Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·Indexes·Subject Index·Alefשו״ת צמח צדק·מפתחות·מפתח ענינים·א

אאב[ftnref_1_1]
יו"ד: נז (אין חוששין לזרע האב. עיקרו של ולד מן הזכר).

באהע"ז ח"ב: קעח (אם אבי אביו הוי כאביו בל' התורה ובל' בנ"א).

געיי"ע אהבה.

דאבות
פס"ד: שמא, ב-ג (אם הא. התפללו בכי"ו).

האבידה ומציאה
חידושים: קכה, ב (שליח לא קונה במ.). קמט, א (שומר א. אם הוא שו"ש).

ופס"ד: שכה, ג-ד (שכונה של ישראל שדרך עכו"ם עוברת בתוכה. רוב וקרוב). שכה, ד (בס' השקול אם הוא של ישראל או של נכרים. חילוק בין זה לס' הינוח).

זעיי"ע כתובה (מציאתה לבעלה). סימנים (אבידה ומציאה).

חהשבת אבידה
חו"מ: מו, ה (אם מחויב מטעם זה להראות הגנב אף בחשש סכנה).

טפס"ד: שכה, ב-ג (אם השב תשיבם חל לפני שנטלה).

ייאוש
פס"ד: שכה, ג (אם מועיל אחר שלקחה המוצא לעצמו).

יאיאוש שלא מדעת
חו"מ: יט (מציל מזוטו של ים ומפי הארי אם צריך יאוש בעלים).

יבחידושים: קלח, ב (אם תלוי בברירה ובתיגלי מילתא למפרע). רסח, א (כנ"ל).

יגאבלות
יו"ד: צג, יח (איסור גילוח שערות וזקן). קנז, ה (ג"י הראשונים).

ידחידושים: קצד, ב (הגהות לקיצור פסקי הרא"ש). רמג, ב (אם מברין בבשר ויין).

טופס"ד: לו, ד - לז, ב (כפיית המטה והאיסור לישב על ספסל הוא ממ"ע או ממל"ת. ישיבה על הארץ על מטה כפויה. כשהמנחמים אצלו או כל היום).

טזעיי"ע מספרים.

יזאבר מן החי
יו"ד: נה (בשהתה למות אחר שחיטה. איסור דל"ת על הדם או מדרבנן). סג, ב (בתולעים שבבשר. חילוק בין איסור אכילה לטומאה ובין בהמה טהורה לטמאה). סג, ג (שליא). סג, ה-י (תולעים שבבשר בהמה שנשחטה, אם מיתת התולעים מבטלת איסור אבמה"ח. אם מותרים לב"נ). סג, ה (בשר שפירש אסור לב"נ אף אחר שמתה). סג, ו (עובר שהוציא ידו ומיתה עושה ניפול אם הוי אבמה"ח גם לב"נ). סג, ט (עובר שהוציא ידו ונשחטה, כ"ז שחי הוי ידו אבמה"ח ולאחר מיתה הוי כמו טריפה). רעו (נסיובי דחלבא). רעח (ביצי זכר שנתלשו לגמרי ונאחזים רק בעור אם הוי אבמה"ח. דרני, כיון שיש להם חיות בפ"ע, תלוי אם נאחזים רק בעור הוי אבמה"ח ואי מובלעים בבשר לרש"י ל"ה אבמה"ח).

יחחידושים: קסד, ג-ד (כשאין הבשר חופה ואין הבהמה טריפה אסור רק מדרבנן).

יטפס"ד: קפו, א (כזית בצירוף הגידין ועצמות. כשנשחטה שחיטה שאינה הוגנת וחתך בעודה מפרכסת. מבהמה טמאה).

כאדם חשוב
חידושים: קנ, ג-ד (ת"ח וממונה פרנס על הצבור. אין בעלי האומניות יכולים להסיע על קיצתן בלי הסכמתו).

כאאהבה
חו"מ: נ (א. אב לבנו יותר מבן לאב. א. רב לתלמיד יותר מתלמיד לרב).

כבאוכל
עיי"ע איסורים (נפסד מאכילה). אכילה. חמץ (נפסד מאכילה). טומאה וטהרה (אוכל). שיעורי תורה (אכילת פרס). תפלה (אכילת קודם התפלה). תרומות ומעשרות (אכילת עראי).

כגאומדנא
או"ח: מט, א (א. דמוכח).

כדיו"ד: ו (א. דמוכח). קמב, ו (א. ל"ד לרוב כ"א לחזקה. בד"נ ובד"מ הולכין בתר רוב ולא בתר א.).

כהאהע"ז ח"א: יד, ט (אם אזלינן בד"מ בתר א.). כט (כנ"ל). מט, ג (אם עדיף א. מרוב). צ, ח (בד"מ בד"נ ובעדי קידושין).

כוחו"מ: מח (להוציא ממון צ"ל א. דמוכח).

כזחידושים: קלד, ד (בצירוף ברי גרוע נגד שמא טוב).

כחפס"ד: שלח, ד (א. דמי לחזקה. א. וברי ושמא להוציא ממון)

כטעיי"ע דברים שבלב. רוב (רוב ואומדנא). תנאי (גילוי דעת ואומדנא).

לאומנים
או"ח: כט (כששכרו למספר ימים אם דומה לקבלנות). כט, ו (אומן קונה בשבח כלי. בקבלנות נכרי בשבת).

לאחו"מ: כז, א (בעלי אומנויות יכולים להפקיע ממון העובר על תקנתם ולהפקירו). כז, ח (בא. התחלת המלאכה הוי קנין). מד (כנ"ל. כשחוזר בהתחילו צ"ל כפועל בטל ובלא התחילו במצאו להשכיר יש להם תרעומת ובלא מצאו א"ל אפי' תרעומת. חילוק בין פועל לקבלן). מה [נג, ב-ג] (השוכר מלמד וחלה בנו. חילוק בין שוכר פועל למשכיר בית ובין הפסיד המשכיר או לא). [נג, ד - נד, א] (אם מהני קנין בא. חילוק בין פועל לקבלן וביניהם למשכיר). עז, ב (כשלא הוצרך לו משלם לו כפועל בטל דהיינו כרביע משכר מלאכה. ואם עשה מלאכה קלה משלם כחצי משכר מלאכה). עז, ג (כשהיתה מלאכתו קלה מוריד לפועל בטל רק רביע). עז, ד (אם הליכה כתחלת מלאכה). עז, ה (כשהמשכיר אנוס הוי פסידא דפועלים). עז, ו (עמדו בסתם, מתי או' דעתם על שכר הראשון). עח [כו, ג] (אם הליכה כתחלת מלאכה). עט (לא הלכו ואין מוצאים להשכיר עצמם. חילוק אם אתמול היו מוצאים). פג (עמד בשתיקה אם או' על תנאי הא' עמד. חילוק בין עושה המתחייב מעשה או לא, ובין קיימא לאגרא או לא). פד (שכר מלמד לבנו וחלה הבן אם הי' המלמד מוצא בתחלה מי שישכרנו ועתה אינו מוצא נותן שכרו משלם).

