמות בחלוקי מדריגות בכל עולם ועולם לפ"ע כמו עד"מ בחי' שכל ומדות שבחי' המדות נולדים מן השכל13 שיש שכל שמראה לחסד ויש שכל שמראה לדין ויש שמראה לדין לרחם*14, וכפי הוראת השכל כן נולדים המדות בלב, הנה שפע זאת הוא הבא בבחי' פנימי' ומתלבשת במדות כו'. ויובן בתוס' באור מבחי' חיות הנפש בגוף שבחי' שפע החיות מתלבש באברים ונמשך בהם בדרך חומר וצורה14 שהחומר מעין הצורה15 ולכן משתנה החיות לפ"ע החומר המתלבש בו כמו במוחין בא השפע בדרך כללות לכלול כל פרטי החיות של כל האיברים בהעלם ואח"כ הוא בא ונמשך מההעלם אל הגילוי בכל אבר ואבר בפרט כמו כח הראי' בעין וכח השמיעה באוזן כו'.
בתס
וככה יובן למעלה עד"ז בבחי' התגלות החיות דממכ"ע בעולמות שהוא בא בדרך כלל ופרט כמו תחלת התלבשות החיות הוא בהיכל שבכל עולם ועולם שהוא בחי' ראש ומוחין שבעולם ההוא ובו בא התלבשות החיות בדרך כלל ואח"כ נמשך מהאה"ג17 בפרט בבחי' ששה היכלות שבעולם ההוא16, וכ"ה בכללות העולמות דבי"ע ראשית גילוי החיות בד"כ הוא בהיכל דבריאה ואח"כ מתחלק מהעלם אה"ג בכל עולם בפרט, ובכל מדריגה שבעולם ההוא ג"כ בפרט, ושפע זאת דממכ"ע הוא הבא ע"י צמצום אור האלקי שזהו ענין צמצם שכינתו בין שני בדי הארון18 כו' שכינה הוא בחי' מל'19 דאצי' שהוא בחי' אלקות ממש דאיהו וגרמוהי חד20 כמו כל הספי' דאצי' וע"י צמצום בא אור האלקי בבחי' תפיסא והתלבשות בהיכל דבריאה שזהו ענין בין שני בדי הארון כו' וע"ד גילוי שכינה בעוה"ז שתחלת כללות הגילוי הי' בהיכל שבבהמ"ק ומשם האיר לכל נש"י לכאו"א בפרט לפ"ע וכמבואר בלק"א פ'21 [... ובדרך כלל יותר הנה בחי' גילוי הקו המאיר ע"י צמצום מבחי' מל' דא"ס הנק' אא"ס הוא בחי' ממכ"ע והוא מאיר בתחלה בד"כ בבחי' א"ק שהוא בחי' מחה"ק שצופה ומביט22 עד סוף כל הדורות בסקירה אחת והוא בחי' ראש ומוחין בכללות העולמות דאבי"ע ואח"כ קורא הדורות מראש23 בפרט מהאה"ג כנ"ל במא' יונתי24 כו'].
וככה יובן למעלה עד"ז בבחי' התגלות החיות דממכ"ע בעולמות שהוא בא בדרך כלל ופרט כמו תחלת התלבשות החיות הוא בהיכל שבכל עולם ועולם שהוא בחי' ראש ומוחין שבעולם ההוא ובו בא התלבשות החיות בדרך כלל ואח"כ נמשך מהאה"ג17 בפרט בבחי' ששה היכלות שבעולם ההוא16, וכ"ה בכללות העולמות דבי"ע ראשית גילוי החיות בד"כ הוא בהיכל דבריאה ואח"כ מתחלק מהעלם אה"ג בכל עולם בפרט, ובכל מדריגה שבעולם ההוא ג"כ בפרט, ושפע זאת דממכ"ע הוא הבא ע"י צמצום אור האלקי שזהו ענין צמצם שכינתו בין שני בדי הארון18 כו' שכינה הוא בחי' מל'19 דאצי' שהוא בחי' אלקות ממש דאיהו וגרמוהי חד20 כמו כל הספי' דאצי' וע"י צמצום בא אור האלקי בבחי' תפיסא והתלבשות בהיכל דבריאה שזהו ענין בין שני בדי הארון כו' וע"ד גילוי שכינה בעוה"ז שתחלת כללות הגילוי הי' בהיכל שבבהמ"ק ומשם האיר לכל נש"י לכאו"א בפרט לפ"ע וכמבואר בלק"א פ'21 [... ובדרך כלל יותר הנה בחי' גילוי הקו המאיר ע"י צמצום מבחי' מל' דא"ס הנק' אא"ס הוא בחי' ממכ"ע והוא מאיר בתחלה בד"כ בבחי' א"ק שהוא בחי' מחה"ק שצופה ומביט22 עד סוף כל הדורות בסקירה אחת והוא בחי' ראש ומוחין בכללות העולמות דאבי"ע ואח"כ קורא הדורות מראש23 בפרט מהאה"ג כנ"ל במא' יונתי24 כו'].
