Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·Indexes·Subject Index·Kafשו״ת צמח צדק·מפתחות·מפתח ענינים·כ

אכבד
יו"ד: מא, ג-ד (יותרת הכ. חצר הכ. המבדיל בין אברי הנשימה. רק צד ימין הפרוש על הכ. ולא צד שמאל הפרוש על הטחול. רמב"ם מפרש שהוא הכבד עצמו).

בעיי"ע טריפות (כבד).

גכהנים
יו"ד: צג, יז (איסור גילוח הזקן מחמת קדושת השערות כמו בנזיר). צג, יח (איסור גילוח שערות הראש בכה"ג או גם בכ. הדיוט. האיסור הוא אף בגילוח כעין תער). רלח (אם יכול ליטמא למת מצוה כשיקבר בלא"ה ע"י עממין, ומסיק להקל. אם צריך כדי נושאי המטה או עשרה או סגי בא'. חילוק בין התחיל שכבר נטמא או לא).

דפס"ד: שמג, ב-ג (מתי כ. ע"ה קודם לחכם ישראל).

העיי"ע נשיאת כפים. יוחסין.

ובת כהן לישראל
אהע"ז ח"א: יא, א-ב (אם ת"ח קודם לכהן). יא, ג-ו (מהפסוק וב"כ לומדים כ"ד, והלימוד דב"כ לישראל אסמכתא). יא, ז-ח (ב"כ לת"ח אין להחמיר. גם הכהנים עתה אינן מיוחסים גמורים. כיון דדשו כו' שומר פתאים ה', כשלא ישא זו יש חשש קטטא יש להתיר בפשיטות). הוספות: פג, ב (לימוד מס' משניות או ח"י מטבעות לצדקה בכ"י).

זכהן גדול
עיי"ע ירושה.

חפסולי כהונה
אהע"ז ח"א: ה, ב-ג (כשכתבו גט שנפסל ע"י שינוי שם אם נק' גרושה). יג, ה (צריך תרי רובי). יט, ב (אם ס' חללה אסורה מה"ת). יט, ג (רוב א' ועוד צדדי היתר). יט, ד-ה (דיימא מכשרים או ידוע שנבעלה לכשר ורוב כשרים או רוב פסולים אם תצא ואם הולד כשר). כא, ה (עיר שרובה עכו"ם ורוב המצויין אצל הישראליות הם ישראלים). כב (אשה שמת בעלה וילדה ולד שנגמרו סימניו וס' נגמרו חדשיו ומת תוך ל' וחלצה ונישאה לכהן אם תצא). כב, ג (כ"מ דאמרי' אתה מצריכה כרוז לכ. אם נאסרה עי"ז לכהן או שיכריזו). כב, ג-ד (חילוק בין חלצה ואח"כ נישאה לכהן או אח"כ. חילוק בין ספק נגמרו חדשיו להיכא שמהסתם נגמרו ול"ה נפל לגבי מילה בשבת). כב, ו (בת כ. שנולדה מספק חלוצה אינה ס' חללה). כג (א"כ שנתייחדה עם העכו"ם לשם ממון ואמרה שאנסה. אם יחוד הוי כרגלים לדבר. ומסיק דאם אין עדים על היחוד יש להקל אם אין הבעל מאמין לדבריה. אם איסור שבוי' מה"ת). כד, ב (אם יש בזה חילוק בין אשת ישראל לא"כ בעדי סתירה וקלד"פ ובתרי ותרי ונשאת לא' מעדיה ובקינוי בע"א וסתירה). כד, ג (נסתרה לשם זנות אם הוי כשבויה. רק פנויה נאסרת בזה להשיאה לכ.). ל (שיטת הפוס' במעוברת ואומרת לכשר נבעלתי ברוב פסולים). לא [מ, ג-ד] (כנ"ל. בלא טעם דאשה מזנה בודקת אסור מטעם מעלה עשו ביוחסין או מדין שבוי'. ברוב כשרים לר"י הוי מטעם מעלה עשו). לא [מא, ג] (ל"ד לדבר שבערוה. אין למדים לאו השוה בכל מלאו שאינו שוה בכל). סח, יא (ברוב א' תצא ובב' רובי מותרת לכתחלה. טוענת ואינה טוענת).

טאהע"ז ח"ב: של (גיורת שנישאה לכ. פצו"ד אם אוכלת בתרומה). שלג (אם יש בזה חילוק בין אשת ישראל לא"כ בעדי סתירה וקלד"פ).