לבחידושים: קמח, א (דבר האבד שידם על התחתונה נק' דוקא כשהוציא ממון ולא במניעת הריוח). קמח, ב (עד כמה שוכר עליהם או מטען). קמח, ב-ג (לא התחילו במלאכתם אינם חייבים משום דינא דגרמי). קמח, ג (אמר שכרכם על בעה"ב אם הולכין אחר רוב א. שבעיר). קמח, ד (א. שעושה בבית בעה"ב ושכיר יום אם הם ש"ש. גמר מלאכתו ותפיס אאגרי'). קמט, א (אמר טול את שלך איני רוצה להיות שומר ותפיס אאגרי'). רלה, ב-ג (אם הא. קונה בהכלי כשיעור שכירותו. כשנתן הבעה"ב המעות באיזה קנין קונה את השבח). רלו, ג (אמר בג' והשליח אמר בד' אם מלאכתם משוה ד' משלם ד', אף ששינה מדברי משלחו והשליחות בטל נוטלים מה שההנהו). רלו, ג-ד (חילוק בין פועל שנאנס בחצי היום לעבד עברי). רלו, ד - רלז, א (ספינה סתם ויין זה ונטבע רק היין, הטעם שחייב ליתן לו. כמו בשכר מלמד וחלה בנו. מ"מ יכול להביא יין אחר, משא"כ בנטבעה גם הספינה). רלח, א (משכיר בית עדיף מספינה וגם אם מת השוכר צריכים היורשים לשלם ואינו יכול להוציאם).

לגפס"ד: כו, ג (קלקל אינו קנה בשינוי). שכד, א (אם פועל יש לו דין עבד שהוקשה לקרקעות לענין אונאה, קנין כסף, שבועה). שכד, א-ג (אם קבלן יש לו אונאה). שלז, א-ב (קיבל עליו להוליך סחורה ונתקלקל הדרך, הוי מכת מדינה ומנכה, כמו במשכיר). שלז, ב-ג (אמר לשלוחו שכור לי פועלים בג' ושכר בד' וא"ל שכרכם עלי, נוטלים ממנו ד' והוא נוטל מבעה"ב ג' או ד').

לדעיי"ע אריס. טריפות (אומן). משכיר ושוכר. פושע. שבת (נכרי ע"י שכירות). שותפים.

להאומר דבר בשם אומרו
חידושים: קצו, ב (חילוק בין מי שמחזיקים אותו שכל דבריו בשם רבו או לא).

לואונאה
יו"ד: שמה, יג (בשתות קנה ומחזיר א. בקנין מעות אם יש מ"ש ובדברים אם יש מחוסרי אמנה. פועל אם יש לו א. קבלן. ביותר מפלגא).

לזחו"מ: כט (א. ע"י שליח המקח מתבטל בקל יותר). לו (אחר שהוליך הסחורה למכירה ראה שיש בו מום ומכר בזול אם יש מזה ראי' שנתפייס). מג [נ, ב] (באפוטרופוס). [נ, ג] (מכרו במלחמה בלי הכרזה). [נ, ג - נא, ב] (אזלינן בתר שעת חלות המקח או שעת קיום התנאי שלא יחזור או בתר שניהם). [נא, ב-ד] (נתאנה במכירת אפוטרופוס ושתק אחר שידע אי הוי מחילה). סח (פחות משתות אם מותר לכתחלה). עז, ג (בפועל. בקבלן). פב, ט (כנ"ל. בעסוקים באותו ענין).

לחחידושים: רסז, ג (באחין שחלקו).

לטפס"ד: שכד, א-ג (פועל וקבלן אין להם א. דל"ה מכירה ליומא. פועל אף מטעם דדמי לעבד. נפ"מ כשהקדים שכרם).

מעיי"ע מכירה (מקח טעות).

מאאונס
אהע"ז ח"א: לא [מא, ב] (פיתוי קטנה אם הוי א.). לו, ג (תלוהו וזבין כו'. חילוק בין א. בגופו של דבר לבין א. בדבר אחר). ק, ב (נתינה בע"כ אם הוי נתינה). ק, ה (ממוצע בין א. לרצון, כשמקבל המעות מחמת הכרח האבדה).

מבאהע"ז ח"ב: רסב, ג (א. ממון מרובה ומועט, יסורים, נפשות ופחד נפשות). רסג (אין א. בערוה). תלד (כנ"ל. תחלתו בא. וסופו ברצון. חילוק אם תחלת ביאה בא. או רק חיבוק ונישוק בא. ותחלת ביאה ברצון).

מגחידושים: כו, ד (חילוק בין א. לשוגג). פד, ד (אמרו לה מת בעלה וניסת, א. מדאו' ולא מדרבנן). צא, ב (א. מיעוטא אבל אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן). צד, ד - צה, א (כשמתרצית כדי להציל עצמה מעונש מות אם נק' א. אין א. בערוה. כיון דקטלי אגב א. גמר ומקני. כשהוא עצמו מגרש כדי להנצל מאותו אונס אין זה גט מעושה. חילוק בין נחבשה כדין או שלא כדין). קכ, א (ברצון וחפץ גם אם תחלתו באונס חייב, וגמר ומקני). קלב, ב (נתקל בכד באפילה). קמא, ד (החילוק בין טעם דתחלתו בפשיעה כו' לטעם דכיון דשינה נתחייב בכל האונסין). קמג, א (תחלתו גניבה ואבידה וסופו בא.). קצה, ב (הפסיק ושהה בק"ש ובתפלה, אם יש חילוק בין א. ללא א.).

מדעיי"ע גטין (גט מעושה). מזיק (אונס). נדרים (נדרי אונסים). קידושין (קידושי אונס). רצון. שבועות (שבועת אונסים). שומרים (תחלתו בפשיעה וסופו באונס).

מהאורז
עיי"ע חלה (עיסות החייבות). חמץ (אורז). לשון (אורז).

מואורענדא
חו"מ: מח (אין ליחיד רשות לשכור א. מהשר. כל הקהל שותפים. אין היחיד יכול לחלוק בעצמו ולשכור חלקו. אם מותר לו לקבל במתנה מהשר).

מזעיי"ע קהל (חזקה). שותפים.

מחאותו ואת בנו
או"ח: ה, ד (שה ואפי' מקצת שה, משא"כ גבי פטר חמור). סד, ג (שה ואפי' מקצת שה דמ"מ שוחט האם והבן. אינו מצד הרחמנות כ"א גזירת הכתוב).

מטיו"ד: כג, ג (בנבילה מותר).

נחידושים: קסד, ב (כנ"ל).

נאאותיות
יו"ד: רה, א (אין לפסול ס"ת מצד שינוי צורת הא. אא"כ ישתנו לצורת א. אחרת). רה, ב-ד (נפסקה הא. פסולה דבעינן כתיבה תמה. חילוק בין נפסק בשעת כתיבה לאח"כ. חילוק בין נפסק למטה לנפסק למע'). רה, ד (עוד טעם לפסול נפסקה דאינו כמו שניתנה בסיני. אם נפסק כשר לגט שא"צ כתיבה תמה). רה, ה (כתיבה תמה פוסל אף כשאינו מוקף גוויל וכתב שאינו מתקיים. צורת הא. אין לה שורש בגמ' והלמ"מ וכשר). רה, ו (כתב וועליש שכותבין בספרד כשר דיעבד). רו, א-ד (נקב בדיו ואינו מפסיק לגמרי את הא. כשר לכו"ע). רו, ד (נקב בקלף באמצע עובי האות). רו, ה (כשנכתבה באופן שלכו"ע כשרה בדיעבד א"צ לתקן לכתחלה). שנא (נקב באות ואינו מפסיק לגמרי כשר).

נבאהע"ז ח"ב: קסד (נתפשט הדיו ונעשו נקודות בתחתית הדלי"ת וכ' נדמה כמו מ). קסד, א (אין לפסול אא"כ נשתנה לצורת א. אחרת. כשמתפשט הדיו מחמת לחות מהני קריאת תינוק, כי בגט א"צ כתיבה תמה. וכן בנוסף תג ובנגע רגל הה' בגג). קסה, ב (אין לפסול אא"כ נשתנה לצורת א. אחרת. כשנכתב כראוי אין משגיחין בתינוקות שאין קוראים אותו כראוי). קסה, ג-ד (כשאין התינוק קורא כראוי פסול מדרבנן או מדאו'. חילוק בין ס"ת לגט). קסה, ד (קריאת התינוק רק בחשש שנראית כאות אחרת. כשהגדול קוראה כראוי כשמכסין שאר האותיות. בגט א"צ כתיבה תמה. א"צ מוקף גויל). קסו, א (בגט א"צ כתיבה תמה). קסז (גט שיש בו נגיעה והתינוק קוראה כראוי). קסט (כשמכסים האותיות יש לסמוך על גדול. לקטנים א"צ לכסות. כשתינוק טועה כי הוא מורגל באותיות דפוס). שפח (בגט א"צ כתיבה תמה). שפט (גט שיש בו נגיעה והתינוק קוראה כראוי). הוספות: נד, ד (רק בגדול צריך לכסות ולא בקטנים).

