Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אפסקי הסדור
סדר התרת נדרים
מבואר בגמרא ובפוסקים, שאין שייך שאלה היתר והפרה רק לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע במה שנוגע לעצמו בלבד, כגון אוכל או לא אוכל אישן או לא אישן וכדומה. אבל במה שנודר או נשבע לחבירו או לשום מי שמשביעו, יהיה מאיזה עם ודת שיהיה, אין מועיל שום היתר והפרה ושאלה בעולם.
סדר התרת נדרים
מבואר בגמרא ובפוסקים, שאין שייך שאלה היתר והפרה רק לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע במה שנוגע לעצמו בלבד, כגון אוכל או לא אוכל אישן או לא אישן וכדומה. אבל במה שנודר או נשבע לחבירו או לשום מי שמשביעו, יהיה מאיזה עם ודת שיהיה, אין מועיל שום היתר והפרה ושאלה בעולם.
בבערב ראש השנה קודם חצות. וטוב שיהא עדה שלמה: שמעו נא רבותי כו'.
גואחר כך מוסר מודעה לפניהם ואומר בלשון הזה: הרי אני מוסר מודעה כו'.
דסדר הנזיפה יאמר לפני העדה: אם עברתי כו'.
האז יתרחק מן העדה הקדושה ד' אמות ויחלוץ מנעליו וירחץ ידיו וישב על הארץ כאבל ויתן אפר על ראשו ויאמר זה: הריני יושב כו'.
וואחר כך קוראים אותו הבית דין ואומרים: אחינו אתה כו'.
זיעמוד מן הארץ ויתפלל בדמעות שליש: יהי רצון כו'.
חואזי גם המתירין משיבין לו בלשון הזה: כלם יהיו מותרים לך כו'.
טקידוש לראש השנה
בליל שני של ראש השנה נוהגין להניח פרי חדש בפני המקדש ויתן עינו בו ויאמר שהחיינו. ואם אין פרי חדש מצוי, מכל מקום יאמר שהחיינו.
בליל שני של ראש השנה נוהגין להניח פרי חדש בפני המקדש ויתן עינו בו ויאמר שהחיינו. ואם אין פרי חדש מצוי, מכל מקום יאמר שהחיינו.
יבראש השנה בלילה ראשונה נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש בתחלת הסעודה. וצריך לברך בתחלה ברוך כו' בורא פרי העץ, ואחר כך יאמר יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.
יאתפלת ראש השנה
כשחל ליל ב' במוצ"ש אומרים כאן ותודיענו.
כשחל ליל ב' במוצ"ש אומרים כאן ותודיענו.
יבבליל ראש השנה קודם קדיש בתרא אומרים לדוד מזמור.
יגאין לומר בראש השנה אבינו מלכנו שיש בו הזכרת חטא או עון, כגון אבינו מלכנו חטאנו או סלח ומחול וכו' וכיוצא בזה.
ידנוהגין בליל הראשון של ראש השנה לומר לחבירו לשנה טובה תכתב ותחתם.
טובראש השנה ויום כפור בשעת הוצאת ס"ת יאמר ג' פעמים י"ג מדות קודם בריך שמיה, ואחר כך יאמר תפלה זו [רבונו של עולם].
טזסדר תקיעות
אחר קריאת התורה יכין עצמו לתקוע בשופר ויאמר קפיטיל זה ז' פעמים: למנצח לבני קרח מזמור.
אחר קריאת התורה יכין עצמו לתקוע בשופר ויאמר קפיטיל זה ז' פעמים: למנצח לבני קרח מזמור.
יזהתוקע מתחיל וגם הקהל יאמרו כל פסוק ופסוק: מן המיצר גו'.
יחויתודה בלחש.
יטמוסף לראש השנה
ואחר כך מתפללין מוסף. ותוקעין גם בלחש תשר"ת תש"ת תר"ת [אחר מלכויות, ואחר זכרונות, ואחר שופרות].