יחידושים: צא, ד (נסתרה עם פסול ואמרה לא נבעלתי אי דמי לש.). צב, א-ב (נאנסה, מתי סגי בתרי רובי דכשרים להכשירה לכהונה, טוענת ברי, לכתחלה ובדיעבד, ס"ס). קסא, א-ב (ג' פי' באלמנת עיסה. הטעם שבאלמנת עיסה מתירין בתרי רובי ולא בס' ורובא). ריב, ב (חללה הנשואה לפ"ד לאכול בתרומה. שפחה). ריב, ב-ג (דיני פ"כ). רכט, א-ב (אם האיסור גם עליה. כשאו' נאנסתי ואינה נאמנת הוא לא מוזהר אם היא מוזהרת).

יאשבויה
אהע"ז ח"א: לא [מ, ד] (איסורה מדרבנן, מדאו' או עיקרה מדאו').

יבחידושים: צד, ד - צה, ד (חילוק בין נחבשה ע"י ממון או ע"י נפשות מיירי בישראל או בכהן. יד עכו"ם תקיפה. חילוק בין נחבשה ע"י ממון לש.). צה, ד - צו, א (ע"י נפשות שהיא נתחייבה הריגה או בעלה. נגמר או לא נגמר דינו. דיניהם שמפקירין נשותיהן. יד ישראל תקיפה שיעשו כדיניהם ולא כדינינו). רמט, ד - רנ, א (כנ"ל).

יגעיי"ע אונס.

ידכוונה
חידושים: ריז, ב (נתכוונו למעשה אבל לא למצוה, בקר"ש, בחליצה, בתק"ש).

טופס"ד: שמ, ג (אם מצוות צריכות כ.; כ. בק"ש).

טזעיי"ע חלה (כוונה). חליצה. לשמה. קנינים (כוונה). קריאת שמע.

יזכופין על מדת סדום
פס"ד: ל, א-ב (מתי או' כעמ"ס. חילוק בין כבר דר בבית דלא קיימא לאגרא לעדיין לא דר בה. בחלוקת ב' שדות שוות).

יחכותח
יו"ד: סז, ד (אם טעם החמץ נרגש בכ.). עה (כ. שבימי הש"ס ושבפוסקים)

יטחידושים: סז, א. סז, ג.

ככותים
חידושים: קצא, א-ב (הטעם שגזרו נדה מעריסתן. היום כנכרי לכ"ד). רסו, ד (אם עשאום כנכרים אף לקולא. להלוותם ברבית).

כאעיי"ע נכרי.

כבכזית
או"ח: לו (בסעודת שבת).

כגעיי"ע מדות ומשקלות.

כדכח אחר מעורב בו
חידושים: קכט, ג.

כהכיבוס
חידושים: נז, ג (בנעל של עור).

כוכיסוי הראש
עיי"ע גילוי הראש. שער (גילוי שער באשה).

כזכישוף
אהע"ז ח"א: כה (אין חוששין לכ. אבל גבי קטלנית חוששין גם לעניני מעיין ומזל).

כחכל דאלים גבר
פס"ד: שיח, ב-ג (בחלוקת שדות ואיכא בר מצרא. דוקא כשיכול להתברר ע"י עדים וכשאין דררא דממונא וכשאין שניהם מוחזקים. בספיקא דדינא).

כטכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים כו'
אהע"ז ח"ב: קנא, ג (בלשון הגט ובברכות. לרוב הפוסקים לא קיי"ל הכי בגט. חילוק בין שינוי גמור לשינוי במלים). קעב, ב (אם הלכה כר"מ בגט דכל המשנה כו' הולד ממזר). קפז (בכ' בגט דמתקרי במקום המכונה).

לחידושים: קו, א (אם הלכה כר"מ בגט דהולד ממזר).

לאפס"ד: שמ, א (בברכות, אם המשנה יצא בדיעבד).

לבכל העומד כו'
יו"ד: לו, ב (כ"ה לינקב כו' אומרים כך רק במקום שברור שעומד כו'). קנח, א (כ"ה ליחתך כו' בבגד בכלי ובאוכל, ועי"ז לא הוי טומאת בית הסתרים וא"צ להטביל כולו).

לגאהע"ז ח"ב: קסג [כ, ד] (גבי כ"ה ליזרק קיי"ל דל"ה כזרוק וכ"ה לישרף קיי"ל כשרוף ומיכתת שיעורי'). [כא, ד] (אם הפי' דקיי"ל דכתותי מיכתת שיעורי' אף דא"א כ"ה, או דבזה אמרינן כ"ה. ונפ"מ בדברים שא"ל שיעור, כמו גט ולחי). [כב, א] (בס' ל"א כ"ה).