נגחידושים: קנג, א (אם נקנות במסירה).

נדעיי"ע גט (כתיבה). לשון. סת"ם. שיורי מצוה.

נהא
אהע"ז ח"ב: קסט [לא, ב] (האריך עוקץ השמאלי ונראה ח). הוספות: נד, ד (כנ"ל).

נוב
יו"ד: רה, ו (שעגולים למע' כמו ר' כשר בדיעבד).

נזאהע"ז ח"ב: קסו, א (עגולה למע' בגט יש להכשיר בדיעבד). שפח (כנ"ל).

נחג
אהע"ז ח"ב: רכד, ד (ג-ק מתחלפים. ויציקו כמו ויציגו).

נטה
או"ח: ד, ג (ה-ח, מי כתיב בח, הנקי חנקי).

סאהע"ז ח"ב: קסה, ב (רגל ה צ"ל כשיעור י).

סאחידושים: יז, ד (מתחלף בח).

סבז
יו"ד: כב (חלוף א. ז-ס מזי רעב מל' נמס, עלס מל' יעזוז).

סגח
או"ח: ד, ג (ה-ח, מי כתיב בח, הנקי חנקי).

סדיו"ד: רה (ס"ת שחטוטרות החתין עשוים בטשטוש דיו ע"ג ב' הזיינין). רה, ו (חטוטרות החתין רק למצוה ולא לעיכובא. אין רגילין בה בגטין). רו (אמצע גג הח' דק יותר מרוחב ב' קצוותיו כשר לכו"ע). שנא (כנ"ל).

סהאהע"ז ח"ב: קסד, א (לפרש"י לא נפסל הח' ע"י חטוטרת דר"ת).

סוחידושים: יז, ד (מתחלף בה).

סזי
יו"ד: רה, ב-ד (הטעם שהשמיט הרמב"ם פסול חסרון קוש"י. לשא"פ הפסול הוא דאינה כתיבה תמה).

סחאהע"ז ח"ב: רלט [פו, ג] (לפעמים היו"ד משמש סגול, כמו דבריך באסמיך וכיו"ב או קמץ כמו ורחמיו מעשיו וכיו"ב, והוא בשביל הריבוי ולא בשביל הניקוד, ולפעמים גם בצירי לא כ' יו"ד, כמו יאר וכיו"ב). שפז (גט שהיו"דין נראין כח"תין קטנים. אם עוקץ השמאלי אינו שוה לרגל הימני מהני קריאת התינוק).

סטכ
או"ח: יח (ך שעשאה למע' מרובעת. החילוק בין כפופה לפשוטה). עג (ך שעשאה למע' מרובעת יתקן ע"י הוספת דיו וגרירה והוספת דיו שנית).

עאהע"ז ח"ב: קסו, א (שאינה עגולה בטוב).

עאל
או"ח הוספות: טו, א (גג התחתון של ל).

עביו"ד: רה, ו (שהחזירו ראש הו' לצד כשר בדיעבד). רו, ו (כנ"ל). שנא (כנ"ל),

עגמ
או"ח: יח, ג (מ פתוחה וסתומה). יח, ו (כנ"ל).

עדנ
או"ח: יח, ו (נ כפופה ופשוטה).

עהס
יו"ד: כב (חלוף א. ז-ס מזי רעב מל' נמס, עלס מל' יעזוז).

עוק
אהע"ז ח"ב: רכד, ד (ק-ג מתחלפים).

עזפס"ד: ד, א (רגל הק' נוגע בגגו אם פסול בדיעבד).

עחאותיות נקנות במסירה
אהע"ז ח"א: נח, יא (שיטות הפוס'. לענין איסור ערוה חיישינן שאנ"ב).

עטחידושים: קנג, א (אם אנב"מ).

פאחוה
עיי"ע מומר.

פאאיטר
או"ח: ד, ו (פירושה אטומה). ה, ו (ביד וברגל. איטר אין לו ימין גמור. לגבי תפילין סגי בקצת שמאל).

פבעיי"ע חליצה. לולב. מצורע. נט"י. סת"ם. קרבנות (עבודה). שבת (כותב), תפילין.

פגאיילונית
עיי"ע קידושין (קידושי טעות).

פדאילן
חידושים: ו, ד (אם קיי"ל דעיקר א. ארעא היא לענין בכורים וברכת בפה"ע).

פהאין אדם אוסר דבר שאינו שלו
יו"ד: קפג, ז (כשהבעל שכרו וידע נאסר. ע"י מעשה תלוי אם הוא לצעורי. שבח עשייתו בודאי נאסר).

פואהע"ז ח"ב: רמז, ג (שיטת הרמב"ם). רצב, ו-ז (שיטות הפוס'. חילוק אם עושה מעשה גמור בשל חבירו ממש. כשקרע הגט בטופס לא הוי מעשה גמור). רצב, ז (אם ע"י מעשה נאסר מה"ת).

פזאין אדם חוטא ולא לו
אהע"ז ח"ב: רפו, ב (מטעם זה נ. רק כשא"י שהיא א"א רק ע"פ אביה, ודוקא במעשה שמגרשה, ודוקא כשיכול בעלה לבוא ולהכחישו ולא בע"א ולא בחליצה. חילוק בין חזקה זו לחזקה גדולה דאין אשה מעיזה בפני בעלה. אם בשעת מיתה סמכינן אל חזקה דאאחול"ל. חילוק בין שעת הסכנה דכותבין אע"פ שאין מכירין למ"ש התוס' דבשעת מיתה אינו יכול לפוטרה בגט).

פחאין אדם מוציא דבריו לבטלה
אהע"ז ח"א: צט, א-ג (המעריך פחות מבן חודש אפי' א"י שאין ערך לפחות מבן חודש. המשאיל טבעת ע"מ לקדש). צט, ד (בהקדיש מעשה ידיה, קונם פי מדבר עמך, קונם שאני ישן, הריני נזיר מן הגרוגרות). קה, ג (חילוק בין הריני נזיר מן הגרוגרות לבין התקדשי בכוס זה של יין ונמצא של דבש).

פטאין אדם מוריש שבועה לבניו
חו"מ: טו (היינו חוב שיכול לקבל ע"י שבועה, או שמכר בית וזקף עליו במלוה, משא"כ כשלא זקף עליו במלוה הבית עדיין שלו). נח (כנ"ל. בשטר. במשכון).

צאין אדם משים עצמו רשע
אהע"ז ח"א: צא, ב-ז (נשבע חוץ לב"ד שא"י עדות ובא לב"ד והודה והעיד, הטעם דנאמן דאמרינן שכח באותה שעה, או דפלגינן דיבורי' כמו בפלוני רבעני לרצוני, דאמרינן עשה תשובה כמו באומר מזיד הייתי שאינו רוצה להביא חולין לעזרה, או כיון שאינו מזכיר בפירוש את עדותו שחוץ לב"ד, או דמיירי באופן דאינו חייב משום שבועת ביטוי ואינו נפסל לעדות, כגון שמושבע מפי אחרים או דבשבועת העדות חוץ לב"ד א"ח אף משום שבועת ביטוי, או כיון דאין נפסל לעדות אלא בחשוד על שבועת ממון. חילוק בין נשבע חוץ לב"ד בפני עדים או בפני התובע. חילוק בין זה לדין לדבריך נכרי אתה ואין עדות לנכרי, ובין זה להא דא"נ לומר אנוסים היינו מחמת ממון). צא, ד-ה (העידו בשבועה ולא נגמר עדותן או לא בפני בע"ד ואח"כ חזרו עדותן האחרונה קיימת. חילוק בין בא לקיים עדות או לבטלה).

