The Arrest and Liberation of the Mitteler Rebbe·Introductionמאסר וגאולת אדמו״ר האמצעי·מבוא

אשלושה שלבים בגאולת רבינו
המאסר הזה הוא המאסר שידועים לנו אודותיו רק פרטים מעטים¹, ואפי' תאריך השנה שבה התקיים לא היה ברור כל צרכו:

בב"בד קודש" עמ' 9 מסופר:

דבשוה"ג שם:

ולמרות כל זאת מספר כ"ק אדמו"ר זי"ע ביומן כסלו תרצ"ג (רשימות חוב' סט עמ' 11):

חובס' השיחות תש"א (עמ' 50):

יעוד מסופר ב"עבודת הקודש" עמ' קנה, אשר בכסלו תשמ"ב שאלתי כמה סתירות אודות התאריך של יו"ד כסלו המובא באגרות וברשימות, והואיל הרבי להשיב לי:

יבמתוך המסמכים שהתגלו נודע לנו, שהיו שלושה שלבים לשחרור וזיכוי כ"ק אדמו"ר האמצעי (כעין דיעה האחרונה המובאת לעיל מס' השיחות תש"א), האחד הי' בחודש כסלו תקפ"ו, השני בחודש כסלו תקפ"ז והשלישי בחודש כסלו תקפ"ח:

יגא) בשלהי קיץ תקפ"ה מסר שמחה קיסין שלושה מלשינות על רבינו.

ידבאסרו חג הסוכות תקפ"ו נלקח רבינו לחקירות בוויטעבסק, מושבו של מושל פלכי וויטעבסק, מוהילוב סמולנסק וקאלוגא, ניקולי חאוואנסקי, ושם נחקר רבינו ע"י חוקריו של המושל.

טובמשך חודש מר-חשון תקפ"ו נמשכו החקירות. בו' כסלו כתב רבינו כתב-בקשה למושל חאוואנסקי שישחררו.

טזי' כסלו תקפ"ו שוחרר לביתו.

יזב) בי"ט כסלו תקפ"ו שלח המושל חאוונאסקי את התיק אל ממשל פלך מוהילוב, שליובאוויטש שייכת אליו, שימסרו את התיק לבית המשפט המתאים, לדון בו ולהעניש את הנאשמים.

יחממשל פלך מוהילוב שלח את התיק אל בית משפט השלום מחוז באבינאוויטש, שליובאוויטש שייכת אליו, להמשך החקירות ולהחלטה בנושא.

יטבית משפט השלום בבאבינאוויטש שלח שוטר עם שאלות נוספות לחקור בהם את רבינו בליובאוויטש.

כאח"כ שלח בית משפט השלום בבאבינאוויטש הוראה לקאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור בנושא את חסידי רבינו במקומותיהם.

כאאחרי שהתקבלו כל החקירות לבית משפט השלום בבאבינאוויטש, הוסיף לתיק את החלטתו בנושא, ושלחו לבדיקה חוזרת לבית המשפט העליון בפלך מוהילוב.

כבי"א כסלו תקפ"ז החליט בית משפט העליון בפלך מוהילוב לזכות את רבינו מכל אשמה.

כגג) התובע הכללי של פלך מוהילוב את פסק הזיכוי של רבינו, ואח"כ שלח בית המשפט את פסק-דין הזיכוי אל המושל חאוואנסקי לאישור.

כדאמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב.

כהכ"א כסלו תקפ"ח אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו.

כואמנם זה הי' כבר מספר ימים אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר האמצעי, בט' כסלו תקפ"ח.

כזתוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי
בכתב-המלשינות מנסה שמחה קיסין לצייר את תנועת החסידים כרודפת בצע, המנצלת את התמימות של הצעירים לספר להם סיפורי צדיקים ולשלול את כספם, וכי הם משתלטים על הקהלות, קופות הצדקה, שחיטה, ובתי דפוס של היהודים. ולכן דורש לרדוף ולהשמיד את התנועה החסידית (מסמך א).