לדחידושים: רנד, א (שיטת הרשב"א שכ"ה לינקב כו').

להכל הראוי לבילה כו'
אהע"ז ח"ב: שכג, ב (לא אמרינן רק היכא דאיתמר בש"ס).

לוכל מילי דאמר רחמנא לא תעביד כו'
יו"ד: קצו (חילוק בין איסור עצמי דאי עביד לא מהני לאיסור שבועה שהביא על עצמו).

לזכלאים
עיי"ע ציצית (כלאים).

לחכלאי אילן
יו"ד: רכא (תפוח ותפוח היער, וכן שאר פרי גינה עם פרי היער. מסיק דל"ה כ. אלא תפוח בחזרד שהוא כעין תפוח שמאכילין לחזירים, או דלעת עם דלעת יוונית שהיא גדולה כאילן, או אילן פרי עם אילן סרק שאינו עושה פירות).

לטאהע"ז ח"ב: רמז, ב (אנס שזרע הכרם בכלאים, נשקע שם הבעלים עם או בלי יאוש).

מאיסורו בהנאה
אהע"ז ח"ב: קסג [כא, ד] (מטמא טומאת אוכלין ול"א כתותי מיכתת שיעורי').

מאכרם
חידושים: יט, ג-ד (ב' נגד ג' מקרי א' יוצא זנב).

מבמחיצות
חידושים: ע, ד (פרוץ מרובה על העומד).

מגעיי"ע סוכה (דפנות)

מדכלאי בגדים
חידושים: כ, א-ג (צמר רחלים שנתערב בצמר גמלים). כא, ב (בגדים קשין מותרים לכ"פ מה"ת).

מהפס"ד: רפד, ג-ד (בכ. דאו' אם מקילין בס').

מועיי"ע מעשה. ציצית.

מזבגדי כהונה
או"ח: עא (אם הותר אף שלא בשעת עבודה. מ"ע דחי ל"ת. דחוי' או הותרה).

מחבדיקה
חידושים: כ, ג - כב, א (הבדיקה היא גם אם נתערב פשתן בעצם הבגד או רק אם תפורין בפשתן, כי לא מצוי לערב פשתן בעצם הבגד).

מטפס"ד: רפג, ג - רפד, ב (בכ"מ הצריכו ב. משום חשש מיעוטא, ריאה, תולעים, נפלים, חלב, אם צריך לבדוק צמר משום כ. ומסיק שעכשיו שנתרבו החכמות במלאכות יש לחוש). רפד, ב (כ. אוסר בכ"ש מדינא ואין שייך לחלק בין אפשר ללא אפשר).

נמכירתו
או"ח: נט (בגד שאבד בו כ. לא ימכרנו - כשאינו ניכר).

נאשעטנז
יו"ד: שנג (שיטות הפוסקים בשוע טוי ונוז, רש"י ור"ת ר"ש ורמב"ם. לבד בלי טוי' ואריגה. ב' תכיפות בלי קשר).

נבחידושים: כב, א-ב (כנ"ל. צריך שלשתם, או ב' מהם או א' מהם). כב, ב-ד (ג' שיטות באיסור מה"ת, שוע וטוי וארוג ביחד או שוע וטוי ושזור לחוד ומחובר ביחד, או שוע וטוי לחוד וארוג ביחד. כלאים בציצית. נוז הוא שזור או ארוג). רי, ד (כנ"ל).

נגפס"ד: רפד, ב (שוע טוי לבד ונוז ביחד. חוט פשתן שנארג בבגד צמר).

נדכלאי בהמה
יו"ד: רכא, ג (שור הישוב עם שור הבר וכיו"ב ל"ה כ.).

נהכלים
חו"מ: ל [לד, ד] (דינו כש"פ וכמעה כסף לענין טענה והודאה במקצת).

נופס"ד: ד, ב (צ"ל טפח על טפח. כיס של תפילין).

נזעיי"ע הגעלה. טבילה (טבילת כלים). טומאה וטהרה (כלים). מקוה (כלים). קדשים (מי חטאת). תערובות (כלים).

