Chabad Library · The Rebbe Rashab
Shailos uTeshuvos Toras Shalom·
אסימן ד
הערות לסדור תורה אור ושערי תפלה – תרמ"ז-ט
ברכות58 השחר:
כתוב בספר נהר שלום (בעץ חיים דפוס ירושלים, בסופו) די"ט ע"א הח"י לתקן59 כלים ואורות דז"א דעשי' שבאצילות ודעשי', ולהמשיך להם מוחין ונרנח"י דמ"ה וב"ן דאור ישר ואור חוזר. ברכת הנותן לשכוי ופוקח עורים באור ישר ואור חוזר דמ"ה וב"ן דעתיק דכורא הנק' חכמה כו', יעו"ש בפרטיות, מבואר הכוונה כהסדר שנסדרו מרבינו ז"ל.
הערות לסדור תורה אור ושערי תפלה – תרמ"ז-ט
ברכות58 השחר:
כתוב בספר נהר שלום (בעץ חיים דפוס ירושלים, בסופו) די"ט ע"א הח"י לתקן59 כלים ואורות דז"א דעשי' שבאצילות ודעשי', ולהמשיך להם מוחין ונרנח"י דמ"ה וב"ן דאור ישר ואור חוזר. ברכת הנותן לשכוי ופוקח עורים באור ישר ואור חוזר דמ"ה וב"ן דעתיק דכורא הנק' חכמה כו', יעו"ש בפרטיות, מבואר הכוונה כהסדר שנסדרו מרבינו ז"ל.
בהלכות ציצית:
האריז"ל הי' נוהג ללבוש הט"ק בביתו על חלוקו בלי הפסק שום מלבוש. סידור קול יעקב ממהרי"ק ז"ל יעו"ש הטעם על פי סוד.
האריז"ל הי' נוהג ללבוש הט"ק בביתו על חלוקו בלי הפסק שום מלבוש. סידור קול יעקב ממהרי"ק ז"ל יעו"ש הטעם על פי סוד.
גהלכות תפילין:
ובענין הכריכות של התש"י60 למדני כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה61 לכרוך ז' כריכות עם הב' חצאין, והיינו חצי הכריכה העליונה וב' כריכות שלמות בקירוב זה אל זה, ואחר כך להניח מקום פנוי מעט ולעשות עוד ד' כריכות שלמות וחצי כריכה באלכסון ולכרוך פעם א' על פס היד (ונעשה כמין ד' הפוכה). ואחר כך לכרוך הג' כריכות על האצבע (ובענין כריכות אלו איך לעשות אינני זוכר בבירור. אך כמדומה לי ברור שראיתי שכרך תחלה62 כריכה אחת על הפרק התחתון הסמוך לכף היד, ואחר כך כריכה אחת על הפרק הב', ואחר כך עוד כריכה אחת על הפרק התחתון). ומותר הרצועה לכרוך על פס היד כנ"ל (ולא כאותן שעושין שין על היד).
ובענין הכריכות של התש"י60 למדני כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה61 לכרוך ז' כריכות עם הב' חצאין, והיינו חצי הכריכה העליונה וב' כריכות שלמות בקירוב זה אל זה, ואחר כך להניח מקום פנוי מעט ולעשות עוד ד' כריכות שלמות וחצי כריכה באלכסון ולכרוך פעם א' על פס היד (ונעשה כמין ד' הפוכה). ואחר כך לכרוך הג' כריכות על האצבע (ובענין כריכות אלו איך לעשות אינני זוכר בבירור. אך כמדומה לי ברור שראיתי שכרך תחלה62 כריכה אחת על הפרק התחתון הסמוך לכף היד, ואחר כך כריכה אחת על הפרק הב', ואחר כך עוד כריכה אחת על הפרק התחתון). ומותר הרצועה לכרוך על פס היד כנ"ל (ולא כאותן שעושין שין על היד).
דסדר שחרית:
בפקודת ישועה ורחמים. הד' דבפקודת דגושה, כ"כ בפרי עץ חיים שער עולם העשי' פ"ב, וס' הכוונות, וס' נגיד ומצוה, וע' במשנת חסידים מסכת תפלת העשי' פ"ב מ"א.
בפקודת ישועה ורחמים. הד' דבפקודת דגושה, כ"כ בפרי עץ חיים שער עולם העשי' פ"ב, וס' הכוונות, וס' נגיד ומצוה, וע' במשנת חסידים מסכת תפלת העשי' פ"ב מ"א.
הע' בסש"ב פרק ל"ב, וע"ש בפרקים הקודמים. ונראה שכל זה63 צריך להיות קודם התפלה והתפלה צריכה להיות בשמחה, היינו שמחת הנפש בה' עושה64 ואז בנקל לו65 לבא למצות ואהבת לרעך כמוך, כי הנפש ורוח מי יודע גדולתן ושרשן, ובשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה כו'. יעו"ש מן פרק כ"ה עד פרק ל"ו, וע' במשנת חסידים מסכת תפלת עשי' פ"א מ"א.
וובד"ה והחרים (רל"א)66 כתב דענין התפלה הוא הקרבת נפש הבהמית שמבחי' התהו, וכמו הקרבן צריכים להקדישו תחלה וגם לסמוך עליו, וכל זה ליתן כח שתתעלה כו' כמ"ש במ"א, כמו כן עכשו בעבודה שתפלה כנגד תמידין כו', זהו ענין קבלת מצות ואהבת לרעך כמוך67, רעך הם בחי' תהו ותקון (הלא אח עשו ליעקב68 כו' אלא שזה בחיצוניות וזה בפנימיות), וענין ואהבת לרע"ך כמו"ך לברר בחי' התהו שתתעלה כמו התקון כו' (וביאור הענין י"ל שיובן על פי מ"ש במ"א בדרוש לרוקע הארץ69 כו', וכמבואר אצלינו בד"ה וידבר כו' אחרי מות70 שני בני אהרן בקרבתם כו' והמבין יבין).
