Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·
איאוש
עיי"ע אבידה ומציאה (יאוש שלא מדעת). גזילה (יאוש).
עיי"ע אבידה ומציאה (יאוש שלא מדעת). גזילה (יאוש).
ביבום
אהע"ז ח"א: ו, ז (מצות פו"ר גדולה ממצות י. הטעם דמצוות י. אינה דוחה ל"ת וחייבי עשה אין עולים לי.). ח (ארוסה נק' אשה טפי משומרת י.). ח, ב (חוזר עליה מעורכי מלחמה). ח, ג (אם אוכלת בתרומה מה"ת. קידש אחיו את אחותה דוחין האירוסין את הזיקה מה"ת). לה, ג (נשואה מדרבנן נק' אשה יותר משומרת י.).
אהע"ז ח"א: ו, ז (מצות פו"ר גדולה ממצות י. הטעם דמצוות י. אינה דוחה ל"ת וחייבי עשה אין עולים לי.). ח (ארוסה נק' אשה טפי משומרת י.). ח, ב (חוזר עליה מעורכי מלחמה). ח, ג (אם אוכלת בתרומה מה"ת. קידש אחיו את אחותה דוחין האירוסין את הזיקה מה"ת). לה, ג (נשואה מדרבנן נק' אשה יותר משומרת י.).
גאהע"ז ח"ב: שכב, ב-ג (קידושין הראשונים מפילים או מיתה מפלת).
דחידושים: פא, א (ט"ו נשים פטורות מחליצה וי. כי כשאין איש ואשה כראוי אין י"ה ביניהם. אם צרת איילונית מתייבמת). פז, א. רי, ג (אם אומרים כל שאינה עולה לחליצה אינה עולה לי.).
העיי"ע אישות (חדר"ג). חליצה. ירושה (יבם). נאמנות (בעל בענין יבום וחליצה).
וחרש
אהע"ז ח"ב: קנט א (כשהיא ח. ואחיו אינו רוצה ליבמה אין לה תקנה).
אהע"ז ח"ב: קנט א (כשהיא ח. ואחיו אינו רוצה ליבמה אין לה תקנה).
זכנסה ואמרה לא נבעלתי
חידושים: פו, ב-ד (מתי צריכה גט וחליצה. מתי צרתה נפטרת. תוך ל' ולאחר ל').
חידושים: פו, ב-ד (מתי צריכה גט וחליצה. מתי צרתה נפטרת. תוך ל' ולאחר ל').
חמאמר
חידושים: פג, ד (מ. במעוברת שאין הולד של קיימא, אם צריכה מ. שני).
חידושים: פג, ד (מ. במעוברת שאין הולד של קיימא, אם צריכה מ. שני).
טספק
יו"ד: מז, ו (דעת הירושלמי - ודאי ולא ס').
יו"ד: מז, ו (דעת הירושלמי - ודאי ולא ס').
יחידושים: פג, ד (ס' שיבמה אם צריך להוציא).
יאפס"ד: רצו, ב (ס' אחות חלוצה).
יבקטן
אהע"ז ח"א: לד, מו, א-ב (אם הוי מדאורייתא. זנתה תחתיו).
אהע"ז ח"א: לד, מו, א-ב (אם הוי מדאורייתא. זנתה תחתיו).
יגיד
או"ח: ד, א (י. סתם - שמאל).
או"ח: ד, א (י. סתם - שמאל).
ידאהע"ז ח"ב: רפ [מד, ג-ד] (אם ידו כולל ידו של שליח וחצרו. פירושו ידו או רשותו).
טוידות; ידים מוכיחות
אהע"ז ח"א: צז (חילוק בין גטין לקידושין בזה).
אהע"ז ח"א: צז (חילוק בין גטין לקידושין בזה).
טזאהע"ז ח"ב: רסח, ב (בנדרים, גטין וקידושין. התחלת דברים שאינו גומר. ל' מסופק. חילוק בין יד בנתינת הגט לביטולו). רסט, ג (כשיש הוכחה מדבר אחר לא מקרי י"מ. י"מ בביטול הגט).
יזחידושים: קכט, א-ב (בקידושין בנזירות ובנדרים. אמר הרי את מקודשת ולא אמר לי).
