Sources and References on Torah Ohr, Noach 9/מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור·נח ט׳

אצדיקים יושבים: ברכות יז, א.

בלאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א ריז, ב. ראה לקו"ת בהר מ, א שמבאר איך הנשמה שהיא בחי' נברא יש ודבר בפני עצמו תוכל לאשתאבא. ע"ש. ראה לקמן עא, א.

גבחילא יתיר: זח"א קכט, ב. ”פי' בחילא יתיר בכח גדול ועצום" — מאמרי אדה"א בראשית ע' קעב.

דטוב זה מלאך חיים . . מאד זה מה"מ: נסמן לקמן פו, ב וראה בלקו"ת חקת סב, א. וראה גם זח"א יד, א.

האבל בשרשם הם למעלה מעלה: ראה לקמן בשלח סב, סע"ד ואילך. יתרו עא, א. לקו"ת ר"פ בלק ועוד. ד"ה להבין ענין כתיבת ספר תורה תש"ל הערה 19.

וויגברו המים: בראשית ז, יח.

זכי בו שבת מכל מלאכתו: בראשית ב, ג.

חשו"ה למעלה — כמו"כ הוא בחי' טרדת: בבוך 1824: שעבוד מלכיות שהוא טרדת.

טכידוע שכל תפלה מו' ימי המעשה היא הארה מבחי' שבת: ראה כוזרי מאמר ג אות ה. וראה גם לקמן פח, א. לקו"ת בהר מא, א. האזינו עב, ג.

ישו"ה למעלה — למעלה שע"י: בבוך 1824 נוסף: בחי' שעבוד מלכיות שהוא: בחי'

יאוימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

יבשו"ה להיות — (וזהו . . יותר כו'): כנראה הוספת כ"ק הצ"צ. בבוך 1824 ליתא.

יגשו"ה המחשבות — דניידי ואזלי: ראה תו"ח נח סב, ב.

ידונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

טושהוא בחי' חכמה שנק' עדן: ראה לקמן ע, ב. קז, ד.

טזוזהו אם יתן איש שהוא לשון גבורות: ראה לקו"ת ראה לא, ד.

יזמי לי בשמים: תהלים עג, כה.

יחלחכימא ברמיזא: זח"א כו, ב. ח"ג רכט, ב. רפ, ב. ת"ז תי' יח (לו, א), תי' סט (קז, ב) קטז, א. מדרש משלי כב.

יטוהיו הדברים: דברים ו, ו.

כוא"א זאת כ"א ע"י קיום מצותיו . . אשר אנכי: נתבאר בד"ה והיה ברכה תרל"ט.

כאאשר אנכי מי שאנכי: ראה לעיל א, א במ"מ.

כבוהגית בו: יהושע א, ח.

כגעקימת שפתיו הוי מעשה: ב"מ צ, ב סנהדרין סה, א. וראה לקו"ת שמע"צ פד, ג.

כדביאור על הנ"ל: עוד הנחה בספר הנחות הר"פ ע' נח עם הגהות וכו'. אוה"ת בראשית כרך ג תרכ, ב (נדפס גם בלקו"ת לג' פרשיות).

כהיהיה במדריגה גבוה: בהנחת הר"פ: יכול להיות הגבה למעלה מעלה.

כוטוב זה מלאך חיים: ראה לעיל ט, א. ענין זה ליתא בהנחת הר"פ.

כזבמקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים ה'תש"ט ע' 183. ונעתק בכ"מ.

כחואלה המלכים אשר מלכו: בראשית לו, לא.

כטאי' במדרש בתחלה עלה במחשבה: ב"ר יב, טו. ראה פרש"י בראשית א, א. אוה"ת בראשית כרך ג תקטז, א. תניא ח"ב פ"ה.

לואין הפי' כמו שהעולם סוברין: קטע מובא באוה"ת וישלח כרך ב ע' רנ, ב עם הגהות.

לאגבורה לשון תגבורת . . למטה נעשה בחי' דין: בהנחת הר"פ מבואר יותר הענין וז"ל: ”מאחר שבא בתגבורות יש מקום שאין ראוי לקבלם. משא"כ בחי' החסד כשבא השפעה בקרירות יכול לקבלם אף שאין ראוי ולכן כשבא השפעה בתגבורות גילוי אורות הי' הכלים קטן מהכיל גם מחמת שהי' המדה בתגבורות לא הי' יכול ליכלל דבר והיפוכו יחד מאחר שכל מדה הי' ברבוי אור התגלות מדה ההיא לכן הי' כל מדה בפ"ע".
ראה סה"מ תקס"ב ע' ד. אור התורה דברים ע' ב'קלא. דברים כרך ו ד"ה תקעו סעי' ד. ושם נתבאר עד"מ ההפרש בין חי' ובין בהמה שהחי' להיותה מבחי' גבורות יש בה חיות יותר וזריזות כו' רק מ"מ בהשתלשלות למטה הרי החיות דורסים ומזיקים כו', וזהו כענין הנ"ל שמזה נעשה בחי' דין למטה כו'.

לבמשא"כ בחי' גבורה . . בהתגברות רב למאוד: בלקו"ש ח"ל ע' 108 כ' שמש"כ כאן ”שהכוונה לגבורה דאצילות" ע"ש בשולי הגליון.

לגשלכן נק' י"ס בעולם התהו בשם מלכים: ראה תורת חיים פ' בראשית ט, א. המשך תער"ב ח"א פרק רלו.

לדועפ"י הקבלה מבואר שבחי' התהו הוא ריבוי האור ומיעוט כלים: ע"ח שער התיקון פ"ה, שער המלכים פ"א ופרק ב.
וראה במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרנט ב' משלים ע"ז.

להוהוא בחי' רבוי כלים ומיעוט האור: ע"ח שער התיקון פ"ה. ראה גם לקמן קיד, ב. וראה בסה"מ תרל"ג כרך א ע' קל. אוה"ת פ' נשא ע' רפד. פ' פנחס ע' א'ריג.

לוכמבואר בתניא: פ' ג. וכ"ה בהנחת הר"פ, אבל בבוך 1824: כמבואר בלק"א.

לזמיכאל הוא רק בחי' אהבה: ראה זח"ג קיח, ב. ת"ז תי' ע'.

לחשו"ה מאד — שר של . . אש: בבוך 1824 ליתא.

לטג' שותפין באדם: נדה לא, א. קידושין ל, ב. בלקו"ת שה"ש כח, ג שכ"ה גם בבהמה רק שבאדם הקב"ה נותן בו נשמה שהיא חלק אלוקה ממש. ובסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תעא וע' תעח מבאר, איך הם שותפים. ומבאר שזהו מצד בחירה שיש באו"א.

מוחיות נפש הבהמות ועופות: בבוך 1824: משא"כ חיות נפש הבהמית ועופות.

מאאחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

מבוהאי דלא אמינא לך: ב"ק עב, א.

מגויין ישמח לבב אנוש: תהלים קד, טו.

מדאין לך עשב: נסמן לעיל ח, ד.

מהמלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.

מומאמר ר' עקיבא: סוף מכות. ראה לקמן ר"פ בשלח ור"פ תצוה. תו"ח שמות ע' שמו.

מזהודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.