Chabad Library · Otzar HaChassidim
Pelach HaRimon·
איו"ט ב' של פסח תרכ"ד שנת הסתלקותו
הפך ים ליבשה1 בנהר יעברו ברגל2, הפך לעבר בקי"ס, יעברו להבא. וצ"ל ענין קי"ס והעברת הנהר לעתיד ע"ד האפשר, הנה קי"ס הוא ענין שינוי מאמר יקוו המים3 כו' כי בתחלה היה הארץ מוקף במים והיה הכל בהעלם, וע"י מאמר יקוו כו' ותראה היבשה נתגלה הכל, ונכנסו המים בעמקי היבשה וכמ"ש ולמקוה המים קרא ימים4, וכל מה שיש ביבשה5 יש בים רק שמובלעים בו וכשפורשים מיד מתים6, משא"כ בהולכי היבשה7 יכולים לחיות גם כשהם תלוים באויר, נמצא היבשה הוא ענין התגלות והתחלקות כל הברואים שבה ובים מכוסים ונעלמים, ונראה בחוש ענין עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא8, וכשהפך הים ליבשה נתגלה קרקע הים וניגבה ונשוה ליבשה, וכמ"ש קפאו תהומות בלב ים9 שקפאו וצפו למעלה בכדי שיהיה קל לעבור, ונמצא נתגלה כל ההעלם ולכן ראתה שפחה10 כו' נשמה דעשיה11 הפשוטים שבישראל מאחר שנתגלה לעין כל. וכ"ה בעולמות הרוחנים עולם עשיה ויצי' נקרא עלמא דאתגליא לגבי עולם הבריאה שנקרא בריאה חדשה מאין ליש שמקבלת ע"י צמצום א', והמשל בזה הוא כמו ההפרש בין מח' לדיבור12 שעולם הבריאה נק' עולם המח' והשרפים או' קדוש וביצי' ועשי' חיות ואופני הקודש13 אומרים ברוך14 ונקרא יבשה ובשעת קי"ס נתגלה עולם הבריאה, וכן בריאה לגבי אצי' נקרא יבשה, גם לגבי מל' דאצי' שהמל' נקרא ים15, ובמל' גופא ט' ספי' נקרא ים ומל' דמל' יבשה, ועד"ז מל' לגבי בינה דאצי' בינה ים16 ומל' יבשה17 כמו מח' לגבי דיבור*18 ים לגבי פנימיות המל' מח' שבדבור והבינה נקרא ים דחכ'. ועד"ז מן המאציל לנאצלים הים
הפך ים ליבשה1 בנהר יעברו ברגל2, הפך לעבר בקי"ס, יעברו להבא. וצ"ל ענין קי"ס והעברת הנהר לעתיד ע"ד האפשר, הנה קי"ס הוא ענין שינוי מאמר יקוו המים3 כו' כי בתחלה היה הארץ מוקף במים והיה הכל בהעלם, וע"י מאמר יקוו כו' ותראה היבשה נתגלה הכל, ונכנסו המים בעמקי היבשה וכמ"ש ולמקוה המים קרא ימים4, וכל מה שיש ביבשה5 יש בים רק שמובלעים בו וכשפורשים מיד מתים6, משא"כ בהולכי היבשה7 יכולים לחיות גם כשהם תלוים באויר, נמצא היבשה הוא ענין התגלות והתחלקות כל הברואים שבה ובים מכוסים ונעלמים, ונראה בחוש ענין עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא8, וכשהפך הים ליבשה נתגלה קרקע הים וניגבה ונשוה ליבשה, וכמ"ש קפאו תהומות בלב ים9 שקפאו וצפו למעלה בכדי שיהיה קל לעבור, ונמצא נתגלה כל ההעלם ולכן ראתה שפחה10 כו' נשמה דעשיה11 הפשוטים שבישראל מאחר שנתגלה לעין כל. וכ"ה בעולמות הרוחנים עולם עשיה ויצי' נקרא עלמא דאתגליא לגבי עולם הבריאה שנקרא בריאה חדשה מאין ליש שמקבלת ע"י צמצום א', והמשל בזה הוא כמו ההפרש בין מח' לדיבור12 שעולם הבריאה נק' עולם המח' והשרפים או' קדוש וביצי' ועשי' חיות ואופני הקודש13 אומרים ברוך14 ונקרא יבשה ובשעת קי"ס נתגלה עולם הבריאה, וכן בריאה לגבי אצי' נקרא יבשה, גם לגבי מל' דאצי' שהמל' נקרא ים15, ובמל' גופא ט' ספי' נקרא ים ומל' דמל' יבשה, ועד"ז מל' לגבי בינה דאצי' בינה ים16 ומל' יבשה17 כמו מח' לגבי דיבור*18 ים לגבי פנימיות המל' מח' שבדבור והבינה נקרא ים דחכ'. ועד"ז מן המאציל לנאצלים הים
בפא
הוא בחי' שיעור בעצמו בכח18 מה שעתיד להיות בפועל הכנת הצמצום בלשון המקובלים ובזהר בריש הורמנא דמלכא19 גליף גליפו בטה"ע ובשער היחוד קדמון20, והרשימו שהוא מל' דא"ס שלאחר הצמצום21 יבשה והוא מה שהוא מוכן לבא לידי גילוי, אבל הכנת הצמצום נק' עתיד לבא לידי גילוי ונק' ים והעלם, וזהו לשון בריש הורמנא, הורמנא מל' דא"ס שלפני הצמצום, ונק' שמים וארץ שמים רצון הפשוט דלהיטיב, ומח' דאנא אמלוך22 ארץ (ושמים וארץ אלו הוא כמ"ד שמים וארץ כאחד נבראו23 ), גליף גליפו הכנה לצמצום והצמצום הוא כמו מיצר הגרון המפסיק בין מח' לדבור בין מוח ללב בין ים ליבשה, וכ"ז הוא ענין קי"ס.