זקדיש:
כתב בשמונה שערים שער הכוונות סוף כוונת הקדיש שאין צריך לקום מעומד בעניית אמן יהא שמיה רבא של הקדיש. אמנם בקדיש שאחר העמידה שחרית ומנחה וערבית, וכן בקדיש תתקבל של אחר החזרת הספר תורה להיכל הי' (האריז"ל) נשאר מעומד71 (כ"כ הלשון בשמונה שערים, ובפרי עץ חיים כתב הלשון72 ובשל תתקבל ושל החזרת הספר תורה73 להיכל הי' עונה מעומד. והנראה לומר שגם בשמונה שערים צ"ל ושל אחר כו' והוא טעות דמוכח. ובסידור האריז"ל של הרר"ש מראשקוב בתפלת חול בענין קריאת התורה כתב מנהג הרב ז"ל לישב בשעת קריאת התורה ולעמוד בעת הקדיש74 וחוזר ויושב עכ"ל. וכ"כ בפרי עץ חיים שער קריאת התורה פ"א, ובשמונה שערים דרוש הספר תורה דרוש א75, וע"ע לקמן שער כ"ב76). וגומר עניית הקדיש ואחר כך הי' יושב (וע' בשו"ע או"ח סי' נ"ו77). וכ"כ בפרי עץ חיים שער הקדישים ספ"ד (ושם יש שינוי קצת78, אך ידוע דהשמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין). ושם הגהת הר"ר צמח שכמו כן הקדיש שאחר קבלת שבת צריך לענות מעומד ואחר כך ישב, יעו"ש.
כתב בשמונה שערים שער הכוונות סוף כוונת הקדיש שאין צריך לקום מעומד בעניית אמן יהא שמיה רבא של הקדיש. אמנם בקדיש שאחר העמידה שחרית ומנחה וערבית, וכן בקדיש תתקבל של אחר החזרת הספר תורה להיכל הי' (האריז"ל) נשאר מעומד71 (כ"כ הלשון בשמונה שערים, ובפרי עץ חיים כתב הלשון72 ובשל תתקבל ושל החזרת הספר תורה73 להיכל הי' עונה מעומד. והנראה לומר שגם בשמונה שערים צ"ל ושל אחר כו' והוא טעות דמוכח. ובסידור האריז"ל של הרר"ש מראשקוב בתפלת חול בענין קריאת התורה כתב מנהג הרב ז"ל לישב בשעת קריאת התורה ולעמוד בעת הקדיש74 וחוזר ויושב עכ"ל. וכ"כ בפרי עץ חיים שער קריאת התורה פ"א, ובשמונה שערים דרוש הספר תורה דרוש א75, וע"ע לקמן שער כ"ב76). וגומר עניית הקדיש ואחר כך הי' יושב (וע' בשו"ע או"ח סי' נ"ו77). וכ"כ בפרי עץ חיים שער הקדישים ספ"ד (ושם יש שינוי קצת78, אך ידוע דהשמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין). ושם הגהת הר"ר צמח שכמו כן הקדיש שאחר קבלת שבת צריך לענות מעומד ואחר כך ישב, יעו"ש.
חה' מלך ה' מלך:
פסוקים אלו היינו ה' מלך כו' והי' ה' למלך כו' צ"ל מעומד, ואם עומד בתפלה באיזה זמר אחר והצבור אומרים פסוקים אלו צריך גם כן לעמוד, אך לא יפסיק לומר עמהם הפסוקים (נראה שם שאפילו הוא עומד במקום שמותר להפסיק) אלא יאמר אתו הזמר שהוא עומד בו. שמונה שערים שער הכוונות79 בכוונת ה' מלך. פרי עץ חיים שער הזמירות פ"ג. סידור קול יעקב במקומו, וסידור הרש"[ר]80, ובמשנת חסידים מסכת תפלת העשי' פי"א מ"א. בעמק המלך ש"ו פע"ב81 כל דבר שהוא מעולם האצילות צריכים לומר מעומד ובפרט זה הוא אצילות שבאצילות עאכו"כ שצ"ל מעומד.
פסוקים אלו היינו ה' מלך כו' והי' ה' למלך כו' צ"ל מעומד, ואם עומד בתפלה באיזה זמר אחר והצבור אומרים פסוקים אלו צריך גם כן לעמוד, אך לא יפסיק לומר עמהם הפסוקים (נראה שם שאפילו הוא עומד במקום שמותר להפסיק) אלא יאמר אתו הזמר שהוא עומד בו. שמונה שערים שער הכוונות79 בכוונת ה' מלך. פרי עץ חיים שער הזמירות פ"ג. סידור קול יעקב במקומו, וסידור הרש"[ר]80, ובמשנת חסידים מסכת תפלת העשי' פי"א מ"א. בעמק המלך ש"ו פע"ב81 כל דבר שהוא מעולם האצילות צריכים לומר מעומד ובפרט זה הוא אצילות שבאצילות עאכו"כ שצ"ל מעומד.
טברכת ישתבח:
בשבחים דישתבח נקודה קודם תיבת שיר, ונקודה אחר תיבת ומלכות, להורות שלא להפסיק בי"ג שבחים אלו, וכמ"ש בזח"ב דקל"ב ע"א. ובס' אור הישר למהר"מ פאפירש כתב לאומרם בנשימה אחת82 (ואפשר מפני שלהפסיק בדבור בלאו הכי אסור ע"פ הדין כמ"ש בשו"ע83, ולכן מפרש מ"ש בזה היינו שלא להפסיק בנשימה). ובעמוד העבודה פ"ז כתב עד מעתה ועד עולם84, אך בהנוסח85 כתוב עד ומלכות (ומ"ש שם הט"ו שבחים נראה שהוא ט"ס וצ"ל הי"ג כו'). ובכתבים איתא86 ענין הט"ו שבחים היינו (עד והודאות) נגד ט"ו תיבין דאת ה' האמרת87, והיינו להיות ע"ד ביום ההוא יהי' הוי' אחד88 ב"פ י"ה שגם ו"ה יהי' במדרי' י"ה. והענין דבהבראם89 היינו בחי' ה' זעירא ומזה נמשך כרחל לפני גוזזי'90, והיינו מחמת ריבוי הצמצומים, אבל ה' עילאה יובל עלמא דחירו91, וע"י הט"ו שבחים ממשיכים בחי' י"ה בו"ה, והוא שבחי' ה' זעירא גם במדריגות התחתונות, והיינו גם בהתלבשותה בעולם הזה הגשמי יאיר בו בחי' ה' עילאה בחי' החירו' כו', והיינו על ידי שיקבל מבחי' היו"ד עצמו.
