Tanach · Rishonim on Tanach · Ramban · Torah
Ramban on Genesis 41:47/רמב"ן על בראשית מ״א:מ״ז
אלִקְמָצִים קֹמֶץ עַל קֹמֶץ יָד עַל יָד הָיוּ אוֹצְרִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"א:מ"ז). וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"א:מ"ז) "לְאוֹצְרִין", כִּי הַחֲפִירוֹת הָעֲשׂוּיוֹת בָּאָרֶץ לְאוֹצָר אוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים יִקָּרְאוּ קְמָצִים, "בְּאַחַת הַפְּחָתִים" (שמואל ב יז ט) תִּרְגֵּם יוֹנָתָן "בַּחֲדָא מִן קֻמְצַיָּא", וְכֵן כָּל פַּחַת (ישעיה כד יז יח) תִּרְגֵּם "קֻמְצָא", וְהוּא קָרוֹב מִן "חוֹפֵר גּוּמָּץ" (קהלת י ח), כִּי הַגִּימֶ"ל תְּשַׁמֵּשׁ בְּכָאן כְּמוֹ קוּ"ף כַּאֲשֶׁר תְּשַׁמֵּשׁ כְּמוֹ כָּ"ף בְּ"אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג" (שיר השירים ז ג) מִן "מָסְכָה יֵינָהּ" (משלי ט ב), "וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ" (תהלים פ טז) שֶׁהוּא כְּמוֹ "גַּנָּה" (ישעיהו א ל), "וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם" (בראשית ח':ב') כְּטַעַם וַיִּסָּגְרוּ, "עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם" (יחזקאל כט יד), "מְכֹרֹתַיִךְ וּמוֹלְדוֹתַיִךְ" (שם טז ג), "וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם" (ישעיהו יט ד) – הַכָּ"ף וְהַגִּימֶ"ל בָּהֶם שָׁוִים, וְיִשְׁתַּוּוּ הַקּוּ"ף וְהַכָּ"ף תָּמִיד, כְּמוֹ "קוֹבַע" (שמואל א יז לח) "וְכוֹבַע" (יחזקאל כז י), "תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (קהלת יב ט) כְּמוֹ "מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ ה'" (ישעיהו מ יג), וְרַבּוֹתֵינוּ יֹאמְרוּ מִלְּשׁוֹן קִשּׁוּט – תַּכְשִׁיטִים (שבת סג), וּתְקַשֵּׁט (ירושלמי כתובות פ"ו ה"ג), וְכֵן "וַיַּצִּקוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד תֹּם כָּל הָעָם לַעֲבֹר מִן הָעִיר" (שמואל ב טו כד), אָמַר בּוֹ הַתַּרְגּוּם "וַאֲקִימוּ יָת אֲרוֹנָא", עֲשָׂאוֹ כְּמוֹ "וַיַּצִּיגוּ", וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמואל ב ו יז) "וַיָּבִאוּ אֶת אֲרוֹן ה' וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ" מִלְּשׁוֹן "אַצִּיגָה נָּא עִמְּךָ" (בראשית ל"ג:ט"ו), "וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ" (בראשית מ"ג:ט'):
1‘LIKMATZIM’ (HANDFULS). They stored up the grain handful upon handful, fist by fist. This is the language of Rashi.Onkelos translated it as, “into store houses,” since excavations made in the earth for storage or other purposes are called ‘kmatzim.’ He is hid now in one of ‘hap’chothim’ (the pits),93 Jonathan translated, “in one of the kumtza.” Similarly, he always translated the term pachath as kamtza, which is related to the expression, He that diggeth ‘gametz’ (a pit),94 as the letter gimmel serves here as kuph, just as it serves as a kaph in the following verses: Never lacking in ‘hamazeg’ (mingled wine),95 the word hamazeg being derived from the term, ‘Mas’cha’ (She hath mingled) her wine;96 ‘v’chano’ which Thy right hand hath planted,97. But Ramban explains it as: “And of the garden, etc.” which is like ganoh (garden); ‘vayisachru’ the fountains of the murmuring deep,98 which is like vayisagru (and they were closed); To their native land (‘m’churatham’);99 16:3 (m’chorotayich). Thy origin (‘m’chorothayich’) and thy birth;99 16:3 (m’chorotayich). And I will give over (‘v’sikarti’) Egypt.100 In all of these cases the kaph and the gimmel are alike. The kuph and the kaph are often alike, as in kova and chova, (both meaning “hat”);101; 17:5 (chova). ‘tikein’ (he set in order) many proverbs,102 the word tikein being like the term sichein in the verse, Who has directed (‘sichein’) the spirit of the Eternal?103 Our Rabbis have said in connection with the term jewelry: tachshitim and takshit. Similarly, it is said, ‘Vayatziku’ (And they set down) the ark of G-d — but Abiathar went up — until all the people hath passed out of the city,104 and the Targum translates: “And they put down the ark,” thus making vayatziku as vayatzig, just as it is said concerning it, And they brought in the ark of the Eternal, ‘vayatzigu’ (and set it) in its place,105, 6:17. the word being derived from the expressions, ‘atziga’ (let me place) with thee,106 and ‘v’hitzagtiv’ (And I will set him) before thee.107