Midrash · Halachah

Sifrei Devarim 286/ספרי דברים רפ״ו

א(דברים כה א) כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, אֵין שָׁלוֹם יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית יג ז): ״וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט״, מִי גָרַם לְלוֹט לִפָּרֵשׁ מִן הַצַּדִּיק? הֱוֵי אוֹמֵר מְרִיבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, מִי גָרַם לָזֶה לִלְקוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מְרִיבָה.

1Pisqa’ 286⁴³⁴1. “Should there be a quarrel between men” (Dt. 25:1).No peace can come from conflict!And so He says:“Now, there was a quarrel between the herders of Abram’s cattle, and the herders of Lot’s cattle” (Gn. 13:7).What exactly caused Lot to part ways with the Righteous?I would say—conflict!And, similarly, He says:“Should there be a quarrel between men” (Dt. 25:1).What exactly causedthe wicked party to be beaten (cf. Dt. 25:2)?I would say—conflict!

בבֵּין אֲנָשִׁים, אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים, אִישׁ עִם אִשָּׁה וְאִשָּׁה עִם אִישׁ וּשְׁתֵּי נָשִׁים זוֹ עִם זוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט מִכָּל מָקוֹם.

22. “Between men” (Dt. 25:1)—I might infer only thatmen [come into conflict].How do I know that[the parties in conflict might be]a man and a woman, a women and a man,or two women—each against the other?The Teaching states:“And they shall resort to a judgment” (Dt. 25:1)—whoever they may be

גוּשְׁפָטוּם, בְּעַל כָּרְחָם.

3“Which shall impose judgment” (Dt. 25:1)—even against the will of the parties.

דוְהִצְדִּיקוּ, יָכוֹל כָּל הַמֻּרְשָׁעִים לוֹקִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כה ב): וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, פְּעָמִים לוֹקֶה פְּעָמִים אֵינוֹ לוֹקֶה. וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ אֵלּוּ הֵם הַלּוֹקִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כה ד): ״לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ״, מַה חֲסִימַת שׁוֹר מְיֻחֶדֶת מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וַהֲרֵי הוּא לוֹקֶה, כָּךְ כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה הֲרֵי הוּא לוֹקֶה. אוֹ כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה יְהֵא לוֹקֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תַחְסֹם שׁוֹר״, מַה חֲסִימַת שׁוֹר מְיֻחֶדֶת שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וַהֲרֵי הוּא לוֹקֶה, כָּךְ כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה הֲרֵי הוּא לוֹקֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק, צַדְּקֵהוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹקֶה. וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, פְּעָמִים לוֹקֶה פְּעָמִים אֵינוֹ לוֹקֶה.

43. “And they shall exonerate the one in the right” (Dt. 25:1).Is it possible to say thatall those in the wrong shall be beaten?No!For the Teaching states:“If the one in the wrong deserves a beating” (Dt. 25:2)—for some offenses he is beaten, and for others he is not beaten.But I’m still unclear about who gets beaten[and for which transgressions]!⁴³⁵The Teaching states:“You may not muzzle an ox during his threshing” (Dt. 25:4).Just as muzzling an ox is distinctive—being a proscription punishable by judicial beating—so, too, might transgressions of all proscriptionsbe punishable by judicial beating?Or [perhaps]:should every proscription thatcan be remedied by a reparative actbe punishable by beating[unless the reparative act is performed]?The Teaching states:“You may not muzzle an ox during his threshing” (Dt. 25:4).Just as muzzling an ox is distinctive—for it may not be remedied by a reparative act,yet the act of muzzling is punishable by judicial beating—so, too, shouldn’t every proscription thatmay not be remedied by a reparative act,also be punishable by judicial beating?⁴³⁶R. Shimon says:“And they shall exonerate the one in the right” (Dt. 25:1).Does this mean thatthey should exonerate [the one in the wrong]in order to spare him his beating?[No!For the Teaching states:]“If the one in the wrong deserves a beating” (Dt. 25:2)—for some offenses he is beaten, and for others he is not beaten.<

הוְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט, אֵין מַלְקִים מֵעוֹמֵד.

