Pelach HaRimon·Vayikra·Adam Ki Yakriv Machemפלח הרמון·ויקרא·אדם כי יקריב מכם

אב"ה ליל ד' פ' ויקרא דשנת תרי"ט בסעודת חתונה
אדם כי יקריב¹ מכם² כו'. להבין מה שארז"ל ברכת חתנים בעשרה³ וחתנים מן המנין כו' למה צריך לברכות אלו עשרה יותר מכל הברכות דברכות המצות וברכות ההודאה כו'. הנה מתחלה י"ל⁴ למה קראו לברכות אלו בשם ברכת חתנים כי לכאורה עיקר הברכה הוא בשביל הכלה כו' כמארז"ל כלה בלא ברכה⁵ אסורה לבעלה כנדה כו'. ויש להקדים ענין הקרבן מהו וענין התפלה שהוא במקום קרבן⁶ מה היא, כי הנה בקרבן ארז"ל תיכף לסמיכה שחיטה ובתפלה אמרו תיכף לגאולה תפילה כו' וכמאמרם ז"ל שלש תכיפות הן כו' (ברכות מ"ב ע"א). כי הנה ענין הקרבן גורם למעלה יחוד חו"כ העליונים.

בולהבין ביאור ענין חו"כ העליונים מה הם יש להקדים מאמר הכתוב (קהלת ג', כא) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה כו'. כי הנה ענין רוח הבהמה יובן בהקדם ענין המלאכים שנקראי' בשם חיות ובהמות⁷ פני ארי' פני שור כו' בחי' חי ואינם נקראים בחי' אדם, ולכאורה אינו מובן כי בודאי ההשגה דפני ארי' שהוא בחי' מלאך מיכאל⁸ כו' גדולה מאד ולמה נק' בחי' חי כו'. אך באמת כל השגתם אינו רק מאין ליש איך שאור האלקי מחי' ומהווה אותם בכל עת ורגע ומחמת זה הם במציאות יש ואם הי' מסתלק אפי' רגע א' היו חוזרי' לאין ואפס כמו קודם הבריאה אך כ"ז שהוא שופע בהם הם במציאות יש⁹ ונמצא שאינם מרגישים אמיתית האין כמו שהוא רק הארה בעלמא ממנו המתלבש בהם והיינו מציאותו ולא מהותו כו' אבל אם היו רואים אמיתית האין השופע בהם¹⁰ היו מרגישים שהאין הוא אמיתית היש והמה בחי' אין ואפס המוחלט כו' (... וזהו בחי' איזו מתקרי חכים הרואה את הנולד¹¹ כו'. ..) ולכן התפעלותם מן ההשגה שמשיגים אינה בחי' ביטול המהות מכל וכל רק בחי' אהבה ויראה יש מי שאוהב ויש מי שירא

גה
כו' ולכן נק' בהמה שהוא בחי' יש כו'. אך גם בחי' אור האלקי השופע בהם שהוא בחי' מל' דאצי' המחי' ומהווה כל המלאכים דבי"ע כו' (... וזה"ע המבואר למעלה שרק בחי' הארה מאין האלקי המה משיגים כו' כי עצם האין הוא בחי' י"ס דאצי' ובחי' מל' הוא בחי' זיו בלבד מבחי' הי"ס ונק' שם כו', אך גם בחי' שם הנ"ל¹² נשגב שמו לבדו¹³ מהשגת הנבראים כמאמר כי נשגב שמו לבדו¹⁴ כו' רק הודו הארה מבחי' הזיו הוא המתפשט על ארץ ושמים הנבראים מאין ליש להחיותם, ובחי' זאת הוא בחי' מל' דמל' המתלבש בבחי' ג' עולמות דבי"ע ובחי' זאת נק' בהמה כמשי"ת. משא"כ עצם המל' כמ"ש בבחי' האצי' היא מכלל אדם כו' וד"ל. ..) נק' ג"כ בחי' בהמה כידוע דשם ב"ן הוי' במילוי ההי"ן הוא בבחי' המל'¹⁵ דאצי' ובהמה בגימ' ב"ן¹⁶ כו'. אך להיות בחי' המל' דאצי' הנ"ל הוא בחי' חיות האלקי המהווה ומחי' את כל הנבראים לכן נק' בשם רוח הבהמה כי הוא חיות האלקות המחי' את המלאכים הנק' בשם בהמה כו'.

דוהנה זהו¹⁷ מש"א ורוח הבהמה היורדת היא למטה כי טבע הבהמה להיות רוצה בהשפעה כו', וכ"ה למעלה בבחי' הרוחני' דמל' דאצי' חפצה ותשוקתה להשפיע חיות בנבראים מאין ליש כו'. ולכן ארז"ל יותר משהעגל רוצה לינק¹⁸ הפרה רוצה להניק כו', פרה דוקא שהוא בחי' בהמה שם ב"ן שהוא בחי' המל' דאצי' רצונה להשפיע ולהחיות כל הנבראים מאין ליש כנ"ל ואפי' בחי' בהמה רבה¹⁹ שלפני האצי' (... נלע"ד שהוא בחי' מל' דא"ק או אפי' בחי' מל' דא"ס כו' וד"ל²⁰. ..) רצון הבחי' זאת להשפיע בעולמות כו' משא"כ רוח האדם אדם בגימ' מ"ה²¹ שהוא בחי' המדות דאצי' (... הנק' ז"א²² בלשון הקבלה שהוא ג"כ פרצוף שלם מי"ס מצד המוחין הנמשכים בו²³ כו' אע"פ שבסוד שרש²⁴ לא נאצל רק בבחי' ששה מדות²⁵ כידוע בכהאריז"ל. ..) עולה למעלה בבחי' ביטול האמיתי מצד הראי' שהוא²⁶ האמת איך שלמעלה הוא בחי' יש האמיתי ולמטה העולמות הם בחי' אין ואפס המוחלט לזאת הוא בבחי' ביטול האמיתי במקורו לכן הוא עולה למעלה ואינו רוצה בהשפעה כלל כי איידי דטריד