כחאל המלשינות הזאת צירף מכתב של רבינו אודות חלוקת מעמד-בית-הרב משנת תקע"ד, וממנו ניסה להוכיח כי רבינו אוסף מהחסידים סכומים אדירים כדי להשתמש בהם להנאותיו האישיות (מסמך ב).

כטמכתב זה, שצורף לתיק ע"י המלשין, כולל רשימת חלוקת מעות מעמד בית-הרב, שנאסף אצל החסידים אחרי הסתלקות רבנו הזקן בכ"ד טבת תקע"ג (מסמך ד).

להי' זה אוסף מיוחד לשיקום בית הרב בליובאוויטש, מאחר שכל בית הרב שבלאדי היה למאכולת אש, אחרי בריחת רבנו הזקן עם בני משפחתו מלאדי במלחמת נפוליון. הכסף שנאסף וחולק הי' 35.000 רו"כ.

לאבסוף השנה הראשונה להסתלקות רבינו הזקן, בחודש טבת תקע"ד, סידר רבינו את חלוקת המעות, עבורו ועבור כל אחד מצאצאי רבינו הזקן.

לבאת החלוקה הזאת סידר ע"י אחד מגדולי החסידים ר' פנחס שיק משקלאוו, ויחד אתו מינה את החסידים ר' שלמה פריידעס ור' זלמן רויזעס משקלאוו, להשגיח על החלוקה.

לגאחרי פטירת החסיד ר' פנחס משקלאוו, הגיע כתב-החלוקה לידי שמחה קיסין, שהשתמש בו בכתב-המלשינות שלו (מסמך ב), וממנו רצו להוכיח שרבנו אסף באותו זמן כ140- אלף רובל, וחילק מהם רק 35 אלף רובל; שהרי בסופו כתוב: "שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה" (מסמך יב).

לדרבינו השיב שבודאי יש טעות ושקר בתרגום הקטע הזה, וביקש מהחוקרים שיתנו לו את המקור, שממנו יוכל להוכיח, שמעולם לא אסף אז יותר מ35- אלף רובל, ואותם הוא חילק (מסמך יג).

לההחוקרים נענו לבקשתו, הקטע הזה הועתק בהעתקה מדוייקת ותורגם מחדש לרוסית ע"י המתרגם של רבינו, החסיד ר' יהודה יפה. על פי תרגום מדוייק זה הוכיח רבינו, שברורה בו הכוונה, שמעולם לא אסף אז יותר מ35- אלף רובל (מסמכים יד-טו).

לו[דבר זה היה ידוע גם לפני גילוי התיק, אשר לפי המלשינות אסף רבינו עוד כמאה אלף רובל שלא נתברר מהיכן באו ולהיכן אזלו, גם הי' ידוע אשר רבינו הוכיח כי יש כאן סילוף וכי מעולם לא אסף סכום זה.

לזאמנם פרטי הדבר לא היו ידועים, רק שמועות פורחות. וכך מספר בבית רבי ח"ב פ"ד: "גופא דעובדא הכי הוה (כ"ז שמענו מאחד מנכדי רבינו כל מעשה המלשינות מרישא לסיפא) … זייפו את המכתב בזיוף קטן באתוון דזיופא מאתיות שקר הוא אות ק', שבסכום הכסף שהי' כתוב בהמכתב הוסיפו עוד ק' … אלפים".

לחאמנם במסמכים שלפנינו מתברר, שהוספת המאה אלף רובל נעוצה בתרגום מוטעה של המלים "שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה"].

לט*

מבזה לא הסתפקו החוקרים, ורצו לדעת בדיוק מהיכן נאסף הכסף ומה השתמשו בו (מסמך יב), שהרי על פי חוקת היהודים של שנת תקס"ה, אסור לרב לגבות כספים מהקהל כדי להעשיר את עצמו, מלבד המשכורת שלו הקצובה (מסמך ב).

