Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Austrian Jewry·
אשנת תרצ"ה
חורף תרצ"ה בפורקרסדורף
חורף תרצ"ה בפורקרסדורף
בבשלהי חודש תשרי
גתרפ"ח יצא הרבי הריי"צ מרוסיה והתיישב בריגה שבלטביה. כשש שנים התגורר
דהרבי בלטביה, עד שלהי שנת תרצ"ג, ואז עבר לוורשה בירת פולין.
הכשנתיים ימים, מחודש
ואלול תרצ"ג עד תחילת חודש תמוז תרצ"ה, גר הרבי בוורשה ואחר כך עבר לאוטבוצק
זהסמוכה.
חחלק גדול מתקופה זו לא
טהיה הרבי הריי"צ בביתו, מחמת נסיעותיו התכופות לרופאים בפריז ולמקומות המרפא בסמיכות
ילוינה.
יאהרקע לנסיעות למקומות המרפא
יבעל מצב בריאותו של
יגהרבי הריי"צ באותה תקופה ונסיעותיו למקומות הרפואה, מספר הרבי בעצמו באגרת מי"ח
ידתמוז תרח"צ, אל הרב דוד משה רבינוביץ, על מנת "להכיר את ידידי עם מהלך המחלה
טומהתחלתה":
טזבבואי מארצות הברית - קיץ תר"ץ -
יזהייתי חלוש ונסעתי למאריענבאד. ובבואי על ראש השנה לריגא הכירו בי כי מרץ דיבורי נשתנה
יחמכמו שהי' ולא שמתי לב לזה.
יטכה עברו כשתי שנים עד שהוכר איזה חלישות
כבהקול והחלטתי להתעסק ברופאים ורפואות. ואחרי אשר התעכבתי משך זמן - בשנת תרצ"ג
כאבברלין - אצל הרופאים היותר גדולים ובתוכם הכי נעלה פראפ. לעווי - הנהו עתה בפילאדעלפיא
כב- באו לידי מסקנא אשר אינם יודעים עדיין מהות המחלה, ואשר הנני מוכרח להיות תחת השגחת
כגרופאים מומחים.
כדכה עבר עלי כשני שנים. מזמן לזמן הייתי תחת
כההשגחת ובקורת רופאים מומחים ל"ע, ולא עתה הנה מזמן לזמן הורע מצב בריאותי.
כובחורף תרצ"ה נסעתי לוויען ובקרוני הרופאים
כזהכי מפורסמים בוויען, ואחדים מהם עמדו על מהות המחלה, אבל אמרו כי אין להם רפואות מועילות
כחלזה.
כטבעת ההיא הי' שם רופא יהודי מפליטי אשכנז
ל- גערזאן שמו - והוא בעל שיטה חדשה בסדרי האכילה - דיעט - ונכנסתי להסענאטאריום שלו
לאאצל וויען, וכעבור כחדש ימים הנה ת"ל עמדה המחלה מלכת הלאה, התעכבתי כמשלש חדשים
לבונראה ת"ל הטבה.
לגהד"ר גערזאן אמר מראש כי רפואת מחלה
לדזו דורשת זמן מרובה, ואשר מהלכה יהי' חליפות פעם יוטב ופעם להיפך, עד אשר יתן השי"ת
להויהי' הטבה גמורה.
לומפני סיבות שונות נסע הד"ר גערזאן מוויען
לזלפאריז, ובקיץ תרצ"ו נסעתי אליו לפאריז בהסענאטאריום שלו על משך כשמונה שבועות.
לחבתחלת שנת תרצ"ז, נסע הד"ר גערזאן
לטלארצות הברית, והנה עתה בנויארק.
מבחורף תרצ"ז הייתי בפאריז אצל הפראפ.
מאהמפורסמים, ומצאו כי הוטב מצבי מכמו שהי', והסכימו לדעת הד"ר גערזאן ושיטתו, והחליטו
מבכי מוכרח אשר פעמיים בשנה בקיץ ובחורף עלי להיות בסענאטאריום איזה משך זמן.
מגבחורף העבר שוב נסעתי לפאריז ובקרוני הרופאים
מדהמפורסמים אשר כבר מכירים אותי, כן חדשים שלא הכירוני מקודם, וכולם באים לידי מסקנה
מהאחת אשר ת"ל המחלה עומדת במצב להתרפאות. מובן הדבר שדורש זמן - אבל צריכים התעסקות
מובכל הדברים אשר ציוה ד"ר גערזאן.
מזמרשים לי לדבר לא הרבה, אבל לא לעמול, ניט
מחפארמאטערין [=לא לייגע] - לכתוב הרבה, רק פעם בארבעה חדשים לנוח כשני חדשים בסענאטאריום
מטתחת השגחה מסודרה.
נתוכנית לנסיעה בדרך לארץ הקודש
נאתוכנית הנסיעה למקום
נבהמרפא שליד וינה עלתה כבר בשנת תרצ"ד כחלק מתכנית של מסע נוסף לארץ הקודש
נגוהפעם בהשתתפות הרבי נשיא דורנו. כך עולה מהאגרת הבאה אותה כתב הרבי הריי"צ
נדביום ראשון ט' ניסן תרצ"ד, אל "בתי היקרה והחביבה מ' חי' מושקא תי',
נהחתני יקירי וחביבי הרב רמ"מ שי'":
נו...הפראפ' ש"ז מייעצני להיות
נזבוויען, לשאול בשם את הפראפ'. דעתו הוא כי בכל שנה צריכים לידע דעת הפראפ', וכאשר
נחהנסיעה לברלין אי אפשר, גם כי הפר' לעוי הוא בלונדון, ע"כ דעתו על ויען.
נטואני תשוקתי היתה לבקר בל"נ מקומות
סהקודש באה"ק ת"ו בקיץ זה, ושיהי' בסדר מסודר, הייתי חפץ בל"נ להיות
סאל"ג בעומר במירון וחגה"ש בירושלים ת"ו, ושלא יהי' במהירות ומרוצה
סבכמו בשנת תרפ"ט, ואשר רעייתי כבוד אמך וחותנך תסע אתי, והייתי חפץ אשר גם
סגבעלך הנכבד אתה חתני תסע אתנו צלחה.
סדוהנה כפי שהפראפ' ש"ס מציע להיות
סהבוויען, ואפשר הצדק אתו (הוא אמר שחפץ גם כן להיות עמי), הנה חפצי לדעת אם באפשרך
סומצד הניירות שלך לבוא לויען, כי במדה האפשרית הנה להיותך בויען הוא נחוץ, באשר אתה
סזיודע כל מה שחשבו ואמרו הפראפ' בבערלין, ושם הייתי שומע חו"ד אם אפשרי לי
סחהנסיעה לאה"ק ת"ו שלא תכבד עלי, והייתי מחליט בל"נ לנסוע
סטבשעטומ"צ. הנסיעה לפ"ד צריכה זמן כחמשה שבועות, ומשם לנסוע למארינעבאד
עצלחה.
עא...אשר על כן הנני מבקשך להודיעני תיכף
עבומיד אם אפשר לך לבוא לויען אחר יום טוב הבעל"ט, כן מהראוי שתהי' ברייזע
עגביורא [=משרד נסיעות] לדעת איזה ויזעס דרושים, למי שיש לו פאספ' כמו אצלך, למען
עדלנסוע לאה"ק, וכמובן אשר יש הפרש דרך איזה מדינות תהי' הנסיעה, וגם אפשר
עהתעיין באיזה דרכים אפשר לנסוע, וכמה עולה הנסיעה במערכה ב'.
עושהות ממושכת בפורקרסדורף
עזלמעשה, תוכנית
עחהנסיעה האמורה לארץ הקודש לא יצאה אל הפועל. באמצע חודש כסלו תרצ"ה נסע הרבי
עטהריי"צ לבית המרפא "וועסט-ענד" פורקרסדורף הסמוך לוינה, ובהוראת הרופאים
פשהה שם בחורף תרצ"ה, כארבעה וחצי חודשים, עד תחילת חודש ניסן.
פאמקום המרפא 'פורקרסדורף'
פבנמצא באזור הנקרא "ווינער וואלד", "יער וינה", והוא אזור יפה
פגועשיר בצמחיה, במרחק של כחצי שעה נסיעה מוינה רבתי. בעיירה פורקרסדורף רכשה המשפחה
פדהיהודייה האמידה צוקרמאנדל שטח ובנתה בו את "סנטוריום פורקרסדורף" לפי
פהתוכניותיו של הארכיטקט הנודע יוסף הופמאן.
פובפארק השייך
פזלסנטוריום נמצאים מעיינות מרפא טבעיים והסנטוריום הציע מקום החלמה וטיפולי פיזיותרפיה,
פחוהיה נחשב מקום מפגש ל"חברה הגבוהה" בימים ההם בוינה.
פטכאשר הרבי
צהריי"צ היה נוסע למקומות המרפא השונים, היה נוסע אתו גם אחד ממזכיריו או אחד מבני
צאביתו ולעתים היה זה חתנו הרבי נשיא דורנו. כך היה גם בנסיעה הנוכחית, בעוד הרבנית חי'
צבמושקא שוהה בתקופה זו בוורשה, ולשם שיגר אליה אביה את אגרותיו.
צגעם הגיעו
צדלפורקרסדורף, באמצע חודש כסלו, כתב הרבי הריי"צ לבתו הרבנית חי' מושקא על קורותיו
צהבמקום:
צובתי יקירתי חביבתי מרת חי' מושקא תי',
צזהנסיעה הייתה טובה מאוד. שאלת הויזה
צחהסתדרה והכל היה טוב.
צטכאן חם מאוד לא רק בבית המלון, בו יש
קהסקה מרכזית, אלא גם ברחוב, יהי' חם ללכת במעיל הקיץ.
קאאני מבקש ממך שתואילי נא להיכנס לסבתא
קבתחי', למסור את מכתבי אלי'. כתבי דרישת שלום.
קגוביום רביעי
קדכ"א כסלו כותב הרבי הריי"צ, על נייר המכתבים של סנטוריום "וועסטענד",
קהאל "בתי יקירתי חביבתי מרת חי' מושקא תי'":
קו...היום עבר שבוע להיותי
קז"גערזאניסט", כלומר מבצע את הטיפול של גערזאן. כפי הנראה יש לו שיטה
קחמסויימת מנוסה. אני מרגיש טוב ב"ה, ומקווה שהשי"ת בוודאי יעזור.
קטלילה טוב, בת יקרה, ו"תמיד"
קיטוב. אני מבקש ממך לכתוב תכופות.
קיאובמוצאי שבת פרשת
קיבויגש, ט' טבת, מוסיף הרבי וכותב לה:
קיג...אצלי אין חדשות, אני מבצע את הטיפול
קידשל גערזאן במירב הדיוק, ומקוה שהשי"ת יעזור שזה יתן תוצאות טובות ורפואה
קיהשלמה...
קיותמונה למזכרת נצח
קיזבמכתב הבא אל הרבנית,
קיחמיום חמישי כ"ז שבט תרצ"ה, מציין אביה את עובדת שהותו של בעלה-חתנו
קיטכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו יחד עמו. ואילו הרבי נשיא דורנו מצידו רשם ביומנו
קכדברים וסיפורים ששמע באותם ימים מחותנו הרבי הריי"צ (ראה להלן עמוד ##
קכאואילך).
קכבהחותן והחתן אף
קכגהצטלמו אז בתמונה משותפת למזכרת נצח עליה רשם הרבי בכתב יד קדשו: 'כ"ה
קכדאדר ראשון תרצ"ה פורקעסדארף', תמונה שרק כעבור
קכהשנים רבות ראתה אור.
קכוציון התאריך על גבי
קכזהתמונה מלמד גם כי הרבי נשיא דורנו שהה במחיצת חותנו בתקופה זו לפחות מספר שבועות.
קכחוכך כותב הרבי הריי"צ
קכטאל "בתי יקירתי חביבתי מרת חי' מושקא תי'":
קלבת אהובה, זה זמן ניכר שלא קיבלתי ממך
קלאדרישת שלום. כוונתי למכתב מפורט. דרישות שלום יש לי ממך על ידי אישך הנכבד חתני יקירי
קלבוחביבי שי', אני מבקש ממך לכתוב לי לעתים יותר קרובות ובפרטיות.
קלגובערב שבת פרשת
קלדשמיני, כ"ד אדר שני תרצ"ה, כתב הרבי הריי"צ אגרת מיוחדת לרגל יום
קלההולדתה שחל למחרת אל "בתי יקירתי חביבתי מרת חי' מושקא תי'":
קלו...יום ההולדת שלך האהוב והמאושר לנו
קלזהוא מחר כ"ה אדר שני, והנני שולח לך, בת אהובה, את המזל-טוב הלבבי שלי עם
קלחמיטב הברכות, שאת ובעלך האהוב חתננו היקר והנכבד שי' תהיו מאושרים בכל טוב בגשמיות
קלטוברוחניות. והנני אביך האוהבך בלי גבול והמברכך.
