The Arrest and Liberation of the Mitteler Rebbe·Chapter 1 - Informer Documentsמאסר וגאולת אדמו״ר האמצעי·פרק א - כתבי-המלשינות

אא כתב-המלשינות הראשון יוני 1825 [כ"ז סיון - כ"ו תמוז תקפ"ה]
כתב-המלשינות הזה הוא כללי, על תנועת החסידות, בנסיון לצייר אותה כרודפת בצע, המנצלת את התמימות של הצעירים לספר להם סיפורי צדיקים ולשלול את כספם, וכי הם משתלטים על הקהלות, קופות הצדקה, שחיטה, ובתי דפוס של היהודים. ולכן דורש לרדוף ולהשמיד את התנועה החסידית.

בעדיין איננו מאשים בו אישית את רבינו במעילה בכספים, את זאת עשה בכתב-המלשינות השני דלקמן.

גA

דהנסיך הנאור, אדון רב החסד

הלפני כמה עשרות שנים כשהחלה להתפתח בקרב העם היהודי הכת חדשה הנקראת קארלינים² היה מספר חבריה מצומצם מאד; אך הם השתדלו לגייס הרבה חברים על ידי מאמצים לשכנע צעירים קלי דעת וביחוד נערים בזה שהם התעסקו תמיד בפעולות בידור ושעשועים³ משמחי לב והסתייעו להשגת מטרה זו במשקאות חריפים וביחוד וודקה.

וכשראו זקני הקהילה הותיקים את הנזק הזה שנגרם לקהילה ואיך שהפעולות האלה עומדות בניגוד לדת, ויתירה מזו, גם בניגוד לעקרונות של חיי ציבור אנושיים ניסו לשים לזה קץ בכל מיני דרכים במסגרת הדת היהודית אך כלום לא הצליחו לעשות. לעומת זאת הכת הלכה והתחזקה.

זאחת ממגמותיהם העיקריות היתה לבטל הערכה כלפי אנשים הראויים לה מצד מעלתם. לטענתם כל האנשים שווים ואין שום סיבה שאדם אחד יעריך את השני וכולם צריכים להיות שווים. בהדרגה הם הגיעו לידי זלזול בכל האנשים המכובדים וסירבו לציית למורים ולמנהיגים הרוחניים.

חהם משכו אליהם נערים שהיו תלויים בהוריהם ויצרו מצב שבו הנערים לא כיבדו את הוריהם והימרו את רצונם ובזה גרמו להרס משפחתי.

טהם העדיפו לרכוש צעירים ממשפחות אמידות. רבני הכת הזאת היו משכנעים אנשים צעירים שאם הם יתפללו עבורם ימחלו להם כל עוונותיהם וזה הניע את הצעירים לתרום סכומים עצומים מעבר לכל פרופורציה. לרוב מוכרים בחצי מחיר את לבושי וחפצי נשיהם למטרה אחת ויחידה להשיג כסף עבורו⁴. אין זה פלא שהאנשים לא מהססים להוציא כסף כדי להפטר ממשפט אזרחי או משפט פלילי ועל אחת כמה וכמה אינם חסים על ממונם להיפטר מדין שמים.

יבנוסף לזאת הם מנהיגים שיטה חדשה לשחיטת בהמות שהם המציאו במטרה לחזק את הכת⁵. בזה הם גרמו להרס וחוסר תיאום עד כדי כך שבן ואב אינם אוכלים בשר מאותה שחיטה. הם גם משתמשים בשוחטים אך ורק מהכת שלהם. בזה הם מספקים פרנסה לאנשיהם ומונעים מקור מחיה מאלה שאינם משתייכים לכת.

יאכמו כן הם תמיד השתדלו ועדיין משתדלים עכשיו בכל מיני דרכים שונות למשוך אליהם צעירים להצטרף אל הכת. בדרך כלל הם עושים זאת על ידי סיפורים ומעשיות בדאי המביאים עובדות הקשורות למעשי נסים של רבם. באמצעים אלה התחזקה הכת.

יבגורם נוסף שתרם בעקיפין להתחזקותה של הכת היה החוק שיצא ב1804- מטעם הוד רוממותו הקיסר אודות היהודים⁶.

יגבסעיף 52 נאמר: היות והרבנות היא משרה של כבוד ולא עסק ריווחי הרבנים מוזהרים בכל תוקף מצבירת נכסים וגביית כספים מעבר לשכר הנקוב שהקציבה להם הקהילה.

