Piskei Admur HaZaken on Issur VeHeter·Siman 84פסקי אדמו״ר הזקן בהלכות איסור והיתר·סימן פד

אסעיף ה
תולעים הנמצאים בקמח וכיוצא בו אסורים, שמא פרשו ושרצו על הארץ וחזרו.

בוברמ"א: ואסור למכרו לגוי, שמא יחזור וימכרנו לישראל.

גוכתבו הט"ז והש"ך שמותר למכרו מעט מעט בענין שלא ימכרנו לישראל. והמג"א והפר"ח כתבו שאפילו למכרו מעט מעט אסור, ולא התירו אלא בדגן שהחמיץ קודם הפסח שיש בו ספק ספיקא, שמא לא ימכרנו לישראל, ואפילו אם ימכרנו לישראל שמא יאכלנו הישראל קודם פסח.⁸⁵

דועוד כתב הש"ך שמותר להאכילו לעבדו ולשפחתו, ובלבד שלא ישהה אותו זמן רב, שלא יבוא לידי תקלה. והט"ז כתב שאין לחלק בין זמן מרובה למועט, וגם בזמן מועט יש לחוש לתקלה ואסור להשהותו.⁸⁶

הובדעת רבנו:

וא. נראה דעת רבנו שבמקום שאין ספק ספיקא אסור למכור לגוי אפילו מעט מעט (כדעת המג"א והפר"ח).⁸⁷

זב. נראה דעת רבנו כדעת הש"ך, שמותר להשהות כל מאכלות אסורות בביתו זמן מועט, חוץ מחמץ בפסח. ⁸⁸

חג. שיעור זמן מועט הוא כמו חודש או ב' חדשים (וצ"ע הכוונה).

טסעיף טז
כל תולעים הנמצאים בבהמה, בין שהם בין עור לבשר בין שהם במעיה, אסורים.

יוכתבו הט"ז והש"ך שהתולעים שבין עור לבשר אסורים משום אבר מן החי.⁸⁹

יאוכתב הפמ"ג שאסור ליתנם לבן נח משום לפני עור.⁹⁰

יבורבנו כתב שלא החליט לאסור לאחרים למוכרם לב"נ, לפי שאין התולעים אסורים משום אבר מן החי אלא משום יוצא מאבר מן החי, ואיסור זה אינו אלא בישראל (אלא שלעצמו כתב שמחמיר).