Shailos uTeshuvos Toras Shalom·Yoreh Deah·Siman 41שו״ת תורת שלום·יורה דעה·סימן מא

אסימן מא
שאובין שהשיקוה למים זוחלים בחרדלית
ממה שכתבו⁹⁸⁸ הראשונים והאחרונים בפי' משנה הנ"ל דהאמה היא מי גשמים פחותים ממ' סאה. הרי דפשוט אצלם דמהני השקה במים שאובין.

בוצ"ע איך אפשר שלא יהיה בהאמה מ' סאה, שהרי ודאי מיירי שהבור מחזיק מ' סאה, באופן שכשיצא מילואו ועוד יהי' מקוה כשרה, ואם כן בהכרח שיהי' בהאמה יותר ממ' סאה. ואפשר הכוונה שאין בה מ' סאה במקום אחד, וכמו חרדלית⁹⁸⁹ שהן מים היורדים מגובה ההר, שאפילו יש מתחלתן עד סופן מ' סאה אינם מטהרין עד שיהי' במקום אחד מ' סאה, וכדעת ב"ה במ"ו דפ"ה⁹⁹⁰. ולפי שאינה מטהרת בעצמה אינה מטהרת גם כן מי הבור בהשקה.

גאמנם לפי זה מה הוצרכו לומר שאין בה מ' סאה, תיפוק לי' שאינו מועיל השקה מפני שהיא זוחלת ואינה מטהרה בזוחלין⁹⁹¹. ואפשר זהו באמת כוונת הרע"ב מ"ש כגון מי גשמים שבאים מן המדרון. דלדיוקא של התוספות יום טוב בשם הכסף משנה⁹⁹² הי' מספיק לומר שהיא מי גשמים. ומה שכתב שבאים מן המדרון, הכוונה דלכן אינה מטהרת בהשקה⁹⁹³. ועל פי פשוט מה שכתב מן המדרון הוא שעל ידי זה נכנסת ויוצאת⁹⁹⁴. מכל מקום יש לומר גם כן בזה כוונה הנ"ל (ומה שצריכים שתהא נכנסת ויוצאה, נראה דאם לא כן הרי זה באופן ששוטפת את הבור, ואז נשארים השאובים בבור, והוא בפסולו עומד).

דונראה⁹⁹⁵ שאחר שלפי החשבון יצאו השאובים הרי זה מקוה כשר גם כשהאמה נכנסת ויוצאה. אחר כך ראיתי שכן כתב התוספות יום טוב פ"ה מ"ה ד"ה ונוטפין. אם כן הרי זה לכאורה ראי' להדין שבשו"ע סעי' נו"ן, והרמ"א מחמיר שם. וכל שכן באופן הנ"ל.

ה*

וצ"ע⁹⁹⁶ דזה שייך דוקא כשנהנה בחליפין אבל שיעשה להכשיל אין חוששין⁹⁹⁷, וכמ"ש בגר"א ס"ק י"ב, והוא מהש"ך⁹⁹⁸.