Chabad Library · Otzar HaChassidim
Sheiris Yehudah·
אסימן ג
עשיית כלים מתשמישי קדושה
נדרשתי לאשר שאלני שלוחו דמעל', בנידון הארון הקודש של כסף שרוצה להתיכו ולעשות ממנו כלים של הדיוט. הנה מדברי המ"א סי' קנ"ג ס"ק כ"ג משמע דכשם שיכול היחיד למכור תשמישי ספר תורה למ"ד הכי, הכי נמי מפקיע קדושת התשמישים שישתמש בהם הלוקח כל מה שירצה. ומשום הכי כתב דאף הריב"ש לא אסר אלא בספר תורה כו', ואף שבהדיא כתב הריב"ש סי' רפ"ה הטעם באיסור הס"ת דכמו שאין ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר יכולין להתנות ולהוריד ספר תורה מקדושתה כך אין יכולין להתנות בדמים להורידן כו', והכי נמי יש לומר בתשמישים96, אלא ודאי סבירא ליה להמ"א דבאמת דבתשמישים נמי יכולין להתנות ולהוריד מקדושתן, ולא דמי לספר תורה.
עשיית כלים מתשמישי קדושה
נדרשתי לאשר שאלני שלוחו דמעל', בנידון הארון הקודש של כסף שרוצה להתיכו ולעשות ממנו כלים של הדיוט. הנה מדברי המ"א סי' קנ"ג ס"ק כ"ג משמע דכשם שיכול היחיד למכור תשמישי ספר תורה למ"ד הכי, הכי נמי מפקיע קדושת התשמישים שישתמש בהם הלוקח כל מה שירצה. ומשום הכי כתב דאף הריב"ש לא אסר אלא בספר תורה כו', ואף שבהדיא כתב הריב"ש סי' רפ"ה הטעם באיסור הס"ת דכמו שאין ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר יכולין להתנות ולהוריד ספר תורה מקדושתה כך אין יכולין להתנות בדמים להורידן כו', והכי נמי יש לומר בתשמישים96, אלא ודאי סבירא ליה להמ"א דבאמת דבתשמישים נמי יכולין להתנות ולהוריד מקדושתן, ולא דמי לספר תורה.
באבל באמת אפילו אם תימצי לומר שכן הוא דעת המ"א, דבריו תמוהין מאד, דהא בהדיא תניא (מגילה כ"ו ע"ב) תשמישי קדושה נגנזין. ובית הכנסת97 שאני, לא מיבעי לדעת הרמב"ן98 דסבירא ליה דתשמישי מצוה נינהו, אלא אפילו לדעת הר"ן99 שם דסבירא ליה דהטילו חכמים חומר קדושה, מכל מקום אינו חמור כל כך כתשמישי קדושה עצמן. ובעל כרחך צריך לומר כן, דלא תקשי ליה מהתוספתא100 אבני מזבח שנפגמו כו', שהביא101 לעיל מזה, וכה"ג איתא בפ"ד דעבודת כוכבים102 שגנזו חשמונאי אבני מזבח ששיקצום כו', אע"ג דחיללוה, מכל מקום כיון דאשתמש לגבוה לאו אורח ארעא לאשתמושי להדיוט ואפילו אחרי שבירתן כדאיתא שם, והוא הדין כסף וזהב אפילו לאחר שהתיכן כדמוכח התם. ולפ"ז דברי הש"ע ביו"ד סימן רפ"ב סעיף י"ח103 הם כפשטן, דמאן דמתיר בס"ת הוא דמתיר בתשמישיה, ושם היתר א' להם שישארו בקדושתן אצל הלוקח, וגם טעם אחד הוא, דהא לא שנו אלא שלא מכרו כו' (מגילה שם104) קאי אכל הני דמתני', ומאן דאוסר בס"ת משום דלא קאי אלא אבית הכנסת לחודיה הוא הדין נמי דלא קאי אתשמישי ספר תורה, וחד טעמא לתרווייהו, דכמו שאי אפשר להתנות להוריד מקדושת עצמו כך אי אפשר להתנות על הדמים כמ"ש הריב"ש. משא"כ הרא"ש ונ"י סבירא להו דנהי דאי אפשר להתנות להוריד מקדושת עצמן אבל בקדושת דמיהן יכולים להתנות. אבל שיהיו יכולים להתנות להוריד מקדושת עצמן גם בתשמישים ליכא למ"ד.
גולזאת לא מצאתי לו היתר אלא לעשות מזה טסין או כתר לס"ת דעילויא הוא, ואפילו למכרה בשביל כך, כגון להקהל, יש לסמוך על דעת המתירין בספר תורה. ובפרט כי לפי מה ששמעתי שמתנה היא ביד מעל', והרי היא כאילו כבר עבר הנותן ומכר על מנת למכור, מאחר שידע שאין למעל' ס"ת כמדה זו, או שמדומה לקבל בחובו, דבזה יש להתיר המכירה לכו"ע.
דובזה אצא ואומר שלום מאדה"ש.