גוהנה כ"ז הוא בחי' ממכ"ע אבל סוכ"ע הוא בחי' אור ושפע שאינו בא בבחי' התלבשות בעולמות כלל רק בבחי' השראה בהעלם וכמו הנשמה המחי' את הגוף שכללו' החיות המאיר בגוף אפי' בבחי' המוחין שהוא בחי' חיות כללי אינו רק הארה בעלמא מעצמי' הנשמה אבל עצמי' נשאר בבחי' העלם ומקיף שזהו בחי' מזלא שבנשמה25 כו' כי אין האיברים מרגישים כלל חיות עצמי' הנשמה אעפ"י שבאמת עיקר קיום חיות הפנימי הוא מבחי' המקיף השורה בהעלם מ"מ אינו מורגש באברים כלל, כ"ה למעלה בחי' עצמו' אלקות אינו בא כלל בבחי' הרגשה בעולמות אע"פ שבאמת נמצא בכל העולמות עד דלית אתר פנוי מיני'26 והוא נמצא בכולם
דתסא
בהשוואה ומזה הוא אמיתת קיום חיותם והתהוותם מאין ליש מ"מ אינו נמצא רק בהעלם ולא בגלוי כלל ולכן נק' סוכ"ע ע"ש שאינו בא בהרגשה התלבשות בעולמות רק בהעלם אבל באמת נמצא בכולם בהשוואה כנ"ל. והנה בחי' סוכ"ע א"א להשיג כלל בשום דרך ואופן כי למת"ב27 כו' רק ע"י מצוות גורמים בחי' יחוד קובהו"ש28 שזהו בחי' גלוי הסובב בממלא והיינו ע"י מצוות שמקיים כ"א מישראל דווקא בנשמתו המלובשת בגופו דווקא בזה ממשיכים יחוד סובב וממלא והיינו שיאיר בחי' הסובב בבחי' גלוי בממכ"ע כו'.
בהשוואה ומזה הוא אמיתת קיום חיותם והתהוותם מאין ליש מ"מ אינו נמצא רק בהעלם ולא בגלוי כלל ולכן נק' סוכ"ע ע"ש שאינו בא בהרגשה התלבשות בעולמות רק בהעלם אבל באמת נמצא בכולם בהשוואה כנ"ל. והנה בחי' סוכ"ע א"א להשיג כלל בשום דרך ואופן כי למת"ב27 כו' רק ע"י מצוות גורמים בחי' יחוד קובהו"ש28 שזהו בחי' גלוי הסובב בממלא והיינו ע"י מצוות שמקיים כ"א מישראל דווקא בנשמתו המלובשת בגופו דווקא בזה ממשיכים יחוד סובב וממלא והיינו שיאיר בחי' הסובב בבחי' גלוי בממכ"ע כו'.
הועם זה יובן ענין עומדים ומהלכים כי המלאכים וכן הנשמות בהיותם בג"ע הגם שנהנין מזיו השכינה29 בבחי' עונג האלקי הנמשך שם וגם עליהם נא' וקדושים בכ"י יהללוך סלה30 בעא"ע בלי הפסק אך כאו"א הוא מרגיש אור האלקי שבמקורו אשר לוקח משם כמו מחנה מיכאל באה' מקבלים שפע וחיות מחסד שבמל' דאצי' המקור אליו ומקורו הוא גופא הוא בחי' אור המוגבל בכלי [... שהוא ענין ע"מ31 שבמל' שהם בחי' כלים לאורות די"ס שבמל' כו'], וכן הנשמות ג"כ אינם מקבלים רק מבחי' אור המוגבל בכלי [... רק שמקבלים מפנימי' הכלים] שזהו בחי' ממכ"ע, וההתפעלות זאת מוגבלת שזהו ענין אה' דבכל נפשך כו', אבל הנשמה ע"י התלבשותה בגוף לקיים מצוות בעוה"ז המלובשים בדברים גשמיי' המה מעוררים למעלה בחי' הסוכ"ע בממלא ועי"ז נק' מהלכים, כי ענין הילוך הוא בחי' התפשטות שהוא בחי' יציאה לחוץ מגבולו המגבילו וא"כ ממילא הוא בל"ג כו' והוא ענין אה' דבכל מאדך שבא מצד גילוי הסובב דווקא כו' וד"ל. וזהו בכל יום יהי' בעיניך כחדשים32 שזהו דווקא כאשר הגלוי הוא מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' א"ס למעלה מבחי' הגבלה בכלים ולכן בכי"ו הוא התחדשות ואינו מתיישן כלל כנ"ל במא' יונתי33 כו'.