הו
למיבלע²⁷ כו' להיותו בבחי' מ"ה וביטול לא פליט להשפיע למטה כו' ולכן גם בנשמת משרע"ה שבחינתו הי' בחי' מ"ה כמש"א ונחנו מ"ה²⁸ לכן לא רצה להיות שליח בהשפעת התורה לישראל וא' שלח נא²⁹ כו'. וזהו שא' על עצמו כי כבד פה וכבד לשון שכבד עליו להלביש א"ע בהשפעת התושבע"פ ותושב"כ³⁰ הנק' פה ולשון כו'.

ו(הג"ה³¹. לכאורה יש סתירה גדולה לזה כי לפי הנ"ל הזכר שהוא בחי' מ"ה הוא בחי' גבו' לעלות למעלה בבחי' ביטול ואינו רוצה בהשפעה כלל והנקבה שהוא בחי' ב"ן רצונה בהשפעה כנ"ל והוא בחי' חסד כו', ובלק"ת פ' תזריע³² בענין איש מזריע תחלה ואשה מזרעת תחלה כו' א' שם וז"ל והענין הוא³³ כי הזכר הוא חסד³⁴ כו' ונקבה היא בחי' גבורה כו' ובסוף המאמר³⁵ א' וז"ל וע"פ הקבלה³⁶ הזכר נמשך³⁷ משם מ"ה והנקבה משם ב"ן כו' א"כ לפי הנ"ל הזכר שהוא בחי' מ"ה הוא בחי' חסד וטבע החסד להיות רוצה בהשפעה והנקבה הוא בחי' גבורה וטבע הגבורה הוא כמו האש שעולה למעלה ואינו רוצה בהשפעה והוא היפוך מכל הנ"ל. והנלע"ד בדא"פ שמה שאמר כאן שאדם אינו רוצה בהשפעה היינו בחי' אדם קדמאה בחי' חכ"ע שמאין תמצא ומצד קירובו לבחי' האין הוא בבחי' מ"ה כנ"ל וכן אנו רואים מבשרי אחזה³⁸ כו' שטבע החכם להיות טרוד תמיד³⁹ בעמקות החכ' ואינו רוצה בהשפעה כלל ונמצא שטבע החכ' הוא בחי' גבו' (אפשר מצד המשכתה מבחי' חכ"ס שמלובש בה גבו' דע"י כו') אך בחי' אימא עילאה הנק' בינה הוא מל' יבנה⁴⁰ מקור ז' ימי הבנין⁴¹ מקורה הוא להשפיע למטה בחי' מדות ומל' (ואפ"ל דמקור הבינה הוא למעלה מחכ"ע ושרשה בחסד דע"י המלובש בגולגלתא. ועיין כעין זה בסידור בדרוש וביאור דיוצר הרים שהחכמה הוא מבחי' מל' דא"ק והבינה מבחי' יסוד דא"ק⁴² כו'). וזהו רוח האדם ורוח הבהמה כו' חו"ב עילאין הנק' אין ויש⁴³

זז
כידוע כו'. ונמצא שעצמות החכ' הוא בחי' גבורה ועצמות הבינה הוא בחי' חסד מצד שרשם הראשון (בע"י או בא"ק כנ"ל).

חאך מה שמצינו שחכמה הוא מקור החסדים⁴⁴ ולכן קו הימין הוא חח"ן⁴⁵ ובינה מינה דינין מתערין⁴⁶ ולכן קו השמאל הוא בג"ה⁴⁷ היינו מצד גילויים שבחי' החכמה מאין תמצא ע"י מזל השמיני שהוא בחי' ונוצר חסד ומזל זה הוא מקור החכמה⁴⁹ כידוע בכהאריז"ל ובחי' הבינה מתגלית ע"י מזל ונקה⁴⁸ ששם הוא מקור הגבו'⁵⁰ כו'. וכן מצד ההלבשה שאבא מלביש לחסד דאריך ובינה מתלבשת לגבו' דאריך⁵¹ כו' לכן בחי' החכ' הוא מקור החסדים ובחי' בינה מינה דינין מתערין כו', ולפ"ז אפ"ל שבחי' חו"ב מצד פנימיותם שהוא בחי' ג"ר שבהם החכ' הוא בחי' גבורה מובדל מהשפעה מצד התכללותה בבחי' האין ומקורה מבחי' גבו' דע"י או מבחי' מל' דא"ק כו' והבינה הוא בחי'⁵² חסד לפעול בבחי' אין דחכ' בחי' התגלות והתפשטות מאין ליש מצד שרשה בבחי' חסד דע"י או יסוד דא"ק, אך מצד חיצוניותם שהוא בחי' מדות דחו"ב הנק' יסו"ת⁵³ הוא להיפוך שהחכ' מקור החסדים כי המדות מתגלים בחכ' מחמת ה"ח הנמשכים בו מבחי' ונוצר חסד או מבחי' חסד דאריך המלובש בו ומדות דבינה הם בחי' גבורות להעלים שפע החכמה, כי המה מתגלים בבחי' בינה מצד מזל ונקה או מבחי' גבו' דאריך המלובש בה כו'.