ואחר כך מתפללין מוסף. ותוקעין גם בלחש תשר"ת תש"ת תר"ת [אחר מלכויות, ואחר זכרונות, ואחר שופרות].
כקבלה בשם הרוקח, כשחזן אומר הוא אלהינו אין עוד, יאמרו הקהל פסוקים אלו: אתה הראת גו'.
כאבראש השנה ויום הכיפורים במוסף, קודם שאומר הש"צ וכתוב, אומרים אבינו מלכנו.
כבבקדיש שלם קודם תתקבל, תוקעין תשר"ת תש"ת תר"ת.
כגסדר תשליך
אחר מנחה יום א' דראש השנה קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על החסדים וגם דגים רומזים על עינא פקיחא, ויאמר י"ג מדות שבפסוקים מי אל כמוך, שהם כנגד י"ג מדות ה' ה' אל רחום וגו', ויכוין בכל מדה אל מדה אחת שבפסוק ה' ה' אל רחום וגו', ולא יאמרם. ואחר כך מן המצר וגו' והם כנגד ט' מדות ה' ארך אפים וגו'. ויאמר מזמור רננו צדיקים, ואחר כך יאמר לא ירעו וגו', יהי רצון, יהיו לרצון.
אחר מנחה יום א' דראש השנה קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על החסדים וגם דגים רומזים על עינא פקיחא, ויאמר י"ג מדות שבפסוקים מי אל כמוך, שהם כנגד י"ג מדות ה' ה' אל רחום וגו', ויכוין בכל מדה אל מדה אחת שבפסוק ה' ה' אל רחום וגו', ולא יאמרם. ואחר כך מן המצר וגו' והם כנגד ט' מדות ה' ארך אפים וגו'. ויאמר מזמור רננו צדיקים, ואחר כך יאמר לא ירעו וגו', יהי רצון, יהיו לרצון.
כדסדר כפרות
בערב יום הכיפורים מנהג לשחוט תרנגול לבן, הנקרא גבר, ושוחטים אותו באשמורת הבוקר, אחר סליחות, כי אז חוט של חסד גובר בעולם, ואנו שוחטין אותו להכניע הגבורות, ומוציאין ממנו דמו כדי להמתיקו. ונקרא כפרה כמו שעיר המשתלח.
בערב יום הכיפורים מנהג לשחוט תרנגול לבן, הנקרא גבר, ושוחטים אותו באשמורת הבוקר, אחר סליחות, כי אז חוט של חסד גובר בעולם, ואנו שוחטין אותו להכניע הגבורות, ומוציאין ממנו דמו כדי להמתיקו. ונקרא כפרה כמו שעיר המשתלח.
כהויהיו הכפרות כפי חשבון בני אדם שבבית, זכר לזכר נקבה לנקבה, ולמעוברת שוחט ג', אחת בשבילה וזכר ונקבה בשביל ספק הולד.
כוויאמר ג' פעמים בני אדם.
כזבערב יום הכפורים יש להרבות באכילה ושתיה כמו שיעור ב' ימים, ערב יום כיפורים ויום הכיפורים.
כחמלקות ילקו קודם טבילה ומנחה.
כט[כל נדרי]
בענין הספרים שמוציאין ליל יום הכפורים ואומרים עליהם כל נדרי, היא מצוה גדולה לקנות ספר ראשון.
בענין הספרים שמוציאין ליל יום הכפורים ואומרים עליהם כל נדרי, היא מצוה גדולה לקנות ספר ראשון.
לויאמר פסוק: אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה.
לא[ליל יום כפור]
וטוב שלא לישן בליל יום הכפורים אלא לעסוק בתורה.
וטוב שלא לישן בליל יום הכפורים אלא לעסוק בתורה.
לבאחר ערבית יש לומר ד' מזמורים הראשונים שבתהלים, כי יש בהם ש"י תיבות כמנין קרי, ור"ת וס"ת מהמזמורים מנין קל"א, כמנין סמא"ל, כדי להנצל מקרי. וגם יכוין בשם יהו"ה בנקוד בִּבְרִית.