בשבחים דישתבח נקודה קודם תיבת שיר, ונקודה אחר תיבת ומלכות, להורות שלא להפסיק בי"ג שבחים אלו, וכמ"ש בזח"ב דקל"ב ע"א. ובס' אור הישר למהר"מ פאפירש כתב לאומרם בנשימה אחת82 (ואפשר מפני שלהפסיק בדבור בלאו הכי אסור ע"פ הדין כמ"ש בשו"ע83, ולכן מפרש מ"ש בזה היינו שלא להפסיק בנשימה). ובעמוד העבודה פ"ז כתב עד מעתה ועד עולם84, אך בהנוסח85 כתוב עד ומלכות (ומ"ש שם הט"ו שבחים נראה שהוא ט"ס וצ"ל הי"ג כו'). ובכתבים איתא86 ענין הט"ו שבחים היינו (עד והודאות) נגד ט"ו תיבין דאת ה' האמרת87, והיינו להיות ע"ד ביום ההוא יהי' הוי' אחד88 ב"פ י"ה שגם ו"ה יהי' במדרי' י"ה. והענין דבהבראם89 היינו בחי' ה' זעירא ומזה נמשך כרחל לפני גוזזי'90, והיינו מחמת ריבוי הצמצומים, אבל ה' עילאה יובל עלמא דחירו91, וע"י הט"ו שבחים ממשיכים בחי' י"ה בו"ה, והוא שבחי' ה' זעירא גם במדריגות התחתונות, והיינו גם בהתלבשותה בעולם הזה הגשמי יאיר בו בחי' ה' עילאה בחי' החירו' כו', והיינו על ידי שיקבל מבחי' היו"ד עצמו.
יוהאופנים וחיות הקדש:
ע' במקדש מלך92 בראשית ד"ב ע"ב93 בענין טבא אנת יאות אנת כו', ובשבת אומרים94 שרפים וחיות ואופנים, י"ל מפני שבשבת עליות העולמות שעולם התחתון עולה בעולם העליון כו', וכמ"ש במ"א ההפרש95 בין התכללות להתלבשות כו' וד"ל.
ע' במקדש מלך92 בראשית ד"ב ע"ב93 בענין טבא אנת יאות אנת כו', ובשבת אומרים94 שרפים וחיות ואופנים, י"ל מפני שבשבת עליות העולמות שעולם התחתון עולה בעולם העליון כו', וכמ"ש במ"א ההפרש95 בין התכללות להתלבשות כו' וד"ל.
יאלמלך אל חי וקים:
וכן בהסידור96 של כ"ק אאמו"ר נ"ע זצוקללה"ה זיע"א הי' נדפס למלך בפתח, ונתקן למלך בקמץ.
וכן בהסידור96 של כ"ק אאמו"ר נ"ע זצוקללה"ה זיע"א הי' נדפס למלך בפתח, ונתקן למלך בקמץ.
יבובא לציון:
וקרא כו' ומקבלין כו', בתורה אור פ' כי תשא בד"ה שמאלו97 כתוב שהמלאכים הם רק שלוחים שעל ידם נמשך ההשפעה למטה, והמשכה והשפעה זו היא דרך השתלשלות כמ"ש וקרא זה אל זה ואמר קדוש98, ומתרגמינן ומקבלין דין מן דין, אלא שבלשון המקרא נאמר על המשפיעים שקורא וממשיך שפע זה לזה, ובלשון התרגום נאמר על המקבל בחי' נוקבא ע"כ.
וקרא כו' ומקבלין כו', בתורה אור פ' כי תשא בד"ה שמאלו97 כתוב שהמלאכים הם רק שלוחים שעל ידם נמשך ההשפעה למטה, והמשכה והשפעה זו היא דרך השתלשלות כמ"ש וקרא זה אל זה ואמר קדוש98, ומתרגמינן ומקבלין דין מן דין, אלא שבלשון המקרא נאמר על המשפיעים שקורא וממשיך שפע זה לזה, ובלשון התרגום נאמר על המקבל בחי' נוקבא ע"כ.
יגקבלת שבת:
כתוב במשנת חסידים מסכת ליל יום טוב פ"א מ"ב, ואם הוא שבת ויום טוב יאמר בפזמון לכה דודי גם בשמחה במקום אמרו גם ברנה עכ"ל, ונמצא דאין צריך לומר שניהם רק גם בשמחה לבד.
כתוב במשנת חסידים מסכת ליל יום טוב פ"א מ"ב, ואם הוא שבת ויום טוב יאמר בפזמון לכה דודי גם בשמחה במקום אמרו גם ברנה עכ"ל, ונמצא דאין צריך לומר שניהם רק גם בשמחה לבד.
ידבכתבי כ"ק אדמו"ר99 האמצעי זצוקללה"ה בד"ה לכה דודי100 כתוב וז"ל, נוסח קבלת שבת (שייסדו הר"ש אלקבץ ע"פ קבלת הרמ"ק ז"ל, ואין הפרש בינו לקבלת האריז"ל, אלא שזהו בסוד נקודות לבד דהיינו רק י' ספירות, ולא שתחלק הנקודה לי' ספירות כמו כתר שבחכמה וחסד שבחכמה כו', שאז נקראים ספירות וכשכלולים מבי"ע נקראים פרצוף כו', שזהו עיקר קבלת האריז"ל, אבל בכלל מאתים מנה, דממילא יש בו כוונת האריז"ל וד"ל) הוא על פי סדר פסוקי שיר השירים כו' עכ"ל.
טותפלת ערבית:
בחכמה פותח שערים, ידוע דבבחי' בינה יש נ' שערים כמארז"ל חמשים שערי בינה נבראו בעולם (ר"ה כ"א ב), והטעם שנקראו שערים ידוע101 דכמו השער רחב שמשמש כניסה ויציאה, כמו כן בחי' בינה השגה באורך ורוחב, ועל ידי השערים נמשך במדות, וכן על ידם העלאות המדות וכידוע בענין נודע בשערים בעלה102, ובענין לך ה' הגדולה103 כו'. והנה ידוע דההשגה דבינה נמשך מבחי' החכמה שהוא נקודה חדא, וזהו דחכמה ובינה נקראים אבא ואמא, שהבינה מקבלת טפת החכמה ומצטיירת באורך ורוחב כו'. אמנם באמת יש לבינה מקור בפני עצמו, וכידוע דבינה יונק ממזל ונקה104, דכשם שיש לחכמה מקור בא"ס כמו כן יש לבינה מקור בא"ס (וכמ"ש בעץ חיים בתחלתו בענין אבא ואמא כחדא נפקין105). אלא שההמשכה בהתגלות בבינה הוא על ידי החכמה (עמ"ש בפרד"ס שער ח' פי"ז). וזהו בחכמה פותח שערים, דפתיחת שערי בינה הם בכח הא"ס דוקא, וזהו שאמר פותח סתם ולא אמר מי הוא הפותח, דקאי על בחי' א"ס הנעלם (עמ"ש בזח"א בתחילתו, ובמקדש מלך בענין ברא סתם), אלא שנמשך על ידי החכמה, וזהו בחכמה על ידי החכמה פותח הא"ס ב"ה שערים דבינה כו'.
