Chabad Library · Otzar HaChassidim
Pelach HaRimon·
א[תרכ"א]
להבין ענין קי"ס1, הנה מתחילה יש להבין ענין ים וארץ מה הם הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא2 וביאור עניינם למטה ולמעלה מעלה עד רום המעלות, הנה מל' דבריאה נק' ים3 להיותה מיו"ד כלים הפנימי' דמל' דאצי'4 ולכן מהווה ברואים מאין ליש והברואים המתהוים ממנה המה בבחי' ביטול במקורם כדוגמת אותיות המחשבה באדם שמובלעים ובטלים באור השכל המקיפם לכן אינם נגלי' לזולתן, ולכן נק' ים ע"ד הברואים שבים שהם הדגים שמובלעים במים שמהם נתהוו ואם היו פורשים מהם מיד מתים5 כן למעלה מלאכים ונשמות המתהווים מבחי' מל' דבריאה הם בתכלית הביטול באור אלקי המהווה אותם מאין ליש כו', משא"כ מל' דיצי' מקבל מבחי' יו"ד כלים האמצעים דמל' דאצי' וכן מל' דעשי' מקבלת מבחי' יו"ד כלים החיצונים דמל' דאצי' והוא ע"ד אותיות הדיבור ואותיות המעשה שירדו מבחי ' נפרד מן הנפש ולכן הם נגלים לזולתו ובחי' אלו נק' ארץ6
להבין ענין קי"ס1, הנה מתחילה יש להבין ענין ים וארץ מה הם הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא2 וביאור עניינם למטה ולמעלה מעלה עד רום המעלות, הנה מל' דבריאה נק' ים3 להיותה מיו"ד כלים הפנימי' דמל' דאצי'4 ולכן מהווה ברואים מאין ליש והברואים המתהוים ממנה המה בבחי' ביטול במקורם כדוגמת אותיות המחשבה באדם שמובלעים ובטלים באור השכל המקיפם לכן אינם נגלי' לזולתן, ולכן נק' ים ע"ד הברואים שבים שהם הדגים שמובלעים במים שמהם נתהוו ואם היו פורשים מהם מיד מתים5 כן למעלה מלאכים ונשמות המתהווים מבחי' מל' דבריאה הם בתכלית הביטול באור אלקי המהווה אותם מאין ליש כו', משא"כ מל' דיצי' מקבל מבחי' יו"ד כלים האמצעים דמל' דאצי' וכן מל' דעשי' מקבלת מבחי' יו"ד כלים החיצונים דמל' דאצי' והוא ע"ד אותיות הדיבור ואותיות המעשה שירדו מבחי ' נפרד מן הנפש ולכן הם נגלים לזולתו ובחי' אלו נק' ארץ6
בפג
וע"ד הברואים שביבשה שנתהוו מן העפר ואעפ"כ הם נפרדי' ממקורם כן למעלה הנשמות ומלאכים דיצי' ועשי' אינם כ"כ בבחי' ביטול ונראים ליש קצת כו', וזהו בחי' עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין המבואר במאמ' פתח אליהו8 כו', אך למעלה יותר הנה המל' דאצי' הוא בחי' ממוצע בין אצי' לבריאה9 יצירה ועשי' לכן צ"ל כלול משני הבחי', זהו בחי' ים ויבשה10, כי בנין המל' בבחי' אצי' מקבלת מכל הי"ס דאצי' הן בבחי' הבנין שלה ידוע דבנין המל' מעשיראה דכולהו12 ממל' שבחכ'11 נמשך בחי' חכ' שבמל' וממל' דבינה שבמל'13 וכן עד"ז בכל הי"ס כו', והן בבחי' קבלת השפע אחר שנבנית בבחי' פרצוף שלם מקבלת מכל הי"ס כמאמר כל הנחלים הולכים אל הים14 אותיות אלקים15 שהוא בחי' המל' דאצי' וכל הנחלים שהוא בחי' י"ס דאצי' הולכים ומשפיעים שפע בבחי' המל' דאצי' כו', והנה בחי' זאת נק' ים להיותה מקבלת מבחי'7 הי"ס דאצי' ומיוחדת עמהם בתכלי' הביטול כמאמר לך ה' הממלכה16 כו' ונק' ים סוף17 להיותה סופא דכל דרגין18 דאצי', משא"כ בחי' מל' דאצי' היורדת בג' עולמות דבי"ע להשפיע בהם נק' יבשה ונק' דבר ה' כו' להיותה מהווה כל הנבראי' בבחי' פירוד כמאמר ומשם יפרד19 כו'. [... והגם שמבואר למעלה שאפי' בחי' מל' דבריאה נק' בחי' מח' והנבראי' דבריאה הם בתכלית הביטול הנה ידוע דדיבור שבעליון נעשה מח' לתחתון20 כמו דיבור הרב נעשה ממנו אותיות המח' אצל התלמיד כו' כן המח' דבריאה נחשב בחי' דיבור לגבי בחי' אצי' כו' וד"ל. ..].
וע"ד הברואים שביבשה שנתהוו מן העפר ואעפ"כ הם נפרדי' ממקורם כן למעלה הנשמות ומלאכים דיצי' ועשי' אינם כ"כ בבחי' ביטול ונראים ליש קצת כו', וזהו בחי' עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין המבואר במאמ' פתח אליהו8 כו', אך למעלה יותר הנה המל' דאצי' הוא בחי' ממוצע בין אצי' לבריאה9 יצירה ועשי' לכן צ"ל כלול משני הבחי', זהו בחי' ים ויבשה10, כי בנין המל' בבחי' אצי' מקבלת מכל הי"ס דאצי' הן בבחי' הבנין שלה ידוע דבנין המל' מעשיראה דכולהו12 ממל' שבחכ'11 נמשך בחי' חכ' שבמל' וממל' דבינה שבמל'13 וכן עד"ז בכל הי"ס כו', והן בבחי' קבלת השפע אחר שנבנית בבחי' פרצוף שלם מקבלת מכל הי"ס כמאמר כל הנחלים הולכים אל הים14 אותיות אלקים15 שהוא בחי' המל' דאצי' וכל הנחלים שהוא בחי' י"ס דאצי' הולכים ומשפיעים שפע בבחי' המל' דאצי' כו', והנה בחי' זאת נק' ים להיותה מקבלת מבחי'7 הי"ס דאצי' ומיוחדת עמהם בתכלי' הביטול כמאמר לך ה' הממלכה16 כו' ונק' ים סוף17 להיותה סופא דכל דרגין18 דאצי', משא"כ בחי' מל' דאצי' היורדת בג' עולמות דבי"ע להשפיע בהם נק' יבשה ונק' דבר ה' כו' להיותה מהווה כל הנבראי' בבחי' פירוד כמאמר ומשם יפרד19 כו'. [... והגם שמבואר למעלה שאפי' בחי' מל' דבריאה נק' בחי' מח' והנבראי' דבריאה הם בתכלית הביטול הנה ידוע דדיבור שבעליון נעשה מח' לתחתון20 כמו דיבור הרב נעשה ממנו אותיות המח' אצל התלמיד כו' כן המח' דבריאה נחשב בחי' דיבור לגבי בחי' אצי' כו' וד"ל. ..].