לג[תפלות]
בכאן [במוסף, אחרי לה' חטאת] אין צריך לכרוע.
בכאן [במוסף, אחרי לה' חטאת] אין צריך לכרוע.
לדתפלת מנחה וידבר וקטורת, ואחר כך מתפללין שמונה עשרה כמו בשחרית, וקדושה נקדישך בנוסח הקצר.
להתפלת נעילה אומרים אשרי ובא לציון.
לובחזרת הש"ץ אומרים קדושת כתר כמו במוסף של שבת.
לזואומרים אבינו מלכנו בנעילה אפילו אם חל יום הכפורים בשבת.
לחובמקום כתבנו אומרים חתמנו.
לט[הבדלה]
אין מברכין במוצאי יום הכיפורים בהבדלה אלא על אוּר ששבת, ולא על אוּר החדש היוצא מאבנים.
אין מברכין במוצאי יום הכיפורים בהבדלה אלא על אוּר ששבת, ולא על אוּר החדש היוצא מאבנים.
מדיני הלולב
לולב עם המינים, ג' מיני לולב, דהיינו לולב והדס וערבה יהיו קשורים ואגודים יחד. ולא יהיה חוט או משיחה חוצץ ביניהם.
לולב עם המינים, ג' מיני לולב, דהיינו לולב והדס וערבה יהיו קשורים ואגודים יחד. ולא יהיה חוט או משיחה חוצץ ביניהם.
מאובשעת נטילה יהיה שדרת הלולב נגד פניו.
מבויהיו ג' הדסים אחד בימינו ואחד בשמאלו ואחד באמצע השדרה נוטה קצת לימין, ושני בדי ערבות אחד לימין ואחד לשמאל.
מגומן הדין יש לברך על הלולב אחר התפלה קודם ההלל. אלא לפי שמצות נטילתו בסוכה הוא מצוה מן המובחר, ואי אפשר לצאת מבית הכנסת מפני הרואים, לפיכך בבוקר קודם שיתפלל בעודו בסוכה יברך.
מדויקח הלולב תחלה לבדו בימינו ויברך, ואחר כך יקח האתרוג בשמאלו. ובמקום סיום הלולב והדס וערבה יחבר האתרוג עם הלולב.
מהוינענע לששה קצוות ח"י נענועים, שבכל צד שינענע יעשה ג' הולכות וג' הובאות, דהיינו הולכה והובאה ג' פעמים. ובכל הובאה יגע סוף הלולב ומיניו והאתרוג לחזה שלו ממש. וכשינענע יזהר שלא יגע ראש הלולב בכותל רק שיהיה חלל בינתיים.
מוסדר הנענועים, הראשון לדרום, השני לצפון, הג' למזרח, הרביעי למעלה, החמישי למטה, ולא שיהפך ח"ו ראש הלולב למטה, אלא שההולכה תהיה לצד מטה וההובאה לצד מעלה, הפך מלמעלה (וכן בכל הנענועים יהיה ראש הלולב לצד מעלה אלא שהולכה תהיה לאותו צד שמנענע), הששי למערב.
מזובהלל יעשה ד' פעמים ח"י נענועים, דהיינו פעם אחת בהודו לה' שבתחילה, ואחד באנא ה' הושיעה נא, ואחד בכופלו אנא ה' הושיעה נא, ואחד בהודו לבסוף.
מחואם בירך על הלולב אחר התפלה בבית הכנסת, לא ינענע בהלל אלא ג' פעמים, דהיינו בהודו תחלה וסוף, ובאנא פעם אחת (כמ"ש ברעיא מהימנא).
מטברוך כו' על נטילת לולב.
נביום ראשון מברך: ברוך כו' שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
נאסדר הושענות
כל ימי הסוכות תכף אחר הלל, קודם קדיש שלם, אומרים הושענות, וכן בהושענא רבה.
כל ימי הסוכות תכף אחר הלל, קודם קדיש שלם, אומרים הושענות, וכן בהושענא רבה.
