Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אע מי הם הפטורים מקריאת שמע
ובו ה' סעיפים
נשים ועבדים
א נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע, מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא, שאין מצותה אלא בזמן שכיבה ובזמן קימה. ומכל מקום נכון הוא ללמדם שיקבלו עליהם עול מלכות שמים ויקראו לפחות פסוק ראשון. וכן פטורין מברכות קריאת שמע, שיש להם גם כן זמן קבוע של ערב עד נץ החמה ושל שחר עד ד' שעות, כמו שנתבאר בסי' נ"ח. ומכל מקום חייבין בזכירת יציאת מצרים, שהוא מצות עשה שלא הזמן גרמא, שמצותה ביום ובלילה. לפיכך יש להם לברך הברכה שנתקנה על יציאת מצרים שהוא אמת ויציב. וכיון שהם חייבים בתפלת י"ח, כמו שיתבאר בסי' ק"[ו], יש להם גם כן לסמוך גאולה לתפלה (ואם (א) רצו לברך גם שאר ברכות של קריאת שמע וגם פסוקי דזמרה וברכותיה, הרשות בידם):
ובו ה' סעיפים
נשים ועבדים
א נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע, מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא, שאין מצותה אלא בזמן שכיבה ובזמן קימה. ומכל מקום נכון הוא ללמדם שיקבלו עליהם עול מלכות שמים ויקראו לפחות פסוק ראשון. וכן פטורין מברכות קריאת שמע, שיש להם גם כן זמן קבוע של ערב עד נץ החמה ושל שחר עד ד' שעות, כמו שנתבאר בסי' נ"ח. ומכל מקום חייבין בזכירת יציאת מצרים, שהוא מצות עשה שלא הזמן גרמא, שמצותה ביום ובלילה. לפיכך יש להם לברך הברכה שנתקנה על יציאת מצרים שהוא אמת ויציב. וכיון שהם חייבים בתפלת י"ח, כמו שיתבאר בסי' ק"[ו], יש להם גם כן לסמוך גאולה לתפלה (ואם (א) רצו לברך גם שאר ברכות של קריאת שמע וגם פסוקי דזמרה וברכותיה, הרשות בידם):
בקטנים
ב קטנים פטורים מקריאת שמע, אע"פ שיש בה קבלת מלכות שמים, כמו שפטורים משאר כל המצות. והוא שלא הגיע לחינוך. ויש אומרים שאפילו הגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בקריאת שמע וברכותיה, לפי שאין מצוי אצלו בזמן קריאת שמע בערב, וישן הוא בבקר. וראוי לנהוג כסברא הראשונה. ולדברי הכל חייב לחנכו בתפלה אם הגיע לחינוך, כמו שיתבאר בסי' ק"ו:
ב קטנים פטורים מקריאת שמע, אע"פ שיש בה קבלת מלכות שמים, כמו שפטורים משאר כל המצות. והוא שלא הגיע לחינוך. ויש אומרים שאפילו הגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בקריאת שמע וברכותיה, לפי שאין מצוי אצלו בזמן קריאת שמע בערב, וישן הוא בבקר. וראוי לנהוג כסברא הראשונה. ולדברי הכל חייב לחנכו בתפלה אם הגיע לחינוך, כמו שיתבאר בסי' ק"ו:
גחתן
ג הכונס את הבתולה פטור מקריאת שמע וברכותיה ומן התפלה (עיין סימן ק"ו) כל ג' ימים אחר כניסתו לחופה, אם לא עשה מעשה, מפני שהוא טרוד במחשבתו טרדת מצוה, שמחשב על עסק הבתולים. וג' ימים אלו הם לבד מיום החופה, כגון אם היתה החופה ביום ד', פטור מקריאת שמע מליל ד' עד ליל מוצאי שבת ולא עד בכלל, מפני שלאחר ג' ימים כבר נתקררה דעתו ואין טרוד עוד במחשבתו.
ג הכונס את הבתולה פטור מקריאת שמע וברכותיה ומן התפלה (עיין סימן ק"ו) כל ג' ימים אחר כניסתו לחופה, אם לא עשה מעשה, מפני שהוא טרוד במחשבתו טרדת מצוה, שמחשב על עסק הבתולים. וג' ימים אלו הם לבד מיום החופה, כגון אם היתה החופה ביום ד', פטור מקריאת שמע מליל ד' עד ליל מוצאי שבת ולא עד בכלל, מפני שלאחר ג' ימים כבר נתקררה דעתו ואין טרוד עוד במחשבתו.
דבמה דברים אמורים, בזמן הראשונים שהיו מכוונים היטיב בקריאת שמע. אבל עכשיו שגם שאר בני אדם אינם מכוונים כראוי, גם הכונס את הבתולה קורא קריאת שמע וברכותיה ומתפלל, כשאר בני החופה שאינם פטורים אלא בשעת המשתה, כמו שנתבאר בסי' ל"ח.
הודין שכור לקריאת שמע יתבאר בסי' צ"ט:
ועוסק בצרכי צבור
ד היה עוסק בצרכי רבים והגיע זמן קריאת שמע, לא יפסיק, אלא יגמור עסקיהם, ואחר כך יקרא, אם נשאר עת לקרות.
