Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Austrian Jewry·
אתש"ל – תשל"א
המאבק
המאבק
בנגד "גיורי וינה"
גהתייחסות נוספת של
דהרבי לדברים הקשורים בעיר וינה אנו מוצאים בשנים מאוחרות יותר, במאבקו של הרבי
הבנושא "גיורי וינה", החל משנת תש"ל (1970).
ובאותן שנים, כאשר החלו
זגלי העלייה מברית המועצות, לאחר שיהודי ברית המועצות היו כלואים עשרות שנים מאחורי
חמסך ברזל סגור ומסוגר, וינה שימשה מקום מעבר וחניית-ביניים.
טכיוון שלא היו אז
יקשרים דיפלומטיים ישירים בין רוסיה וישראל, וגם לא היו טיסות ישירות מרוסיה לישראל
יא– הוסכם בין המדינות, בתיווכו של קאנצלר אוסטריה ברונו קרייסקי, כי היוצאים מברית
יבהמועצות יגיעו למחנות מעבר באוסטריה, ומשם ימשיכו למקום שיחפוץ ליבם.
יגכיוון שהעולים עברו
ידאת וינה בדרכם לארץ, התנהלה בוינה פעילות ענפה מטעם המשרדים השונים של ממשלת ישראל
טוכדי לשכנע ולקלוט את העולים כבר בוינה.
טזאלא שלמרבה הצער, בין
יזאלפי היהודים שבאו לחונן את ארץ האבות לאחר עשרות שנות ניתוק כפוי – היו גם גויים
יחרבים שביקשו לנצל את ההזדמנות הכלכלית ואת "סל הקליטה" שהוענק לעולים
יטהחדשים, ויצאו גם הם עם העולים תוך התחזות ליהודים.
כגופים בממשלת ישראל
כאשהיו מעוניינים להגדיל את מספר העולים בכל מחיר, מנעו בדיקה מעמיקה מי מבין העולים
כבאכן יהודי ומי רק מצהיר על עצמו כיהודי, וכל מי שרצה בכך עבר במרכזי הקליטה בוינה
כג'גיור' פיקטיבי מהיר, נרשם כיהודי ועלה לישראל כיהודי.
כדכתוצאה
כהמ"גיורים" אלו, גויים גמורים עלו לארץ ישראל ונטמעו בה, כאשר הם רשומים
כוומופיעים כיהודים לכל דבר ועניין. בפירצה זו עברו מאות והיה חשש שעוד מאות ואלפים
כזעלולים לנצלה באם הדבר לא ייעצר.
כח"גיורי וינה"
כטאלו זכו לתמיכה שבשתיקה גם מכמה מראשי המפלגה הדתית לאומית, שכיהנו באותם ימים כשרים
לבממשלת ישראל.
לאהרבי מצידו הרים קול
לבזעקה גדולה ומרה נגד התופעה המסכנת את כלל ישראל בארץ ישראל ועשה מאמצים רבים כדי
לגלעצור אותה.
לדתחילה בשתדלנות
להחשאית על ידי אנשי אמונו ישירות מול הנוגעים בדבר ובעלי השפעה, ובהמשך שיגר בעצמו
לושורה ארוכה של מכתבים בנושא זה לאישים שונים. לבסוף, כשכלו כל הקיצין ודבר לא
לזהועיל, אף דיבר על כך בחריפות בשיחות-קודש שהשמיע בפומבי.
לחפעילות עסקני חב"ד בארץ
לטאת הפעילות בנושא
מ"גיורי ווינה" על ידי עושי דברו של הרבי בארץ, אנו מוצאים בדיווחים
מאהשוטפים שכתב לרבי בימים ההם הרב אפרים וולף, יו"ר אגודת חסידי חב"ד
מבבארץ, וכפי שהדברים מובאים באריכות ובמפורט בסדרת הספרים "ימי תמימים",
מגהמורכבת ברובה מארכיונו של הרב וולף ז"ל.
מדשם מפורטת מערכה
מהמאומצת ומקיפה הפרוסה על פני תקופה ארוכה, של שתדלנות מול חברי מועצת הרבנות
מוהראשית ומול שרים וחברי כנסת. מן ההתכתבות עם המתעסקים בענין, ניכר כי הרבי ראה
מזבנושא עניין של פיקוח נפש רוחני וסכנה ממשית לכל היישוב בארץ ישראל, והקדיש מזמנו
מחהיקר לפעול לתיקון הדבר ללא דיחוי. מפאת חשיבות הנושא הרבי אף הנחה את באי כוחו אשר
מטעסקו בזה יומם ולילה בכל פרט ופרט ועל כל צעד ושעל.
