Pelach HaRimon·Pesach·And He Shall Wave His Hand Over the Riverפלח הרמון·פסח·והניף ידו על הנהר

איו"ט ב' ש"פ שנת תר"י בפאריטש
והניף ידו על הנהר¹ בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים², וזה כמו בקי"ס ברוח קדים עזה³. וי"ל מה שלעתיד יהי' הבקיעה בנהר וביצ"מ הי' על הים, וכמ"ש הפך ים ליבשה⁴ לשון עבר, בנהר יעברו לעתיד. גם י"ל מה שהים גזר לי"ב גזרים⁵ ולעתיד לשבע נחלים. יובן ע"פ מה שמבואר בכתבי האריז"ל כתר ממוצע⁶ בין המאציל לנאצלים, גם מבואר שיש ב' בחי' בכתר פנימיות הנק' עתיק, ואריך. גם מבואר שם בסוד התלבשות פנימיות בחיצונות⁷ שרק ז' תחתונות דעתיק מלובש בג' ראשונות⁸ דאריך, חסד דעתיק בגולגלתא דאריך, גבורה דע"י במו"ס דאריך, ת"ת דעתיק בבינה דאריך, הנה לשון מאציל אינו קאי על עצמותו ולהיות מאציל הוא ע"י ממוצע ויובן ממשל חיות הנפש בגוף הנה כל כחות פרטים שבאדם הם הארה מן הנפש גם כח החכ', והמחבר והממוצע מפשיטות הנפש וחיות⁹ פרטי הוא התענוג והרצון ובמה שירצה ישכיל כל ימיו, והם שתים שהן ארבע רצון פשוט, תחלת הרצון וסוף הרצון, תענוג פשוט ותענוג מורכב, רצון מרוצת הנפש בירידה והמשכה ותענוג הגבהת הנפש. הנמשל יובן למעלה א"ס ב"ה פשוט בתכלית הפשיטות יחיד ואין שני לו וגם בשם א"ס לא יתכן לקרותו¹⁰ רק שנתגלה בחי' שעשועים כמו שמבואר בעמק המלך שנק' שעשועי המלך בעצמותו¹¹ ונק' אור המאיר לעצמו תענוג הפשוט וכמ"ש שעשועים יום יום שעשועים עצם השעשועים יום יום חו"ב¹² שבשעשועים, וכמ"ש רז"ל הוה בדח טובא¹³, אז משתעשע גם ביכולת חכמתו ובינתו ולכן אי בעי מיני'¹⁴ כו'. והנה שעשועים אלו הם גילוי אור פשוט דלבדך וכמ"ש בפרקי דר"א קודם שנבה"ע¹⁵ הי' הוא ושמו בלבד שגם בלבדו יש בחי' שמו, והוא תענוג הפשוט ושעשועים פשוטים, והארה מעונג זה מתלבש ברצון הפשוט דלהיטיב ומח' דאנא

בעז
אמלוך שהוא מל' דא"ס¹⁶ שלפני הצמצום ונק' אא"ס, מטבע הטוב שהם השעשועים עצמם רצון דלהיטיב¹⁷, ומחו"ב שבשעשועים ונק' מלך יחיד גילוי היכולת נתגלה מח' דאנא אמלוך, רצון פשוט דלהיטיב מקור ויכולת לכח השפע ומח' דאנא אמלוך להתגלות השפע, להיטיב לזולתו משמע, אנא אמלוך אין מלך בלא עם¹⁸ ונקרא תחלת הרצון ויכול להתהוות ממנו עולמות לא"ס¹⁹ וכל עולם בבחי' א"ס והרצון הי' שיהיו ד' עולמות ולא יותר ובכל עולם ע"ס וכמ"ש המוציא במספר צבאם²⁰, לזה נתהווה הצמצום להעלים אור א"ס ואינו העדר האור ח"ו רק העדר הגילוי²¹, ולאחר הצמצום נתגלה קו²² וחוט אור מצומצם וכח הירידה ובתחלה נתעגל כביכול ונעשה פרצוף א"ק²³ הנק' מאציל ורגלוהי מסתיים עד סוף עשי'²⁴ רצון פשוט לד' עולמות²⁵ בכלל ושעשועים פשוטים²⁶ להם, וצריך להוציא האור מהעלם לגילוי וכמ"ש קורא הדורות²⁷ מראש וראשית הגילוי בגולגלתא דעתיק ואריך, עתיק תענוג כללי לעולם אצי' אריך רצון²⁸ כללי, ז"ת דעתיק מתלבש בג' ראשונות דאריך וג' ראשונות נשאר בהעלם ונק' עגולית²⁹ דאריך וז"ת דאריך מלובש בע"ס דאצי' שהם או"א וזו"נ דאצי', חסד דאריך בחכ' דאצי'³⁰ כו', וז"ת דאריך הוא סוף פרצוף כתר³¹ דאצי'.

