Chabad Library · Otzar HaChassidim
Pelach HaRimon·
אויקרא עוד בסעודה הנ"ל
להבין בתוספת ביאור ענין פנים חדשות1 מהו הנה בגמ' (מגילה דכ"ג ע"א) אמרו תני רב יוסף שלשה כו' שבעה רואי פני המלך, והיינו שבעה קרואים דשבתא הם כנגד שבעה רואי פני המלך. ולהבין מה ענינם לשבעה רואי פני המלך הנאמר במגילה כו'. יש להקדים ענין מאמר ריב"ז (ברכות דף ל"ד ע"ב) אמר לה לאו2 אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך כו'. וביאור הענין הנה השר הוא המנהיג את המדינה ע"פ נימוסי המלוכה אשר יצאו מפי המלך כו' שזהו דבר מלך שמלובש בו רצון המלך ולכן לא יוכל לפעול שום שינוי בהנהגה זאת אפי' כקוש"י כו', משא"כ העבד של המלך אין לו שום דעה בהנהגת המלוכה כו', אך יש בו יתרון יותר משר המלך במה שהוא עומד תמיד לפני המלך ורואהו תמיד ולכן יוכל לפרקים לפעול רצון אצל המלך היפוך מן ההנהגה הקבוע בתמידות כו' כי המלך בעצמו יוכל לשנות רצונו כו' וזהו ההפרש בין ריב"ז ובין רחב"ד כו', שריב"ז הי' מקור התורה שבע"פ כו' (... כי ר' אליעזר ור' יהושע היו תלמידיו3 והמה היו רבותיו של רע"ק4 וידוע דכולהו סתימאה הוא אליבא דר' עקיבא5 כו'. ..). ונמצא שהי' שר התורה6. וידוע דמלך במשפט יעמיד ארץ7, היינו הנהגת מלוכה עליונה להנהיג את כל העולמות הוא ע"פ משפט התורה8 דוקא דמחכ"ע נפקת9 ומתלבשת במדת המלוכה להנהיג עי"ז כל העולמו' כו' ותו' זו המתלבשת במדת המלוכה10 נק' תושבע"פ כמאמר מל' פה תורה שבע"פ קרינן לה11 כו'.
להבין בתוספת ביאור ענין פנים חדשות1 מהו הנה בגמ' (מגילה דכ"ג ע"א) אמרו תני רב יוסף שלשה כו' שבעה רואי פני המלך, והיינו שבעה קרואים דשבתא הם כנגד שבעה רואי פני המלך. ולהבין מה ענינם לשבעה רואי פני המלך הנאמר במגילה כו'. יש להקדים ענין מאמר ריב"ז (ברכות דף ל"ד ע"ב) אמר לה לאו2 אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך כו'. וביאור הענין הנה השר הוא המנהיג את המדינה ע"פ נימוסי המלוכה אשר יצאו מפי המלך כו' שזהו דבר מלך שמלובש בו רצון המלך ולכן לא יוכל לפעול שום שינוי בהנהגה זאת אפי' כקוש"י כו', משא"כ העבד של המלך אין לו שום דעה בהנהגת המלוכה כו', אך יש בו יתרון יותר משר המלך במה שהוא עומד תמיד לפני המלך ורואהו תמיד ולכן יוכל לפרקים לפעול רצון אצל המלך היפוך מן ההנהגה הקבוע בתמידות כו' כי המלך בעצמו יוכל לשנות רצונו כו' וזהו ההפרש בין ריב"ז ובין רחב"ד כו', שריב"ז הי' מקור התורה שבע"פ כו' (... כי ר' אליעזר ור' יהושע היו תלמידיו3 והמה היו רבותיו של רע"ק4 וידוע דכולהו סתימאה הוא אליבא דר' עקיבא5 כו'. ..). ונמצא שהי' שר התורה6. וידוע דמלך במשפט יעמיד ארץ7, היינו הנהגת מלוכה עליונה להנהיג את כל העולמות הוא ע"פ משפט התורה8 דוקא דמחכ"ע נפקת9 ומתלבשת במדת המלוכה להנהיג עי"ז כל העולמו' כו' ותו' זו המתלבשת במדת המלוכה10 נק' תושבע"פ כמאמר מל' פה תורה שבע"פ קרינן לה11 כו'.
