Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·
אהבלעה
או"ח: מט, ג (באסורי הנאה ובשכר שבת).
או"ח: מט, ג (באסורי הנאה ובשכר שבת).
בהגעלה
או"ח: נא-ב (לצנורות עשיית יי"ש לפסח. כשקדמה הבליעה לטלאי. לבית חרוסת ובית שאור. לחביות הבלועות מיי"ש - ע"י בישול מים ואפר. כשנשתמש בו ע"ג האור. חקירה אם ע"י האור מבליע בעומק יותר או דביק יותר). קא-ד (כנ"ל). קה (לכ"ח וזכוכית שנשתמש בהם ע"י כבישה. מילוי ועירוי לכלי שנבלע ע"י חריפות).
או"ח: נא-ב (לצנורות עשיית יי"ש לפסח. כשקדמה הבליעה לטלאי. לבית חרוסת ובית שאור. לחביות הבלועות מיי"ש - ע"י בישול מים ואפר. כשנשתמש בו ע"ג האור. חקירה אם ע"י האור מבליע בעומק יותר או דביק יותר). קא-ד (כנ"ל). קה (לכ"ח וזכוכית שנשתמש בהם ע"י כבישה. מילוי ועירוי לכלי שנבלע ע"י חריפות).
גיו"ד: סו, ב (חילוק בין ה. לאפשר לסוחטו מותר). עד (צריך להשהותו מעט בתוך הרותחים).
דפס"ד: לג, א-ב (הטעם שאפשר להגעיל בכ"ש קדירה שתשמישה על האש). קעד, א - קעו, א (בישל במקצת כ. אם מתפשט בכל הכלי. שיטות הפוס'). קעה, ב (חילוק בין שאר איסורים לקדשים דהתירא בלע). קעח, א-ד (צריך להשהות עד שירתיח יפה יפה).
העיי"ע תערובות (כלים).
והדסים
או"ח: יא, ד (ההיתר תוספת על ג'). סד, ב (מקובל ממשה שענף עץ עבות הוא ה., ה. עם שם לואי).
או"ח: יא, ד (ההיתר תוספת על ג'). סד, ב (מקובל ממשה שענף עץ עבות הוא ה., ה. עם שם לואי).
זיו"ד: סב, ג (אסא מצראה).
חחידושים: עב, ב (כשאינו עבות ה"ל מין אחר).
טהואיל
אהע"ז ח"א: קי, ג (ה. ויכול למיתשל אומרים רק כשהוא שלו וכשחזי לאחריני, או בהפקר אמרינן מיגו דאי בעי מפקיר נכסיה כו').
אהע"ז ח"א: קי, ג (ה. ויכול למיתשל אומרים רק כשהוא שלו וכשחזי לאחריני, או בהפקר אמרינן מיגו דאי בעי מפקיר נכסיה כו').
יחו"מ: ע, ג (חילוק בין ה. לקולא או לחומרא).
יאעיי"ע קנינים (מיגו דזכי).
יבהודאת בעל דין
אהע"ז ח"א: לג, ו (שיטת רב ושמואל בנסכא דר"א, דגם בלא מיגו אין להמשיך עליו חיוב בהודאתו כשאומר דידי חטפתי. כמו שפיו אין מחייבו קנס אף בלא מיגו. ובאיסורים שאין הטעם דמשואיל"מ גם ר' אבא יודה).
אהע"ז ח"א: לג, ו (שיטת רב ושמואל בנסכא דר"א, דגם בלא מיגו אין להמשיך עליו חיוב בהודאתו כשאומר דידי חטפתי. כמו שפיו אין מחייבו קנס אף בלא מיגו. ובאיסורים שאין הטעם דמשואיל"מ גם ר' אבא יודה).
יגפס"ד: שנג, ד (שכ"מ או בריא שהודו בפקדון או במלוה מתי חיישינן שנתכוין שלא להשביע עצמו).