נבמקביל קיבל הרבי
נאדיווחים שוטפים מהמצב בוינה ממקורותיו הנאמנים. אחד האישים שהיה מעורב במיוחד
נבבמערכה זו הינו הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זווין זצ"ל, שכן היה גם חבר מועצת
נגהרבנות הראשית, וגם אישיות בעלת השפעה על שרי תנועת המזרחי שישבו בממשלה והיה
נדבכוחם לפעול בנידון.
נהמברקים לרב זווין
נועקב הלחצים והפעילות
נזשל עסקני חב"ד, החליטה הרבנות הראשית לשגר משלחת לבדוק את הדברים על אתר. כאשר
נחגם לאחר חזרת משלחת הרבנים מוינה לא חל שינוי מהותי ביחס לנושא וחיפשו להתיר
נטבדיעבד את "מתגיירים" אלו, עקב לחצים מהשלטון, שיגר הרבי שלושה מברקים
סחריפים בנושא - ככל הנראה שלושתם ביום אחד - אל חבר מועצת הרבנות הראשית הרב זווין.
סאבמברק הראשון כותב
סבהרבי:
סגהרב
סדזוין.
סהקבלתי היום מכתבו ונבהלתי לתוכנו שכאילו
סויש סברא להתיר וגם בסיטוניות גיור
סזוינה. והנה מספר מהמגוירים לא ידעו כלל שזהו ענין בדת וסברו שזהו חלק
סחמהפורמאַליטעטין [=הליכים רשמיים] לקליטה נוחה באה"ק.
סטומספר מהנ"ל לא ידעו שצריכים לצאת
עאו שלא קבלו עליהם לצאת מדתם הקודמת והביאו צלמיהם עמם.
עאוגם בנוגע להשאר, בחלקם לא הי' איש נוכח
עבבהטבילה ובחלקם היו נוכחים רק בתור עדות וגם בהשאר המגיירים באופנים כהנ"ל
עגגרועים מהדיוטות וכו'.
עדובמברק נוסף:
עההרב זוין.
עובמענה למכתבו, אפילו באם הי' מקום להיתר
עזמטעם בדיעבד (שלדעתי במברקי הקודם בנידון זה אינו),
עחהרי במצב ההוה ישמש היתר לכל גיור (כולל
עטהריפורמי) שבאה"ק ושבחוץ לארץ שבעבר, וכן יפרוץ פירצה רבה על להבא שכל הרוצה
פיגייר ויאמר בדיעבד הוא. ולא תועיל כל הסתייגות, ובמכל שכן שאפילו הסתייגות מבוססת
פאאינה מועילה כנראה במוחש.
פבהרבי לא מסתפק בכך,
פגומשגר מברק שלישי ובו טענה נוספת כלפי המקלים ב"גיורי וינה":
פדהרב זוין.
פהבמענה למכתבו ובהמשך למברקיי הקודמים, מבהיל שאין מזכירים כלל אודות הבאים מוינה ואינם ברשימת שני הרבנים שביקרו בוינה.
פווביניהם נוצרים במדינתם לפנים
פזובאה"ק עתה תעודת יהודי בידם.
פחרישום נוצרים כיהודים
פטהרבי לא הסתפק
צבפניות חוזרות ונשנות אל הרב זוין בעקבות דו"ח הרבנים הפשרני, אלא פעל ישירות
צאגם מול גורמים בכירים במפלגה הדתית לאומית.