קמשיפור המצב הרפואי
קמאעל תוצאות הטיפול
קמבהרפואי שעבר הרבי הריי"צ במקום המרפא, כותב בכ"ו טבת מזכירו הרב יחזקאל פייגין
קמג(שנשאר כל העת בוורשה) במכתב לר"י שמוטקין:
קמד...הנהו כעת בווין עדין
קמהכידוע לכבודו, במצב בריאותו הנה עד זמן האחרון נתקבלו מכתבים כי הרופאים אומרים שיש
קמוב"ה הטבה במצב בריאותו, אבל הוא עדין לא הרגיש.
קמזבימים האחרונים נתקבל
קמחמכתב כי ב"ה הוא בעצמו מרגיש הטבה מעט בבריאותו, אבל דעת הרופאים כי טובת
קמטואושר בריאותו היתה כי יתעכב שם זמן נכון במשך כל החורף, ואם כי עדין ספק גדול אם יוכל
קנלהתעכב כ"כ, כי פשוט אין במה, וכבר כתב לי כי סובל שם מחסור, אבל לפועל אולי יעזור
קנאהשי"ת ויוכל להתעכב כמה שדרוש, אחרי כי ב"ה נראה כי ההתרפאות כשורה.
קנבובי"ב אדר
קנגראשון כותב הרב פייגין לרא"נ שקליאר:
קנדבדבר שאלתך ממצב בריאות
קנהכ"ק אדמו"ר שליט"א, הנה המכתב משבועיים האחרונים הוא כי התחיל להרגיש
קנובעצמו הטבה במצב בריאותו ב"ה, כי עד עת ההיא הי' הכל הנחמה מה שהרופאים היו אומרים
קנזכי ההתרפאות כשורה, וב"ה כי מרגיש בעצמו אשר לבד הטוב בזה כי הוקלו ב"ה היסורים,
קנחהנה עוד בזה אשר נראה כי הרופאים מכוונים בדרכי ההתרפאות שלהם, ויש לקוות כי ב"ה
קנטיתרפא בשלימות.
קסיעזור השם כי לא יהיו
קסאמניעות, כי הרופאים אומרים כי הצלחת בריאותו היתה אשר יתעכב שם עוד זמן נכון, וכפי
קסבשהנני מרגיש ממכתבו מצדו לא הי' מניעה לזה, רק כותב כי אינו רואה לע"ע האפשרית
קסגלחשוב מזמן כזה, מחמת חוסר האמצעים.
קסדבתחילת אדר שני פנה הרב
קסהפייגין עצמו לרבי הריי"צ בשאלה לגבי מצב בריאותו:
קסונשאלתי מהרבה אנ"ש
קסזיחיו, בדבר מצב בריאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, כי רוצים לידע המצב כמו
קסחשהוא, ועל כן אבקש להודיעני מה להשיב על זה, כי גם אני לא אדע המצב כמו שהוא בשבועות
קסטהאחרונות.
קעהרבי הריי"צ ענה
קעאלו על כך בז' אדר שני:
קעבבבואי לוויען הנה - ל"ע - הוכבד עלי
קעגהדיבור וההילוך ביותר, הייתי אצל הרבה פראפעסארין ודעותיהם היו שונות, וכולם אמרו אשר
קעדראשית כל צריכים לעשות הרפואות בכדי שלא יוגרע ח"ו, ודרוש לזה זמן רב והתעסקות
קעהמרובה, ובלתי בדוקה באופן הפעולה.
קעוכשבאתי להרופא מומחה גערזאן, אמר כי יודע הוא מה
קעזהיא החולי, ובאה על ידי רוב צער ויסורים פנימיים, אומר הוא למפרע כי בהב' חדשים הראשונים
קעחיוטב מעט, ובהב' השניים יוכבד, ובחדש החמישי כו' וכה ילך בעלי' והפכו, ומקוה הוא לרפואה
קעטבעזה"י, והחלטתי להיות אצלו.
קפוכן הי', כי בהב' חדשים הראשונים הוטב מעט,
קפאובחדש הג' עמד על מצב אחד, ובחדש הד' פעם טוב יותר ופעם כו'. עלי לשמור הדיעט וכל עניני
קפבהרפואה ולמעט בדבור, היינו לדבר בהפסקות ולנוח הרבה, ההתעסקות בכתב ובקריאה אפשר לי.
קפגהוא מקוה להשם יתברך כי בריאותי יוטב, שאפשר
קפדיהי' לדבר בלי הגבלות מיוחדות, אבל לזה נדרש עשיית הקוהר [=הטיפול הרפואי] כששה שבעה
קפהחדשים, וכן הוא המצב בהוה, אשר בכללות הוטב מכמו שהי' והשם יתברך ישלח לי רפואה שלמה
קפוכו'.
קפזסיוע מהאדמו"ר מקופישטניץ
קפחמי שסייע רבות לרבי
קפטהריי"צ בשהותו במקום המרפא ליד וינה, היה רבי אברהם יהושע העשל, לימים האדמו"ר
קצמקופישטניץ. בין הרבי הריי"צ ובין רבי אברהם יהושע העשל שררה קרבה
קצאיתירה, בעקבות נסיעותיו של התכופות של הרבי למקומות המרפא ליד וינה. האדמו"ר
קצבמקופישטניץ, שהיה באותם ימים ממנהיגי היהדות החרדית בוינה וטיפל בעניניי היהדות
קצגבעיר, הכיר באופן אישי את טובי הרופאים בעיר שאחדים מהם אף ניהלו בתי רפואה. במהלך
קצדשהותו של הרבי הריי"צ במקומות המרפא הסמוכים לוינה, דאג רבי אברהם יהושע
קצההעשיל לגייס עבורו את טובי הרופאים, וכן לארוחות כשרות ולמניין לתפילות בציבור.
קצוכאמור, הרבי
קצזהריי"צ שהה באותה שעה בפורקרסדורף כארבעה וחצי חודשים, עד תחילת חודש ניסן.
קצחמשם נסע הרבי למספר ימים לוינה, שם נפגש עם אישים שונים, וכן קיבל אנשים ליחידות
קצט(כפי שיסופר להלן בהרחבה). בי"ב ניסן, לקראת ימי חג הפסח תרצ"ה, חזר לביתו
רבוורשה.
ראבאגרת בנושא זה
רבמכ"ד תמוז, מסכם הרבי את מה שעבר עליו, מההיבט הרפואי, במהלך שהותו
רגבפורקרסדורף בימי החורף:
רדמצב בריאותי בהוה עדיין לא הוטב, עוסק
רההנני ברפואות, ושמירת דיעט כבד, כפי הוראת הד"ר גערזאן, אשר בהסענאטריום שלו –
רוסביבות ויען – התעכבתי כחמשה חדשים בחרף העבר, וכפי הוראת הפראפעסרין שביקרו אותי
רזקודם שנכנסתי להסענאטריום וביציאתי משם מצאו תועלת רב, והעיקר הוא הדיעט בשלילת
רחאכילת בשר, דגים, מלח, רק לחם שחור, מיני ירקות פירות וצמחים...
רט'פדיון-נפש' שכתבה הרבנית
ריבהקשר זה, מן העניין
ריאלהביא נוסח של 'פדיון-נפש' שכתבה בימים ההם אמו של הרבי הריי"צ, הרבנית
ריבהצדקנית מרת שטערנא שרה ע"ה, להצלחת הטיפולים הרפואיים של בנה הרבי.
ריגוכך כותבת הרבנית:
ריד...אנא אדון הסליחות ובעל הרחמים, רחם
ריהנא על בני יחידי יוסף יצחק בן שטערנא שרה, הוא יחיד במסירות נפש ממש בדור הזה על
ריוכל עניני יהדות, וממשפחתנו הרמה הוא נשאר רבי יחיד, מחסידי חב"ד, והוא חולה,
ריזהלשון לא כדבעי והדאק' [=הרופאים] אומרים שלא לדבר חסידות זמן ארוך, והוא מעוטף
ריחביסורים גדולים מזה.
ריטרחם נא על הנפש היקר הזה, שלח נא רפואה
רכשלימה על ידי הפראפ' מוויען, שלח נא רבש"ע המלאך רפאל עמהם, ער זאל גיהיילט
רכאווערין על רמ"ח אברי' ושס"ה גידי', טוא אפ רבש"ע דעם גרויסין קטרוג
רכבאויף חסידות, און העלף אים ער זאל מרביץ תורה זיין בישראל און דינען דיר אגיזונטער
רכגעד ביאת גואל צדק, העלף אים רבש"ע בגשמיות ורוחניות בזכות אבותנו הק'
רכדוהטהורים זכותם יגן עלינו.
רכה[=שלח נא רפואה שלימה על-ידי הפרופסורים
רכומווינא, שלח נא ריבונו של עולם את המלאך רפאל עמהם, שיתרפא ברמ"ח אבריו
רכזושס"ה גידיו. בטל ריבונו של עולם את הקיטרוג הגדול שעל החסידות, ועזור לו
רכחשירביץ תורה בישראל ויעבוד אותך בבריאות עד ביאת גואל צדק. עזרהו ריבונו של עולם
רכטבגשמיות ורוחניות בזכות אבותינו הקדושים והטהורים זכותם יגן עלינו].
רלעסקנות ציבורית מסועפת
רלאלמרות מצב בריאותו,
רלבגם בהיותו במקום המרפא המשיך הרבי הריי"צ בעבודת הקודש שלו בעסקנות ציבורית
רלגמסועפת בענייני הכלל ובהנהגת ציבור החסידים. כפי שנזכר לעיל, הרופאים אסרו על הרבי
רלדהריי"צ לדבר הרבה אך התירו לו לכתוב כרצונו והרבי שכידוע ניחן בעט סופרים
רלהמופלאה והיה כתבא רבא במידה בלתי מצויה, השתמש בכוח הכתיבה ומאותם ימים מצויות אגרות
רלוקודש רבות. והעיון באגרות אותה תקופה מלמד על הקשת הרחבה של הנושאים בהם עסק הרבי
רלזבשהותו הממושכת בפורקרסדורף.
רלחמדובר בשורה ארוכה
רלטשל אגרות קודש לאישים שונים והמכתבים הרבים עוסקים בהתחזקות בדרכי התורה והמצוות
רמובהליכה בדרכי החסידות; התכתבות עם מנהל אגודת חב"ד בארצות הברית בענייני
רמאעסקנות ציבורית; מכתב חיזוק לאנ"ש בתל אביב להליכה בדרכי החסידות; התכתבות עם
רמבהרב חיים יוסף רוזנבלום ועוד.
רמגבנוסף להתכתבות
רמדבענייני העסקנות הציבורית, נדפסו כמה אגרות שכתב בתקופה זו אל בתו, הרבנית הצדקנית
רמהמרת חי' מושקא ע"ה ז"ל. אגרות אלו, שנכתבו ברובן באידיש, מתייחדות
רמובסגנונן המיוחד המביא לידי ביטוי את הקשר הפנימי-נפשי של הרבי הריי"צ עם בתו
רמזהרבנית, מעל ומעבר לידוע ומוכר בקשרי אב ובת מן השורה, ומעבר למה שאנשים מן השורה
רמחמסוגלים להבין ולהשיג.
רמטבין האגרות שכתב הרבי
רנהריי"צ לבתו הרבנית באותה תקופה, בולטת ומתייחדת אגרת ארוכה ששיגר אליה בט"ז
רנאשבט. האגרת, הכתובה באידיש, מתפרסת באגרות הקודש הנדפסות על פני
רנבלמעלה ממאה ועשרים עמודים (!), ותוכנה עוסק בסיפור ארוך על תלמידי הבעל שם טוב,
רנגולאורך המכתב מתאר הרבי בצורה חיה את פרשת התקרבותו לתורת החסידות ודרכי החסידות
רנדשל אחד מגאוני הדור, דברים שמביאים לידי ביטוי עז עקרונות מרכזיים בהשקפת ושיטת
רנההחסידות..
רנוביקורי אישים וקבוצות
רנזשהותו של הרבי
רנחבסביבות העיר וינה בחורף תרצ"ה היתה לצרכי רפואה והוא שהה במקום מרפא, אך
רנטהרבי לא הרשה לעצמו לנוח ולהנפש. כשם שלא הפסיק אף ליום אחד את העסקנות הציבורית
רסוהרבה לכתוב מכתבים, כך נענה לבקשות של יחידים וקבוצות שהשמועה על נוכחתו הגיעה
רסאאליהם, לבקרו כדי לקבל את ברכתו הק' וליהנות ממנו עצה ותושיה.