נחכללי הפוסקים
או"ח: ד, א (סה"ת תרם כו' של רבו הר"י). ט [טו, א] (ל' ושמא שבפוסקים אם אפ"ל דהיינו אפי' לכתחלה). יח, ד (אדה"ז בשו"ע - בכ"ד חזר בו מפני שנסמך יותר מדאי על המ"א). לז (הכרעה, כשהאוסרים והמתירים מזכירים שניהם. הלכה כדברי המכריע רק במשנה כו' או גם בפוסקים). מ, ד (הירושלמי מכריע כאביי נגד רבא וכריא"ז נגד התוס'). סא (שמעתי ב' רבינו הגדול כו' אין למדין הלכה מפי השמועה).

נטיו"ד: צט, ה (מאי דאשכחן גאון לאיסור כו' קשה לסתור דברים המפורשים להדיא). קכו, א (היכא שהסברה אינה מקובלת אמרינן ששא"פ שלא חילקו מסתמא חולקים ע"ז). קנא, ד (כשכ' ועוד טעם להיתר י"ל שמותר גם כשלא שייך הועוד). קנה, ג (דברי הסמ"ג לקוחים מסה"ת שקדם לו). קצז, ז (אם סומכים איחיד נגד רבים בשעה"ד. יחיד ורבים רק לשעה, ואם ב"ד אחר מסתבר לי' דעת היחיד יוכל לפסוק כותי'). קצז, ח (ס' פלוגתא עדיף משאר ס' דאלו ואלו דא"ח, ולכן עשה כדברי המיקל עשה אפי' בדאו'). רי, ג (אין מוסיפין וגורעין בס"ת ע"פ המסורת ואגדות רק מה שבא בגמ' בעיקר דין). רי, ו (ל' צריך ולא יכתוב שבהל' סת"ם אם הוי אפי' בדיעבד). ריא (אין מוסיפין וגורעין בס"ת ע"פ המסורת כו'). ריח [לז, ד] (בדרבנן בשעה"ד סמכו על היחיד במקום הרבים). ריח [לח, ד] (מנהג עוקר הלכה). רמז [ג, א] (בשו"ע מביא דיעה העקרית תחלה והב' בל' י"א). רסו, י (הרמב"ם דרכו לתפוס ל' הגמ'). שלו, א (כנ"ל). שלו, כג (מה דאשכח בפסקי גאונים לאסור בפי' ודייקינן מדברי פוסק אחר להתיר קשה לסתור דברים המפורשים אף בדרבנן).

סאהע"ז ח"א: כא, ב (מחלוקת הראשונים בגירסא בש"ס הוי כס' השקול). מט, ה (ס' פלוגתא עדיף מס' דתרי ותרי). מט, ו [ע, א] (כנ"ל). נה, ז (כנ"ל). צג, ז (הריטב"א כותב רבינו בשם רבו הכוונה לרמב"ן). קיב, א (אין לאמר קים לי כפלוני הגאון היכא דכל ישראל חולקין עליו). קלט, ב (קשה לסתור דברים המפורשים לאיסור בפוסקים עפ"י דיוק בפוסק אחר).

סאאהע"ז ח"ב: קסה, ד (צריך שבפוס' אם הוא רק לכתחלה). קצ, ד (קשה לסתור דברים המפורשים לאיסור בפוסקים עפ"י דיוק בפוסק אחר). רס (בשו"ע דיעה הא' עיקרית). ער, ה (לחוש למיעוט הפוס' בגיטין וקידושין). רצא, ז (פלוגתא דרבבתא עדיף מתרי ותרי). רצא, י (כשפוסק א' מסופק וא' פשיטא לי' אין ס' מוציא מידי ודאי. חילוק אם המסופק הוא בתרא. ב' ס' דפלוגתא אם הוי ס"ס. אם סומכין בדאו' על רוב פוס' המתירין). רצה, י (ס' פלוגתא עדיף מתרי ותרי). שה, א (מוחזק יכול לומר קים כמיעוט פוסקים אבל א"ל קים לי נגד פסק המחבר ורמ"א). שו, ב (בפלוגתא דרבוותא כשבטל הטעם סמכינן אמאן דמיקל). שז, ו (אין להעמיד יסוד על דקדוקים חלושים בדברי פוסק א' נגד פשט לשון הגמ'). תה [לא, ב] (יש לילך ודאי בתר התשו' יותר מהפסקי' כי מעשה רב). תנה (אין לסמוך על הקיצורים [הגהת רמ"א] אם לא לעיין בשרש ומקור הדין).