צאחידושים: צג, א-ב (אם נאמן לומר משחקים בקוביא היינו, קרובים היינו וחתמנו על השטר). צג, ב (הטעם דא"נ אפי' במיגו). צג, ג (אם הלוה נאמן לפטור עצמו בטענת מע"ר).

צבפס"ד: שכז, ג - שכט, ג (הפקיד אצלו מעות במקום שאסור להשתמש והרויח אם הריוח לבעל המעות, מטעם לא משוי נפשי' רשיעא).

צגאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות
אהע"ז ח"א: צ, יא (אם כלל זה הוא רק באיש או גם באשה. אם הוי קדושי ודאי או ס'). קיז (גירשה ואח"כ לקחה בתקיפות ודר עמה ב' שנים). קלח, ה (דוקא בגרושתו או אף בפנויה. בפלגש).

צדאהע"ז ח"ב: קנב (בשוטה בעת קידושין שנשתפה. בס' קידושין. אם יש חילוק בזה בזמנינו שלא נשמע כלל קידושי ביאה). שיד (המקדש במלוה או קידושי טעות ובעל אם או' ע"ד קידושין הראשונים בעל וא"צ גט).

צהחידושים: רכח, ד (תולין שהבועל אמר לנבעלת או תולין ששניהם נתכוונו). רלד, א-ב (בפנויה, בארוסה שנתגרשה).

צועיי"ע גטין (גט ישן). יחוד (הן הן עדי יחוד).

צזאין אשה מתעברת מביאה ראשונה
אהע"ז ח"ב: שטז, ט (מ"מ שבעל ב"פ בלילה הראשונה, ולא ידע שאסור. במיעכה באצבע או בוגרת יכולה להתעבר מב"ר).

צחעיי"ע עיבור.

צטאין מעבירין על המצוות
או"ח: סז, א. קיב.

קאין סומכין על הנס
אהע"ז ח"א: פט, א (מתי אומרים אסעה"נ ומתי שומר פתאים ה').

קאאיסורים
יו"ד: רפט (מסחר בדבר א. במזדמן מותר. כל מה שתעלה המצודה. כשהטהורים עיקר מותר).

קבחידושים: לה, ג-ד (הנפש קצה באכילת איסור יותר מבחילול שבת). סו, ג (אם יש חילוק בא. דאו' בין לכתחלה לדיעבד. אם גם מדאו' י"ל שצ"ל לחומרא).

קגפס"ד: ריג, ד - ריד, ב (מסחר בדבר א. במזדמן מותר. כל מה שתעלה המצודה. כשהטהורים עיקר מותר).

קדאיסור כולל
חידושים: רס, ג (אמר שבועה שלא אוכל אם כולל גם נבילות וטריפות).

קהנפסד מאכילה
פס"ד: קפז, א (נמ"א אדם מותר מה"ת, רק לענין טומאה חשיב אוכל. בתערובות מותר אף מדרבנן, אף כשאיסור מרובה מההיתר).

קועיי"ע תערובות (נותן טעם לפגם).

קזאישות
עיי"ע אונס. אסורי ביאה. יחוד. ממזר. סוטה. כהנים (פסולי כהונה). נאמנות (אשה). עמוני ומואבי. פצוע דכא.

קחגט פסול
אהע"ז ח"א: מג (כשגט הא' נפסל מדינא לכו"ע צריך צ"א יום מגט הב').

קטאהע"ז ח"ב: קעז [לז, א] (כשמחמירים לתת עוד גט אם יכולה לישב תחת בעלה הב'). רכז (כשגט הא' נפסל מדינא לכו"ע צריך צ"א יום מגט הב'). רלב (כ' יטא במקום איטא צריך גט ב' וימנו הצ"א יום מגט הא'). רצה, טו (כשמצריכין לקבל גט מראשון מחמת ס' או קול או פסול דרבנן אם נאסרה על השני). ש, ז (כשמצריכין גט מס' אם נאסרה על השני). שלה (כנ"ל). תלד (כנ"ל).

קיחידושים: פה, ב (נ. ע"פ גט שנפסל מדרבנן צריכה ג. ב' ותשאר תחת בעלה). קכה, ג (כשהגט פסול מדרבנן תצא מזה ומזה כו' או כותבין גט אחר ותשב תחת בעלה. כשהגט בטל מה"ת אם צריכה גט מהשני). קכו, ג-ד (כנ"ל. חילוק בין שינוי השם לשאר פסול דרבנן). קכח, ב (כנ"ל).

קיאהבחנה
אהע"ז ח"א: יג, ד (באיסור דרבנן א"צ ה. ס' ממזר מדברנן ומ"מ צריך ה.). יג, ז (כשאין העובר נפסל א"צ ה.). מג (כשגט הא' נפסל מדינא לכו"ע צריך צ"א יום מגט הב'). מד (בפנוי' שזנתה א"צ ה.).

קיבאהע"ז ח"ב: רכז (כשגט הא' נפסל מדינא לכו"ע צריך צ"א יום מגט הב'). רלב (כ' יטא במקום איטא צריך גט ב' וימנו הצ"א יום מגט הא'). שטז, יא (צ' יום שהוא שליש ימי עיבורה).

קיגהוחזקה לנפלים
אהע"ז ח"ב: שג (דוקא שהפילה או אפי' מתו אחר לידתם או אפי' בני כמה שנים. ומסיק שבזה לא הצריכו לגרשה אבל אם רוצה לגרשה מחויבת לקבל כשמסלק לה כתובה).

קידזנתה, חשש
אהע"ז ח"א: לח, ג (בס' ז. תלינן לקולא, ול"ד לודאי נעשה מעשה וס' אם הי' באונס). מב (הא דאמרינן א"ח לז. כל שאפ"ל שמבעלה, אפי' נגד רוב, אם הוא גם בחשש ז. פנויה. נולד ו"ח וכמה ימים אחר נישואין אמרינן ילדה לז' מקוטעין. ברג"ל תולין בז.). מד (כנ"ל. בס' ז. תלינן לקולא ול"ד לודאי נעשה מעשה וס' אם הי' באונס. נשא בד' ניסן וילדה בב' דר"ה).

קיהראה לקמן אצל נחשדת.

קיוזנתה תחת בעלה
אהע"ז ח"א: לד (אשת קטן שז. אם נאסרת עליו. אשת יבם ק. שז.). לד [מו, ג] (אפי' פלגשים שז. לא הי' דרכם להחזיר). לה (אשת חרש שז. אם נאסרת עליו). לה, א (א"א שז. קאי עלי' בלאו כמו במחזיר גרושתו וגרע מינה). לה, ב (קטנה שזת"ב מותרת רק מטעם פיתוי קטנה אונס הוא ומטעם דז. הוא מיאון. גם פילגשים שז. לא הי' דרכם להחזיר). לה, ג (חילוק בין קטנה שז. לאשת קטן שז. אשת חרש שז. גרעה מעדי כיעור וקדל"פ, אף דשתיהן אסורות מדרבנן). לה, ד (קטנה שז. אחרי שגדלה. הטעם שבחרשת ל"א פיתויה אונס הוא).

