Tanach · Rishonim on Tanach · Sforno · Torah
Sforno on Genesis 21/ספורנו על בראשית כ״א
אוַה' פָּקַד. אַבְרָהָם הִתְפַּלֵּל בְּעַד אֲבִימֶלֶךְ, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה, כְּאָמְרוֹ "וַה' שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ" (איוב מב:י).
1Ad-noy remembered. Literally, “And Ad-noy remembered” — after Avraham prayed for Avimelech, Hashem remembered Sarah.
בכַּאֲשֶׁר אָמָר. בְּאָמְרוֹ "וּבֵרַכְתִּי אוֹתָהּ" (בראשית יז:טז), וְזֶה הָיָה שֶׁהֵסִיר מִמֶּנָּה קִלְלַת חַוָּה בְּעִבּוּר וּבְלֵידָה וּבְגִדּוּל, כְּאָמְרוֹ "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ" (בראשית ג:טז).
2As He had said. “I will bless her” (17:16) — that is, He delivered her from the curse of Chavah (see 3:16).
גוַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. כְּאָמְרוֹ (בראשית יז:טז) "וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן", שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הַמּוֹלִידִים בְּעֵת זִקְנָה שֶׁיּוֹלִידוּ עַל הָרוֹב נְקֵבָה:
3As He had spoken. “I will also give you a son through her” (17:16) — in defiance of the general rule that elderly parents beget daughters.
אוְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה. וְעִם כָּל זֶה מָל אֶת בְּנוֹ, וְלֹא חָס עַל הֱיוֹתוֹ בֶּן זְקוּנִים.
אצָחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ צַעַר מִילָה לַתִּינוֹק, הָאֵל יִתְבָּרַךְ נָתַן שִׂמְחָה בְּלִבִּי, לְפִיכָךְ כָּל הַשּׁוֹמֵעַ יִצְחַק לִי וְיִשְׂמַח בַּעֲדִי וְלֹא יִדְאַג בִּשְׁבִיל צַעַר הַמִּילָה.
אאֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית. חָשְׁבָה שֶׁהִתְעוֹרֵר לָזֶה הַלַּעַג מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַע כָּךְ מֵאִמּוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נו.): "שׁוּתָא דִּינוּקָא בְּשׁוּקָא אוֹ דְּאָבוּהִי אוֹ דְּאִימֵּיהּ".
במְצַחֵק. מַלְעִיג עַל הַמִּשְׁתֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּבֵית אַבְרָהָם, בְּאָמְרוֹ שֶׁנִּתְעַבְּרָה מֵאֲבִימֶלֶךְ. וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא קָרָה זֶה בְּעֵת לֵידַת יִצְחָק, כִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁמַע כָּזֹאת אַחַר כָּךְ מִלֵּיצָנֵי הַדּוֹר, וְאִם בְּאוּלַי בְּעֵת הַלֵּידָה הָיָה מְצַחֵק – לֹא הִרְגִּישָׁה בּוֹ שָׂרָה שֶׁהָיְתָה אָז טְרוּדָה.
אגָּרֵשׁ אֶת הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ. כִּי בַּעֲצָתָהּ עָשָׂה הַבֵּן שֶׁהוֹצִיא דִּבָּה לְמַעַן יִירַשׁ בְּנָהּ אֶת הַכֹּל, לְפִיכָךְ גָּרֵשׁ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ דִּין שֶׁיִּירַשׁ אֲפִלּוּ בִּקְצָת.
בכִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה. שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָס אַחֲרֶיךָ שֶׁהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם:
אאַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ וְכוּ' כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה. אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ מַה שֶׁתֹּאמַר בִּדְבַר הַנַּעַר וְהָאָמָה לְגָרְשָׁם עִם סִימָנֵי עַבְדוּת, כְּאָמְרוֹ עַל שִׁכְמָהּ וְכוּ'.
בשְׁמַע בְּקוֹלָהּ. כִּי בְּדִין אָמְרָה לַעֲשׂוֹת כָּךְ.
גכִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וְיִשְׁמָעֵאל וּבָנָיו יִהְיוּ עֲבָדִים לוֹ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע וְלֹא בּוֹ.
אוְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה. וְגַם אֵין רָאוּי שֶׁתִּדְאַג עַל שֶׁתְּגָרֵשׁ אֶת הַבֵּן, כִּי תְגָרֵשׁ אֶת בֶּן הָאָמָה וְלֹא בִּנְךָ, מִכָּל מָקוֹם לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא, לֹא שֶׁיִּהְיֶה הוּא רָאוּי לְכָךְ.