מארבינו השיב, ששני שלישים מהכסף חילק בין בני משפחתו צאצאי רבינו הזקן, אשר במשך ימי מלחמת נפוליון התרוששו מכל נכסיהם ובתיהם ונשארו מחוסרי כל. ושליש מהכסף לקח לעצמו לבנות לו בית ובית הכנסת בליובאוויטש ולקנות ספרים, אחרי שהתרושש מהכל בעת מלחמת נפוליון (מסמך יג סעיף 1).

מבשוב שאלוהו כמה כסף עלתה בניית בית הכנסת בליובאוויטש וקניית הספרים (מסמך טז), והשיב בפירוט, וסך הכל עלה כ11- אלף רובל, שחלקו בא מתוך 35.000 רובל הנ"ל וחלקו מתרומות שנאספו בשנים הבאות (מסמך יז).

מגשלחו א"כ חוקר מיוחד לליובאוויטש לראות אם הפרטים תואמים את המציאות, הוא דיבר שם עם תושבי המקום שאינם חסידי רבינו, הם אימתו את המספרים, אבל הוא נשאר מסתפק באמיתות דיוק הסכומים (מסמך כב).

מד*

מהשוב נשאל רבינו באיזה אופן נגבים מעות המעמד ואם הגביות האלו מהחסידים הם מרצונם הטוב (מסמך יב), והשיב אשר אחרי הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, נשאר בקרעמענטשוג, ופנו אליו החסידים לבקשו שיחזור לרוסיה הלבנה והבטיחו שמקבלים על עצמם את בניית ביתו ובית בני המשפחה ומשכורתו. באותה שעה נאספו כ35- אלף רובל, ואח"כ נאספים במשך שנה 10-14 אלף רובל, אשר 35% מהם הוא לוקח להוצאותיו והשאר מחלק בין שאר צאצאי כ"ק אדמו"ר הזקן (מסמך יג).

מוהחוקרים לא סמכו עליו בזה, ובמשך חדשי הקיץ נשלחה הוראה לעיירות קאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור את החסידים בעיירות האלו ולברר אם אמנם הם הזמינו אל רבינו לבוא מקרעמענטשוג להתיישב ברוסיה הלבנה והבטיחו לו כנ"ל (מסמכים לג; לט).

מזסוכ"ס התברר בכל החקירות ככל דברי רבינו, ועפי"ז זוכה מכל אשמה ע"י בית המשפט העליון בפלך מוהילוב (מסמך מו).

מחבחקירות האלו נתברר שכל ה"מעמד" שנתנו החסידים לרבינו היה בנדיבות ולא על פי איזשהו הכרח או הטלת מסים, ואשר רבינו לא היה רב רשמי שנבחר ע"י הקהלה ומקבל מהם משכורת, ואשר משתי סיבות אלו אין תמיכת החסידים האלו סותרת את חוקת היהודים של שנת תקס"ה, האוסרת על הרב לגבות כספים מהקהל כדי להעשיר את עצמו, מלבד המשכורת שלו הקצובה (מסמך נא).

מטהמושל חאוואנסקי עירער על פסק הדין של בית המשפט העליון במוהילוב לפני הסינט העליון בפטרבורג, וטען אשר סוף כל סוף, אוסף כספים זה של מעמד בית הרב הוא אוסף של סכומים בלתי קצובים, והיא יכולה להביא להתרשלות העם היהודי ולהתדרדרותם למעשים אסורים ולהפסקת תשלומי המסים לממשלה, ואשר לכן חייבים לאסור את הנוהג הזה בחוק, ולענוש את מבצעי האוסף (מסמך נא).

נאמנם הסינט העליון קיבל את נימוקי החלטת בית משפט העליון במוהילוב, לזכות את רבינו מכל אשמה, בהנהגה זו של קבלת מעות "מעמד" (מסמך נג).