גוהנה למעלה בבחי' אצי' עצמו יש ג"כ שני בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא והיינו בחי' ו"ה דשם הוי' שהוא בחי' המדות דאצי' ומל' דאצילות הוא בחי' עלמא דאתגליא כי המדות דאצי' הם מקור לגילוי הנבראים מאין ליש ולכן נק' בשם יבשה משא"כ בחי' י"ה שהם בחי' חו"ב דאצילות הם למעלה מהיות מקור לנבראים לכן המה בבחי' ההעלם עדיין ולכן נק' בשם עלמא דאתכסיא ולכן נק' בחי' ים [... וכמבואר במ"א בענין הנסתרו' לה' אלקינו הוא בחי' י"ה בחי' חו"ב והנגלות כו'
דפד
ו"ה21 נגלות לנו כו', אך הנה ידוע שהגם שבחי' חו"ב הם למעלה מהיות מקור לנבראים מ"מ בהם נמדד איכות כל הנבראים באיזה אופן יתחדשו מאין ליש וידוע דמח' עליונה אינו דומה למחשבת בני אדם שממנה מתהווה22 מציאות דבר כו' וא"כ יש שורש נעלם לכל הנבראים בבחי' מח' עליונה דבינה עילאה וזהו בחי' עלמין סתימין היינו כל העולמו' דבי"ע הם סתומים ונעלמים במח' עליונה דבינה נק' ים והתגלותם בבחי' המדות ומל' דאצי' נק' יבשה לגבי העלם ה' כו' וד"ל. ..]. ולמעלה למעלה הנה הכתר הוא ממוצע23 בין המאציל א"ק ובין י"ס דאצי' כי מל' דא"ק הוא בחי' גילוי כל האורות עליונים שבא"ק, אך אע"פ שהמל' הוא בחי' גילוי לגבי א"ק מ"מ היא נבדל בערך מבחי' י"ס דאצי' ולכן נק' בשם עתיק לגבי אצי'24 כי נעתק ומובדל בערך מבחי' הי"ס ולכן צריך להיות ירידה גדולה להיות ממנה שרש ומקור לנאצלי' וזהו בחי' אריך שבא בבחי' שרש ומקור לי"ס דאצי' וזהו שני בחי' דים ויבשה בכתר עצמו, היינו בחי' עתיק הוא בחי' ים להיותו בבחי' ההעלם בתכלית ובחי' אריך נק' יבשה להיותו מקור להתגלות הי"ס דאצי' [... ומקור הגילוי בחי' גילוי יחשב לגבי עצמו' ההעלם שאינו מקור לגילוי עדיין כו'. ..]. ועוד למעלה יותר הנה ראשית הקו הנגלה בכתר דא"ק נק' בחי' עתיק לגבי כתר דא"ק כמבואר בע"ח דגם בכתר דא"ק יש כדמות עתיק לעילא מגולגלתא דילי'25 כו', אך הגם שנק' עתיק לגבי הכתר דא"ק להיות שהכתר נמשך ממנו בדרך דילוג עד שנק' אדם דבריאה לגבי ראשית הקו מ"מ נק' בחי' יבשה להיותו בא בהם בדרך התלבשות וכידוע שכמו שהמל' דאצי' מתלבשת בג' עולמות דבי"ע כן יש בחי' בי"ע בכללות ההשתלשלו' א"ק הוא אדם דבריאה26 ועתיק ואריך הוא בחי' אדם דיצי' וע"ס דאצי' הוא בחי' אדם דעשי' והקו הוא מתלבש בהם להחיותם ונק' חי העולמים27 כו' ונק' ממכ"ע28 כו' [... וע"ד חיות הנפש בגוף הגם שאין ערוך כלל מג ש ם הגוף לגבי חיות הרוחני מ"מ הקב"ה הוא מפליא לעשות ומקשר חיות הרוחני עם גשם הגוף עד שמתאחדים בתכלי' להיות הגוף חי חיים הרוחני' כן למע' אע"פ שאין ערוך אפי' מכתר דא"ק לגבי ראשית הקו כו' מ"מ מתלבש בחי' אא"ס שבבחי' ראשית הקו להחיותם ממש והוא ע"י כח המפליא לעשות שהוא העצמו' שקודם הצמצום כו' הפועל חיבור זה
ו"ה21 נגלות לנו כו', אך הנה ידוע שהגם שבחי' חו"ב הם למעלה מהיות מקור לנבראים מ"מ בהם נמדד איכות כל הנבראים באיזה אופן יתחדשו מאין ליש וידוע דמח' עליונה אינו דומה למחשבת בני אדם שממנה מתהווה22 מציאות דבר כו' וא"כ יש שורש נעלם לכל הנבראים בבחי' מח' עליונה דבינה עילאה וזהו בחי' עלמין סתימין היינו כל העולמו' דבי"ע הם סתומים ונעלמים במח' עליונה דבינה נק' ים והתגלותם בבחי' המדות ומל' דאצי' נק' יבשה לגבי העלם ה' כו' וד"ל. ..]. ולמעלה למעלה הנה הכתר הוא ממוצע23 בין המאציל א"ק ובין י"ס דאצי' כי מל' דא"ק הוא בחי' גילוי כל האורות עליונים שבא"ק, אך אע"פ שהמל' הוא בחי' גילוי לגבי א"ק מ"מ היא נבדל בערך מבחי' י"ס דאצי' ולכן נק' בשם עתיק לגבי אצי'24 כי נעתק ומובדל בערך מבחי' הי"ס ולכן צריך להיות ירידה גדולה להיות ממנה שרש ומקור לנאצלי' וזהו בחי' אריך שבא בבחי' שרש ומקור לי"ס דאצי' וזהו שני בחי' דים ויבשה בכתר עצמו, היינו בחי' עתיק הוא בחי' ים להיותו בבחי' ההעלם בתכלית ובחי' אריך נק' יבשה להיותו מקור להתגלות הי"ס דאצי' [... ומקור הגילוי בחי' גילוי יחשב לגבי עצמו' ההעלם שאינו מקור לגילוי עדיין כו'. ..]