Shailos uTeshuvos Toras Shalom·Yoreh Deah·Siman 40שו״ת תורת שלום·יורה דעה·סימן מ

אסימן מ
שיטת רבינו ירוחם בהשקה וזריעה
בש"ך⁹⁷⁰ סקמ"א בשם רבינו ירוחם⁹⁷¹: ואם הלכו⁹⁷² אותן המים למקוה חסר שאין בה כלום (עי' מה שכתב הש"ך דדוקא שאין בה כלום, ואם כן מהו אומר חסר, ואפשר הכוונה לאשמעינן דפחות מכ"א כאילו אין בה כלום⁹⁷³. וצ"ע) יש מתירין גם כן. וכתב על זה הש"ך: מכאן משמע שיש אוסרין (ובנודע ביהודה⁹⁷⁴ כתב שהרי"ו⁹⁷⁵ גופא כותב שיש אוסרין), ונכון להחמיר.

בוהגם שכבר נטהרו בהשקה, צריך לומר דהרבינו ירוחם מיירי שנפסקו מהשקתן, וסבירא ליה דלא כהרא"ש⁹⁷⁶ (בהדין דסעיף נ"ב) דכיון שהושק פעם אחת אינו נפסל גם כשנפסק, כי אם שצריכה להיות ההשקה תמיד, וכאן כיון שנפסקה ההשקה אסור.

גוצ"ע מהמשנה⁹⁷⁷ דהי' בעליון מ' סאה ובתחתון אין כלום, ממלא בכתף ונותן לעליון עד שיורד לתחתון מ' סאה, שזה ממש דינא של הרבינו ירוחם⁹⁷⁸. ואפשר דמפרש דמיירי המשנה שמושקים⁹⁷⁹ זה לזה. וכבד לומר כן, דהרי בבבא ראשונה אשמעינן העצה דהשקה, משמע דבבא זו להשמיענו גם בלא השקה זה לזה, כי אם על ידי שנטהרו כבר בהשקה.

דוממשנה זו גם כן קשה על אותן החולקין על הרא"ש⁹⁸⁰ הנ"ל. וכמדומה לי שהגדולי טהרה בתשובה⁹⁸¹ כתב לחלק, דבדין המשנה הרי השאובין כזרועים המה, ולכן גם כשנפרדו אינן נפסלים עוד, אבל מקוה שאוב שהושק למקוה כשר הרי אי אפשר לומר דכזרועים דמי, ולכן צריכה להיות ההשקה תמיד. אבל על הדין של הרי"ו⁹⁸² קשה לכאורה כנ"ל.

הואפשר דרבינו ירוחם מיירא במעין כל שהוא, דאי אפשר [לומר] דריבוי המים שהשליכו לתוכו הם כזרועים, וכמו שבמקוה שאוב אין אנו אומרים כן⁹⁸³ מפני שעומדים בפני עצמם, כמו כן כאן מצד הריבוי שלהם לגבי המעין כעומדים בפני עצמן דמי, וכל זמן שמושקין הרי הן כשרים וכשנפסק השקתן הרי הן נפסלין. ולכאורה כמו כן הוא במקוה מ' סאה ונתן לתוכה יותר ממ' סאה לא נאמר גם כן דכזרועים דמי, והרי המשנה הנ"ל מיירי שנתן בה יותר ממ' סאה⁹⁸⁴ וכמ"ש הרא"ש בחידושיו⁹⁸⁵. ויש לומר דבמעין כל שהוא יותר הסברה מתאים לומר כנ"ל, לפי שהיא כל שהוא והשאובים מרובים⁹⁸⁶.

וולפי הנ"ל דינא של הרבינו ירוחם הוא רק משום השקה, ואם כן למה לא יאמר דינו במקוה שאוב שצריכה השקה תמיד, ומה לו לצייר דינא באופן שכתב⁹⁸⁷. ויש לומר דרבותא אשמעינן, דהגם שהשליכו השאובין לתוך המעין, ומכל מקום לא אמרינן דכזרועין דמי, ואינו כשר כי אם כשהן מושקין זה לזה.