צבבי"א בניסן
צגתשל"א שיגר הרבי את האגרת הבאה אל הרב מרדכי קירשבלום ובו מעלה הרבי שאלות
צדקשות על ענינים מהותיים שהושמטו מדו"ח הרבנים:
צהבעתו קבלתי מכתבו דו"ח בנוגע לוינה וכו' ואתו הסליחה על אשר לא נתאשר עד עתה. והסיבה לזה כי
צובהוודע לי אשר נשלחים שני רבנים לשם לחקור המצב, הרי אין צורך בהודעה מצדי על
צזהנעשה שם. אבל לאחרי שראיתי העתק הדו"ח שלהם – שגם הוא מבהיל וכו' – הרי כמה
צחנקודות שאין מודגשות בו, ומהן –
צטא) היו מקרים אשר הנוצרים לא ידעו כלל
קשבכל הטקס יש ענין של דת, כי ההסברה היתה שבכדי שלא תהי' תסבוכת בעלותם לארץ ישראל
קאובקליטתם, לקבל דירה בנקל וכו' טוב שיירשמו בתור יהודים; ועד כדי כך שלקחו צלמיהם
קבאתם ויש שתלו אותם בפינת החדר בדירתם בארץ ישראל וד"ל.
קגזאת אומרת, שאפילו ב"גיור"
קדריפורמי עכ"פ מדברים שיש בזה ענין דתי, אלא שחסר הגיור בפועל, משא"כ
קהבנידון זה שאין אפילו הכנה לגיור, ובמילא כל המעשה הנעשה בזה אין בו ממש שהרי
קוהנידון הוא בנוצרי.
קזב) הרבנים שבקרו בוינה הדגישו על דבר
קחמספר המקרים שחקרו אודותם והוסיפו שכל השאר אין גם לחקור עליהם, ומר בעצמו הודיע
קטבמכתבי עתים שהיו כמה פעמים ככה מקרים שעברו דרך וינה. שלכאורה פשוט שלכל לראש
קיצריך למצוא אותם, שהרי נמצאים הם ברשימת הבאים מוינה ונמצאים עתה בארץ ישראל
קיאונרשמו בתור יהודים, ואין פוצה פה ומצפצף.
קיבאין רצוני להאריך בענין איום זה מפני
קיגכמה וכמה טעמים, והלואי שהכתוב לעיל יפעול פעולתו והי' זה שכרי.
קידהמצב חמור הרבה יותר
קיהראשי המפלגה הדתית
קיולאומית טענו להגנתם כי מצב הגיורים בוינה אינו כה חמור כפי שהרבי מציג את הדברים.
קיזאחד מהם, השר לענייני דת ד"ר זרח וורהפטיג, כתב לרבי ברוח זו אולם הרבי שלל
קיחלחלוטין את גישת הממעיטים בחומרת הנושא, וטען שאדרבה, כמות הגיורים הפיקטיביים
קיטגבוהה. וכך כתב הרבי לוורהפטיג בכ"ח סיון תשל"א:
קכבאיחור רב נתקבל מכתבו מט"ז באייר,
קכאעם המצורף אליו. ות"ח על שימת לבבו לשלחו אלי.
קכבואחר בקשת סליחתו, תמהתי לתוכנו, כאילו
קכגמגזימים בהענין וכו', בה בשעה שבודאי ידוע למר אשר המצב מבהיל הרבה יותר
קכדמהכתוב בעתונות, ומה שמבהיל עוד יותר הוא שאין פוצה פה ומצפצף וכו' וד"ל.
קכהולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו
קכודרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק
קכזע"ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל
קכחענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו,
קכטנמצאים באה"ק ת"ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי
קלהקליטה וכו'.
קלאוכאמור לעיל, אין איש שם על לב לשאול שאלה פשוטה, איך זה אפשרי הדבר
קלבשנרשמו כיהודים וזה כמה חדשים שעלו ארצה והכל "שריר וקיים"...
קלגמכריחים גוים להרשם כיהודים!
קלדאם בתחילה הרבי פעל
קלהבדרכים שקטות במאבקו כנגד "גיורי ווינה", הרי שבהתוועדות שערך באור
קלוי"א שבט תשל"א, התייחס הרבי בפומבי לגיורי ווינה ולטענות השונות שמעלים
קלזבעניין:
קלח...בגלל שאין לשקר עקרונות, אנו רואים שלשקר
קלטישנם כמה גירסאות; האמת היא אחת ויחידה, אבל השקר יש בו סוגים רבים של שקרים.
קמלדוגמא בעניננו: השקר הוא עד-כדי-כך, שכאשר מדברים על גיורי וינה - אזי ישנו אחד הטוען
קמאשהיו עשרים וארבע מקרים, אחר כך השני נוקב במספר חמשים ושמונה, לאחר מכן השלישי טוען
קמבשהיו מאה והרביעי כבר אומר שלוש מאות!...