רסבעדויות על כמה ממפגשים
רסגאלו התפרסמו במשך השנים מעל גבי בימות שונות ובאלו נעסוק בשורות הבאות, בשילוב
רסדרשמים מפגישות שאין בידינו את התאריך המדוייק בו התקיימו.
רסההרבי מכניס את הנערים אל חותנו
רסועל פגישה מעניינת עם
רסזהרבי הריי"צ במעון המרפא, שיצאה אל הפועל הודות להתערבות אישית של הרבי נשיא
רסחדורנו, פורסם לימים בשמם של משתתפי הפגישה הנגיד הנודע הר"ר אליהו רייכמן והגאון
רסטהגדול הרב משה ניישלס, לימים גאב"ד שיכון סקווירא בארצות הברית, ילידי וינה:
רעבאותם ימים התפרסם
רעאכי בגלל חולשת בריאותו, לא יקבל הרבי הריי"צ אנשים. ברם, שניהם שהיו בגיל בר
רעבמצוה בערך (ר' אליהו רייכמן היה אז נער בן 12) החליטו למרות זאת לגשת למעון הרבי.
רעגהם צעדו ברגל את המרחק הגדול מהעיר וינה עד למקום המרפא, אך בהגיעם עייפים למקום
רעדנאמר להם כי אין אפשרות כניסה לרבי.
רעהתוך כדי כך מגיע מן
רעוהרחוב אברך צעיר, אשר כפי שהסתבר לאחר מכן היה זה הרבי נשיא דורנו. כאשר הרבי שמע כי
רעזנערים אלה טרחו לבוא ברגל כדי לראות את הרבי הריי"צ ולקבל את ברכתו הקדושה,
רעחביקש מהם להמתין. הוא נכנס אל הקודש פנימה וחזר באמרו לנערים כי הם יכולים להכנס,
רעטוכך נכנסו וקיבלו את ברכת הרבי הריי"צ.
רפשנים רבות אחר כך, בימי
רפאה"שבעה" אודות הרבנית חי' מושקא ע"ה ז"ל, בכ"ז שבט
רפבתשמ"ח, הגיע הרב ניישלאס אל הרבי לניחום אבלים, ובדבריו הזכיר את עובדת שהותו
רפגביחד עם הרבי אצל הרבי הריי"צ בוינה בשנת תרצ"ה.
רפדליצור 'שייכות' עם הרבי
רפהעל הוראה מעניינת
רפושקיבל מהרבי הריי"צ בוינה, סיפר לימים הגאון החסיד הרב מרדכי הארליג:
רפז"זכיתי לראות
רפחלראשונה את אדמו"ר הריי"צ כאשר הגיע לשהות לצורך בריאותו בסנטוריום בוינה.
רפטנתבקשנו, קבוצת אברכים מחסידי טשורטקוב, לבוא להתפלל אצלו כדי שיהיה לו מנין לתפלה
רצואני זכיתי להיות המארגן של קבוצה זו. אדמו"ר הריי"צ קירב אותנו, ומאז
רצאהנני זוכר גם את כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, אשר חותנו אדמו"ר
רצבהריי"צ נ"ע אמר לנו כמה פעמים כי ראוי לנו להתקרב אליו וליצור 'שייכות
רצגאתו'.
רצד"זכורני שהתפעלנו
רצהאז במיוחד מהתבטלותו של חתנו הרבי נשיא דורנו לפני אדמו"ר הריי"צ
רצונ"ע במדה בלתי רגילה. מאז זכיתי גם בקשרים עם כ"ק אדמו"ר נשיא
רצזדורנו".
רצחביקור בנש"ק מצאצאי רוזין
רצטאחד האישים עמם היה
שהרבי הריי"צ בהיכרות בהיותו בוינה, הוא הרב מאיר נתן הופשטיין, ממקורביו של
שאהאדמו"ר מקופישטניץ. הרבי הריי"צ כותב אודותיו "אחד ממכרי ר' מאיר נתן שי' האפשטיין מוויען וכעת
שבבירושלים עה"ק תובב"א כותב לי"...
שגבספר "שמועות
שדוסיפורים" להרה"ח ר' רפאל הכהן, מובאים מספר סיפורים אודות תקופת שהותו
שהשל הרבי הריי"צ בפורקרסדורף, אותם שמע מהרב הופשטיין:
שובנש"ק מצאצאי
שזרוזין בא לוינה, ושמע שכ"ק אדמו"ר הריי"צ נמצא בפורקעסדארף הסמוכה
שחלוינה. הוא רצה להיכנס אליו, והלך אתו ר' מאיר נתן הופשטיין שגר אז בוינה, וכשנכנס
שטלכ"ק אדמו"ר זי"ע אמר לו שיספר לו סיפור מאדמו"ר הזקן ששמע
שימאבותיו:
שיאפעם בליל ראש השנה,
שיבהנה הרב המגיד ז"ל כבר גמר תפלתו, וגם כל התלמידים, רק אדמו"ר הזקן התפלל
שיגעדיין. והרב המגיד חיכה עליו ולא ערך את השולחן, והיות שהיה הצעיר שבחבורה, הנה
שידבמחשבתם של התלמידים הקדושים עלה כעין קפידא על אדמו"ר הזקן שהרב המגיד צריך
שיהלחכות עליו, והרב המגיד הרגיש מחשבתם ואמר להם, זלמינא כשאומר "וידע כל פעול
שיוכי אתה פעלתו", אינו זז מהשטענדער שעליו מתפלל עד שהשטענדער מרגיש את זה כי
שיזאתה פעלתו.
שיחאחר כך אמר לו
שיטאדמו"ר הריי"צ, כנראה שליובאוויטש עם רוזין יש להם שייכות, והראיה, שבעת
שכשהיה ההסתלקות של הצדיק הקדוש מרוזין ואז לא היה טעלעגראף וכו', והנה ראו שאדמו"ר
שכאהצמח צדק ישב "שבעה" כחצי שעה כדין על תלמיד-חכם שבדור שנפטר. ואחר כך
שכבלאחר זמן נודע שאז נסתלק הקדוש מרוזין.
שכגתפילה באריכות גדולה ובבכיות עצומות
שכדעוד סיפר לי
שכהרמ"נ הופשטיין הנ"ל:
שכובהיות כ"ק
שכזאדמו"ר הריי"צ בפורקעסדארף, חל ב' ניסן ביום ו', ושלח אדמו"ר לבקש
שכחמאנשי העיר שישלחו לו כמה בחורים למנין, כי יש לו יארצייט אחרי אביו אדמו"ר נ"ע.
שכטאחד מהנכבדים רצה גם
שלכן להיות נוכח בתפילת אדמו"ר, והיה לו חנות, והשאיר את החנות על הפקידים, כי חשב
שלאשזה יקח שעה בערך, והנה אדמו"ר התפלל באריכות גדולה ובבכיות עצומות, וארך זה
שלבכמה שעות, ובא בשעה אחד אחר הצהריים, והדבר נתפרסם לרבים. ולשנה הבאה לב' ניסן שכרו אוטובוס מיוחד, ובאו הרבה אנשים לתפלה, והנה
שלגאדמו"ר הריי"צ התפלל פשוט בזמן קצר כרגיל.
שלדכשאין דגל לבן
שלהעוד סיפר לי
שלוהרמ"נ הופשטיין הנ"ל, שפעם דיבר אדמו"ר הריי"צ עם אנשי ועד
שלזהקהלה דוינה באיזה ענין, והמשיל להם משל (אבל אינני זוכר למה היה זה מכוון), שפעם
שלחבזמן מלחמה נסעה אוניה בים והנה פגשו באוניית האוייב וגמרו להכנע לפניהם, והסדר
שלטשצריכים לתלות דגל לבן שזהו הסימן של כניעה, ולא היה שם אף חתיכת בד לבן לעשות מזה
שמדגל, ובגלל זה הרגו את כולם שנמצאו בהאניה מחמת חוסר הבד הלבן.
שמאביקור הרב רפאל הכהן
שמבגם מספר הסיפורים
שמגהאמורים בשם הרב הופשטיין, החסיד ר' רפאל כהן עצמו, ביקר אצל הרבי בשהותו במעון
שמדהמרפא בפורקרסדורף, בדרכו מרוסיה לארץ ישראל. וכך מספר ר' רפאל כהן על אותו ביקור בספרו
שמה"מאחורי מסך הברזל":
שמובאותם ימים שהה
שמזאדמו"ר הריי"צ בבית מרפא בעיר פורקרסדורף הסמוכה לוינה. מכיוון שאפשר
שמחהיה לנסוע לארץ הקודש במספר דרכים, בחרתי לעבור דווקא דרך וינה, כדי להתראות עם
שמטהרבי.
שנבכ"ד בשבט
שנאבהשכמה הגענו לוינה. השארנו את חפצינו בתחנת הרכבת ונסענו לפורקסדורף. אשתי, אני
שנבוארבעת ילדינו שהבכירה שבהם הייתה אז בת שלוש עשרה שנה, ובני הקטן יואל [לימים
שנגה'חוזר' של הרבי] בן חמש בלבד. מזג האוויר היה חורפי, הכל היה מכוסה בשלג והתנהלנו
שנדלאיטנו. בבניינים גדולים שבהם נמצא בית המרפא, שאלתי על הרב שניאורסאהן, ומה מאוד
שנההופתעתי כאשר שאלוני אם אני מחפש את שניאורסאהן הצעיר או המבוגר. הבינותי שגם חתן
שנוהרבי הרמ"ש נמצא במקום, וביקשתי לראות אותו קודם.
שנזבהיכנסי לחדרו שמח
שנחבי מאוד, ושאלני על בני משפחתי. השיבותי שהם מחכים לי בחצר. בחמימות סיפר שהכין
שנטעבורנו חדר מתאים על פי הוראת חותנו, וכן שלח שליח מיוחד לפגשנו בתחנת הרכבת, אך
שסהשליח לא מצאנו משום מה.
שסאחתן הרבי, כ"ק
שסבאדמו"ר נשיא דורנו, התענין בכל הפרטים הנחוצים לנו. סיפרתי לו שתודה
שסגלהשי"ת לא חסר לנו מאומה, וגם התפללתי כבר ברכבת על מנת שכל היום יהיה פנוי
שסדלפני. הוכנסנו לחדר חמים ונעים כך שיכולתי לנוח קצת. אותי עניין במיוחד מתי אוכל
שסהלהיכנס ליחידות. כעבור שעה קלה הודיע לי שהרבי יקבלני בעוד חצי שעה.
שסושמונה שנים לפני
שסזאותו יום היה המעשה הבא:
שסחבי"ב בתמוז תרפ"ז
שסטשוחרר הרבי הריי"צ ממאסרו, ובראש השנה תרפ"ח נסעתי אל הרבי כבכל שנה.
שעבג' בתשרי נכנסתי ליחידות, וטרם צאתי ברכני הרבי, ובין השאר אמר: "מ'זאהל זיך
שעאזעהען געזונטער הייט" [=שנתראה שוב בבריאות]. יצאתי ונסעתי למוסקבה לביתי.
שעבבין כה וכה העתיק הרבי מקום מושבו ללטביה, וטרם צאתו - חג סוכות תרפ"ח - נהרו
שעגהמונים ללנינגרד כדי להתראות עם הרבי. גם אני הייתי ביניהם, וכשנכנסתי ליחידות
שעדבמוצאי שמחת תורה בשעה ארבע לפנות בוקר, אמר לי הרבי "מיט דעם ביסטו נאך ניט
שעהיוצא" [=בזה עדיין לא יצאת ידי חובה].
שעולא הבינותי את כוונת
שעזדבריו, והרבי שהבחין בזה המשיך ואמר: "מ'האט דאך גערעדט אז מ'זאל זיך זעהען
שעחגעזונטער הייט, מיט דעם ביסטו נאך ניט יוצא" [=דובר שנתראה בבריאות. ראיה זו
שעטשהתראנו היא מחוץ לחשבון]. נפרדתי מעמו ויצאתי. למחרת בשמונה בבוקר, יצא הרבי עם
שפכל בני ביתו וספריו עמו ללטביה.
שפאברכת הרבי נתקיימה
שפבעכשיו בוינה, אחרי שמונה שנים.
שפגנכנסתי בשעה הקבועה
שפדאל הרבי. הוא קבלני במבט מלא חיבה. שאלתו הראשונה היתה: "מה שלום אנשי שלומנו
שפהבמוסקבה"? עניתי לו: "כולם עומדים בתשוקה ובצמאון לרגע בו יוכלו להתראות
שפועם כבוד קדושתו".
