Pelach HaRimon·Tazria·For The Conductor Upon Sheminitפלח הרמון·תזריע·למנצח על השמינית

אקמב
למנצח על² השמינית¹ על המילה שניתנה בשמיני³ ואיתא בתיקונים תמן מל תמן נצח⁴. הנה ארז"ל כל המתיישב ביינו⁵ מדעת קונו יש בו. הנה בחי' יין שרשו חסדים דאימא⁶ או גבורות דאימא⁷ ומלובש בו חסדים דאבא⁸ או גבורה דעתיק⁹ כו' וע"ד העבודה האהבה עזה כרשפי אש שנולדה מצד ההתבוננות איך דכולא קמי' כלא חשיב¹⁰ שיש בזה ג' מדריגות האחת כאשר היא בבחי' רשפי אש בלבד להכלל במקורו מקה"ח¹¹ ולא לחפוץ בהתפשטות חיים הן רוחני' הן גשמי' כו' שזהו בחי' גבורות דאימא כו' והב' כאשר נעשה בחי' התיישבות באה' זאת מצד שמאיר בו בחי' חיי החיים¹² עצמות אוא"ס בבחי' התיישבות בכלי המוח ונק' אה' בתענוגים ב' מיני עונג דרו"ש וזהו בחי' חסדים דאבא המתלבשים בגבו' דאימא להמתיק כנ"ל והג' הוא בחי' העלי' בעונג הנ"ל בעילוי אחר עילוי בלי שיעור עד שלא יפול בו שביעה כלל שזהו ענין לאסתכלא ביקרא דמלכא¹³ יקר דווקא פנימי' העונג. וזהו בכ"י יהי' בעיניך כחדשים¹⁴ מי איכא זקנה קמי' קוב"ה¹⁵ קמי' דווקא, וזהו בחי' גבור' דעתיק שהוא בחי' גילוי האה' מבחי' יחידה כרשפי אש למע' מן ההשגה שבאה בבחי' התיישבות בכלי ואעפ"כ אין לה שיעור כו'. והנה זהו בחי' השבת בג' סעודות, סעודתא דחקל תפוחין קדישין¹⁶ הוא עליות

בקמג
המל' מקור נש"י¹⁸ עד בחי' מוחין דאימא¹⁷ בבחי' החסדים שבהם ומצד זה נק' בשם קדישין כו' (כי כל קדושה במוחין¹⁹ ) וזהו ויכל אלקים²⁰ כו' בחי' כליון²¹ כו', והב' סעודת שחרית שנמשך בחי' תענוג הפשוט בבחי' זו"נ בחי' אהבה אחרי אשר כבר עלו בחי' זו"נ (מקורי נש"י²³ כמאמר בנים אתם להוי' אלקיכם²⁴ כו') לאו"א בבחי' הכתרים²² שבהם כידוע בכהאריז"ל וזהו²⁵ מדריגות אה' בתענוגים הנ"ל), והג' הוא בחי' סעודה שלישית עליות הז"א אל הדיקנא²⁶ בחי' המזלות הנמשכים ממותרי חכ"ס²⁷ הנק' נובלות וכל נובלות הוא מהפנימי' דווקא שהוא בחי' גבורה דע"י המלובש בחכ"ס²⁸ וגם המל' עולה עד כתר אבא בחי' אין דחכ' שלמעלה מהתיישבות בהשגה, וגילוי זה הוא בבחי' חלק הנשמה שבגוף שנמשך מבחי' מל' משא"כ עצם הנשמה ששרשה מבחי' ז"א מקבל מבחי' הדיקנא כו' וד"ל.

גוהנה על בחי' ב' אמר וישבות ביום²⁹ ולא כתב בחי' אלקים מצד שעיקר עלי' הוא בבחי' ז"א ומל' טפולה³⁰ אלי', ואח"כ ויברך אלקים^*31 גבו' דע"י את יום השביעי (זו"נ ביחד זכר ונקבה בראם אז דווקא ויברך אותם³¹ כו' וד"ל), וכל ג' המשכות הנ"ל המשכתם לבוא לידי גילוי הוא בקידוש על היין ששרשו בבחי' תבונה אם הבנים³² או עצמות בינה או בינה דע"י שמוליד ג' בחי' אה' הנ"ל כו' וד"ל. והנה כל הנ"ל נק' בחי' כד מסתכל ז"א בפנים מקבל ק"ן נהורין³³ (עיין ברשימה דביאור הסבי³⁴ ששמעתי מאדמו"ר שליט"א תקצ"ח) ויש בזה ג' מדריגות משם ב"ן עליות

