Chabad Library · Otzar HaChassidim
Pelach HaRimon·
א[שנת כת"ר]
גדולה מילה1 שנכרתו עלי' שלש עשרה בריתות2 כו', הנה מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת הוי'3, והוי' הוא מקור התומ"צ4 וא"כ בחי' מילה הוא גבוה מתומ"צ5, והיינו כי על התורה נאמר לא בשמים היא6 כי ירדה מן השמים לארץ7, משא"כ מצות מילה היא בשמים וידוע שיש שמיא וארעא תתאין שהם בחי' זו"נ9 ויש שמיא וארעא עילאין8 שהם בחי' חו"ב10, לכך השמימה הוא גבוה מבחי' חו"ב שזהו
גדולה מילה1 שנכרתו עלי' שלש עשרה בריתות2 כו', הנה מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת הוי'3, והוי' הוא מקור התומ"צ4 וא"כ בחי' מילה הוא גבוה מתומ"צ5, והיינו כי על התורה נאמר לא בשמים היא6 כי ירדה מן השמים לארץ7, משא"כ מצות מילה היא בשמים וידוע שיש שמיא וארעא תתאין שהם בחי' זו"נ9 ויש שמיא וארעא עילאין8 שהם בחי' חו"ב10, לכך השמימה הוא גבוה מבחי' חו"ב שזהו
בקנו
בחי' שמים דכתר11 (... אפ"ל שזהו שמי השמים כו'. ..), ושם הוא שרש מצות מילה בבחי' הכתר שלמעלה מן החכמה, ועם זה יובן מאמר הנ"ל גדולה מילה שנכרתו עלי' שלש עשרה בריתות כי על כללות התו' לא נכרתו עלי' רק ג' בריתות12 כי ברית הוא המחבר וכללות האצי' נכללו בג' קוין חח"ן בג"ה דת"י13 וצריך להמשיך אותם ולייחדם בבי"ע ולכן א"צ רק ג' בריתות (... והגם שיש ע"ס מ"מ בבי"ע אינם מתגלים כ"כ בפרטיות רק בהעלם רק ג' כלליי' שהם ג' קוין, כי עכשיו הגם שע"י המצות נמשך אור האצי' בבי"ע אינו נמשך רק בהעלם בבחי' קטנות ובבחי' קטנות לא נגלה כל הפרטים כנ"ל במאמר סוד ה'14 בענין ההפרש בין יו"ד רבתי ליו"ד זעירא15 כנ"ל. ..), משא"כ ע"י מילה מאיר אור עצמות המאציל בנאצלים (כי על ידה מאיר אור הכתר הנק' מאציל כנ"ל בענין השמימה כו'), ואותו האור עצמו נמשך בבי"ע לכן צריך לי"ג בריתות שהם כנגד י"ג מדה"ר16 כי ענין יגמה"ר מבואר בפרדס שער עשר ולא תשע17 בשני אופנים, הא' שהם כנגד י"ס וג' גנוזות ראשי ראשים (וזהו דעת רב האי ז"ל), והב' שהם כנגד ע"ס דאצי' וג' עולמות בי"ע (וזהו דעת רב חמא ז"ל), ושניהם אמת, וא"כ כיון שמצות מילה היא מחברת אור עצמות המאציל ובו גנוזות הי"ס כידוע (... רק מצד העלמם אינם רק בבחי' ג' קדמון מצוחצח צח18 כו' ר"ת קמ"ץ19 שהוא20 בכת"ר. ..)21, וע"י מילה נמשכים באצי' (כנ"ל במאמר סוד ה'22 ) לכן הם י"ג בחי' ג' גנוזות וי"ס כו', וכן הוא מחברת אור זה שיאיר בבי"ע והם ג"כ י"ג י"ס דאצי' וג' עולמות בי"ע כנ"ל בשני האופנים כו' וד"ל.