5br>“Then the justice shall force him down” (Dt. 25:2)—they don’t administer a beating while the person is standing.

ווְהִכָּהוּ, מַלְקֶה שְׁלִישׁ לְפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מֵאַחֲרָיו.

6“And he must beat him” (Dt. 25:2)—such that one-third [of the lashes] strike his frontand another two-thirds his back. ⁴³⁷

זלְפָנָיו, שֶׁיְּהֵא לוֹקֶה וְעֵינָיו בּוֹ, וְלֹא שֶׁיְּהֵא לוֹקֶה וְעֵינָיו בְּדָבָר אַחֵר. יָכוֹל יְהֵא לוֹקֶה וָמֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ, אֵין לוֹקֶה וָמֵת. יָכוֹל יְהֵא לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ, אֵין לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם.

7“In his presence” (Dt. 25:2)—the official must beat him while looking him in the face,but he may not whip him while his gaze is focused elsewhere.Is it possible to say thathe should be beaten to death?The Teaching states:“Sufficiently for his wickedness” (Dt. 25:2)—so he is not beaten to death!Is it possible to say thathe should be beaten and then pay a fine?The Teaching states:“Sufficiently for his wickedness” (Dt. 25:2)—he should not be beaten and then pay a fine!

ח(דברים כה ג) אַרְבָּעִים, יָכוֹל אַרְבָּעִים שְׁלֵמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: אַרְבָּעִים בְּמִסְפָּר, מִנְיָן שֶׁהוּא סוֹכֵם אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבָּעִים שְׁלֵמוֹת, הֵיכָן הוּא לוֹקֶה אֶת הַיְּתֵרָה? בֵּין כְּתֵפָיו.

84. “He shall administer forty lashes” (Dt. 25:3).Is it possible to say thatthe justice should administer exactly forty lashes?The Teaching states:“By number, forty”⁴³⁸ (Dt. 25: 2-3).How do I know thatthe official administers lashes up tothe number that approximates forty, [i.e., thirty nine]?R. Judah says:Exactly forty lashes[consisting of three groups of thirteen, plus one].Where is the extra [fortieth] beating administered?Between the shoulders—[that is, neither the front nor the back].⁴³⁹

טיַכֶּנּוּ, וְלֹא עַל הַקַּרְקַע. יַכֶּנּוּ, וְלֹא עַל כְּסוּתוֹ. יַכֶּנּוּ, אֵין מַלְקִים שְׁנַיִם כְּאֶחָד.

9“He shall beat him” (Dt. 25:3)—him implies that no lash may strike the ground.“He shall beat him” (Dt. 25:3)—him implies that no lash may strike his clothing.“He shall beat him” (Dt. 25:3)—him implies that two cannot be whipped at one time.

ילֹא יֹסִיף, אִם הוֹסִיף עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמּוֹסִיף עַל הַמִּנְיָן עַל כָּל אֹמֶד וְאֹמֶד שֶׁאֲמָדוּהוּ בֵּית דִּין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: פֶּן יֹסִיף מִכָּל מָקוֹם.

105. “He shall not add to them” (Dt. 25:3)—if the official adds lashes, he has transgressed a proscription.I might infer only that[he transgresses] when he exceeds the total number of forty lashes.How do I know that this applies to any number the court may stipulate?The Teaching states:“Lest he add to these lashes” (Dt. 25:3)—however many [there may be].

יאמַכָּה רַבָּה, אֵין לִי אֶלָּא מַכָּה רַבָּה, מַכָּה מוּעֶטֶת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַל אֵלֶּה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מַכָּה רַבָּה? מְלַמֵּד שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנָה מַכָּה רַבָּה.

11“A heavy blow” (Dt. 25:3)—I might infer only that[he may not] increase the severity of the final blow.How do I know that[he may not even] decrease its severity?The Teaching states:“To these” (Dt. 25:3)—[all the lashes should be of equal severity].If so, why does it state:“A heavy blow” (Dt. 25:3)—this teaches that the first lashshould not be heavier [than the others].

יבוְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ, מִכָּן אָמְרוּ: נִתְקַלְקֵל בֵּין בִּרְעִי בֵּין בְּמַיִם פָּטוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאִישׁ בִּרְעִי וְהָאִשָּׁה בְּמַיִם.

