Tanach · Rishonim on Tanach · Ramban · Torah

Ramban on Genesis 4:13/רמב"ן על בראשית ד׳:י״ג

אגָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא בִּתְמִיָּה, אַתָּה טוֹעֵן עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וַעֲוֹנִי אִי אֶפְשָׁר לִטְעֹן, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ד':י"ג) מִבְּרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כ"ב:י"א). וְהַנָּכוֹן בַּפְּשָׁט שֶׁהוּא וִדּוּי, אָמַר אֱמֶת כִּי עֲוֹנִי גָּדוֹל מִלִּסְלֹחַ, וְצַדִּיק אַתָּה ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁעָנַשְׁתָּ אוֹתִי הַרְבֵּה מְאֹד וְהִנֵּה גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי בִּהְיוֹתִי נָע וָנָד וְלֹא אוּכַל לַעֲמֹד בְּמָקוֹם אֶחָד, הִנֵּה אָנֹכִי מְגֹרָשׁ מִן הָאֲדָמָה וְאֵין מָקוֹם לִמְנוּחָתִי, וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר כִּי לֹא אוּכַל לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן וּמִנְחָה, כִּי בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה כִּי כָל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי, וְאַתָּה בְּחַסְדְּךָ הָרַבִּים לֹא חִיַּבְתָּ אוֹתִי מִיתָה. וְהָעִנְיָן שֶׁאָמַר לְפָנָיו הִנֵּה חֶטְאִי גָּדוֹל וְהִרְבֵּיתָ עָלַי עֹנֶשׁ, אֲבָל שָׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא אֵעָנֵשׁ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁחִיַּבְתָּ אוֹתִי, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁאֶהְיֶה נָע וָנָד וְלֹא אֶבְנֶה לִי בַּיִת וּגְדֵרוֹת בְּשׁוּם מָקוֹם, יַהַרְגוּנִי הַחַיּוֹת, כִּי סָר צִלְּךָ מֵעָלַי. הוֹדָה כִּי הָאָדָם אֵינֶנּוּ נִשְׂגָּב וְנִמְלָט בְּכֹחוֹ, רַק בִּשְׁמִירַת עֶלְיוֹן עָלָיו:

1MY SIN IS GREATER THAN I CAN BEAR. This is in the form of a question: “You bear the worlds above and below, and is it impossible for You to bear my sin?” Thus the words of Rashi quoting Bereshith Rabbah.⁴³⁹The correct plain interpretation is that it is a confession. Cain said: “It is true that my sin is too great to be forgiven, and Thou art righteous, O Eternal, and upright are Thy judgments⁴⁴⁰ even though You have punished me exceedingly. And now behold, Thou hast driven me out this day from the face of the land⁴⁴¹ for in being a fugitive and a wanderer unable to stay in one place, behold, I am driven from the land and there is no place where I can find rest. And from Thy face shall I be hid⁴⁴¹ whereas I will not be able to stand before You to pray or bring a sacrifice and meal-offering for I was ashamed, yea, even confounded, because I did bear the reproach of my youth.⁴⁴² But what shall I do? Whosoever findeth me shall slay me,⁴⁴¹ and You in Your manifold loving-kindness did not decree death upon me.” The sense of this is that Cain said before G-d: “Behold, my sin is great, and You have punished me exceedingly, but guard me that I should not be punished more than You have decreed upon me for by being a fugitive and wanderer and unable to build myself a house and fences at any place, the beasts will kill me for your shadow has departed from me.”⁴⁴³ Thus Cain confessed that man is impotent to save himself by his own strength but only by the watchfulness of the Supreme One upon him.