דקמד
המל'³⁵ כנ"ל, עליות עונג הפרטי להתכלל במקורו והמשכות עונג הפשוט עד שנעשה התיישבות הוא בחי' שם מ"ה כו' והמשכות גילוי העונג דיחידה הוא שם ע"ב וזהו חכלילי עינים³⁶ תוקף האדמומית דעיינין דזו"נ מלמטה למעלה עיני תמיד אל הוי'³⁷ ממשיך הסתכלות מלמעלה למטה עין הוי' (דעתיק ואריך) אל יראיו³⁸ (בחי' זו"נ) וכ"ז הוא מיין דקידוש של שבת כו' וד"ל. (וע' בתו"א פ' ויחי במאמר חכלילי עם הביאור ובהגהת אדמו"ר שליט"א דף ע"ט ע"א בד"ה³⁹ וצ"ע בתניא ובתניא פי"ט ובפרק מ"ג ותבין היטיב איך שבמדריגות אה' דשם מ"ה יש ג"כ בחי' תענוג רק הוא בהגבלה כו' ואינו גילוי תענוג העיקרי אך גילוי האה' משם ע"ב היא עלי' (בעילוי אחר עילוי) בלי שיעור שזהו ע"י רשפי אש דווקא כו'. ולכן נאמר בפמ"ג כשלהבת העולה מאיליה כו' וד"ל).

הוהנה כל הנ"ל הוא בחי' המשכות שם מ"ה לברר ב"ן⁴⁰, ויובן ע"פ הידוע בכהאריז"ל שמבחי' שם מ"ה החדש דא"ק⁴¹ נמשך בחי' טנת"א ונתחבר עם טנת"א דב"ן (ובחי' שם ע"ב הנזכר למעלה הוא ג"כ לגבי א"ק הארה מבחי' שם מ"ה דא"ק רק שהוא בחי' הטעמים דב"ן כו') והטעמים ונקודות דשם מ"ה שנעשו בחי' עתיק ואריך דדכורא הוא בחי' אה' בתענוגים הנ"ל והתגין ואותיות דשם מ"ה הוא מדריגות אה"ר (שאין בזה גילוי תענוג העיקר כנ"ל) הנ"ל, אך בבחי' אותיות דמ"ה אפשר שיש עוד מדריגה אחת השייכות לבחי' מל' אתוון זעירין⁴² כו' והוא מדריגה אה' עזה כרשפי אש כו' (ואעפ"י שזה נק' בירור דשם ב"ן בתו"א בביאור דחכלילי היינו משום שזהו בבחי' מל' שנק' בכלל שם ב"ן אבל עיקר הבירור הוא מבחי' שם מ"ה שבמל' כי האיש דרכו לכבוש⁴³ כו' וד"ל). והנה אעפ"י שמבואר בע"ח שמבחי' שם מ"ה החדש ניתקן כל עולם האצילות⁴⁴ שזהו בחי' טנת"א דמ"ה שמתפשט בכל פרצופי האצי' היינו רק יש⁴⁵ הארת שם מה החדש אבל עצמות שם מ"ה הוא למעלה מבחי' התהו והתיקון כי הוא מבחי' א"ק שלמעלה מכל ההשתלשלות דאבי"ע. והענין הוא דג' מדריגות דשם מ"ה היינו שם ע"ב וס"ג שבו הכולל טעמים ונקודות דאו"א ושם מ"ה שבו הכולל בחי' תגין דאו"א ושם ב"ן הכולל בחי' אותיות דזו"נ באים בהעלם בימות החול בשם ב"ן לברר אותו ונק' אתעדל"ת ומאתעדל"ת זאת נמשך אתעדל"ע⁴⁶ התגלות דשם מ"ה בג' מדריגות דאה' בתענוגים ואה"ר ואה"ע (ואה' בתענוגים הוא טעמים ונקודות שבו ואה"ר תגין ואה"ע אה' עזה כרשפי אש אותיות וזהו באופן אחר מדלעיל כו').