שפזעל זה ענה לי:
שפח"בתניא כתוב שכל נשמה נשתלשלה מעולם העליון, ולכן יש בכל אחד עשרה כוחות כנגד
שפטעשר ספירות שנשתלשלו מהם. ובדיני התורה של ארבע רשויות לשבת בענין הטלטול מרשות
שצלרשות, יש מקום שלמעלה מעשרה והוא נקרא "מקום פטור", זאת אומרת ששם מותר
שצאלטלטל ואין שם גבולות ומחיצות. ובכן, כאשר הנשמה מתקשרת בשרשה למעלה, הרי אין שם
שצבמחיצות, ואם כן נמצאים כולם ביחד".
שצגאחר כך התענין הרבי
שצדשעה ארוכה אודות אנשים פרטים ומעשיהם, אך רוצה אני להזכיר את האיש שעליו התענין
שצהבראשונה.
שצו"מה שלום ישראל
שצזשניאורוב"? שאלני.
שצחאיש זה היה יליד
שצטארשע, גר במוסקבה שנים רבות וה' ברכו בעושר רב, וכן היה מראשי "וועד הקהילה
תהיהודית" במוסקבה. הוא פעל רבות. כאשר נאסר הרבי בשנת תרפ"ז, היה הוא
תאבין אלה שעסקו יומם ולילה למען שחרורו של הרבי, ועליו התענין הרבי במיוחד.
תבבהמשך היחידות
תגביקשני הרבי: רצוני לבקש ממך משהו. כאן בוינה יש צעירי אגודת ישראל, שאמנם אינם
תד"תמימים" אבל די חרדים. לכן אבקשך להתוועד אתם. היכן ומתי – כל זה יסדר
תהלך חתני, והוסיף:
תובדרך כלל כל אלה
תזהבאים מרוסיה אינם מפסיקים לספר עד כמה לא טוב שם, מתארים את הגזירות על היהודים,
תחאבל יש גם מה לספר מריבוי הטוב ששם. את המסירות נפש, שאף על פי שלא מרשים,
תטשאוסרים, ששולחים למרחקים מבלי להתחשב, בכל זאת לומדים שם ומקיימים מצוות. יש שם
תיב"ה ישיבות וחדרים, ויש מסירות נפש גדולה על כל דבר בקיום התורה ומצוותיה:
תיאחינוך, שבת וכדומה. כדאי שנושא ההתוועדות שלך יהיה בעניין זה, על הטוב אשר שם ועל
תיבמסירות הנפש.
תיגאחר כך שאלתי האם
תידאוכל להכניס את בני הקטן יואל לקבלת ברכה. וענה לי שיכנסו כל בני המשפחה. ואמנם,
תיהבשעה ארבע אחר הצהריים נכנסנו כולנו לקבלת ברכתו הקדושה.
תיולסיום שאלני:
תיז"ובמה חושב אתה לעסוק בארץ ישראל"? והמשיך: "הרי בארץ ישראל ישנן
תיחשתי אפשרויות; האחת לעבוד עבודה פשוטה, שלזה צריך כח, ואתה הרי זה עתה חוזר מהגלות
תיטואין לך כח, והשניה, לסחור, אך לזה צריך כסף וזה הרי אין לך. ובכן מה תעשה?"
תכשתקתי.
תכאהרבי הרהר מעט והשיב
תכבבעצמו תשובה לשאלתו: "אם כן, זוהי מדריגת "אין", אז
תכגמ"אין" - יבוא עזרי!" ויברכנו. הפעם נוסח ברכתו היה שונה, והוא אמר:
תכד"נשמע בשורות טובות איש מרעהו", ויצאנו.
תכהחתנו, הוא הרבי נשיא
תכודורנו, חכה לנו ועמו אדם מיוחד שנסע עמנו לוינה לביתו של אחד מצעירי אגודת ישראל
תכזלהתוועדות. כאשר הגענו למקום התאספו שם כארבעים איש שעמם התוועדתי.
תכחהשיחה נסבה כפי עצת
תכטהרבי, אודות הפעולות הטובות של יהודי רוסיה, וכן הוספתי דברים על גדולתו של הרבי
תלהריי"צ, למען ידעו מיהו הנמצא ביניהם. הם ביקשוני גם לחזור לפניהם חסידות,
תלאואמרתי לפניהם כמה עניינים ממאמרים שונים, משום שהשעה הייתה מאוחרת.
תלבבתום ההתוועדות יצאו
תלגכל האנשים ללוותינו לרכבת היוצאת לטריעסט, בדרכנו לארץ ישראל. מה גדלה הפתעתנו,
תלדכשראינו את חתן הרבי מגיע ובידו שוקולד לילדים.
תלהשאלתיו: "במה
תלוזכיתי שכבודו יבוא בעצמו לכאן"?
תלזענה לי: "חותני
תלחביקשני לראות כיצד נסעתם".
תלטנפרדנו, והרכבת יצאה
תמלטריעסט. משם הפלגנו באניה ובאנו לארץ ישראל.
תמאחטא חסידי
תמבעדויות חשובות על
תמגתקופת שהותו של הרבי הריי"צ במעון המרפא שליד וינה, וכן מביקורו בוינה עצמה,
תמדמצויות בפיו של הרה"ח הרב צבי פייגלשטוק, יליד וינה ומזקני חסידי חב"ד,
תמההמתגורר כיום במונטריאול שבקנדה.
תמומספר הרב פייגלשטוק:
תמזכאשר הרבי הריי"צ
תמחשהה במעון המרפא ליד וינה, הוא עסק רבות בקירוב הצעירים בוינה, וחלקם ממש דבקו בו.
תמטבעיקר היו אלו תלמידים מבני יוצאי פולין שלא השתלבו בין ה"ייקים"
תנהמקומיים והרבי כאב את כאבם.
תנאאחד מאותם צעירים היה
תנבאברך שלמד מלפנים בישיבה בגאלאנטה שבסלובקיה, ושמו הר' יעקב שיף. באחת הפעמים שר'
תנגיעקב היה אצל הרבי הריי"צ במעון המרפא, נתן לו הרבי מכתב לקחתו לבית הדואר
תנדשהיה סמוך לתחנת הרכבת בוינה. המכתב לא היה חתום, שכן החוק אסר סחר במטבע חוץ והיו
תנהחייבים להביא את כל המכתבים אל הדואר פתוחים, ולסוגרם רק בנוכחות הפקיד לאחר
תנוהבדיקה שאין בתוכם מטבע חוץ. ר' יעקב הרגיש שהמעטפה עבה ובמשך הנסיעה ממעון המרפא
תנזאל בית הדואר התאפק מלהביט אל תוך המעטפה אך לבסוף לא עמד בנסיון פתח וקרא את
תנחהמכתב שהכיל ענייני חסידות.
תנטבהזדמנות קרובה כאשר
תסהיה שוב אצל הרבי, חש חובה להתוודות בפני הרבי על כך. הוא נכנס ליחידות ופתח
תסאבסיפור שבעת לימודיו בישיבה פעם שמעו בחורי הישיבה בגאלאנטה כי האדמו"ר
תסבמספינקא הגיע ליישוב קרוב לשבת והוא וכמה מחבריו החליטו לנסוע לשהות עם הצדיק
תסגבאותה שבת. לבסוף ביום השבת לא נערך 'טיש', וגם איש לא הזמינם לסעודה, והם נאלצו
תסדלהישאר בבית הכנסת ללא סעודת שבת. אז התבטא אחד הבחורים שאינו מפחד מצומות ויוצא
תסהלו מדי פעם לצום, אך לצום ביום השבת הרי זו עבירה. בסמוך אליהם ישב יהודי זקן שלשמע
תסודבריו של הבחור ניגש אליהם לעודדם ואמר להם: דעו נא בחורים, העבירות שעוברים
תסזבמחיצתו של הרבי, מכפרות על המצוות שמקיימים בבית...
תסחסיפר ר' יעקב שיף שבכל
תסטהעת שסיפר את סיפורו לרבי הריי"צ, הרבי התבונן בו בעיניים חודרות ובקשב רב,
תעואז פנה לרבי וסיפר שחטא "חטא חסידי" ומתוך צמא לדברי הרבי פתח את
תעאהאיגרת שהרבי שלח עמו לדואר בוינה.
תעבהרבי חייך ואמר לו
תעגשיגש למזכיר ר' חיים ליברמן והוא ייתן לו העתק מאותה אגרת למשמרת. באותו ביקור
תעדהרבי נתן לו מכתב נוסף לשלוח בדואר, ואמר לו כי הוא מרשה לו לקרוא זאת בדרך, אך
תעהאינו נותן לו העתק מכך שכן המכתב מכיל מאמר שעתיד לבוא בדפוס בע"ה והוא יוכל
תעולהשיג העתק בעצמו...
תעזפגישות עם אישים חשובים בוינה
תעחכאמור, לאחר סיום שהותו
תעטבמעון המרפא בפורקרסדורף הסמוך לוינה, שהה הרבי הריי"צ כשבוע ימים בוינה
תפהבירה. גם בימים אלה נפגש עם מספר אישים נכבדים, וכן פעל רבות לחיזוק היהדות
תפאבתחומים שונים, ולהפצת תורת החסידות.
תפבללא שיריים מ'קפידא'
תפגבהיותו בוינה, השתמש
תפדהרבי הריי"צ ביין שהכין עבורו תושב המקום באותם ימים הרה"ח ר' הערש
תפהליפשיץ, לימים ראש הקהל של קהילת "עדת יראים – וינה" בבורו-פארק.
תפווכך נכתב ברישומי דברים
תפזשל הרבי עם הרב ליפשיץ בעת שהאחרון בא לניחום אבלים אצל הרבי אחרי הסתלקות הרבנית
תפחחי' מושקא ע"ה, ביום שלישי כ"ח שבט תשמ"ח:
תפטהרב ליפשיץ סיפר לרבי
תצשכאשר אדמו"ר הריי"צ היה בוינה, הוא השתמש ביין שלו, וכי הוא שלח גם יין
תצאלרבי בהיותו בפריז.
תצבכשהזכיר שהיתה עליו פעם
תצגקפידא כו', אמר הרבי:
תצדענין של קפידא - חס ושלום!
תצהמאז ועד היום הזה השתמשו ביין שלכם לקידוש והבדלה ריבוי פעמים, כך, שלא נשאר אפילו
תצושיריים מענין של קפידא.
תצזהתוועדות בבית פפנהיים
תצחאחד
תצטהאישים עמם היה הרבי הריי"צ קרוב בשהותו בוינה, היה נשיא "אגודת
500ישראל" המקומית הרב קלונימוס קלמן פפנהיים. היכרות זו נמשכה גם בשנים הבאות
501והרבי הריי"צ פעל באמצעותו רבות לחיזוק היהדות בוינה.
502על התוועדות שערך הרבי הריי"צ בביתו של הרב
503פפנהיים, בה נכח ככל הנראה גם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, אנו למדים מאגרת
504קודש שהרבי שיגר בי"ד סיון תשי"ז למשתתף נוסף באותה התוועדות – הר'
505יהודה גליק מלונדון.
506וכך כותב הרבי:
507כיון שמזכיר במכתבו שהיה נוכח בהתוועדות כ"ק מו"ח
508אדמו"ר שהתקיימה בבית פאפענהיים בווין, כנראה כוונתו לאותה ההתוועדות שסיפר
509אז כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"ד נסיעת זקנו כ"ק אדמו"ר
510מוהר"ש לפאריז במיוחד בשביל להציל ולהחזיר בתשובה נפש אחת מישראל, וכידוע
511הסיפור בתוככי החסידים, וסיים אז כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר מאותו האברך
512שהוחזר לתשובה על ידי נסיעה זו, נהיה אחר כך לראש משפחה דבני ישראל היותר חרדים
513אשר בצרפת.
514וכיון שהכל בהשגחה פרטית, ובכלל זה מה שמזכיר במכתבו שהיה בעת
515ההתועדות, בודאי זוהי הוראה אשר עליו להתעסק במרץ בהפצת המעינות חוצה, ובטח תמציא
516לו השגחה העליונה כמה הזדמנויות, באם רק ירצה באמת ויצליח בהפצה, ופשוט שעל ידי זה
517יתרבה גם בברכות השי"ת בהמצטרך לו ולכל בני ביתו שיחיו...
518פגישה עם האדמו"ר מקופישטניץ
519ואילו על המפגשים עם
520רבי אברהם יהושע העשל, לימים האדמו"ר מקופיטשניץ, עליהם מסופר לעיל, כותב
521הרבי הריי"צ עצמו במכתב אליו, עם שובו לוורשה:
522ת"ל באנו צלחה ומצאנו את כב"ב
523שליט"א בחיים ושלום.
