Midrash · Halachah
Sifrei Devarim 319/ספרי דברים שי״ט
א(דברים לב יח) צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲשִׂיתֶם אוֹתִי כְּאִלּוּ אֲנִי זָכָר מְבַקֵּשׁ לֵילֵד, אִלּוּ הָיְתָה חַיָּה יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר לֹא הָיְתָה מִצְטַעֶרֶת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מ״ב יט ג): ״כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לָלֶדֶת״? אִלּוּ הָיְתָה חוֹלָה וּמַבְכִּירָה לֹא הָיְתָה מִצְטַעֶרֶת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד לא): ״כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה״? אִלּוּ הָיוּ שְׁנַיִם בְּמֵעֶיהָ לֹא הָיְתָה מִצְטַעֶרֶת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשי׳ כה כב): ״וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ״? אִלּוּ הָיָה זָכָר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵד וּמְבַקֵּשׁ לֵילֵד, לֹא הָיָה צַעַר כָּפוּל וּמְכֻפָּל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ל ו): ״שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר״?
1Pisqa’ 3191271. “You neglected128 From shayah, “to forget, abandon.” (BDB: p. 1009). Cf. the root, n-sh-h. “to forget” (BDB:674). the Rock, Who spawned you” (Dt. 32:18)—Said to them the Blessed Holy One:You treated Me like a male longing to give birth!Now, were a woman in the midst of birthing,straining on her birthing-stool,wouldn’t she be in real pain?As it is said:“For the infants are ready for birthing,but there is no strength left to give birth” (2Ki. 19:3).Now, were a woman in labor,giving birth to her First-born,wouldn’t she be in real pain?And, accordingly, it is said:“For I have heard a voice like that of a laboring womansuffering through the birth of her First-born” (Jer. 4:13).Were there two in her belly,wouldn’t she be in real pain?Accordingly it is said:“And the infants struggled within her” (Gn. 25:22).Now, [imagine] if this were a man—who could not give birth, but longed to give birth—wouldn’t his pain be doubled and re-doubled?And, accordingly, it states:“Go, now, ask and see: does a male give birth?” (Jer. 30:6)
בצוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, שְׁכַחְתֶּם אוֹתִי בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נא א): ״הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם״.
2“You neglected the Rock, Who spawned you” (Dt. 32:18)—You forgot Me, [in your reliance] upon the merits of your Patriarchs.129 319, n. 2).As it is said:“Look to the Rock from which you were hewn. . .Look back to Abraham, your father” (Is. 51:1-2).
גדָּבָר אַחֵר צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהֵיטִיב לָכֶם אַתֶּם מַתִּישִׁים כֹּחַ שֶׁל מַעְלָה, עֲמַדְתֶּם עַל הַיָּם וַאֲמַרְתֶּם (שמות טו ב): ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, בִּקַּשְׁתִּי לְהֵיטִיב לָכֶם – חֲזַרְתֶּם בָּכֶם וַאֲמַרְתֶּם (במדבר יד ד): ״נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״; עֲמַדְתֶּם לִפְנֵי הַר סִינַי וַאֲמַרְתֶּם (שמות כד ז): ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״, בִּקַּשְׁתִּי לְהֵיטִיב לָכֶם – חֲזַרְתֶּם בָּכֶם וַאֲמַרְתֶּם לָעֵגֶל (שם לב ד): ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״; הֱוֵי, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהֵיטִיב לָכֶם אַתֶּם מַתִּישִׁים כֹּחַ שֶׁל מַעְלָה.
32. Another word:“You neglected the Rock, Who spawned you” (Dt. 32:18)—whenever I desire to show you favor,you disparage130 from the same semantic field as teshi/shayah/nasheh. The assonance is deliberately cultivated. the Supernal Power:When you stood at the Sea of Reeds, saying:“This is my God, Whom I adore” (Gn. 15:2),and I desired to show you favor—you changed your minds, saying:“Let us appoint a leader to return us to Egypt” (Nu. 14:4);When you stood at Mount Sinai, saying:“Whatever HASHEM says, we will obediently perform” (Ex. 24:7),and I desired to show you favor—you changed your minds, saying to the Calf:“This is your god, Israel!” (Ex. 32:4)So you see—whenever I desire to show you favor,you disparage the Supernal Power!
דוַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵל שֶׁהֵחִיל בְּךָ, אֵל שֶׁנִּצְטַעֵר בְּךָ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מח ז): ״חִיל כַּיּוֹלֵדָה״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁעָשָׂךְ מְחִילִים מְחִילִים.
43. “And you forgot the God Who bore you”131 from the root, kh-w-l or kh`-y-l. Its transformations yield numerous senses, one of which (“to anguish, writhe, give birth, take ill”) appears prominently in the present word-play at 319.3. (Dt. 32:18)—R. Meir says:The God Who bore you—this is the God Who suffered over you.Accordingly, is it said:“Pain, like a woman in labor” (Ps. 48:7).R. Judah says:Who made you full of aches and pains.
הדָּבָר אַחֵר וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ, אֵל שֶׁהֵחִיל שְׁמוֹ עָלֶיךָ מַה שֶּׁלֹּא הֵחִיל עַל כָּל אֻמָּה וּמַלְכוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כ ב): ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אֵל עָשְׂךָ חוֹלִים עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁאִי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַתּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים כט ג-ט): ״קוֹל ה׳ עַל הַמָּיִם״ עַד ״קוֹל ה׳ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת״.
5Another word:“And you forgot the God Who bore you” (Dt. 32:18)—the God Who made His Name rest upon you,as He has never done for any nation or kingdom.And so He says:“I am HASHEM . . . Who brought you out of the land of Egypt” (Ex. 20:2).R. Nehemiah says:The God Who weakens youbefore the World’s inhabitants when you fail to observe the Torah.And, similarly, He says:“The voice of HASHEM is upon the waters” . . . “The voice of HASHEM births the ewes (Ps. 29:3-10).
ודָּבָר אַחֵר וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחוֹלְלֶךָ, אֵל שֶׁמּוֹחֵל לְךָ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֶיךָ.
6Another word:“And you forgot the God Who bore you” (Dt. 32:18)—The God Who forgives (mokhel)132, formed from the root, m-kh-l, is related to words with the root, kh-w-l, by assonance alone. all your transgressions.