וקמה
אך כ"ז הוא בחי' אתעדל"ע המתגלה לפ"ע אתעדל"ת (וההפרש בין שם מ"ה המתלבש בשם ב"ן לברר בימות החול שזהו אתעדל"ע המלובש בהעלם לעורר באתעדל"ת ובין שם מ"ה המתגלה בשבת הוא ששם מ"ה המברר הוא בחי' ו"ד ביוד דחכ' בד"כ ואעפ"כ יש בו כל המדריגות דטנת"א כנ"ל ושם מ"ה המתגלה בשבת הוא בחי' מ"ה העצמי בחי' י' דחכ' שנק' קדש מלה בגרמי'⁴⁷ וישראל עבמ"ח⁴⁸ הוא שם מ"ה המברר מדות דחכ' ובשבת מתעלין במ"ה העצמי ונק' אנשי קדש⁴⁹ שלמעלה מקדוש בוי"ו כו' וד"ל). אבל יש בחי' אתעדל"ע שאינו בא מצד אתעדל"ת כלל כי אין אתעדל"ת מגיע לשם כלל והוא עצמי' דשם מ"ה החדש הנ"ל שנחשב מבחי' א"ק כנ"ל, והוא הנמשך ע"י המילה שאינו נחשב לאתעדל"ת כלל להיות פעולתו אינו אלא רק להעביר הערלה בלבד (וכמו סו"מ⁵⁰ שית' כו') שהו"ע העברת הרע אזי ממילא שורה כו' וזהו"ע מילה באותו מקום⁵¹ שהוא בבחי' יסוד דא"ק כו' וד"ל.

זוהנה עם הקדמה זאת יובן ענין כל המתיישב ביינו מדעת קונו יש בו, וביאור הדברים הנה כתי' והחכ' תחי' בעלי'⁵², ויוכל להתפרש באופן זה ע"ד ששמעתי בשם אדמו"ר נ"ע⁵³ שא' בשם אדמו"ר הזקן נ"ע שיש בחי' מוחא שלטא על לבא⁵⁴ שהוא ענין חיצוני' המדות המתפעלים מצד השכל ובבחי' זאת המוח הוא בחי' משפיע והלב הוא בחי' מקבל (ולמעלה היינו בחי' ז"א שמקבל מאו"א בחי' מוחין), ויש בחי' לבא שלטא על מוחא⁵⁵ שהוא בחי' נקודת הלב שלמע' מן השכל כו' (ולמעלה היינו בחי' שרש המדות שהוא למעלה מאו"א ושרשם בז"ת דע"י וא"א וכמאמר הידוע דז"א בעתיקא אחיד ותלי'⁵⁶ ) מדות דיחידה, ובבחי' זאת הלב משפיע אל המוח והמוח מקבל נמצא שהמוח מקבל מבחי' פנימי' הלב ומשפיע בבחי' חיצוני' הלב, אבל יש עוד בחי' דמוחא שלטא על לבא אפי' על פנימי' הלב המשפיע בו כו' עכ"ד. ושרש הדברים היינו שאנו רואים שיש בכח החכ' למשול על רוחו העצמי,

חקמו
ושרש זה הוא מבחי' עצם שם מ"ה החדש המאיר בחכ' דווקא שהוא כ"ח מ"ה⁵⁷ והוא כלי למ"ה העצמי כו'. וע"ד העבודה הוא בחי' אה' עצמי' הפועלת בחי' קבעומ"ש להיות בטל רצונך העצמי שבנה"א שרצונו ליכלל מצד תוקף העונג ונק' יונתי (שהוא כד מסתכל ז"א בפנים נק' המל' יונתי ע' ברשימ' הנ"ל⁵⁸ ), אבל כאשר מקבל עליו עומ"ש שזהו בחי' נעשה קודם לנשמע שזהו ענף מאה' העצמי' המתלבש בחלק המעשה נק' תמתי כו'. וזהו בחי' שוב שאחר הרצוא דרשפי אש דאה' בתענוגים הנ"ל שזהו המביא להתלבש בימות החול אחרי השבת ונמצא שמוח דחכ' שליט על פנימי' הלב (מדות דיחידה ששרשם מעתיק ואריך) המשפיעים בו והוא מחמת בחי' א"ק עצמו המתלבש בחכ' דוקא וזהו והחכ' תחי' בעלי' לעשות בחי' שוב במדות דיחידה הנק' בעלי' כו' וד"ל. וזהו כל המתיישב ביינו מדעת קונו יש בו, פעולת התיישבות המדות דיחידה הנק' יין שזהו מדעת קונו שהוא בחי' א"ק הנק' בשם קונה שמים וארץ⁵⁹ כו' וד"ל.

