Pelach HaRimon·Pesach·Understanding the Difference Regarding the Splitting of the Seaפלח הרמון·פסח·להבין ההפרש בין קי"ס

אצט
להבין ההפרש בין קי"ס¹ שבזש"פ לליל א' של פסח ובין שאר כל הניסים, הנה נס הוא ענין הרמה² וכמו התפילה שמתפלל על החולה שאומרי' יר"מ³ שאין הכוונה שינוי רצון ח"ו רק הכוונה שהשינוי הוא בצירופי אותיות להיות שהחולה פגם ע"י חטא ועון והמשיך עליו צירופי אותיות של דין משם אלקים⁴ עד שגרם חסרון הכלי שלו כמו ניקב הריאה ר"ל ומצד זה ממילא נסתלק האור והחיות שלו אך ע"י מס"נ ורעותא דליבא⁵ של המתפלל נכללת נפשו במקור החיים בבחי' העלאות מ"נ ומעורר משם צירופי אותיות חדשים של חסד שגורמים המשכת החיות להשלים הריאה וכדומה ועי"ז ממילא נמשך אור וחיות חדש לנפש החולה, כי דרכו של איש⁶ לחזור אחר אשה לכן ע"י השלמת הכלי גורמים המשכת חיות חדש כו', וכ"ז אינו פועל שום שינוי ח"ו ברצה"ע כי הרצון הוא מובדל מגדר התחלקות חו"ג לכן אין שינוי ההתלבשות מצירופי אותיות של גבורה לצירופי אותיות של חסדים פועל שום שינוי ח"ו בעצם וזהו"ע הנס שהוא ל' הרמה שזהו"ע הרמת צירופי אותיות של דין למקורא דכולא⁷ ונמתקים שם ועי"ז נעשו צ"א של חסד לרפאות הכלי⁸ ולהמשיך בו אור וחיות חדש כו'. וכן ענין רחב"ד שא' מי שאמר לשמן⁹

בק
וידליק יאמר לחומץ וידליק שזהו יותר נעלה מבחי' התפילה כנ"ל להיות שהי' בבחי' צדיק מושל ביראת אלקים¹⁰ לזאת גזר על שם אלקים שישתנה צירופי אותיות המלובשים בשמן שגורמי' טבע המשכתו אחר האור ולהדליקו כמו טבע השמן וזהו ג"כ ע"י המשכת צירופי אותיות חדשים ממקור החיות הנק' מי (כמשי"ת) בחומר של החומץ שישתנה טבעו שהוא ג"כ ענין הנס ל' הרמה כו', וכן ענין רפב"י שאמר לגנאי¹¹ חלוק לי מימיך שהמשיך צירופי אותיות דיבשה בים ועי"ז נעשה מים יבשה שזהו אופן יותר נעלה מרחב"ד הנ"ל שלא הוצרך לצוות לכח הפועל אלקי כענין מי שאמר רק בעצמו גזר והמשיך צירופי אותיות חדשים בטבע הנבראים להפוך מים ליבשה, והמשכה זאת היתה ג"כ מבחי' מקור החיות של הנבראים לשנות צירופי אותיות הנ"ל שזהו ג"כ ענין הנס כנ"ל (ושורש הדברים ע"פ המבואר מא' הזוהר דאיילתא שיש ג' בחי' נשמות¹² וכל הבחי' המה מבחי' אצי', הא' בחי' נשמות דאצי' שבאים בבחי' תולדה מאין ליש והמה לא יכלו לפעול ענין המשכה חדשה הנ"ל רק ע"י מס"נ ברעותא דליבא כו', והב' בחי' נשמות שנמשכי' מבחי' פנימיות הכלים דאצי' הנק' אחים ורעים שהמה בחי' הדכר שזהו צדיק מושל ביראת אלקים שהוא בחי' הנוק' לכן יוכלו לגזור על בחי' המל' בחי' כח הפועל אלקי לשנות הטבע והיינו המשכת צירופי אותיות חדשים ממקור החיות שנק' מי, אבל יש עוד בחי' ג' הנק' תאומים ששרשם בבחי' חו"ב שהמה אחים ממש לז"א שהם בבחי' הביטול למקורא דכולא עד שהדיבור שבהם הם בחי' דברי אלקים חיים ממש לכן הוא בעצמו הוא הגוזר כו' וד"ל).