בחכמה פותח שערים, ידוע דבבחי' בינה יש נ' שערים כמארז"ל חמשים שערי בינה נבראו בעולם (ר"ה כ"א ב), והטעם שנקראו שערים ידוע101 דכמו השער רחב שמשמש כניסה ויציאה, כמו כן בחי' בינה השגה באורך ורוחב, ועל ידי השערים נמשך במדות, וכן על ידם העלאות המדות וכידוע בענין נודע בשערים בעלה102, ובענין לך ה' הגדולה103 כו'. והנה ידוע דההשגה דבינה נמשך מבחי' החכמה שהוא נקודה חדא, וזהו דחכמה ובינה נקראים אבא ואמא, שהבינה מקבלת טפת החכמה ומצטיירת באורך ורוחב כו'. אמנם באמת יש לבינה מקור בפני עצמו, וכידוע דבינה יונק ממזל ונקה104, דכשם שיש לחכמה מקור בא"ס כמו כן יש לבינה מקור בא"ס (וכמ"ש בעץ חיים בתחלתו בענין אבא ואמא כחדא נפקין105). אלא שההמשכה בהתגלות בבינה הוא על ידי החכמה (עמ"ש בפרד"ס שער ח' פי"ז). וזהו בחכמה פותח שערים, דפתיחת שערי בינה הם בכח הא"ס דוקא, וזהו שאמר פותח סתם ולא אמר מי הוא הפותח, דקאי על בחי' א"ס הנעלם (עמ"ש בזח"א בתחילתו, ובמקדש מלך בענין ברא סתם), אלא שנמשך על ידי החכמה, וזהו בחכמה על ידי החכמה פותח הא"ס ב"ה שערים דבינה כו'.
טזופרוש:
בגוף כ"י הק'106 בעצמו וע' כו' (כ"ה בכי"ק אאמו"ר זצוקללה"ה, ולפי הנראה ודאי הכוונה על רבינו אדמו"ר זצוקללה"ה).
בגוף כ"י הק'106 בעצמו וע' כו' (כ"ה בכי"ק אאמו"ר זצוקללה"ה, ולפי הנראה ודאי הכוונה על רבינו אדמו"ר זצוקללה"ה).
יזקידוש לשבת:
שם107 רק מ"א תיבות, כי לא גרס תיבת וברצון הא'.
שם107 רק מ"א תיבות, כי לא גרס תיבת וברצון הא'.
יחכי בנו בחרת108 וגו', נמצא בכתבי כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה109 וז"ל, מפה"ש110 בענין כי בנו בחרת, לפי שאנו אומרים זכר ליציאת מצרים (ואומרים אפילו בראש השנה ויום הכפורים שבזה אין שייך לכאורה יציאת מצרים), והענין כי שבת ומועדים הכל יש למעלה אלא שהשם יתברך נתנם לנו, ומפני מה זכינו לזה היינו על ידי גלות מצרים, וזהו זכר ליציאת מצרים שאז בנו בחר, על כן צריך לומר כי בנו בחרת אחר זכר ליציאת מצרים, כך שמעתי מפי אחד ששמע איך שהשיב רבינו ז"ל למחותנו הגאון דבארדיצוב ז"ל, ששאלו על ענין כי בנו בחרת כו'. עכ"ל.
יטהטעם מה שאין אומרים בנוסח ברכת קדוש היום דשבת וצונו כמו בכל הברכות, י"ל על פי מה דאיתא בכתבים בפירוש נוסח הברכה אשר קדשנו במצותיו וצונו, אשר קדשנו הוא בחי' אוא"ס שמובדל מן העולם, והיינו בחי' עצמות אוא"ס כמו שהי' קודם שנברא העולם, והוא ענין אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים111 כו', וזה ממשיכים על ידי המצות (וי"ל דזהו אשר אותיות ראש112). וסדר ההמשכה תחלה נמשך במצותיו, הקב"ה מניח תפילין הקב"ה מתעטף בצצית113 כו', והיינו בחי' ספירות העליונות, ואחר כך נמשך למטה. אך בכדי להמשיך במצותיו זהו על ידי וצונו, דהיינו המצות שאנו עושין למטה, על ידם אנו גורמים המצות העליונות עד שיומשך האור למטה גם כן כו'. ועפ"ז י"ל דמצות שבת ה"ה מיקדשי וקיימא114, דבו שבת115 כו' (ולכן חותמין מקדש השבת116 ולא מקדש ישראל והשבת כמו ביום טוב כידוע), ולא על ידי שצונו, ולכן אין אומרים וצונו. וביום טוב י"ל, דמ"ש אשר בחר בנו היינו שנקיים תורה ומצות כמו ובנו בחרת (דברכת קריאת שמע דקאי על מתן תורה117), ואומרים זה קודם וקדשנו במצותיו, דהיינו שעל ידי הבחירה בנו על ידי זה קדשנו במצותיו כו' כנ"ל. ועל פי זה י"ל הטעם מה שלא נתקן בקידוש יום טוב הנוסח אשר קדשנו במצותיו (כמו בכל מצות דרבנן. ע' במצות השם במצות עשה דרבנן118), כי אם אשר בחר בנו תחלה119 ואחר כך וקדשנו במצותיו כו', וצ"ע.