ווהטעם לזה שע"י מצוות גשמי' שבעוה"ז ממשיכים גלוי הסובב הנה ידוע בענין מה שעוה"ב נק' עולם ברור34 והיינו מפני ששרשו נמשך מבחי' ממכ"ע שהוא בחי' אור וחיות פנימי בבחי' התלבשות הכלים ולכן א"א שיתהפך מן הקצה אל הקצה וא"א לבוא למדריגתו בעוה"ב כאשר פגם נשמתו כ"א כאשר יזדכך בתחילה בגיהנום או בכף הקלע או בנה"ד כ"א לפי אופן הפגם שלו כו', משא"כ בעוה"ז אפשר להתהפך ע"י תשובה ברגע א' מן הקצה אל הקצה דהיינו מבחי' רשע גמור
זתסב
לבחי' צדיק גמור כמארז"ל בענין המקדש את האשה35 כו', והטעם לזה כי שורש גשמי' העוה"ז נמשך מבחי' כל יכול שהוא בחי' סוכ"ע לכן בעוה"ז דווקא יוכל להיות התהפכות כנ"ל מצד הארת סוכ"ע המאיר בו כו' והוא ג"כ הטעם בעסק המצות שבעוה"ז דווקא בגשמיות שיוכל עי"ז להמשיך גילוי הסובב בממלא כנ"ל וד"ל. וזהו ענין מהלכים בין העומדים שע"י ההילוך שנעשה מעסק המצוות שבעוה"ז עי"ז ממשיך גלוי אא"ס הסובב כ"ע גם בין העומדים שהוא בחי' נשמות ומלאכים שבג"ע שמקבלים ג"כ תוס' אור ושפע יתר מכפי המדה הקצובה להם משרש מקור חוצבם בממכ"ע כו' וד"ל.
לבחי' צדיק גמור כמארז"ל בענין המקדש את האשה35 כו', והטעם לזה כי שורש גשמי' העוה"ז נמשך מבחי' כל יכול שהוא בחי' סוכ"ע לכן בעוה"ז דווקא יוכל להיות התהפכות כנ"ל מצד הארת סוכ"ע המאיר בו כו' והוא ג"כ הטעם בעסק המצות שבעוה"ז דווקא בגשמיות שיוכל עי"ז להמשיך גילוי הסובב בממלא כנ"ל וד"ל. וזהו ענין מהלכים בין העומדים שע"י ההילוך שנעשה מעסק המצוות שבעוה"ז עי"ז ממשיך גלוי אא"ס הסובב כ"ע גם בין העומדים שהוא בחי' נשמות ומלאכים שבג"ע שמקבלים ג"כ תוס' אור ושפע יתר מכפי המדה הקצובה להם משרש מקור חוצבם בממכ"ע כו' וד"ל.