יחעיי"ע נדרים (ידות).
יטיובל
חידושים: רמט, ג (לרמב"ם הי' בשנת תקס"ה).
חידושים: רמט, ג (לרמב"ם הי' בשנת תקס"ה).
כיוחסין
אהע"ז ח"א: יג, ה (מתי מהני רוב בי.). פה [קלז, א] (אם מעלין משטרות לי.).
אהע"ז ח"א: יג, ה (מתי מהני רוב בי.). פה [קלז, א] (אם מעלין משטרות לי.).
כאאהע"ז ח"ב: שכ (אין מעלין מתרומה לי. כי מעלין לתרומה ע"פ ע"א. אם מעלין מתרומה דאו'. הוחזק בעיר שהוא כהן).
כבחידושים: צב, א (ב' רובי). צד, ב (אין מעלין משטרות לי. חילוק בין שטר שנכתב בל' עדים או לוה. חילוק אם הי' צריך לשלש. אם אין מעלין לתרומה דאו' מתרומה דרבנן וע"פ ע"א אזי מעלין מתרומה לי.). צד, ג (אם מעלין מקה"ת לתרומה דאו').
כגעיי"ע כהנים.
כדיום טוב
יו"ד: רלו (מת בי. א' יתעסקו בו עממין. הטעם דאין מלינין מפני כבודו דה"ל כמכוין מלאכתו לי. אם הלינו יתעסקו בו ישראל).
יו"ד: רלו (מת בי. א' יתעסקו בו עממין. הטעם דאין מלינין מפני כבודו דה"ל כמכוין מלאכתו לי. אם הלינו יתעסקו בו ישראל).
כהעיי"ע חול המועד.
כויום הכיפורים
עיי"ע מנעל.
עיי"ע מנעל.
כזעינויים
חידושים: סט, ב-ג (אם ה' ע. הם מה"ת).
חידושים: סט, ב-ג (אם ה' ע. הם מה"ת).
כחקרי
או"ח: קיא (לא לפחוד מזה).
או"ח: קיא (לא לפחוד מזה).
כטתענית
או"ח: סב (פחות מכשיעור לענין יב"ש ויום א' שלא הביאה ב"ש. רבינו הזקן האכיל. חולה שאב"ס שנראה לרוב בנ"א שיכבד חליו, כשמסתפקים. טעם שלא תיקנו ב"י, משום סכנה או שאין ב"ד מתעצלים מלהודיע). סג (יולדת שעברו ג"י אבל לא מעל"ע).
או"ח: סב (פחות מכשיעור לענין יב"ש ויום א' שלא הביאה ב"ש. רבינו הזקן האכיל. חולה שאב"ס שנראה לרוב בנ"א שיכבד חליו, כשמסתפקים. טעם שלא תיקנו ב"י, משום סכנה או שאין ב"ד מתעצלים מלהודיע). סג (יולדת שעברו ג"י אבל לא מעל"ע).
ליחוד
אהע"ז ח"א: כ (האב עם בתו. הוא בכסותו כו' אפי' בוגרת. בקטנה בקירוב בשר - תלוי בשנים או בגידול גופה). לט [נא, ד] (בת"ח סגי בשני אנשים ובדרך ובלילה בעינן ג').
אהע"ז ח"א: כ (האב עם בתו. הוא בכסותו כו' אפי' בוגרת. בקטנה בקירוב בשר - תלוי בשנים או בגידול גופה). לט [נא, ד] (בת"ח סגי בשני אנשים ובדרך ובלילה בעינן ג').
לאחידושים: רנ, א (פרוץ, כשאשתו עמו).
לבפס"ד: רסח, ג (עם אשתו נדה).
לגעיי"ע גרושה.
לדהן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה
אהע"ז ח"א: צ, ח (עדי הקידושין הוו עדי ידיעה או עדי ראיה). צ, יא (למ"ד ל"א ההע"י ההע"ב אין כאן ע. כלל אפי' אם בא עלי' וא"א עושה בב"ז).
אהע"ז ח"א: צ, ח (עדי הקידושין הוו עדי ידיעה או עדי ראיה). צ, יא (למ"ד ל"א ההע"י ההע"ב אין כאן ע. כלל אפי' אם בא עלי' וא"א עושה בב"ז).