כמה רבו מעשיך:
בנוסח אשכנו ליתא זה בברכת יוצר דשבת. וכן בסידור רב עמרם ליתא. והטעם דמ"ש מה רבו מעשי"ך120 היינו שהעולמות נתהוו מהדבור של הקב"ה כמ"ש בדבר הוי' שמים נעשו121, ודבורו של הקב"ה חשיב מעשה122 כו', והמחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שבכל עת בחי' דבר הוי' מחי' ומהווה העולמות מאין ליש123. והנה ידוע דבשבת אין העולמות מקבלים מבחי' הדבור, דכתיב כי בו שבת124 כו', ששבת מדבור ועשי', שהדבור נתעלה למעלה והעולמות מקבלים בשבת מבחי' החכמה, ולכן נקראת שבת בראשית, דחכמה הוא בחי' ראשית125 כמ"ש ראשית חכמה126. ולכן השמיטו ענין מה רבו מעשיך, ושינו מהנוסח דחול כו'. ורבינו127 לא שינה את הנוסח, כי אם גם בשבת לומר מה רבו מעשיך, והיא הנוסחא האמיתית (וכ"ה בסדור האריז"ל), והוא מפני שבאמת גם בחי' חכמה היא כעשי' גופנית128 לגבי', דלגבי עצמות אוא"ס שלמעלה מסדר השתלשלות הרי החכמה והדבור שוין. וז"ש ברוך עושה בראשית שהוא עושה בחי' ראשית חכמה. וזהו כלם בחכמה עשית129, שהחכ' היא בחי' עשי'. ולזאת גם בשבת שהעולמות מקבלים מבחי' חכמה שייך לומר מה רבו מעשיך כו' (כתבים130).
בנוסח אשכנו ליתא זה בברכת יוצר דשבת. וכן בסידור רב עמרם ליתא. והטעם דמ"ש מה רבו מעשי"ך120 היינו שהעולמות נתהוו מהדבור של הקב"ה כמ"ש בדבר הוי' שמים נעשו121, ודבורו של הקב"ה חשיב מעשה122 כו', והמחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שבכל עת בחי' דבר הוי' מחי' ומהווה העולמות מאין ליש123. והנה ידוע דבשבת אין העולמות מקבלים מבחי' הדבור, דכתיב כי בו שבת124 כו', ששבת מדבור ועשי', שהדבור נתעלה למעלה והעולמות מקבלים בשבת מבחי' החכמה, ולכן נקראת שבת בראשית, דחכמה הוא בחי' ראשית125 כמ"ש ראשית חכמה126. ולכן השמיטו ענין מה רבו מעשיך, ושינו מהנוסח דחול כו'. ורבינו127 לא שינה את הנוסח, כי אם גם בשבת לומר מה רבו מעשיך, והיא הנוסחא האמיתית (וכ"ה בסדור האריז"ל), והוא מפני שבאמת גם בחי' חכמה היא כעשי' גופנית128 לגבי', דלגבי עצמות אוא"ס שלמעלה מסדר השתלשלות הרי החכמה והדבור שוין. וז"ש ברוך עושה בראשית שהוא עושה בחי' ראשית חכמה. וזהו כלם בחכמה עשית129, שהחכ' היא בחי' עשי'. ולזאת גם בשבת שהעולמות מקבלים מבחי' חכמה שייך לומר מה רבו מעשיך כו' (כתבים130).
כאקריאת התורה:
ע' בדרך החיים131 סי' ע"ו סעי' א' אם צריכים לעמוד בשעת קה"ת. ובשמונה שערים132 שער הכוונות דרושי הספר תורה דרוש א' כתב, שהאריז"ל הי' מנשק הספר תורה ומלווה עד התיבה שקורין שם, ואחר כך חוזר למקומו הראשון ויושב מיושב עד סיום קריאת הפרשה, לא כאותן הנוהגים לעמוד עכ"ל. וכן כתב בפרי עץ חיים שער קריאת התורה פ"א. וכ"כ בסדור האריז"ל הרש"[ר]133 ז"ל, אך שם הוסיף וז"ל, וזהו כשיש אלממרא (נראה בימה) בבית הכנסת דהוי רשות בפני עצמו, אבל כשקורין על השלחן בלא אלממרא צריכים לעמוד, ולישב בין גברא לגברא עכ"ל (ומ"ש באשל אברהם בסי' קמ"ט סק"א134, נראה לי שזהו שלא בשעת הקריאה יעו"ש). ובס' שלחן הקריאה סי' ט' במסגרת השלחן סק"ה הביא בשם שערי אפרים135, שאם הוא חלש ואי אפשר לו לכוון היטב כשהוא עומד יש לו לישב, אך לא ישב נגד השלחן שקורין עליו כו' ע"כ. ולפי זה יש לומר דאף מי שאינו נזהר לשמוע קריאת התורה, ומתפלל בשעת קריאת התורה, והוא חלש, ועל ידי העמידה אי אפשר לו לכוון בתפלתו מותר לו לישב כו'.
ע' בדרך החיים131 סי' ע"ו סעי' א' אם צריכים לעמוד בשעת קה"ת. ובשמונה שערים132 שער הכוונות דרושי הספר תורה דרוש א' כתב, שהאריז"ל הי' מנשק הספר תורה ומלווה עד התיבה שקורין שם, ואחר כך חוזר למקומו הראשון ויושב מיושב עד סיום קריאת הפרשה, לא כאותן הנוהגים לעמוד עכ"ל. וכן כתב בפרי עץ חיים שער קריאת התורה פ"א. וכ"כ בסדור האריז"ל הרש"[ר]133 ז"ל, אך שם הוסיף וז"ל, וזהו כשיש אלממרא (נראה בימה) בבית הכנסת דהוי רשות בפני עצמו, אבל כשקורין על השלחן בלא אלממרא צריכים לעמוד, ולישב בין גברא לגברא עכ"ל (ומ"ש באשל אברהם בסי' קמ"ט סק"א134, נראה לי שזהו שלא בשעת הקריאה יעו"ש). ובס' שלחן הקריאה סי' ט' במסגרת השלחן סק"ה הביא בשם שערי אפרים135, שאם הוא חלש ואי אפשר לו לכוון היטב כשהוא עומד יש לו לישב, אך לא ישב נגד השלחן שקורין עליו כו' ע"כ. ולפי זה יש לומר דאף מי שאינו נזהר לשמוע קריאת התורה, ומתפלל בשעת קריאת התורה, והוא חלש, ועל ידי העמידה אי אפשר לו לכוון בתפלתו מותר לו לישב כו'.
כבמ"ש בשלחן הקריאה שם, שלא ישב נוכח השלחן נוכח פני העולה136, נראה לי פשוט דזהו כשאין מפסיקין אנשים בינו לבין העולה, ואז אפילו רחוק מהשלחן אסור לישב נוכח פני העולה, אבל אם עומדין אנשים אצל השלחן נוכח העולה נראה לי שמותר. ומכל מקום נכון לצדד קצת, שלא ישב נוכח פני העולה ממש.