. ועוד למעלה יותר הנה ראשית הקו הנגלה בכתר דא"ק נק' בחי' עתיק לגבי כתר דא"ק כמבואר בע"ח דגם בכתר דא"ק יש כדמות עתיק לעילא מגולגלתא דילי'25 כו', אך הגם שנק' עתיק לגבי הכתר דא"ק להיות שהכתר נמשך ממנו בדרך דילוג עד שנק' אדם דבריאה לגבי ראשית הקו מ"מ נק' בחי' יבשה להיותו בא בהם בדרך התלבשות וכידוע שכמו שהמל' דאצי' מתלבשת בג' עולמות דבי"ע כן יש בחי' בי"ע בכללות ההשתלשלו' א"ק הוא אדם דבריאה26 ועתיק ואריך הוא בחי' אדם דיצי' וע"ס דאצי' הוא בחי' אדם דעשי' והקו הוא מתלבש בהם להחיותם ונק' חי העולמים27 כו' ונק' ממכ"ע28 כו' [... וע"ד חיות הנפש בגוף הגם שאין ערוך כלל מג ש ם הגוף לגבי חיות הרוחני מ"מ הקב"ה הוא מפליא לעשות ומקשר חיות הרוחני עם גשם הגוף עד שמתאחדים בתכלי' להיות הגוף חי חיים הרוחני' כן למע' אע"פ שאין ערוך אפי' מכתר דא"ק לגבי ראשית הקו כו' מ"מ מתלבש בחי' אא"ס שבבחי' ראשית הקו להחיותם ממש והוא ע"י כח המפליא לעשות שהוא העצמו' שקודם הצמצום כו' הפועל חיבור זה
הפה
והתלבשות זאת כו' וד"ל. ..]. משא"כ ההעלם דרשימו נק' ים כי הוא מאיר בבחי' מקיף וסובב על כל העולמות מריש כל דרגין דמחה"ק דא"ק עד תחתית עולם העשי' בהשוואה אמיתי' כי כולם אין ערוך אליו בהשוואה כו' וד"ל. ולכן נק' ההעלם דרשימו בשם ים כו' [... או אפ"ל דגם ההעלם דרשימו נק' יבשה להיותו בא בבחי' גילוי אחר הצמצום וההעלם כו' ונק' טהירו תתאה*29 כו' משא"כ אותיות דגליף גליפו29 שהוא מה ששיער בעצמו בכח30 לפני הצמצום מה שעתיד להיות בפועל בבחי' טה"ע שהוא בחי' מל' דא"ס*31 זהו בחי' ים כו' וד"ל. ..].
והתלבשות זאת כו' וד"ל. ..]. משא"כ ההעלם דרשימו נק' ים כי הוא מאיר בבחי' מקיף וסובב על כל העולמות מריש כל דרגין דמחה"ק דא"ק עד תחתית עולם העשי' בהשוואה אמיתי' כי כולם אין ערוך אליו בהשוואה כו' וד"ל. ולכן נק' ההעלם דרשימו בשם ים כו' [... או אפ"ל דגם ההעלם דרשימו נק' יבשה להיותו בא בבחי' גילוי אחר הצמצום וההעלם כו' ונק' טהירו תתאה*29 כו' משא"כ אותיות דגליף גליפו29 שהוא מה ששיער בעצמו בכח30 לפני הצמצום מה שעתיד להיות בפועל בבחי' טה"ע שהוא בחי' מל' דא"ס*31 זהו בחי' ים כו' וד"ל. ..].
ואך כ"ז הוא כשנמשך כסדר ההשתלשלו' כו' [... כי כל ה'31 נעשה ע"י מאמר יקוו המים32 כו' ותראה היבשה כו' שיתפרש גם עד רום המעלו' דבחי' המים הוא בחי' שפע העליונה דבחי' מל' דא"ס שיוכלל האור במאור שהוא ענין הצמצום ועי"ז ותראה היבשה שהוא בחי' גילוי הרשימו שאחר הצמצום כו' וד"ל. ..], ולכן נמשך ממדריגה למדריגה מהעלם אל הגילוי [... כי הגילוי שבעליון נחשב העלם לגבי התחתון כנ"ל. ..] עד שנמשך גילוי הנבראים מאין ליש ממש עד שהיש הוא מסתיר על האין השופע בו ונמשך בחי' פירוד גמור כמאמר ומשם יפרד כו' אך בשעת קי"ס האיר מבחי' עתיקא עד רום המעלות [... והיינו ג"ר דע"י ועד רום המעלו' הוא בבחי' שעשועי המלך בעצמותו33 שהוא גילוי העצמו' לעצמו למעלה מהיות מקור להשפעה אפי' בבחי' א"ס הנק' מל' דא"ס כו' ובחי' זאת מאיר בחו"ב שבעצמו' וכמאמר ואהי' שעשועי' יום יום34 כו' וד"ל. ..] ולגבי גילוי זה כל המדריגות דהעלם וגילוי שוים כי לפניו נגלו כל תעלומות35 כו' ובחי' זאת נק' רוח קדים מקדמונו של36 עולם37 ונק' אנכי מי שאנכי38 כו' ואז האיר עצמו' ההעלם דים ונעשה בבחי' גילוי כמו הגילוי דיבשה ממש וזהו שלא כסדר ההשתלשלו' אשר רק הארה בעלמא מן ההעלם בא לידי גילוי כו', והנה ע"י גילוי הנ"ל דעתיקא דקמי' שוים העלם וגילוי
זפו
נגלה ממילא ההעלם דרשימו בבחי' האצילות כו' [.. וכן אותיות דגליף גליפו האירו בבחי' הרשימו כו'. ..] וממילא האיר בחי' ההעלם דבחי' העליונה שבמל' דאצי' הנק' ים בבחי' המל' דאצי' המתלבשת בבי"ע שנק' יבשה וממילא נגלה הביטול בבחי' נשמות דבי"ע כמו למע' שהוא בחי' הביטול דנשמו' הנכללי' בים העליון הנק' נוני ימא39 כו', וזהו ובני ישראל הם נשמו' דבי"ע [... שהם בני ישראל דלעילא כי ברא כרעא דאבוה41 והיינו שנמשכו מנה"י דז"א הנמשך בבחי' מוחין למל' דאצי' ובחי' המוחין דמל' מתלבשים בזו"נ דבי"ע להוליד נשמו' מפנימי' הכלים שבהם כו' וד"ל. ..]. הלכו ביבשה40 בתוך הים היינו שנכללו בבחי' ביטול דים העליון שהאיר עליהם בבחי' גילוי ומחמת זה עלו ונכללו באצי' או שהאיר אצי' בבי"ע כו' [... וזהו ההפרש בין ב' הפירושים של הזהר והאריז"ל42 כו' וד"ל. ..].