טוזהו"ע כי טובים דודיך מיין⁶⁰, דודים הוא אה' עצמי' הנ"ל והוא בחי' שמן הטוב המבואר בב"ז פ' שמיני⁶¹ שהוא חסד דע"י המלובש בגולגלתא⁶² שבזה מלובש בחי' עצמות שם מ"ה החדש וידוע דאבא אחיד ותליא בחסד זה⁶³ כו' וכד מסתכל ז"א במצחא אז נמשך בו מדעת קונו שזהו בחי' ש"ע נהורין⁶⁴ מלשון וישע הפנה⁶⁵ להיות משפיע למטה דווקא גילוי א"ס בעצמו, וזהו אראנו בישע אלקים⁶⁶ ש"ע נהורין המלובשים בי' דחכמה ונק' ישע כו' וד"ל. וזהו בחי' המילה מל י"ה⁶⁷ שהוא התגלות דחו"ב המושלים על המדות הפנימי' דיחידה וכן פריעה פר"ע י"ה⁶⁸ וכן מציצה מצץ י"ה^*69 ג' מדריגות דמוחין דקטנות ומוחין דיניקה ומוחין דגדלות, ובחי' מילה מוחין דקטנות למשול ברוחו לקבעומ"ש בתומ"צ ופריעה פר"ע י"ה אותיות עורף⁶⁹ שגם בעת הילוכו כל היום בעסק דמו"מ יהי' בחי' עומ"ש הנ"ל, ומציצה הוא

יקמז
בחי' מצץ י"ה בגי' ר"ך אורות הנתוספין על ק"נ⁷⁰ להיות בגי' ש"ע בחי' ימינך פשוטה לקבל שבים⁷¹ מקור הסליחה מצד כי עם קשה עורף⁷² ולכן מציצה הוא בחי' רפואה סליחת עונות להשלים כל הפגמים והחסרונות ובנפש הוא הכח לשוב בתשובה מן ההיפוך, וכ"ז נמשך בעת המילה שזהו בחי' ג' מיני מוחין מאו"א קטנות ויניקה וגדלות בבחי' קבלתם מא"ק דווקא ולכן לא יוכל לימשוך ע"י אתעדל"ת במעהמ"צ רק בעובדא זאת דהסרת הרע דווקא שזהו הבדלה דג' מיני קליפות שנעשה ע"י מילה ופריעה ואטיפו דדמא⁷³ כו' או מציצה כמבו' באוה"ח הק'⁷⁴ פ' תזריע⁷⁵ כו', (ועד"ז בל"ת אחוזתם⁷⁶ בי"ה להיות בבחי' הבדלת הרע כידוע בענין לאו קודם להן⁷⁷ כו').

יאועתה י"ל ענין למנצח תמן מל תמן נצח דהנה ההפרש בין א"ק לכל הפרצופי'⁷⁸ שכולם מתלבשים זב"ז מבחי' ז"ת שבהם מחסד ולמטה משא"כ א"ק אינו מתלבש רק מבחי' נה"י שבו והטעם הוא כי כל הפרצופי' הם בערך זל"ז עד שפרצוף העליון הוא בגדר משפיע לתחתון והתחתון הוא בגדר מקבל ממנו ולכן עצמות המשפיע מתעורר להיות נמשך במקבל לכן יש להמקבל השגה בו כידוע דאחר מ' שנין קאים אדעתי' דרבי'⁷⁹ והשגה זאת נק' תפיסא והתלבשות כו' (אבל ג"ר של פרצוף העליון שהוא בחי' ביטולו במקורו הגבוה ממנו לא יוכל להתגלות במקבל כו'), אבל בבחי' א"ק שהוא בחי' הרצה"פ שלמעלה מגדר עונג לגמרי וכידוע דאין טעם לרצון⁸⁰ אפילו טעם ועונג כו' שזהו ההתחברות מבחי' העצמי' להיות משפיע ומקבל שאינו ע"י העונג כי למעלה בעצמותו לא יתכן עונג ושלימות כי הוא שלימותא דכולא⁸¹ רק ההתחברות הוא בדרך רצון פשוט למעלה מן הטעם לגמרי (וע' בס' פרי הארץ⁸² כו'), ולהיות בחי' א"ק ההמשכה מבחי' העצמי' לזאת לא יתלבש רק מבחי' נה"י שבו בחי'