ביח
והנה ידוע דתנאים ואמוראים המה ממשיכים בחי' חכ' עילאה במדת המלוכה (... והיינו מצד ביטולם לבחי' אא"ס שבחכ"ע12 שבבחי' אין דחכמה עילאה, ולכן נקראו סופרים13 בחי' סופר דחכ"ע למעלה מבחי' ספר14 שהוא בחי' יש דחכמה המתלבש15 בבחי' בינה כו' וד"ל), ולכן המה מקורי התורה שבע"פ ולכן המה המנהיגים את כל העולמות ע"פ משפט התורה כו', וידוע דע"פ משפט התורה הנפש החוטאת היא תמות16 כו' (... והגם שמבואר במאמר17 דהתורה אמרה יביא קרבן היינו לשגגות אבל לא לזדונות18 כו'. ..) ולכן א"א להם לפעול שינוי רצון כו' וזהו מדריגת ריב"ז כו', אך רחב"ד לא הי' במדריגת שר ולכן אין שום הלכה מאיתו19 רק הנהגה במילי דחסידות במס' אבות כל שיראת חטאו20 קודמת לחכמתו כו', אך בזה יש בו יתרון מעלה שבחי' הביטול שלו הוא ביטול פשוט לבחי' רצה"ע שלמעלה אפי' משרש מקור החכמה (... הנק' חכ' סתימאה כו'. ..).
והנה ידוע דתנאים ואמוראים המה ממשיכים בחי' חכ' עילאה במדת המלוכה (... והיינו מצד ביטולם לבחי' אא"ס שבחכ"ע12 שבבחי' אין דחכמה עילאה, ולכן נקראו סופרים13 בחי' סופר דחכ"ע למעלה מבחי' ספר14 שהוא בחי' יש דחכמה המתלבש15 בבחי' בינה כו' וד"ל), ולכן המה מקורי התורה שבע"פ ולכן המה המנהיגים את כל העולמות ע"פ משפט התורה כו', וידוע דע"פ משפט התורה הנפש החוטאת היא תמות16 כו' (... והגם שמבואר במאמר17 דהתורה אמרה יביא קרבן היינו לשגגות אבל לא לזדונות18 כו'. ..) ולכן א"א להם לפעול שינוי רצון כו' וזהו מדריגת ריב"ז כו', אך רחב"ד לא הי' במדריגת שר ולכן אין שום הלכה מאיתו19 רק הנהגה במילי דחסידות במס' אבות כל שיראת חטאו20 קודמת לחכמתו כו', אך בזה יש בו יתרון מעלה שבחי' הביטול שלו הוא ביטול פשוט לבחי' רצה"ע שלמעלה אפי' משרש מקור החכמה (... הנק' חכ' סתימאה כו'. ..).
גוהנה מעצם הרצון שלמעלה מן החכמה יוכל להיות שינוי רצון שלא ע"פ משפט התורה והיינו המשכת רח"ר להיות נושא עון ועובר על פשע21 כו', וכמאמר ומה שחטאתי כו' מחוק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורים22 כו', ולכן הי' יכול לפעול בתפלתו שהוא יהי רצון כו' לשנות משפט התורה כו', וא"כ היתרון שבבחי' עבד הוא בזה שהוא קרוב למלך ורואה פניו בתמידות ועוצם ביטולו בבחי' רצון שלמעלה מן החכמה כו', משא"כ השר אינו רואה פני המלך כי הוא מוכרח להתלבש בענין הנהגת העולמות ע"פ משפט התורה (... וכמשל השר המנהיג את המדינה ע"פ רצון המלך ויכול להיות שלא יראה פני המלך כלל. ..) אך יש נשמות גבוהות שהם במדריגות שר ואעפ"כ יש בהם ג"כ מדריגות עבד לראות המלך בתמידות כו', וכמו משה רבינו ע"ה שבודאי הי' במדריגת שר כי הוא מקור כל התורה (... אפילו מתורה שבע"פ כי הכל נמסר לו בסיני כו'. ..) ואעפ"כ נק' בשם עבד לראות פני המלך בתמידות כמאמר לא כן עבדי משה23 כו' פנים אל פנים24 אדבר כו', והנה נשמות אלו הם נשמות דאצי' עצמם (... כשיורדים לעוה"ז לא נשתנה מהותם כלל כמבואר
דיט
באגה"ק במאמר איהו וחיוהי25 כו' ומשה רבינו הוא כולל כולם להיותו בבחי' הת"ת26 כו', משא"כ המה הם בבחי' המדות דאצי' בפרט כו', אבל נשמות תנאים ואמוראים27 הנ"ל שרי המלוכה כו'28 הם בבחי' נשמות דבריאה ויצירה כמבואר בכתבי החסידות כו' וד"ל. ..), וזהו הנאמר במגילה שבעת שרי פרס ומדי29 רואי פני המלך כו' שאע"פ שהם במדריגות שרים מ"מ הם רואי פני המלך כו' וד"ל. והנה מספר שרים אלו הוא שבעה כנגד שבעה מדות שבבחי' אצי' עצמו כו' (... ולכן יוכלו להתלבש בעולמות להנהיג כל העולמות ע"פ משפט התורה ואעפ"כ אין העולם מסתיר בפניהם מצד שלא נשתנה מהותם כנ"ל, ולכן יוכלו בשעת טרדתם בהנהגת העולמות ע"פ משפט התורה לראות פני המלך כו'30 יכולים להתלבש בבחי' מטה שהם העולמות דבי"ע הנק' בשם מטה ואעפ"כ הם דבוקים למעלה באצילות כו' וד"ל. ..).