נגלה ממילא ההעלם דרשימו בבחי' האצילות כו' [.. וכן אותיות דגליף גליפו האירו בבחי' הרשימו כו'. ..] וממילא האיר בחי' ההעלם דבחי' העליונה שבמל' דאצי' הנק' ים בבחי' המל' דאצי' המתלבשת בבי"ע שנק' יבשה וממילא נגלה הביטול בבחי' נשמות דבי"ע כמו למע' שהוא בחי' הביטול דנשמו' הנכללי' בים העליון הנק' נוני ימא39 כו', וזהו ובני ישראל הם נשמו' דבי"ע [... שהם בני ישראל דלעילא כי ברא כרעא דאבוה41 והיינו שנמשכו מנה"י דז"א הנמשך בבחי' מוחין למל' דאצי' ובחי' המוחין דמל' מתלבשים בזו"נ דבי"ע להוליד נשמו' מפנימי' הכלים שבהם כו' וד"ל. ..]. הלכו ביבשה40 בתוך הים היינו שנכללו בבחי' ביטול דים העליון שהאיר עליהם בבחי' גילוי ומחמת זה עלו ונכללו באצי' או שהאיר אצי' בבי"ע כו' [... וזהו ההפרש בין ב' הפירושים של הזהר והאריז"ל42 כו' וד"ל. ..].
חוהנה בדרך כלל כל המדריגו' דים ויבשה הנ"ל שלמעלה מן החכ"ע דאצי' הוא ב' בחי' הוי'43 שקודם הפסיק טעמא ולאחריו וב' בחי' הנ"ל האירו בבני ישראל בשעת קי"ס רק הוי' שקודם הפסיק טעמא האיר בהם בבחי' אמונה כמ"ש ויאמינו בהוי'44 כו' רק שהאמונה האירה בהם בבחי' גילוי עד שפעל בחי' ביטול בנפשם כו' אבל הוי' שאחר הפסיק טעמא האיר בהם בבחי' ראי' ממש ועל זה כתוב ויראו העם את הוי'45 כו' וד"ל [... ובמכי"ק46 כתוב שזה הי' ע"י אכילת מצה שבליל א' של פסח שנמשך בהם עי"ז בחי' אמונה בהעלם עי"ז האיר ביום הז' בגילוי בחי' הסובב וזהו ששת ימים תאכל מצות47 ועי"ז וביום השביעי עצרת להוי' אלקיך כו' וד"ל. ..], רק אע"פ שהאיר הסובב בגילוי לא האיר רק בבחי' אמונה רק שהאמונה היתה בגילוי ולא כמו ע"י אכילת מצה שנמשך האמונה רק בהעלם כו' אך בחי' הוי' שאחר הפסיק טעמא שהוא בחי' ממכ"ע האיר בהם בבחי' ראי' ממש כנ"ל כנלע"ד בדרך אפשר. ..].
טוהנה קי"ס הי' ע"י ג' פסוקי' דויסע ויבוא ויט48 וידוע דג' פסוקי' הנ"ל הם כנגד ג' אבות49 שהם בחי' חג"ת כו' אך עיקר קי"ס הי' ע"י פסוק השלישי דויט
יפז
שבו עיקר קי"ס דכתיב בי' ויולך את הים כו' והוא כנגד בחי' יעקב שנק' בריח התיכון50 שהוא בחי' ת"ת קו האמצעי הכולל שני הקוין דחו"ג51 ולכן נק' בשם אויר52 הכולל אש ומים וידוע דקו האמצעי שרשו בפנימי' הכתר53 הנק' אויר קדמון54 שהוא למעלה מן החכ' וזהו אויר אור יו"ד55 שהוא בחי' אור שנמשך ממנו שפע בבחי' יו"ד דחכמה ולכן על ידו דייקא הי' בחי' קי"ס כי בחי' פנימי' הכתר הוא גילוי העצמות שלמעלה מבחי' העלם וגילוי והוא הנק' עתיקא [שנעתק ומובדל מכל מיני העלם וגילוי לכן בכחו להביא ההעלם לידי גילוי כו' ובחי' עתיקא האיר בז' של פסח ולכן אז הי' קי"ס כו' [ובמכי"ק*56 כתוב שזהו מארז"ל מה שביעי רשות56 כו' כי רשות הוא עלמא דחירות בחי' שאין בו הגבלה וצמצום כלל כנ"ל שהאיר בחי' עתיקא שלמעלה מבחי' צמצום דחכ' ולכן מה תצעק אלי ר"ת אמת57 כי עתיקא נק' אמת כי הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו58 גם אחר שנברא העולם כמו קודם שנבה"ע בלי שום שינוי כלל והיינו אני ראשון59 קודם שנבה"ע ואני אחרון לאחר שנבה"ע בלי שום שינוי כלל כי מבלעדי אין אלקים שאין הצמצום מסתיר לפניו ית' ומה שכל העולמו' נראים למציאו' דבר מה הוא מצד הצמצום וההסתר וכיון שלפניו אין הצמצום מסתיר נמצא כל העולמו' הם אין ואפס המוחלט לפניו נמצא שהוא לבדו גם עכשיו כו' כבתחילה ולכן נק' אמת כי הוא לבדו אמיתית המציאות משא"כ כל העולמות נראים למציאות מצד הצמצום אבל באמת הם אפס המוחלט. וזהו שרמז מה תצעק אלי ואמרו בזהר בעתיקא תליא60 כו' פי' כי שם אין מגיע אתדל"ת כו' ואין מועיל הצעקה כו' [... רק שנעשה קי"ס מעצמו בזכות אבות והעיקר הוא בחי' יעקב ת"ת ששרשו בפנימי' הכתר בחי' עתיקא כנ"ל. ..], ולכן תפילת ערבית שתיקן יעקב61 הוא ג"כ רשות62