כגהפטרה:
וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה הי' אומר רוב ההפטרות כמנהג ספרדים137, וארשום אותן הרשומות בזכרוני. פ' נח עד מרחמך ה'. פ' וירא (כמדומה לי) עד ותשא את בנה ותצא. פ' ויצא138 ועמי תלואים עד על תלמי שדי, ואחר כך ויברח יעקב עד ובנביא נשמר (היינו ב' פסוקים הראשונים). וישלח חזון עובדי'. שמות הבאים ישרש. יתרו ער זרע קדש מצבתה. תשא מן וישלח אחאב. ויקהל (כמדומה לי ברור) וישלח המלך שלמה. פקודי אינני זוכר. צו139 עד ונכרתה מפיהם, ואחר כך כה אמר הוי' אל יתהלל (וזה אינו שייך להנוסחאות הנ"ל). אחרי מות הלא כבני כושיים. כשחל ר"ח ביום ש"ק וביום א' הי' אומר אחר הפטרת שבת ר"ח, פסוק ראשון ואחרון מהפטרת מחר חדש.
וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה הי' אומר רוב ההפטרות כמנהג ספרדים137, וארשום אותן הרשומות בזכרוני. פ' נח עד מרחמך ה'. פ' וירא (כמדומה לי) עד ותשא את בנה ותצא. פ' ויצא138 ועמי תלואים עד על תלמי שדי, ואחר כך ויברח יעקב עד ובנביא נשמר (היינו ב' פסוקים הראשונים). וישלח חזון עובדי'. שמות הבאים ישרש. יתרו ער זרע קדש מצבתה. תשא מן וישלח אחאב. ויקהל (כמדומה לי ברור) וישלח המלך שלמה. פקודי אינני זוכר. צו139 עד ונכרתה מפיהם, ואחר כך כה אמר הוי' אל יתהלל (וזה אינו שייך להנוסחאות הנ"ל). אחרי מות הלא כבני כושיים. כשחל ר"ח ביום ש"ק וביום א' הי' אומר אחר הפטרת שבת ר"ח, פסוק ראשון ואחרון מהפטרת מחר חדש.
כדברכות הפטרה:
שמעתי140 בשם כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהיו חותמין בשבת חול המועד סוכות מקדש השבת וישראל והזמנים, ובהברכה לא היו מזכירים של יום טוב, כי אם בהחתימה, כנ"ל.
שמעתי140 בשם כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהיו חותמין בשבת חול המועד סוכות מקדש השבת וישראל והזמנים, ובהברכה לא היו מזכירים של יום טוב, כי אם בהחתימה, כנ"ל.
כהמוסף לשבת:
רצה ומודים וכו' תמצא בשחרית141. בהסידור עם ההגהות142 נדפס שם כל הנוסח רצה ומודים כו' עד גמירא (כמו בהסידור הזה), והגי' שם רצה ומודים כו' תמצא בשחרית. ונראה שדקדק שלא יהי' שום שינוי מהסידור של רבינו הגדול ז"ל אף בדבר כזה שאינו נוגע לשום דבר בעצם הנוסחא (וכן הגהתי כאן כמ"ש בהסידור הנ"ל). ולפי זה לא טוב עשה המו"ל הזה מה ששינה בענינים האלו בהסידור הזה בכמה מקומות, כמו אשרי קודם ובא לציון גואל, וברוך שאמר, ופסוקי דזמרה בשחרית דשבת, וכן אשרי קודם מוסף וקוה ועלינו כו' וכדומה, דהגם שאינו נונע בעצם הנוסח, מכל מקום אין לשנות, ועל דרך חייב אדם לומר בלשון רבו. וגם שאפשר שיש בזה איזה כוונה, כי גבהו דרכיו כו', וכאשר מקובל איש מפי איש שההגהות בהסידור הנ"ל הועתקו מההגהות של רבינו הגדול ז"ל שהגי' בעצמו, בוודאי יש בזה כוונה מיוחדת.
רצה ומודים וכו' תמצא בשחרית141. בהסידור עם ההגהות142 נדפס שם כל הנוסח רצה ומודים כו' עד גמירא (כמו בהסידור הזה), והגי' שם רצה ומודים כו' תמצא בשחרית. ונראה שדקדק שלא יהי' שום שינוי מהסידור של רבינו הגדול ז"ל אף בדבר כזה שאינו נוגע לשום דבר בעצם הנוסחא (וכן הגהתי כאן כמ"ש בהסידור הנ"ל). ולפי זה לא טוב עשה המו"ל הזה מה ששינה בענינים האלו בהסידור הזה בכמה מקומות, כמו אשרי קודם ובא לציון גואל, וברוך שאמר, ופסוקי דזמרה בשחרית דשבת, וכן אשרי קודם מוסף וקוה ועלינו כו' וכדומה, דהגם שאינו נונע בעצם הנוסח, מכל מקום אין לשנות, ועל דרך חייב אדם לומר בלשון רבו. וגם שאפשר שיש בזה איזה כוונה, כי גבהו דרכיו כו', וכאשר מקובל איש מפי איש שההגהות בהסידור הנ"ל הועתקו מההגהות של רבינו הגדול ז"ל שהגי' בעצמו, בוודאי יש בזה כוונה מיוחדת.
כוזמירות לשבת:
ומכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה (בשם כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה) שמעתי, שאמר רבינו הגדול זצוקללה"ה, שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה, ושיר למעלה מזמרה. ופעם אמר שמה שלא כו' הוא שחשב שידברו חסידות בתוך הסעודה ע"כ (ואינני יודע אם הכוונה על הפזמונים אזמר בשבחין, אסדר, בני, הרי כתובים בהסדור. אך זה ידוע שהם לא אמרו הפזמונים הנ"ל, וכמה פעמים הייתי בעת הסעודה ולא ראיתיו שיאמר הפזמונים הנ"ל, ופעם אחד (בהזמן שאכלנו אתו על השלחן) צוה לנו שנאמר הפזמונים143 הנ"ל, אך זה נמשך זמן קצר, רק איזה שבתים, ולא אמר לנו עוד שנאמר כו').
ומכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה (בשם כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה) שמעתי, שאמר רבינו הגדול זצוקללה"ה, שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה, ושיר למעלה מזמרה. ופעם אמר שמה שלא כו' הוא שחשב שידברו חסידות בתוך הסעודה ע"כ (ואינני יודע אם הכוונה על הפזמונים אזמר בשבחין, אסדר, בני, הרי כתובים בהסדור. אך זה ידוע שהם לא אמרו הפזמונים הנ"ל, וכמה פעמים הייתי בעת הסעודה ולא ראיתיו שיאמר הפזמונים הנ"ל, ופעם אחד (בהזמן שאכלנו אתו על השלחן) צוה לנו שנאמר הפזמונים143 הנ"ל, אך זה נמשך זמן קצר, רק איזה שבתים, ולא אמר לנו עוד שנאמר כו').