גאך להבין ענין מדריג' מקור החיים המהפך צירופי אותיות מהו, יובן מבשרי אחזה¹³ שצירופי אותיות הדיבור נמדדו כבר במדה ושיעור בה' מוצאות הפה עד שלא יוכלו להשתנות לצירופי אותיות אחרים, ושורש המדידה שלהם הוא מבחי' מדת האהבה שבלב ולכן כשיצטרך להפוך הצירופי' לא יוכל להיות כ"א כשיתהפך המדות שבלב, אך גם התהפכות המדות שבלב לא יוכל להיות מצ"ע כי גם המה נמדדו כבר מבחי' השכל רק להיות שכל עיקר המדידה שלהם הוא בבחי' מדות שבשכל הנק' שכל מטה כלפי חסד כו' אך בעצם השכל וההשגה שהוא בחי' ג"ר דחו"ב אין שם מדה עדיין כלל רק המה בבחי' התרחבות גדול בלתי הגבלה בכלים עדיין (כי עיקר בחי' התגלות הכלים הוא בבחי' המדות דווקא ולכן נמצא בהם שני הפכי' דחו"ג גם בשרשם בבחי' השכל הנק' מדות שבשכל כו') ונק' מוחין דגדלות כו', ולכן אנו רואים שמסברא א' יוכל להתהפך מחוב לזכות כמ"ש במ"א בענין הסברא דיצר לב האדם¹⁴ כו' כי מתחילה נסתעף מזה סברא לחוב למחות את האדם

דקא
ואח"כ ע"י התהפכות הרצון לחסד ע"י הקרבן נתהפך הסברא זאת עצמה לזכות להיות כי יצר לבו רע בטבעו לכן אין להאשימו על כך וא"כ לא אוסיף כו', וזהו בחי' מים קודם שנגלדו בבחי' רקיע דניידי לכאן ולכאן ולכן מבחי' עצם השכל וההשגה יכול להיות מדידה אחרת לגמרי בשכל עצמו ועי"ז ממילא יתהפכו המדות שבלב וממילא יסתעפו צירופי אותיות חדשים בדבור לדבר באופן אחר, ועד"ד¹⁵ זאת הוא ג"כ במעשה הבנין שכאשר ירצה לשנות הציור לא יוכל להיות מבחי' המדות שבלב ולא מבחי' המדות שבשכל רק כשיתרומם הציור שכבר הוגבל לבחי' עצם השכל שהוא בבחי' התרחבות גדול ואינו מוגבל בכלי כנ"ל ושם אין מדידת הציור תופס מקום כלל אז יוכל להשתנות הציור באופן אחר עד שיתגלה במדות שבלב ומשם למעשה בפו"מ כו' וד"ל.

הוככה יובן למשכיל למעלה בענין מקור חיות הנבראים שנמשך מבחי' צירופי אותיות מדת מלכותו¹⁶ ית' שנק' בשם דבר הוי' או כח הפועל אלקי (כענין אף ידי יסדה ארץ¹⁷ כו') ששורש מקור האמיתי שלהם הוא מבחי' מדת חסדו של הקב"ה כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה¹⁸ ששם נמדדו בהעלם כל פרטי חיות הנבראי' שנמשכו אח"כ בגילוי ע"י דבר הוי' וכח הפועל, ושורש היותר ראשון של המדידה הוא בבחי' המדות דחו"ב (שכ"ז נק' בחי' מוחין דקטנות בחי' מוחי' השייכי' להשתל' כו'), אך מבחי' ג"ר דחו"ב הבלתי מוגבלים בכלים כלל וזהו בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא מבין¹⁹ כו' משם יכול להיות התהפכות המדות מגבו' לחסד עד שיתגלה השינוי בצירופי אותיות שנבראו בהם שו"א בפו"מ (וביאור הדברים בדרך קצרה הנה ידוע דבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו²⁰ כי גדול הוי' בבחי' א"ס רק מצד שעלה ברצונו להיות עולמות מוגבלים במקום ומספר לזאת השפיל וצמצם א"ע להתלבש בבחי' החסד שהוא ענין הגילוי לזולתו דווקא ולכן אנו רואים טבע מדת החסד שנמשך מצד השפלות דוקא שאינו צריך לעצמו כלום כמו אברהם שאמר אנכי עפר ואפר²¹ לכן עביד טיבו יתירא²² עם כל ברייתא כו'). וזהו במקום גדולתו שהוא מדת החסד שם בפנימיותם אתה מוצא ענוותנותו שהוא ענין השפלת וירידת מעצמותו בד"כ ומזה נמשך אח"כ בפרט בדבר הוי' מקור המחי' כל העולמות בפו"מ שהוא מדת מלכותו ית', נמצא שמדידה אמיתית של כל פרטי הנבראים כמו עיגולי השמים וכדומה הוא בבחי' מדת החסד כנ"ל, אך מדידת אופן ההשפלה להתלבש במדת החסד (שהי' יכול להיות בריבוי אופנים מצד עצם כח הא"ס) בא ע"פ קו