שבו עיקר קי"ס דכתיב בי' ויולך את הים כו' והוא כנגד בחי' יעקב שנק' בריח התיכון50 שהוא בחי' ת"ת קו האמצעי הכולל שני הקוין דחו"ג51 ולכן נק' בשם אויר52 הכולל אש ומים וידוע דקו האמצעי שרשו בפנימי' הכתר53 הנק' אויר קדמון54 שהוא למעלה מן החכ' וזהו אויר אור יו"ד55 שהוא בחי' אור שנמשך ממנו שפע בבחי' יו"ד דחכמה ולכן על ידו דייקא הי' בחי' קי"ס כי בחי' פנימי' הכתר הוא גילוי העצמות שלמעלה מבחי' העלם וגילוי והוא הנק' עתיקא [שנעתק ומובדל מכל מיני העלם וגילוי לכן בכחו להביא ההעלם לידי גילוי כו' ובחי' עתיקא האיר בז' של פסח ולכן אז הי' קי"ס כו' [ובמכי"ק*56 כתוב שזהו מארז"ל מה שביעי רשות56 כו' כי רשות הוא עלמא דחירות בחי' שאין בו הגבלה וצמצום כלל כנ"ל שהאיר בחי' עתיקא שלמעלה מבחי' צמצום דחכ' ולכן מה תצעק אלי ר"ת אמת57 כי עתיקא נק' אמת כי הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו58 גם אחר שנברא העולם כמו קודם שנבה"ע בלי שום שינוי כלל והיינו אני ראשון59 קודם שנבה"ע ואני אחרון לאחר שנבה"ע בלי שום שינוי כלל כי מבלעדי אין אלקים שאין הצמצום מסתיר לפניו ית' ומה שכל העולמו' נראים למציאו' דבר מה הוא מצד הצמצום וההסתר וכיון שלפניו אין הצמצום מסתיר נמצא כל העולמו' הם אין ואפס המוחלט לפניו נמצא שהוא לבדו גם עכשיו כו' כבתחילה ולכן נק' אמת כי הוא לבדו אמיתית המציאות משא"כ כל העולמות נראים למציאות מצד הצמצום אבל באמת הם אפס המוחלט. וזהו שרמז מה תצעק אלי ואמרו בזהר בעתיקא תליא60 כו' פי' כי שם אין מגיע אתדל"ת כו' ואין מועיל הצעקה כו' [... רק שנעשה קי"ס מעצמו בזכות אבות והעיקר הוא בחי' יעקב ת"ת ששרשו בפנימי' הכתר בחי' עתיקא כנ"ל. ..], ולכן תפילת ערבית שתיקן יעקב61 הוא ג"כ רשות62
יאפח
עלמא דחירות בחי' עתיקא כנ"ל ולכן נאמר במדרש ופרצת ימה וקדמה63 הנאמר ביעקב שע"י קדמה שהוא בחי' רוח קדים נקרע הים הנק' ימה64 כו' ע"כ ממכי"ק* ].
עלמא דחירות בחי' עתיקא כנ"ל ולכן נאמר במדרש ופרצת ימה וקדמה63 הנאמר ביעקב שע"י קדמה שהוא בחי' רוח קדים נקרע הים הנק' ימה64 כו' ע"כ ממכי"ק* ].
יבוהנה ארז"ל זיווג שני לפי מעשיו65 הנה כ"ה בכללות נש"י הנה מתחילה בעת יצי"מ הי' היחוד דהקב"ה וכנ"י לא לפי מעשיהם כי הי' אתדל"ע מצד עצמו כי אז היו בנ"י בתכלית הקטנות ולא היו יכולים לעורר כלל מלמטה ולכן הי' אז בחי' יחוד קוב"ה ושכינתי' בעת יצי"מ וקי"ס מצ"ע שלא ע"י אתדל"ת כלל [... והגם שמבואר למעלה שע"י אכילת מצה גרם שיהי' קי"ס, זהו אינו אתדל"ת כלל כי אתדל"ת נק' התעוררות פנימי' באהוי"ר או תשובה מעומקא דליבא אבל אכילת מצה הוא רק עובדא גשמי' שעי"ז נמשך בהם האמונה בהעלם וזה אינו נק' אתדל"ת כלל כו'. ..], אך בעשי"ת בר"ה ויו"כ נעשה יחוד קב"ה ושכינתי' ע"י תשובה מעומקא דליבא וזהו זיווג שני לפי מעשיו שנעשה אז מצד התשובה שחזרו בתשובה אחר חטא העגל ועי"ז נתקבלו ברצון וניתן להם לוחות האחרונות ביוה"כ66 שזהו יחד קוב"ה ושכינתי' ע"י התורה כו', וכן עתה בכל שנה הימים האלה נזכרים ונעשי' ולכן בחג הפסח נמשך שפע פנימי' בכללות נש"י מצד עצמו שלא ע"י אתדל"ת כלל ובר"ה ויוה"כ נמשך בהם שפע פנימי' הנ"ל ע"י תשובה מעומקא דליבא ולפ"ע התשובה כן נמשך השפע כו' וד"ל.
