Chasidut · Chabad
Torah Ohr, Noach 1/תורה אור·
א
מים רבים
Many waters
לא יוכלו לכבות את האהבה
cannot quench the love
ונהרות לא ישטפוה
neither can the floods drown it
אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה
if a man would give all the substance of his house for love
בוז יבוזו לו.
it would utterly be scorned.
הנה
Behold
מים רבים הם כל טרדות הפרנסה
many waters are all the troubles of livelihood
והמחשבות שבעניני עוה"ז כו'
and the thoughts regarding the matters of this world etc.
ועכ"ז לא יוכלו לכבות את האהבה
and nevertheless they cannot quench the love
שהוא בחי' האהבה המוסתרת
which is the aspect of the hidden love
שיש בכל נפש מישראל בטבע
that exists in every Jewish soul
מבחי' נפש האלקי' שטבעה
by nature, from the aspect of the divine soul
לעלות וליכלל תמיד למעלה
whose nature is to always ascend and be included above
כשלהבת העולה מאליה
like a flame rising by itself
כמ"ש לעיל מיניה
as is written above it
רשפיה רשפי אש שלהבת יה
its flashes are flashes of fire, a flame of God
שהוא בחי' שלהבת הבאה מלמעלה
which is the aspect of the flame coming from above
שהיא הנפש האלקית
which is the divine soul
שקודם התלבשותה בגוף הגשמי היתה נהנית מזיו השכינה
that before its enclothement in the physical body enjoyed the radiance of the Shechinah
והיתה מיוחדת בתכלית היחוד בא"ס ב"ה.
and was united in ultimate unity in the Ein Sof blessed be He.
ב
ולזאת גם אחר התלבשותה בגוף הגשמי לעסוק בענינים גשמיים שהן הנקראים מים רבים
And therefore also after its enclothement in the physical body, to engage in physical matters which are called many waters,
עכ"ז לא יוכלו לכבותה מלהיות תמיד בבחי' אהבה ותשוקה נפלאה לעלות וליכלל למעלה
nevertheless they cannot extinguish it from being always in a state (b'vechinat) of wonderful love and yearning to ascend and be included above.
ואדרבה ע"י התלבשותה במים רבים הנ"ל
And on the contrary, through its enclothement in the many waters mentioned above,
יכולה להגיע למדרגה היותר גבוה מקודם שירדה לעוה"ז כאשר יתבאר:
it can reach a higher level than before it descended to this world (l'olam hazeh), as will be explained.
ג
והנה
And behold
בחי' מים רבים הנ"ל
the aforementioned aspect of "many waters"
נק' מי נח
is called the waters of Noach
וכמ"ש (ישעי' נד) אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ
And as it is written (Isaiah 54): For as I have sworn that the waters of Noach should no more go over the earth
כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך
so have I sworn that I would not be wroth with thee, nor rebuke thee
(עיין בספר עיר גבורים)
(see the book Ir Giborim)
כי הנה נח הוא נייחא דרוחא
that behold, Noach is repose of spirit (niyacha d'rucha)
שהוא בחינת שביתה כאדם השובת ממלאכתו.
which is the aspect of cessation, like a man resting from his work.
וכמ"ש וישבת ביום השביעי
And as it is written: And he rested on the seventh day
ותרגומו ונח ביומא שביעאה כו'.
and its translation is: And he rested (venach) in the seventh day, etc.
ומ"ש נח נח ב"פ הם
And what is written: Noach, Noach twice
נייחא דעילאי ונייחא דתתאי שהוא
they are the upper repose (niyacha d'ilay) and the lower repose (niyacha d'tataj)
בחי' שבת תתאה ושבת עילאה שיהיה
which is the aspect of the lower Shabbat and the upper Shabbat
לעתיד שנק' יום שכולו שבת
that will be in the future, which is called a day that is all Shabbat
משא"כ שבת תתאה אינו כולו שבת
unlike the lower Shabbat, which is not all Shabbat
כאשר יתבאר.
as will be explained.
כי הנה לכאורה אינו
For behold, seemingly
מובן ענין המבול שאם
the matter of the flood is not understood
היה רק להעביר ולשחת האנשים החוטאים למה
that if it was only to remove and destroy the sinning people
הוצרך לבחי' רעש גדול כזה
why was such a great shaking necessary
הלא ברגע א' היה ביכול' ה' להעבירם אף בלא המבול.
surely in a single moment the Almighty could have removed them even without the flood.
אך באמת היה המבול
However, in truth, the flood came
בא לטהר את הארץ
to purify
שנאמר כי מלאה הארץ חמס ונתקלקלה מאד
the earth, as it is said: For the earth is filled with violence and was greatly corrupted
והיה נצרך לטהרה ולזאת
and it was necessary to purify it.
בא המבול דוקא שהוא בחי'
And for this the flood came specifically
מים בכדי לטהר את הטמאים
which is the aspect of water
שהוא כדוגמת המקוה מ' סאה שהיא מטהרת את הטמא
in order to purify the impure, which is like the mikveh of 40 se'im
כמו כן היה
that purifies the impure
המבול בא בכדי לטהר את כל הארץ
so too the flood came in order to purify all the earth.
