Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Morning Rising and Tzitzis·Laws of Tzitzis·Garments Obligated and Exempt from Tzitzisשוע״ר עם ביאור דברי שלום·השכמת הבוקר וציצית·הלכות ציצית·ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית

אט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית
ובו ט' סעיפים:
א כתוב אחד אומר ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, שאין צריך לומר הכנף, שהרי כבר נאמר ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, ומה תלמוד לומר הכנף, ללמדך שתהא הציצית נעשית ממין הכנף דוקא, ואם [ה]טלית של משי צריך לעשות הציצית של משי. וכתוב אחד אומר לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו, גדילים תעשה לך על ארבע וגו', משמע שהציצית נעשית מהצמר או [מ]הפשתים דוקא. הא כיצד, ציצית של צמר או של פשתים פוטרין בין בטלית של צמר או פשתים בין בטלית של שאר מינים, ועל זה נאמר צמר ופשתים [גדילים] תעשה לך, אבל ציצית של שאר מינים אין פוטרין אלא בטלית העשוי ממין הציצית, כגון ציצית של משי בטלית של משי ושל קנבוס בטלית של קנבוס:

בב אע"פ שפתיל תכלת האמור בתורה הוא צמר שצבוע בצבע תכלת, מכל מקום מטילין אותו אפילו בטלית של פשתן מן התורה, מפני שכלאים הותרה בציצית. אבל חכמים אסרו בטלית של פשתן, גזירה שמא יטילו גם כן בכסות לילה, ונמצא לובש כלאים שלא במקום מצוה.

גואפילו ציצית של פשתים אסור בטלית של פשתן, גזירה שמא יטיל בה גם כן תכלת. לפיכך אין לעשות כלל טלית של פשתן, כיון שהיא פטורה מן הציצית לגמרי.

דבמה דברים אמורים בזמן שהיה התכלת מצוי, אבל בזמן הזה, כיון שאין תכלת מצוי, שלא שייך למגזר שמא יטיל תכלת בטלית של פשתן, לכן אם אי אפשר לו רק בטלית של פשתן, יש להתיר להטיל בו ציצית של פשתים, ומותר גם כן לברך עליו. ואם ירצה יעשה כנפות של עור ויטיל בו ציצית של צמר, עיין ביו"ד סי' ש' ס"ה:

הג ונכון ליזהר שלא להטיל ציצית של פשתים אפילו בבגד של כל שאר המינים, גזירה שמא יטיל גם כן בבגד של צמר. אבל אם אי אפשר לו רק בציצית של פשתים מותר, כמו שנתבאר בטלית של פשתן:

וד (א) יש אומרים שאין ציצית של צמר ופשתים פוטרין בבגדים של שאר מינים, אלא אם כן יהיו הציצית צמר ופשתים יחדיו, דהיינו ב' חוטין תכלת וב' חוטין פשתים, שנאמר צמר ופשתים יחדו גדילים תעשה לך, אבל ציצית של צמר לבד, או של פשתים לבד, אין פוטרין אלא במינן. ואף על פי שאין המנהג כן, שהרי מטילין ציצית של צמר בטלית של משי. מכל מקום כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות ציצית של משי בטלית של משי וכן בשאר כל המינים.

זומפני שיש אומרים שכל בגד שאינו מצמר ופשתים אינו חייב בציצית כלל מן התורה, אלא מדברי סופרים. לכן הרוצה לקיים מצוה זו מן המובחר, יזהר שיהיה לו טלית גדול וטלית קטן של צמר לבן, ויטיל בהם ציצית של צמר לבן, ובזה מקיים מצות ציצית בלי שום פקפוק:

חה טלית שהשתי שלה של צמר והערב של משי או שאר מינים, וכן להיפוך, אין תקנה לטלית זו לדברי האומרים דציצית של צמר אינן פוטרים בבגדים של שאר מינים, שהרי אינו יכול להטיל בה ציצית של צמר, מפני שמעורב בה שאר מינים, ולא ציצית של שאר מינים, שהרי צמר מעורב בה. לכן כל ירא שמים לא יתלבש כלל בבגד כזה. ואותן שנוהגין להטיל ציצית של צמר בטלית של משי, יטילו גם כן בטלית זו ציצית של צמר.