בחי' שמים דכתר11 (... אפ"ל שזהו שמי השמים כו'. ..), ושם הוא שרש מצות מילה בבחי' הכתר שלמעלה מן החכמה, ועם זה יובן מאמר הנ"ל גדולה מילה שנכרתו עלי' שלש עשרה בריתות כי על כללות התו' לא נכרתו עלי' רק ג' בריתות12 כי ברית הוא המחבר וכללות האצי' נכללו בג' קוין חח"ן בג"ה דת"י13 וצריך להמשיך אותם ולייחדם בבי"ע ולכן א"צ רק ג' בריתות (... והגם שיש ע"ס מ"מ בבי"ע אינם מתגלים כ"כ בפרטיות רק בהעלם רק ג' כלליי' שהם ג' קוין, כי עכשיו הגם שע"י המצות נמשך אור האצי' בבי"ע אינו נמשך רק בהעלם בבחי' קטנות ובבחי' קטנות לא נגלה כל הפרטים כנ"ל במאמר סוד ה'14 בענין ההפרש בין יו"ד רבתי ליו"ד זעירא15 כנ"ל. ..), משא"כ ע"י מילה מאיר אור עצמות המאציל בנאצלים (כי על ידה מאיר אור הכתר הנק' מאציל כנ"ל בענין השמימה כו'), ואותו האור עצמו נמשך בבי"ע לכן צריך לי"ג בריתות שהם כנגד י"ג מדה"ר16 כי ענין יגמה"ר מבואר בפרדס שער עשר ולא תשע17 בשני אופנים, הא' שהם כנגד י"ס וג' גנוזות ראשי ראשים (וזהו דעת רב האי ז"ל), והב' שהם כנגד ע"ס דאצי' וג' עולמות בי"ע (וזהו דעת רב חמא ז"ל), ושניהם אמת, וא"כ כיון שמצות מילה היא מחברת אור עצמות המאציל ובו גנוזות הי"ס כידוע (... רק מצד העלמם אינם רק בבחי' ג' קדמון מצוחצח צח18 כו' ר"ת קמ"ץ19 שהוא20 בכת"ר. ..)21, וע"י מילה נמשכים באצי' (כנ"ל במאמר סוד ה'22 ) לכן הם י"ג בחי' ג' גנוזות וי"ס כו', וכן הוא מחברת אור זה שיאיר בבי"ע והם ג"כ י"ג י"ס דאצי' וג' עולמות בי"ע כנ"ל בשני האופנים כו' וד"ל.
גוהנה זהו ענין מילה שניתנה בשמיני23 שהוא המשכת הכתר שלמעלה מהחכמה כו' (... ונק' שמיני מצד שהתגלות זאת דכתר נמשך ע"י הבינה הנק' שמינית24
דקנז
כו' חוץ להיקף כנ"ל במאמר ת"ר25 כו'. ..), אך יש עוד במצות מילה שהוא בבחי' יסוד (... כי ע"י מילה מגלים העטרה שהוא בחי' יסוד ומל' הדבוקה בו הנק' עטרת היסוד26 כו'. ..), ולכן מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב הוא ג"כ ר"ת מילה27, היסוד נק' שרביט הזהב28 כי עיקר היסוד הוא בבחי' גבו' (... וכידוע דהמשכת פנימי' השפע במל' להוליד נשמות מוכרח להיות ע"י גבורות תגבורת השפע כו' וכמאמר הזהר צדיק נטיל לשמאלא29 כו' עמודא דאמצעיתא לימינא כו'. ..), ושני הבחי' הם במצות מילה (... כי המשכות יגמה"ר מהמאציל לאצי' הוא ע"י יסוד עליון שבמאציל והמשכתם מאצי' לבי"ע הוא ע"י יסוד דאצי' כו' וד"ל. ..), כי עצם המילה הוא גילוי היסוד הנק' שרביט הזהב, ומה שנמשכים על ידה הוא בחי' י"ג מדה"ר שמן המאציל לנאצלים ומאצי' לבי"ע וזה"ע י"ג בריתות שנכרתו עלי' כו' וד"ל. והנה ידוע שיש ב' בחי' מילה הא' מה שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם30 כו' והוא מלמטה למעלה כו', וברוחני' היינו ענין התשובה כו', והב' הוא מה שנאמר ומל ה' את לבבך31 שזהו מלמעלה למטה וזה"ע גאולה העתידה, וע"י אתעדל"ת במילה שמלמטלמ"ע שהוא בחי' התשובה יתגלה אתעדל"ע32 בחי' גאולה העתידה, וזהו אם ישראל עושין תשובה נגאלין33 כו' ולכן מילה ניתנה בשמיני שהוא בחי' אתעדל"ת לבחי' גאולה העתידה שהכינור שתתגלה לגאולה העתידה הוא של שמונה נימין34 כו' וד"ל. והנה במילה שהיתה לאברהם הי' ב' הבחי' וכמאמר בעצם היום הזה נימול35 ממילא ומאליו וכמאמר וכרות עמו הברית36 כידוע וד"ל.