נאהזיכוי הסופי הזה ניתן על ידי הסינט העליון בכ"א כסלו תקפ"ח, ימים אחדים אחרי הסתלקות רבינו בט' כסלו תקפ"ח; אמנם הנהגת תמיכת בית הרבי ע"י מעות "מעמד" נשארה חוקית, וזה המשיך להיות מקור הפרנסה של אדמו"רי חב"ד גם בדורות הבאים.

נבהשתלשלות המאורעות
עתה נסקור את השתלשלות המאורעות, לפי סדר לוח הזמנים:

נגיוני - יולי 1825 (תמוז - מנ"א תקפ"ה): ההלשנות נמסרות למושל חאוואנסקי בוויטעבסק (מסמכים א-ג). באותה שעה נסע רבנו לחו"ל, להתרפאות במעיינות הרפואה בקארלסבאד (ראה אגרות קודש שלו, אגרת כה, ובהערות שבסוף הכרך שם).

נדספטמבר 1825 (תשרי תקפ"ו): המושל חאוואנסקי מצוה את פקידי המשטרה להביא את רבינו לוויטעבסק לחקירות (מסמך ז).

נה2 באוקטובר 1825 (ב' מר"ח תקפ"ו): המושל חאוואנסקי מוסר את החקירות לידי החוקרים (מסמך ט).

נו5 באוקטובר 1825 (ה' מר"ח תקפ"ו): רבינו מתבקש לאשר את הנספחים למלשינות שהם כתב-ידו (מסמך יב), ובאותו יום אף חקרו שנים מחסידיו (שהובאו אף הם לחקירות בוויטעבסק), ר' זלמן רויזעס סלונים ור' שלמה פריידעס משקלאוו (מסמכים י-יא).

נז7 באוקטובר 1825 (ז' מר"ח תקפ"ו): מתחילה חקירתו הראשונה של רבינו (מסמכים יב-טו).

נח15 באוקטובר 1825 (ט"ו מר"ח תקפ"ו): חקירתו השניה של רבינו (מסמכים טז-יז).

נט19 באוקטובר 1825 (י"ט מר"ח תקפ"ו): חקירתו השלישית של רבינו (מסמכים יט-כ). באותו יום נשלח חוקר מיוחד לליובאוויטש, לבדוק אם כל מה ששמעו מהרבי תואם את המציאות (מסמך כב). באותו יום אף נשלח שוטר מיוחד להביא את הרה"ק ר' אהרן מסטאראשעלע לחקירות בוויטבסק (מסמך נה).

ס21-28 באוקטובר 1825 (כ"א-ח מר"ח תקפ"ו): חקירת הרה"ק ר' אהרן מסטאראשעלע (מסמך כא).

סא4 בנובמבר 1825 (ו' כסלו תקפ"ו): רבינו מוסר בקשה למושל שישחררוהו לביתו (מסמך כג).

סביו"ד כסלו תקפ"ו: הרבי שוחרר לביתו.

סג10 בנובמבר 1825 (י"ב כסלו תקפ"ו): החוקרים כותבים סקירת תוצאות החקירה והמסמכים ומוסרים למושל חאוואנסקי (מסמך כד).

סד17 בנובמבר 1825 (י"ט כסלו תקפ"ו): המושל חאוואנסקי שולח את התיק לממשל הפלך מוהילוב, אשר ליובאוויטש ובאבינאוויטש שייכים אליו, כדי שידונו בתיק בבית המשפט הפלכי (מסמך כה). את הפיקוח על עריכת המשפט מסר חאוואנסקי אל התובע הכללי של פלך מוהילוב (מסמך כו).

סה19 דצמבר 1825 (כ"א טבת תקפ"ו): החקירה הקודמת למשפט עדיין לא מוצתה, ולכן שלח ממשל הפלך את התיק לידי בית משפט השלום בבאבינאוויטש, אשר העיירה ליובאוויטש שייכת אליו, כדי לסיים את החקירה (מסמך מח).