קיזאהע"ז ח"ב: שיח, ט (אם דומה פי' אפי' בטומאה ודאית).

קיחחידושים: רכט, א-ב (כשאומרת טא"ל ואינה נאמנת והוא לא מוזהר אם היא מוזהרת מטעם שוי' אנפשה חתיכה דאיסורא).

קיטעיי"ע ממזר (רוב בעילות אחר הבעל).

קכחדר"ג
יו"ד: קצ (גם ע"י נדר א"א להכריח ג.). הוספות: עא, ג (כשחושש שמשקרת בענין טהרת נדה. כשנעקר מקורה).

קכאאהע"ז ח"א: א (נשתטית ולא הועילו רפואות. א"צ להמתין עד שתתרפא. לכ"ד א"צ בזה ק' רבנים. אם צריך להשליש גט. להשליש כתובה רק אם ידו משגת). ב (במקום שהיו כופין אותו לגרש יכול גם לגרש בע"כ או לישא על אשתו. אם צריך ק' רבנים. מום דנשטתתה גדול מהמומים המבוארים. עתים שוטה כו'. א"צ להמתין עד שתתרפא. א"צ ד"ת וזבל"א. השלשת הכתובה מאכלה ורפואתה). ג (עתים חלים, נשטתית ג"פ א"ח לחדר"ג. ישבע שכשתשתפה יתן לה גט). ד (בעדי כיעור וביוצאות בלא כתובה לא תיקן הגאון, דלא כרש"ל. גירש בע"כ אין הגט כלם כי העדים פסולים וע"י שהפקיע הגט מידי הבעל). ה, א (נפסל ג. הא' אם יכול לגרשה בע"כ. חילוק אם הפסול דאו' או דרבנן, אם ידעה מהפסול או לא). ה, ד (במקום שהיו כופין אותו לגרש יכול גם לגרש בע"כ או לישא על אשתו). ו, ז-ח (נשטתית ונושא אשה בהיתר מ"ר וא"י למיקם בסיפוקייהו. אם גזר ר"ג אף במקום מצוות יבום, פו"ר ולישב בלא אשה. חדר"ג דינו כשבועה שאינו חל על המצוה. עכשיו יש לו דין תקנה או חרם. השלשת הכתובה רק כשיש לו). ו, עוד מצאנו (השלשת הכתובה על בטוחים והריוח יהי' לו וממנו תקח מזונות). ז (במקום שיש לחוש שעי"ז יצא לתרבות רעה. לא תיקן במורדת). ח (אם גזר אף בשומרת יבם ובארוסה). י (נפרדה ממנו ז' שנים והעיד ע"א שהניקה וע"כ זינתה אם מותר לישא אחרת. אם ע"א נאמן במקום חדר"ג). קכא, ח (בס' קידושין אם יש חדר"ג). קכט, ה (האומר קידשתיך והיא מכחשת אם נאסר לישא אחרת. אם גזר בארוסה. כשאינה רוצה לינשא לו לכו"ע לא גזר). קלב (לא מיתדר להו כ"ה שנים ולא זכה ליבנות ממנה ונפרד ממנה ו' שנים. בטעם מבורר לא גזר. בטענת מאיס עלי, כמו שכופין אותו מדינא דמתיבתא כך אצלו י"ל דלא גזר, אבל צריך היתר מ"ר, שהיא הוראת שעה כשא"י מדינא. במקום מצות יבום). קלד, ב (נמצאו בה מומים והוא לא ידע כופין אותה לקבל גט. חילוק בין קידושין לנישואין). קלח, ה (בפלגש).

קכבאהע"ז ח"ב: רמא (כשנמצא פסול בגט יכול לגרשה בע"כ וא"כ יכול לישא אחרת. בארוסה שרוצה לפוטרה ולא לכנסה אם יכול לישא אחרת). רמח, ג (כנ"ל). רסב, ה (במורדת). רסב, יג (כנ"ל). שכד (נפרדה ממנו מחמת קטט והרחיקה נדוד והעיד ע"א שהניקה וע"כ זינתה. יזכה לה גט וישא אחרת וא"צ מאה רבנים). שכה (פשעה ועקבותיה לא נודעו יש להתיר לו). שעז (רעה בדעותי' והוחזקה לנפלים אם יכול לגרש בע"כ). הוספות: נ, א (הלכה לטבילה ונאבדה ושמא נטבעה. אחר יב"ח יכול לישא אחרת, וישליש כתובה בטוחות). גט בע"כ לשכורה ונשבעה ועברה על שבועתה. היתר ק' רבנים בגט בע"כ).

קכגחידושים: קג, ד (זקנה ולא ילדה גרע משהתה ע"ש, ובזה לא גזר רגמ"ה).

קכדפס"ד: רפט, א-ב (כשזרק לה ג. בע"כ אין הג. כלום, שהפקירו מעותיו והגט שבידו אינו שלו, או שנפסלו העדים. בקידושין לא תיקן לבטלם וי"ל שהעדים לא נפסלו).

קכהטענת אין לו גבורת אנשים
אהע"ז ח"ב הוספות: נו, ד (תחלה הודה. הוי אומדנא שאומרת אמת, ומחייבים להוציא ולא כופין בשוטים).

קכוטענת בתולים
יו"ד: צה (חילוק בין פתח פתוח מצאתי שאסורה מספק מה"ת לקינוי וסתירה בע"א וכיו"ב). קמב, ז (כנ"ל).

קכזאהע"ז ח"א: כא (טענת דמים בבוגרת). כא, א-ב (שיטת הירו' דבוגרת א"ל טענת פ"פ ולא טע"ד לענין כתובה אבל נאסרת בזה לבעלה, ובשיטת הבבלי לרש"י וסיעתו א"ל טענת פ"פ וי"ל טע"ד ולר"ח וסיעתו י"ל טענת פ"פ וא"ל טע"ד). כא , ג (בשו"ע נפסק כרש"י. בכ"מ בש"ס מוכח דס"ל כר"ח. ואולי יש לחלק בבוגרת אם כבר הי' לה וסת. מ"ע א"ל טע"ד ומדמינן בגמ' לבוגרת). כא, ד (אם נאמנת לומר מ"ע אני ובבוגרת לומר שלא זינתה. חילוק בין אומרת שנמצא דם לאומרת שלא זינתה ובין ס' א' לב' ספיקות ובין איסור על בעלה לכתובה). כא, ה (בוגרת נישאה לכהן וטוען טע"ד הוי ב' ספיקות ומהני טענת ברי שלה). כד, ד (אם נאמנת אשת כהן לאמר נאנסתי קודם האירוסין). ל (שיטת הפוס' בטוענת נאנסתי אם נאמנת). לא [מ, ב-ג] (אם ס' דמ"ע מצטרף לס"ס. אומרת מ"ע אני מהני רק לכתובה או אף להתירה לכהן).

קכחחידושים: צ, ג - צא, א (אם בוגרת יש לה טענת דמים). צא, א-ב (באלמנה מהנשואין שמת בעלה בחזקת שלא נבעלה). צא, ב (ביהודה שמתייחד עמה קודם. נאמן לאוסרה ולא לענין ממון). צא, ב-ג (אם חוששין גם לנבעלה ברצון תחתיו או דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן). צא, ג (אם מחלוקת ר"ג ור"י גם לענין איסורא). קסא, ב-ד (כהן שנשא בוגרת ולא מצא לה בתולים. להכשיר מטעם ס' ורוב כשרים אצלה). רכז, ג (טענת דמים בבוגרת ואם נשאת ביום רביעי).

קכטעיי"ע גטין (בע"כ).

קלטענת נאנסתי
אהע"ז ח"א: ל-לא (שהתה בלא בעלה ונתעברה וטוע"נ. פתח פתוח וטוע"נ. שיטת הפוס' בנתייחדה וטוע"נ). לא [מ, ד - מא, א] (רוב ברצון ומיעוט באונס אם הוי רוב גמור). לב (נתייחדה מרצון ומודית שנבעלה אבל טוע"נ). לג (עדות קטן שיוצא ממטתה והיא והבועל אומרים שהי' באונס). לג, א (כיון שמודה שנבעלה אין לה מיגו על טע"נ). לג, ה (פתח פתוח וטע"נ העיקר כהסוברים דאינה נאמנת בלא מיגו). לג, ו (גם כשאין לה מיגו א"א להמשיך עליה האיסור מצד הודאתה בטע"נ). לח , ג (טענה שהיתה ישינה כשבא עליה). לט (אם הפחדה וגיזום חשיב אונס. חילוק אם בידו לעשותו. תחלתו בפשיעה. נתייחדה).

קלאאהע"ז ח"ב: שלב-ג (עדות קטן שיוצא ממטתה והיא והבועל אומרים שהי' באונס).

קלבכופין להוציא
אהע"ז ח"א: כב, ח (כהן שנשא ס' חלוצה מתי כ"ל. כ. בדברים או בשוטים). לו, ד (כ"מ שנאמר יוציא אין כופין בשוטים רק בדברים. אם יכולים לגזור שלא לישא וליתן עמו. בדינים אלו יש קולא וחומרא ולכן במחלוקת הולכין אחר רוב דעות ולא אחר המחמיר).

קלגאהע"ז ח"ב: תנו (כהן שנשא ס' חלוצה מתי כ"ל).

קלדראה לקמן אצל מאיס עלי.

קלהמאיס עלי
אהע"ז ח"א: קלב (דינא דמתיבתא שכופין אותו להוציא, וא"כ אין בזה חדר"ג). [ע, ד] (בזוו"ר אם שנאוי המשלח. חילוק בין שונאה למאוסה עליו ובין קודם לאחר חדר"ג ובין איסור לגרשה לחיוב לשמשה). קלג (כנ"ל). קלה (דינא דמתיבתא שכופין אותו אם הוא לדורות).

קלואהע"ז ח"ב: רסב, יא (ברצונה להתגרש מטעם אחר). רסב, יב (עתה אין כופין ורק עושין הרחקה דר"ת). רסב, יג (אם גם עתה שיש חדר"ג יש טעם לדינא דמתיבתא דכופין). רסד [י, א] (עתה אין כופין רק עושין הרחקה דר"ת).

קלזחידושים: צט, ב (אם כופין הבעל להוציא). רכח, ד (כנ"ל).

קלחמאיסה עלי
חידושים: רמג, ב-ג (בזוו"ר כשמאיסה עליו אם שנאוי המשלח).

קלטפס"ד: רצ, ב-ג (כנ"ל).

קמראה לעיל אצל חדר"ג.

קמאמורדת
אהע"ז ח"א: ז (נהוג תקנת הגאונים לכופו לגרש כדי שלא תצאנה לת"ר).

קמבחידושים: צט, א-ג (מתשמיש. ממלאכה. אומרת איני ניזונית ואיני עושה או רק איני עושה. באומרת מאיס עלי. פוחתין ז' דנרי צורי או מדינה. אם פוחת אף מנדוניא).

קמגמחזיר גרושתו
אהע"ז ח"א: כח, ז (כשנשאת לאחר בטעות). לה, א (א"א שזנתה גרע ממ"ג. חרש אסור להחזיר ג.)

קמדחידושים: קכו, א (לא תקנו חכמים שהולד ממזר).

קמהמינקת חבירו
אהע"ז ח"א: יט, ה (חייב להוציא בגט אפי' כהן. ברח לא מהני. אם הולד לא קיים א"צ לגרש). מא (מזנה מניקה שנתנה הולד למ. אם צ"ל המ. פנוי'. בנשואה סגי כשנתנו לה מעות לכ"ד חודש וגם כשאין חשש שתתעבר מיד). מב (נולד ו"ח וכמה ימים אחר נישואין אם חוששין שזנתה קודם נישואין והוי' מ"ח). מד (נשא ד' ניסן ונולד בבדר"ה אם חוששין שזנתה קודם נישואין והוי' מ"ח. יש כמה צדדים להקל ולכן ישליש הבעל מעות לשכור מינקת או למסמס כו' אם תתעבר. כהן שעבר ונשא אחר ט"ו חדש י"ל דסגי בהפרשה בלא גט, וכן בנשא בשוגג. אם גזרו גם במ. דזנות). מה, א-ד (שיטת הר"ש הזקן דגרושה שאינו מכירה מותרת לינשא, וקושיות הפוסקים עליו). מה, ה (שיטת הרשב"א דגרושה שלא התחילה להניק מותרת לינשא אם קאי בשיטת ר"ש הזקן. אחר י"ח חודש יש לסמוך על הרשב"א כשהמינקת תקבל שתניקהו עד כ"ד חדש. בפרט בזמנינו שמספיק י"ח חדש להנקה). מו (בתולה מזנה אם לא נתיר יש חשש שתמיתנו ולכן יש להקל אחר ט"ו חדש כשמסרו למינקת שנשבעה עד"ר שתניקהו עד כד"ח. בטוענת שהוא מכותי).

קמואהע"ז ח"ב: שלו (נתנה למינקת ובשעת גירושין לא הניקה ואח"כ חזרה להניקו וגמלתו ע"פ רופאים. יש להקל בט"ו חודש).

קמזפס"ד: רפט, ב-ג (כנ"ל).

קמחמפלת
אהע"ז ח"ב הוספות: נז, ב (הפילה ג"פ וילדה ב"פ וחזרה והפילה. חכמי הדור העלימו עיניהם בעניני זיווגים).

קמטנבעלה לאחר בטעות
אהע"ז ח"א: יג, א (אף של"ד לאונס מותרת לבעלה). יג, ב-ג (חילוק בין זה לנשאת ע"פ ע"א או ב' עדים שתצא מזה ומזה). יד, ב (כשהי' פשיעה. העידו שמת בעלה וזינתה). לו, ה (ט. דומה לאונס).

קננחשדת
יו"ד: צה (אינה אסורה מה"ת, ול"ד לפתח פתוח מצאתי).

קנאאהע"ז ח"א: כד, א (קדל"פ ועדי כיעור. באיכא אויבים ואפשר שהם הוציאו הקול. אם עדי סתירה הוי כע"כ. כשנסגר הדלת במנעול. בעדות מיוחדת, שכיעור שראה זה לא ראה זה). כד, ב (כשהיו רגל"ד קודם הסתירה). כד, ו (חילוק בין יחוד לסתירה ובין סתירה לעדי כיעור, בנעלו הדלת במנעול). כט (עדי דברי כיעור רבים ויש לה בנים. מצוה לגרשה. אם יש איסור להשהותה. רוחצת עם בנ"א גרע מע"כ. נסתרה עם נכרי). לח, א-ב (ראה הבעל דבר מכוער אין מחייבין אותו להוציא אבל מצוה לגרשה גם עכשיו שיש חדר"ג. כשמראים הדברים שלא הי' מעשה בפועל ובא לצאת י"ש אם מצוה לגרשה).

קנבאהע"ז ח"ב: שיח, ו (דומה בקדל"פ בלי עידי כיעור אם מוציאין מהנטען). שלד (קדל"פ וע"כ. אם סתירה הוי כע"כ).

קנגראה לעיל אצל זנתה, חשש. עיי"ע כהנים (פסולי כהונה).

קנדנשאת בטעות
אהע"ז ח"א: יא, ב-ג (תצא מזה ומזה אף דהוי שוגגת, הוי קנס מדרבנן. בע"א מטעם דמתוך חומר כו' התירו בתחלתה, ובב' עדים מטעם שיאמרו מחזיר גרושתו). לה, א (אשת חרש שנשאת ע"פ עדים ובא בעלה תצא מזה ומזה). לט [נב, ב] (בע"א תצא כו' דהוי לה למידק בב"ע מטעם שיאמרו כו' או דגם שם הוי לה למידק). פו, יא [קמב, ב - קמג, ב] (לא תצא אפי' ע"פ ראיה ברורה כ"א ע"פ עדים. לכן בנתן שובר לאיש כו' ל"ת אף ששובר יוצא מתח"י האשה, ולכן כשבא איש ואומר שהוא בעלה ונותן סי"מ והיא מכחישתו ל"ת).

קנהאהע"ז ח"ב: [לז, ד] (חילוק בין אמירת בפ"נ ובפ"נ דגלי מילתא למפרע שהג. הי' כשר לבין שאר פסולים). רכז (נ. בהוראת טעות אם נאסרת). רצה, יב (נ. בע"א או בב' עדים אסורה לשני רק מדרבנן). רצה, יג (אף בתרי דרבנן אסורה לבעל ולבועל). רצה, יד (נ. ע"פ עדים ובאו עדים שלא נתגרשה ושוב קיבלה גט. היא מותרת שאומרת ודאי נתגרשה קודם השני מותר מה"ת שהי' שוגג, אם הוא נאסר מחמתה מס'). ש, א (כשנ. ע"פ הוראת ב"ד בט. שכ' מאינקא במקום מינקא). שסב (כנ"ל. בזה לא שייך איבעי לה לאקרויי לגיטה).

קנוחידושים: קכו, א-ב (הולד ממזר מזה ומזה. גירשה השני אם הולד מהראשון ממזר, גירשה הראשון אם הולד מהשני ממזר). קכז, ב (כשנ. ע"פ הוראת ב"ד בט. שכ' מאינקא במקום מינקא, לא שייך איבעי לה לאקרויי לגיטה).

קנזראה לעיל אצל גט פסול.

קנחעברה ע"ד חכמים ונשאת
אהע"ז ח"א: כב, ה-ו (במשלא"ס מחלוקת אם תצא. בספק חלוצה שנישאה לכהן אם נשאת לא תצא אפי' נשאת במזיד. החילוק כי במשאל"ס אין לה שום תקנה ואנן סהדי שכולן ינשאו). כב, ז (חילוק בין לא נמלכו בב"ד או שהתרו בו וכנס).

קנטעוברת על דת
אהע"ז ח"א: כד, ה (כשיש עדים שנתייחדה כ"פ, אין מחייבין אותו לגרשה אבל מצוה עליו לגרשה). כט (עע"ד ג"פ אם כופין אותו לגרשה). קלו (שימשה כ"פ בנדתה ומתרצת שלא ידעה שהוא עון חמור. אין חייב לגרשה אבל יכול לגרשה בע"כ).

קסעונה, חיוב
חידושים: צח, ג (המדיר אשתו כו' ומפרש ב' שבועות. האידנא דשוהים בהכרח י"ב יום). צח, ד - צט, א (טיילים. התל' יוצאים שלא ברשות ל' יום. ג' שנים. באקראי. רחמנות. ברשותה. שיטת הפוס' בטיילין. ת"ח. פועלים).

קסאחידושים: ריב, ד.

קסבפלגש
אהע"ז ח"א: קלח (אם צריכה גט ואם נכללת במס' י"ח נשים המותרות למלך). קלח, ג-ד (לשיטת הירושלמי ולרש"י עה"ת ולמד"ר אם הפ. היא ע"י קידושין).

קסגפו"ר
אהע"ז ח"א: ו, ז (גדולה ממצוות יבום. דוחה עשה דלעולם בהם תעבודו). ט (שהה י"ש ולא ילדה וחזר ונשא אחרת ושהה י"ש אם חייב לישא אחרת). ט, א (חזקה ב"פ אזלינן לחומרא). ט, ב-ג (כששתיהן הולידו לאחר אם הוי חזקה טובה שהמניעה ממנו וא"צ לישא אחרת).

קסדחידושים: ריב, ד (היו לו בנים בגיותו ונתגייר ונשארו בגיותם. עבד שהוליד ונשתחרר. היו לו בנים ומתו).

קסהקטלנית
אהע"ז ח"א: כה (אשה שמתו ב' אנשי' הא' ע"י כישוף והב' שהי' חולה כשנשאה וי"ל דאין מחזיקין מחולה לבריא. בס' יש להחמיר אבל כשעל שניהם יש ס' י"ל דלא מחזקינן ריעותא). כו (ק. שנשאת אם תצא. חילוק אם הולידה בן. אם חי עמה בעל הראשון שנים רבות ומת זקן. ביבום א"ח לק.). כז (גירשה לפני מותו. תלוי אם ס"ל מעיין או מזל גורם. י"ל דבכל אופן אף שסופו למות אין חשוב כאילו הרגו). כז, ו-ז (כשהראשון הי' חולה לפני הנשואין י"ל דאין מחזיקין מחולה לבריא). כז, ז (מת זקן אם הוי בזה ק.).

קסואהע"ז ח"ב: שלא (כנ"ל. גירשה לפני מותו תלוי אם מעיין או מזל גורם).

קסזעיי"ע כישוף.

קסחקרקע עולם
אהע"ז ח"א: קב, ה (דוקא באנוסה שנלחמת עמו).

קסטרגלים לדבר
אהע"ז ח"א: יד, א (היינו שראו דברים מכוערים ולא מה שמוכח שדברי' אמת). מ, ד (כנ"ל).

קעאהע"ז ח"ב: שכז (כנ"ל).

קעאעיי"ע נאמנות (אשה לאסור).

קעבשהתה עשר שנים
אהע"ז ח"ב: שיח, א (בדורות אחרונים אם שע"ש אם הא' וב' וחצי עם הב' ועם הג'. אף ששהתה י"ש עם ג' הוי רק ס' עקר). תסא (כנ"ל).

קעגחידושים: ריב, ד - ריג, ב (דיני שע"ש).

קעדאכילה
חידושים: כו, ד - כז, א (עיקר החיוב על הלעיסה או על הבליעה. לעס תרומה ונודע שאסורה עליו, או נזכר שלא בירך, הטעם שיכול לבלוע).

קעהעיי"ע שתי'.

קעואלו ואלו דא"ח
יו"ד: קצז, ח (ולכן ס' פלוגתא עדיף משאר ס', וכשעשה כדברי המיקל עשה אפי' בדאו').

קעזאהע"ז ח"א: נה, ז (לכן ס' פלוגתא עדיף מתרי ותרי. בס' מה אמרו קמאי א"א אודא"ח).

קעחפס"ד: קיד, א (כנ"ל).

קעטאלם
אהע"ז ח"ב: קנח, ב (שאינו יכול לדבר אפי' כמה מלים בלחש). קנח, ה (בדיקה לגטין צריך רק בנשתתק או אף בא. בתולדתו). שכג, ה (בחליצה).

קפעיי"ע חרש.

קפאאמתלא
יו"ד: ו (יצאה ס' טריפה מתח"י ונתן א. שסמך על המסייע).

קפבחידושים: פט, א (חילוק בין אמרה לא מת בעלי דלא מהני א. לאמרה א"א אני דמהני א.). רכז, ד - רכח, ד (כ"מ שא"צ להגדת עדות מהני א. תלוי אם יכול לחזור אחר כדי דיבור מטעם הפה שאסר כו'. א"א אני כו', טמאה אני כו', בני ממזר כו', וע"א שנאמן באיסורין מהני א. משא"כ ע"א לשבועה או ב' עדים שחזרו ונתן א. אם מהני בעד מיתה).

קפגעיי"ע עדות (כיון שהגיד). שתיקה כהודאה.

קפדאנוס
יו"ד: קפו (בכה"ג שמשביעין אותו אם חשוב א.).

קפהאנשים
ראה מפתח אנשים.

קפואסורי ביאה
יו"ד: עז (הבא על בת גר תושב אין קנאים פוגעים בו אבל באקראי מכין אותו כו' ובדרך חתנות אסור מהתורה ואין קידושין תופסין וולדה כמותה ומחלוקת לענין מלקות).

קפזחידושים: פא, ג (חמותו כשמתה אשתו איסור או כרת). רי, ב (בת אשתו מאירוסין). רי, ד - ריא, א (אם ואחות זקוקתו תופסין קדושין ושוב אינה חולצת. מתה אשתו צ"ע). ריא, א-ד (אם אמו ואם אביו הוו שניות, באיזה אופן אין לה הפסק כשצד אב מפסיק).

קפחפס"ד: ריג, ד (הטעם שנאמר בלשון לא תגלה ערוותה).

קפטעיי"ע אישות.

קצאסורי הנאה
או"ח: מט, ג (איסור להשתכר בא"ה, הבלעה). מט, ד (להשתכר בא"ה של גוי. אם אסור למכור מה"ת. אם הדמים אסורים מה"ת).

קצאאהע"ז ח"א: קי (אם קידוש כסף תופסין למי שנאסרה הנאה ממנו). קי, א (חילוק אם היא אסרה נכסיו ע"ע או שהוא אסר עליה, שאז לא הפקירה זכותה ויכולה ליתן לאחיה או לבע"ח). קי, ב-ד (אם אומרים בקונם הואיל ויכול לישאל הוי שלו לגבי קידושין ולגבי חמץ בפסח). קי, ו (אם מותר לקבל ע"מ לשאול עליו).

קצבחידושים: סו, ב (גיד הנשה). סו, ג (איסור להשתכר באסה"נ אם הוא מה"ת).

קצגעיי"ע חמץ (איסורו בהנאה). נדרים (הולכת הנאה לים המלח; מודר הנאה). קידושין (מקדש באסה"נ). תערובות (אסה"נ שנתערב; הולכת הנאה לים המלח).

קצדבעלות באסה"נ
אהע"ז ח"א: קי, ד (לגבי ירושה וקנין ואם יכולים אחרים לקחת בע"כ). קי, ה (חילוקים בין קונם לחמץ בפסח לגבי ירושה). קי, ו (חילוקים בהנ"ל לגבי קנין).

קצהתפיסת דמיהן
פס"ד: כ, ג (אם יש חילוק בין נדרים לשאר אסה"נ).

קצואסרו חג
או"ח: קטז (י"ג ניסן א"ח לנשאים).

קצזאסתר
חידושים: צה, א (מצוה קא עבדה אפ"ה נאסרה על מרדכי דנק' רצון).

קצחאפוטרופוס
חו"מ: טו (שמכר בזול ובלי הכרזה לצורך היתומים). מג (מתמנה ע"י ב"ד קבוע או גדולי הדור. מי חולק הנכסים הב"ד או הא.). [מט, ג] (כשלא העמידו א. להפך בזכות הקטן רק הם עצמם התעסקו בחלוקה. יתומים שסמכו אצל בעה"ב). [מט, ד - נ, ב] (אין חולקין בגוד או אגוד. אם מותר למכור מטלטלין כשא"צ להאכיל. אי מהני נטילת רשות מב"ד). נח (שמכר בזול ובלי הכרזה לצורך היתומים).

קצטחידושים: קיח, ד - קיט, ב (יתומים שסמכו אצל בעה"ב. אצל אמם האלמנה. אם הוא דוקא ביותר מבן ט' לענין מטלטלין). קיט, ב (אתם ולא א. אם הוא מה"ת). רלג, ב (סמכו אצל בעה"ב. פחות מבן ט').

רפס"ד: שנב, ב-ג (כ' נכסיו לאשתו עשאה א. ואם מפסידה מסלקין אותה).

ראעיי"ע אונאה. יתומים.

רבארבעה מינים
אהע"ז ח"א: לה, ג (מצוה בפ"ע שאינה שייכת למצוות יו"ט. פסולי ד"מ ביו"ט ש"ג).

רגחידושים: עא, ד (של ערלה. אם פסול כל ז').

רדעיי"ע אתרוג. הדסים. לולב.

רהלכם
אהע"ז ח"א: צח, ד (חילוק בין אמר מתנה לך ואחריך לפלוני לאמר לשון שאלה). צח, ה (כשמשאיל לו אם אמרינן אדעתא דמתנה ע"מ להחזיר נתן לו).

רוחידושים: עא, ג (אם צ"ל ממונו לקדש בו האשה. מע"ש בירושלים).

רזאריס
פס"ד: שלו, ד - שלז, א (חוכר שדה לזרעה חטין וזרעה שעורין ולקתה). שלז, א (שתלן שנוטל חצי ושתפן נהר, נוטל השתלן רביע או שתות).

רחעיי"ע אומנים. שוכר ומשכיר.

רטאש
עיי"ע מזיק.

ריאשה
עיי"ע ירושה (בעל). כתובה. נשים.

ריאאתנן
או"ח: מט, ז (בהקריבתו לפני שבא עלי'). צט (בא עלי' ואח"כ נתן מותר).

ריבאתרוג
חידושים: עא, ג (אם צריך שיהי' בו דין ממון. של ערלה). עב, א (גם בפסול הדר מדמין לטריפות, וכשאורחייהו בהכי כשר).

ריגעיי"ע גזילה. ארבעה מינים. ענבים. ברירה.

רידחזזית
חידושים: עב, א-ב (שתופס בקליפה אף שאינו מגיע ללבן. טעמי כשרות כתמים לבנים שקורין פלאט מאל). עב, ב (רובו מצד א'). עג, א (במיעוטו בב' וג' מקומות. חילוק בין פחות מחצי לבין שליש ורביע. כמנומר ולא מנומר ממש).

ריהמורכבים
או"ח: ד, ג (מקצת א.). סד (שיטות הפוסקים ומסיק להחמיר). צב.

ריומראה
או"ח: סה (נשכו הא. ונשאר מקומו לבן כמראה בשר הא. אם פסול רק מטעם חסר וכשר בחוה"מ או אף מטעם שינוי מראה ופסול גם בחוה"מ).

ריזחידושים: עב, א (שחור ככושי. הטעם דכשר בבבל). עג, א (חילוק בין כושי לבין דומה לכושי. ירוק קצת מחמת שנתלש באב ולא באלול). עג, ב-ד (ירוק ככרתי בלא"ה או גרי"ן. פסולו דאינו הדר או דלא גמר פירא. ר"מ סבר דהוי הדר. כשהתחיל קצתו לחזור למראה שעוה, או אפי' כשסופו להוריק כשעוה כשר).

ריחניטלה פיטמתו
חידושים: עב, ב (טעם החילוק בין ניטלה לא. שאין לו פ.). עב, ג-ד (נתלש ונשאר גומא, או אפי' ניטל רק מה שבולט לחוץ, או אפי' ניטל הפרח ממנו).

ריטניקב
או"ח: סו (נ. הפיטמה).

רכיו"ד: כב [כא, ב] (נעץ יתד ונעשה גומא בלא חסרון).

רכאחידושים: עג, א (נ. מפולש אם צריך חסרון. חילוק בין מפולש מעל"ע או לחדרי הזרע). ריד, א (נקב מפולש שלא כנגד חדרי הזרע).

רכבנקלף
חידושים: עב, א (איסורו משום הדר. נקלף כולו אסור דמדמינן לטריפות). עב, ג (רובו במקום א', בב' וגו' מקומות).