ידבסעיף 53 נאמר: אם באיזה מקום נוצר פילוג בקרב הקהילה והפירוד הגיע לנקודה שאין מחנה אחד רוצה להתקיים ביחד עם המחנה השני באותו בית הכנסת, אזי מותר לאחד מהם לבנות בית כנסת אחר ולמנות רבנים משלו. אך בכל עיר יכול להתקיים רק פרנס אחד לכל יהודי העיר.

טומכאן, על בסיס חוק זה, הם השתלטו כמעט על כל קהילה יהודית, כך שבשעה שרבם המנוח זלמן ברוכאוויטש שניאור⁷ נדרש בחשאי פעמיים לעיר הבירה⁸ ובסוף שוחרר על פי פקודת ירום הודו, נאספו עי"ז סכומי כסף גדולים. בכספים אלו נתאפשר לו להשתיל את אנשיו במשרות של עמדת כח בהנהלה ובוועדים כמעט בכל העיירות שבהן נערכו בחירות⁹ למשרות אלו.

טזכל העצמה וההון הזה עברו בירושה לבנו בערקע שניאור שחתר לבסס את שליטתו על משרות אלו. אנשיו תפשו עמדות בכמה מקומות. הם אפילו הגיעו לאיזור בתי הכנסת של היהודים האמיתיים מחזיקי הדת הישנה, והעמידו את אנשיהם בראשם. בשקלאוו הם גם תפשו חדר בבית הכנסת הכי גדול¹⁰ והציקו ליהודים האמיתיים והצירו את צעדיהם.

יזויתירה מזו, ההתעצמות הפוליטית שלהם באה ע"י אוסף הכספים של הקופות, כי כל הקופות שבכל הערים הם כבר בידיה של הכת הזאת, או ע"י הגבאי או ע"י חבר וועד הקהל שכל אחד מגיש סיוע ותמיכה לשני.

יחעד כדי כך הגיעו הדברים שהם מכריחים להשתמש בבשר בהמות שנשחט רק ע"י הכת שלהם בשחיטה החדשה שהם אימצו לעצמם, בעוד שאנשי הקהילה הנוהגים במנהג הותיק נותרו ללא אספקת בשר.

יטוכל זאת בעוד שההכנסות מקופות הכספים שנאספו לא מנוצלות עבור תשלום מסים לאוצר אלא הן עומדות לשימוש הרב כפי העולה על רוחו.

ככמו כן הם גם חתרו להעביר תחת שליטתם את בתי דפוס שהוקמו בפלכים אלו והם מדפיסים סידורים עם תפילות יומיומיות בנוסח תפילה אסיאתי¹¹ ובכך הם תורמים לדעיכת הנוסח האירופי והשכחתו כתוצאה מהמחסור שנוצר בספרים אלו שיתכן וניתן להשיגם רק ממקומות רחוקים.

כאוכשהשתלטו על בית דפוס החלו להדפיס ללא בושה ספרים המכילים ספורי בדאים למשיכת קהל קוראים ותומכים. בעלי בתי הדפוס שהם מאנשי הכת הזו מדפיסים סיפורי נסים כאלו שאין להם מקום בשכל האנושי.

כבוזהו רק תיאור של חלק זעיר ביותר ממעשי הכת שהנני מביא בפני הוד מעלתו.

כגבהכנעה רבה אני מרשה לעצמי לבקש שהשלטונות ינקטו באמצעים בכל תוקף סמכותם כדי לרדוף ולהשמיד את הכת הזאת.

כדובינתיים להוציא צו בהתאם לחוק אודות היהודים, שלא יתקיימו בתי כנסיות בנפרד במחוז היהודים האמיתיים וכל שכן בתוך בית כנסת גדול אחד השייך להם. ובינתיים לאפשר ליהודים האמיתיים להתגבר על המחסור באספקת הבשר. שלא יוכלו להכריח אותם להשתמש בשחיטת הכת הנכפית עליהם.

כההריני משאיר בכינות את הכל בידי כבוד הוד מעלתו,

כועבד הנכנע של הוד מעלתו אדון רב החסד,

כזשמחה קיסין

כחיוני

כטב כתב-המלשינות השני יוני 1825 [כ"ז סיון - כ"ו תמוז תקפ"ה]
בכתב-המלשינות הזה חוזר על עקרי הדברים שבכתב-המלשינות הראשון, אח"כ מצרף לו כמה מכתבים של רבינו, אחד מהם אודות חלוקת מעות מעמד בית הרב, ועל פיהם מנסה להלשין עליו.

