Sforno on Genesis 41/ספורנו על בראשית מ״א

אוַיְהִי מִקֵּץ... וּפַרְעֹה חוֹלֵם. בִּהְיוֹתוֹ חוֹלֵם עִנְיְנֵי רַעְיוֹנָיו, חָלַם גַּם כֵּן שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, כְּאָמְרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה.): "כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָר בְּלֹא תֶּבֶן, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים".

אוַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת. קוֹדֶם שֶׁתֹּאכַלְנָה אוֹתָנָה, לְהוֹרוֹת שֶׁיִּהְיוּ הָרָעָב וְהַשָּׂבָע יַחְדָּו בְּאֵיזֶה זְמַן, כְּעִנְיַן וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם:

אוְהִנֵּה חֲלוֹם. הִרְגִּישׁ שֶׁהַכֹּל הָיָה חֲלוֹם אֶחָד בְּעַצְמוֹ, שֶׁהָיָה נִרְאֶה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד בְּעַצְמוֹ שֶׁל חֲלוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וְכָךְ פֵּרֵשׁ הוּא אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ וָאֵרֶא בַּחֲלֹמִי:

אוְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם. מִפְּנֵי שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהֵם שְׁנַיִם טָעוּ בַּפִּתְרוֹן, כִּי בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן מִמֶּנּוּ הָיְתָה הַסִּבָּה הַפּוֹעֶלֶת וְהַחָמְרִית בִּלְבַד, שֶׁהֵן הַפָּרוֹת חוֹרְשׁוֹת וְהַיְאוֹר הַמַּשְׁקֶה, וּבַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הָיְתָה הַסִּבָּה הַצּוּרִית וְהַתַּכְלִיתִית בִּלְבַד, וְהֵם הַשִּׁבֳּלִים.

אאֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר. לֹא כְּמִתְרָעֵם עַל שֶׁנָּתַתָּ אוֹתִי בְּבֵית הַסֹּהַר, כִּי בְּחֶטְאִי הָיָה.

אוַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר. כְּדֶרֶךְ כָּל תְּשׁוּעַת ה' שֶׁנַּעֲשֵׂית כְּמוֹ רֶגַע, כְּאָמְרוֹ "כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא" (ישעיהו נו:א), וּכְאָמְרוֹ "לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וְכוּ' כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ" (תהלים פא:יד-טו). וְכָךְ הָיָה עִנְיַן מִצְרַיִם, כְּאָמְרוֹ "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרָיִם" (שמות יב:לט), כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָן שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ וְכוּ'. וְכֵן אָמַר לַעֲשׂוֹת לֶעָתִיד, כְּאָמְרוֹ "וּפִתְאוֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְכוּ'" (מלאכי ג:א):

בוַיְחַלֵּף שִׂמְלוֹתָיו. כִּי אֵין לָבֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שַׂק (אסתר ד:ב).

אתִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתּוֹר אוֹתוֹ. שֶׁתָּבִין עִנְיַן הַחֲלוֹם לִפְתּוֹר אוֹתוֹ כְּפִי חָכְמַת הַפִּתְרוֹן וְלֹא תִּפְתּוֹר בְּמִקְרֶה:

אבִּלְעָדָי. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתָּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ כְּאִלּוּ אֲנִי יָחִיד בְּזֹאת הַחָכְמָה, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ בְּלִי סָפֵק פּוֹתֵר בִּלְעָדַי.

באֱלֹהִים יַעֲנֶה. יַעֲשֶׂה שֶׁאֶעֱנֶה בְּפִתְרוֹנִי.

גאֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה. דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה שְׁלוֹם פַּרְעֹה, שֶׁהַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה (ברכות נה:).

אלֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה. לֹא קָרָה זֶה עַל דֶּרֶךְ רַעְיוֹנָךְ עַל מִשְׁכָּבָךְ סְלִיקוּ (דניאל ב:כט).

אוְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה. עַל דֶּרֶךְ "וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ" (ויקרא כו:כו), כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ (יומא עד.):

אוְאֵין מַגִּיד לִי. שֶׁרָאָה שֶׁכֻּלָּם חָשְׁבוּ שֶׁהֵם שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת וּפָתְרוּ אוֹתָם עַל שְׁנֵי דְבָרִים, וְהוּא הִכִּיר שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ חֲלוֹם אֶחָד, כְּאָמְרוֹ וָאֵרֶא בַּחֲלוֹמִי:

אחֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא. וּלְפִיכָךְ טָעוּ הַפּוֹתְרִים:

באֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עוֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה. לְפִיכָךְ לֹא יָדְעוּ זֶה הַחַרְטֻמִּים, כִּי לֹא נוֹדַע לָהֶם בְּלַהֲטֵיהֶם, אֲבָל הִגִּיד לְפַרְעֹה בִּלְבָד.

אהוּא הַדָּבָר. עִנְיַן הָרָעָב הוּא הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁהִגִּיד לְפַרְעֹה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב:

בהֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה. שְׁנֵי הַשָּׂבָע לְהוֹדִיעוֹ בַּמֶּה יוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ מִן הָרָעָב.

אוְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה. מֵאַחַר שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ הִגִּיד הָרָעָב הֶעָתִיד לְמַעַן תָּתוּר לְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמְּךָ, וְהֶרְאֲךָ הַשָּׂבָע לְהוֹדִיעֲךָ בַּמֶּה תּוֹשִׁיעַ, רָאוּי לְךָ לְמַעַן לֹא תֶּחֱטָא לוֹ שֶׁתִּרְאֶה.

באִישׁ נָבוֹן וְחָכָם. עִיּוּנִי וּמַעֲשִׂי בְּהַנְהָגַת הַמְּדִינוֹת, שֶׁיָּשִׂים הוּא לֵב לָזֶה, וּמַלְכָּא לָא לֶהֱוֵי נָזִיק.

איַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד. וְתַעֲשֶׂה שֶׁזֶּה הַנָּבוֹן שֶׁתִּבְחַר יִפְקֹד פְּקִידִים בְּכָל עִיר וָעִיר, לְמַעַן יַכִּירוּהוּ לְשַׂר עֲלֵיהֶם, וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדוֹ בְּכַוָּנָה אַחַת, וְלֹא יִהְיוּ חֲלוּקֵי דֵעוֹת, כְּעִנְיַן "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יז:ח).

אוַיִּיטַב הַדָּבָר. עֲצַת יוֹסֵף וּדְרָכָיו.

ארְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. רְאֵה וְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב לְהַנְהִיג בְּתַכְלִית הַטּוֹב, כִּי דָבָר גָּדוֹל נָתַתִּי בְּיָדְךָ:

אוַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ. כְּמוֹ הַבְּרֵךְ, כְּלוֹמַר כָּל אִישׁ יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ צוֹעֲקִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לוֹמַר לָעָם כִּי לוֹ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ.

בוְנָתוֹן אוֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. שֶׁקִּבְּלוּ כֻּלָּם שִׁלְטוֹנוּתוֹ כְּמִנְהָג לְכָל שִׁלְטוֹן חָדָשׁ.

אוַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. יָצָא מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה בְּאֹפֶן מוֹרֶה שֶׁהָיָה שַׁלִּיט עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

אוַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. לִפְקֹד הֶעָרִים וּלְסַדֵּר עִנְיְנֵיהֶם, כְּעִנְיַן "וְסָבַב הַמִּצְפָּה וְעָלָה בֵּית אֵל" (שמואל א ז:טז) בְּעִנְיַן שְׁמוּאֵל.

אלִקְמָצִים. בְּכָל שִׁבֹּלֶת עָשְׂתָה קְמָצִים.

אאֵין מִסְפָּר. לֹא הָיָה עוֹד מִסְפָּר נִקְרָא בְּשֵׁם בְּאֹפֶן שֶׁיְּצֻיַּר בַּנֶּפֶשׁ:

אכִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים. כְּעִנְיָן לֶעָתִיד, כְּאָמְרוֹ "כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת" (ישעיהו סה:טז).

אוַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם. לְהַרְאוֹתָם שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ כְּדֵי לְפַרְנְסָם.

בוַיֶּחֱזַק הָרָעָב. גַּם בִּשְׁאָר מְזוֹנוֹת, בִּלְבַד הַלֶּחֶם.