טוהטעם לזה למה חיצוניותם הוא היפוך מבחי' פנימיותם הוא ע"ד המבואר במ"א בענין מלכי ישראל שאינם רוצים להיות מלך כמו שאול שהי' נחבא אל הכלים⁵⁴ מפני שבחי' נשמתם הוא מעולם האצילות⁵⁵ והמה בבחי' ביטול במקורם לכן אינם רוצים להשפיל א"ע להיות מלך על עם כו' שהוא בחי' יש לגבי הביטול שלהם וכמאמר והוי זנב לאריות⁵⁶ ואל תהי ראש לשועלים אריות הם נשמות דאצי' שהם

יח
בבחי' חכם הרואה את הנולד ונק' ארי' אותיות ראי'⁵⁷ ושועלים הם נשמות דבי"ע כו'. אך רצון ה' שדייקא נשמה כזאת שהוא בבחי' ביטול במקורה באצי' תהי' מלך על עם נשמות דבי"ע בכדי שתמשיך בחי' ביטול שיש לה גם בהם וממילא יהי' הגילוי למטה בבי"ע כמו למעלה באצי' שזהו שלימות כוונת הבריאה להיות לו דירה בתחתונים, כ"ה בכאן במקום גבוה יותר שמתחלה נאצל בחי' החכ' שהוא בבחי' ביטול במקורה ואח"כ המשיך חסדים עליונים לפעול בבחי' החכ' בחי' מקור להשפיע ביטול שבחכ' בכל עולם האצי' ועי"ז מתגלה בחי' מדות בחכמה שע"י מתגלה בחי' החכ' בכל עולם האצי' כו'. אך בחי' הבינה הוא מקור לכלים דאצי' להלביש האורות הנמשכים מבחי' החכ', וזהו עצם הבינה שמקורה חסד להשפיע בחי' יש מקור הכלי' אך מתלבשת בבחי'⁵⁸ גבורות בכדי להאציל הכלים בבחי' ריבוי והתחלקות כו', וזהו איהו וחיוהי חד⁵⁹, שזהו שפע החכמה הנק' חיוהי, ואיהו⁶⁰ וגרמוהי הוא בחי' שפע הבינה הממשיך כלים כו' וד"ל.

יאוהנה ידוע דבן מסט' דאבא קאתי⁶¹ שבחי' המדות דאצי' הנק' בן נמשכים מבחי' המדות שבחכ' שנק' אבא⁶² כו', וכאמה בתה⁶³ שבחי' המל' נמשך מבחי' בינה כו'. ולפעמים א' להיפוך דאבא יסד ברתא⁶⁴ כמ"ש הוי' בחכמה יסד ארץ⁶⁵, וכונן שמים שהם המדות דאצי' בתבונה כו'. אך הענין הוא דעצמות פנימי' המדות הוא מבחי' החכ' כמבואר בבה"ז במאמר כי מראש צורים אראנו⁶⁶ כו', אך בחי' התלבשות המדות בריבוי כלים כו'⁶⁷ כל מדה כלולה מיו"ד ויו"ד מיו"ד עד אין שיעור זהו מצד הבינה. ועד"מ מטיפת הזרע שנמשכה ממוח האב דייקא וכלולים בה כל רמ"ח אברים בהעלם, ואח"כ בבחי' האם מצטיירים כל האברי' בפרט ואח"כ היא מוליד את הילד ומוציאו לאויר העולם. כן למעלה עצמיות המדות נמשכים מן החכמה ונקלטים בבחי' יסוד אימא, ושם מתחלקים בריבוי כלים, אך עדיין הם בהעלם בבחי' עיבור ואח"כ מתגלים ע"י הבינה להיות מקור להתהוות עולמות הנבראים מאין ליש כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה⁶⁸ שמקור בנין הנבראים הוא מבחי' המדות דאצי' שראשיתם הוא בחי' חסד כו'. ונמצא שעצמיות פנימי' המדות שהוא החיות שבהם הוא מבחי' החכ' (ונק' בנין הצורה כו'). אך התלבשותם בכלים והתגלותם להיות

יבט
מקור מאין ליש (ונק' בנין החומר כו'), זהו ע"י מדות דבינה שנק' תבונה כו'. אך בבחי' המל' דאצי' הוא להיפוך שעצמי' המל' הוא מבחי' המדות דבינה הנק' תבונה כו', שהוא מה שנאמר בזהר פ' בלק דמסט' דאימא אתמתח⁶⁹ ואושיט פסיעה לבר (ע' בב"ז במאמר הנ"ל). אך התגלות עצם המל' בריבוי כלים להיות פרצוף שלם בע"ס כ"א כלול מיו"ד ויו"ד מיו"ד עד אין שיעור זהו מצד החכ' כידוע למטה מבשרי אחזה שצירופי אותי' הדיבור בריבוי והתחלקות הוא מצד מקור החכ' דייקא הנק' קדמות השכל ע' באגה"ק במאמר ויעש דוד שם⁷⁰ כו'.