524בזה הנני להודות לכת"ר על כל הטוב
525אשר עשה אתי עמי, להטריח למלאות חפצי, בראיית הכתבי קדש מהוד כ"ק רבותינו
526הקדושים זצוק"ל זי"ע, ובטח לא ישכח כת"ר על דבר העתקתם בצילום
527תמונתם כתבניתם, כאשר הואיל להבטיחני.
528לא אפונה אשר אצל כ"ק האחים הרבנים
529הצדיקים שליט"א מטשארטקאוו יש להם כתבי יד קדש מהוד כ"ק אבותיהם רבותינו
530הקדושים זצוק"ל זי"ע, אשר מה מאד גדול חפצי לראות את הוד תפארת קדושת
531כתב ידן.
532והמעניין אותי ביותר הוא חתימת יד קדש
533של כ"ק הרב הקדוש הרב הצדיק כש"ת מוהר"ר שלום זצוק"ל, אשר
534הרבה כתבי יד מהגניזה חתומים בעדותו המעיד כי הכתבי יד אמיתים ונכונים הם, ואשר
535ע"כ בשביל לברר אמיתת הכתבי יד של הגניזה, נחוץ לברר תחלה אם כתב יד חתימת
536המעיד, אמיתי הוא.
537וכאשר כת"ר ידידי הראה לי אותות
538אהבה פנימית וקירוב הדעת היקר לי במאד, אבטח כי אם רק באפשרות כת"ר בודאי
539ימלא בעזה"י חפצי זה.
540בבקשה לפרוש גיני בשלום כ"ק אביו
541הרה"צ שליט"א שהנני מתברך מאתו ומברכו בכל הטוב מנפש ועד בשר.
542פ"ש וברכת חג כשר ושמח לכבוד גיסו
543הרה"צ שליט"א וכבוד אחיו היקר באנשים שי'.
544פ"ש וברכה מיוחדת לבנו הנעלה שי',
545בטח יקרא מכתבי הכללי להצעירים בני תורה שי', ולא אפונה כי יבין לרעי אשר כוונתי
546לו להיות כאחד מבעלי השפעה לטובה ולברכה, והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.
547והנני ידידו הדו"ש כת"ר,
548מברכו בחג כשר ושמח ובכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.
549פגישה עם האדמו"ר מסדיגורא
550בשהותו
551בוינה בשנת תרצ"ה, נפגש הרבי הריי"צ גם עם האדמו"ר מסדיגורא, רבי
552מרדכי יוסף שלום פרידמן זצ"ל, ושיחתם עסקה בין היתר בנושא "הגניזה
553החרסונית" הנזכר במכתב אל האדמו"ר מקופשניץ שהובא לעיל.
554על כך
555אנו למדים מתוכן הדברים בעת ה'יחידות' של בנו, האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא
556זצ"ל, אצל הרבי נשיא דורנו בד' תמוז תש"מ.
557בראשית
558השיחה שאל הרבי את האדמו"ר מסדיגורא: ...בוינה כמדומני היה הסבא שלכם?
559האדמו"ר
560מסדיגורא: אבי ודודי היו שם.
561הרבי:
562הדוד היה מבוגר מאביכם.
563הרבי:
564באותה עת כ"ק מו"ח אדמו"ר היה בוינה, והוא נפגש עמו.
565האדמו"ר
566מסדיגורא: באיזו שנה היה זה?
567הרבי:
568היה זה מסתמא בשנת תרצ"ה.
569האדמו"ר
570מסדיגורא: היה זה הדוד הרב יעקב.
571הרבי:
572הגניזה החרסונית הייתה עמו אז? אז דובר בנושא זה.
573האדמו"ר
574מסדיגורא: הגניזה החרסונית הייתה ברשותו של האדמו"ר מטשורטקוב.
575פגישה עם הרב מנייטרא
576בשהותו בוינה נפגש
577הרבי הריי"צ גם עם הגאון הרב שמואל דוד אונגאר, הרב מנייטרא, והרבי שוחח עמו
578אודות התעוררות ללימוד החסידות אצל בני הישיבות מקהילה.
579וכך כותב לו הרבי, בי"ג
580בניסן תרצ"ה:
581כבוד ידידי הרה"ג והרה"ח
582הנודע לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, מרביצי תורה, ועוסקי בהחזקת הדת, משכיל
583על דבר טוב, כש"ת מוהר"ר שמואל דוד הלוי שליט"א,
584בזה הנני להביע את גודל העונג שהי' לי
585בההכירות עם כת"ר, ושיחתנו פעמים ושלש על אודות מצבן של הצעירים שי' בני תורה
586תלמידי הישיבות לעוררם ללימוד עניני חסידות, אשר כת"ר שליט"א התענין
587בזה, ולא אפונה כי כת"ר שליט"א בגודל אהבתו לתלמידיו בני תורה שי',
588ובגודל חכמתו ויראתו, יורה להם הדרך ילכו בה, לעלות במעלות אהבת ה' ויראתו בקיום
589המצות בחיות פנימי ובהרגש נפשי.
590אתענין במאד במצבו של התלמיד המופלא
591ומצויין בכשרונותיו הנשגבים הרב מוהר"ר מיכאל דוב שי' וייסמאנדל, ומקרב ולב
592עמוק הנני דורש טובתו בגשמיות וברוחניות ומברכו כי בעזה"י יסתדר בסדר חיים
593מאושרים באהלה של תורה ברבנות, אשר זהו טובתו הפרטית וטובת הכלל, כי ברכה בו
594בכשרון העבודה ותעמולה בהרבצת תורה וי"ש, ובהיותו אצלי טרם נסעו לביתו צלחה,
595שאלתיו בענין זה, וסיפר לי דבר איזה הצעת שידוכים מעירו יצ"ו, ועניתי לו בזה,
596ובטח כת"ר שליט"א יודע הענין על בוריו, ואם מד' יצא הדבר יבוא הטוב
597בעזרתו ית' להצלחה בגו"ר ע"י עצת כת"ר שליט"א.
598והנני ידידו הדו"ש מברכו בחג כשר
599ושמח מוקירו מכבדו.
600פגישה שלא היתה
601פגישה שהרבי
602הריי"צ היה מעונין בה אך למעשה לא יצאה אל הפועל היא עם רב הקהילה החרדית "עדת
603ישראל" בעיר, הרב ישעי' פירסט, מחבר הספר "חזון ישעיהו".
604על כך אנו קוראים באגרת
605הבאה, אותה כתב לו הרבי בטרם עזבו את וינה, בי"א ניסן:
606חפצתי לבקר את כת"ר לברכו ולהתברך
607מאתו, ולקבל ברכת הפרידה, אמנם למצב חלישות בריאותי, השי"ת ישלח לי
608רפו"ש, כי כבד לפני לעלות בשליבות איזה קומות, ובאתי פעמים לוינייא כפי
609שהגידו לי, ולמורת רוחי לא מצאתי את כת"ר, הנני בזה לקבל מאת כת"ר ברכת
610הפרידה בח"ש ולברך את כת"ר בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.
611"לא ילדים נוסח גרמניה"...
612רב נוסף שנפגש עם
613הרבי הריי"צ באותה עת, הוא הרב נפתלי קרליבך, רבה של באדן הסמוכה לוינה.
614הרב קרליבך בא אל
615הרבי עם שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, כדי לקבל את ברכתו הקדושה. הרבי
616בירך אותם, "שתהיו חסידישע אידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח גרמניה, שתישנו עם טלית קטן, ותעבדו את ה' בשמחה".
617בעת הכנסם אל הרבי
618הריי"צ, חתנו הרבי נשיא דורנו עמד בפתח הדלת.
619חנוך לנער על פי דרכו
620על מאורע נוסף מספר
621הרב צבי פייגלשטוק:
622אביו של הרב פייגלשטוק,
623להבדל"ח הרב אברהם פייגלשטוק, פתח בוינה מוסד מיוחד במינו, בו למדו במשך רוב
624היום לימודי קודש. בשנת תרצ"ה לערך, לקח אביו את כל תלמידי המוסד, כשלושים
625במספר, כולל את בנו המספר שזוכר את המעמד, למלון בוינה בו שהה הריי"צ.
626התלמידים התקבלו
627ליחידות משותפת אצל הרבי. בתחילה ניגש כל ילד ונישק את ידו הק' של הרבי. לאחר מכן
628הם נעמדו אל מול הרבי בחצי גורן, והרבי דיבר בפניהם שיחה, במשך כחצי שעה, אודות הפסוק
629"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". בסיום נגשו שוב
630התלמידים לקבל שלום מהרבי, אך הפעם הזהירו אותם לא לנשק את היד...
631רב נוסף שביקר אצל
632הרבי הריי"צ בשנים ההם, היה הרב דוד פרנקל, שכונה הרב מהוסיאטין.
633"מעלין ולא מורידין"
634על רקע המסופר לעיל,
635שהותו של הרבי הריי"צ בוינה, היכרותו המעמיקה עם אנשי המקום, מעורבותו בנעשה
636בקהילה ופגישותיו עם אישים שונים, יש משמעות מיוחדת לסיפורים הבאים, אותם סיפר
637בהזדמנויות שונות הרבי נשיא דורנו, על תקופת שהותו של חותנו בוינה.
638בהתוועדות י"ג
639תמוז תשט"ו סיפר הרבי:
640שאלו אצל הרבי - בהיותו
641בוינה – למה הוא מקרב אפילו יהודים שעליהם נאמר "מורידין ולא מעלין"?
642והרבי השיב:
643בשולחן ערוך ישנם ארבעה
644חלקים: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, וחושן משפט. על פי סדר זה הרי חושן משפט
645הוא החלק האחרון של השולחן-ערוך. בחושן משפט גופא ישנם ארבע מאות ועוד עשרים וכמה
646סימנים. ופרטי הדינים ד"מורידין ולא מעלין" הם בסוף חושן משפט, בהסימנים
647האחרונים. ואם כן, למה להתחיל ללמוד בסדר הפוך, משמאל לימין? – צריכים ללמוד מימין
648לשמאל, כהסדר אצל בני ישראל, וכאשר ילמדו את כל הדינים של השולחן ערוך ויקיימו
649אותם, ויישארו רק דינים הנ"ל, אזי יתיישבו לפסוק דינים אלו.
650תשובה ברגע אחד
651ובהתוועדות שבת פרשת
652בהר-בחוקותי השי"ת, סיפר הרבי:
653כאשר כ"ק
654מו"ח אדמו"ר נסע מוינה, ליוו אותו אל הרכבת כמה מיהודי אשכנז
655"דייטש'שע אידן". כשהתקרב מועד בוא הרכבת, הביט אחד מהם בשעונו ואמר אל
656הרבי "נאך איין מינוטע".
657נענה והפטיר אחריו
658הרבי "קען מען נאך תשובה טאן"...
659**
660**
661חיזוק היהדות והפצת המעיינות
662כפי שכבר צויין,
663רבותינו נשיאינו לא הרשו לעצמם לנצל את שהותם במקומות המרפא לצרכי נופש ומנוחה.
664למרות שהסיבה העיקרית לנסיעתם למקומות אלה היתה לשם ריפוי והבראה, למעשה הם ניצלו
665כל רגע פנוי להמשך פעילותם הציבורית. כאן נעמוד על העובדה שבמהלך שהותם במקומות
666אלו עמדו על המצב הרוחני במקום ופעלו ועשו לחיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב יהודי
667הסביבה. ממש כדברי הרבי הריי"צ אודות הנסיעותיו של זקנו אדמו"ר
668המהר"ש - "הטעם הגלוי לנסיעה זו היה עניני בריאות, ואילו הטעם האמיתי
669היה שנסע בגלל עניני הכלל".
670גם שהותו הממושכת של
671הרבי הריי"צ בוינה בחורף תרצ"ה, לא יצאה מכלל זה. בשהותו במקום המרפא
672ולאחר מכן בוינה הבירה, פעל הרבי רבות לתיקון וחיזוק ענייני היהדות במקום. הרבי
673קיים פגישות עם פעילי יהדות שונים במדינה, התכתב איתם וחיזק ועודד אותם להוסיף בקיום
674התורה ומצוותיה.
675על כמה מפעולות אלו
676ניתן ללמוד מהאגרות הבאות.
677חיזוק תלמידי הישיבות בוינה
678בשהותו בוינה, נפגש
679הרבי הריי"צ עם קבוצה מתלמידי הישיבות בעיר. הרבי שוחח עם כל אחד מהם על מצבו
680הרוחני והגשמי, ועורר ועודד אותם להתחזקות במדות טובות וביראת שמים, וכן בלימוד
681החסידות.