וקב
המדה דחכ' וזהו כי אמרתי מתחלה ואח"כ עולם חסד יבנה), שזהו בחי' הארה בעלמא מעצם חכמתו ית' שהוא בבחי' א"ס חכי' ולא בחכ' ידיעא כו' ולכן כל פרטי העשי' הנ"ל בג' אופנים כנ"ל צ"ל ההרמה למקור החיים עצם חכמתו ובינתו ית' ומשם יוכל להיות המשכה חדשה עד שיתגלה שינוי צירופי אותיות בפו"מ בדבר הוי' המחי' את כל הנבראים כו' וד"ל). וזהו מי שאמר לשמן וידליק כו' פי' מי הוא בחי' ג"ר דבינה שלמעלה משורש המדות ולכן הוא בבחי' קיימא לשאלה²³ ולא לאתבא כי התשובה לא יוכל להיות רק בדבר שבא במדה ושיעור בבחי' התלבשות בכלים כו' ולכן גזר ואמר שמבחי' זו יומשך מוחין דגדלות תוך ז"א שהוא בחי' מקור האמיתי של השתל' כידוע בענין כי ששת ימים עשה²⁴ כו', ועי"ז יהי' שינוי צירופי אותיות בדבר הוי' הנק' כח הפועל אלקי המלובש בנפעל כנ"ל וד"ל.

זוזהו שרש כל הנסים הנעשים בשינוי הטבע, וכן עד"ז הניסים שבירדן²⁵ כו', אבל קי"ס לא הי' באופן זה להמשיך בחי' מוחין דגדלות דמקור ההשתל' הנק' ז"א כי הי' צ"ל אז בבחי' הקטנות הן בבחי' פנימיותו כי פנימי' המדות הוא שרש מקור נש"י (כמ"ש במ"א בענין כי כל אוכל חמץ²⁶ כו' מיום הראשון עד יום השביעי כו'), ולהיות דאז הי' נש"י בתכלית הקטנות ולכן הוצרך להיות להם צמצום השפע בבחי' הקטנות לפי אופן מדרגתם עד"מ רב המשפיע שכל לתינוק קטן שמוכרח להמציא צירופי אותיות המגבילים השכל לפי"ע התינוק, וזהו בים נדמה להם כבחור²⁷ בבחי' הקטנות והן בבחי' חיצוניותו שהוא שרש ומקור ההשתל' הי' בבחי' הקטנות כי הקטנות הוא בבחי' גבורות ודינין לטבוע את מצרים בים סוף וזהו כבחור איש מלחמה להעביר קליפת מצרים וכמ"ש ה' איש מלחמה²⁸, משא"כ כשהי' המשכת מוחין דגדלות בבחי' המדות לא הי' יכול להיות התעוררות הגבו' להעביר קליפת מצרים כי מוחין דגדלות הוא מקור הרחמי' והחסדי' כידוע שכל מי שהוא חכם גדול ביותר יותר יוכל לסבול שונאו ואדרבה ישפיע לו טוב וחסד כו', ולהיות שז"א שהוא בחי' מקור ההשתל' הי' צ"ל בבחי' הקטנות ואעפ"כ הוצרכו לשינוי הטבע להפוך מים ליבשה כמשי"ת לזאת הי' מוכרח להיות הנס שהוא ענין הגבהת והרמת כח הפועל אלקי למדריגה גבוה מאוד שלמעל' ממקור החיים שנק' מי, והוא בבחי' עתיקא ולכן נא' מה תצעק אלי²⁹ בעתיקא תליא מלתא, ואתם תחרישון לא תתערו מלה³⁰, כי צריך לעורר ממקום הגבוה מאוד נעלה אפי' ממקור היותר ראשון דאותיות הדיבור כמשי"ת שלזה אין מועיל רק צעקת הלב בלחש שהוא גילוי נקודת פנימיות הלב שלמעלה ממקור השכל וזהו ע"י התשובה