להמכתבים האלו הם מעזבונו של החסיד ר' פנחס שיק משקלאוו, שהוא הי' הגזבר והנאמן של המעות האלו.

לאבבית רבי ח"ב פ"ב מסופר אשר "הוא הי' חשוכי בנים ר"ל וירשו ב"א שהי' איש רע ובליעל ומצא בתכריך הכתבים של הרר"פ את מכתב רבינו". נראה א"כ, שאותו בן-אחיו של ר' פנחס, שלא נודע לנו שמו, מסר את המכתב לידי המלשין שמחה קיסין.

לבכשבא המלשין לספר איך הגיע המכתב לידו, אימץ לעצמו נוסח מגוחך: החסיד ר' פנחס שיק מסר לו (לפני פטירתו) את המכתב בתור עירבון, שאם לא יצליח ר' פנחס לשכנע את רבינו להפסיק לרדוף את המתנגדים בשקלאוו, אזי ניתנת לשמחה קיסין הרשות להשתמש במכתב הזה להלשין בו על רבינו.

לגלכבוד הוד מעלתו, אדון רב החסד

לדכת המכונה כת הקארלינים מתחזקת בעמינו ע"י רבם זלמן שניאור המנוח, וכעת ע"י בנו בערקע שניאור, ממלא מקום אביו, שמשתדל להרבות בכת שלו אנשים קלי דעת שדרכם הוא מגדיל את הכנסותיו הכספיות ובתוך כך הוא פורס את תחום השפעתו ושליטתו על יהודים אמיתיים.

להכשיצא החוק המאושר על ידי הקיסר לגבי מעמד היהודים התאפשר לכת הקמת בתי כנסיות וגם מנוי רבנים משלה. עמדת כח חדשה זו הגדילה את עזות מצחה עד כדי כך שהשיגו להם בתי כנסיות בתוך האיזור שבו נמצאות חצרותינו.

לובשקלאוו הם אפילו תפשו חדר בבית הכנסת הכי גדול ללא התחשבות ביהודים האמיתיים, ואלה עורכים תפילות בנוסח אסיאתי.

לזהם גם השתלטו על בתי דפוס שהוקמו בפלכי הסביבה והם מדפיסים סידורים בנוסח תפילה אסיאתי ולא אירופי. כתוצאה מכך מתקשים היהודים האמיתיים של קהילותינו להשיג סידורים בנוסח תפילה אירופי.

לחבנוסף לכך הם מאלצים יהודים אמיתיים להשתמש רק בבשר של השחיטה שהכת הזאת המציאה ובזה הם מצירים את צעדם של היהודים האמיתיים.

לטבשנה קודמת¹², דהיינו בשנת 1822, מצאתי בשקלאוו אנדרלמוסיא גדולה בעקבות תפישת החדר בבית הכנסת הראשי. היהודים האמיתיים התכוננו להגיש תלונה בפני הממשל העליון ומנהיגי הכת הקארולינית חששו מאד מזה.

מפנחס שיק¹³, זקן המנהיגים שלהם, ידיד קרוב לבערקע שניאור, פנה אלי בבקשה למנוע הגשת תלונה על ידי היהודים האמיתיים. הוא התחייב לשכנע את הרב בערקע שניאור להפסיק ללעוג ולהציק ליהודים האמיתיים ובקש ארכה של שנה לבצע זאת.

מאכערובה להבטחתו מסר לידי מסמך הדן בפרוטרוט בחלוקת נכסים בחתימת ידו של הרב עצמו, מסמך המגלה את כל פעולות העסקה של שניאור ושופך אור על תהליך צבירת ההון שהוא ניהל, ואף הודיע שאם בתום השנה הרב לא יחדל מפעולותיו הוא עצמו יעזבנו, והרשות בידי להביא את הכל לידיעת הממשל העליון ולבקש לשים קץ ללחץ הבלתי חוקי של שניאור כלפי היהודים האמיתיים.

מבפנחס שיק נסע באותה שנה לעיירה ליובאוויטש כדי לשכנע את הרב שניאור, ושם נפטר לפתע פתאום¹⁴. הרב לא רק שלא הפסיק להטריד את היהודים האמיתיים אלא נעשה יותר תוקפני ועז מצח והגביר את התקפותיו.