כו' חוץ להיקף כנ"ל במאמר ת"ר25 כו'. ..), אך יש עוד במצות מילה שהוא בבחי' יסוד (... כי ע"י מילה מגלים העטרה שהוא בחי' יסוד ומל' הדבוקה בו הנק' עטרת היסוד26 כו'. ..), ולכן מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב הוא ג"כ ר"ת מילה27, היסוד נק' שרביט הזהב28 כי עיקר היסוד הוא בבחי' גבו' (... וכידוע דהמשכת פנימי' השפע במל' להוליד נשמות מוכרח להיות ע"י גבורות תגבורת השפע כו' וכמאמר הזהר צדיק נטיל לשמאלא29 כו' עמודא דאמצעיתא לימינא כו'. ..), ושני הבחי' הם במצות מילה (... כי המשכות יגמה"ר מהמאציל לאצי' הוא ע"י יסוד עליון שבמאציל והמשכתם מאצי' לבי"ע הוא ע"י יסוד דאצי' כו' וד"ל. ..), כי עצם המילה הוא גילוי היסוד הנק' שרביט הזהב, ומה שנמשכים על ידה הוא בחי' י"ג מדה"ר שמן המאציל לנאצלים ומאצי' לבי"ע וזה"ע י"ג בריתות שנכרתו עלי' כו' וד"ל. והנה ידוע שיש ב' בחי' מילה הא' מה שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם30 כו' והוא מלמטה למעלה כו', וברוחני' היינו ענין התשובה כו', והב' הוא מה שנאמר ומל ה' את לבבך31 שזהו מלמעלה למטה וזה"ע גאולה העתידה, וע"י אתעדל"ת במילה שמלמטלמ"ע שהוא בחי' התשובה יתגלה אתעדל"ע32 בחי' גאולה העתידה, וזהו אם ישראל עושין תשובה נגאלין33 כו' ולכן מילה ניתנה בשמיני שהוא בחי' אתעדל"ת לבחי' גאולה העתידה שהכינור שתתגלה לגאולה העתידה הוא של שמונה נימין34 כו' וד"ל. והנה במילה שהיתה לאברהם הי' ב' הבחי' וכמאמר בעצם היום הזה נימול35 ממילא ומאליו וכמאמר וכרות עמו הברית36 כידוע וד"ל.
הוביאור37 הדברים להבין ענין שמיא וארעא עילאין ושמיא וארעא תתאין וענין השמימה, הנה מבשרי אחזה שיש באדם נר"נ ח"י38, נר"נ הם מלובשים בכלים דמוחא לבא וכבדא39 וחי' יחי' הם בחי' מקיפים, כי ענין ההתלבשות הוא אור
וקנח
פנימי כמו חיות הנפש הנמזג במוח מתאחד עם כלי המוח עד שנעשה ממזיגה זאת מקור לשכל (... והגם שרחוק ערך הגשמי מהרוחני מ"מ הקב"ה מפליא לעשות ומקשר רוחני בגשמי עד שנעשה עצם אחד להוליד שכל, משא"כ מחיות הנפש בלבדו לא יתהווה שכל וכן מכלי המוח בלבדו לא יתהווה שכל כו'. ..), וזהו בחי' נשמה, וכן חיות הנמזג בלב נעשה ממזיגה זאת מקור למדות שבלב וזהו בחי' רוח, ומחיות הנפש הנמזג בכבד נעשה מקור לכח התנועה ונק' בחי' נפש, וג' בחי' אלו הם בד"כ בג' אברי' כלליי' דמוחא ליבא וכבדא ובפרט הם מתפשטים בכל האברים בג' מיני גידים40 הנק' נערווין הם מקושרים בעצמות ובהם מתפשט החיות מהמוח ולכן על ידם מרגיש המוח את כל האברים ונק' גידי הרגשה וגידים הדופקים המלאים רוח בהם מתפשט החיות מהלב לכל האברים וגידי הדם המתפשטים בבשר בהם מתפשט החיות מהכבד לכל האברים, וזה"ע ג' בחי' שבכל אבר בשר וגידים ועצמות41. והנה ג' מיני חיות אלו שהוא בחי' נר"נ נק' פנימי', אך יש ב' מקיפים והוא בחי' חי' יחידה, כי הנה עצם החכמה הוא בחי' אין ונכלל במקורה בהעלם, ומה שנגלה ממנה במוח כנקודה שהוא בחי' ברק המבריק42 הוא רק בחי' אחרונה מעצם החכמה (... ולמעלה הוא בחי' יסוד אבא כמשי"ת. ..), ולכן עצם החכ' נק' מקיף דחי' כו' ובחי' יחידה הוא בחי' כח הרצון שלמעלה אפי' ממקור החכ' (... כידוע דאין טעם לרצון43 אפי' טעם הכמוס ונק' מקיף למקיף כו'. ..).