יגובזה יתורץ ענין הנ"ל דמש"א דבן (שהם בחי' המדות דז"א) מסט' דאבא קאתי היינו הצורה⁷¹ שעצמו' המדות נמשכים מבחי' החכ', ומש"א כונן שמים בתבונה היינו התכוננותם⁷² שהוא בנין החומר שלהם הוא⁷³ מצד המדות דבינה הנק' תבונה, ובמל' דאצי' העצמי' שהוא בחי' הצורה הוא מבחי' הבינה שעז"נ דאמה כו' ובפי'⁷⁴ ההתפשטות בריבוי כלים שהוא בחי' בנין החומר הוא מצד החכ' ועז"נ ה' בחכמה יסד ארץ כו'. אך א"כ לכאורה אינו מובן מה שבכמה מקומות נאמר שבנין הזכר הוא מהחסדים⁷⁵, ולפי הנ"ל בנין המדות דז"א שהוא בחי' דכר הוא מבחי' תבונה שהוא בחי' מדות דבינה, ומבואר למעלה דבינה מתגלים מצד ה"ג דמזל ונקה או גבו' דאריך המתלבש בה ולכן הם בבחי' גבו' כו' ומהם נמשך בנין המדות דז"א וא"כ איך א' דבנין הזכר מהחסדים כו' ומל' בנינה מצד החכ', ואם הכוונה על מדות דחכ' הרי הם מתגלים מצד ה"ח דמזל ונוצר או מבחי' חסד דאריך המתלבש בחכ' וא"כ הם בבחי' חסדים ומהם נמשך בנין המל' ואיך א' דבנין המל' מהגבו', אך הנה מבואר בכהאריז"ל שגם שבבחי' בינה נמשך ה' גבו' ממזל ונקה ובבחי' חכמה נמשך ה' חסדים ממזל ונוצר מ"מ יש בחי' חו"ג במוחין דאבא וחו"ג במוחין דאימא⁷⁶ כו' וא"כ יתורץ קושי' הנ"ל כי הגם שבנין הז"א הוא מבחי' תבונה מ"מ בנינו מהחסדים שבה ובנין המל' הוא מבחי' חכ' מהגבו' דחכ' כו'.

ידועתה יובן ענין הסתירה הנ"ל שמה שמבואר כאן שבחי' רוח האדם הוא עולה למעלה ואינו רוצה בהשפעה היינו בחי' מ"ה דחכמה שבא מצד הביטול במקורו בחי' האין שלמעלה מבחי' החכמה מצד קרבתה אליו כי הוא ראשית הגילוי מבחי' האין כו' והיינו ג"ר דחכ' כו' וא"כ הוא בבחי' הגבו' לעלות למעלה. אבל בחי' המדות דחכ' מקבלים מבחי' ה"ח דמזל השמיני שפועלים טבע הירידה בבחי' מ"ה דחכ' שיתלבש במדות שבחכ' כו' ומבחי' מדות שבחכ' נמשך בחי' המדות דז"א, לכן

טוי
המ"ה זה שבמדות הוא בחי' טבע הירידה להשפיע, ולכן נא' בלק"ת שבחי' מ"ה הוא הוא⁷⁷ בחי' חסד כו', ומבשרי אחזה חכם עמוק הוא בבחי' ביטול בתמידות מחמת שטרוד בעצמותו להשכיל בעא"ע לכן הוא רחוק מהשפעה כו', משא"כ חסד שבלב כמו איש החסדן בטבעו הוא בבחי' ביטול מצד השפלות ולכן יכול להשפיע כל אשר לו לזולתו כמאמר לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים⁷⁸ וכמו אברהם דעביד טיבו יתירה⁷⁹ כו' מצד השפלות כמאמר ואנכי עפר ואפר⁸⁰ כו'.

טזומעתה יובן ג"כ בבחי' המל' שהגם שמבואר למעלה שבחי' המל' עצמותה הוא מצד הגבורות וגם בניינה שהוא מבחי' החכ' הוא מבחי' הגבו' שבחכ' וא"כ טבעה לעלות ולהסתלק למעלה כמאמר למען יזמרך⁸¹ כו' נהורא תתאה קארי תדיר לנהו"ע⁸² כו' מ"מ המשכתה להתלבש בבי"ע זהו מצד החסדים דייקא, כמו במלך ממלכי ישראל שאינו חפץ במלוכה כנ"ל, ואעפ"כ רצון ה' פעל בו להיות בבחי' חסד להיות בבחי' ירידה להיות מלך על עם כו', כן כבי' למעלה רצון ה' להתלבש מדת המלוכה בבי"ע להיות מלך על הנבראים נשמות ומלאכים דבי"ע הנק' עם כו' וזהו והוכן בחסד כסא⁸³ כו', (כי⁸⁴ כסא הוא התלבשות מל' דמל' בבי"ע כידוע בכהאריז"ל דאורות תנה"י דמל' המתלבשים בכחב"ד דבריאה נק' כסא⁸⁵ והתלבשות זאת הוא מצד החסד עליון שבעצמות שרוצה וחפץ חסד הוא להיות לו דירה כו'). וזהו רוח הבהמה שהוא בחי' מל' דאצי' המתלבשת בבריאה יורדת למטה כטבע החסד כו' כי בניינה הוא ע"י החסד כו' ולכן נק' בחי' רוח הבהמה כי בחי' חי הוא בבריאה⁸⁶ משא"כ אצי' הוא בחי' מדבר ולכן המל' דאצי' כמ"ש בבחי' אצי' נכללת ברוח האדם כו'. והנה שרש אדם ובהמה בעצמות אא"ס שלפני הצמצום כו' שעל בחי' זאת נאמר כי לא אדם⁸⁷ אך שרש כל הבחי' ישנם בעצמות כו' היינו בחי' שעשועי' העצמי'⁸⁸ התגלות בחי' יחיד שזהו דוגמת רוח האדם לעלות למעלה בעצמותו אך בחי' אחד מה שעלה ברצונו להיטיב⁸⁹ ואנא אמלוך⁹⁰ שזהו שרש כח הירידה להתלבש למטה בעולמות כדוגמת רוח הבהמה היורדת כו' כל הנ"ל כתבתי בדא"פ וה' יצילנו משגיאות כו', עכ"ה⁹¹. ..).

יזיא
והנה כשהי' מקריבין הקרבן הי' עולה רוחני' החיות שבבהמה ונכללת במקורה בבחי' פני שור⁹² שבמרכבה כו', ועופות עולים ונכללים בפני נשר כו', ועי"ז פועלים שגם המה יעלו ויוכללו בבחי' רוח הבהמה שהיא בחי' המל' דאצי' המתלבשת בבריאה שהוא בבחי' שם ב"ן כו' ואח"כ נעשה העליות המל' הנק' רוח הבהמה ונכלל בבחי' פני אדם שהוא בחי' שם מ"ה דז"א כו', ונמצא שע"י הקרבן נעשה טבע חדש בבחי' רוח הבהמה לעלות למעלה בבחי' ביטול והתכללות בעצמות אוא"ס ועלי' זאת גורם בחי' המשכה מלמעלה למטה להיות נגלה גילוי אא"ס למטה כמו למעלה (... ונעשה בבחי' רוח האדם טבע חדש לירד למטה בבחי' השפעה כו'. ..) ואז ע"י התכללות זאת דאדם ובהמה שהוא בחי' מ"ה וב"ן נעשה (... כי רוח הבהמה שטבעה לירד נכלל בבחי' טבע רוח האדם לעלות למעלה ורוח האדם שבטבעו לעלות נכלל מבחי'⁹³ רוח הבהמה לירד למטה כו'. ..) נעשה⁹⁴ אח"כ יחוד מ"ה וב"ן בתכלית, והיינו שמתייחדים כא' ממש להיות מהם תולדה אחת (... כמ"ש ודבק באשתו והיו לבשר אחד⁹⁵ כו'. ..) היינו שנמשך גילוי חדש ע"י שניהם שלפניו מעלה ומטה שוין ולכן מתגלה למטה בבי"ע כמו באצי' ממש כו'.

יחוהנה בבחי' הקרבת הקרבן הי' ע"י אש שלמעלה שהי' יורד ע"ג המזבח, אך אעפ"כ מצוה להביא מן ההדיוט⁹⁶ כו', הענין הוא כי מבואר למעלה שרוחני' חיות הבהמה עולה ונכלל בבחי' פני שור שבמרכבה ועי"ז גורם שבחי' פני שור יעלה ויכלל⁹⁷ בבחי' המל' דאצי' שבבריאה שהוא בחי' שם ב"ן כו'⁹⁸ ב' עליות אלו היו נעשים ע"י אש של הדיוט שהוא בחי' גבו' שבג' עולמות דבי"ע (... שכללותם הוא מט"ט שרו ש"ע⁹⁹ שנק' הדיוט לגבי מארי'¹⁰⁰ כו')¹⁰¹ (... וגם התהוות ג' העולמות דבי"ע הוא ע"י צי"א¹⁰² דעש"מ שנק' מילין דהדיוטא¹⁰³ כידוע. ..) אך עליות רוח הבהמה שהוא בחי' המל' דאצי' שעולה ונכללת בבחי' רוח האדם שהוא בחי' ז"א דאצי' (... שזהו ע"י בירור שני דשם מ"ה מברר לב"ן¹⁰⁴ בבחי' בירור אחר בירור כידוע. ..) זהו ע"י אש שלמעלה שהם גבורות עליונות דאצי' כו' (... ואפ"ל שב' אשות הללו הם בחי' אש יו"ד ואש ה' דאיש ואשה¹⁰⁵ כו' וד"ל. ..).

יטיב
והנה עם כל הנ"ל יובן ענין תיכף לסמיכה שחיטה¹⁰⁶ כי ע"י הסמיכה ממשיך כח ועוז ברוחני' החיות שבבהמה שתוכל לעלות ע"י שתי אשות הנ"ל ולהתייחד בבחי' רוח האדם בחי' שם מ"ה העליון שבאצי', ולכן צ"ל תיכף לסמיכה שחיטה כי ע"י התכיפה מייחדים המשכת אור העליון ברוחני' החיות שבבהמה שתוכל לעלות עי"ז, ולכן הסמיכה הוא בשתי ידים¹⁰⁷ ובכל כחו¹⁰⁸ כי ב"פ יד בגימט' כח¹⁰⁹ ובכל כחו הוא כ"ח וי"ו¹¹⁰ שהוי"ו הוא המייחד שתי ידים כו' (... ואפ"ל¹¹¹ דב' ידים הם שתי מדות חו"ג כמו שהם בשרשם בעצמות היחידה כי הידים יוכל להגביה למעלה מן הראש מצד שרשם הנ"ל וכח וי"ו הוא עצמות היחידה שבו מתייחדים שתי ידות¹¹² הנ"ל בתכלית ואפשר הוא בחי' יד רמה המבואר בסידור במאמר חייב אינש לבסומי¹¹³ כו' וד"ל. ..) וע"י כח וי"ו הנ"ל נותנים כח ברוח הבהמה שתוכל לעלות כו', וכן העונה איש"ר בכל כחו¹¹⁴ הכוונה ג"כ כנ"ל שמתגלה בחי'¹¹⁵ וי"ו הנ"ל ועי"ז ממשיך בחי' שמו הגדול כו' (... שהוא עצמי' היחידה כנ"ל בהג"ה. ..) ונותן כח ועוז בבחי' המל' הנק' שם סתם שתתעלה ותתרומם עי"ז כמו שמסיים ויתרומם כו' ויתעלה כו' שמי' דקוב"ה כו' שהוא בחי' המל' הנק' שמי' דקוב"ה כו' וד"ל.