חומעתה י"ל ענין ב' מיני הילוך הנ"ל בבחי' אחורים ובבחי' פנים כו'. הנה ארז"ל בברכות בפ' כ"מ36 ארומיא דקראי דלפעמים א' ועמדו זרים ורעו את צאנם37 ולפעמים ואספת דגנך38 ותירצו כאן כשאין עושין רצונו ש"מ וכאן כשעושין רצונו ש"מ, והקושיא מבוארת דהלא ואספת דגנך הוא בפ' שני' דק"ש ושם נאמר והי' אם שמוע39 תשמעו אל מצוותי וגם נא' בכל לבבכם ובכל נפשכם ואיך יתכן לומר שזה נק' אין עושין רצונו של מקום, וידוע התירוץ בשם הה"מ נ"ע שמפני שלא נא' כאן בכל מאודך לכן נק' אין עושין כו' משא"כ בפ' ראשונה נאמר בכל מאודך40 לכן נק' עושין רצונו ש"מ. ועדיין אינו מובן דמפני שלא נא' ובכל מאודך אף שמבטל א"ע לאלקות בכל לב ונפש נק' אין עושין רצונו של מקום, אך הענין יובן בהקדם ענין מקום מהו כי הנה הקב"ה נק' בשם מקום כמארז"ל במשנה אין עומדים41 עד שיתכוונו42 לבם למקום, וכן אנו אומרים ברוך המקום43, הענין הוא דהנה כי הנה מקום אתי44 וביאור ענינו הוא בחי' כח אלקי העושה בחי' מקום לכן נק' בשם מקום להיותו מקור לבחי' מקום וכמאמר הוא מקומו ש"ע45 כו'. הנה ביעקב כתיב ויקח
טתסג
מאבני המקום46 ומבואר בזוהר שיש י"ב מלאכים הנושאים את הכסא47 שהם ג' לסטרא מזרח וג' לסטרא דרום כו' ונמצא שהם בחי' מקום של כל העולמות כי מקום הוא מעלה ומטה ד' רוחות48 שהוא בחי' הגבלת כל נברא בכאו"א לפ"ע וכן יש הגבלה בזמן כו', אך מקור המקום והזמן הוא בחי' מל'49 דאצי' כידוע בענין ממכ"ע הוא בחי' מקום הנק' עולם וממשלתך בכל דו"ד50 הוא בחי' הזמן, וע"ז נא' הנה מקום אתי שבחי' המל' מיוחדת בו ית' שהוא למעלה מגדר מקום וזמן וכמא' לך ה' הממלכה51 וכידוע דנהו"ת קארי תדיר לנהורא עילאה52, אך כדי שיתגלה יחוד זה בעולמות זהו ענין ויפגע במקום53 שהוא ענין יעקב תיקן תפילת ערבית54 והיינו שתיקנה שיתגלה בחי' מקום בחי' סוכ"ע שהוא למע' מגדר מקום וזמן.
מאבני המקום46 ומבואר בזוהר שיש י"ב מלאכים הנושאים את הכסא47 שהם ג' לסטרא מזרח וג' לסטרא דרום כו' ונמצא שהם בחי' מקום של כל העולמות כי מקום הוא מעלה ומטה ד' רוחות48 שהוא בחי' הגבלת כל נברא בכאו"א לפ"ע וכן יש הגבלה בזמן כו', אך מקור המקום והזמן הוא בחי' מל'49 דאצי' כידוע בענין ממכ"ע הוא בחי' מקום הנק' עולם וממשלתך בכל דו"ד50 הוא בחי' הזמן, וע"ז נא' הנה מקום אתי שבחי' המל' מיוחדת בו ית' שהוא למעלה מגדר מקום וזמן וכמא' לך ה' הממלכה51 וכידוע דנהו"ת קארי תדיר לנהורא עילאה52, אך כדי שיתגלה יחוד זה בעולמות זהו ענין ויפגע במקום53 שהוא ענין יעקב תיקן תפילת ערבית54 והיינו שתיקנה שיתגלה בחי' מקום בחי' סוכ"ע שהוא למע' מגדר מקום וזמן.
יוזהו ענין יין המשמח אלקים55 ולכאורה אינו מובן מהו שמחתו שמשמח את אלקים, אך הנה ידוע בענין הוי' ואלקי' ששם הוי' הוא למע' מגדר מקום וזמן כידוע דהוי' הוא הי' הווה ויהי' כא'56 אך בחי' אלקות57 הוא בחי' המל'58 שבניינה מהגבורות59 שפועלים צמצומים והסתר שיהי' בחי' מקום וזמן, ויין הוא המשמח אלקים שמגלה פנימיותו שהוא בחי' שם הווי' שלמעלה מגדר מקום וזמן המלובש במקום וזמן בהעלם וע"י היין נתגלה כו', וזהו מה שמשמח אלקים כו', ומבואר למעלה שבחי' יחוד דסובב וממלא הוא ע"י המצוות אך בזה יש ב' אופנים בחי' עושין רצונו כו' ואין עושין כו', כי הנה לפעמים אנו מוצאים שהמצות נק' בשם לבושים כמא' הזוהר ע"פ ואברהם זקן בא בימים60 דמאן דגרע יומא חדא גרע לבושא חדא, וכן ביעקב נא' וירח את ריח בגדיו61 כו' שהוא בחי' כללו' המצוות הנק'
יאתסד
בשם בגדים של נשמה הנק' בחי' יעקב, וכן אצל הינוקא נא' שהכיר בריחא דלבושייהו62, ולפעמים אנו מוצאים שהמצוות נק' בשם פירות כמארז"ל אצל עגלה ערופה שלא הניחוהו לעשות פירות מאי פירות מצוות63.