חקג
מעומקא דליבא ועי"ז מעוררים מבחי' עתיקא שלמעלה אפי' ממקור ההשתל' ולזאת יוכל להיות השינוי שלא בהדרגה והיינו שבמקור ההשתל' הנק' ז"א לא הי' המשכה רק בהעלם ולא בגילוי כלל רק בי"ס שהוא בחי' המל' סודכ"ד כח הפועל אלקי בנפעל דווקא נתגלית הארת עתיקא לשנות סדרי ההשתל' לעשות מים ליבשה ובמקור ההשתל' שהוא בחי' ז"א אין שום שינוי כלל כנ"ל. וזהו עוצם גודל הנס הנפלא שלא יוכל להיות זאת רק מבחי' הארת עתיקא שלמעלה אפי' מבחי' חו"ב בעצם הנ"ל בכל הניסים רק בקי"ס האיר מבחי' עתיקא ולכן יוכל להיות דילוג כזה. וזהו ג"כ ענין מאמר הזוהר³¹ איילתא אזלת לטורי חשוכא שהו"ע הגבהת בחי' חג"ת דמל' מקור הנבראים דבי"ע במקורם האמיתי מדות דעתיקא ומתמן ארחת מזונא שהו"ע ריח של המזון בלבד להיות שההארה לא הי' עדיין בבחי' מל' רק בבחי' מקיף בלבד רק במ"ת נתגלה בבחי' פנימי' הנק' מזון כו' וד"ל.

טוביאור הדברים הנה כתיב הרם את מטך³² ונטה את ידך על הים ובקעהו, כי הנה מטה משה הוא יסוד אבא³³, ושורש זה הגילוי הוא מבחי' מקור השכל הנק' מזלא שלמעלה משכל פרטי לכן בכוחו לגלות שכל הפרטי בבחי' גילוי דברק המבריק³⁴ הנ"ל ולכן נק' מטה משה שהוא ענף מן האילן שהוא בחי' מזלא הנ"ל, אך בבחי' יסו"א הנ"ל יש שני בחי' הא' כשמקבל מבחי' מקור השכל הנק' מזל"א שזהו מקור נעלם הבא לידי גילוי ונק' בחי' אלף חכ' אלף בינה³⁵ להיות שעתיד לבוא לידי השכלה והשגה (שזהו"ע שתי מזלות מזל ונוצר בי' אחיד אבא ומזל ונקה³⁶ בי' אחיד אימא כו') ואז הוא מתלבש בבחי' השגה והבנה ונמשך למדות ודבור, וזהו בחי' וחכם בבינה³⁷ שהוא בחי' יסו"א המתלבש בבינה, ובחי' הב' כאשר יתרומם לקבל מבחי' העלם עצם הח"ס שלמעלה מבחי' המזלות שהוא כאשר מתגלה לפרקים העלם עצמות השכל שבלתי בא לידי גילוי ונק' פלא שכל הנעלם מכל רעיון³⁸ ואז לא יוכל להתלבש בבחי' השגה והבנה ומכ"ש במדות ודבור (וכמו שתיק רב³⁹ כו'), וזהו הרם את מטך והוא ענין הרמת יסו"א לקבל מעצם⁴⁰ ח"ס הנק' פלא, אך סיבת זה הגילוי שלא כמדת ההשתל' כי (כי ע"פ סדר השתל' עצם ההעלם לא יכול לבוא לידי