יגוהנה כתיב יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו כו' הנה יומים הם ב' ימים דר"ה67 ביום א' עליות פנימי' העולמות [... וע"כ לומר שאז עליות פנימי' המל' מקור הפנימי' כו'. ..] וביום ב' עליות חיצוני' העולמות68 [... וע"כ לומר שאז עליות חיצוני' המל' מקור חיצוני' העולמו' כו'. ..], והנה הגם שי"מ ב' ימים הם בינה ומל'69 או לאה ורחל70 העיקר שהם ב' בחי' שבמל' גופא להיותה ממוצע בין אצילות לבי"ע לזאת היא כלולה מב' הבחי' ובחי' הפנימי' שבה היא בחי' אצי' עצמו והחיצוני' שבה הוא
ידפט
שרש ומקור לבי"ע ובחי' הפנימי' שבה נק' ים והחיצוני' שבה נק' ארץ ולכן שני הימים המה כיומא אריכתא71 כי הכל בחי' מל' דאצי' רק שהיא גופא כלולה מב' בחי' כו' [... ואפ"ל שזהו כיומא אריכתא כדוגמת אריך72 שהוא בחי' הכתר הוא מחבר ומייחד המאציל עם הנאצלי' כן בחי' המל' אשר שרשה בכתר כמ"ש מראש מקדם נסוכה73 סומ"ע כו' היא מייחדת ומחברת אור האצי' בבי"ע כו' וד"ל. ..]. והנה בתפילות דר"ה אנו אומרים ג"פ ובכן74 ומבואר בזהר פ' בשלח ד' נ"ב עמוד א' א"ר ייסא אשכחנא בתקיעותא דרב כו' תלת ובכן כו' לקבל ג"פ קדוש [... והיינו שאנו ממשיכים ג"פ קדוש שהם כנגד חג"ת כו' או כנגד חב"ד חג"ת נה"י כו' בבחי' המל' דאצי' ולכן אנו אומרים אח"כ ובכן צדיקים יראו וישמחו כו' שהוא בחי' צדיק וצדק יסוד ומל'75 כו' וד"ל. ..] [וכן ממכי"ק76 בעובדא אנו ממשיכי' ט"ס דז"א אל בחי' המל' ע"י ט' תקיעות77 שעל ידם ממשיכים מט' מלכיות שבט"ס דז"א אל המל' כו' וכמאמ' כל הנחלי' הולכי' אל הים כו'], והנה המשכה זאת אנו ממשיכים ג"כ ביום ב' דר"ה בעובדא ובמילולא ע"י תלת ובכן שבתפילה וע"י ט' תקיעות רק שביום ב' נבנית בנין המל' בחיצוני' כו' כנ"ל בענין ב' ימים דר"ה שהם כנגד ב' בחי' דמל' ים וארץ והוא ענין יחיינו מיומים כו' [ויום א' דר"ה נק' חודש סתם והוא מקור לי"ב ראשי חדשי השנה מחמת שהוא בחי' ים וכמאמ' י"ב בקר והים עומד עליהם מלמעלה78 כו' וד"ל].
שרש ומקור לבי"ע ובחי' הפנימי' שבה נק' ים והחיצוני' שבה נק' ארץ ולכן שני הימים המה כיומא אריכתא71 כי הכל בחי' מל' דאצי' רק שהיא גופא כלולה מב' בחי' כו' [... ואפ"ל שזהו כיומא אריכתא כדוגמת אריך72 שהוא בחי' הכתר הוא מחבר ומייחד המאציל עם הנאצלי' כן בחי' המל' אשר שרשה בכתר כמ"ש מראש מקדם נסוכה73 סומ"ע כו' היא מייחדת ומחברת אור האצי' בבי"ע כו' וד"ל. ..]. והנה בתפילות דר"ה אנו אומרים ג"פ ובכן74 ומבואר בזהר פ' בשלח ד' נ"ב עמוד א' א"ר ייסא אשכחנא בתקיעותא דרב כו' תלת ובכן כו' לקבל ג"פ קדוש [... והיינו שאנו ממשיכים ג"פ קדוש שהם כנגד חג"ת כו' או כנגד חב"ד חג"ת נה"י כו' בבחי' המל' דאצי' ולכן אנו אומרים אח"כ ובכן צדיקים יראו וישמחו כו' שהוא בחי' צדיק וצדק יסוד ומל'75 כו' וד"ל. ..] [וכן ממכי"ק76 בעובדא אנו ממשיכי' ט"ס דז"א אל בחי' המל' ע"י ט' תקיעות77 שעל ידם ממשיכים מט' מלכיות שבט"ס דז"א אל המל' כו' וכמאמ' כל הנחלי' הולכי' אל הים כו'], והנה המשכה זאת אנו ממשיכים ג"כ ביום ב' דר"ה בעובדא ובמילולא ע"י תלת ובכן שבתפילה וע"י ט' תקיעות רק שביום ב' נבנית בנין המל' בחיצוני' כו' כנ"ל בענין ב' ימים דר"ה שהם כנגד ב' בחי' דמל' ים וארץ והוא ענין יחיינו מיומים כו' [ויום א' דר"ה נק' חודש סתם והוא מקור לי"ב ראשי חדשי השנה מחמת שהוא בחי' ים וכמאמ' י"ב בקר והים עומד עליהם מלמעלה78 כו' וד"ל].
טווהנה כמו שבזש"פ מאיר בחי' עתיקא שהוא למעלה מבחי' ים וארץ עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגליא וע"י גילוי הנ"ל מתגלה עצמו' ההעלם דעלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא כנ"ל באריכות [ובחי' גילוי הנ"ל נמשך ע"י ו' ימים תאכל מצות כנ"ל] כן ביוהכ"פ כאשר נבנית מתחילה בחי' מל' דאצי' בפרצוף שלם בב' ימים דר"ה בפנימי' וחיצוני' שזהו ענין יחיינו מיומים כנ"ל עי"ז אח"כ ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו שעולה המל' בבחי' עתיקא ונגלה בחי' עתיקא במל' [... כמבואר בר"מ סיהרא סליקת כו'. ..], רק שביוהכ"פ נעשה עלי' זאת ע"י התשובה מעומקא דליבא שבעשי"ת [כנ"ל בענין זיווג שני לפי מעשיו כו'] שקדמו ליוה"כ ולכן בזש"פ נאמר עד יעבור עמך הוי'79 שעולים למעלה משם הוי' כו' וכן ביוה"כ נאמר
טזצ
לפני הוי' תטהרו80 שעולים בעתיקא למעלה משם הוי' כו', ולכן אנו אומרים ביוהכ"פ י"ג מדות הרחמים שנאמר בהם ויקרא הוי' הוי'81 כו' חיבור ב' הוויו' שלפני הפסיק טעמא ואחר הפסיק טעמא כו', והם שרש תרין עלמין עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא כו', ולכן כאשר מתחברים ב' הויו' הנ"ל בשרשם נעשה ג"כ למטה היחוד דעלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא והיינו שעצמו' ההעלם בא לידי גילוי כנ"ל וד"ל.
