Sheiris Yehudah·Responsa Even HaEzer·Siman 44שארית יהודה·שו"ת אבן העזר·סימן מד

אסימן מד
מסל"ת שחזר בו מחמת יראה, אם נאמן לאסור¹³⁵⁶
מנחם יצא לעבודת מלך העולם¹³⁵⁷, לבו פתוח בתורה כפתחו של אולם¹³⁵⁸ ה"ה נ"א ידידי ידיד עליון ויראיו הרב המפורסם מוהר"מ מענדל¹³⁵⁹ שי'

בעל דבר השאלה דסיביר, הראני ידידנו הרב ר"א¹³⁶⁰ נ"י בהיותי בוויטעפסק. ושאלתיו מה דעתו בזה, והשיבני שדעתו בפשיטות להתיר על פי הגוי מסל"ת ושאמר קברתיו גם כן. ואף שלכאורה מאמר הגוי מכחשת אותו, מכל מקום לדברי שניהם מת, ועוד שהרי יש לומר שדברי שניהם אמת כמובן. ולא שת לבו¹³⁶¹ אל החזרה מה שהגוי הראשון חזר בו, וגם אנכי לא שאלתיו אחרי רואי שלא שם אל לבו, מפני שהי' הדבר ברבים ולא רציתי להכניס עמו בפלפולים בפני רבים. והן אמת נראה כי כל ספיקותיו דמר הוא מחמת החזרה, שלא רצה, לבדו בלי הסכמת חביריו, ליכנס בסלע המחלוקת שבין מהרי"ט ס"א סוס"י נ"ב ובין תשובות הב"י בדין מסל"ת סוס"י ד'¹³⁶², והיא גם כן מחלוקת הראשונים שבין מהר"י ווייל סי' קס"ד ובין מהרא"י סי' רכ"א¹³⁶³, בפירוש דברי מהר"מ ב"ב¹³⁶⁴. ואמנם בנידון דידן שהחזרה יש לה אמתלא מחמת יראה, נלפענ"ד שצדקו דברי הב"י שם בסוף דבריו, דאינו נאמן לאסור יותר מלהתיר, והוא תלמוד ערוך¹³⁶⁵ גבי ערלה שאינו נאמן לאסור, משום דלא נתכוין אלא להשביח מקחו, ופשיטא דאפילו מהרי"ט מודה בזה. ואולי חושש מעכ"ת לדעת ראבי"ה שברא"ש¹³⁶⁶ ומרדכי פ"ג דמ"ק¹³⁶⁷, דסבירא ליה דנאמן להחמיר אף בכה"ג, אך הנה שם מחלקותו בצדו בשם מהר"מ¹³⁶⁸, דאף המחמיר לא החמיר אלא בדבר שבידו, וכן פסק ביו"ד סי' י"ו¹³⁶⁹, והרשב"א¹³⁷⁰ סבירא ליה להקל אף בכה"ג¹³⁷¹, וכן פסק בשו"ע יו"ד סוס"י רצ"ד (עי' פרי חדש ליו"ד סי' ס"ט סוף ס"ק [מ]¹³⁷²). ולא עוד אלא שהרשב"א סבירא ליה אף בעדות אשה אינו נאמן אלא להתיר ולא לאסור כמו בשאר איסורין. ואם כן במשאל"ס דרבנן ודאי דיש לסמוך עליו. וכל שכן שגם לדעת מהר"ם פליגי מהר"י ווייל ומהרא"י, וכן מהרי"ט וב"י, והי' ראוי להתיר אפילו בחזרה ממש בלי שום אמתלא, ומכל שכן כשיש אמתלא וניכר שהאמת הוא כך.

גוע"ד השאלה השנית אשר נשאלנו בחורף העבר, לא נפלאת היא ולא רחוקה להתירה¹³⁷³ על פי תשובות הרא"ש כלל נ"א ועל פי תשובות מהרי"ק שרש קפ"ד¹³⁷⁴ ואין צריך לפרש לחכם כמי"ב¹³⁷⁵. אפס מה שכתב מעכ"ת להודיע לו אם נפל טעות בהעתק. בנו מודיעני שכתוב שם שם האחות שטשריע, והרי יכול לקרותו שצערא, וכידוע שכל הכתוב שם הוא בלשון עלגים ולעגי שפה, ולכן טעה בנו וכתב יו"ד במקום הרי"ש¹³⁷⁶, כי לא הי' יכול לכוין היטב ביאור השם. ובקשתי לזרז להחיש מכתבו אלי, כי כבר ביקשה האשה ממני פעמים רבות על ידי קרובה, והבטחתי להם שבבואה לכאן אושיב בית דין להתירה. ועתה כבוא מעכ"ת¹³⁷⁷, מוכרח אני להמתין עד בוא דבריו אלינו.