טומכל מקום נכון הדבר שלא יברך על טלית שיש בה תערובות חוטי משי, אם ציציותיה הן של צמר, וכל שכן אם כולה של משי או מינים אחרים והציצית הן של צמר, רק שיברך על טלית אחרת ויפטר גם את זו. (ב) אבל אם הציצית הם ממין הטלית, כגון של משי לטלית של משי, ושל קנבוס לטלית של קנבוס, יכול לברך עליו:

יו וכל זה בטלית שיש בו תערובות חוטי צמר עם חוטי שאר מינים. אבל צמר שלא נטווה שנתערב עם משי או שאר מינים שלא נטוו ועשה מהם טלית, אם הרוב של צמר יעשה ציצית של צמר, ואם הרוב של שאר מינים יכולים לעשות ציצית של שאר מינים, מחצה על מחצה יעשה ציצית של צמר, מפני שהן פוטרין בכל הבגדים אפילו של שאר מינים. ולדברי האומרים דאין ציצית של צמר פוטרין בשאר מינים, אין לטלית זו תקנה, לכן כל ירא שמים לא יתלבש בטלית כזו:

יאז אין לעשות כל הד' ציצית אלא ממין אחד, כגון טלית של משי לא יטיל בה קצת הציצית של צמר וקצתם ממשי, מפני שאפשר שלא אמרה תורה שציצית של צמר או פשתים פוטרין בכל המינים אלא כשעושה כל הציצית מהם, אבל קצת ציצית ממין הטלית וקצת מצמר או פשתים, שמא לא צותה התורה, והרי זה ספק פסול מן התורה:

יבח בכל התורה לא נקרא צמר סתם אלא צמר רחלים בלבד. אבל של עזים נקרא נוצה, ושל גמלים ושל ארנבים, אע"פ שהם נקראים צמר, מכל מקום אין נקרא צמר סתם אלא בשם לווי צמר גמלים צמר ארנבים. לפיכך ציצית הנעשה מהם אינן פוטרין את הטלית אלא אם כן הטלית הוא ממין הציצית, כדין ציצית הנעשים משאר מינים, שהרי גבי ציצית כתיב בתורה צמר סתם, צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך:

יגט יש אומרים כיון שלמדנו מן התורה שצריך לעשות הציצית ממין הכנף, אם כן צריך שיהיה גם כן צבעם ממין צבע הכנף, כגון אם הטלית אדומה מטילין לה ציצית אדומים ואם היא ירוקה מטילין לה ציצית ירוקים. ויש אומרים שלא הקפידה תורה אלא על ממשות הציצית שיהיה ממין ממשות הטלית, אבל הצבע לא הקפידה תורה כלל שיהא דוקא ממין צבע הטלית. וכן הלכה, וכן נוהגין באלו הארצות לעשות ציצית לבנים אפילו בבגדים צבועים.

ידומשום שאמרו חז"ל שנתעטף הקב"ה כש"ץ, וכתיב לבושיה כתלג חיוור, ראוי לכל מדקדק במעשיו לעשות גם כן הטלית קטן וגדול לבנים, כדי שיהיה יוצא לדברי הכל כשיעשה הציצית לבנים:

טוקונטרס אחרון
(א) יש אומרים שאין ציצית כו'. כן כתב מהר"מ מרוטנבורק שהביא הבית יוסף, ולזה נתכוין הרדב"ז שהביא המגן אברהם, והבית יוסף חולק עליו, וכן כתבו תרומת הדשן והמגן אברהם סעיף קטן ג.

טזוהבאר היטב לא דק כלל בכאן במה שכתב דאינו חייב אלא מדרבנן, דהיינו לשיטת הרי"ף והרמב"ם. אבל לשיטת תוספות ורא"ש וסייעתיה, שכתב רמ"א וכן עיקר, פשיטא דחייב מדאורייתא.

יזוכן מה שכתב בשם הרדב"ז, כבר נתבאר שכל הפוסקים חולקים עליו על זה, וכן פסקו השו"ע והמגן אברהם.

יח(ב) אבל אם הציצית הם ממין כו'. זה פשוט. דהא אפילו להרי"ף והרמב"ם דשאר מינים דרבנן, מברכין עלייהו, כמו שמברכין על כל מצות דרבנן.

יטוהבאר היטב לא דק בזה במה שכתב יטיל חוטין של צמר ולא של משי, כי אדרבה נהפוך הוא, דשל משי לכולי עלמא פוטר, מה שאין כן בשל צמר, לדעת מהר"מ.

כובאמת המגן אברהם לא כתב כן אלא בטלית של צמר וערב של משי, דשם אי אפשר בשל משי, דהא לא פטר בשל צמר, ודו"ק היטיב במגן אברהם ותשכח דהכי הוא כמה דאמינא. וכן מה שכתב המגן אברהם בסימן ח שלא לברך על טלית של משי, היינו אם הציצית של צמר, דלא שכיח ציצית של משי, דבעינן טוויה לשמה, עיין באגודה ודו"ק.