פנימי כמו חיות הנפש הנמזג במוח מתאחד עם כלי המוח עד שנעשה ממזיגה זאת מקור לשכל (... והגם שרחוק ערך הגשמי מהרוחני מ"מ הקב"ה מפליא לעשות ומקשר רוחני בגשמי עד שנעשה עצם אחד להוליד שכל, משא"כ מחיות הנפש בלבדו לא יתהווה שכל וכן מכלי המוח בלבדו לא יתהווה שכל כו'. ..), וזהו בחי' נשמה, וכן חיות הנמזג בלב נעשה ממזיגה זאת מקור למדות שבלב וזהו בחי' רוח, ומחיות הנפש הנמזג בכבד נעשה מקור לכח התנועה ונק' בחי' נפש, וג' בחי' אלו הם בד"כ בג' אברי' כלליי' דמוחא ליבא וכבדא ובפרט הם מתפשטים בכל האברים בג' מיני גידים40 הנק' נערווין הם מקושרים בעצמות ובהם מתפשט החיות מהמוח ולכן על ידם מרגיש המוח את כל האברים ונק' גידי הרגשה וגידים הדופקים המלאים רוח בהם מתפשט החיות מהלב לכל האברים וגידי הדם המתפשטים בבשר בהם מתפשט החיות מהכבד לכל האברים, וזה"ע ג' בחי' שבכל אבר בשר וגידים ועצמות41. והנה ג' מיני חיות אלו שהוא בחי' נר"נ נק' פנימי', אך יש ב' מקיפים והוא בחי' חי' יחידה, כי הנה עצם החכמה הוא בחי' אין ונכלל במקורה בהעלם, ומה שנגלה ממנה במוח כנקודה שהוא בחי' ברק המבריק42 הוא רק בחי' אחרונה מעצם החכמה (... ולמעלה הוא בחי' יסוד אבא כמשי"ת. ..), ולכן עצם החכ' נק' מקיף דחי' כו' ובחי' יחידה הוא בחי' כח הרצון שלמעלה אפי' ממקור החכ' (... כידוע דאין טעם לרצון43 אפי' טעם הכמוס ונק' מקיף למקיף כו'. ..).
זוהנמשל מזה44 יובן למעלה בבחי' אדה"ע שנאמר ועל הכסא כמראה אדם45 כו' שיש שני בחי', בחי' ממכ"ע ובחי' סוכ"ע46 שהו"ע מקיפים ופנימי', וחיות הפנימי נמשך מבחי' המל' שהו"ע ל' כלים דמל' דאצי'47 המלובשים בבי"ע ונק' ממכ"ע כדוגמת חיות הנפש המתמזג בג' כלים דמוחא ליבא וכבדא, וכ"ה אור וחיות האלקי הממלא נתפס בתוך הנבראים עד שהם מרגישים אור האלקי המחי' ומהווה אותם מאין ליש ומחמת זה המה בטלים לאור האלקי המחי' אותם (... וביטול זה גופא הוא חיותם כידוע בשם הרה"מ נ"ע48 בענין יראת ה' לחיים49 שלכן
חקנט
המלאכים חיים וקיימים יותר מחמת שהם בבחי' ביטול יותר כו' וד"ל. ..). והנה חיות זה בא בחילוקי מדריגות רבות בכל עולם לפ"ע כמו בעולם הבריאה החיות האלקי מאיר ביותר לכן הביטול נמצא בהם ביותר ובלתי מורגש כלל וזה"ע השרפים דבריאה50 שנאמר בהם שרפים עומדים51 ועמידה הוא מלשון שתיקה52 שמורה על בחי' ביטול ביותר כו', משא"כ חיות הקודש דיצי'53 