לפני הוי' תטהרו80 שעולים בעתיקא למעלה משם הוי' כו', ולכן אנו אומרים ביוהכ"פ י"ג מדות הרחמים שנאמר בהם ויקרא הוי' הוי'81 כו' חיבור ב' הוויו' שלפני הפסיק טעמא ואחר הפסיק טעמא כו', והם שרש תרין עלמין עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא כו', ולכן כאשר מתחברים ב' הויו' הנ"ל בשרשם נעשה ג"כ למטה היחוד דעלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא והיינו שעצמו' ההעלם בא לידי גילוי כנ"ל וד"ל.
יזוהנה באמת יוה"כ הוא מעין שביעי של פסח דלע"ל [... והוא ע"ד המבואר בסידור82 שבזש"פ עצמו יש הפרש כי בפ' פנחס כתוב בו כל מלאכת עבודה לא תעשו83 כו' אך בפ' ראה כתוב בו לא תעשו מלאכה84 שגם מלאכת אוכל נפש לא הותר מטעם דזש"פ דלע"ל יהי' הגבה מאוד נעלה משביעי של פסח דעכשיו כו' וכמבואר בסידור85 דזש"פ דלע"ל הוא גבוה גם משבת דעכשיו דבשבת דעכשיו הגם שמלאכת אוכל נפש אסור86 מ"מ מצוה לאכול ולשתות ולהתענג87 במזון גשמי ובו מלובש עונג הרוחני דע"י כו' אך בזש"פ דלע"ל לא יתענגו במזון גשמי רק בעונג הרוחני בלתי מלובש במזון גשמי כו', והנה יוה"כ הוא בדוגמא משביעי של פסח דלע"ל לכן אין בו אכילה ושתי'88 כי העונג שבו הוא עונג נעלם להתענג מבחי' עצמו' ממש ועונג כזה לא יוכל להתלבש רק בבחי' עינוי הנה"ט מתענוגי' גשמיי' דה' דברים89 ועינוי הנה"א בבחי' מרירות מן ההיפוך כו' אך בזש"פ דלע"ל יתענגו מבחי' העצמו' בבחי' עונג ממש מצד שיזדככו הגופי' עד שיוכלו לקבל עונג זה בבחי' גילוי ולא יצטרך להתלבש בבחי' ההפוך שהוא העינוי כו' לכן יוה"כ הוא מעין בלבד מבחי' זש"פ דלע"ל כו' וד"ל. ..] ולכן אין בו אכילה ושתי' כו' וד"ל.
יחוהנה בזש"פ דלעתיד כתיב והניף ידו על הנהר90 כו' וידוע דנהר הוא בחי' בינה91 ולע"ל יהי' ההעברה בנהר הנ"ל וממילא יתעלו למעלה מבחי' הנהר דבינה והיינו במל' דא"ס כמו שהיא נכללת בבחי' העצמו' שזהו ענין הי' הוא ושמו בלבד92 כו', כן ביוה"כ בתחילה מתעלי' המל' לבחי' הבינה דאצי' ואח"כ מתעלי' למעלה מן הבינה בבחי' שמו בלבד כנ"ל וזהו העלי' השני' שבנעילה כמבואר בסידור93 כו'. והנה מבואר למעלה שעיקר קי"ס הוא ע"י פסוק השלישי דויט משה כו' לכן בו מבואר ענין קי"ס והיינו מטעם דפסוק השלישי הוא כנגד יעקב מדת הת"ת שעולה עד פנימי' הכתר הנק' עתיקא כו' וכח הבקיעה של הים להפכו ליבשה והיינו להביא עצמו' ההעלם לגילוי בעתיקא תליא כנ"ל כן הוא בעשי"ת הנה ב' ימים דר"ה הם כנגד אברהם ויצחק חו"ג כנגד ב' פסוקי' דויסע ויבא וכנגדם הם ב' ובכן כו' [... ובכן יתקדש הוא כנגד אברהם הממשיך ביטול מצד הקירוב כל שמתקרב יותר הוא יותר כלא חשיב, כמבואר באגה"ק במאמר קטנתי94, ובחי' ביטול זה נק' קדושה כו', ובכן תן פחדך כו' הוא כנגד יצחק שממשיך פחד ויראה להיות וינועו ויעמדו מרחוק95 כן נלע"ד בדרך אפשר. ..], ויוה"כ הוא כנגד פסוק השלישי דויט שהוא בחי' יעקב שהוא מדת הת"ת שעולה עד פנימי' הכתר כנ"ל, ולכן נגלה בו בחי' עתיקא כידוע דביוה"כ נגלה בחי' אנכי השני שהוא בחי' עתיק כמבואר בסידור96 [ולכן נמשך בו סליחות עוונות כמאמר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך97 כו'], ולכן ממילא נמשך עצמו' ההעלם לבוא לידי גילוי והוא ענין ויבקעו המים כמו בקי"ס וזהו ובכן השלישי דובכן תן כבוד כו' וד"ל.