להאהע"ז ח"ב: קנב (בגרושה הוי ס', בנשואה אם הוי ודאי. כשאומרים אין אדם עושה בב"ז, שמא לא היו ע"י בשעה שבעל).
לויין
או"ח: כז (י. צמוקים שמערבים בו דבש). כז, א (י. מזוג ג"פ או ו"פ. תמד שמרים). כז, ב-ה (כשמערבים בו דבש. קונדיטון. י. מבושל). כח (אומרים בשם אדה"ז שצריך ג' ליט' צמוקים לשטאף א' יין. א' מששה, על חד תרין, סחיטת המים שנבלעו בצמוקים, או רק היין שנסחט מהצמוקים. השיעור לגבי י. לקידוש, נסכים, בפה"ג, ללוש בפסח, נזיר, יי"נ. מקוה. מסיק להקל עד ו"פ נגד מיץ היוצא מהצימוקים). פב (כנ"ל). פג (י. צמוקים שמערבים בו דבש. קונדיטון).
או"ח: כז (י. צמוקים שמערבים בו דבש). כז, א (י. מזוג ג"פ או ו"פ. תמד שמרים). כז, ב-ה (כשמערבים בו דבש. קונדיטון. י. מבושל). כח (אומרים בשם אדה"ז שצריך ג' ליט' צמוקים לשטאף א' יין. א' מששה, על חד תרין, סחיטת המים שנבלעו בצמוקים, או רק היין שנסחט מהצמוקים. השיעור לגבי י. לקידוש, נסכים, בפה"ג, ללוש בפסח, נזיר, יי"נ. מקוה. מסיק להקל עד ו"פ נגד מיץ היוצא מהצימוקים). פב (כנ"ל). פג (י. צמוקים שמערבים בו דבש. קונדיטון).
לזיו"ד: קכד (השרוני הכרמלי, פראנץ, פאנטעק - מדת אדמימותם). קסז, ב (מים הניתנים ע"ג צמוקים עד שתוסס אם נתהפכו להיות י.).
לחחידושים: כד, ב (י. צמוקים). מז, א (מזוג. שיעור הוצאה בשבת, שיעור ברכה אחרונה).
לטפס"ד: שנח, א (י. שאינו מבושל עדיף).
מעיי"ע ברכת הנהנין (יין).
מאיין נסך
יו"ד: סז, ב (ביי"נ לא הלכו אחר נותן טעם). עז (גם באינו עכו"ם אסור משום חתנות. בעכו"ם אסור אף בהנאה). עח (יין שטעמו מוכס א"י, אם טפה החוזרת מפיו אוסרת). קסט, ב (ניצוק בר ניצוק לא הוי חיבור לענין יי"נ).
יו"ד: סז, ב (ביי"נ לא הלכו אחר נותן טעם). עז (גם באינו עכו"ם אסור משום חתנות. בעכו"ם אסור אף בהנאה). עח (יין שטעמו מוכס א"י, אם טפה החוזרת מפיו אוסרת). קסט, ב (ניצוק בר ניצוק לא הוי חיבור לענין יי"נ).
מבחידושים: קסא, ג (נכרי עומד בצד הבור, אם צריך מפתח וחותם. מגע שלא בכוונת מגע שקול כמגע ע"י קנה או ע"י רגל שלא בכוונה ניסוך). קסא, ד (גם מטפח בידו שתנוח הרתיחה שקול כהנ"ל. מדדו ביד ומדדו בכלי). קסב, א (זרק חבית לבור ולא נגע או נגע ע"י החבית אלא שזרק בחמתו. מכר לנכרי שמשיכה ע"י מדידה ואיסור י"נ באין כא' אם דמיו מותרין). קסב, ב (נתן לו הנכרי מעות ואח"כ נאסר היין קודם משיכה המעות מותרין אף שאין מעות קונות).
מגפס"ד: כה, א - כו, ג (נכרי שנסך יינו של ישראל מתי יכול לקבל דמי היין שהזיקו ומתי או' דמי יי"נ הוא לוקח).
מדים של שלמה
עיי"ע מקוה (ים שעשה שלמה).
עיי"ע מקוה (ים שעשה שלמה).