כוכ"ה עד"ז בתפילה במקום קרבן שמתחלה בפסוד"ז ובברכות יוצר הוא ההתבוננות מבחי' השתלשלות שמוליד עי"ז אהבה כרשפי אש התשוקה לדבקה בו וזה נק' אש של הדיוט כו', אך אח"כ בא¹¹⁶ לבחי' מס"נ באחד וזהו שמע ישראל הנה"א הנק' ישראל מצד שמשתררת¹¹⁷ על בחי' אלקי' להפכו מבחי' יש לאין האלקי וכמ"ש כי שרית¹¹⁸ כו' וזהו בחי' אש שלמעלה כו', אך זהו עליות הנשמה שנק' ג"כ בחי' בהמה (... כמ"ש במ"א דנשמות דבי"ע נק' זרע בהמה¹¹⁹ כו'. ..) אך שיהי' בחי' ביטול זה ועלי' זאת גם בנה"ט כמו בנה"א זהו בתפלה דייקא ולכן צריך מקודם לסמוך גאולה לתפי' ליתן כח ועוז בנה"ב שתוכל לעלות בתפילה וזהו תיכף לגאולה תפילה¹²⁰ שתכיפה זאת ממשיך אור העליון ולייחדו בנה"ב בכדי שיתן בה כח ועוז לעלות כו'. והנה כ"ה בקבלת שבת שאנו אומרים לכה דודי לקראת כלה כו', הענין הוא כי המל' דאצי' המתלבשת בבריאה נק' כלה בשבת¹²¹ מחמת שאז עליות

כאיג
העולמות מצד כח האלקי שעול' מלמטלמע"ע אחרי גמר המלאכה דהתהוות היש מאין בששת ימי בראשית כמ"ש וביום השביעי¹²² שבת¹²³ ולכן נק' כלה מצד עלייתה למעלה באצי' בבחי' כלות הנפש כו', ולכן צריך להמשיך בה כח ועוז מלמעלה שתוכל לעלות בעליות העולמות ולהפשיט א"ע מבחי' צמצומה והסתרתה בלבושי דבי"ע כו', וזהו לכה דודי להמשיך כח ועוז מן המשפיע הנק' דודי בבחי' המל' שתוכל לעלות ותקרא בשם כלה כו' וד"ל).

כבוהנה מעתה י"ל ענין חו"ב כו'¹²⁴ כי הנה חתן וכלה הוא בחי' אדם ובחי' בהמה (... כי הדכר הוא בחי' אדם בחי' מה דחכ' שטבעו לעלות ולא לירד למטה בבחי' השפעה, והנקבה הוא בחי' ב"ן בחי' המל' המתלבשת בבי"ע שטבעה לירד כו'. והנה ביום החופה נמשך אור עליון מבחי' עצמות אא"ס שלמעלה מבחי' משפיע ומקבל מלמעלה משני הפכים דחו"ג ולכן פועל טבע חדש בבחי' אדם שהוא בחי' מ"ה דחכ' שטבעו לעלות שזהו בחי' גבורה שיחפוץ בהשפעה וזהו בחי' חסד, ובבחי' המל' שטבעה לירד כו' שזהו בחי' חסד הוא פועל טבע חדש שתחפוץ לעלות ולהפשיט א"ע מלבושי השפעה שזהו בחי' גבו' ולכן אז הדכר נק' בשם חתן מל' חות דרגא¹²⁵ כו'. והנקבה בחי' כלה מל' כלתה נפשי¹²⁶ או כלות הנפש כו' וד"ל. ..) מ"ה וב"ן, ועלי' רוח הבהמה בחי' ב"ן להתכלל ולהתייחד בבחי' שם מ"ה שבאצי' שנק' רוח האדם בחי' זאת¹²⁷ נק' כלה מל' כלתה נפשי, והיינו ג"כ ענין עש"נ¹²⁸ ומתחלה עולים כל העולמות שהם בבחי' זמן שנק' שנה ומקום שנק' עולם בבחי' נפש שהוא בחי' המל'¹²⁹ דאצי' המתלבשת בבי"ע¹³⁰ שנק' רוח הבהמה כנ"ל, ואח"כ עולה המל' שהוא בחי' נפש שנק' נפש הבהמה להתכלל באדם בחי' מה דחכ' ונק' רוח האדם (... כי בכלל מל' וז"א מצד המוחין דחכמה שבקרבו נק' בחי' נפש ורוח¹³¹ כו'. ..), ואז כאשר עולה ומתכלל ברוח האדם נק' בשם כלה, ואח"כ המשכת השפע מלמעלה למטה בחי' עצמות אא"ס בחכ"ע וגורם המשכת שפע פנימי' זאת ונקלט בבחי' המל' כו' אז נק' המשפיע בשם חתן כו' (... כנ"ל בהג"ה שנעשה התחדשות בבחי' הדכר ובבחי' הנקבה כו'. ..), ואז נק' יחוד חו"ב¹³². אך אינה ראוי' ליחוד זה כ"א כשיומשך בה מתחילה כח ועוז לעלות ולהתייחד וזהו ברכות חתנים שהחתן מברך וממשיך כח ועוז בבחי' כלה שתוכל לעלות ולהתייחד עם החתן לקבל ולקלוט פנימי' השפע ממנו כו', ולכן מברכים שבע ברכות כי הכח ועוז צ"ל בכל ז' ספירות שלה כו' וד"ל.