סבחו"מ: יב, ג [טז, ב] (ל' המשנה אם יש עדים אם יש לפרש אפי' ע"א). לא, ו (א"ל קים לי נגד הש"ע). מג [נ, ג] (י"א וי"ח ברמ"א, העיקר כדיעה הראשונה). מט, ד (אם יש לפסוק כרמ"א נגד רש"ל. אין למדים מל הכללות).

סגחידושים: ד, ד (אם יש לדייק מל' אפילו, דכ"ה גם בלא"ה). ה, ד (קשה לסתור דברים המפורשים לאיסור בפוסקים עפ"י דיוק בפוסק אחר). נד, ד (אין להביא ראי' מדברים העולים ע"פ כוונת איזה מקובל). נח, ב (אם י"ל דחייב היינו מדרבנן). קלד, א (אם יכול המוחזק לומר קים לי כמועטים נגד מרובים. נגד בעלי השו"ע. נגד אחרונים שראו את הראשונים). רכב, ג-ד (אין לתפוס תרי חומרי דסתרי אהדדי).

סדפס"ד: לה, ג-ד (ס' פלוגתא עדיף משאר ס' מ"מ כשנהגו כדיעה האוסרת גרע יותר). רפ, ג-ד (ל' צריך אינו אלא לכתחלה).

סהכללי התורה
או"ח: ה, ח (דון מינה ואוקי באתרא הוא דוקא במפורש).

סוחידושים: סו, ג (אם יש חילוק בדאו' בין לכתחלה לדיעבד. אם גם מדאו' י"ל שצ"ל לחומרא). סז, א-ב (מתי אמרינן דון מינה ואוקי באתרא רק להקל ולא להחמיר דאמרינן דיו כו' ומתי אמרינן אף להחמיר). ע, ג (פלוגתא דיש אם למקרא או למסורת דוקא כשמכחישין זא"ז או אפי' כשאין מכחישין). פא, א-ג (אין עונשין מן הדין. כשבת בתו מקורבא דבתו אתיא, ואחי האב מקורבא דאב אתיא מחלוקת אביי ורבא. בהמה וחי' שאין בהם שום סימן טהרה ק"ו מחזיר כו'. חילוק בין כרת מלקות וממון). רי, ב (אין מזהירין מן הדין. אין עונשין כו'. מתי אומרים היינו הך אלא דעדיפא מינה).

סזפס"ד: קמט, א (הנלמד מריבוי אם חייבין עליו כרת).

סחעיי"ע מדות שהתורה נדרשת בהן. שינה עליו לעכב.

סטכללי התלמוד
או"ח: ב, א (הלכה כרב באיסורי - לחומרא או גם לקולא). צג, ד (רב ור"י הלכה כר"י).

עיו"ד: מא, ד (ל"ק בסתם ול"ב בשם אמורא פסקינן כסתמא דגמ'). צג, יט (לפעמים אסור פי' מה"ת). צג, כ (כ"מ שנא' פטור חוץ משבת אם הוי פטור ומותר). צט, ה (אם גם באמוראים אמרי' שדברים המפורשים א"א לסתור מדיוקא). קכד (דרך המשנה להקדים מי שמעלתו יותר). קנד, ד (כל המחמיר בד"ס עליו להביא ראי'). קנה, ג (אמוראי פליגי וסוגיא דעלמא כחד הפוסק להיפך הוי טועה כו'). קסג, ב (עד כמה מדייקים בל' המשנה). קסג, ה (משנת ראב"י קב ונקי. מ"מ האמורא יכול לפסוק כיחיד נגד רבים וכ"ש כרבנן. מצינו בכ"מ הלכה דלא כראב"י), קצז, ז (לפנעמים מצינו דבדרבנן עושין כיחיד נגד רבים. יחיד ורבים חמור טפי מסוגיא דעלמא אזלא כחד). רי, א (דוקא מאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי. הלכה כריב"ל אפי' נגד ר' יוחנן). רכב, ג (ס' בבבלי אם יש לפשוט מהירושלמי. ס' דרבא שהוא בתרא אם יש לפשוט מרבה). רכו, ג (בכ"מ בגמ' ציינו התחלת פיס' מהמשנה ודבריהם סובבים עמ"ש אח"כ).