ידהודאה הבאה מחמת כפירה
אהע"ז ח"א: צ, יד-טז (יש לה דין ה. ולא מהני בקנס או בקידושין. במקום דל"מ אם יכולים לחזור. במקום דמהני אם הוי ה. לענין מודה במקצת. הוכחש ע"י ע"א).
אהע"ז ח"א: צ, יד-טז (יש לה דין ה. ולא מהני בקנס או בקידושין. במקום דל"מ אם יכולים לחזור. במקום דמהני אם הוי ה. לענין מודה במקצת. הוכחש ע"י ע"א).
טועיי"ע טוען ונטען (הוחזק כפרן).
טזשלא בפני עדים
חו"מ: נה (הכמין לו עדים שראו שהלוה לו ואמר קבלתי בפרעון ומפני שלא יכלתי להוציא הודיתי לו שהוא דרך הלואה).
חו"מ: נה (הכמין לו עדים שראו שהלוה לו ואמר קבלתי בפרעון ומפני שלא יכלתי להוציא הודיתי לו שהוא דרך הלואה).
יזחב לאחרים
אהע"ז ח"א: מ, ה-ו (מלוה שאמר שטר אמנה כו' ולא בשעת הודאה שח"ל. חילוק אם הוא דבר שאפשר אסיק אדעתי' וכיוון לחוב).
אהע"ז ח"א: מ, ה-ו (מלוה שאמר שטר אמנה כו' ולא בשעת הודאה שח"ל. חילוק אם הוא דבר שאפשר אסיק אדעתי' וכיוון לחוב).
יחמשטה הייתי בך
אהע"ז ח"א: מ (בשכ"מ בחולה במסוכן). מ, ב (כשקם מחליו).
אהע"ז ח"א: מ (בשכ"מ בחולה במסוכן). מ, ב (כשקם מחליו).
יטחו"מ: נו (חילוק בין טענת השטאה בתביעה והודאה לטענת השבעה בלי תביעה ושלא בפניו).
כשלא להשביע עצמו
אהע"ז ח"א: מ, ג (מחשש עין הרע. יעקב אמר למה תתראו).
אהע"ז ח"א: מ, ג (מחשש עין הרע. יעקב אמר למה תתראו).
כאחו"מ: נו (חילוק בין טענת השטאה בתביעה והודאה לטענת השבעה בלי תביעה ושלא בפניו).
כבהוחזק כפרן
עיי"ע הודאת בעל דין (הודאה הבאה מחמת כפירה). טוען ונטען (הוחזק כפרן).
עיי"ע הודאת בעל דין (הודאה הבאה מחמת כפירה). טוען ונטען (הוחזק כפרן).
כגהוכחה
פס"ד: ה, ב (לא לגלות החוטאים שבאו על א"א וכבוד כו' הסתר דבר). ריד, ד (כשיש ר. בעיר ואם יוכיחוהו יסע מהעיר ויהי' חשש סכנה אין מחוייב למחות. מצות ה. מצד ערבות וכשאינו עמיתך בתומ"צ פטור מהערבות).
פס"ד: ה, ב (לא לגלות החוטאים שבאו על א"א וכבוד כו' הסתר דבר). ריד, ד (כשיש ר. בעיר ואם יוכיחוהו יסע מהעיר ויהי' חשש סכנה אין מחוייב למחות. מצות ה. מצד ערבות וכשאינו עמיתך בתומ"צ פטור מהערבות).
כדהוצאת ז"ל
אהע"ז ח"א: פט (אשה שיש סכנה עם תתעבר אם מותרת לשמש במוך). פט, ב (ראיות לפרש"י דשימוש במוך היינו שהמוך ברחמה בשע"ת. בשלא כדרכה לא הוי הוז"ל).
אהע"ז ח"א: פט (אשה שיש סכנה עם תתעבר אם מותרת לשמש במוך). פט, ב (ראיות לפרש"י דשימוש במוך היינו שהמוך ברחמה בשע"ת. בשלא כדרכה לא הוי הוז"ל).
כהחידושים: קפד, א (מתי מותר לאחוז באמה להשתין).