הוא בחי' שיעור בעצמו בכח18 מה שעתיד להיות בפועל הכנת הצמצום בלשון המקובלים ובזהר בריש הורמנא דמלכא19 גליף גליפו בטה"ע ובשער היחוד קדמון20, והרשימו שהוא מל' דא"ס שלאחר הצמצום21 יבשה והוא מה שהוא מוכן לבא לידי גילוי, אבל הכנת הצמצום נק' עתיד לבא לידי גילוי ונק' ים והעלם, וזהו לשון בריש הורמנא, הורמנא מל' דא"ס שלפני הצמצום, ונק' שמים וארץ שמים רצון הפשוט דלהיטיב, ומח' דאנא אמלוך22 ארץ (ושמים וארץ אלו הוא כמ"ד שמים וארץ כאחד נבראו23 ), גליף גליפו הכנה לצמצום והצמצום הוא כמו מיצר הגרון המפסיק בין מח' לדבור בין מוח ללב בין ים ליבשה, וכ"ז הוא ענין קי"ס.
גועתה י"ל ע"ד האפשר העברת הנהר דלעתיד, הנה ענין נהר הוא מ"ש ונהר יוצא מעדן24 להשקות את הגן ולעתיד יעברו בנהר זה שיתגלה למעלה מן הנהר, הענין הוא הנה כתיב ויטע הוי' אלקים25 גן בעדן מקדם כו' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, הנה הנשמה קודם בואה לגוף היא בגן עדן. וצריך להבין איך שייך גן עדן קודם ביאת הנשמה לגוף, הנה ענין העדן שמקדם הוא תענוג הפשוט הנק' שעשועי המלך26 בעצמותו27, והוא ע"י כוונה נעלמה שנק' עונג הנעלם והוא ענין במי נמלך28 כו' כידוע בשם הרה"מ ז"ל29, ויטע הוי' אלקים הוא כמ"ש ואהיה אצלו כו' שעשועים יום יום חו"ב30 שבעצמיות, גן בעדן מקדם תענוג פרטי שיהיה מל' דא"ס רצון פשוט הנ"ל, ובגן זה עדיין אינו שייך מוקדם ומאוחר (לנשמה) וכלשון ואהיה, ושמעתי מאדמו"ר אמצעי הקושיא בזה שהל"ל והייתי31, והתירוץ בזה שהוא"ו דואהי' מהפך מעתיד לעבר, ולכאורה מה צריך לכתוב ואהיה בוא"ו יותר טוב לכתוב הייתי, רק פי' שהוא כולל עבר ועתיד כאחד, וזהו ויטע כו' שדילוג הערך שבין תענוג הפשוט למל' דא"ס יותר מבין ים ליבשה שהוא הצמצום שבין מל' דא"ס שלפני הצמצום למל' דא"ס שלאחר הצמצום,
דפב
והוא כמו הנטיעה שהוא יותר בריחוק הערך מזריעה שמחטה א' נעשה הרבה כמוהו, אבל מגרעין נעשה אילן, ומשם יפרד לד' נהרות ד' בחי' חו"ב דיום יום הנ"ל ומדות דלהיטיב, ומל' דא"ס שנק' מח' דאנא אמלוך, ונהר הרביעי הוא פרת32 הוא דמעיקרא33 עיקר הכוונה ולעתיד יתגלה עבר הנהר כוונה נעלמה ע"י ג"ע זה ויתגלה עונג הנעלם34.
והוא כמו הנטיעה שהוא יותר בריחוק הערך מזריעה שמחטה א' נעשה הרבה כמוהו, אבל מגרעין נעשה אילן, ומשם יפרד לד' נהרות ד' בחי' חו"ב דיום יום הנ"ל ומדות דלהיטיב, ומל' דא"ס שנק' מח' דאנא אמלוך, ונהר הרביעי הוא פרת32 הוא דמעיקרא33 עיקר הכוונה ולעתיד יתגלה עבר הנהר כוונה נעלמה ע"י ג"ע זה ויתגלה עונג הנעלם34.