נאמר בהם ברעש גדול מתנשאים54 שההתפעלות מורגש ביותר מצד שאין בהם בחי' הביטול כ"כ כו' (... מצד שאור האלקי מוסתר ביותר לגביהם להיותם מקבלים ע"י ב' פרסאות שבין אצי' לבריאה55 ובין בריאה ליצי'56, משא"כ השרפים דבריאה מקבלים דרך פרסא אחת מאצי' לבריאה בלבד כו'. ..), ובעולם העשי' בא אור וחיות האלקי בהסתר יותר עד שמרחוק ה' נראה להם57 בדרך הודאה בלבד כו', והנה אע"פ שנאמר למעלה שאור וחיות הנתפס בג' עולמות דבי"ע הוא בדוגמת חיות המתמזג בג' כלים דמוחא לבא וכבדא מ"מ לגבי אדה"ע דאצי' הוא בחי' אחרונה שבו שהוא בחי' נפש בלבד, והענין הוא כמו שבנפש האדם החיות הנמזג בכבד נק' בחי' נפש שממנו נמשך כח התנועה וענין התנועה הוא ממקום למקום להמשיך חיות הנפש מהעלמו באברים שיתגלה לחוץ במקום נבדל כמו זריקת אבן או כתיבה ביד כו', כן למעלה בחי' המל' נק' נפש58 בבחי' אדה"ע כי כח המל' הוא המגלה אור וחיות האלקי שבעולם האצי' מהעלמו לחוץ בבחי' בריאה מאין ליש כו'.
המלאכים חיים וקיימים יותר מחמת שהם בבחי' ביטול יותר כו' וד"ל. ..). והנה חיות זה בא בחילוקי מדריגות רבות בכל עולם לפ"ע כמו בעולם הבריאה החיות האלקי מאיר ביותר לכן הביטול נמצא בהם ביותר ובלתי מורגש כלל וזה"ע השרפים דבריאה50 שנאמר בהם שרפים עומדים51 ועמידה הוא מלשון שתיקה52 שמורה על בחי' ביטול ביותר כו', משא"כ חיות הקודש דיצי'53 נאמר בהם ברעש גדול מתנשאים54 שההתפעלות מורגש ביותר מצד שאין בהם בחי' הביטול כ"כ כו' (... מצד שאור האלקי מוסתר ביותר לגביהם להיותם מקבלים ע"י ב' פרסאות שבין אצי' לבריאה55 ובין בריאה ליצי'56, משא"כ השרפים דבריאה מקבלים דרך פרסא אחת מאצי' לבריאה בלבד כו'. ..), ובעולם העשי' בא אור וחיות האלקי בהסתר יותר עד שמרחוק ה' נראה להם57 בדרך הודאה בלבד כו', והנה אע"פ שנאמר למעלה שאור וחיות הנתפס בג' עולמות דבי"ע הוא בדוגמת חיות המתמזג בג' כלים דמוחא לבא וכבדא מ"מ לגבי אדה"ע דאצי' הוא בחי' אחרונה שבו שהוא בחי' נפש בלבד, והענין הוא כמו שבנפש האדם החיות הנמזג בכבד נק' בחי' נפש שממנו נמשך כח התנועה וענין התנועה הוא ממקום למקום להמשיך חיות הנפש מהעלמו באברים שיתגלה לחוץ במקום נבדל כמו זריקת אבן או כתיבה ביד כו', כן למעלה בחי' המל' נק' נפש58 בבחי' אדה"ע כי כח המל' הוא המגלה אור וחיות האלקי שבעולם האצי' מהעלמו לחוץ בבחי' בריאה מאין ליש כו'.