כוהזמנה
או"ח: יט, א (בעיבוד עור הבתים, בעגלה ערופה ועוד). יט, ד (שיטת ר"ת דה. היא חיתוך הקלף).
או"ח: יט, א (בעיבוד עור הבתים, בעגלה ערופה ועוד). יט, ד (שיטת ר"ת דה. היא חיתוך הקלף).
כזחידושים: רמז, ד (בדיבור).
כחהיתר מצטרף לאיסור
חידושים: סז, ג-ד (כשהאיסור רוב או כשנותן טעם ויש ממשות האיסור). סח, א (קיי"ל אין המל"א). ע, ב (איסור מצטרף לאיסור. שרה פתו ביין אם מצטרף לאכילה ביוהכ"פ, כשלא נתפח לשיעור ככותבת).
חידושים: סז, ג-ד (כשהאיסור רוב או כשנותן טעם ויש ממשות האיסור). סח, א (קיי"ל אין המל"א). ע, ב (איסור מצטרף לאיסור. שרה פתו ביין אם מצטרף לאכילה ביוהכ"פ, כשלא נתפח לשיעור ככותבת).
כטעיי"ע תערובות.
להלוית המת
חידושים: רמג, ב (סכנה לראות פני הנשים. דוקא פנים בפנים ולא מאחור).
חידושים: רמג, ב (סכנה לראות פני הנשים. דוקא פנים בפנים ולא מאחור).
לאהליכה
חידושים: סח, ד - סט, ב (ביאה דרך אחוריו אינה ביאה. מתי יציאה דרך אחוריו שמה יציאה).
חידושים: סח, ד - סט, ב (ביאה דרך אחוריו אינה ביאה. מתי יציאה דרך אחוריו שמה יציאה).
לבהלל
או"ח: ג, י (איך אומרים וצונו בה. בר"ח שהוא רק מנהג).
או"ח: ג, י (איך אומרים וצונו בה. בר"ח שהוא רק מנהג).
לגפס"ד: א, ד (אין מברכין ה. בר"ח שהוא רק מנהג).
לדהסכמות
יו"ד: קצה (תוקף הה. אחר שנמכרו הספרים. השגת גבול אינו חל במלאכת שמים. להסיע על קיצתן מהני באדם חשוב רק בהסכמת בעלי האומניות ולא שייך בה. למדפיס א' שאחרים לא ידפיסו. מטעם הפקר ב"ד הפקר בעינן שלושה ומהני דוקא לבני עירם, או כגון ב"ד דר' אמי או ב"ד המופלג שבכל מדינה. בכל אופן צ"ל שידעו דיני ההסכמות ושיהי' כדין. א"כ צריך להתנות שאחרי נמכר לא חלה הה. וסתמו כפירושו ואם לא כיוון לזה לא חלה הה. גם החרם שבה. לא חלה כשהיא בטעות ושלא כדין. ח. בעשרה מהני רק בכנופי' משא"כ בה. שכ"א חותם לעצמו. גם הח. שבו הוא בכתב ולא בהכרזה. אחרי נמכר מהני ה. הרבנים שבמדינת המדפיס השני. כשרוצה המדפיס הראשון להדפיס עוד פעם בודאי אין טעם לאסור על השני. רבני וואלין א"י לאסור על רוסי' הצפונית, רק במדינתם).
יו"ד: קצה (תוקף הה. אחר שנמכרו הספרים. השגת גבול אינו חל במלאכת שמים. להסיע על קיצתן מהני באדם חשוב רק בהסכמת בעלי האומניות ולא שייך בה. למדפיס א' שאחרים לא ידפיסו. מטעם הפקר ב"ד הפקר בעינן שלושה ומהני דוקא לבני עירם, או כגון ב"ד דר' אמי או ב"ד המופלג שבכל מדינה. בכל אופן צ"ל שידעו דיני ההסכמות ושיהי' כדין. א"כ צריך להתנות שאחרי נמכר לא חלה הה. וסתמו כפירושו ואם לא כיוון לזה לא חלה הה. גם החרם שבה. לא חלה כשהיא בטעות ושלא כדין. ח. בעשרה מהני רק בכנופי' משא"כ בה. שכ"א חותם לעצמו. גם הח. שבו הוא בכתב ולא בהכרזה. אחרי נמכר מהני ה. הרבנים שבמדינת המדפיס השני. כשרוצה המדפיס הראשון להדפיס עוד פעם בודאי אין טעם לאסור על השני. רבני וואלין א"י לאסור על רוסי' הצפונית, רק במדינתם).