כגיד
והנה אחר העלי' נק' אלישבע (... כי שם אל הוא בחסד¹³³ וחסד כולל כל המדות דז"א והוא¹³⁴ מורה על המוחין דז"א, ולכן כאשר המל' עולה ומתייחדת בכל ז"ס שלה עם כל הבחי' דז"א מוחין ומדות נק' אלישבע¹³⁵ כנלע"ד בדא"פ. ..), משא"כ קודם העלי' והיחוד נק' בת שבע¹³⁶ כו' (... כי בת נק' בחי' המל'¹³⁷ דאצי' המסתתרת בבי"ע וגם אז יש בה ג"כ ז"מ ולכן קודם היחוד עם בעלה המשפיע נק' בת שבע כו'. ..). והנה בתפלה יש ג"כ שבע ברכות קודם ק"ש ואחר ק"ש ג' בשחר וד' בערב¹³⁸ כו' וברכות אלו הם ע"ד ברכת חתנים הממשיכים כח ועוז בבחי' המל' דאצי' שתעלה ותתייחד עם בחי' ז"א, והנה ידוע שעיקר היחוד הוא בתפלת ערבית כמבואר בב"ז פ' חיי שרה במאמ' א' ההוא גברא¹³⁹ כו', והנה קודם תפלת ערבית כבר נגמרו כל השבע ברכות שעל ידיהם נמשך כח ועוז בבחי' המל' דאצי' שתוכל להתייחד עם בעלה המשפיע בתפלת ערבית ולכן ברכה שביעית הוא השכיבנו אבינו לשלום כי שכיבה הוא גוף היחוד כמבואר בפסוק וישכב כו' יש כ"ב¹⁴⁰, דהיינו כ"ב אתוון דאורייתא דמעייל המשפיע במקבל (... שזהו קליטת פנימי' השפע דמשפיע שהוא בחי' התורה ששרשה בפנימי' [ועצמו' אא"ס כי אוריית' קוב"ה כל"ח¹⁴¹ ונמשכת בבחי' המדות דז"א דאצילות¹⁴² והוא המשפיע שפע זאת בבחי' המל'] דאצי' וזה"ע היחוד ולכן מ"ת נק' יום חתונתו¹⁴³ כו' וד"ל. ..).

כדוהנה שבע ברכות אינם מברכים רק כשיש פנים חדשות¹⁴⁴ (... לבד ביום החופה מברכים גם כשאין פנים חדשות מטעם שית'. ..), והטעם לזה כי באמת שרש ומקור הברכות הנמשכי' לכלה ליתן בה כח ועוז כנ"ל הוא ממקום יותר גבוה מן החתן והחתן אינו רק מעבר בלבד להשפע הנמשך על ידם כו', ומקור הברכות הוא נמשך ע"י פנים חדשות ששרשו בבחי' פנימי' המוחין דחו"ב עילאין שלמעלה מהתחלקות חו"ג, ומשם הי' שרש נשמת ר"מ ולכן הי' אומר על טמא טהור ומראה

כהטו
לו פנים¹⁴⁵ כו'¹⁴⁶, והיינו מחמת שמבחי' עצם החכ' או עצם הבינה יוכל להתהפך מחסדי' לגבורות ומגבורות לחסדים (... כמו כי יצר לב האדם¹⁴⁷ מנעוריו, שמתחילה שמשה סברא זאת על גבורו' ודינין להביא מבול לעולם, ואח"כ מצד סברא זאת גופא אמר הוי' לא אוסיף עוד¹⁴⁸ כו' כי יצר לב האדם כו' ולכן אין להאשימו בזה כו'. ..) וכ"ה ענין פנים חדשות שרשו ג"כ בבחי' פנימי' המוחין דחו"ב עילאין ושם שורה עצמות אא"ס ומשם נמשך השפע ליתן כח ועוז לבחי' הכלה שתוכל לעלות ולהתייחד כו', אך נק' אעפ"כ ברכת חתנים מצד שהשפע עוברת דרך החתן כו', ולכן נק' פנים חדשות כי פנים נק' בעת התלבשותם בבחי' חתן שהוא בחי' דכר, וחדשות נק' כאשר מתלבשים בבחי' הכלה בחי' המל' דאצי' ליתן לה כח ועוז לעלות ולכן נק' ל' נוק' כו', ונמצא שבחי' דכר ונוק' כלולים כחדא והוא ע"ד אילה שלוחה הנותן אמרי שפר¹⁴⁹ שהנותן ל' דכר קאי על שרש התו' בבחי' שעשועים שאז הוא בבחי' דכר, ואילה שלוחה ל' נוק' קאי על התלבשות שפע התו' בדיבור שאז הוא בבחי' נוק', וכ"ה כאן כנ"ל, (... אך מה שביום החופה א"צ לפנים חדשות כי אז החתן בעצמו במעלה ומדריגה גבוה כו'¹⁵⁰ מחמת חופתו ומתעלה¹⁵¹ לבחי' או"א עילאין שמשם מקור הברכות לכלה ולכן בכחו לברך את הכלה בלתי פנים חדשות כו'. ..), והנה ע"ד ברכת חתנים הוא ג"כ ענין ברכת כהנים כו' שהכהנים יש להם כח לברך לבחי' מקבל ליתן בה כח ועוז שתוכל לעלות ולהתייחד בבחי' המשפיע (... והמשכת השפע שהוא גוף היחוד הוא אח"כ בשים שלום. ..) כו' וד"ל.