יטצא
אך הגם שעיקר גילוי עתיקא הוא ביוה"כ מ"מ מתעורר גילוי הנ"ל בימי ר"ה רק ההתעוררות הוא בהעלם בלבד וביוהכ"פ בא לידי גילוי ממש להיות סולח ומוחל ומכפר כו' וזהו כי עמך הסליחה98 שהיא מופקדת אצלך עדיין מר"ה כו' [... ובזה יובן מה שאנו אומרים כל השלשה ובכן בר"ה וגם ביוה"כ כו' כי גם ובכן השלישי מתעורר בהעלם בר"ה כו' וכן ביוה"כ כאשר בא לידי גילוי ישנו לכח ההעלם בבחי' הגילוי וכל יום כלול מכל הג' ימים כו' וד"ל. ..]. [ובמכי"ק*99 כתוב שבר"ה מאיר שופר סתם ובחי' שופר הוא בחי' בינה99 והוא בחי' ונהר יוצא מעדן100 להשקות את הגן והנה גן אפ"ל שהוא ג"ן סדרים דאורייתא101 בחי' תו' ומצות שהם בחי' עה"ח שבתוך הגן102 והנה הפגמי' שנעשה בבחי' עה"ח ע"י העדר העשי' דמ"ע ומל"ת הנהר דבינה שנק' בשם יובל103 הוא משקה וממלא אותם כו', אך לע"ל יאיר מבחי' שופר גדול שלמעלה משופר סתם [... וזהו בינה דע"י104 ועד רום המעלות הוא בבחי' שעשועי המלך בעצמותו המאיר בבחי' בינה שבעצמו' ונק' עונג הנעלם הבא במורגש בכתבי אדמו"ר נבג"מ105, ואז יתקן הפגמי' שלא יוכל להתקן ע"י הנהר
אך הגם שעיקר גילוי עתיקא הוא ביוה"כ מ"מ מתעורר גילוי הנ"ל בימי ר"ה רק ההתעוררות הוא בהעלם בלבד וביוהכ"פ בא לידי גילוי ממש להיות סולח ומוחל ומכפר כו' וזהו כי עמך הסליחה98 שהיא מופקדת אצלך עדיין מר"ה כו' [... ובזה יובן מה שאנו אומרים כל השלשה ובכן בר"ה וגם ביוה"כ כו' כי גם ובכן השלישי מתעורר בהעלם בר"ה כו' וכן ביוה"כ כאשר בא לידי גילוי ישנו לכח ההעלם בבחי' הגילוי וכל יום כלול מכל הג' ימים כו' וד"ל. ..]. [ובמכי"ק*99 כתוב שבר"ה מאיר שופר סתם ובחי' שופר הוא בחי' בינה99 והוא בחי' ונהר יוצא מעדן100 להשקות את הגן והנה גן אפ"ל שהוא ג"ן סדרים דאורייתא101 בחי' תו' ומצות שהם בחי' עה"ח שבתוך הגן102 והנה הפגמי' שנעשה בבחי' עה"ח ע"י העדר העשי' דמ"ע ומל"ת הנהר דבינה שנק' בשם יובל103 הוא משקה וממלא אותם כו', אך לע"ל יאיר מבחי' שופר גדול שלמעלה משופר סתם [... וזהו בינה דע"י104 ועד רום המעלות הוא בבחי' שעשועי המלך בעצמותו המאיר בבחי' בינה שבעצמו' ונק' עונג הנעלם הבא במורגש בכתבי אדמו"ר נבג"מ105, ואז יתקן הפגמי' שלא יוכל להתקן ע"י הנהר
כצב
דבינה וכידוע בענין מאמר הזהר ע"פ אם עוונות106 תשמר י"ה מי יעמוד כו'. ..], ומעין ממנו מאיר עכשיו ביוהכ"פ, והנה כמו דלע"ל ע"י גילוי שופר גדול שלמעלה מן הנהר דבינה יהי' והכהו לשבעה נחלים107 [... והיינו שיהי' עליות המדות דז"א בבחי' המדות דע"י ע"י שיעברו הנהר שהוא בחי' בינה ואפשר יעברו גם בינה דא"א ולכן יתעלו במדות דע"י עצמם, ואפ"ל שיעברו גם הנהר דבינה דע"י ויאיר בכל ז' המדות מכתר וחכ' דע"י שזהו ענין אראנו נפלאות כמ"ש בסידור108 והנה בחי' זאת יאיר גם בנש"י ששרשם מז' מדות דז"א109 כו' נמצא שע"י הכאת הנהר לשבעה נחלי' יתגלו הבחי' הנ"ל בנש"י כו' וד"ל. ..], כן עכשיו ביוהכ"פ שמאיר מעין שופר גדול דלע"ל נמשך והכהו לשבעה נחלים כו' והם ז' ימי הסוכות שמאיר בחי' ע"י בז' מדות דז"א או הם ז' מינים שבלולב110 כו' וד"ל111 [... ובאמת שניהם אמת כידוע דע"י הסובב מאירי' חסדי' דע"י בבחי' מקיף כו' בכל ז' המדות וע"י הלולב מאירים חסדים הנ"ל בבחי' פנימי' וידוע דתחילת התעוררות חסדים הנ"ל הוא ביוהכ"פ בה' תפילות שהם כנגד ה"ח דע"י כמ"ש בסידור112 כו' וד"ל. ..].
דבינה וכידוע בענין מאמר הזהר ע"פ אם עוונות106 תשמר י"ה מי יעמוד כו'. ..], ומעין ממנו מאיר עכשיו ביוהכ"פ, והנה כמו דלע"ל ע"י גילוי שופר גדול שלמעלה מן הנהר דבינה יהי' והכהו לשבעה נחלים107 [... והיינו שיהי' עליות המדות דז"א בבחי' המדות דע"י ע"י שיעברו הנהר שהוא בחי' בינה ואפשר יעברו גם בינה דא"א ולכן יתעלו במדות דע"י עצמם, ואפ"ל שיעברו גם הנהר דבינה דע"י ויאיר בכל ז' המדות מכתר וחכ' דע"י שזהו ענין אראנו נפלאות כמ"ש בסידור108 והנה בחי' זאת יאיר גם בנש"י ששרשם מז' מדות דז"א109 כו' נמצא שע"י הכאת הנהר לשבעה נחלי' יתגלו הבחי' הנ"ל בנש"י כו' וד"ל. ..], כן עכשיו ביוהכ"פ שמאיר מעין שופר גדול דלע"ל נמשך והכהו לשבעה נחלים כו' והם ז' ימי הסוכות שמאיר בחי' ע"י בז' מדות דז"א או הם ז' מינים שבלולב110 כו' וד"ל111 [... ובאמת שניהם אמת כידוע דע"י הסובב מאירי' חסדי' דע"י בבחי' מקיף כו' בכל ז' המדות וע"י הלולב מאירים חסדים הנ"ל בבחי' פנימי' וידוע דתחילת התעוררות חסדים הנ"ל הוא ביוהכ"פ בה' תפילות שהם כנגד ה"ח דע"י כמ"ש בסידור112 כו' וד"ל. ..].
כאסליק113 סליק סליק