מגלכן בשנה שעברה תרגמתי את המסמך הנ"ל אודות חלוקת הנכסים באמצעות מתרגם דייקן, ברם לא היה לי פנאי להביא את זה לידיעת כבודו. עם כל זאת עכשיו, כשאיני רואה איך לשמור על אחיי מפני הרב הקארליני, הנני מגיש לפני הוד רוממותו את המסמך המקורי ואמיתי הנ"ל יחד עם התרגום.

מדלראיה שהוא נכתב על ידי הרב עצמו הנני מצרף עוד שני מכתבים שלו אלי¹⁵.

מהמכתבי יד אלה משתקפת בבירור אהבת הבצע של הרב. במקום להשתמש בסכומים העצומים שגבה מהיהודים למטרות מועילות הוא מחלק את הכספים בין קרוביו כפי העולה על רוחו.

מוהנני מבקש בהכנעה מהוד רוממותו, להכניס עצמו לענין הזה, לעיין ולדון במצב הבלתי נסבל הזה, ולטהר את חיי הדת של קהילתנו מהתוקף של הכת הסוחפת הזאת, הגורמת נזק רב לכל עמנו, למנוע מהיהודים האמיתיים בזיון, ולחלצם מלחץ ונקמה של הכת הזאת.

מזהנני מאושר להיות נקרא עבד הנכנע של הוד מעלתו אדון רב החסד,

מחשמחה קיסין

מטיום … יוני שנת 1825

נג כתב-המלשינות השלישי יולי 1825 [כ"ז תמוז - כ"ח מנ"א תקפ"ה]
בהלשנה זו מביע את נכונותו להסביר בעצמו את תוכן המכתבים המצורפים להלשנה ולהוכיח מהם כי רבינו משתמש בכספים האמורים להנאותיו האישיות.

נאהוד מעלתו, אדון רב החסד

נבעל פי הוראת כבוד מעלתו הנני מגיש את התלונה ובנוסף לזאת אהי' מאושר להסביר: מסמך הדן בפרוטרוט בחלוקת נכסים של כת הקארלינים של בערקע שניאור נכתב בעבר בשנת 1813. כספים שנאספו על ידי אביו זלמן ברוכאוויטש שניאור המנוח וגם על ידי בערקע שניאור עצמו היו רק למטרת הנאות אישיות ומילוי תאוותיו. היהודים האמיתיים לא נוטלים חלק בכספים אלו, אך שליחי הכת מאנשיו של שניאור, אוספים את הכספים נגד רצונם וידיעתם של היהודים האמיתיים. לאור המצב הזה הנני רואה זכות לעצמי להביא זאת בתודה לידיעת הוד מעלתו ולברכתו,

נגעבד הנכנע של הוד מעלתו אדון רב החסד,

נדשמחה קיסין

נהיום … יולי שנת 1825

נוד נספח א לכתב-המלשינות מכתב רבינו אודות חלוקת מעות המעמד [טבת תקע"ד]
מכתב זה, שצורף לתיק ע"י המלשין, כולל רשימת חלוקת מעות מעמד בית הרב, שנאסף אצל החסידים אחרי הסתלקות רבנו הזקן בכ"ד טבת תקע"ג.

נזהי' זה אוסף מיוחד לשיקום בית הרב בליובאוויטש, מאחר שכל בית הרב שבלאדי היה למאכולת אש, אחרי בריחת רבנו הזקן עם בני משפחתו מלאדי במלחמת נפוליון. הכסף שנאסף וחולק הי' 35.000 רו"כ.

נחבסוף השנה הראשונה להסתלקות רבינו הזקן, בחודש טבת תקע"ד, סידר רבינו את חלוקת המעות, עבורו ועבור כל אחד מצאצאי רבינו הזקן.

נטאת החלוקה הזאת סידר ע"י אחד מגדולי החסידים ר' פנחס שיק משקלאוו, ויחד אתו מינה את החסידים ר' שלמה פריידעס ור' זלמן רויזעס משקלאוו, להשגיח על החלוקה.

סאחרי פטירת החסיד ר' פנחס משקלאוו, הגיע כתב-החלוקה לידי שמחה קיסין, שהשתמש בו בכתב-המלשינות שלו.

סאפרטי הדברים שבכתב הזה יבוארו בחקירה הראשונה של רבינו (מסמך יב-טו).

סבתרגום מהשפה העברית

סגבעזרת השם

סדחלוקת הכספים שנאספו בעזהי"ת בהשתדלות הרב בערקע זלמנאוויטש שניאור, יחד עם הנתינות הקבועות, שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל¹⁶, נתן השם בלב הרב בערקע זלמנאוויטש שניאור הנ"ל, לגמול חסד אלוקי עם אחיו ושאר משפחתו השרויים בשנה זו בפרט במצב של עוני ודוחק, כפי שנדר בנדבת לבו הטהור בעת שעלה למקום מנוחת אביהם הנזכר.

סההבטחה זו היתה החלטתו לדאוג להם תמיד ובאופן רצוף מלב ונפש לתועלת משפחת אביו זלמן שניאור הנזכר, עוד יותר מאשר לעצמו, כדי להסיר מעליו קפידה שהיתה לאביו עליו כמה פעמים במשך ימי חייו בגלל הצער שנגרם לו בנסיבות מסתוריות הידועות לידידנו הנאמן והנכבד פנחס שיק ואחי חיים אברהם שניאור. בגלל הסיבות הנ"ל החליט הרב הנ"ל, בערקע זלמנאוויטש שניאור, לקבל על עצמו בעת ביקור במקום מנוחת אביהם, את ההנהגה הזו לכל ימי חייו ולנצח נצחים, לנקות ולכפר על כל חטאיו, וכדי שנפשו תהא קשורה בנפשו וברוחו הקדושה של אביו ללא כל פירוד וימליץ בעדו ויהי' ה' אתו בכל דרכיו ויגאל וישמור אותו מכל רע, וילך בדרכי מידותיו הקדושות של אביו ז"ל, ושלא יסור ימין או שמאל מדרך זו, ויסיר ממנו ומכל משפחת המנוח כל צרה, ולהשרות בין בני המשפחה אהבה, רעות ושלום לעולם ועד.

סופרטי חלוקה זו, לפי הסעיפים הבאים:

סזלכל הבנים והנכדים, אמנו ואשת אבינו המנוח, ואחותו וגם אחיו הרב לייב, על כל זה יהיו עדים נאמנים, ציר נאמן הנכבד פנחס שיק, ושני ידידים אהובים, זלמן רייזין¹⁷ ושלמה פריידין¹⁸, שהם צריכים לחתום על כל פרטי החלוקה הזאת המתבצעת בתוקף הראוי, ולקבל שטר קבלה מכל מי שיקבל כספים, לזכרון נצחי לפני ה' ולפני עבדו אהובו וחביבו אביו המנוח זלמן שניאור ז"ל.

סחלרב בערקע שניאור, אשתו ובנותיו הקטנות¹⁹ עבור בניית בתים כלי בית ועבור הוצאות במשך חצי השנה הנוכחית 8,000 רובל.

סטעבור בנו נחום²⁰ מתנה 1,000 רובל.

עעבור בתו רבקה²¹ 1,000 רובל.

עאעבור בתו דבורה לאה²² 1,000 רובל.

עבעבור בתו המאורסת מנוחה רחל²³ מתנת 1,000 רובל.

עגכל אותם הכספים יהיו מופקדים ברשות פנחס הנ"ל²⁴, וכנגד סכום זה הוא מציג שובר בכתב ידו שכל סכום החלוקה נמצא ברשותו והוא יחלק את זה לכל אחד לפי ראות עיניו, עם אחוזים שיקבלו בעד השקעה בעסקיו, באמצעות שטר היתר עסקא כפי הנהוג.

עדעבור בתו מושקה²⁵ 1,000 רובל.

עהועבור בעלה מנדל²⁶ נכדו של המנוח 2,000 רובל, כלומר כ1,000- רובל בשווה לשאר הנכדים ו1,000- רובל עבור בניית בית ועבור הוצאות בגין ילדיו הקטנים לתקופת חצי השנה הנוכחית, ואת כספי המתנות יש להפקיד אך ורק בידי פנחס ולא בידי מישהו אחר.

עועבור אמנו²⁷ אשת אבינו המנוח 2,000 רובל, כלומר 1,000 רובל עבור הוצאות הבית ו1,000- רובל במתנה אמיתית.