אשָׂם עַל שִׁכְמָהּ. אֶת הַחֵמֶת לְאוֹת שִׁפְחוּת, עַל דֶּרֶךְ "וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" (בראשית טז:ט), אֲבָל לֹא חָדַל הַצַּדִּיק מִתֵּת לָהֶם דֵּי מַחְסוֹרָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר" (בראשית כא:כ) לְרַבּוֹת חֲמָרָיו גְּמַלָּיו וּפוֹעֲלָיו, וְלָכֵן לֹא חָסְרוּ דָּבָר זוּלָתִי הַמַּיִם בִּתְעוֹתָם בַּמִּדְבָּר, וּבְהִמָּצֵא הַמַּיִם יָשַׁב שָׁם בַּמִּדְבָּר כְּטִבְעוֹ כִּי הָיָה פֶּרֶא אָדָם.
בוְאֶת הַיֶּלֶד. נָתַן לָהּ גַּם אֶת הַיֶּלֶד:
גוַיְשַׁלְּחֶהָ. לִוָּה אוֹתָהּ בְּרוֹב חַסְדּוֹ, כְּמוֹ "וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם" (בראשית יח:טז).
אוַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ. נָתַן בָּהּ דַּעַת לְהַכִּיר מְקוֹם מַיִם שֶׁהָיָה שָׁם, כִּי לֹא הָיְתָה סוּמָא קוֹדֶם לָכֵן:
אאֱלֹהִים עִמְּךָ. לְפִיכָךְ אֲנִי יָרֵא מִמְּךָ, לֹא מִגְּבוּרָתְךָ וְעָשְׁרְךָ, לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּשָּׁבַע לִי:
אכַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי. עֲשֵׂה עִמָּדִי חֶסֶד לְהִשָּׁבַע בְּעַד בָּנֶיךָ:
אאָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ. אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה הַחֶסֶד לְהִשָּׁבַע, אֲבָל אַתָּה לֹא עָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁעֲבָדֶיךָ גְּזָלוּנִי.
אאֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ. הוֹכִיחוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא מוֹשֵׁל עַל הַגֶּזֶל הַנַּעֲשֶׂה בְּאַרְצוֹ וְאֵין מַכְלִים, וְהוֹכִיחוֹ גַּם כֵּן עַל הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים, כְּאָמְרָם "לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה" (תהלים קא:ז).
אלֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה. גַּם עַכְשָׁיו שֶׁהוֹדַעְתַּנִי כִּי נַעֲשָׂה הַגָּזֵל עַל יְדֵי עֲבָדַי, לֹא יָדַעְתִּי לְשַׁעֵר מִי מֵהֶם עָשָׂה זֶה, כִּי אֵין שׁוּם אֶחָד מֵהֶם חָשׁוּד אֶצְלִי, שֶׁאִם הָיָה חָשׁוּד לֹא הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי.
בוְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי. עַל מָה שֶׁהוֹכַחְתַּנִי שֶׁבִּהְיוֹתִי מֶלֶךְ עָלַי הָיָה לְאַשֵּׁר חָמוֹץ, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ לֹא יַעֲשֶׂה זֶה כִּי אִם עַל אֶחָד מִשְּׁנֵי פָנִים: אִם לְקוֹל צַעֲקַת הַנִּגְזָל, וְאִם לְקוֹל הָמוֹן מְפַרְסֵם אֵיזֶה גֶּזֶל שֶׁנַּעֲשָׂה. וְהִנֵּה אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִי וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי קוֹל הָמוֹן בָּזֶה.
אכִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשׂוֹת תִּקַּח מִיָּדִי. עַל דֶּרֶךְ "שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה" (רות ד:ז) כִּי הָיָה זֶה עֵדוּת הַסְכָּמַת הַבְּעָלִים וְהוֹדָאָתָם בַּדָּבָר.
בבַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי הַבְּרִית לְעֵדָה עַל הוֹדָאָתְךָ כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת.
אוַיָּשׁוּבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. שָׁבוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, שֶׁהָלְכוּ שָׁם לְדַבֵּר עִם אַבְרָהָם שֶׁהָלַךְ שָׁם לִרְאוֹת מִקְנֵהוּ, וְשָׁם נָתַן צֹאן וּבָקָר וְכִבְשׂוֹת לִכְרוֹת הַבְּרִית.
אוַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם. וְקָרָא וְהוֹדִיעַ לָרַבִּים שֶׁהָאֵל יִתְעַלֶּה הוּא אֱלֹהֵי הַזְּמַן וּמַמְצִיאוֹ, נֶגֶד דַּעַת אֶפִּיקוֹרְסִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים: