Piskei Admur HaZaken on Issur VeHeter·Siman 111פסקי אדמו״ר הזקן בהלכות איסור והיתר·סימן קיא

אסעיף ז (א)
היו כאן שתי קדרות של היתר, ונפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל, ואין באחת כדי לבטל האיסור, ויש בשתיהן לבטלו, שתיהן מצטרפות לבטלו.

בוברמ"א:ויש מחמירים דאפילו בשל אדם אחד אין להקל. ולצורך הפסד יש להתיר באדם אחד.

גוכתב הב"ח, שאין לחלק בדין זה בין איסור דרבנן לאיסור דאורייתא. והט"ז כתב שאין לצרף ב' הקדרות אלא במקום שבלאו הכי מותר מן התורה (בין אם האיסור עצמו הוא דרבנן, ובין אם האיסור הוא דאורייתא אלא שיש בכל קדרה כדי לבטלו מן התורה).³⁹⁴

דובדעת הש"ך נראה ששלש חלוקות בדבר: (א) במין בשאינו מינו לח בלח אין להתיר כלל; (ב) באיסור דאורייתא יבש ביבש ואין בכל קדרה רוב כנגדו, או במין במינו לח בלח ואין בכל קדרה ששים כנגדו, אין להתיר אלא בהפסד מרובה; (ג) באיסור דרבנן יבש ביבש, או באיסור דאורייתא יבש ביבש ויש בכל קדרה רוב כנגדו, או במין במינו לח בלח ויש בכל קדרה ששים כנגדו (כגון באיסור ששיעור ביטולו יותר מששים), מותר אף בלא הפסד.³⁹⁵

הובדעת רבנו:

וא. במקום שבלא צירוף אסור מן התורה אין להתיר כלל ע"י צירוף (כדעת הט"ז).³⁹⁶

זב. נראה דעת רבנו, שגם במקום שבלאו הכי מותר מן התורה אין להתיר (עכ"פ כשאין הפ"מ) אלא ביבש ביבש, או במין במינו לח בלח ויש בכל קדרה ששים כנגדו (כדעת הש"ך).

ח(ב)

טבמה דברים אמורים בששתיהן של אדם אחד (...) אבל אם הם של שני בני אדם אין מצטרפות.³⁹⁷

יוכתב הש"ך, שאף שבשני בני אדם אין הקדרות מצטרפות, מ"מ באיסור דרבנן שתיהן מותרות אם באו לישאל בזה אחר זה, שכל אחד תולה בחברו.³⁹⁸

יאוחידש רבנו, שלא התיר הש"ך אלא כשהספק הוא בדברים שאין בהם דעת לישאל (כגון קדרות), אבל בבני אדם שיש בהן דעת לישאל אין אחד יכול לתלות בחברו ולקלקל את חברו.