עזעבור אחי חיים אברהם, אשתו, בנותיו הקטנות, עבור בניית בית, כלי בית, ועבור הוצאות לתקופת חצי השנה הנוכחית - הכל בסך 5,000 רובל, ו1,000- רובל עבור תשלום חצי נדוניה של בנו ברוך שמואל.

עחעבור בנו הגדול בערקע נכדו של המנוח 1,000 רובל במתנה.

עטועבור בנו הצעיר ברוך שמואל מתנה בסך 1,000 רובל למעשים טובים לרגל חתונתו במזל טוב.

פכספים השייכים לילדים אלו יש להפקיד אך ורק בידי פנחס שיק כאמור לעיל.

פאעבור גיסי²⁸, כלומר חתנו של המנוח ואשתו אחותינו פריידא²⁹ עבור בניית בית, כלי בית, ועבור הוצאות בגין הילדים הקטנים 4,000 רובל לחצי שנה זו.

פבעבור בנו הגדול ברוך³⁰ מתנה בסך 1,000 רובל

פגעבור בנו השני אהרן³¹ מתנה בסך 1,000 רובל

פדכספים אלו יש להפקיד אך ורק בידי פנחס הנ"ל כאמור לעיל.

פהברור ומוסכם שכל 4,000 הרובלים הנ"ל ניתנו על שם אחותינו פריידא עבור הוצאות הבית, והילדים הגדולים והקטנים וגיסי אליהו צריך לתת כנגד זה שטר בחתימת ידו כפי שיתברר במסמך מיוחד בינינו בפני שלושת הידידים האהובים הנ"ל .

פועבור אחי משה, עבור אשתו ובנותיו הקטנות ניתן מתנה אמיתית, לא מפאת חובה אלא מתוך רצון טוב, לגרום נחת לאבינו המנוח, 3,000 רובל, מהם 1,000 רובל הוא כבר קבל מזמן, ו2,000- רובל ישלחו אליו מתוך הסכום הכולל כמובן, ע"י אשתו שפרה³².

פזעבור דודנו הרב לייב³³, מתנה עבור שנה זו ועבור הוצאות נישואי בתו³⁴ 500 רובל.

פחעבור דודתנו לאה³⁵ ובעלה ישראל³⁶ גם כן 500 רובל עבור בנית הבית והוצאות שנה זו.

פטעבור כל שאר קרובינו ינתן לכל אחד מבני משפחת אבינו המנוח לפי ראות עיניו ולפי הרגלם לקבל בעבר.

צכל פרטי אותה חלוקה זו משקפים את רוח הקודש הצדק והיושר שהשריש בלבו הרב בערקע שניאור, והרשות ניתנה בידו להטות לימין או לשמאל, ואין לערער כלל על החלטותיו בזה להוסיף או לגרוע על פי רצון השם ויש לקבל החלטות אלה באהבה והבנה ויש לדון אותו לזכות באמת וצדק בלי שום משוא פנים, כי הוא חרד לדאגותיהם באותה מידה שהיה דואג לעצמו.

צאואילו לא היו ההוצאות שלו כפולות מהוצאות כל אחד מבני משפחת אבינו המנוח וודאי היה מתחלק אתם בשווה, באותה מידה שהיה נוהג בהיותו אתם בקרעמענטשוג, עקב הנדר שקבל על עצמו בנסיבות הנסתרות כאמור לעיל וד"ל.

צבבכדי שכל זה ישמש לנו כעדות נצחית למילוי החובה הצודקת לפני ה' ולפני עבדו הנאמן ואהוב וחביב אבינו המנוח זלמן שניאור ז"ל, ראוי שמסמך זה יחתם וישמר מעין זרים ושחתימתו ואשורו יבוצעו על ידי שלושת הידידים האהובים הנ"ל ושישהה זמן די ארוך תחת פיקוחו של אותו פנחס הנכבד ויהיה צפון וחתום עד בוא הזמן שבו יחלצינו השי"ת ממצבינו הנוכחי ויחיש את גאולתנו וביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.

צגעל המסמך המקורי מתנוססת חתימה המנוסחת כדלקמן

צדבערקע זלמנאוויטש, סוף השנה הראשונה לפטירת אבינו המנוח זלמן שניאור ז"ל

צהאת זה תרגם והמקור ציין, המתרגם המשפטי משפות שונות: ישעיה פינקלשטיין

צוה נספח ב לכתב-המלשינות מכתב רבינו והרה"ק מסטאראשעלע אל המלשין [תקס"ב - תקס"ט]
מכתב שכתבו רבינו והרה"ק מסטאראשעלע אל המלשין, בתקופת כ"ק אדמו"ר הזקן, בשעה שהיו ביחד בלאדי.