סו23 בדצמבר (כ"ה טבת): הגיע התיק לבית משפט השלום בבאבינאוויטש (מסמך ל).

סז9 בינואר 1826 (י"ג שבט תקפ"ו): התובע הכללי מסר את הפיקוח על עריכת החקירה לידי מפקח בית המשפט המחוזי בבאבינאוויטש (מסמך כט).

סח13 בינואר 1826 (י"ז שבט): התחילו לעסוק בתיק (מסמך ל).

סט16 בינואר (כ' שבט): שלחו שוטר עם שאלות אל רבינו בליובאוויטש (מסמך ל).

ע8 בפברואר (י"ג אד"ר): חזר השוטר, ואת התשובות איבד בדרך (מסמך לא).

עא10 בפברואר (ט"ו אד"ר): חזר שוטר שני ששלחו במקומו, והביא אתו את התשובות (מסמך לא).

עב12 בפברואר (י"ז אד"ר): בית משפט זה לא הסתפק בחקירות שהוא עצמו יכול לערוך, ושלח הוראה לכמה עיירות שבאותו פלך: קאפוסט, ארשא, שקלאוו וגם לבית המשפט התחתון שבמוהילוב, שגם הם יחקרו את החסידים שבעיירותיהן, בנושא הזה (מסמך לא).

עג19 בפברואר (כ"ד אד"ר): דיווחו על כך לממשל פלך מוהילוב (מסמך לג).

עד3 במרץ (ו' אד"ש): ממשל מוהילוב הטיל קנס על בית משפט השלום בבאבינאוויטש עבור הקלות לא חוקיות באופן ניהול החקירות ונתן הוראה לעיירות הנ"ל על זירוז קבלת העדות מהחסידים (מסמכים לח-ט).

עהאדר - ניסן: מאותה תקופה הגיעו לידינו שלושה מכתבים, בהם כותב אל החסידים, איך להשיב על השאלות שנשאלו ע"י הממשל (מסמכים סו-ח).

עוניסן - אייר: התשובות לחקירת החסידים בקאפוסט ארשא שקלאוו ומוהילוב התקבלו לבית משפט השלום בבאבינאוויטש (מסמכים לט-מא).

עז20 ביולי (כ"ז תמוז): בית משפט השלום בבאבינאוויטש החליט בנושא התיק (מסמכים מב; מח).

עח3 באוגוסט (י"ב מנ"א): עם סיום החקירות, הוחזר התיק לבית המשפט העליון בפלך מוהילוב, בצירוף המלצת בית משפט השלום בבאבינאוויטש, כדי שבית המשפט העליון ידון בו ויתן פסק-דין סופי (מסמך מח).

עט29 בנובמבר (י"א כסלו תקפ"ז): עם סיום הדיון בבית המשפט העליון במוהילוב, החליט בית המשפט לזכות את רבינו, ומסר את התיק עם פסק-הדין לתובע הכללי של פלך מוהילוב, לעיון ולאישור (מסמך מח).

פ1 בפברואר 1827 (ט"ז שבט): התובע הכללי אישר את הפסק (מסמך מח).

פא9 בפברואר (כ"ד שבט): פסק הדין נשלח למושל חאוואנסקי לאישור (מסמך מו).

פב15 במאי (ר"ח סיון): האישור לא התקבל, במקומו שלח המושל אל הסינט העליון של המדינה בפטרבורג ערעור על פסק-הדין (מסמך נא).

פג28 בנובמבר 1827 (כ"א כסלו תקפ"ח): הסינט העליון מאשר את הזיכוי של רבינו בבית המשפט העליון בפלך מוהילוב.

פדהסינט עדיין לא ידע באותה שעה אודות הסתלקות כ"ק אדמו"ר האמצעי, בט' כסלו תקפ"ח. כשהסינט אישר את פסק-הדין של בית המשפט הפלכי, נסתיימו הדיונים.