כזקידוש לבנה:
וכן ראינו מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה144, אך לא קודם ג' ימים (מה שאומרים העולם בשם כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה שאינו יודע אי' נמצא הקבלה145 מז' ימים אלו כו', אינני יודע אם אמר כן, שהרי בההוספות לתו"א פ' יתרו בהביאור לד"ה בחדש השלישי146 כתיב טעם על זה על דרך הקבלה והחסידות, ובמשנת חסידים מסכת מוצאי שבת פ"א מ"ב כתב גם כן טעם על זה באופן אחר ע"ש. וע' בפרי עץ חיים שער ר"ח פ"ג בענין ברכת לבנה כתב, ואנו מברכין ברכה זו בר"ח מפני שאז היא מתחדשת כו' וצ"ע147. ובההגהות כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה לדרוש הנ"ל העיר מרע"מ כי תשא148 פקודא בתר דא לקדש החדש כו' ולבתר דיאותה לאורה מברך כו', והרמ"ז שם פי' דהיינו לאחר ז' ימים. וכן בביאורי הזהר149 כתב דהיינו לאחר ז' ימים, והאריך בזה. ובדרוש בחדש השלישי150 (מכ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה) כתב בשם פרי עץ חיים151 דקידוש לבנה צ"ל אחר ז' ימים דווקא, וכתב מה שמתן תורה הי' בששי בחדש, ולכאורה הי' צ"ל בז', מפני שז' שבועות של ספירת העומר הם במקום הז' ימים כו' יעו"ש. ומכל מקום למעשה ראינו כנ"ל, והיינו מפני שאצלינו על פי הרוב השמים מכוסים מעננים, ואם נראית אי אפשר לדקדק בהזמן כל כך. ובאור החמה כתב על רע"מ הנ"ל בשם הרמ"ק דהיינו לאחר ג' ד' ימים כו'.
וכן ראינו מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה144, אך לא קודם ג' ימים (מה שאומרים העולם בשם כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה שאינו יודע אי' נמצא הקבלה145 מז' ימים אלו כו', אינני יודע אם אמר כן, שהרי בההוספות לתו"א פ' יתרו בהביאור לד"ה בחדש השלישי146 כתיב טעם על זה על דרך הקבלה והחסידות, ובמשנת חסידים מסכת מוצאי שבת פ"א מ"ב כתב גם כן טעם על זה באופן אחר ע"ש. וע' בפרי עץ חיים שער ר"ח פ"ג בענין ברכת לבנה כתב, ואנו מברכין ברכה זו בר"ח מפני שאז היא מתחדשת כו' וצ"ע147. ובההגהות כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה לדרוש הנ"ל העיר מרע"מ כי תשא148 פקודא בתר דא לקדש החדש כו' ולבתר דיאותה לאורה מברך כו', והרמ"ז שם פי' דהיינו לאחר ז' ימים. וכן בביאורי הזהר149 כתב דהיינו לאחר ז' ימים, והאריך בזה. ובדרוש בחדש השלישי150 (מכ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה) כתב בשם פרי עץ חיים151 דקידוש לבנה צ"ל אחר ז' ימים דווקא, וכתב מה שמתן תורה הי' בששי בחדש, ולכאורה הי' צ"ל בז', מפני שז' שבועות של ספירת העומר הם במקום הז' ימים כו' יעו"ש. ומכל מקום למעשה ראינו כנ"ל, והיינו מפני שאצלינו על פי הרוב השמים מכוסים מעננים, ואם נראית אי אפשר לדקדק בהזמן כל כך. ובאור החמה כתב על רע"מ הנ"ל בשם הרמ"ק דהיינו לאחר ג' ד' ימים כו'.
כחברכת המזון:
כי אל מלך חנון כו'152. הגהתי כן על פי מה שהעיד ל' ר' שמואל הורוויץ שי', שעמד אצל כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה153 בעת הסדר בליל פסח ואמר בברכת המזון כי אל מלך כו'. וכן הוא בשו"ע אדמו"ר זצוקללה"ה סי' קפ"ח ס"ג דצ"ל מלך חנון. ולפי דעתי בודאי בהסידור הראשון מרבינו הגדול ז"ל לא הי' נוסח יעלה ויבא בפירוש, כי אם ביום טוב אומר יעלה ויבא. ואף דבהסידור הנדפס, כמו סי' הר"ל ז"ל154, נדפס גם כן נוסח יעלה ויבא בפירוש כמו כאן, אך בדברים כאלו נמצא שינוים גם בסידור הנ"ל. וע' מ"ש לעיל שער כ"ז סי' ד'155. וע"ש בהסידור הנ"ל. ואף שהרב המו"ל156 את הסידור הזה בכמה מקומות אף שפרט הדברים מכל מקום נשמר שלא לשנות לשון רבינו ז"ל, וכמו באשרי ובא לציון קודם מנחה דשבת157 וכדומה יעו"ש, מכל מקום לבד מה שבכמה מקומות לא נשמר מזה וכמ"ש בשער הנ"ל, הרי לא ראה את הסדור הראשון158, ואפשר בהדפוסים שאחר כך נעשה השינוי. ונאמן עלי עדותו של ר"ש הנ"ל, ומעשה רב.
כי אל מלך חנון כו'152. הגהתי כן על פי מה שהעיד ל' ר' שמואל הורוויץ שי', שעמד אצל כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה153 בעת הסדר בליל פסח ואמר בברכת המזון כי אל מלך כו'. וכן הוא בשו"ע אדמו"ר זצוקללה"ה סי' קפ"ח ס"ג דצ"ל מלך חנון. ולפי דעתי בודאי בהסידור הראשון מרבינו הגדול ז"ל לא הי' נוסח יעלה ויבא בפירוש, כי אם ביום טוב אומר יעלה ויבא. ואף דבהסידור הנדפס, כמו סי' הר"ל ז"ל154, נדפס גם כן נוסח יעלה ויבא בפירוש כמו כאן, אך בדברים כאלו נמצא שינוים גם בסידור הנ"ל. וע' מ"ש לעיל שער כ"ז סי' ד'155. וע"ש בהסידור הנ"ל. ואף שהרב המו"ל156 את הסידור הזה בכמה מקומות אף שפרט הדברים מכל מקום נשמר שלא לשנות לשון רבינו ז"ל, וכמו באשרי ובא לציון קודם מנחה דשבת157 וכדומה יעו"ש, מכל מקום לבד מה שבכמה מקומות לא נשמר מזה וכמ"ש בשער הנ"ל, הרי לא ראה את הסדור הראשון158, ואפשר בהדפוסים שאחר כך נעשה השינוי. ונאמן עלי עדותו של ר"ש הנ"ל, ומעשה רב.