12“And your brother is demeaned in your eyes” (Dt. 25:3).On this basis they taught:If he demeaned himself—either with feces or with urine—he is exempt [from the remaining lashes].R. Judah says:as for a man—with feces;as for a woman—with urine.⁴⁴⁰

יגדָּבָר אַחֵר: וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ, מִשֶּׁלָּקָה הֲרֵי הוּא אָחִיךָ. מִכָּן אָמְרוּ: כָּל חַיָּבֵי כְרֵתוֹת שֶׁלָּקוּ נִפְטְרוּ מִידֵי כְּרֵתָם.

13Another word:“And your brother is demeaned in your eyes” (Dt. 25:3).Once he has been beaten,he is again regarded as your brother.On this basis they taught:All who are liable to excision[for intentionally violating a proscription]are released from their excisiononce they have been beaten.⁴⁴¹

ידרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל הַיּוֹם הַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה ב): וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, אֲבָל מִשֶּׁלָּקָה הַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתוֹ אָחִיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה ג): וְנִקְלָה אָחִיךָ.

146. R. Hananiah b. Gamliel says:All day long, Scripture proclaims him wicked,As it is said:“If the one in the wrong deserves a beating” (Dt. 25:2).However, once he is beaten,Scripture proclaims him your brother,as it is said:“And your brother is demeaned in your eyes” (Dt. 25:3).⁴⁴²

טורַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִמְּקוֹמוֹ הוּא מֻכְרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כט): ״כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשׂוֹת מִקֶּרֶב עַמָּם״, וְאוֹמֵר (ויקרא יח ה): ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם״. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מוּעֶטֶת, הַנִּטְפָּל בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה דִּינוֹ כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, הַנִּטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

15R. Shimon says:From the context of its own verse,we can determine that[a beating averts excision].For it is said[of incestuous sexual relations]:“Those souls who perform any of these abominationswill be cut off from among their people” (Lv. 18:29).And it says as well:“Which a person shall perform, and, through them, achieve life” (Lv. 18:5)—[the life-giving power of the commandmentsaverts the decree of excision].Now, isn’t it a simple matter of logic?Where punishment is reduced from excision to beating,[due to the sinner’s confession, and acceptance of the beating],yet one associated with transgressorsreceives the judgment meted out to them—all the more so do we expect thatone associated with observers of commandments[should have his punishment reduced from excision to beating]!

טזרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים יב כג): ״רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם״, מָה הַדָּם שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם חָתָה מִמֶּנּוּ, הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ מְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב, גֵּזֶל וַעֲרָיוֹת שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶם וּמְחַמַּדְתָּן, הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.

167. R. Shimon b. Rabbi says:Look at what He says!“Only be scrupulous not to eat the blood” (Dt. 12:23).In the case of blood,from which a person instinctively recoils,one who abjures it is greatly rewarded!Now, in the case of theft and incest,which a person instinctively craves,shouldn’t we expectall the more so thatone who abjures themshall be a source of meritfor himself and his offspring,through all the generations?⁴⁴³

יזרַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (תהלים טו א-ה): ״ה׳ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ, נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס, כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ״, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (יחזקאל יח ה): ״וְאִישׁ כִּי יִהְיֶה צַדִּיק״ וְגוֹ׳, וּבְסוֹף הָעִנְיָן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל יח ט): ״צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה״, וְכִי מַה עָשָׂה זֶה? הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְאֵינוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה.

17Rabbi says:Look at what He says!“HASHEM, who can abide in your tent? . . .One who walks in innocence and acts justly . . .with no slander on his tongue . . .The degraded are loathsome to his eyes . . .and his money he has not lent for exploitation” (Ps. 15:1-5).And, in another place, He says:“But a man who is righteous, working justice and righteousness” (Ezek. 18:5).And, at the end of the passage, He says:“He is righteous; he shall surely live!” (Ezek. 18:9)But, what has this guy actually done?Draw this conclusion:whoever sits without committing a transgression—they reward him as if he’d performed a commandment!⁴⁴⁴