פהבאותו ערעור שכתב המושל חאוואנסקי, אף הוסיף הצעות שונות הקשורות (לא רק אל כ"ק אדמו"ר האמצעי, אלא) לחוקי המדינה אודות מעמד הרבנים ברוסיה וזכויותיהם. על כך משיבים לו באותו מכתב, כי הם ישלחו את ההצעות לידי המחלקה הראשונה של הסינט, כדי שידונו בו.

פותחלת 1834 (חורף תקצ"ד): הדיון בהמלצותיו נמשך, או נדחה לכמה שנים. בחורף תקצ"ד השיב הסינט אל המושל חאוואנסקי, אשר הם החליטו לא לקבל את כל הצעותיו, רק פרטים אחדים שבו.

פזהם גם מודיעים לו, שיש כבר תוכנית מיוחדת בקשר לתקנון היהודים. חקת היהודים החדשה הזאת פורסמה ונדפסה בשנת תקצ"ה (הראשונה פורסמה בשנת תקס"ה).

פחמבנה המערכת
כדי להקל את הבנת התוכן, משלוח התיק מעיר לעיר ומבית משפט לבית משפט, נבהיר את מבנה המערכת:

פטא) רבינו גר בעיירה ליובאוויטש.

צב) העיירה ליובאוויטש היא במחוז באבינאוויטש.

צאג) המחוז באבינאוויטש הוא בפלך מוהילוב.

צבד) המושל חאוואנסקי גר בוויטעבסק והוא מושל הפלכים וויטעבסק מוהילוב סמולנסק וקאלוגא.

צגה) כל הפלכים האלו שייכים לממשלת הצאר השוכנת בפטרבורג.

צדההלשנה נמסרה למושל חאוואנסקי שמקום מושבו בוויטעבסק.

צהאחרי סיום החקירה בידי חוקריו העביר את התיק לידי ממשל הפלך מוהילוב, שבו נמצאת העיירה ליובאוויטש, כדי לדון בנושא בבית המשפט המתאים.

צולמעשה הם העבירו את התיק למחוז באבינאוויטש, שבו נמצאת העיירה ליובאוויטש; ושם מסרוהו לידי בית משפט השלום, כדי שהם ימשיכו בחקירת אוסף הכספים על ידי הרבי.

צזאלו האחרונים שלחו שוטר עם שאלות לחקור את רבינו בליובאוויטש, וכן שלחו הוראה לעוד כמה עיירות שבפלך מוהילוב, לחקור את החסידים שבהם בנושא הזה.

צחעם סיום החקירות החזיר בית משפט השלום שבמחוז באבינאוויטש את התיק, בצירוף חוות-דעתם, אל בית משפט העליון בפלך מוהילוב, לפסק-דין סופי.

צטבית משפט העליון זיכה את הרבי ושלח את פסק הדין עם התיק לידי מושל הפלכים, לעיון ולאישור.

קמושל הפלכים שלח עירעור על פסק-הדין אל הסינט העליון שבפטרבורג.

קאהסינט העליון אישר את פסק-דין הזיכוי, ובזה תם המשפט.

קבגילוי התיק
החיפושים אחרי תיק מאסר וגאולת כ"ק אדמו"ר האמצעי, התחילו בחורף תשמ"ח, כנזכר בקצרה בספרי "עבודת הקודש" (ע' קלט):

קגכבר בשנת תשל"ו ביקר בנ.י. ר' הענדל שי' דייטש, מגזע אנ"ש, עוסק בלנינגרד בחקר ההסטוריה הרוסית. כשנכנס ליחידות הציע לו הרבי שיחפש אחרי מסמכים הקשורים לליובאוויטש.