להחידושים: קיז, ד (אם מועיל מטעם הפקר ב"ד [וראה הנעתק בהערות: דהא ה"ל שוא"ת וא"כ אף לאביי ג"כ מצו מתקני אע"ג דלא ס"ל הפקר ב"ד כו']). קנא, א (יש לעיין מאיזה כח הוא, צריך דעת טובי רוב העיירות).
לוהעמידו חכמים דבריהם במקום תורה
או"ח: לו (אכילת כזית בשבת שחל ביוהכ"פ. נשבע לאכול חצי זית נבלה).
או"ח: לו (אכילת כזית בשבת שחל ביוהכ"פ. נשבע לאכול חצי זית נבלה).
לזהערמה
או"ח: לא, ג (במכירת חמץ, בכור, וכדי להתיר מלאכה ע"י נכרי בשבת. ה. ומרמה). מה, ב (חילוק בין ה. לה.). מח (במכירת חמץ ובמעשר). צא. ק. קב.
או"ח: לא, ג (במכירת חמץ, בכור, וכדי להתיר מלאכה ע"י נכרי בשבת. ה. ומרמה). מה, ב (חילוק בין ה. לה.). מח (במכירת חמץ ובמעשר). צא. ק. קב.
לחיו"ד: קב (בדאו', במעשר וברבית).
לטהפסד מרובה
יו"ד הוספות: סז, א (אין להקל ב' קולי בהפ"מ).
יו"ד הוספות: סז, א (אין להקל ב' קולי בהפ"מ).
מהפסק
חידושים: יז, ד (הליכה).
חידושים: יז, ד (הליכה).
מאפס"ד: לו, א (בברכות כשהפסיק מענין הברכה).
מבעיי"ע קריאת שמע (הפסק). תפלה (הפסק).
מגהפקר
אהע"ז ח"א: קיד, ז (דוקא לכל. ה. לעיר אחת. ה. לעניים. ה. האב זכותו בקידושי הבת אינו שייך לדיני ה. אדעתא דארי' אפקרי'. ל' המושאל. בפה ולא בלב).
אהע"ז ח"א: קיד, ז (דוקא לכל. ה. לעיר אחת. ה. לעניים. ה. האב זכותו בקידושי הבת אינו שייך לדיני ה. אדעתא דארי' אפקרי'. ל' המושאל. בפה ולא בלב).
מדחידושים: עח, ד (כשהופקר ע"י עולי בבל לכל ישראל אין בו שותפות ואין א' יכול לאסור חלקו על חבירו). קב, ב-ג (אם צריך שלושה. חילוק בין ה. דחמץ לשאר ה.).
מהפס"ד: כ, ג-ד (קוה"פ ע"ד לזכות אחה"פ. חילוק אם ה. בפני ג').
מוהפקר ב"ד הפקר
יו"ד: קצה [טז, א] (אם יכולים להפקיע מטעם זה קידושין. רק ב"ד הגדול או ב"ד בעירם בצירוף הצבור).
יו"ד: קצה [טז, א] (אם יכולים להפקיע מטעם זה קידושין. רק ב"ד הגדול או ב"ד בעירם בצירוף הצבור).
מזאהע"ז ח"א: ד (מחלוקת הפוס' אם יש כח ביד חכמים לה.).
מחאהע"ז ח"ב: שעו-ז (בגט שניתן בע"כ הפקיעו הגט מרשות הבעל).
מטחו"מ: כז, א (בני העיר או בעלי אומנויות הרי הם כב"ד ויכולים להפקיר ממון העובר על תקנתם).