טאך59 כ"ז הוא בחי' ממכ"ע, אך בחי' המדות דאצי' מאירים בבחי' העלם בכל ג' עולמות דבי"ע ובהשוואה, כי לגבי עצם אור האלקי שבבחי' המדות דאצי' שוה בחי' עולם הבריאה עם עולם העשי' כי שניהם אין ערוך לאור האלקי דבחי' המדות דאצי' לכן לית מח' תפיסא בי'60 אפי' דעולם (... כי תפיסא הוא בחי' הרגשה בגילוי. ..) הבריאה, ולית אתר פנוי מיני'61 גם בעולם העשי' כמו בעולם הבריאה כי שניהם שוין לפניו בהשוואה אמיתית (... ולא שייך לומר אשר ריחוק הערך דעשי' הוא יותר מרוחק62 הערך דבריאה לגבי אור האלקי שבמדות דאצי' שא"כ יש קצת ערך כו'
יקס
ובאמת אין ערוך63 להם כלל לגבי אור האלקי הנ"ל לכן גם ריחוק הערך דבריאה הוא שוה בהשוואה אמיתית עם ריחוק הערך דעשי' כו'. ..). ובחי' אור וחיות המדות דאצי' נק' בחי' סוכ"ע ואין הכוונה סובב ומקיף מלמעלה64 רק כדוגמת העיגול שאין בו מעלה ומטה65, כך אור האלקי נמצא בהשוואה כנ"ל, אבל הוא ממלא תוכו ותוך תוכו עד דלית אתר פנוי מיני' כו', ולכן נאמר את השמים ואת הארץ אני מלא66 כו' שממלא תוכם ותוך תוכם בהעלם בהשוואה אמיתי' לשמים דבריאה עם ארץ דעשי' כנ"ל וד"ל.
ובאמת אין ערוך63 להם כלל לגבי אור האלקי הנ"ל לכן גם ריחוק הערך דבריאה הוא שוה בהשוואה אמיתית עם ריחוק הערך דעשי' כו'. ..). ובחי' אור וחיות המדות דאצי' נק' בחי' סוכ"ע ואין הכוונה סובב ומקיף מלמעלה64 רק כדוגמת העיגול שאין בו מעלה ומטה65, כך אור האלקי נמצא בהשוואה כנ"ל, אבל הוא ממלא תוכו ותוך תוכו עד דלית אתר פנוי מיני' כו', ולכן נאמר את השמים ואת הארץ אני מלא66 כו' שממלא תוכם ותוך תוכם בהעלם בהשוואה אמיתי' לשמים דבריאה עם ארץ דעשי' כנ"ל וד"ל.
יאוהנה67 בחי' זאת הוא בחי' רוח דאדה"ע וכמו למטה באדם גילוי החיות מן הלב לכל האברים אינו בא בבחי' גילוי לחוץ מן הנפש לזולתו הנבדל רק הוא פועל קיום החיות המתפשט מן הכבד לחוץ ע"י שהוא מאיר בו בהעלם כו', כן למעלה בחי' סובב הגם שהארתו הוא בהעלם מ"מ פועל פעולה גדולה קיום החיות דממלא וקיום התהוות הנבראים כו' (... וזהו ברוך חי לעד וקיים68 כו' שנק' חי מצד שהוא ממכ"ע, וקיים מצד שהוא סוכ"ע כו' וד"ל. ..). והנה בחי' סובב וממלא הנ"ל שהם בחי' המדות ומל' נק' שמים וארץ69 כמו השמים מקיפים לארץ והארץ מוקף מהם, כן למעלה בחי' מל' נק' דיבור70 והדיבור בטל ונכלל בבחי' המדות עליונות דאצי' וכמשל האדם ביטול הדיבור בעודו בשכלו כשמשכיל איך לדבר, אך למטה באדם שמדבר אז יצא הדבור לחוץ ונפרד מן השכל והמח', אך למעלה גם אחר שנגלה בחי' דבר ה' אינו נפרד ממקורו כי אין שייך למעלה יציאות הדיבור לחוץ כי אין לך דבר חוץ ממנו וא"כ בחי' דבר ה' שהוא בחי' עש"מ וחילופים ותמורות שלהם שמהוים כל הנבראים מאין ליש גם עכשיו לאחר שנבראו המה בטלים במקורם שהם המדות דאצי' כמו קודם הבריאה בלי שום שינוי כלל (... וזהו אני הוי' לא שניתי71 מקודם הבריא' לאחר הבריאה כו' והוי' זה הוא בבחי' המדות דאצי' כו'. ..), ולכן נקרא המדות בשם שמים והמל' שהוא בחי' הדיבור נק' ארץ כי כמו למטה הארץ מוקף מן השמים והשמים מקיפים לארץ כן למעלה הדיבור הוא מוקף ובטל במקורו שהוא בחי' המדות כו' וד"ל72.