Sheiris Yehudah·Gateway of Traditionשארית יהודה·שער השמועה

אסימן א
דיבוק הבתים כדי שיהי' המרובע מכוון⁴¹
עוד אשאל מכבוד תו' על דבר אשר העידו בפני שני סופרים מיאנאוויטש, על הרב הג' מרנא מהרי"ל ז"ל, שנתן את תפלה של ראש שלו לדבק מעט הבתים, כדי שיהי' הריבוע מכוון. ואם הוא כן, מסתמא הורה לו רבנו הגדול נ"ע.

בסימן ב
יין צמוקים, שממלאים מים וסוחטין אותן⁴²
שמעתי מדודי הרב הג' מוהרי"ל ז"ל, שעמד על לשון ומעצרינן להו שבהרי"ף⁴³, ע"כ היה דעתו דהפירוש שאין נותנין מים רק כדי שיבלעו בהצמוקים עד שיתפחו הצמוקים ביותר ותו לא מידי, ואחר כך מעצרינן להו להצמוקים, היינו שסוחטין אותן. וזהו דוגמת איצרא דכרתי בגיטין ר"פ מי שאחזו (דס"ט סע"ב), שפרש"י סחיטת כרישין. ובב"ב פרק לא יחפור (דכ"ה סע"ב) הוו הנך עצורי, ופרש"י עוצרי שומשמין לעשות שמן. ועד"ז הוא ענין סחיטת הצמוקים, וזהו ומעצרינן להו, אבל לא שיתן מים שלא היו בלועים בהצמוקים.

גוכן מצאתי בפרי מגדים בא"ח סי' תס"ב במ"א סק"[ו] שכתב ומלת מעצרינן שכתב הרי"ף צריך קצת ביאור עכ"ל. ורוצה לומר שזהו לא כמ"ש הרשב"ץ⁴⁴, הובא ב"י סי' תס"ב בבדק הבית, כי המים ששרה בהם הצמוקים נשתנו מברייתם אחר שנשרו בהם הצמוקים עכ"ל. דדבריו מבוארים דהיינו גם המים שלא נבלעו תוך הצמוקים כלל הם חשובים יין. וע"ז הערה הפרי מגדים דאם כן לא אתי שפיר מה שכתב הרי"ף ומעצרינן להו כו'.

דוכן משמע מלשון בה"ג בהל' קידוש והבדלה⁴⁵ מייתי עינבי יבישתא דכמישן בגופניהו ותארי להו במיא ועצר להו כו' דתניא ושל צמוקים כו'. וכן הוא לשון רבינו נסים שהביא הרא"ש פ"ק דכתובות סי' [טז] וישרה הצמוקים במים ויסחוט אותם. ועוד דהא ודאי ענבים שאינן צמוקים עדיפי טובא מצמוקים, והנה הבה"ג והרי"ף שם כתב תחלה ואי לית ליה חמרא מביא עינבי ועצר להדן כו', דאמר רבה סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קדוש היום, והתם לא הזכירו שישרה אותם במים ושגם המים ששרו בהן יהי' עליהן תורת יין, ומדוע גבי צמוקים נאמר כן. אלא משמע גבי צמוקים גם כן לא כוונו רק למים שנבלעו בהצמוקים, שכיון שנתייבשו ועל ידי מים אלו חוזרים לקדמותן זהו חשוב יין לענין קדוש ובפה"ג.

הסימן ג
שלושה ללידה – אם צריכה מעת לעת⁴⁶
יולדת שבעה בתשרי בזמן המנחה. כתב בתרומת הדשן סי' קמ"ח⁴⁷ שאין להאכילה ביוהכ"פ אם לא אמרה צריכה אני, דלא בעינן הנך ג' ימים מעת לעת, אע"פ שהביא קצת סברות דבעינן מעת לעת, דחה אותם.