נחידושים: קיז, ב-ג (דוקא במקום סייג ותקנה או אף בדבר הרשות).
נאפס"ד: רפט, א (בגט שניתן בע"כ הפקיעו הגט מרשות הבעל). שכב, ב (בדאו' מהני רק להחזיק או אף להוציא. אסמכתא דאקני בב"ד חשוב אם הוא מטעם הבד"ה).
נבעיי"ע יש כח ביד חכמים.
נגהקדש
יו"ד: קפג, ח (אינו יכול לה. עצמו רק את דמיו. ה. עבדו גופי' לא קדיש, ה. לבדה"ב נאסר בהנאה). שמה, ג (הוציא בשפתיו ולא גמר בלבו).
יו"ד: קפג, ח (אינו יכול לה. עצמו רק את דמיו. ה. עבדו גופי' לא קדיש, ה. לבדה"ב נאסר בהנאה). שמה, ג (הוציא בשפתיו ולא גמר בלבו).
נדחידושים: סו, ג (אפשר דמדאו' לא בטיל).
נהעיי"ע דבר שלא בא לעולם. נדרים. תערובות (הקדש).
נוהרהור
או"ח: ב, ג (אם הוי כדיבור, בלשמה, בתרומה וקדשים, בפגול, כשמעשיו מוכיחים על מח', בשומע כעונה. הוציא בשפתיו ולא השמיע לאזניו).
או"ח: ב, ג (אם הוי כדיבור, בלשמה, בתרומה וקדשים, בפגול, כשמעשיו מוכיחים על מח', בשומע כעונה. הוציא בשפתיו ולא השמיע לאזניו).
נזאהע"ז ח"ב: קנח, א (הוציא בשפתיו ולא השמיע לאזניו. חילוק בין ק"ש שנאמר בו ודברת לשא"ד). קנח, ב (בתרומה וקדשים ונדרי הרי עלי וערכין מועיל גמר בלבו, ולכן מועיל גם רומז באלם).
נחחידושים: קצה, ב (שומע כעונה כנגד הערוה).
נטפס"ד: שמב, ג (שומע כעונה עדיף מה.).
סעיי"ע דברים שבלב. רמיזה.
סאהשגת גבול
יו"ד: קצה [טו, א-ד] (במלאכת שמים התירו מטעם קנאת סופרים תרבה חכ', וא"כ לא שייך בהדפסת ספרים).
יו"ד: קצה [טו, א-ד] (במלאכת שמים התירו מטעם קנאת סופרים תרבה חכ', וא"כ לא שייך בהדפסת ספרים).
סבחו"מ: כג (מוחזק במלאכה ל' שנים וטפלי תלוי בי' ואיש אחר רוצה לעשותה. מדינא א"י למחות אבל כופין אותו לפמשוה"ד בדברים). כד, ג (ב' שהשתכרו לחלוב אצל השר ובשנה הב' או' א' גוד או אגוד, אם תלוי בדיני ה"ג). לז (בר מבואה דאוקי ריחייא לא מצי מעכב כו' רק כשאינו מבטל לראשון לגמרי, ודוקא שהראשון כבר הי' לו ריחייא וכיו"ב ולא שרק התחיל להכין). לז, ג (לא יחלק חנוני קליות כו' כשא"י לומר את פלוג כו' ומקפח פרנסתו).
סגעני המהפך בחררה
חו"מ: לז, א (חוכר עסק מהשר כ"ז שלא פסק מותר להקדימו. מרחיקין מצודת הדג אם צריך שיהא אומנתו בכך).
חו"מ: לז, א (חוכר עסק מהשר כ"ז שלא פסק מותר להקדימו. מרחיקין מצודת הדג אם צריך שיהא אומנתו בכך).
סדהשתחויה
פס"ד: שמב, א (על רצפת אבנים, משא"כ ברצפות דידן של נסרים).
פס"ד: שמב, א (על רצפת אבנים, משא"כ ברצפות דידן של נסרים).