צזבבית רבי ח"א פכ"ו מסופר שהרה"ק מסטאראשעלע היתה דירתו בלאדי ערך שמונה שנים, היינו משלהי תקס"א עד סוף תקס"ט, א"כ נודע שבמשך התקופה הזאת נכתבו מכתבים אלו.

צחבכתב-המלשינות השני (לעיל מסמך ב) כותב המלשין, שמצרף לתיק את המכתב הזה (ואת המכתב הבא לאחריו), כדי להוכיח מהם, שגם המכתב הקודם (הדן בחלוקת מעות המעמד) הוא כתב-ידו של רבינו, שהרי שלשתם נכתבו באותו כתב.

צטF

קתרגום ממכתב עברי שנכתב ע"י בערקע שניאור ואהרן מובשוביטש³⁷
לשמחה ליטמאנאוויטש³⁸

קאה' ירבה שלום וברכה לשאר בשרי³⁹ אהובי חכם ונבון מפורסם עושה חסד כבוד ר' שמחה נרו יאיר בשפע

קבמכתבו קבלתי ע"י דודי מוכ"ז, והי' לרוב נחת ועונג לאדוני אבי לראות אשר לבבך שלם אתנו (יתן לנו ה' מנוחה) שיהי' לך העוז להרחיק לשונות שקר וכו'.

קגכבר מזמן קיימת מצוות מבשרך אל תתעלם התעלמות גשמית וכו', ולזמן הבא הנני בוטח שתפתח עיניך לרצות טובתינו במדה האפשרית וכח שלך, וגם אנו לא נשכח חסדך וטוב לבך לעולם וכו'.

קדהיום יסע ידידי ר' אהרן לדובראוונא לקיים עצתך הנאמנת.

קהבנוגע לבקשתך לפני דודי, דברים כאלו אי אפשר לכתוב בלשון ברורה ומפורטת, אמנם מזמן כבר נכתב מפה מכתב להכי טוב שבהם, שיסע למחנינו בהקדם בלי עיכוב, ופה יצווה באופן ברור לקיום רצונך לטוב, שיהי' שלום ואהבה אמיתית.

קוממני שאר בשרך הדורש שלומך תמיד בלב ונפש חפצה

קזבמקור חתום: בער שניאור זלמנאוויטש רבינאוויטש⁴⁰

קחפ"ש לאביך הזקן האהוב קרובי הנכבד ומפורסם חנני' ליטמאן ולכל משפחתו

קט*

קיגם אני פורש שלום לידידי אהובי הנכבד ומפורסם שמחה

קיאמתוכן מכתבך מתגלה אהבתך ותמימות לבך אלינו, ולכן גם אנו כמים הפנים לפנים וכו', וכך מצפים לעתיד.

קיבזולת זה אין כל חדש רק אמת ושלום ברוב תוקף, כי אנו נהי' בשלום.

קיגבנוגע לבקשתך ע"י ידידינו מוכ"ז מזמן צווה עלי רבינו אהובינו במכתבו בדיבורים אמיתים ואוהב שלום בכל לב ונפש לך.

קידבמקור חתום: אהרן מובשוביטש הלוי.

קיה*

קיובקשר לבחירות הרי כל מאמצינו היו מרוכזים בשמירה על הקיים⁴¹, כפי שדובר אתך אישית בארשא. גם כעת בקשו ממך לא פעם להשתדל לנצל כל הזדמנות למטרה זו, ולהתמיד בזה עד שובך בשלום מנסיעותיך. בד בבד עם הנ"ל יגיע בייניש הנכבד.

קיזבמקור חתום: אהרן הנ"ל.

קיח*

קיטאחרי מכתבי זה, עלה בדעת אדמו"ר שיחי', שיכול להיות שביאת האיש המיוחד תתעכב ולפעמים המצב יפריע ויקשה ועי"ז תוכל להתאחר קיום ההבטחה, ולכן צווה לנו בפיו הקדוש לכתוב לשוחטים, כדי שבינתיים מכאן ולהבא בעצמך תדרשו כדי שהבשר השחוט יהי' לך ולכל קרוביך כפי הצורך, ואנחנו כותבים להם בהתחייבות לקיים מה שנכתב להם ואולי יקיימו.