יקד
גילוי)⁴¹ תלוי בבחי' גילוי עצם התענוג ורצון, כי בבחי' התענוג ורצון יש שני בחי' הא' איזה תענוג ורצון מורכב באיזה דבר פרטי כמו חסד וגבו' ונק' מדות שברצון ותענוג, וזהו בחי' טורי נהורא שבתענוג ויתגלה עד שנעשו מקור להשפעה בחו"ב ומדות ומעשה וזהו כמו ההרים שאור השמש מאיר עליהם שנראים בבחי' יש. והב' כאשר מתגלה עצם התענוג ורצה"פ (בלתי מורכב בדבר) הכללי⁴³ שאז כל פרטי עונג המורכב המה נכללי' בו בתכלית הביטול ונק' טורי חשוכא⁴² כמשל ההרים שאין אור השמש מאיר עליהם שאינם נראים ואינו ידוע כלל אם יש בחי' הרים אם לאו, ועד"ז ג"כ כאשר מתגלה עצם התענוג הפשוט שהוא ענין גילוי רוממות עצמות הנפש אז אין לו חפץ בשום תענוג פרטי ואינו מלובש בהם כלל להיותם נכללים כולם בבחי' תעה"פ ואז יוכל להיות התגלות ג"כ עצם כח המשכיל מהעלמו העצמי לבוא לידי גילוי (וכענין ר' אבוה שמצא תוספתא חדתא שהוא ענין גילוי העלם ח"ס הנק' שכל הנעלם מכל רעיון וצהבו פניו⁴⁴ מצד התגלות עוה"פ⁴⁵ שזה הי' בתחלה מקור גילוי העלם השכל רק נתגלה אחר גילוי השכל ונתלבש בבחי' הארת פנים בגשמיות (כענין חכמת אדם תאיר פניו⁴⁶ כו'). ועד"ז יובן למעלה ז"א הוא בחי' מקור ההשתל' ע"פ קו המדה דחו"ב שהו"ע הארת יסו"א באימא כנ"ל בענין כי אמרתי כו' וקו המדה זה מקבל מבחי' מזלא שמקבלים ממדות דע"י כו', שהוא גילוי כח היכולת דא"ס להיות ממנו השתל' וזהו"ע ז"א בעתיקא אחיד⁴⁷ כו' (ונק' ע"ס הגנוזות⁴⁸ במאצילן) וזהו בחי' טורי נהורא יש אמיתי, אך קודם שנתעורר היכולת בא"ס לבוא לידי גילוי שזהו כמ"ש לבדו שכח ויכולת הזה נק' בשם טורי חשוכא שאינו עדיין בבחי' יש אמיתי מקורא דכולא רק בבחי' אין אמיתי כו' וד"ל.

יאוזהו הרם את מטך בחי' הרמת יסוד אבא לקבל מבחי' טורי חשוכא הנ"ל ואז ונטה את ידך שהוא בחי' נטיית היו"ד⁴⁹ גילוי הברקת השכל על הים דווקא שהוא

יבקה
בדילוג המדריגה שאינו מאיר בבינה ומדות רק בבחי' המל' סופא דכ"ד הנק' ים⁵⁰ ועי"ז ובקעהו שנעשה מים יבשה, וזהו וחילופיהן בגולם⁵¹ שהוא חילוף צירופי אותיות לעשות מים ליבשה זה בגולם שהוא הגולמי של היו"ד שאין בו עדיין שום צורה דאו"ר⁵² כלל שזהו בחי' נקודא דחכ' בבחי' עצם תמציתה שלא תוכל להתלבש בבחי' או"ר דבינה כלל שמשם נתחלפו צירופי אותיות דים ליבשה שזהו מבחי' טורי חשוכא שמשם הי' הנס הנפלא דקי"ס בדילוג ההמשכה כו' וד"ל. אך ענין הגילוי שהי' בליל א' דפסח ביצ"מ והי' ג"כ מבחי' עתיקא כנ"ל שהאיר מבחי' יסו"א שלמעלה מהתלבשותו בבחי' בינה אך הגילוי הזה נמשך בבחי' פנימיות בבחי' המדות דאצי' מקור נש"י כנ"ל, ונק' מזון ממש וזהו ענין אכילת מצה דליל א' שהוא ענין בחי' המשכת חסדי' דעתיקא בבחי' יסוד אבא ומשם לז"א, וזהו מצות יאכל את שבעת הימים⁵³ כו'. ויובן הדברים ע"פ המבואר במ"א בענין אין התינוק יודע לקרות אבא⁵⁴ שזהו"ע קטנות ההכרה במהו"ע אא"ס ממש הנק' לבדו שנעשה למזון ממש בנפשם שהו"ע חיזוק כח האמונה להסתעף מזה כל היום ענין סו"מ וע"ט בתכלי' והיינו שנמשך ע"י יסוד אבא שלא ע"י בחי' אימא לכן נאסר אכילת חמץ⁵⁵.