בשם בגדים של נשמה הנק' בחי' יעקב, וכן אצל הינוקא נא' שהכיר בריחא דלבושייהו62, ולפעמים אנו מוצאים שהמצוות נק' בשם פירות כמארז"ל אצל עגלה ערופה שלא הניחוהו לעשות פירות מאי פירות מצוות63.
יבוביאור הענין יובן ע"פ הנ"ל שענין המצוות הוא בחי' גלוי הסובב בממלא אך בגילוי זה יש ג'64 אופנים, הא' הגלוי בבחי' מקיף שגם המקיף נק' אור ופועל בו קיומו כו' וכענין השמים המקיפים לארץ שעי"ז מתקיים הארץ ובלא הנ"ל לא הי' מתקיים כלל, והב' כאשר המקיף נגלה ונמשך בבחי' או"פ ממש תוך הכלים וכענין השפע הבא משמים לארץ שהוא ענין טל ומטר הנכנס ומתלבש בתוך חלקי כדור הארץ ופועל בו צמיחה מאין ליש, כ"ה בענין המצות שלפעמים מעוררים גלוי הסובב שיאיר בבחי' מקיף בלבד ואז המצוות נק' בשם לבושים כו' ולפעמים פועלים ע"י המצוות שיתגלו בבחי' פנימי' ממש ואז נעשה בחי' מזון לנשמה ואז המצוות נק' בשם פירות65 כו' וענין זה תלוי בעושין רצונו כו' ואין עושין כו', כי הנה ענין עושין רצונו הוא כמו בנשמות הגבוהות שנגלה אצלם בחי' רעו"ד שלמעלה משכל ומדות וכמו ברשב"י שא' בחד קטירא אתקטרנא66 בי' בקב"ה ואצלם הוא בחי' אתהפכא שהרע נהפך לטוב והוא בחי' ישראל כי שרית עם אלקים67 מצד שרואין אמיתת ביטול המקום הנמשך מבחי' שם אלקים לגבי שם הוי' שהוא למע' מבחי' מקום וזמן, ובחי' זאת הוא בחי' בן שעבודתו הוא בחי' תענוג שמתענגין על הוי', וזהו ולא ראה עמל בישראל68 כי אינם צריכים לעבודה ויגיעה רק עבודתם הוא בבחי' תענוג ממילא ומאיליו, וזהו עושין רצונו ש"מ שממשיכין בחי' רצה"ע בבחי' מקום69 ונעשה גלוי הסובב בממלא בבחי' או"פ, משא"כ נשמות שלמטה במדריגה שעבודתם הוא בחי' מעהמ"צ ונק' בחי' יעקב ובחי' עבד כמ"ש שמע אלי יעקב עבדי70 נק' אין עושין רצש"מ מצד שאינם מגיעים לרצה"ע ואינם פועלים רק גלוי הסובב בבחי' או"מ ואז נק' המצוות בשם לבושים כו'.