יבקמח
חיצוני' דחיצוני' ולא עצמותו כלל שהוא בחי' תוקף האמונה הנמצא בכללות נש"י למעלה מן הטעם ודעת לגמרי ושוה ומשוה קטן וגדול⁸³ כי גם למעלה מאיר בחי' נה"י באצי' ועשי' בהשוואה ממש⁸⁴. והנה ידוע שהחיבור מעליון לתחתון ממשפיע למקבל מז"ת שבו עצמות המשפיע הוא מצד האהבה המעוררו לזה וזהו בחי' ה"ח בכל מקום שיש בהם ב' בחי' חסדים סתומים וחסדים⁸⁵ מגולים להיות ידוע שמה שהמשפיע מגלה אהבתו הוא רק הארה אבל עצמי' עומק האה' נשאר בהעלם בלבבו וגם גילוי האהבה למקבל אינו רק בעת יחודו עמו אבל בעת שמסתלק ממנו לא נשאר רק רושם האה' מהארה זאת וזהו שאין רק ה"ח עד הוד עצמו' המשפיע אבל בחי' יסוד כח השופע המתלבש במקבל ונשאר תמיד עמו לא נשאר רק רושם מזה (וזהו המבואר בכהאריז"ל שרק כללות ה"ח הוא ביסוד וכללות דכללותם במל' ולא עצמות החסדים כו' וד"ל), אבל בבחי' א"ק להיותו למעלה מגדר משפיע ומקבל ואינו מאיר ממנו רק בחי' חיצוני' היא הנותנת שבבחי' חיצוני' זאת מתלבש כל הפנימי' ולא רק הארה, והשפעה זאת היא נמשכת במקבל ג"כ בבחי' עצמות עד שעי"ז המקבל אינו נפרד מן המשפיע אפי' בעת שמתרחק מעמו הוא בבחי' דביקות והתקשרות עצמי' כמו בעת יחודו עמו כי בבחי' זאת אין המקום תופס מקום כלל, וזהו"ע כריתות ברית דשני אוה"נ⁸⁶ להמשיך בחי' עצמי' שלא יפרד אהבתם במשך הזמן וריחוק מקום, וזהו ענין המילה הנק' בשם ברית להיות חבוקה ודבוקה⁸⁷ אע"ג דאנא אזיל הכא והכא דיוקנא אשתאר בך⁸⁸ במשפיע וכן במקבל משכונא דילי גבייכו⁸⁹ כו' וד"ל.

יגונמצא שיש כאן ז' חסדים, ה"ח בעת קירוב המקבל עם המשפיע וב' חסדים בעת ריחוק המקבל שמלובש בו ג"כ אה' עצמי' המשפיע בלי הסתר כלל ונמצא שכל הז' חסדים מגולים וכ"א כלול מי' בגי' ע', וזהו תמן מל תמן נצח להיות שההתלבשות הוא מבחי' נצח בחי' חיצוני' דחיצוני' היא הנותנת שמלובש בזה כל הפנימי' ועצמי' שזהו ענין ז' חסדים מגולים בגי' דמל⁹⁰ כו' וד"ל. וזהו ענין על מילה שניתנה בשמינית להיות ידוע שבחי' שם מ"ה החדש נק' מלך השמיני⁹¹ והטעם לזה להיות כי ידוע דשית אלפי שנין⁹² דהוי עלמא המה נכללים בוימ"ב⁹³ שבאים בדרך

ידקמט
המשכה מלמעלמ"ט בבחי' התלבשות בהעלם בכדי לברר בירורים וזהו בחי' ו"ד דחכ' הנ"ל שהוא בחי' שם מה המברר ב"ן בג' מדריגות דטנת"א אותיות שבשם ב"ן מברכים⁹⁴ ע"י טנת"א שבו כל הבחי' בדוגמתא. והנה יום השבת שנק' שביעי הוא בחי' העלאה היפוך המשכה שזהו בחי' עליות שם ב"ן להתכלל בשם מ"ה שעי"ז נגלה בחי' שם מה ושם ב"ן בטל ונכלל בו ואז מתגלה שם מ"ה העצמי בחי' י' דחכ' ג"כ בג' מדריגות דטנת"א שזהו ג' מיני אה' המתגלים בשבת בג' תפלות וסעודות אה"ע ואה"ר ואה' בתענוגים ובחי' זאת נק' יום השביעי כי יום הוא בחי' גילוי ושית יומין המה בחי' גילויי' לפעול ירידה והמשכה ויום השביעי הוא בחי' גילוי הפועל העלאה, אבל בחי' זאת דאתעדל"ע שנמשך שלא ע"י אתעדל"ת כלל שנמשכת תמיד רק במקום טהור מרע הוא עצמות שם מ"ה החדש ונק' יום השמיני להיותו למעלה גם מכל העליות שאחרי הירידות כי אינו בגדר מקום שיהי' שייך בו עלי' וירידה וזהו על מילה שניתנה בשמיני דווקא והיא מתלבשת בחיצוני' שנק' נצח ולכן א' ע"ז דווקא מל נצח ולכן מילה למעלה משבת ודוחה שבת⁹⁵ עד שמלאכות מותרים בה מצד שנתגלה בחי' הקב"ה שהכל שלו וכמ"ש מוריד גשמים אפי' בשבת⁹⁶ כו' כן במילה מותרים כל המלאכות אפי' בשבת כו' וד"ל.