וכמ"ש (יחזקאל לו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם כו'
And as it is written (Ezekiel 36): And I will sprinkle upon you pure waters, and you shall be purified, etc.
ולזאת נקראים מי נח
And for this they are called the waters of Noach
שנעשה מזה נייחא דרוחא כו'.
because from this is made repose of spirit (niyacha d'rucha), etc.
והנה שעבוד הפרנסה נק' ג"כ מי נח
And behold, the subjugation of livelihood is also called
וכמארז"ל שבחר לו
the waters of Noach
אברהם אבינו שעבוד נגד גיהנם.
and as our Sages of blessed memory said, that Abraham our father chose subjugation
שכמו שאי
instead of Gehinnom.
אפשר להנשמה לבא בג"ע ליהנות מזיו השכינה עד שתרד קודם לכן בגיהנם
For just as it is impossible for the soul to come to Gan Eden to delight in the radiance of the Shechinah until it first descends into Gehinnom
וכמו שאמרו גבי אחר מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי
and like they said regarding Acher: It is better that he be judged and come to the World to Come
וגם לטבול בנהר דינור כמ"ש במ"א.
and also to immerse in the River of Fire (Nahhar Dinur) as written in another place.
כמו"כ ע"י שעבוד יכולים לעלו' למעלה מעלה למדרגה היותר גבוה.
So too, through subjugation they can ascend higher and higher to the highest level.
דוהנה שעבוד אין הפי' מה שיש עלינו עתה מלך ושנוטל מאתנו מס שגם בזמן בהמ"ק היה עלינו מלך ישראל והמס היה ביותר כידוע שחלק עשירי הוצרך כ"א ליתן. אלא הכוונה היא שבזמן שבהמ"ק היה קיים היה נמשך ברכה והשפע' עצומה עד שא"י היתה ארץ זבת חלב ודבש כו' שלא ע"פ הטבע כלל כמ"ש בגמ' סוף מסכת כתובות ולא היה כלל דאגות וטרדת הפרנסה.
הועתה יש לכאו"א יגיעות וטרדת הפרנסה לעסוק בעניני עוה"ז הגשמי והוא בחי' מים רבים הנ"ל שנק' מי נח שהוא בחי' נייחא דרוחא לפי שע"י בחי' מים רבים הנ"ל מתעלית הנשמה למדרגה היותר גבוה מקודם התלבשותה כו' שהיתה רק נהנית מזיו השכינה כו' וכמארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב לפי שהוא בחי' יתרון האור מתוך החושך דוקא שהוא בחינת אתכפייא סט"א ואתהפכא חשוכא כו' שכשעוסק כל היום בענינים גשמיים בטרדת הפרנסה שהם הנק' חשך ומתבונן אח"כ בתפלה איך שאין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה כו' שהם המזלות שהם המשפיעים חיות כל עוה"ז וכמ"ש (דברים לג) וממגד תבואות שמש וממגד גרש כו' והמזלות הם מקבלים מע' שרים והשרים מקבלים משמרי אופנים והם מקבלים מהמלאכים וגבוה מעל גבוה עד שכולם מקבלים מבחי' מלכותו ית' וכמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים שמהווה את כל העולמות מאין ליש ממש והוא רק בחי' זיו השכינה בלבד שאינו אלא בחי' זיו והארה בעלמא בלבד לגבי מהותו ועצמותו יתב' כביכול שהוא בבחי' א"ס ממש היה הוה ויהיה בלי שינוי ממש וכמאמר אתה הוא קודם שנברא ואתה הוא לאחר שנברא כו'. ואחרי התבוננו' כל הנ"ל בעומק הדעת תתעורר נפשו בבחי' אה' ותשוקה נפלאה כרשפי אש לצאת מתוך החשך והעלם הגשמי הזה ורק לדבקה בו ית' וכמ"ש (תהלים עג) מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כו' שלא יחפוץ כלל לא בג"ע התחתון ולא בג"ע העליון שהם רק בחי' זיו והארה בלבד וכמארז"ל צדיקים יושבים וכו' ונהנין מזיו השכינה כ"א לדבקה בו ית' ליכלל בבחי' מהותו ועצמותו ית' ונק' בזה"ק לאשתאבא בגופא דמלכא כו' ונק' בחי' אהבה זו בחי' תשובה שהוא בחילא יתיר שבאה דוקא מתוך החשך שהיה עוסק רק בענינים גשמיים והבלי עולם. לפי שיתרון האור הוא מתוך החשך דוקא. ונק' אהבה זו בחי' בכל מאדך שהוא בלי גבול ממש שבאה דוקא מן ההפוך שהוא החשך וכמ"ש טוב זה מלאך חיים (טוב) מאד זה מה"מ שע"י ההפוך והחשך דוקא שהוא בחי' נה"ב יכולים לבא לבחי' אהבת בכל מאדך שהוא בלי גבול ממש. והיינו לפי שבשרשה למעלה מעלה שורש נה"ב גבוה יותר מבחי' נפש האלקית וכמ"ש (בראשי' לו) ואלה המל' אשר מלכו כו' לפני מלך מלך לבנ"י שהוא בחי' נפש האלקית רק שע"י שבה"כ נפלו למטה מטה כמ"ש וימלך וימת כו' אבל בשרשם הם למעלה מעלה מבחי' נפש האלקית.