יגוזהו ענין ב' פרשיות דק"ש כי פרשה ראשונה הוא בבחי' נשמות הגבוהות שנק' ישראל כמא' שמע ישראל71 ולכן נא' ובכל מאודך כי אצלם נגלה בחי' רעו"ד, ובחי' זאת אור הגבורה כי גבורה אינו בחי' דין רק גבורות ממותקות72
ידתסה
כענין הדם שהוא בחי' תוקף החמימות תוקף הגבורה והוא עיקר המחי' וכמו מי שנק' גבור שהוא ע"ש תגבורת כחו לבא בבחי' גלוי, וזהו גלוי סובב בממלא לבוא בבחי' או"פ כו', ובחי' פ' שני' דק"ש כאשר אין נגלה אצלם בחי' רעו"ד שלכן לא נא' בכל מאדך אז נק' אין עושין כו' ולכן אין פועלים גלוי הסובב רק בבחי' או"מ, וזהו ההפרש בין מלאכתן נעשה ע"י אחרים ובין מלאכתן נעשה ע"י עצמן שע"ז נא' ואספת דגנך, כי הנה פי' ואספת דגנך אינו העבודה לקבל הדגן בגשמי' כפשוטן רק הכוונה הוא ברוחני' מעשה המצוות73 שיש בחי' חרישא דמרפיא ארעא74 שהוא ענין ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר75 ולהכניע חומר הגוף הגס וכן עד"ז כל העבודות ישנם ברוחני' ואח"כ כאשר מקיים המצוות גורם בירור והעלאה למע' מע' ועי"ז גורם המשכה מבחי' סובב בממלא שהוא בחי' ורב תבואות בכח שור76 ובחי' זאת נק' מלאכתן נעשה ע"י עצמן, משא"כ בנשמות הגבוהים שנהפך אצלם הרע אינם צריכים לחרטה כלל רק המשכת אלקות בבחי' תענוג [... וממילא נעשה הבירורים למטה כמ"ש במ"א ממשל האבוקה77 שממשיך אליו ממילא כל הניצוצים] ואז מלאכתן נעשה ע"י אחרים ממילא ומאליו וזהו שא' רשב"י אפשר אדם חורש78 כו'.
כענין הדם שהוא בחי' תוקף החמימות תוקף הגבורה והוא עיקר המחי' וכמו מי שנק' גבור שהוא ע"ש תגבורת כחו לבא בבחי' גלוי, וזהו גלוי סובב בממלא לבוא בבחי' או"פ כו', ובחי' פ' שני' דק"ש כאשר אין נגלה אצלם בחי' רעו"ד שלכן לא נא' בכל מאדך אז נק' אין עושין כו' ולכן אין פועלים גלוי הסובב רק בבחי' או"מ, וזהו ההפרש בין מלאכתן נעשה ע"י אחרים ובין מלאכתן נעשה ע"י עצמן שע"ז נא' ואספת דגנך, כי הנה פי' ואספת דגנך אינו העבודה לקבל הדגן בגשמי' כפשוטן רק הכוונה הוא ברוחני' מעשה המצוות73 שיש בחי' חרישא דמרפיא ארעא74 שהוא ענין ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר75 ולהכניע חומר הגוף הגס וכן עד"ז כל העבודות ישנם ברוחני' ואח"כ כאשר מקיים המצוות גורם בירור והעלאה למע' מע' ועי"ז גורם המשכה מבחי' סובב בממלא שהוא בחי' ורב תבואות בכח שור76 ובחי' זאת נק' מלאכתן נעשה ע"י עצמן, משא"כ בנשמות הגבוהים שנהפך אצלם הרע אינם צריכים לחרטה כלל רק המשכת אלקות בבחי' תענוג [... וממילא נעשה הבירורים למטה כמ"ש במ"א ממשל האבוקה77 שממשיך אליו ממילא כל הניצוצים] ואז מלאכתן נעשה ע"י אחרים ממילא ומאליו וזהו שא' רשב"י אפשר אדם חורש78 כו'.
טוומעתה יובן ענין ב' מיני הילוך הנ"ל כי הנה ההילוך בבחי' פנים הוא בחי' ההילוך מלמעלה למטה כי התחלת העבודה הוא מבחי' תענוג שמתענג על הוי' וממילא נמשך גילוי אלקות בבחי' שכל ומדות ואח"כ בלבושים דמחדו"מ וזהו ענין פ' ראשונה דק"ש שמתחילה ההעלאה דבכל מאודך שהוא בחי' רעו"ד הנ"ל ואח"כ נעשה המשכה מלמעלה למטה והיו הדברים האלה79 אשר אנכי מצוך היום על לבבך בבחי' שכל ומדות ואח"כ בלבושים דמחדו"מ וזהו ושננתם כו' ודברת בם80 כו' וקשרתם81 כו', ולכן נא' בפ' זאת מתחילה לימוד התורה והוא ענין ודברת בם ואח"כ וקשרתם שהוא ענין מעהמ"צ וזהו בחי' ואלי'82 שהוא בחי' ההילוך דנשמות הגבוהות, אבל בפ' שני' הוא ענין ההילוך בבחי' אחוריים וחיצוני' מצד שאין להם התגלות בחי' רעו"ד שנק' מאוד רק התחלת העבודה הוא בבחי' אתכפיא במעה"מ, אך בחי' זאת מעורר למעלה גלוי הסובב בממלא [... אך להיותו בבחי' מקיף לכן אין אצלם בחי' רעו"ד בבחי' גלוי ולכן נא'83 בכל מאודך בפ'
טזתסו
זאת] ובחי' זאת נק' אור חוזר ולכן בפ' זאת נא' בתחלה וקשרתם ואח"כ ולמדתם84 כו'.