עאאהע"ז ח"א: יד, ח (כ"מ שנאמר ראי' הכוונה לב' עדים). טו, י (אם הלכה כר' יוחנן וכר' אבהו נגד חזקי'. בני ר' חייא יהודה וחזקי' נגד רי"ו ונגד ר' ינאי). יט, ב (לישנא קמא או בתרא עיקר. ואבע"א עיקר). נה, ח (אם שבקינן פשיטותא דקמא מקמי ספיקא דבתרא). נה, ט (אין להביא ראי' כ"כ מהזהר נגד לישנא דגמ'). נח, ה (כ"מ שיש איכא דאמרי או אבע"א לרי"ף ורמב"ם קי"ל כא"ד ואבע"א ולתוס' בתו' הלך אחר המחמיר). סג, א (כנ"ל. לריב"א חילוק בין א"ד לאבע"א). עו, ב (סתם משנה ומחלוקת בברייתא, חילוק אם בברייתא יחיד ויחיד או רבים, או מכריע). פ, ב (כשהגמ' אומרת ועוד אם אין ב' הטעמי מועילין זה בלא זה). צ, ד (אם שבקינן פשיטותא דאביי מפני ספיקותא דרבא, או פשיטותא דרבא מפני ספיקותא דר"א דבתרא). קכג, ב (מצינו דהלכה כר"ט נגד ר"ע). קלח, ד (המד"ר הוא אגדה ירושלמית וקאי בשיטת הירושלמי).

עבאהע"ז ח"ב: קנח, א (סתם משנה דאמוראי איירי באידך. כשאומרים זו דברי כו' או לאפוקי כו' אם זה ראי' שפסקי כאידך.). קצ, ו (דוחין הירושלמי מפני התוס' אף שלא הובאה בש"ס וכ"ש מבריי' שהובאה בש"ס). שז, יב (אשכחן ועוד שהוא מוכרח ובלעדו אין קולא). שיח, ה (ר' יוחנן רבו דר' אמי והלכה כותיה נגד ר' אמי).

עגחו"מ: ע, א (כשהגמ' או' אלא דכ"ע כו' אם מוכח מכך דכן ההלכה. חילוק אם הוה מצי למימר דכ"ע כאידך). ע, ג (ר"א ור"י אם הלכה כר"י). פו, ו (במשנתינו הלכה כרשב"ג ולא בברייתא).

עדחידושים: ח, א (הלכה כר"נ לגבי' רבא, שישב לפניו כתלמיד). יח, ד (סתם ואח"כ מחלוקת במס' אחרת). כא, ד (הלכה כת"ק דר' יוסי). מ, ב (אין סברא שא' יתיר והשני יחייב חטאת). מא, א (כנ"ל). סו, ד (מצינו שהירושלמי חולק עם הבבלי בגי' שבמשנה). עד, א-ב (במחלוקת תנאים או אמוראים שיש לכ"א קולא וחומרא הן בשל תורה והן בדרבנן אין להחמיר בשל תורה כשניהם ולהקל בדרבנן כשניהם אלא צריך לתפוס כא' מהן לקולא ולחומרא). קב, ב-ג (מתי הלכה כריב"ל נגד ר"י). קז, ג (ל' צריך משמע לכתחלה). קיד, ב (כשנאמר אינה מגורשת אפ"ל מדרבנן וכשנא' פסול אפ"ל מה"ת). קיח, א (הלכה כר"ע נגד ר"י, מלבד היכא שסתם מתני' כר"י). קכד, א (לצרף מחלוקת הירושלמי לעשות ס"ס). קנח, א (כר"נ וכשמואל בדיני, כאביי ורבא דבתראי). קסה, א (הלכתא כעולא אף נגד רב ושמואל. מארי דתלמודא). קעד, ד (כשנרמז בגמ' לא משגחינן בתוספתא החולקת). רי, ב (ל' פוטר על מה שאסור). ריד, ג-ד (היכא דאמוראי אליבא דרב פסקינן כשמואל). רכב, ד (איכא דאמרי ואיבע"א לגבי לישנא קמא מהו עיקר ומהו טפל). רמט, ד (כשסתם לן תנא כוותי' דר"מ פסקינן כוותי' גם נגד ר' יהודה ונגד ר' יוסי). רנ, א (אם פוסקים כחזקי' נגד ר' יוחנן).