באגה"ק במאמר איהו וחיוהי25 כו' ומשה רבינו הוא כולל כולם להיותו בבחי' הת"ת26 כו', משא"כ המה הם בבחי' המדות דאצי' בפרט כו', אבל נשמות תנאים ואמוראים27 הנ"ל שרי המלוכה כו'28 הם בבחי' נשמות דבריאה ויצירה כמבואר בכתבי החסידות כו' וד"ל. ..), וזהו הנאמר במגילה שבעת שרי פרס ומדי29 רואי פני המלך כו' שאע"פ שהם במדריגות שרים מ"מ הם רואי פני המלך כו' וד"ל. והנה מספר שרים אלו הוא שבעה כנגד שבעה מדות שבבחי' אצי' עצמו כו' (... ולכן יוכלו להתלבש בעולמות להנהיג כל העולמות ע"פ משפט התורה ואעפ"כ אין העולם מסתיר בפניהם מצד שלא נשתנה מהותם כנ"ל, ולכן יוכלו בשעת טרדתם בהנהגת העולמות ע"פ משפט התורה לראות פני המלך כו'30 יכולים להתלבש בבחי' מטה שהם העולמות דבי"ע הנק' בשם מטה ואעפ"כ הם דבוקים למעלה באצילות כו' וד"ל. ..).
הוהנה ידוע דביו"ט נאמר ומועדים לשמחה31 שאז הוא זמן השמחה ולכן אז היו עולים לרגל בזמן הבית לראות פני האדון הוי'32 כו' וכמשל המלך בעת שמחתו מתגלה לכל והכל יכולים לראות אותו (... כי ביו"ט מאירים מוחין דאימא33 ושמחה הוא בבינה כמאמר אם הבנים שמחה34, לכן אז מתגלה אא"ס בבריאה כו' כי יוצא לחוץ ממקומו כו' מצד גודל השמחה כו' ולכן הכל יכולים לראות אותו אפילו נשמות דבי"ע כו' וד"ל. ..) משא"כ בשבת שאז הוא בחי' עונג35 והעונג הוא בהעלם בעצמות המלך ולכן אין הכל רואים אותו (... כי בשבת הוא בחי' מוחין דאבא36 הנק' עונג ואז אינו יוצא לחוץ להאיר בבי"ע רק במקומו למעלה שהוא בחי' האצי' שהוא רשות שלו ולכן נק' רה"י37 כו' וד"ל. ..), אך ע"י העולים לתורה שהם ז' קרואים
וכ
עולים למעלה באצי' בבחי'38 ז' המדות דאצי' ומגביהים לכללות נש"י שיתעלו למעלה באצי' במקום המלך עצמו ועי"ז יוכלו לראות פני המלך עצמו גם בשבת כו' וד"ל. וזהו ג"כ מדריגות פנים חדשות (... כי אע"פ שהוא איש פשוט מ"מ בשעת מעשה מאיר בו שרש נשמתו שבאצי' שהוא רואה פני המלך בתמידות ומגביה עמו את החתן שיהי' בו כח ועוז לברך הוא או שלוחו39 את הכלה ליתן בה כח ועוז לעלות ולהתייחד כנ"ל וד"ל. ..) שהוא במדריגות המדות דאצי' ועי"ז נמשך ז' ברכות שהם כנגד ז' מדות דאצי' כמבוא' בזהר פ' תרומה דקמ"ט ע"ב40 במאמ' הינוקא ברי' דרב ספרא כו' וד"ל.
עולים למעלה באצי' בבחי'38 ז' המדות דאצי' ומגביהים לכללות נש"י שיתעלו למעלה באצי' במקום המלך עצמו ועי"ז יוכלו לראות פני המלך עצמו גם בשבת כו' וד"ל. וזהו ג"כ מדריגות פנים חדשות (... כי אע"פ שהוא איש פשוט מ"מ בשעת מעשה מאיר בו שרש נשמתו שבאצי' שהוא רואה פני המלך בתמידות ומגביה עמו את החתן שיהי' בו כח ועוז לברך הוא או שלוחו39 את הכלה ליתן בה כח ועוז לעלות ולהתייחד כנ"ל וד"ל. ..) שהוא במדריגות המדות דאצי' ועי"ז נמשך ז' ברכות שהם כנגד ז' מדות דאצי' כמבוא' בזהר פ' תרומה דקמ"ט ע"ב40 במאמ' הינוקא ברי' דרב ספרא כו' וד"ל.