כטברכה מעין שלש:
צ"ע159. וצ"ל דנגד ברכה שני' הוא מ"ש ועל ארץ חמדה כו' והנחלת כו', ורחם ובנה ירושלים הוא נגד ברכה שלישית, וכל זה טופס הברכה דמעין ג'160.
צ"ע159. וצ"ל דנגד ברכה שני' הוא מ"ש ועל ארץ חמדה כו' והנחלת כו', ורחם ובנה ירושלים הוא נגד ברכה שלישית, וכל זה טופס הברכה דמעין ג'160.
להלל:
בסידור (אור המאיר ד'ווילנא161) שהתפלל כ"ק אאמו"ר נ"ע זצוקללה"ה זי"ע קודם הסתלקותו נרשם על זה162 בכי"ק וז"ל, שמעתי מכ"ק אאמו"ר נ"ע163 זצלה"ה זיע"א, שכמדומה לו שכוונת המדפיס על דודינו מהרי"ל נ"ע מיאנאוויטש164. ומתחת הגליון בסי' הנ"ל נרשם בכי"ק165, נדפס פעם ראשונה בווארשא כמדומה על ידי ר"ז בר"י זעלווער166 ע"ה עכ"ל. ואני שאלתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה אם לברך תחלה וסוף ביחיד, ואמר לי ששאל זאת מכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה, והשיב לו שיכולים לעשות כמו שרוצים.
בסידור (אור המאיר ד'ווילנא161) שהתפלל כ"ק אאמו"ר נ"ע זצוקללה"ה זי"ע קודם הסתלקותו נרשם על זה162 בכי"ק וז"ל, שמעתי מכ"ק אאמו"ר נ"ע163 זצלה"ה זיע"א, שכמדומה לו שכוונת המדפיס על דודינו מהרי"ל נ"ע מיאנאוויטש164. ומתחת הגליון בסי' הנ"ל נרשם בכי"ק165, נדפס פעם ראשונה בווארשא כמדומה על ידי ר"ז בר"י זעלווער166 ע"ה עכ"ל. ואני שאלתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה אם לברך תחלה וסוף ביחיד, ואמר לי ששאל זאת מכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה, והשיב לו שיכולים לעשות כמו שרוצים.
לאאמילם בפתח הלמ"ד167, כן הוא ע"פ מסורה, וע' במכלול יופי במקומו, ובעט סופר לרד"ק בכינוי אפקדם168. ובס' השרשים לרד"ק169, ובקונק' כתב אמילם בקמץ הלמ"ד, והאבן עזרא כתב הלמ"ד קמוצה, אך כמ"ש במסורה הוא העיקר.
לבקראתי י"ה וכן יסרני י"ה, ע"פ המסורה היודי"ן דגושים, וצ"ע שכאן הן רפוים.
לגתשליך:
כתוב בפרי עץ חיים שער השופר פ"ה, וינער שולי הבגדים כשאומרים ותשליך במצולות ים כו'. ובסדור האריז"ל מהר' שבתי ז"ל כתב, דדוקא בגד ציצית כי היא בגד השכינה, וכן בסי' שער השמים מהשל"ה כתב דדוקא בגד ציצית, וכן מנהגינו לנער את הטלית קטן, אך אחר שגומרים את סדר התשליך, וכן נראה מסדור השל"ה ז"ל.
כתוב בפרי עץ חיים שער השופר פ"ה, וינער שולי הבגדים כשאומרים ותשליך במצולות ים כו'. ובסדור האריז"ל מהר' שבתי ז"ל כתב, דדוקא בגד ציצית כי היא בגד השכינה, וכן בסי' שער השמים מהשל"ה כתב דדוקא בגד ציצית, וכן מנהגינו לנער את הטלית קטן, אך אחר שגומרים את סדר התשליך, וכן נראה מסדור השל"ה ז"ל.
לדקידוש לשלש רגלים:
בסוכות170 כו', לכאורה מדלא מחלק בין ליל א' לליל ב' יש ללמוד שגם בליל ב' מברך לישב בסוכה תחלה ואחר כך שהחיינו. אך שמעתי דבר ברור דכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה הי' מברך שהחיינו תחלה ליל ב'. וכן שמעתי בשם כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה. וכן משמע מלשון השו"ע אדמו"ר סי' תרמ"ג ס"א, שהוסיף תיבת בליל א', מה שלא נמצא בשו"ע של הב"י. והלבוש כתב הלשון כמו בשו"ע, ולשון שו"ע אדמו"ר הוא כלשון הלבוש, והוסיף תיבה הנ"ל.
בסוכות170 כו', לכאורה מדלא מחלק בין ליל א' לליל ב' יש ללמוד שגם בליל ב' מברך לישב בסוכה תחלה ואחר כך שהחיינו. אך שמעתי דבר ברור דכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה הי' מברך שהחיינו תחלה ליל ב'. וכן שמעתי בשם כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה. וכן משמע מלשון השו"ע אדמו"ר סי' תרמ"ג ס"א, שהוסיף תיבת בליל א', מה שלא נמצא בשו"ע של הב"י. והלבוש כתב הלשון כמו בשו"ע, ולשון שו"ע אדמו"ר הוא כלשון הלבוש, והוסיף תיבה הנ"ל.
לההגדה של פסח:
וכ"ק אאמו"ר171 זצוקללה"ה הי' מגביה בידו את הכוס מן השלחן ואמר לפיכך, והי' אוחזו בידו עד ונאמר לפניו הללוי' ומעמידו, ולברכת בפה"ג הי' נוטלו על ידו ובירך172 כו'.
וכ"ק אאמו"ר171 זצוקללה"ה הי' מגביה בידו את הכוס מן השלחן ואמר לפיכך, והי' אוחזו בידו עד ונאמר לפניו הללוי' ומעמידו, ולברכת בפה"ג הי' נוטלו על ידו ובירך172 כו'.