נבבכל יום מקיף את התיבה פעם אחת בלולב, ואומרים הושענא אחת, ובהושענא רבה מקיפים ז' פעמים, ואומרים ז' הושענות, וזהו סדרן. ואין לחלק ולשנות סדר זה באיזה יום שחל יום טוב מימות השבוע, ובשבת אין אומרים הושענות כלל.
נג[בהושענא רבה] אומרים ו' הושענות של כל ימי הסוכות, ומקיפין את התיבה בכל פעם, ואחר כך אומרים למען איתן ומקיפין גם כן.
נדקדיש שלם. ואחר כך נוטל בידו הערבה וחובט ה' חבטות בקרקע כדי למתק ה' גבורות, ויאמר: יהי רצון כו'.
נהסדר הקפות בשמחת תורה
מנהג ותיקין הוא לעשות יום שמיני עצרת גם כן כמו בשמחת תורה, ולהקיף בליל שמיני עצרת שבע הקפות עם הספרים סביב התיבה בשמחה גדולה, ולרקד בפניהם ולרנן ולסבב עמהם בשמחה רבה. וגם כי עשה כן בבית הכנסת שלו, אם הולך לבית הכנסת אחר שלא גמרו, ירנן וישמח גם כן עמהם. וכן בליל שמחת תורה. ויש נוהגין גם כן ביום שמחת תורה.
מנהג ותיקין הוא לעשות יום שמיני עצרת גם כן כמו בשמחת תורה, ולהקיף בליל שמיני עצרת שבע הקפות עם הספרים סביב התיבה בשמחה גדולה, ולרקד בפניהם ולרנן ולסבב עמהם בשמחה רבה. וגם כי עשה כן בבית הכנסת שלו, אם הולך לבית הכנסת אחר שלא גמרו, ירנן וישמח גם כן עמהם. וכן בליל שמחת תורה. ויש נוהגין גם כן ביום שמחת תורה.
נוואחר כך [אחרי אמירת פסוקי אתה הראת] מוציאין כל הספרי תורות שבהיכל, ומסבבין המגדל ז' פעמים, ואומרים אנא וכו' ועוד מזמורים כפי המנהג.
נזבשחרית אחר קריאת התורה אומרים זה: שישו ושמחו כו'.
נחדיני חנוכה
יברך בכל לילה להדליק נר חנוכה, ושעשה נסים, ובלילה ראשונה יברך גם כן שהחיינו.
יברך בכל לילה להדליק נר חנוכה, ושעשה נסים, ובלילה ראשונה יברך גם כן שהחיינו.
נטואין להדליק עד שיגמור כל הברכות.
סהמנהג הנכון לדבק הנרות, או לתלות המנורה, בעובי המזוזה, בחלל הפתח.
סאויתחיל להדליק בליל ראשון מנר הימין, ומליל שני ואילך יברך על הנוסף, וילך משמאל לימין.
סבואחר שידליק הנרות יאמר זה: הנרות הללו כו'.
סגסדר קריאת המגילה
חייב אדם לקרוא את המגלה בלילה ולשנותה ביום.
חייב אדם לקרוא את המגלה בלילה ולשנותה ביום.
סדוצריך לפשוט המגלה כאגרת.
סהומברכין עליה שלש ברכות הללו. אך אין מברכין שהחיינו אלא בלילה ולא ביום.
סוונוהגין לומר בלילה קדיש שלם אחר תפלת י"ח, קודם קריאת המגלה.
סזכשקורין המגלה בצבור מברכין לאחריה ברכה זו [ברוך כו' הרב את ריבנו וכו'], אבל לא ביחיד.
סחואחר קריאת המגלה בלילה אומרים ואתה קדוש (ואם חל במוצאי שבת אומרים ויהי נועם ואתה קדוש). קדיש בלא תתקבל.
סטביום אומרים אחר קריאת המגלה אשרי ובא לציון. קדיש שלם. וקודם קריאת התורה והמגלה אחר תפלת י"ח, אין אומרים אלא חצי קדיש.