כווהנה הטעם לכל הנ"ל מפני מה יש כח להחתן לברך את הכלה כו' וכן כהנים לברך את ישראל כו' הוא מטעם המבואר בזהר ע"פ נשמת כל חי תברך כו' דקאי על נשמתא דפרחא מחי העולמים¹⁵² לכן אית לה רשו לברכא להאי אתר כו', וכ"ה עד"ז בחתן מאיר בו נשמתא דפרחא מחי העולמים כנ"ל, וכן הכהן מאיר בו בחי' נשמה הנ"ל לכן יש בהם כח לברך את המל' הנק' שם כו' וד"ל (... כי חי העולמים הוא בחי' יסוד ז"א¹⁵³ ובשרשו הוא בחי' פנימי' הקו ששרשו מבחי' אורך העצמי¹⁵⁴ בחי' יחיד ממש, לכן נשמה כזאת יש לה כח לברך את בחי' המל' הנק' שם ואפי' בחי' מל' דא"ס הנק' שמך עליון מצד שרשה בבחי' יחיד שלמעלה מבחי' הנק' בחי' א"ס כידוע בשם הרה"מ נ"ע שעל העצמות לא יתכן לומר בחי' א"ס¹⁵⁵ כו'

כזטז
וד"ל. ..). אך ברכת הדיוט הוא מלמטה למעלה כו' (... פי' כנ"ל שמט"ט שרו ש"ע נק' הדיוט לגבי מארי' כו' והוא הכולל דכל הנשמות ומלאכים דבי"ע¹⁵⁶.

כחוהנה בברכת יוצר נאמר וכולם פותחים כו' ומברכים ומשבחים כו', נמצא שמה שהנשמות עולים ונכללים בבחי' המל' דאצי' בבחי' ביטול נק' זה ברכה לגבי בחי' המל' מצד שמוסיפים בה כח ועוז ע"י ביטול ועלי' זאת כו', וכן א' בזהר¹⁵⁷ בביאור על מאמר נשמת כ"ח ביומא דחול איהי מקבלא ברכאן משאר נשמתין דקא מברכין לה מתתא שעליות מ"ן¹⁵⁸ נשמות דבי"ע במל' דאצי' נק' ברכה לגבי המל' מצד שמוסיפים בה כח ועוז עי"ז כמ"ש תנו עוז לאלקי'¹⁵⁹ כו' וזהו ברכת הדיוט כו', משא"כ ברכת חתנים וברכת כהנים הם נשמות גבוהות הנמשכים מבחי' חי העולמים וברכתם הוא מלמעלה למטה (... ונמצא שבכלל ברכת חתנים וכהנים וברכת הדיוט הם בכלל בחי' מ"ן ומ"ד כו' וד"ל. ..). ומעתה יובן ענין מארז"ל ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין כו' כי עיקר החתן הוא הת"ת¹⁶⁰ שהשלום¹⁶¹ שלו בחי' יסוד וידוע שבחי' היסוד דווקא בכחו לברר¹⁶² בחי' המל' דאצי' כנ"ל בענין נשמתא דפרחא כו' לכן אית לה רשו לברכא כו', והיינו מצד שביסוד נכלל כל האורות עליונים אפי' בחי' פנימי' עתיק, אך מתי מאיר בו מפנימי' עתיק כו' היינו כשנכלל מכל הי"ס ביחד דייקא אז מאיר בו מפנימי' עתיק כו' (... כי קוב"ה לא שריא אלא באתר שלים¹⁶³ כו'. ..), ולכן ברכת חתנים בעשרה כי כשיש עשרה מישראל למטה בהסיבה אחת אז נעשה כן למעלה שכל הע"ס נכללים בבחי' הת"ת שהוא עיקר החתן וממילא שורה בו משלימות העליון דפנימית עתיק ואז נעשה חפץ בכל הי"ס להשפיע וכולם נכללים בבחי' הת"ת והיסוד להשפיע לבחי' המל' (... כמ"ש בזהר כמה דבר נש מתייחד בכל רמ"ח אברי' דילי'¹⁶⁴ כו'. ..) ולכן כל הי"ס נק' בשם חתנים ע"ש תשוקת ירידת השפע למטה ואז הת"ת ממשיך כח ועוז לבחי' המל' שתוכל לעלות ולהתייחד כנ"ל, ולכן בעשרה דוקא אז יש לו כח לברר את המל' כענין נשמת כל חי הנ"ל, וחתנים מן המנין

כטיז
היינו הת"ת שהוא עיקר החתן שהוא הוא¹⁶⁵ מן המנין, כי עשר ולא אחד עשר כמ"ש בס"י¹⁶⁶ כו' וד"ל.