682עם שובו לוורשה,
683שיגר אליהם הרבי את האגרת הבאה שנכתבה בי"ב בניסן תרצ"ה, הממוענת אל
684"ידידי הצעירים בני תורה ויראי שמים, תלמידי הישיבות בעי"ת וויען יע"א":
685לעונג הי' לי הביקורים הפרטים של כל אחד
686מהם, ונעים הי' לי לשמוע ממצבם הפרטי ואורחות חייהם, יברכם השי"ת. אמנם מפני חלישות
687בריאותי - ישלח לי השי"ת רפואה שלימה - לא יכולתי למלאות החפץ לשוחח אתם עמם בארוכה
688על אדות מטרת צעירי בני תורה ויראי שמים ושאיפתם, מה שהנני רוצה למלאות במכתבי זה.
689הצעירים בני תורה ויראי-שמים צריכים למסור
690עצמם לשעבד מוחם ולבם לחזוק היהדות בקרב אחיהם הצעירים, ז.א. אשר כל ה"אני"
691שלהם הם צריכים לשעבד אל העבודה הציבורית, להרבות חברים טובים לקביעות עתים לתורה ושמירת
692מצות המעשיות.
693הצעירים אשר חננם השי"ת בדעה ישרה,
694בשפה ברורה וברגשי לב אהבת ה' ואהבת התורה, צריכים לשום לבם נפשם ומאדם לעורר בקרבם
695אהבת ישראל, שהיא חמדה גנוזה בתוך תוכיות כל אחד מישראל.
696בשלשה כלי שרת אלו - אהבת ה', אהבת התורה
697ואהבת ישראל - צריכים בני תורה לגשת לעבוד בכרם ה' צבאות לקרב לב אחיהם הצעירים לקיום
698מצות המעשיות ולקביעות עתים לתורה - מבלי התחשב עם מחלת המפלגות שרבים מן הצעירים נגפים
699בה ונמשכים - מבלי דעת - אחרי המפלגות השמאליות. והאמת הגמור הוא אשר לב ישראל הוא
700מעין מקור מים חיים, וברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינן חוזרות ריקם.
701אתם הצעירים, אזרחי מדינת אוסטריא!
702הושלבו ועמדו כולכם בשורה ראשונה של עבודה
703ופועל. איש איש מכם יעמוס על שכמו עבודה של פועל טוב לעבדה ולשמרה, התחזקו והתאזרו
704כח מסודר מעובד ומשוכלל, במטרה אחת להרים קרנם של אחיכם הצעירים, באור תורה בקיום מצות
705המעשיות.
706השי"ת ישפיע לכם שפעת חיים וברכה מרובה,
707ויעורר את לבבכם להכניס עצמכם בעול העבודה, לפעול ולעשות ויצליח לכם בגשמיות וברוחניות.
708והנני
709ידידם עוז הדו"ש טובם והצלחתם.
710"שימו לבבכם ושקדו בתורה ביראת
711שמים"
712למחרת היום,
713בי"ג בניסן, שיגר הרבי אגרת נוספת אל תלמידי הישיבות בוינה, בה מוסיף הרבי
714ומזרז אותם להתאגד ולנהל תעמולה בין צעירי וינה ללמוד בישיבות קדושות:
715נהניתי מביקורכם אצלי. ולא אפונה אשר אותם
716הדברים מועט המחזיק את המרובה, בדברי התעוררות בנחיצות השקידה בלימוד על מנת לשמור
717לעשות ולקיים, ונחיצות ההתעסקות לקנות מדות טובות ויראת שמים, ולימוד דברי חסידות אשי
718דברתי עמכם שמורים הם אצליכם וחקוקים על לוח טוהר לבבכם.
719והנני פונה אליכם תלמידי הישיבות בקריאה
720של אהבה וחיבה יתרה, אנא תלמידים נעלים! שימו לבבכם ושקדו בתורה, ביראת שמים, בקנין
721המדות טובות, קבעו זמן ללמוד דברי חסידות אשר תפקחנה עיניכם, ותכירו את מי שאמר והי'
722העולם יתברך ויתעלה.
723תלמידי הישיבות התאגדו לאגודות אחים בני
724תורה ויראת שמים, איש את רעהו ידברו ויעזרו ללכת שלובי זרוע, לעשות תעמולה בקרב הצעירים
725והילדים, לעוררם לנסוע לישיבות מקומות התורה והיראה.
726ואני תפלה כי האל הטוב ית' הנותן תורה לעמו
727ישראל, הוא יאיר את שכלכם ושכלי כל תלמידי הישיבות, ויעיר את לבבכם ולבב כל תלמידי
728הישיבות בתורתו ובעבודתו ית' וית', וישפיע לכם ולכל העוסקים בתורה והעוזרים והתומכים
729אותם, שפעת חיים וברכה מרובה בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.
730חברת "תפארת בחורים" הווינאית
731באותו יום, י"ג
732ניסן, כתב הרבי הריי"צ אגרת אל אברך ממשפחת הרצוג בוינה, שהיה ממנהלי אגודת
733"תפארת בחורים" המקומית, בה הרבי מנחה אותו לגבי אופן הפעילות הרצוי של
734האגודה ודן באפשרויות ובתנאים להקים בוינה ישיבה של ממש.
735וכך כותב הרבי:
736טרם נסעי לא הספיקה לי השעה לדבר אתו ועם
737חבריו הנכבדים שי', מנהלי תפארת-בחורים, על אודות איזה ענינים הנוגעים לחברתם הנעימה,
738ובמדה האפשרית הנני למלאות במכתבי זה.
739בהנהלת החברה מורגשת נטי' מפלגתית, שכל ההנהלה
740היא בידי בני אונגארן, ואת אחיהם בני פולין הם מרחקים, אשר כללות ענין החלוקים הללו
741הוא שטה כוזבת ומנגדת אל האמת הגמור דמי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, ופירשו הוד כ"ק
742אבותינו רבותינו הקדושים, דישראל הם גוי - קערפערשאפט - המפרסמים את השם אחד בארץ הלזו
743הגשמית, אשר בזה הנה כל ישראל אחינו היראים מקיימי תורה ומצות כולם שוים לטובה ולברכה,
744מבלי הבדל באיזה מדינה הם שוכנים ומאיזה מדינה מוצאם.
745אשר ע"כ לדעתי הדבר צריך תקון, כי העיקר
746הוא אשר חברי ההנהלה יהיו כולם בעלי רוח טהרה, לחנך ולהדריך את תלמידיהם שי' רק בישיבה
747של השגחה טובה ביראת שמים ובשקידה בלימוד.
748וכל החפצים באמת בהרחבת חוג פעולתם הטובה
749להצלחה, צריכים להשתדל בעזה"י להכניס לחברי החברה, ולתת מקומות הגונים בההנהלה
750להאברכים והבחורים היראים ובעלי פועל טוב גם מבני פולין, ויעבדו כולם שכם אחד לטובת
751הגדלת והרחבת פעולותיהם הטובות בשלוח תלמידים להישיבות יצ"ו.
752בטח יש להם ועד הבוחן ומבקר בבוא התלמידים
753שי' מהישיבות במה שלמדו אם יודעים הם הלימודים בסברותיהם בטוב טעם ודעת, ואם בקיאים
754המה בזה, ואופן עומק הבנתם ולבקרם היטב בעניני יראת שמים, הן בהנוגע לתפלה וקיום המצות
755והן בהנוגע למדות, הן בביעור המדות הלא-טובות והן בקנין מדות טובות.
756ותלמיד הצריך תקון צריכים להתענין עמו -
757מען בעדארף זיך פאראינטערעסירען מיט אים אחד מחברי ועד הבוחן המסוגל לזה.
758וכבר העירותי - באחת השיחות עם מנהלי ישיבות
759ומכינות העוסקים בהשגחת והדרכת תלמידים - אשר המנהלים צריכים לפתח בעצמם כשרונות ידועים,
760באהבה וחיבה, בסבלנות, בעמל ויגיעה, ואז עלולים המה - המנהלים - להעמיד בעזרתו ית'
761תלמידים הגונים.
762חז"ל אמרו (סנהדרין יט ב) כל המלמד
763את בן חברו תורה כאלו ילדו, שנא' ואלה תולדת אהרן ומשה, וסמיך לי' ואלה שמות בני אהרן,
764לומר לך אהרן ילד ומשה לומד לפיכך נקראו על שמו, וכל לידה א"א בלא עיבור והריון
765וחבלי לידה וטיפול עם הנולד לפי מה שהוא לטובתו.
766וזכר לדבר, דבר העבודה עמל ויגיעה בהדרכת
767תלמיד וחנוכו באר הכתוב כי האדם עץ השדה, דגידול האדם חינוכו והדרכתו הוא בדומה לגידול
768עץ השדה, שבא ע"י רוב עמל ויגיעה בחרישה והכשרת הקרקע שתקלט הזרע זרוע, ואז תתן
769את יבולה.
770וידוע שיש זריעה ויש נטיעה, ושתיהן צריכות
771חרישה, דבלא חרישה א"א שתהי' איזה צמיחה מסודרת, ומרובה עבודת הנטיעה על עבודת
772הזריעה בעידור והשקה, אבל לעומת זה גדלה מעלת פירות הנטיעה על תבואת הזריעה, כידוע
773כל ההבדלים שביניהם.
774והנמשל יובן בתלמידים ואופן חנוכם והדרכתם,
775איש איש לפי מה שהוא, מהם בעלי עסקים וקובעי עתים לתורה, ומהם בעלי הוראה ויושבים באהלה
776של תורה.
777הגנן המעולה יודע הוא כי כל גידול האילן
778בזמירותיו, בעליו ובריבוי פירותיו וטוב טעמם, הכל כאשר לכל תלוי ביגיעתו עמלו ושימת
779לבבו על כל פרטי הדברים הנוגעים להאילן, הן בהעידור והן בההשקאה בעתו ובזמנו.
780אשרי התלמידים הנמצאים בידי מדריכים ומחנכים
781טובים, השמים לבם ודעתם על הטבת חנוך והדרכת תלמידיהם באהבה אחוה וחיבה פנימית, ועם
782זה בכל תוקף עוז השגחה בעינא פקיחא על כל מדרך כף רגל וצעדיו ישמור לחנכו לחכמו ולסעדו
783בעצה טובה איך להגביר הצורה על החומר.
784דבר המובן ולמותר לדבר בו הוא, שבענין קבלת
785תלמידים בודאי שאין רשאי להיות הבדל בגזע מוצא התלמידים אם הם מגזע אונגארן או פולין,
786וכבר נודע חומר הענין דמונע בר, וגודל השכר שכר טוב גשמי ורוחני של מרביץ תורה ומרבה
787בני ישיבה.
788עליכם - הנהלת תפארת בחורים - להתבונן היטב
789אם יש לכם האפשרות לבחור מתלמידיכם איזה כתה אשר יוכלו ליסד ישיבה במחנם הט' וויען
790יע"א, אבל בתנאי שיהיו תלמידים הגונים בידיעת הלימוד ומחונכים ביראת שמים, ואשר
791יקבלו עליהם הדרכת מנהיג ומדריך, ואם יש לכם ראש ישיבה שינהלם בלימוד הנגלה ומשגיח
792טוב שינחה בארחות חיי הנהגת טובה.
793מקרב ולב עמוק הנני מברך אתכם, האחים היקרים
794מר הערצאג יחיו, ואתכם כל העוסקים בחברת תפארת-בחורים, שישפיע לכם השי"ת ולכל
795המנדבים והעוזרים לכם שפעת חיים וברכה מרובה בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.
796מצורף לזה הנני שולח מכתב להתלמידים שי'
797אשר יואיל למסור להם.
798בו ביום כתב הרבי אל כלל חברי "תפארת
799בחורים" בוינה:
800נהניתי במאד מפעולותיהם הטובות ששולחים על
801חשבונם ותמיכתם תלמידים אל הישיבות של תורה ויראת שמים, ומצוה וחובה על כל אחד
802ואחד מאחב"י שי' להיות בעזרתם בסכומים נכונים למען אשר יהי' ביכלתם, בעזה"י,
803להרחיב חוג פעולתם הטובה להרבצת התורה ויגדיל תורה ויאדיר.
804ובזה הננו לברך את התלמידים שי' שיצליחו
805בלימודם וביראת שמים, והעושים והמעשים המנדבים והמנהלים יתברכו בכל טוב גשמי ורוחני.
806קשרי הגר"ש וואזנער עם הרבי
807הריי"צ
808בתקופת תקופת שהותו
809של הרבי הריי"צ בווינה בחורף תרצ"ה, התקרב אל הרבי הגאון רבי שמואל הלוי
810וואזנער, לימים מגדולי מורי ההלכה בדורנו, הנודע כבעל שו"ת "שבט
811הלוי", שהיה אז בחור כבן עשרים ושתים.
812בהיותו נער כבן ארבע
813עשרה, נסע ללמוד בישיבות המפורסמות בהונגריה ולאחר מכן למד ב"ישיבת חכמי
814לובלין", בלובלין שבפולין, שם התקשר בעבותות אהבה אל רבו הגאון רבי שמעון ז'ליכובער.