קמגלכאורה אם כולם מדברים אמת, כיצד יתכן חילוק
קמדשכזה, הרי הכל רשום? ואלו שאומרים זאת הם אנשים רשמיים!
קמהלאחר מכן היה נוסח נוסף, המראה על הסתירה
קמושבזה: טענה אחת היתה שהרי צריכים "להציל" את היהודים שברוסיה הסובייטית,
קמזולכן יש לגיירם שלא כהלכה. ואחר כך, בדיון נוסף, באו בטענה הפוכה: מדוע מרעישים על
קמחגיורי וינה, הרי בכל הגיורים הללו שהיו ביהודים שהגיעו מרוסיה הסובייטית היו רק שני
קמטמקרים - ולשיטתם איפה ה"הצלה"?... וכיוצא בזה ישנם כמה וכמה סתירות...
קנהקמת ה"וועד למען שלימות העם"
קנאבעקבות מאבקו של
קנבהרבי, אכן גיורים פיקטיביים אלו לבסוף פסקו. אך הרבי המשיך ללא הרף במלחמתו, מלחמת
קנגה' למען גיור כהלכה, והורה לעסקני חב"ד בארץ להתעסק בנושא במסירות ובתוקף, אף
קנדשברור היה כי הכוחות והזמן המושקעים בכך יהיו על חשבון השקעה בפיתוח מוסדות
קנהחב"ד.
קנולמעשה עוד יותר היה
קנזברור כי מערכה זו תזיק לקשרים עם משרדי הממשלה השונים, תגרום ליחס שלילי
קנחלחב"ד משרים וחברי הכנסת רבים, ובסופו של דבר תתנקם בחב"ד. אך הרבי לא
קנטשת ליבו לכך, שכן ראה בדבר סכנה איומה שהיא בגדר פיקוח נפש קיומי לכלל עם ישראל.
קסבין הפעולות המרכזיות שנעשו בעקבות המאבק למען תיקון חוק מיהו יהודי, ובמיוחד
קסאבעקבות המאבק נגד "גיורי וינה", היתה הקמת ה"וועד למען שלימות
קסבהעם".
קסגבוועד זה היו חברים
קסדרבני ועסקני חב"ד לצד אישי ציבור מחוגים רחבים, בראשות הר"ר יהודה פלדי
קסהז"ל. במשך השנים נלחם הועד בכל דרך אפשרית על מנת לתקן את חוק "מיהו
קסויהודי". הועד ערך במשך השנים עצרות ענק, קיים אירועים, הוציא עלוני הסברה
קסזוירחון, הביא לתודעת הציבור את חומרת העניין, ובעיקר פעל רבות בנושא על ידי
קסחשתדלנות מול כל מי שיכול להשפיע בנידון.
קסט[222] אגרת י'פו, אגרות
קעקודש כרך כז עמוד פח.
קעאundefinedundefined
קעב[223] אגרת י'פז, אגרות
קעגקודש כרך כז עמוד פט.
קעדundefined
קעה[224] אגרת י'פח, אגרות
קעוקודש כרך כז עמוד פט.
קעזundefinedundefined
קעח[225] אגרת י'קכח, אגרות
קעטקודש כרך כז עמוד קלד.
קפundefined
קפא[226] אגרת י'קע, אגרות
קפבקודש כרך כז עמוד קעה.
קפגundefinedundefinedundefined
קפד[227] שיחות קודש
קפהתשל"א חלק א עמוד 440, תרגום חופשי.
קפו[228] יצויין,
קפזאשר ביומנו של הרה"ח הרב שלום דובער שור ע"ה מי"א כסלו תשל"ד
קפחמופיע: חמשת הת' זלמן פריז, יוסף יצחק סגל, רוזנפלד, משה בורנשטיין, זילברשטרום,
קפטנסעו לארץ ישראל דרך וינה. כ"ק אד"ש מסר להם – על ידי הרב גרונר –
קצשליחות בהיותם בוינה, אשר כיון שנמצאים בוינה עולים חדשים, על כן ישתדלו לפעול
קצאעמהם קירוב הדעת, ושלא יעברו בזה איזה פוליטיקה, וכן באה"ק ימשיכו בזה, וכן
קצבבנסעם באוירון אם יסעו עמהם עולים חדשים יקרבום, ואחר כל זה ישלחו דו"ח
קצגמהפעילות וכו'.