Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·
אדאורייתא
חידושים: סו, ב. עא, א. עא, ג. קיט, ג.
חידושים: סו, ב. עא, א. עא, ג. קיט, ג.
בעיי"ע דרבנן. ספק דאורייתא. שעבוד (שעבודא דאורייתא).
גדבר הגורם לממון
או"ח: מט, ה.
או"ח: מט, ה.
דחו"מ: א, ג-ד (חילוק בין דה"ל לדינא דגרמי ולחמץ שבאחריותו שחייב עליו. מטעם דד"ג חייב בדה"ל רק על הקרן ולא דו"ה). א, ה (לכו"ע הגוזל דה"ל חייב להחזיר, דאף גרמא אסור). ע, ב (דה"ל וטובת הנאה). ע, ו (כנ"ל). ע, ט [יז, ב] (אם יש טענה ליורש על ריוח שבא מהדפסת תורת אביו. הריוח בא גם מהשקעת המדפיס והוי זוז"ג. הוי רק מניעת הריוח).
הפס"ד: שה, ג-ד (אם נשבעים שבועה דאו' בדהג"ל ואם או' בזה משואיל"מ).
ועיי"ע מזיקח (גרמא; גרמי). טובת הנאה.
זדבר שאין בו ממש
יו"ד: קפ, א-ב (באוסר השחיטה ולא הבשר. קונם מעשה ידי. חילוק אם לאחר המעשה יש בו ממש או לא. עושה בצמר. אתן תבן לפני בקר. נדר שלא יהי' בורר בזבל"א. שלא אוכל בשר. חילוק אם הדבר בא בטרחת הידים או מעצמו כמו מה שתעלה מצודתי). קפ, ג (חילוק בין שאני עושה דהוי כאומר ידי למעשיהם לאומר עשייתי). קפ, ו (האומר שחיטתי כנבלה והבהמה אינה שלו. השחיטה אב"מ והסכין אינו אוסר). קפא [ד, ג] (שלא אהי' בורר. שלא אוכל. שאני מדבר). קפג, א (קונם ידי למעשיהן הוי דשאב"מ).
יו"ד: קפ, א-ב (באוסר השחיטה ולא הבשר. קונם מעשה ידי. חילוק אם לאחר המעשה יש בו ממש או לא. עושה בצמר. אתן תבן לפני בקר. נדר שלא יהי' בורר בזבל"א. שלא אוכל בשר. חילוק אם הדבר בא בטרחת הידים או מעצמו כמו מה שתעלה מצודתי). קפ, ג (חילוק בין שאני עושה דהוי כאומר ידי למעשיהם לאומר עשייתי). קפ, ו (האומר שחיטתי כנבלה והבהמה אינה שלו. השחיטה אב"מ והסכין אינו אוסר). קפא [ד, ג] (שלא אהי' בורר. שלא אוכל. שאני מדבר). קפג, א (קונם ידי למעשיהן הוי דשאב"מ).
חחו"מ: ח, א (חילוק בין אמר ידור פלוני בבית זה לבין נטילת אבן עלי וישיבת סוכה עלי). ח, ב (אם יכול להקנות הזכות לשעבד הבית או דהוי שבח דאתי מעלמא ואב"מ. דשאב"מ הוי קנין דברים). ח, ד (כשהל' מורה רק על דשאב"מ לא מהני הקנין אבל כשהל' משתמע לתרי אנפי מהני הקנין לומר שהקנה דבר שיש בו ממש). ח, ה (כשמשייר לעצמו אמרינן בעין יפה משייר ואמרינן שייר הבית לדירה. ע"מ הוי ל' שיור). ח, ה-ו (באו' באופן היותר מועיל מתקנינן לישני').
טפס"ד: שכג, ד (שייר דירה לעצמו ולאיש אחר אמרינן שהכל הוא בעין יפה).
יעיי"ע קנינים (דברים).
יאדבר שאינו ברשותו
פס"ד: שכג, ד (אביו גוסס ואמר מה שאירש מאבא מכור לך ומת הבן ואח"כ מת האב אם בן הבן יכול להוציא).
פס"ד: שכג, ד (אביו גוסס ואמר מה שאירש מאבא מכור לך ומת הבן ואח"כ מת האב אם בן הבן יכול להוציא).
יבדבר שאינו מתכוין
יו"ד: סח (בשאר איסורים, גבי אין מבטלין איסור לכתחלה כשא"מ לאכלו כ"א לנקות על ידו).
יו"ד: סח (בשאר איסורים, גבי אין מבטלין איסור לכתחלה כשא"מ לאכלו כ"א לנקות על ידו).
יגחידושים: מט, ד (לר"י אם חייב). רב, א. רנח, ד (ג' לוגין במקוה).
ידעיי"ע פסיק רישא.
טודבר שאינו שלו
עיי"ע אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.
עיי"ע אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.
טזדבר שלא בא לעולם
או"ח: לד, ג (אם מקנה לכשילד. בשמיט ואכיל). מט, ו-ז (כקנייתו כך מכירתו. אם המוכר מסתלק מדשלב"ל ונעשה הפקר. חוקר מס המוכר לאחר אם הוי דשלב"ל). פט (כנ"ל). צ. קפג, ה (חילוק בין דקל לפירותיו וידים למעשיהן דמועיל לבין מצודה למה שתעלה ועבד לקנס ופרה לכפילא דאינו מועיל).
או"ח: לד, ג (אם מקנה לכשילד. בשמיט ואכיל). מט, ו-ז (כקנייתו כך מכירתו. אם המוכר מסתלק מדשלב"ל ונעשה הפקר. חוקר מס המוכר לאחר אם הוי דשלב"ל). פט (כנ"ל). צ. קפג, ה (חילוק בין דקל לפירותיו וידים למעשיהן דמועיל לבין מצודה למה שתעלה ועבד לקנס ופרה לכפילא דאינו מועיל).
יזיו"ד: קפ, ג (אדם יכול לאסור ע"ע דשלבל"ע). קפג, א (כנ"ל, אבל לא שלו על אחרים. באומר קונם ידי למעשיהן הוי דשב"ל ויש בו ממש).
יחאהע"ז ח"א: קטז, ג (אמר פירות אלו תלושים תרומה על מחוברות כשיתלשו. האמ"ל לאחר שאתגייר, לאחר שאשחררך, לאחר שתגדלי, לאחר שיתרצה האב, לאחר שאגרשך, ב' פרוטות התקדשי היום בא' ובשני' לאחר שאגרשך. שדה שאני מוכר לקשאקחנה תקדש). קטז, ד (אמר הרי נטיעות אלו קרבן עד שיקצצו רק בפדאן הוא חלה עליהן קדושה ב'. הנותן ב' פרוטות כו' דמי לפדאן אחרים. הקדים הקידושין הב'. שדה שאני מוכר כו'). קטז, ה-ו (קטן שקידש או קטנה שנתקדשה שיחולו לאחר שיגדלו). קטז, ז (קטנה שנתקדשה שלא לדעת ואח"כ נתרצה האב).
יטאהע"ז ח"ב: קמט (מה שתעלה מצודתי היום תקנו דמועיל משום כבוד אביו וכדי חייו דוקא בהפקר. לכשאקחנה קנוי' לך מעכשיו, ד' שיטות: הקנין עכשיו ויכול לחזור, הקנין אח"כ וא"י לחזור, הקנין עכשיו וא"י לחזור, הקנין אח"כ ויכול לחזור. בידו לקנות דמי לבידו לתלוש. חילוק בין שדה זו לשדה סתם). רעג [לב, ד] (מה שאירש מאבא, שדה זו שאירש מאבא. שמיט ואכיל בדשלב"ל).
כחו"מ: כז, ב (ב' שהשתתפו, בההיא הנאה דצייתי להדדי מהני אף לדשלב"ל). כז, ג (במשכיר עצמו). כז, ז (בתנאי על דשלב"ל, כשנעשה דשב"ל ומקיימים ע"ד תנאי הא' עושים). לב, ג (כשנשתעבד הגוף להלוואה מהני אף על דאקנה ול"ה דשלב"ל).
כאחידושים: צז, א-ג (הטעם דכשהאדם משתעבד ואין לו שוה פרוטה לא הוי דשלב"ל. כשמתחייב להיות כשואל). קלט, ד.
כבפס"ד: יא, ד - יב, ב (מה שקנה מכר. מכירת חוזה שריפת יי"ש לשבת ופסח). רפה, ב (ולד פרה ל"ד לפירות דקל). שיד, ב (בחכירת מס הקהל). שנב, ד (דשב"ל ודשלב"ל אם דומה לאת וחמור).
כגדברים
עיי"ע קנינים (דברים; מחוסרי אמנה).
עיי"ע קנינים (דברים; מחוסרי אמנה).
כדדברים שבלב
או"ח: מט.
או"ח: מט.
כהאהע"ז ח"א: צג, א (בקנין ובקידושין, כשאומרת בלבי הי' להתקדש). צג, ב (לקיים מהני ולא לבטל. חילוק בין קידושין לנזיר ותרומה, ובין נודר לעצמו לנשבע לחבירו). צח, ב (מה"ט לא אמרינן אומדנא לסתור דבריו רק לקיים). צח, ג (באומדנא דמוכח מהני גם לבטל מעשה הקנין אבל לא שיופעל קנין על ידו).
כואהע"ז ח"ב: רסב, ב (באונס הוי דברים. חילוק בין אונס ממון לאונס יסורים, ובין ידוע אנסו בעדים או לא). רסב, ז (בלא ידעינן באונסיה). רסט, ו (כשמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו). רצ, ג (הטעם דנתכוין לומר תרומה ואמר מעשר כו' לא אמר כלום). רצ, יז (כשכופין ישראל שלא כדין ואומר רוצה אני. כשנודר להרגין כו' ודיבורו סותר מה שבלבו). רצ, יח (חילוק בין קידשה ע"ת וכינסה סתם לביטל מודעה ע"י עישוי). ש, ו (באומדנא הוי בלבו ובלב כל אדם). שה, ו (חילוק בין דברים שבינו לחבירו ובין דברים שבינו לבין עצמו).
כזעיי"ע אומדנא. הרהור. מחשבה. תנאי (גילוי דעת ואומדנא).
כחדבש
או"ח: כה (מתי לא נק' משקה, כשמעורב עם השעוה, כשנקרש וחזר ונימוח, כשנימוחה לתוך האוכל).
או"ח: כה (מתי לא נק' משקה, כשמעורב עם השעוה, כשנקרש וחזר ונימוח, כשנימוחה לתוך האוכל).
כטחידושים: ס, א-ב (כשהוא עם השעוה נק' אוכל, כשזב נק' משקה, חישב לאכילה נק' אוכל). קסח, ג - קסט, ב (שיטות הפוס' בד. גזין וצרעין).
לדגים
יו"ד: סא (סימני ד. טהורים. ד. שאטריא שיש לו קשקשים אבל הם בולטים וחדים). רב, ב (סנפיר וקשקשת).
יו"ד: סא (סימני ד. טהורים. ד. שאטריא שיש לו קשקשים אבל הם בולטים וחדים). רב, ב (סנפיר וקשקשת).
לאדוב
עיי"ע טריפות (דרוסה).
עיי"ע טריפות (דרוסה).
לבדחוי' או הותרה
או"ח: לו (מלאכה בפקו"נ בשבת). לח (כנ"ל). עא (כלאים ושבת בעבודה. כלאים בציצית).
או"ח: לו (מלאכה בפקו"נ בשבת). לח (כנ"ל). עא (כלאים ושבת בעבודה. כלאים בציצית).
לגדיבור
עיי"ע הרהור.
עיי"ע הרהור.
לדדיוקני
חידושים: קלו, ב.
חידושים: קלו, ב.
להפס"ד: שיג, א-ב.
לועיי"ע מלוה ולוה (פריעה).
לזדיחוי
יו"ד: קכט, א (אצל מצות, קדשים, טומאת נדה).
יו"ד: קכט, א (אצל מצות, קדשים, טומאת נדה).
לחדייתיקי
עיי"ע מתנה (מתנת שכ"מ).
עיי"ע מתנה (מתנת שכ"מ).
לטדין תורה
עיי"ע בית דין.
עיי"ע בית דין.
מדינא דמלכותא דינא
או"ח: מה, ה (ישראל וא"י שבאו לדון בד"י אם דיינינן כדד"מ).
או"ח: מה, ה (ישראל וא"י שבאו לדון בד"י אם דיינינן כדד"מ).
מאיו"ד: קצה [יז, א] (במלכות הקיר"ה אין גוזרין בחרם מצד דד"מ). רכד (דאין הגזלן קונה בשינוי).
מבאהע"ז ח"א: ד (כשיכול לגרשה בע"כ, רק כשיפעול רשיון מדד"מ). מו (נולד לבתולה מזנות מוסרים לאחרים להניק).
מגחו"מ: ב, ו (שרים שלנו שיש להם עיירות וכפרים והם תחת ממשלת המלך ל"א דדמ"ד). לז, ג (כנ"ל. אם יכול לגזור שלא ימכרו בעירו דבר פלוני). לח (כשעשה צוואה המועילה רק מדד"מ קנה גם מד"ת). מז (בחיובי הגנב אי אזלינן בתר דד"מ). פו, ז (כנ"ל).
מדעיי"ע מלכות.
מהדלדול
יו"ד: לח (בריאה. במומי אדם).
יו"ד: לח (בריאה. במומי אדם).
מודם
יו"ד: עדר (ד. בביצים החילוק בין בחלבון לבחלמון, או בין בקשר לשלא בקשר. שיטות הפוסקים). רפג [כב, א] (ד. שבישלו אם יש בו כל הקולות בדרבנן). רפג [כא, ד] (ד. ושומן רחוקים במהותם).
יו"ד: עדר (ד. בביצים החילוק בין בחלבון לבחלמון, או בין בקשר לשלא בקשר. שיטות הפוסקים). רפג [כב, א] (ד. שבישלו אם יש בו כל הקולות בדרבנן). רפג [כא, ד] (ד. ושומן רחוקים במהותם).
מזחידושים: קסג, א (ד. שפירש ממקום למקום ולא יצא לחוץ). קפח, ג-ד (מי בשר צלי, עבה וצלול).
מחפס"ד: קמט, ג (אם ד. שעל הקשר בביצים אסורה מה"ת. רק חשש. פחות מכשיעור). קמט, ג-ד (ביצה שיש בה ד. שנתערב חד בחד, טעמים להקל מצד ס"ס). קנ, א-ב (בקשר החלבון קורט פירור כעין דם כהה). קנ, א - קנא, ב (אם ד. שבשלו או מלחו מדרבנן, מה"ת או גם חייב מלקות). קנד, א (פירש ממקום למקום בתוך החתיכה).
מטעיי"ע ביצים (דם). מליחה. נדה (דם).
נדמאי
או"ח: נו (מאכילין לעניים דוקא שניתן להם מצדקה).
או"ח: נו (מאכילין לעניים דוקא שניתן להם מצדקה).
נאדעת עליון - תחתון
חידושים: ערב, ד (מלמטלמ"ע מאין יש, מלמעלמ"ט מיש אין).
חידושים: ערב, ד (מלמטלמ"ע מאין יש, מלמעלמ"ט מיש אין).
נבדרבנן
אהע"ז ח"א: פז, ג (חילוק בין איסור סתם יינם למשלא"ס ואיסור שבויה שעיקרו מה"ת ואיסור א"א חמיר).
אהע"ז ח"א: פז, ג (חילוק בין איסור סתם יינם למשלא"ס ואיסור שבויה שעיקרו מה"ת ואיסור א"א חמיר).
נגחידושים: עא, ג (חילוק בין סוכה על הבהמה דחזיא מדאו' ביו"ט ונק' סוכה הראוי' לז' לבין פסול עדות מדר. שלא נוהג בו דין שבועת העדות).
נדעיי"ע מצוות (דרבנן). ספק דרבנן. קידושין (אפקעינהו; כל המקדש). קנינים (דרבנן).
נהגזירה לגזירה
או"ח: פז [ה, ג] (בדוכתי טובא גזרינן. כשהוא גם ס' דאו').
או"ח: פז [ה, ג] (בדוכתי טובא גזרינן. כשהוא גם ס' דאו').
נופס"ד: ט, ד (כנ"ל).
נזכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון
אהע"ז ח"א: לה, ג (אומרים זאת רק בעיקר התקנה ולא במסתעף דרך מקרה. סוטה דרבנן ביבום. פסולי לולב ואתרוב ביו"ט ש"ג. רק בדבר שיש לו עיקר מה"ת).
אהע"ז ח"א: לה, ג (אומרים זאת רק בעיקר התקנה ולא במסתעף דרך מקרה. סוטה דרבנן ביבום. פסולי לולב ואתרוב ביו"ט ש"ג. רק בדבר שיש לו עיקר מה"ת).
נחעשו חיזוק לדבריהם כו'
יו"ד: צג, ז (רק בד"מ. פלוגתא דתנאי).
יו"ד: צג, ז (רק בד"מ. פלוגתא דתנאי).
נטדרשות
פס"ד: שמג, א (המתרגם לא יגביה קולו מהקורא רק בתשב"כ משא"כ בד.).
פס"ד: שמג, א (המתרגם לא יגביה קולו מהקורא רק בתשב"כ משא"כ בד.).
סדת משה
אהע"ז ח"ב: קנא, ג (גם בדרבנן וגם כשאין לו עיקר בדאו'. חילוק בין ד"מ לדת יהודית).
אהע"ז ח"ב: קנא, ג (גם בדרבנן וגם כשאין לו עיקר בדאו'. חילוק בין ד"מ לדת יהודית).