815רבו השפיע עליו מרוחו, והרב וואזנער הצעיר התקרב אל עולמה של החסידות.
816כאשר חזר מהישיבה
817בלובלין לביתו בווינה, היה אדמו"ר הריי"צ במעון המרפא שליד וינה, והרב
818וואזנער הצעיר שהה במחיצתו של הרבי הריי"צ בכמה הזדמנויות וספג מאורו והשפעתו.
819לימים סיפר הרב
820וואזנער על דברים ששמע מהרבי הריי"צ באותן הזדמנויות. למשל, פעם הגיע אל הרבי
821הריי"צ בנו של אחד מראשי הפעילים הציוניים, אוהב ישראל, ודיבר עם הרבי על
822דברים שונים. כשדובר על החלוצים מיישבי הארץ, תיאר אותם הלה כ"גיבורי
823ישראל", אך הרבי מצידו לא קיבל את דבריו והשמיע ביקורת כלפיהם.
824לאחר שהרבי חזר
825לוורשה, כתב לרב וואזנער, בי"ג בניסן, את האגרת הבאה בה הרבי פונה אליו
826כ"התלמיד החשוב והכי נעלה וו"ח אי"א מוה"ר שמואל שי'",
827ומתוכנה אנו למדים על מהות הקשר שהיה לו עם הרבי:
828נחוץ הדבר, לטובתו הפרטית ולטובת כלל
829חביריו תלמידי הישיבות היקרים שי', שירגיל א"ע לחזור מאמר של חסידות בעל פה,
830ויחזור אותו המאמר לפני האברכים הנעלים שי' ולפני הצעירים שי', ואופן החזרה יהי'
831כדורש ברבים סוגיא בנגלה בטוב טעם והסבר, כמדבר בענין של תורה שהוא יודע אותו
832ומסבירו ברבים לפני קהל ועדה, המאמר שיחזור ברבים הנה בהסכם מנהלי הביהכ"נ או
833ביהמד"ר יחזרנו בביהכ"נ במקום שמתפללים, ויחזור אחד המאמרים הקלים
834המובנים לכל כמו המאמר הסכת ושמע ישראל, אני חומה זו תורה, והאר עינינו בתורתך
835והדומה.
836בטח עשו להם קביעות להתועד בכל ימי החג
837לשוחח בדברי תורה ועניני חסידות, הן בלימוד בפנים והן בדיבורי אהבה וקירוב הדעת
838ע"ד ההתחזקות בהרבצת תורה וי"ש.
839יפרוש גיני בשלום כל האברכים החברים
840טובים, ובשלום הצעירים בני תורה ותלמידי הישיבות יחיו, ויגיד להם ברכתי כי בעזרם
841השי"ת בגו"ר ומברכם בחג כשר ושמח.
842הנני שולח לו העתק אחד המכתבי תשובה אשר
843עניתי לשואל כענין בענין העבודה, וימצא בו מה להסביר להחפצים להתקרב לחסידות,
844והנני מברכו בברכת חג כשר ושמח ובכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.
845באותו יום כתב הרבי
846ליהודי נוסף תושב וינה, הרב אליעזר בריער, לגבי ההתקרבות לחסידות באמצעות לימוד
847משותף עם הרב וואזנער:
848טרם נסעי לא הספיק לי השעה לדבר אתו
849בארוכה בסדר לימוד מאמרי חסידות, וטוב הדבר אשר יקבע מועד שעה בכ"י ללמוד עם
850התלמיד החשוב אי"א מוה"ר שמואל שי' בלימוד חסידות מאמרים הקלים תחלה,
851ואחר הלימוד יחזר לעצמו פעמים ושלש, ולכתוב לי איך הוא מקבל הלימוד, והשי"ת
852יהי' בעזרו בגשמיות וברוחניות.
853הנה צויתי לשלוח לו סידור תורה אור עם
854שער הכולל, ובקבלו ילמוד אותו כסדרו ויראה טעם הנוסח שלנו ודיוקו.
855הקשר בין הרב
856וואזנער והרבי הריי"צ הלך והתהדק, כפי שיסופר להלן עמוד ## עוד בעניין זה.
857חיזוק מצב החינוך
858פעילות עניפה ניהל
859הרבי, בביקורו הקצר בוינה, גם לחיזוק מצב החינוך והדרכת הצעירים וגם לשם כך קיים
860כמה פגישות עם פעילים בתחום זה.
861על אחת מפעולות אלו
862אנו למדים מאגרת נוספת מי"ג ניסן תרצ"ה, לתושב המקום בשם ר' יעקב:
863בהמשך לדברינו על אודות חינוך הצעירים
864שי' והדרכתם, כי כל ההשתדלות דרושה להיות לעורר בהם תשוקת ההשפעה, איש איש מהם
865בתוככי מכיריו ובקרב מיודעיו, בענין קיום המצות מעשיות ובקביעות זמן ללמוד איש איש
866כפי יכולתו.
867כפי אשר נודעתי, הנה בעוה"י הרבה
868פעל ועשה בהתרחבות חוג הצעירים שי', ובזה הנני לברכו כי פועל ידיו ירצה
869השי"ת, ויתרבו חברים המקשיבים בלימוד, והלימוד יהי' ע"מ לשמור לעשות
870ולקיים.
871יפרוש גיני בשלום החברים שי', ויגיד להם
872ברכתי כי יעזור השי"ת להם בהמצטרך להם. השי"ת יעזר לו בגו"ר.
873מסה מאלפת בנושא החינוך
874אישיות נוספת עימה נפגש
875הרבי בוינה, הוא איש חינוך מקומי ושמו הרב אשר שוועבעל. וכמו לגבי פגישות נוספות,
876מה שלא הספיק הזמן להביא לידי ביטוי בפגישה, השלים הרבי מאוחר יותר במכתבים, שכן
877גם בשובו לוורשה דעתו היתה נתונה עדיין לטובתם של יהודי וינה וגם סמוך מאד לחג
878הפסח הרבי מקדיש זמן רב למכתבים בענייני וינה על היבטיהם השונים. הפעם, בעניינו של
879המחנך הרב שוועבעל, מדובר באגרת ארוכה שהיא מסה מאלפת בנושא החינוך.
880וכך כותב לו הרבי
881בי"ג ניסן תרצ"ה:
882נודע לנו בקבלה רבי מפי רבי אשר בשעה אשר
883הוד כ"ק אדמו"ר רבינו הזקן - בעל התניא ושו"ע - הי' צריך לתת את בנו
884הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי לחדר, בחר למלמד אחד מתלמידי כ"ק מורנו הרב המגיד
885ממעזריטש.
886ואמר לו, בא ונחליף מצוה במצוה, אתה יש לך
887מצוה לפרנס בני ביתך, ואני יש לי מצוה ללמד את בני תורה. בא ונחליף את מצותינו, אני
888אתן לך חלק בפרנסת בני ביתך ואתה תלמד את בני תורה.
889ודע כי כשם שהמזון הגשמי גורם חיזוק הגוף
890והתקשרותו בכחות הנפש, כן הוא במזון הרוחני שגורם חזוק הנפש והתקשרותו באלקים חיים.
891אנכי אתן לך חלק ממזונות בני ביתך ואתה תתן לי מזונות בני.
892וראשית דבר תקבע בלבבו יראת ה' ואהבתו ית',
893על ידי ספורי התורה בקדושה ובלהט שלהבת רשפי אש, שיוקבעו הספורים בלבבו מתוך אמונה
894בבורא יחיד אדון עולמים יתברך ויתעלה, שלמעלה מעלה מכל תפיסא בשכל והשגה.
895קודם שתתחיל ללמוד עם התלמיד תתבונן כי מלאכת
896ה' היא ובדיני נפשות אתה עוסק, החיים והמות הרוחני' שהם הגבה למעלה באין ערוך לגבי
897חיים ומוות גשמיים - בידיך המה אם תעבוד באמונה תעמידו על האמת, תזכה בזכיותיו וזכיות
898זרע זרעו עד עולם, ומכלל הן אתה שומע את הלאו.
899ודע כי הכל ביד האדם וברשותו, וכאשר תתן
900דעתך לבך ונפשך על זה, יעזרך השי"ת ותעמיד תלמידים הגונים וחלקך יהא בין זהרי
901הרקיע ומצדיקי הרבים באור כי טוב.
902ככל הדברים האלה דבר הוד כ"ק רבינו
903הזקן לאחד המלמדים ועורר אותו לדעת גודל האחריות שהוא לוקח על עצמו, ואשר גורלם גורל
904החיים והמות הרוחני' של התלמידים תלוי באופן החינוך.
905הנה כן הי' לפני מאה וחמשים שנה לערך, בזמן
906אשר התורה ויראה האירו ברחוב היהודים בכליל עזוז הדרם, ומה גם עתה בזמן הזה אשר החשך
907יכסה ארץ ולא עלינו הנה בהרבה בתי ישראל כנגע נראה ח"ו בבית, בהעדר היראה ובקרירות
908של עמלק ר"ל, הנה עוד יותר תגדל האחריות של המלמד דעה את ה', שהוא צריך למסור
909ולתת עצמו במסירה ונתינה בכל לבו נפשו ומאדו, ללמד את תלמידיו ולהשגיח עליהם בעינא
910פקיחא בעניני יראת שמים, ולהחם את לבבם בחום אש אלוקי, לקבוע בלבותיהם אהבת השם אהבת
911התורה חיבת מצות המעשיות ואהבת ישראל.
912רז"ל אמרו למה נקרא שמו מלמד שמלמד
913את הפרה לחרוש בתלם, ולמה נקרא שמו מרדע שמורה דעה בפרה.
914דהנה כתיב (איוב יא יב) ועיר פרא אדם יולד,
915דהאדם כמו שהוא בשכלו האנושי ועוסק רק בעניני עולם וידיעות העולם הוא פרא-אדם
916ונמשל כבהמות, נדמה להיות נמשך אחר החומריות והגשמי' במאכל משתה שינה הלבשה ושאר קנינים
917הבהמיים, וגם שכלו הוא רק להתחכם בעניני הגוף, התאוה והכבוד ומשתדל ומתאמץ להשיגן.
918בהיות הוד כ"ק אאזמו"ר כ"ק
919אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע ילד כבן שבע הי' בקי
920בתנ"ך בעל פה, ומזמן לזמן הי' אביו כ"ק אאזמו"ר בעל הצמח צדק זצוקללה"ה
921בוחנו אם יודע היטב, ובעת הבחינות הי' כ"ק אאזמו"ר שואל מאת אביו הרה"ק
922כמה שאלות בפסוקים שונים.
923פעם אחת שאל הוד כ"ק אאזמו"ר את
924אביו הרה"ק, מאי דכתיב (קהלת ז, כט) אשר עשה האלקים את האדם ישר וגו', ישר הי'
925אדם הראשון בבריאתו כאחד ממלאכי השרת, ושאל מהו המעלה בזה שנברא ישר להיות הולך בקומה
926זקופה.
927והשיב לו הוד כ"ק אדמו"ר בעל הצמח-צדק,
928דההולך בקומה זקופה רואה את השמים וההולך על ארבע אינו רואה אלא את הארץ בלבד, וסוס
929ופרד לעולם אינם רואים את השמים, וזהו החסד ויתרון המעלה אשר האלקים עשה את האדם ישר
930להיות הולך בקומה, דהגם שהולך על הארץ מכל מקום הוא רואה את השמים. לא כן בההולך על
931ארבע דאינו רואה רק את הארץ בלבד.
932האלקים עשה את האדם ישר, ונתן לו לב להבין
933ומוח להשכיל, אבל לא רבים יחכמו להעמיק מוח שכלם ולשום את לבבם בעניני השגות אלקות,
934געטליכע פארשטאנדען, ומסתפקים בידיעות גליא שבתורה, ומחסרים נפשם מטוב האמיתי בידיעת
935הבורא ית' ויתעלה.
936והאלקים עשה את האדם ישר, כאמור ישר יחזו
937פנימו ית', על ידי ריבוי הסברים השכלה והבנה, כאמור שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה,
938וכתיב מבשרי אחזה אלקה, וארז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם,
939וענינם מבואר בדברי חסידות בטוב טעם ודעת.
940וזהו מלמד שמלמד את הפרה לחרוש בתלם. התלם
941יש בו ב' ענינים: א) הגבהות, ב) הישרות, והמלמד ומרדע מורה דעה בפרה איך לחרוש בתלם
942ללכת בדרך ישרה ולהסיר את הגבהות.