עהפס"ד: מז, א (בעי' בגמ' דלא איפשטא אם מצרפים לס"ס). מז, א-ב (ב' פלוגתא דרבוותא הוי ס"ס). נט, ב-ג (במחלוקת שיש לכ"א קולא וחומרא אין להחמיר צריך לתפוס כא' מהן לקולא ולחומרא). קו, א-ב (ר' נחמן מארי' דתלמודא, אם אזלינן בתר גדול בחכ' ובמנין אפי' בדאו'). קיב, ג - קיג, ד (אין למדין מן הכללות שהלכה כסתם משנה והלכה כרשב"ג דלפעמים ניידינן מכללות אלו). קיד, א-ב (אם הלכך הוי ספק). קכ, א (כשפסקינן כר"י בר"י או כרשב"ג נגד רבנן זהו רק לחומרא). קנ, ד (אם יש לפרש אינו עובר עליו בכרת אבל חייב מלקות). רו, ב-ד (כשסתם לן רבי דברי ר"מ בל' ת"ק וחלק עליו ריה"ו אם קיי"ל כת"ק דהוא ר"מ. חילוק בין משנה לברייתא). רפ, ג-ד (ל' צריך אינו אלא לכתחלה). שי, ד (הלכה כרשב"ג במשנה ולא בברייתא).

עועיי"ע אלו ואלו דא"ח.

עזכנסת ישראל
חידושים: צא, ד (נק' פה. מפיה אנו חיים).

עחכרות שפכה
עיי"ע פצוע דכא.

עטכתב
או"ח: סז (מימין לשמאל).

פיו"ד: קעז, ג (אם הוי כדבור גבי נדר ושבועה וגבי עדות). קפד (חילוק בין רמיזא דניכר מיד לכ. דניכר רק ע"י קריאה).

פאעיי"ע גטין (שליחות ע"י כתב). כתיבה. נדרים (כתב). שבועה (כתב). שבת (כותב).

פבכתובה; תנאי כתובה
יו"ד: רכג (שיעורו ל' רו"ס, להאומרים ששיעורו נ' סלעי צורי. אך ברמ"א פסק שהכל לפי המקום, שלא יהי' קל לגרשה). ו (כשיש היתר לגרשה בע"כ ואין בידו מעות לכ.). ו, ג (הא דצריך להשליש גט וכ. היינו דוקא ביש לו עכשיו).

פגאהע"ז ח"א: קכג, א (אם יש לחלק בין היתר נישואין לכ. לענין דו"ח ולענין כופין). קלז, א (שני' אין לה כ. אפי' הכיר בה). קלז, ב (תוס' יש לה אפי' לא הכיר בה מחמת חיבת ביאה א"ז מקח טעות, אבל בחייבי כריתות א"ל תוס'). קמד (המנהג להוסיף שליש בתוס' כ. על הנדן אם כוללים בזה גם הריוח שנעשה אצל השליש. תלוי במנהג ומסתבר שהריוח שייך לחתן וגם האחריות עליו. נדן הוי כנצ"ב ואם האחריות על אבי הכלה גם הריוח שלה. תכשיטין שלה אין נכללים בזה).

פדחו"מ: לא, ז (הטעם דל"מ בי' קנין רק כתיבה. מתנאי ב"ד גובה מזונות מב"ח וכ. ממשועבדי ומ"מ באירכס אסור לשהות עמה).

פהחידושים: צב, ג (אבדה כ. אם יכול לטעון פרעתי). צו, ד (כשכותבת התקבלתי). קיח, ב (גם למ"ד כ. דאו' אינה גובה מה"ת מעידית, וגובה מה"ת כסף מדינה. אם גם נצ"ב בזיבורית). קיח, ד (בקנו מידו על המזונות אם גובה ממשעבדי אפי' באינן קצובין). קכ, ב-ג (כשמכר הבעל שדה המיוחדת לכ. אם בטל לאלתר או קיים עד שעת טירפא). קכ, ג (לקח מהאיש ואח"כ לקח מהאשה ונתן לה קצת מעות אם המקח קיים).

פופס"ד: שנא, ב (אם גובה ממלוה שהלוה קודם שעבודה, ומחפץ שנגנב ואחר מיתת בעל הוחזר).

פזעיי"ע ירושה (בעל).

פחארוסה
אהע"ז ח"ב: קסב (אם יש לה כ. אם גובה ממשועבדי בכתב לה).

פטחידושים: צו, ד (כשכ' ר' כסף צרוף אי גובה מהאירוסין, דמדינא אין לה רק כסף מדינה).

צדירה
אהע"ז ח"א: קמא (עולה עמו ואינה יורדת. כשהוא רוצה שיקבעו דירה בביתו והיא רוצה שיקבעו דירה בביתה).

צאהנקת הבן
אהע"ז ח"א: מה, א-ב (בגרושה במכירה כופה אותה להניק בשכר. אלמנה שאומרת איני ניזונית ואינו מכירה אם חייבת להניק. בחיי בעלה ואומרת אינה ניזונית אם חייבת להניק).

צבעיי"ע אישות (מינקת).