ד היה עוסק בצרכי רבים והגיע זמן קריאת שמע, לא יפסיק, אלא יגמור עסקיהם, ואחר כך יקרא, אם נשאר עת לקרות.
זבמה דברים אמורים, בדורות הראשונים שהיו עוסקים עמהם לשם שמים. אבל עכשיו אין לפטור מקריאת שמע, אלא אם כן אין מי שישתדל אלא הוא, שאז אפילו עוסק בהצלת ממונם לבד, עוסק במצוה הוא ולא יפסיק.
חומכל מקום טוב שיקרא פסוק ראשון וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, אם אפשר לקרות במקום שהוא עוסק, שלא יצטרך להפסיק עסקיהם.
טועכ"פ חייב להזכיר יציאת מצרים אפילו לאחר שעבר זמן קריאת שמע, שזו היא מצוה בפני עצמה ומצותה כל היום, ולכן לאחר שגמר עסקיהם יאמר איזה פרשה שיש בה יציאת מצרים, אם כבר עברה שעה ד', שאינו אומר עוד ברכת אמת ויציב כמו שנתבאר בסי' נ"ח:
יעוסק באכילה, דין, מרחץ, תספורת או מלאכה
ה היה עוסק באכילה (אפילו בסעודה קטנה), או שהיו עוסקים בדין (אפילו בגמר דין), או שהיה במרחץ (ואפילו להזיע בעלמא), או שהיה עוסק בתספורת, או שהיה מהפך בעורות וכל כיוצא בעסקים אלו שיש לחוש שמא ימשך בהם, כמו שיתבאר בסי' רל"ב, צריך להפסיק ולקרות, אע"פ שיש שהות לקרות לאחר שיגמור עסקים אלו, גזירה שמא ימשוך בהם ויעבור זמן קריאת שמע. ואינה דומה לתפלה שאם התחיל אין צריך להפסיק, כמו שיתבאר שם, לפי שקריאת שמע הוא מן התורה החמירו בה יותר. לפיכך קוראה בלא ברכותיה, שברכותיה הם גם כן מדברי סופרים.
ה היה עוסק באכילה (אפילו בסעודה קטנה), או שהיו עוסקים בדין (אפילו בגמר דין), או שהיה במרחץ (ואפילו להזיע בעלמא), או שהיה עוסק בתספורת, או שהיה מהפך בעורות וכל כיוצא בעסקים אלו שיש לחוש שמא ימשך בהם, כמו שיתבאר בסי' רל"ב, צריך להפסיק ולקרות, אע"פ שיש שהות לקרות לאחר שיגמור עסקים אלו, גזירה שמא ימשוך בהם ויעבור זמן קריאת שמע. ואינה דומה לתפלה שאם התחיל אין צריך להפסיק, כמו שיתבאר שם, לפי שקריאת שמע הוא מן התורה החמירו בה יותר. לפיכך קוראה בלא ברכותיה, שברכותיה הם גם כן מדברי סופרים.
יאבמה דברים אמורים, כשהתחיל באיסור, דהיינו שהתחיל לאכול תוך חצי שעה לעלות השחר, או שנכנס למרחץ או להסתפר (או לבורסקי) להפך בעורות או מלאכה אחרת כיוצא בהן לאחר שעלה עמוד השחר, שקודם עלות השחר מותר ליכנס למרחץ או להסתפר אפילו בסמוך לעלות השחר ממש, כמו שיתבאר בסי' פ"ט.
יב(אבל לאחר שעלה עמוד השחר אסור להתעסק בצרכיו עד שיתפלל, כמו שיתבאר שם, ואפשר דהוא הדין לקריאת שמע, שהיא קבלת מלכות שמים, ולא דמי לאכילה, דהיינו טעמא שיתפלל על דמו[)].
יגאבל אם התחיל בהיתר, אין צריך להפסיק אפילו לקרות קריאת שמע אם יש שהות לקרות לאחר שיגמור. ואם היה מתיירא שמא ימשוך ויעבור זמן קריאת שמע ופסק וקרא קריאת שמע, הרי זה משובח. ואינו דומה לתפלה, שהוא הדיוט, כמו שיתבאר בסי' רל"ב.
ידויש אומרים שהעוסק באכילה צריך להפסיק לתפלת השחר אפילו התחיל בהיתר, הואיל ואיסור אכילה קודם התפלה הסמיכוהו על לא תעשה שבתורה, שנאמר לא תאכלו על הדם, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם, כמו שיתבאר בסי' פ"ט (וכיון (ב) שצריך להתפלל צריך גם כן לקרות קריאת שמע וברכותיה, כדי לסמוך גאולה לתפלה). וכן עיקר, כמו שיתבאר שם:
טוקונטרס אחרון
(א) ואם רצו כו'. עיין סי' י"[ז], ובסי' תכ"ו, ובשו"ע מבואר דאין לחלק בין וצונו לשאר ברכות, ובלאו הכי נמי כל שכן הוא:
(א) ואם רצו כו'. עיין סי' י"[ז], ובסי' תכ"ו, ובשו"ע מבואר דאין לחלק בין וצונו לשאר ברכות, ובלאו הכי נמי כל שכן הוא:
טז(ב) וכיון שצריך כו'. ואפשר בלאו האי טעמא אסור גם קודם קריאת שמע, שהוא עיקר קבלת מלכות שמים, ויש בה משום ואותי השלכת כו':