Shailos uTeshuvos Toras Shalom·Yoreh Deah·Siman 45שו״ת תורת שלום·יורה דעה·סימן מה

אסימן מה
הלנת המת
יום¹⁰¹⁶ א' כ"ד אייר תרס"ז לפ"ק

בליובאויץ

גאל נכבדי חברה קדישא ד' עליהם יחיו

דלדאבון לבי שמעתי היום אשר הלניתם את המת ר"ל, ונרעשתי מאד מזה. הלא זה דין מפורש בשו"ע יו"ד סי' שנ"ז ס"א שאסור להלין את המת. ובמשנה סנהדרין דמ"ו ע"א ובגמרא שם ע"ב דכל המלין את מתו עובר בלא תעשה. וכ"ה ברמב"ם הלכות סנהדרין פט"ו ה"ח והלכות אבל פ"ד ה"ח. ובלחם משנה שם בהלכות אבל דעובר בעשה ולא תעשה¹⁰¹⁷. וכן הסכיס בשו"ת גינת ורדים כלל ה' סעיף ג' (ועמ"ש בזח"ג דפ"ח ע"ב).

הואם כי עיקרן של הדברים הוא במי שעליו מוטל לקוברו, והיינו קרוביו. אמנם כאשר המנהג הוא בכל תפוצות ישראל שהחברה קדישא המה הקוברים, ואין ביד קרובי המת לקוברו בעצמן, נראה שהם המה שעליהם מוטל לקברו. וכמו מת מצוה¹⁰¹⁸ מי שמוצא אותו עליו המצוות עשה לקוברו ביום ההוא, כמו כן הוא לפי מנהגנו שהדבר מוטל על חברה קדישא ואין הקרובים ביכולתם בעצמם וכו'.

ווז"ל ספר המצות מצות עשה רל"א: ולכן המת שאין לו מי שיתעסק בקבורתו נק' מת מצוה כו'. ואם כי בנידון דידן אי אפשר לחשוב מת מצוה לענין טומאת כהן, ושהמצוה על כל אחד ואחד ממש וכה"ג, אמנם לענין כזה נראה שיש לחשוב כמו מת מצוה, לענין שהחברה קדישא עליהם מוטל כו'. ודמות ראי' לזה ממ"ש הט"ז סי' שע"ד סק"א בשם הרש"ל, שגם אם יש ישראל קרובים למקום המת מכל מקום נקרא מת מצוה עד שיהיו שם נושאי המטה וקובריה. וכמו כן בנידון דידן, מאחר שאין ביד הקרובים להתעסק בעצמם בקבורתו כי אם החברה קדישא דוקא, הרי זה דומה לענין מת מצוה לנדון זה, שמחוייבים לקוברו ביום ההוא ואסור להלינו.

זוהלאו דלא תלין גם בשארי מתים (לא לבד בהנהרגין בבית דין) הוא לאו ממש, וכמ"ש בתשו' חות יאיר סי' קל"ט, שרצה לומר שאינו לאו גמור כי אם אסמכתא בעלמא, ואחר כך העלה שזה לאו גמור. ועמ"ש בפתחי תשובה סי' שנ"ז סק"א לענין המעכב כו'. ולפי מ"ש לעיל דחברה קדישא אין רשאין לעכב ולגרום הלנת המת ח"ו. ובפרט בנידון דידן שהי' רק התרשלות לבד, זה מעשה נורא.

חואם הי' זה מצד השמשים והמתעסקים, היו ראוים לעונש, אבל כאשר שמעתי הי' מהתרשלות והעדר שימת לב נכבדי החברה קדישא על זה, ואני דואג מאד על שקרה דבר כזה בעת גבאות שלי¹⁰¹⁹, ואני מצטער על זה, וצר לי מזה שלא ידעתי מקודם מזה, והייתי מעוררם לקוברו תיכף ומיד אחר הבדלה. ועתה מהראוי לפי דעתי שחברה קדישא יבקשו ממנה מחילה על זה בפרט. ועל כל צרה שלא תבוא¹⁰²⁰ ישימו לב לדברים האלה, ולא יקרו עוד מקרים כאלה, בלע המות לנצח¹⁰²¹.

טכ"ד גבאי דחברה קדישא החפץ טובם בזה ובבא.