מהכל פינות שאתה פונה כו'
או"ח: סז, א-ד (בהזיות מזה"פ ומזה"ח, בהקפה דיד ודרגל, בנר חנוכה, בכתיבה. חילוק בין הקפה בעיגול למונחים ביושר).
או"ח: סז, א-ד (בהזיות מזה"פ ומזה"ח, בהקפה דיד ודרגל, בנר חנוכה, בכתיבה. חילוק בין הקפה בעיגול למונחים ביושר).
מוחידושים: סח, ג - סט, ב (בכניסת ויציאת כה"ג לקה"ק. בירידת כהן מהכבש. בהוצאת ס"ת מארון הקודש והקפת הבימה).
מזהקדמת ימין לשמאל
או"ח: סז, ה-ו (בלבישת מנעלים, נט"י, הקדמת רגל ימין בהליכה, כתיבת כתב אשורי, נרות חנוכה, נרות המקדש).
או"ח: סז, ה-ו (בלבישת מנעלים, נט"י, הקדמת רגל ימין בהליכה, כתיבת כתב אשורי, נרות חנוכה, נרות המקדש).
מחעיי"ע איטר.
מטירושה
או"ח: כא (במשרת שו"ב, בכהן, מלך, פרנס, ש"ץ). מט, ז (סילוק מירושת האב והאשה).
או"ח: כא (במשרת שו"ב, בכהן, מלך, פרנס, ש"ץ). מט, ז (סילוק מירושת האב והאשה).
ניו"ד: רמג (במשרת שו"ב אם חתנו קודם לכ"א. כל הקודם בנחלה. חילוק בין בן אחותו לחתנו).
נאאהע"ז ח"ב: שז, ד (ס' יורש אינו מוציא מידי ודאי). שח (כנ"ל. אם או' כן אף שאפשר שהס' קרוב יותר וא"כ רק הוא יורש). שח, ג-ה (כשי"ל הוחזקה נחלה לאותו השבט או לאותה משפחה, וכשהוא ס' בלי שום סברא). שח, ה (חילוק אם הס' טוען ברי שהוא קרוב יותר). שכב, א (במומר).
נבחו"מ: לב, ו-ז (באיזה אופן יכול האב למעט חלק הפשוט). מג [מט, א] (אינה כחלוקת שותפין אלא דין וכשצוה בפני ג' נעשו דיינים). סט (אמר בל' י. וריבה לא' ומיעט לא'). ע, ה-ח (בטובת הנאה ובקנס. חילוק אם הוא בידו, ובקנס אם אמרו לו חייב אתה ואם הוא קנס שמחמת עצמו או מחמת בתו). ע, ח (אויר דירה ופירות בלא גוף).
נגחידושים: ק, א-ג (אם מהני סילוק. בי. דרבנן. תנאי שבממון).
נדפס"ד: מג, א-ב (במשרת שו"ב אם חתנו קודם לכ"א. כל הקודם בנחלה. חילוק בין בן אחותו לחתנו). שמט, ד (מתי יכול הבן למכור מחיים). שנב, ג-ד (שכ"מ שמינה אפוטרופוס לחלק נכסיו כי שירצה).
נהעיי"ע אין אדם מוריש שבועה לבניו. מומר. מתנה (מתנת שכ"מ). צוואה.
נואחין שחלקו
חידושים: רסז, ג (כיורשים או כלקוחות. ברירה. אונאה).
חידושים: רסז, ג (כיורשים או כלקוחות. ברירה. אונאה).
נזבכור
חו"מ: מא (הבת נוטלת חלק ב. אפי' בנכסים שבאו לזקנה אחר מיתת הב.).
חו"מ: מא (הבת נוטלת חלק ב. אפי' בנכסים שבאו לזקנה אחר מיתת הב.).
נחפס"ד: שנא, ב (במלוה שיש עליה משכון שבשעת הלוואתו). שנא, ד (בשבח). שנב, א (אם יש לו קודם חלוקה ויכול למכור חלקו או לעשות הרשאה).
נטבנות
פס"ד: שנב, ד (בנים שמכרו אחר שהגבו ב"ד לבנות. לכתחלה למכור לצורך מצוה).
פס"ד: שנב, ד (בנים שמכרו אחר שהגבו ב"ד לבנות. לכתחלה למכור לצורך מצוה).