קדבשנים הבאות (תשל"ז-תשמ"ז) היה שולח מפעם לפעם מסמכים הקשורים לעיר ליובאוויטש. הוא היה שולח זאת ע"י בן-אחותו הרה"ח ר' חיים יצחק שי' קוגל, שהיה מוסרם לי. מסרתי את החומר לבדיקה והתברר שחשיבות המסמכים שמצא היא מוגבלת.

קהבחורף תשמ"ח בא ר' הענדל הנ"ל לביקור שני בנ.י. דיברתי אתו אז בארוכה, והסברתי לו, שלדעתי הכי חשוב הוא למצוא את התיק של מאסר כ"ק אדמו"ר האמצעי. מסרתי לו אז את כל הפרטים הידועים, שעל פיהם יוכל לחפש בארכיונים.

קובאותו חורף נשלחנו למוסקבא לחפש את אוסף ספרי רבותינו כידוע. לפני הנסיעה כתבתי לרבי הכ"מ:

קחהרבי השיב על כך, שלא נסתפק בזה, ונחפש גם את המסמכים הקשורים לאדה"ז ולצ"צ, כמובא ב"עבודת הקודש" שם.

קטבער"ח שבט תשמ"ח ביקרנו בביתו של ר' הענדל בפטרבורג, ושוחחנו בנושא, כמסופר ביומני מאז:

קיאבמשך השבוע הבא היו כמה נסיונות בקשר לבדיקת הארכיונים, ר' ניסן בדק בארכיון בפטרבורג, אך לא הרשו לו להרבות בזה, בלי רשיון מיוחד ממוסקבא. הכינו בקשה לרשיון, המשיכו להשתדל ממוסקבא, אך מכל זאת לא יצא דבר.

קיבכעבור כמה שנים היגר ר' הענדל לארה"ב, ובשנת תשנ"א נשלח ע"י ארגון חמ"ה להמשיך לחפש בארכיוני רוסיה, מסמכים הקשורים לתולדות חב"ד.

קיגשוב ישבתי אתו ומסרתי בידיו כל הפרטים הקשורים לתיק מאסר וגאולת כ"ק אדמו"ר האמצעי. הוא נסע וחיפש ולא מצא. אמנם הוא מצא מסמכים רבים אחרים, שאינם קשורים לנושא הנ"ל.

קידכשהובאו המסמכים שמצא, מסר ארגון חמ"ה את המסמכים לרבי, והרבי השיב להם, שימסרו לי העתק לבדיקה. אני הייתי אז ברוסיה, ורק כאשר חזרתי, התיישבתי עם בחור קורא רוסית, שקרא ותרגם לפני את התוכן, ושוב ראינו שחשיבותם מוגבלת לענינינו.

קיהבערך באותה תקופה, נחתם ההסכם בין ארגון שמי"ר ובין השלטונות ברוסיה, אודות עריכת אנציקלופדיה ליהודים ברוסיה, וזה נתן לשמי"ר את הרשיון לחפש בארכיונים.

קיובהקשר לזה מצאו וקיבלו כמה תיקים חשובים, ביניהם המסמכים הקשורים למאסר וגאולת כ"ק אדמו"ר הזקן (נדפסו ב"כרם חב"ד" הרביעי).

קיזעלה בדעתי, אולי זוהי האפשרות למצוא סוף סוף גם את התיק הקשור למאסר וגאולת כ"ק אדמו"ר האמצעי.

קיחבתחלת תשרי תשנ"ג, ביקר פרופ' ירמי' שי' ברנובר בנ.י. קבעתי אתו פגישה ושטחתי לפניו את כל הנושא. אמרתי לו שברור לי שיהיה אפשר למצוא את התיק, אם רק יקשר ביני לבין האנשים שלו במוסקבא, שאמסור להם את כל הפרטים הקשורים לתיק הזה. הוא ביקש ממני שארשום הדברים על נייר, והוא יראה זאת לאנשיו העוסקים בנושאים האלו.

