Sheiris Yehudah·Responsa Orach Chaim·Siman 4שארית יהודה·שו"ת אורח חיים·סימן ד

אסימן ד
בניית בית ע"י האדון בשבת¹⁰⁵
שאלה
אשאל ממעכת"ה בעובדא דאתאי לידן, בנידון בית שהתנדב האדון לבנות לנו על גבי חצר, שנתנו אנחנו עבורו מעות סך מסויים, ודיישי אמיצרי אבל לא בחפירה וכו'¹⁰⁶, אם מותר להניחו לבנות בשבתות ויו"ט וחוה"מ ע"י פועלין שלו שבונה.

בכי הנה¹⁰⁷ בתשו' מהר"י הלוי אחי הט"ז סי' י החמיר מאד במקבלי קבולת, אף גם במקום שהמנהג בקבולת, הגם דלא שייך כאן טעם שכתבו התוס'¹⁰⁸ בשם ר"י לחלק בין בית לשדה, משום דסבירא ליה עיקר החילוק כמ"ש התוס' (במסכת עבודת כוכבים) בשם הר"מ¹⁰⁹ דבבית אין להאין יהודי חלק ביה, ואם כן אף במקום שהמנהג בקבולת אסור. ולפי דעתי דסבירא ליה כמ"ש הפרי מגדים סי' רמ"ג בשם הר"ן¹¹⁰ דהטעם הוא משום דלא מחזי להו לאינשי הפרש בין קבלנות לשכיר יום כו'.

געוד יש כאן מיחוש עפ"י מ"ש בתשובת פנים מאירות סי' ל"ח¹¹¹ דהיכא דהישראל מרויח בזה אסור לכולי עלמא, ושכן הוא דעת הרמב"ם¹¹² גם כן, דלא כמ"ש עליו הראב"ד בהשגות¹¹³, וכן פירש דבריו המ"א סי' רמ"ד¹¹⁴, והכא נראה דיש ריוח, כי אם לא יבנו בירח האתנים שרובו קדוש¹¹⁵ וימות הסתיו ממשמשים יכול להיות שלא יוגמר בחורף, וזמן היריד קצוב שכירות בית סך רב כו'.

דאמנם מצד אחר יש להקל גם כן, דהיינו לדעת הרב המגיד¹¹⁶ שבפרי מגדים, דשם הטעם משום דחשדי ליה בשכירי יום, ואם כן במקום שנהגו בקבולת מותר¹¹⁷.

הועוד יש צד להתיר גם לפמ"ש ר"י הלוי, כיון דהדבר הוא מעשה רב ויש לו פרסום והויא דומיא דמרחץ כשנתפרסם הדבר¹¹⁸, וכל שכן לפי הגירסא לשנים רבות שבטור סי' רמ"ג. ואי משום האורחים שיבאו, אם ישמעו שהוא שלנו, ישמעו שהאדון בונה, ולחוש שישמע זה ולא זה הוא רחוק. ועיין בפרי מגדים על המ"א¹¹⁹ סס"ק י"ג ומיהו בשר הבונה בית לישראל כו' עי"ש.

וועוד דכאן יש להשר חלק בגוף הבית, כיון שבונה בנינים חדשים בצירוף עם הישנים. ומי יודע אולי יבקש מעות¹²⁰.

זעל כל אלה אני מבקש תשובתו הרמתה כי מי כהחכם וכו' וכיד ה' הטובה עליו ישיבני.

חתשובה
ברך לקחתי ביום אתמול צום גדלי', ואשיב מפני הכבוד בקצרה, כי בעה"ד¹²¹ ירט לנגדי ולא נתנני די השיב רוחי. ולזאת לא אאריך בטעמים וראיות רק עיקר הדין, שבשעת הדחק והפסד כזה שהשעה עוברת יש לסמוך¹²² על דעת התוס' ורא"ש ומרדכי וסה"ת, דעיקר איסור מראית העין משום שהרואה אומר שכירי יום נינהו, ולא משום דמחזי כשכירי יום כדעת הר"ן ומגיד משנה. ומצאתי און לי בכתבי הגאון אחמו"ר ז"ל נבג"מ.

טוגם מה שהאריך בדעת הפנים מאירות סי' ל"ח, הנה גם דעתו שבבנין בית אין איסור מדינא, ואף שיש הרוחה שבלא שבת יוגמר ביו"ד שבועות ועם שבת יוגמר בט' שבועות כמבואר שם להדיא. ואף גם שיש להאריך בעיקר דינו של הפנים מאירות¹²³, וכבר האריך בזה הגאון אחמו"ר ז"ל בכתביו¹²⁴.

יאך מה שיש לחוש בכאן הוא משום שהשר עושה בטובת הנאה, ואם כן אם רואהו בשבת צריך למחות כמבואר בסי' רנ"ב¹²⁵. אמנם בשעת הדחק והפסד מרובה כזה לבי אומר לי לצדד להיתר, מאחר שאין הפועלים עושים בטובת הנאה לישראל אלא הם עושים בציווי השר, והשר שמצוה הוא בטובת הנאה, וכל כהאי גוונא אין למחות.

יאודי בזה לחכם כמותו ואין צריך לפרש יותר, ובפרט שבהע"ד נחוץ מאד, ועוד חזון למועד, ואבוא אי"ה בארוכה¹²⁶.

יבידידו לנצח

יגיהודא ליב