צגחזרת הקידושין והסבלונות
אהע"ז ח"א: קא (בנתגרשו או מת מנשואין אם הטבעת חוזרת).

צדיוצאת משום שם רע
אהע"ז ח"א: כד, ה-ו (בעדי כיעור הוי ימש"ר דגריעה מעוברת ע"ד. אם יוצאת בלא כ. אף בלא התראה).

צהמומים
אהע"ז ח"א: לא [מ, א-ב] (ארוסה שנמצאו בה מ. ואפשר שנולדו אחר אירוסין, אם מהני ברי של האב עם חזקת גופה נגד כאן נמצא כאן הי'). קל (משודך שנמצא בו מ. אם פטורה מקנס של תנאים. נמצא בה מ. מפסדת כתובתה אפי' קידשה וכינסה סתם. נמצא בו אין כופין אותו להוציא ואין מחייבין שתדור עמו. חילוק בין נולדו לנמצאו ובין ידעה בהן ללא ידעה ובין ארוסה לנשואה).

צומזונות
עיי"ע מזונות.

צזמנה - מאתים
חידושים: צא, א (אלמנה מהאירוסין ביהודה אם כ. מאתים).

צחמעשה ידיה
חידושים: צז, ג-ד (בשעה שניזונית אם מע"י ברשותו ויכול להקדישם. חילוק בין אשה שיכולה לאמר איני ניזונית ואיני עושה לפועל שיכול לחזור בחצי היום). צז, ד (מלאכות קטנות שמחוייבת אפי' הכניסה כמה שפחות). צח, א-ב (אם מחוייבת לשרת הסמוכים על שלחנו. פרטי המלאכות שמחוייבת).

צטמציאתה לבעלה
חידושים: צט, ג-ד (הטעמים שנאמרו לזה. איבה. מזונות. מברחת. חילוק בין מ. ע"י הדחק או עם מלאכתה).

קנכסי מלוג ונכסי צאן ברזל
אהע"ז ח"א: קלא (בהוא אומר לעלות, בשניות בממאנת ובאיילונית אם חוזרים בהוציאן לצרכן ובנגנבו).

קאאהע"ז ח"ב: שיג, ב (באיילונית וחייבי לאוין, דינם הפוך משאר נשים).

קבחידושים: כז, ד (בנצ"ב נערים נוטלתן זקנים ומשלם הפחת). פד, א (חילוק בין הכניסה לו לבין נפלו לה אח"כ). פד, ב (מתה שומרת יבם, לרבא לרש"י, יורשי הבעל שקלי נ"מ שנפלו לה או חולקים. הלכה כרבא או כאביי). פד, ב-ג (בנצ"ב לר"א ובר קפרא).

קגפס"ד: שמט, ב-ד (כשהבעל מוכר נצ"ב או נ"מ אם האשה יכולה לבטל מיד). שמט, ג (מי מוחזק בנצ"ב). שמט, ד (בשניהם לוו).

קדספק
אהע"ז ח"א: כד, ה (חילוק בין איני יודע אם פרעתיך לס' זנתה והפסידה כ.).

קהעוברת על דת
אהע"ז ח"א: כד, ו (חילוק בין עע"ד יהודית שצריך התראה לעע"ד משה שי"א שא"צ התראה ומפסדת כ.).

קושניות
חידושים: רטו, א (הוסיף שליש לנדוניתה כנהוג ומסרולשליש והי' ריוח אם היא מקבלת ההוספה והריוח).

קזתוספת כתובה
אהע"ז ח"א: ד בשאלה (שכותבים נדוניא בתוספת שליש בלי שאלת הבעל). ו בשאלה (כנ"ל).

קחאהע"ז ח"ב: שיב, ה (משום חיבת ביאה של אישות ולא של זנות).

קטחידושים: צא, ב (מחלוקת הר"ן ומרדכי אם כולל הכל יחד. במשפחות המיוחסות וכ' דחזי ליכי או שלא כ'). צו, ג-ד (כנ"ל).

קיכתותי מיכתת שיעוריה
חידושים: עא, ד (אם אומרים זאת גם בערלה).

קיאעיי"ע עבודת כוכבים (כתותי).

קיבכתיבה
פס"ד: רפג, ד (כ. אשורית בלי שרטוט).

קיגעיי"ע עיי"ע גטין (כתיבה; לשון הגט, כתיבה). כתב. מזוזה (כתיבה). ספר תורה (כתיבה). סת"ם. תפילין (כתיבה).