גוהנה מקור עולמות בי"ע הוא בז"א דאצי' כי גם חו"ב דאצי' נק' אור המאיר לעצמו כמו טבע בר שכל להשכיל השכלות עמוקות לעצמו, רק כי אמרתי

דעח
עולם חסד יבנה³², והנה גם מדות דז"א הוא רק מקור העולמות בכח ולא בפועל, ומלכות דאצי' מקור העולמות בפועל, וכמבואר במ"א שהמדות הם בקירוב הערך ולא נתהווה מהם יש³³ מוגבל, אך המוחין שהם חו"ב דמלכות הם ג"כ אור המאיר לעצמו, ועולם מחסד שבמלכות יבנה, ולעתיד כתיב והיה אור הלבנה כאור החמה³⁴ ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים, ויש בזה ב' פירושים, א' שבעת הימים ז"ת דאריך³⁵ מדות שבכתר והוא כמו מדות הטבעיים שלא ישונה במוח שליט על הלב³⁶, וכמאמר ז"ל אדה"ר הי' מסתכל באור ז' הימים מסוף עולם עד סופו³⁷, ולכאורה הל"ל מראש עולם עד סופו³⁸, אך הוא מסוף עולם אין סוף שבכתר שהם ז' תחתונות דאריך עד סוף עולם עשי' ולאחר החטא ויגרש³⁹ כו' מטעם פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם⁴⁰, ולכאורה מאי איכפת ליה, אך כתיב וימנע מרשעים אורם⁴¹ כ"א יהי' אור זה ברשעים יהיו חזקים ונצחים, לכן נסתלק האור ליחודא עילאה דאצי', והיכן גנזו בתורה⁴² חכ"ע דאצי', ולעתיד תתעלה מל' לאור שבעת הימים חסד דאריך, ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים ג' ראשונות דאריך והעיקר בינה דאריך^*43 כי התגלות עתיק בבינה⁴³ והם שבעתים ז' פעמים ז' מ"ט שערי בינה⁴⁴.

הוהנה כתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות⁴⁵ ב' נפלאות⁴⁶ כי יש פי' ב' בשבעת הימים שהם ז"ת דעתיק⁴⁷ ושבעתים כאור שבעת הימים בינה דעתיק ויתעלה עד שעשועים הפשוטים, וכאן או' רק על אור החמה שהוא ז"א⁴⁸ דאצי' אבל כתוב לנו בתו' הנגלית כלל גדול עולה עמו⁴⁹ כו' רק שעולה דרך טפל עד שתתעלה

ועט
למקום המשפיע ויהי' שוים בקומתן⁵⁰, ואח"כ תתעלה גם למעלה מז"א א"ח עט"ב⁵¹ נקבה תסובב גבר⁵², להיות שגם השעשועים נק' אור, וסיבה לאור זה מבואר במדרש במי נמלך⁵³ בנשמותיהן של צדיקים, עונג הנעלם מנשמות שבגופים נעוץ תחב"ס⁵⁴, ונק' כוונה נעלמה שבעצמיות וזהו סומך הוי' לכל הנופלים⁵⁵ כו', ירידות המדות לברר בירורים, ובתשלום הבירור ותשלום הכוונה יתגלה עונג הכוונה למטה כמו למעלה, וזהו ענין העברת הנהר דלעתיד בינה דעתיק ויתגלה בז' קרעים ז"ת דעתיק, הנה קי"ס הי' לנשמות דבריאה וישנו ביחו"ע⁵⁶ ונק' שבטי יה⁵⁷ י"ב גבולי אלכסון⁵⁸ וכשהם בבריאה נק' שבטים סתם י"ב בקר והים עומד עליהם⁵⁹ מל' דאצי'⁶⁰ ונחלק לי"ב גזרים שביל לכל שבט, אבל לעתיד יהי' עליה לג' ראשונות דעתיק לז"ת שבעצמיות, וכמ"ש ונהר יוצא מעדן⁶¹ וכמה עדן יש חכ' דאצי' נק' עדן⁶² עין לא ראתה חכים ולא בחכמה ידיעא⁶⁴ ונהר יוצא מעדן בינה⁶⁵ דאצי', ויש עדן כו' יעשה למחכי לו⁶³ מאן דבעי למינדע⁶⁶ לי' במילי דחוכמתא רזין דאורייתא התגלות עונג הנעלם, וזהו והניף ידו על הנהר בעים רוחו גבורת⁶⁷ דע"י, והוא להיות שכל עלי' הוא ע"י גבורת⁶⁸, בקי"ס הי' ברוח קדים עזה גבורת שבמל', ולעתיד גבורת דעתיק, והכהו לשבע נחלים תחלת העלי' לז"ת דעתיק עד שיתגלה עבר הנהר, ענג הנעלם.