קיטישבתי וכתבתי:

קכההדבר נמשך שלושה חדשים, ובי"ג טבת ה'תשנ"ג כתבתי לו שוב:

קכטשוב מסופר ביומן שלי:

קלבהם חיפשו ולא מצאו.

קלגכעבור חצי שנה, נסענו, אני עם ווגנר, פעם נוספת לרוסיה. לפני הנסיעה דברנו בטלפון, ועל פגישתינו במוסקבא רשמתי ביומני, בקיצור:

קלהבסוף הם אמרו שאחרי השבת הם מתכוננים לנסוע למינסק, לחפש את התיק הקשור למאסר וגאולת כ"ק אדמו"ר האמצעי.

קלובב' ניסן תשנ"ד קיבל ר"ב שי' שיף הודעה ממינסק אשר התיק נמצא וצולם. הוא לא ידע עדיין מכל מה שנעשה בזה, ובפקס ששלח לי באותו יום כתב בין השאר:

קלחכך נמצא התיק המתפרסם בזה, בתרגום המסמכים ללה"ק, ועם מבואות והערות בשוה"ג.

קלט*

קמכל המתפרסם כאן הוא מתוך הארכיון ששרד במשרדו של המושל חאוואנסקי. שבו נשמרו כל המכתבים שנתקבלו במשרדו, וכן העתקי המכתבים שנכתבו על ידו [כי המקור עצמו נשלח למוען, ולכן לא מופיעה חתימתו בהעתקות אלו].

קמאאמנם התיק עצמו, עם החקירות שנערכו אצל הרבי ואצל החסידים בעיירות הנ"ל, לא נמצא לעת עתה בארכיון המשרד הנ"ל. וחבל על דאבדין.

קמבבין השאר בודאי כולל התיק הזה גם את:

קמגא) התשובות של רבינו, לשאלות ששלחו מבית משפט השלום בבאבינאוויטש ע"י שוטר, בכ' שבט, ובמסמך לא מסופר כי בט"ו אד"ר התקבלו התשובות אל בית משפט השלום.

קמדב) התשובות של החסידים בקאפוסט, ארשא שקלאוו ומוהילוב, לשאלות ששלחו מבית משפט השלום בבאבינאוויטש ע"י בתי המשפט המקומיים בי"ז אד"ר, ובמסמך מח מסופר כי בחודש תמוז התקבלו סוכ"ס התשובות מכל המקומות האלו.

קמהג) החלטת בית משפט השלום בנושא, שמסופר שם שכתבוהו בכ"ז תמוז.

קמוד) פסק הדין של בית משפט העליון בפלך מוהילוב בנושא, שמסופר שם שכתבוהו בי"א כסלו תקפ"ז [במסמך נא, בערעור המושל חאוואנסקי לפני הסינט העליון, מעתיק קטעים מתוך פסק הדין של בית המשפט העליון במוהילוב, והנימוקים אשר בו. אמנם פסק הדין בשלימותו עדיין לא הגיע לידינו].

קמזה) אישור התובע הכללי של פלך מוהילוב לפסק הדין הנ"ל, שמסופר שם שכתבו בט"ז שבט תקפ"ז.

קמחו) יש גם מקום לשער, שבתוך התיק נמצא כתי"ק אדמו"ר האמצעי; שכאן ניתן ממנו רק התרגום מתרגום לרוסית (מסמכים ד-ו).

קמטבהתכתבות הנזכרת נזכר (מסמכים מז-נ), שאחרי מתן פסק-הדין הסופי נשלח התיק אל המושל חאוואנסקי, יחד עם פסק-הדין, שמסומן במספר 553.

קנבמסמכים נא-ב נזכר שהמושל חאוואנסקי שלח את התיק המקורי לסינט בפטרבורג.

קנאבמסמך נג נזכר שהתיק המקורי הוחזר לממשל פלך מוהילוב; אולי על מנת להחזירו לבית המשפט העליון.