וולמעשה פסק דו"ז הה"ג מוהרי"ל זצ"ל ביולדת כהנ"ל והיא רכה וענוגה להאכילה ביוהכ"פ פחות מכשיעור. וטעמו הי' ג' סברות, הא' מה שהחליט התה"ד לדחות לגמרי הדעה דבעינן מעל"ע לשעות אינו מוכרח, וגם בהריטב"א בעירובין (דס"ח) הובאה סברא זו⁴⁸, אלא שנראה שלא סמך על זה. הב' שיש לומר התה"ד לא אסר בהחלט אלא שאין להאכילה כשיעור, אבל על פחות מכשיעור אינו מוכרח מדבריו. הג' דרכה וענוגה שאני. וכן עשו מעשה כדבריו.

זסימן ד
נקב בטחול מתולדתו בעב שבדק⁴⁹
שמעתי מאדמו"ר⁵⁰ שי' שדו"ז הה"ג המפו' המנוח רי"ל מייאנוויט[ש] הורה להקל בעגלים אע"פ שאינו מצוי כל כך, רק שהקפיד דוקא שה[נקב] יהי' בדק שבעב, אם מטעם ששם הוא מצוי, ואם מטעם הנ"ל דאינו אלא טרפה מספק וכנ"ל, ובשוורים לא אתי לידי', ועל דרך שכתב הפלתי⁵¹ שהזכיר רומע"כ (שעסק חמשים שנה בהוראות ולא הובא לפניו בגסות כי אם פעם אחת).

חאחר זה סיפר לפני כ"ק, שנזכר שזה רבות בשנים אשר נשאלה פה שאילה לענין נקבים הנמצאים בטחול ולא רצה אז להורות בזה להיתר, ובאותו פרק הי' פה קהלתינו הרב הגאון⁵² ז"ל מקאליסק, והוא גם הוא לא רצה להורות היתר, עד שנסע הקצב לייאנאוויטש להה"ג רי"ל והתירו. ולפי הנראה שהמעשה הי' לענין גסה, דאילו לענין עגל ודקה הרי לא הי' כדאי להקצב הוצאות הנסיעה מחמת זה והוצאה היתה יתירה על השבח.

טסימן ה
חזקת היתר דאיתרע⁵³
ובהא אתי שפיר לדעת רבינו יונה⁵⁴ טעמא דאביי ורבא⁵⁵ דלא מוקמינן על החזקה מדאורייתא, משום דכיון דודאי זרק לה קדושין הרי אנו רואים שנעשה איזו מעשה באשה זו ולא שייך לומר עליך הראי' שנעשה מעשה (וכ"כ הרשב"א בחידושי בחולין דמ"ו⁵⁶ כיון שהוחל הטורף ואנו מסופקים על הגמר כו' עיי"ש. מפי דודי נ"י).

יסימן ו
אווזות שנמצא שחור בראשי חרטומיהן⁵⁷
נידון אווזות שנמצא שחור בראשי חרטומיהן. כבר נשאלה שאלה זו בלאחעוויץ ביריד העבר מלפני דודי הרב מוהרי"ל מק"ק ייאנוויטש, ואני הייתי ג"כ באותו מעמד, והורה שלא לאכול אותם, ואמר לי שיש בספר בית אברהם⁵⁸ פלפול גדול בדין זה.

יאסימן ז
סירופ של סוכר שמסננים על ידי דם⁵⁹
נידון הסיראפ דודי אסרו. וכמדומה לי שהוא מפני הדם אשר שופכין לתוך הסוקער והסיראפ הוא הפסולת.

יבסימן ח
בכיה ורמיזה במסל"ת להתיר אשה⁶⁰
ודודי הה"ג ר' ליב ז"ל הביא ראיה דרמיזא מילתא היא ממ"ש בגמרא פ"ב דב"ק (דף כ"ד ע"ב) דקמרמזי רמוזי.

יגסימן ט
שמות גטין⁶¹
ראיתי באיזה ענינים דוגמא לזה מדודי הרה"ג מוהרי"ל זצ"ל שצוה לכתוב כן לבאר השמות כפי שנקראים⁶².

ידסימן י
שם אשה מסיה שנקראה על שם איש משה⁶³
ראיתי מעשה ממו"ר הה"ג רי"ל ז"ל שסידר משיה⁶⁴.