וולזאת גם כמו שנפלו למטה יש להם תגבורת על נפש האלקית מפני ששרשם הוא מבחי' מלוכה שהוא בחי' התנשאות כו'. וגם האדם מקבל חיות מבחי' בהמות ומאכלים ובלעדם אינו יכול לחיות משא"כ המאכלים אינם צריכים אל האדם.
זוכל זה מפני שבשרש שרשם למעלה הם גבוהים הרבה מבחי' הנשמות ולזאת ע"י ירידת והתלבשות נפש האלקית בנפש הבהמית דוקא לעסוק בטרדות ומחשבות הפרנסה בענינים גשמיים שהם הנקראים מים רבים הנ"ל יכולה לבא לבחי' אהבת בכל מאדך. שהוא בלי גבול כנ"ל שהיא מדרגה היותר גבוה מהיותה קודם ירידתה בגוף שהיתה רק נהנית מזיו השכינה כו'. והיינו ע"י אתכפיי' ואתהפכא חשוכא דוקא שהוא בחי' יתרון האור שמתוך החשך כנ"ל. לפי ששרשם למעלה גבוה ממדרגת נפש האלקית כנ"ל רק שנפלו למטה כמ"ש וימלך וימת כו' וע"י אתכפייא נעשה תחה"מ:
חוזהו מארז"ל יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב כנ"ל. ולזאת נקראו מים רבים הנ"ל מי נח לפי שנעשה ע"י נייחא דרוחא שנעשה מהם תבת נח שהוא בחי' תיבות התפלה וכמ"ש בא אתה וכל ביתך אל התבה כו'.
טוזהו ויגברו המים מאד כו' חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים כו' שהוא בחי' תגבורת נפש הבהמית על בחי' נפש האלקית בעסק הפרנסה ועניינים הגשמיים אך עי"ז נעשה אח"כ יתרון אור כו' כנ"ל.
יוזהו ותלך התבה על פני המים דוקא ותרם התבה כו' שע"י המים דוקא מתעלות תיבות התפלה ועולה למעלה מעלה כנ"ל. וזהו טעות הבעלי עסקים שבדעתם שאין יכול' להתפלל כ"כ כמו היושבי אוהלים כי אדרבה נהפוך הוא שהם יכולים להתפלל יותר כי יתרון האור הוא מתוך החשך דוקא כו'.
יאוזהו שנק' מי נח נייחא דרוחא שהוא בחי' השבת כמ"ש כי בו שבת מכל מלאכתו כו'. שבו' ימי המעשה הוא בחי' התפשטות והמשכת מלכותו ית' למטה כמו ביום הראשון נאמר ויאמר אלקים יהי אור כו' יהי רקיע תדשא הארץ דשא כו' שנקראים ימי המעשה ובשבת הוא בחי' שביתה ממלאכה ונייחא דרוחא שהוא עליית העולמות למעלה כאדם השובת ונח ממלאכתו. כמו"כ הוא בחי' טרדת ועסק הפרנסה בענינים גשמיים שנק' מים רבים כשמתהפכים ועולים אח"כ בבחי' אלקות ע"י התפלה כנ"ל נק' בחי' זו בחי' נייחא דרוחא שהוא בחי' שבת כנ"ל כידוע שכל תפלה מו' ימי המעשה היא הארה מבחי' שבת כנ"ל. אך כל זה הוא שבת תתאה.
יבויש עוד בחי' שבת עילאה שהוא מה שיהיה לעתיד שנקרא יום שכולו שבת. וזהו אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ. כי הנה אף שהם באו לטהר אך לא בכל זמן צריך טהרה כ"כ. כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך. כי הנה אף שמבואר למעלה שע"י בחי' מים רבים הנ"ל נעשה יתרון אור כו'. שהוא בחי' אהבת בכל מאדך כנ"ל. עכ"ז יש עוד בחי' אהבה רבה הבאה מלמעלה שהיא למעלה מעלה אף מבחי' האהבה שבאה ע"י מים רבים הנ"ל. והוא מ"ש וימינו תחבקני כו'. ובחי' האהבה זו יתגלה לעתיד. וכמ"ש (ישעי' נד) כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט כו'. שהוא בחי' חסד עליון ואה"ר הבאה מלמעלה להיות וימינו תחבקני (וזהו )(שם נב) וגבה מאד שבחי' בכל מאדך יהיה מבחי' גבוה יותר כו':