קככשיגיע האיש המיוחד הנזכר אז תמצא אמצעים וסדר המועיל שלפיו תוכל לפעול.

קכאאהרן הנ"ל.

קכבאת זה תרגם והמקור ציין, המתרגם: ישעי' פינקלשטיין

קכג*

קכדעל המכתב המקורי העברי:

קכהאל שאר בשרי אהובי הנכבד ומפורסם מוה"ר שמחה ב"ר חנני' ליטמאן

קכומלאדי לעיר וויטעבסק

קכזתרגם המתרגם: פינקלשטיין

קכחו נספח ג לכתב-המלשינות מכתב רבינו לחסידים אודות מצב החסידות [תקע"ו]
עוד מכתב שמצא המלשין בעזבון החסיד ר' פנחס שיק משקלאוו, מתקופה הראשונה לנשיאות רבינו, כאשר היתה קבוצה מחסידי כ"ק אדמו"ר הזקן, שטענו ואמרו, שאחרי הסתלקות רבינו הגדול אין לנו עוד רב שימלא את מקומו. הם היו סובבים בעיירות וצועקים אוי אוי אין לנו רב והחסידות שבקה חיים כו' (בית רבי ח"ב פ"ב).

קכטלתוכנה של האגרת הזאת ראה גם אגרות קודש שלו אגרת יז. אגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קנט. המשפיע עמ' קעט-קפג.

קלהמכתב הזה נכתב ברמז רב, כמובן, וכשבאו לתרגמו לרוסית לא מצאו בו ידיהם ורגליהם, מ"מ הצלחנו לפענח את חלקו המועתק לקמן.

קלאבסקירת החוקרים את החקירות (לקמן מסמך כד) מצטטים קטע אחד מהמכתב הזה: "דע אחי שמכאן ניתן להסיק ששני דברים אלו נוגדים זה לזה בטבעם. את החסידות מנסים להשפיל בעוד שהנוהג של אסיפת כספים הולך ומתפשט".

קלבH

קלגתרגום מעברית

קלדלידידינו אהובינו ונפשיים שלי חכם ונביא פ.⁴² שי' מחותני ז.⁴³ ואהובי כנפשי בנימין⁴⁴ שי' ולידידי אהובי ש"פ⁴⁵

קלהמראש בסתר אמרתי לכסות ולהסתיר הדברים שבלבבי, התפשטות מכתבים אל כמעט כל הנערים הצעירים וטובים, עם הארס של הנחש וערום הידוע, כידוע למוכ"ז וכפי שיספר לכם באריכות.

קלואמנם אחר שיצא הדבר מן ההעלם אל הגילוי וידוע אפי' לילדים קטנים ונשים וטף, המכסה אני הדבר מאוהבים נאמנים כמוכם.

קלזעתה מבין אני את הנבואה של אהובי פ. (ז. א. פנחס) בזמן היותו פה⁴⁶, שהי' אומר לא רק פעם וכו' שיש חנות עוד יותר קשה ממה שקורה עם האח הידוע שלנו וכו'. הנבואה היא אשר דבר זה צריך להמשך איזה זמן ואח"כ יתבטל, כיון שה' אתי וכו'.

קלחמאד תמהתי על הנבואה והגדת עתידות זאת וכו', מאד ביקשתי שיפרשו הדבר אבל בשום אופן לא פירש, ועכשיו ידידי הנאמן פ. הרי נתקיימה הנבואה שלך … אומרים לפני אנשים צעירים כאמור למעלה ועוד מוסיפים לאמר: תורת החסידות נעדרה ואין לנו רב וכו', וכל אחד מישראל שב למקומו וכו'.

קלטידידי אהובי כנפשי, אדבר בזה כדי שבזה תרגע נפשי מעצב, אמת שאין בזה כל חדש בשבילי, ותדעו לכם שכבר יותר משלש שנים⁴⁷ ממה שראיתי והכרתי … דע אחי שמכאן ניתן להסיק ששני דברים אלו נוגדים זה לזה בטבעם, את החסידות מנסים להשפיל בעוד שהנוהג של אסיפת כספים הולך ומתפשט…

קמזולת זה יתן לכם ה' שלום מבחוץ ומבפנים ויתרומם קרן חכמת אבי מורי ורבי נבג"מ אצל כל חברי אגודתינו החפצים טובתינו האמתית.