סבעל
חידושים: צו, א (אם יורשה בראוי, במלוה). צו, ב (פסק לה האב נצ"ב וכתב לה הבעל בכתובתה ומתה, בארוסה לרש"י פסקינן כת"ק שלא זכה הבעל, בנשואה לר"ת פסקינן כר"נ שזכה הבעל). ק, א-ג (אם י. הבעל דאו'. אם מועיל כשכותב והיא ארוסה כו' בחייך ובמותך. בנשואה).
חידושים: צו, א (אם יורשה בראוי, במלוה). צו, ב (פסק לה האב נצ"ב וכתב לה הבעל בכתובתה ומתה, בארוסה לרש"י פסקינן כת"ק שלא זכה הבעל, בנשואה לר"ת פסקינן כר"נ שזכה הבעל). ק, א-ג (אם י. הבעל דאו'. אם מועיל כשכותב והיא ארוסה כו' בחייך ובמותך. בנשואה).
סאפס"ד: שנ, א (הנותן מתנה לאשה ע"מ שאין לבעלה רשות בה אם יורשה). שנא, ב-ד (ממלוה שהלוותה קודם שעבוד בעלה ומנכסי מלוג בעודה תחתיו. מחפץ שנגנב ואחר מיתתה הוחזר. משבח). שנג, ב (נתן עיניו לגרשה. טוען קידושי טעות הן).
סביבם
פס"ד: שנא, ג-ד (אם יורש מה שיורש האח אחר מיתה, חלק בכורתו, שושבינות).
פס"ד: שנא, ג-ד (אם יורש מה שיורש האח אחר מיתה, חלק בכורתו, שושבינות).
סגעבורי אחסנתא
חו"מ: מב (כשנותן מחייו אם נק' ע"א). הוספות: לז, ד (הנותן בחייו לחתנו ע"מ שיספיק לו צרכיו לא מקרי ע"א).
חו"מ: מב (כשנותן מחייו אם נק' ע"א). הוספות: לז, ד (הנותן בחייו לחתנו ע"מ שיספיק לו צרכיו לא מקרי ע"א).
סדיריד
או"ח: כד (בליובאוויטש, ששוהה חודש ימים).
או"ח: כד (בליובאוויטש, ששוהה חודש ימים).
סהיו"ד: לד (בליובאוויטש, תקצ"ב). רמו (בליובאוויטש, תקצ"ד).
סואהע"ז ח"א: ע, א (בליובאוויטש, תקפ"ד). ע, ו (הנ"ל).
סזאהע"ז ח"ב: רמא [פח, ב] (בליובאוויטש).
סחחו"מ: לד (בחרקוב).
סטיש אם למקרא - למסורת
עיי"ע כללי התורה.
עיי"ע כללי התורה.
עיש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת
אהע"ז ח"א: פו, יא (קמב, ג] (אפי' בקום ועשה ולדורות, כשיש קצת טעם).
אהע"ז ח"א: פו, יא (קמב, ג] (אפי' בקום ועשה ולדורות, כשיש קצת טעם).
עאחידושים: כד, א-ב (בתרומה מענבים על יין ומטמא על טהור). קכו, א (בשינה ממטבע שטבעו חכמים בגט). רכט, ב-ד (אם יש כח אף בתקנה קבועה לדורות. לא להאמינה באומרת טמאה אני לך. להתירה לינשא ע"פ ע"א. עקרו איסור א"א או רק איסור דע"א א"נ ואיסור שוי' אנפשה חתיכה דאיסורא. שיטמא כהן לאשתו קטנה). רמג, ב (דוקא מה שלא התירה התורה בפירוש. ומה שאסרו לבעול על דם טוהר - רק הנהיגו דרך מנהג).
עבעיי"ע הפקר ב"ד הפקר.
עגיתומים
חו"מ: נז (אין טוענים לי. כשאביהם לא הי' נאמן).
חו"מ: נז (אין טוענים לי. כשאביהם לא הי' נאמן).
עדפס"ד: שלה, ב (אם טענינן לי. לקוח במיגו דהחזרתי).
עהעיי"ע אפוטרופוס. מזיק. מלוה ולוה (גביה). רבית (יתומים). שבח. שעבוד.