זאת] ובחי' זאת נק' אור חוזר ולכן בפ' זאת נא' בתחלה וקשרתם ואח"כ ולמדתם84 כו'.
יזוהנה כמו שעכשיו יש ב' מיני הילוך בדרך או"י ואו"ח שמעורר בחי' א"ס להתגלות בנשמה שהוא בבחי' אוב"כ85 שזהו ענין גלוי הסובב בממלא דווקא ונק' מהלכים בין העומדים כנ"ל כך לע"ל יתגלה ב' מיני הילוך מלמעלה למטה כנגד ב' מיני הילוך אלו ואז יהי' הגלוי מעצמו' אוא"ס עד שההילוך דעכשיו נק' עומד לגבי ההילוך דלע"ל. ובאור הענין הנה כל מיני הילוך דעכשיו הוא התגלות מאצי' שזהו ג"כ נק' הילוך להיות שאצי' הוא בחי' א"ס לגבי בי"ע כידוע דבאצי' איהו וגרמוהי חד אך לע"ל יתגלה מעצמו' אוא"ס בנאצלים [... כי גם בחי' אצי' הוא בחי' אוב"כ לגבי עצמיות ונק' עומדים לגבי הגלוי דעצמיות אא"ס שנק' מהלכים כמא' ילכו מחיל אל חיל86 ואין להם מנוחה בעוה"ב87 כו'] והגילוי יהי' ג"כ בב' אופנים דאו"י ואו"ח כמו ההילוך דעכשיו אך הילוך דלע"ל יתגלה ג"כ בבחי' עומדים שהוא ההילוך דעכשיו להיות שההילוך דעכשיו הוא המעורר הגילוי דלע"ל לכן בו יתגלה, וזהו והתהלכתי בתוככם והתהלכתי דווקא שהגילוי יהי' מעצמו' המאציל שלמעלה מבחי' הצמצום בשביל להאציל ע"ס דאצי' [... שזהו ענין גלוי נשמות חדשות שיתגלו לע"ל], והיכן יהי' ההילוך שלי בתוככם דווקא [... היינו שגילוי נשמות החדשות יתגלו בנשמות דעכשיו כו'], ואח"כ אמר ואולך אתכם קוממיות הוא בחי' מאה אמה88 כי עכשיו אינו נחשב רק שבע היכלות כי הגילוי אינו רק מבחי' בינה ובה נכללי' ג"ר89 בהעלם אבל לע"ל יבואו כל הג"ר מהעלם אל הגילוי כ"א במדרגה בפ"ע [... ויתגלה גם החכ' וכתר וזהו אראנו נפלאות ב'90 כתר וחכ' כו' וד"ל] וכאשר כל הע"ס וכ"א כלול מי' זהו ענין הקומה דמאה אמה, אך גלוי זה מעוררים עכשיו במאה ברכות שחייב אדם לברך91 בכל יום וכמבואר בזוהר שיש שם הוי' ברבוע בחי' מקום92 כי היוד בכפל עם ו"ד בגי' קוף93 וזהו מעוררים94 ה' פ"ה הוא כ"ה אתוון דיחו"ע שמע"י ובה' אחרונה ג"כ כנ"ל הוא כ"ד אתוון
יחתסז
דבשכמל"ו96 עם הכולל הוא כ"ה אתוון דיחו"ת95, ופ"ו ל"ו הוא שית ס'97 משנה98, שבכ"ז מעוררים לע"ל שיתגלה שם הוי' שהוא למעלה מבחי' מקום בבחי' מקום וזהו ואולך אתכם קוממיות כו' וד"ל.
דבשכמל"ו96 עם הכולל הוא כ"ה אתוון דיחו"ת95, ופ"ו ל"ו הוא שית ס'97 משנה98, שבכ"ז מעוררים לע"ל שיתגלה שם הוי' שהוא למעלה מבחי' מקום בבחי' מקום וזהו ואולך אתכם קוממיות כו' וד"ל.