943ועיקר גדול הוא בהדרכה לקטנים לתת להם ספורים
944טובים מהנהגות צדיקים, נוסף על מה שיקראו באגדות עין יעקב, כמובן במה שאפשר להם להבין
945מעצמם שלא יטעו בזה, ולהשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו,
946ולהרגילם לספר במתון ובסדר כל מה שקראו, ואחר כל ספור שיקראו נחוץ להסביר להם את המוסר
947השכל ביראת שמים היוצא מספור הזה.
948בטח יקבע מועד ללמוד עם חתנו של ידידנו הר"ק
949שי' פאפענהיים ובנו של ידידנו הר"מ שי' דובין מאמרי חסידות, וישתדל להסביר בכי
950טוב ולעוררם אשר יקבעו עת מיוחדת שילמדו בזה עם אחד האברכים שי', וכל מה שילמדו יחזרו
951לעצמם פעמים ושלש.
952ובתור התחלה הנני שולח לו העתק אחד המכתבים
953אשר עניתי לשואל כענין, ומכתב זה ילמוד עמהם פעמים ושלש עד שיבינו הדברים היטב.
954השי"ת יצליח לו במלאכתו עבודת הקדש
955ויעמיד תלמידים הגונים, ויעזור לו בכל המצטרך לו בגו"ר.
956חינוך הבנים ב"תומכי תמימים"
957מדהים ומפליא הוא תוכנה
958של האגרת הבאה בה הרבי פונה לזוג הורים שהכיר אותם ואת ילדיהם בוינה ולימים הגרו
959לאמריקה, ודורש מהם לחנך את בניהם בישיבת "תומכי תמימים"!...
960וכך כותב להם הרבי
961הריי"צ באגרת מה' סיון תש"ד, כעשור לאחר תקופת וינה בה אנו עוסקים:
962...ובזה הנני להודיע לידידי אשר הנני תובע
963מאתו ומאת רעיתו הרבנית תחי' את חלקי המגיע לי על פי התורה, והוא כי מאז אשר הביאו
964את בניהם . . שי' אלי בהיותי אצל וויען לברכם, וברכתים אשר ישקדו בלימוד ובהנהגה דיראת
965שמים, ובמדה ידועה מילא השי"ת את ברכתי, ות"ל הם שוקדים בלימוד ובהנהגה דיראת
966שמים, והשי"ת חננם בדעה להכיר את האמת הגמור אשר ההצלחה האמיתית בלימוד וביראת
967שמים - בחסדי השי"ת ובזכות אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע
968- קונה התלמיד הלומד אך ורק בישיבה תומכי תמימים, ובכל תוקף עוז דין תורתינו הקדושה
969- בעד ברכתי - הנני דורש אשר התלמידים צמודי לבבי מר . . שי' ילמדו מעתה בישיבה שלי
970"תומכי תמימים",
971והנני מבקש את ידידי ואת רעיתו הרבנית תחי',
972אשר ילכו בדרך הישר ויתנו את ברכתם לבניהם יחיו, והשי"ת יחזק את בריאותם ויראו
973מהם ומבתם תחי' רוב נחת וענג, ויגדלום לתורה חופה ומעש"ט מתוך פרנסה בהרחבה בכבוד
974ובמנוחה בגשמיות וברוחניות.
975חיזוק טהרת המשפחה
976במקביל לחיזוק
977ענייני החינוך היהודי, פעל הרבי גם לחיזוק נושא טהרת המשפחה וייסוד אגודת נשים
978מקומית למען טהרת המשפחה. הנה צרור אגרות קודש בעניין זה.
979האגרת שלפנינו,
980מי"ג בניסן תרצ"ה, היא אל תושב וינה בשם ר' שלמה:
981טרם נסעי הגיד לי ידידנו האברך הנעלה
982מוה"ר אליעזר שי' שפיטצער, אשר ההתעוררות על אודות אגודת נשים בענין חיזוק
983טהרת המשפחה עשתה פרי, אמנם פרטי הדברים בלתי ידועים לי, ובטח ישים לבו לזה להיות
984בעזרן בהדרוש להן, וכפי שדברנו אשר כללות ההנהגה והתעמולה צריכה להיות על ידן
985בעצמן, רק בהשגת חומר והדומה אם יודרש להן איזה עזר, השי"ת יעזור לו
986בגו"ר.
987פ"ש וברכה לאחיו ידידי הנכבד שי'
988הבעל קריאה.
989אגרת נוספת בנושא
990זה, מיום המחרת, ערב חג הפסח תרצ"ה, ממוענת אל הרב פפנהיים האמור, אליו פונה
991הרבי כ"ידידי הג' הנכבד והכי נעלה משכיל על דבר טוב אי"א מוה"ר
992קלונימוס קלמן שי'":
993ידידי זוכר אשר פעמים ושלש דברנו על
994אדות התעמולה בענין טהרת המשפחה, אשר הניסיון היומי הראה במוחש, כי העצה היעוצה
995הוא לעורר את הנשים הצעירות שתתאגדנה בחבורה אחת בשם טהרת בנות ישראל, או אגודת
996נשים "דאמען פעריין", ויעשו תעמולה בכתב על-ידי קול קורא – אופרוף –
997בלשון המדינה – שלוח על-ידי פאסט לכל אשה ואשה על-פי הכתובת שלה, ובתעמולה בדיבור
998באסיפות מיוחדות שיארגנו בשביל זה.
999בכל משך היותי כארבעה חדשים לא נעשה דבר
1000ממשי בענין זה, רק היו דיבורים ושיחות, הקדמות והכנות, אבל אל הפועל לא בא מאומה,
1001ורבות פעמים עוררתי את האברכים היקרים ידידיי הר"א שי' בראיער והר"א שי'
1002שפיטצער, ומסבות שונות לא בא אל הפועל.
1003אמנם באיזה ימים קודם נסיעתי התבשרתי
1004מאת ידידנו האברך היקר מוהר"א שי' שפיטצר אשר התעורר[ו]תי בעזה"י עשתה
1005פרי טוב, והנשים תי' התחילו להתאגד ולהכין סדר תעמולה בענין טהרת המשפחה, ולא
1006הספיק השעה להודע בפרטיות מהנעשה בזה לטוב.
1007ובזה הנני פונה לידידי, אשר יבקש את בתו
1008הבכירה תי' אשר תשתתף באגודה זו לקחת חבל בעבודת התעמולה, והשי"ת יהי' בעזרן
1009להשפיע להן לבעליהן ולילדיהן יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בכל טוב.
1010אתענין במאד לדעת מהנעשה בזה, אשר בטח
1011יואיל ידידי לענות בהקדם.
1012רפואת הגוף ורפואת הנפש
1013ביום שלישי כ"א
1014אדר שני אותה שנה, תרצ"ה, עבר הרבי הריי"צ טיפול רפואי מסויים, ואחריו כתב
1015"אל אחד מחתניו הרבנים" אגרת נדירה, בה הוא מתאר תיאור חי את סדרי
1016ההנהגה בסנטוריום בו שהה מספר חודשים, ומפיק מאופני הטיפול הרפואי הוראה נפלאה
1017בדרכי החסידות ודרכי החסידים:
1018...היום ראיתי דבר, אשר ממנו אפשר לקחת
1019דוגמא והבנת ענין בעניני עבודה המבוארים בדא"ח, ונהניתי מאד.
1020זה מכבר הנני מסתכל בההסתדרות החזקה
1021השוררת בהסאנאטאריום, והכל סובב על ציר אחד, אשר יהי' הכל על פי חוקי הרפואה בשביל
1022להביא תועלת לרפואת הגוף.
1023ההסתדרות היא לא מבעי מצד הרופאים הבאים
1024לבקר את החולים, שבאים בדיוק לשעה הקבועה ומבקרים את החולים בעיון גדול, שואלים
1025וחוקרים על כל פרט ופרט ביחוד, כותבים הכל בפנקס, מתיעצים ביניהם פעמים בכל יום
1026בדבר כלכלת החולים ורפואתם, אלא גם המשרתים הפשוטים עושים מלאכתם באמונה, משתתפים
1027בצערם של החולים, ובכל נפשם הם חפצים להקל צערם, מראים פניהם צהובות לכל אחד
1028מהחולים ועומדים תמיד, לילה כיום, הכן למלאות חפץ החולים ופקודותיהם.
1029הוד כ"ק רבינו הזקן אומר (באגרת
1030התשובה פ"ג) בענין פדיון התעניות בצדקה הכל כאשר לכל יפדה בצדקה וכו', ואף
1031שיעלה לסך מסוים אין לחוש משום אל יבזבז יותר מחומש, דלא מקרי בזבוז בכה"ג
1032מאחר שעושה לפדות נפשו מתעניות וסגופים, ולא גרעא מרפואת הגוף ושאר צרכיו.
1033לשונו הקדוש "ולא גרעא מרפואת
1034הגוף" עומד לנגד עיני תמיד, בכל עת ובכל זמן הנני חושב עד כמה נחוץ
1035סאנאטאריום לחולי הנפש, וכל מה שהנני רואה בעניני התעסקות ברפואות הגוף, נראה לי
1036במחזה דוגמאות ברפואת הנפש.
1037היום באו אלי הרופאים לעשות לי רפואה,
1038זריקת סמי מרפא על-ידי דקירה במחט.
1039ראיתי את הזהירות הגדולה בהכנות לזה:
1040הבדיקה בנקית הכלים, הרופא ומשרתו מלובשים בגדי בד לבנים, רחצו ידיהם פעמים ושלש, וגם
1041בדקו צפרניהם פן ואולי נשאר שם שמץ זוהמא, ולבסוף שפכו על ראשי אצבעותיהם - והעיקר
1042על הצפרנים - סמי מרפא חזק המעביר כל חשש זוהמא.
1043ובגמרם כל ההכנות התחילו לכבס את רגלי
1044ביי"ש חזק, ובסמים המסירים כל אבק אפילו היותר דק ובלתי נראה, ויכבסו פעמים
1045ושלש.
1046בראותי גודל הזהירות בזה, שאלתים לאיזה
1047צורך הם מכבסים את רגלי, הלא כשעה קלה מקודם רחצתי באמבטא ובשרי נקי - השיבו - אף
1048על פי כן. חק הוא ולא יעבור אשר קודם דקירת מחט בבשר החי לזרוק סמי מרפא, צריכים
1049לכבס מקום הדקירה ביי"ש וסם המסיר כל נדנוד אבק, כי אם לא יכובס הלא אפשר
1050שהאבק הזה יכנס ח"ו בגוף יחד עם סמי המרפא, ואז הנה לא זו בלבד שאבק הזה יאבד
1051התועלת של סם המרפא, אלא גם יכול להסב חלילה במה חולאים רעים ר"ל.
1052התועדות אנ"ש שי' יחדיו הוא כעין
1053זריקת סמי מרפא בגוף על-ידי דקירת מחט, כי רובא דרובא הנה בכל התועדות הרי ראשי
1054המדברים תובעים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו עתים ללמוד
1055דא"ח ושישמרו הקביעות, ואשר הלמוד יהי' על מנת לעשות ולקיים. וכל התביעות
1056הללו אף שהנה באות מתוך אהבה פנימית וחיבה יתירה, מכל מקום הנה על הרוב באות הנה
1057באופן של דקירה, בדוגמת דבר המחט לזרוק סמי מרפא בגוף, כי כוונת זריקת סמי המרפא
1058היא תכלית הטוב, ומכל מקום באה על ידי דקירה.
1059וקודם הדקירה הנה, לבד זאת שצריכים
1060לנקות את המחט שתהי' נקי' בתכלית, הנה עוד זאת צריכים לכבס מקום הדקירה, שלא יהי' אבק
1061קל אפי' אשר אם אין שומרים תנאים אלו, לא זו בלבד שמאבדים תועלת הרפואה, אלא עוד
1062זאת, ח"ו, הדבר כרוך בסכנת נפשות, כי האבק שמחוץ הגם שהוא מקום לרפש, מכל
1063מקום אפשר לדחותו בקל או עכ"פ לכבסו, אבל כאשר נכנס ח"ו לפנים אז הוא
1064דבר המזיק.
1065ההתועדות של אנ"ש שי' - א
1066חסידות'ער פארברענגען - היא סם מרפא, המחי' נפשות ממש, ומביאה תועלת בלתי משוערת,
1067כאשר אנו רואים במוחש, אז יעדער חסידישער ווארט נכנס בפנימי' המוח ופנימי' הלב,
1068יעדער תנועה פון א חסידישען נגון מעורר הלב, מקרבו אל הטוב ומדבקו אל האמת. אבל
1069סמי המרפא של התועדות אנ"ש באים ע"י דקירה, היינו בנוסח של תביעה,
1070ובהכרח הדבר כי המחט תהי' נקיה, ומקום הדקירה יהי' מכובס בדבר השורף כל אבק דרפש
1071וטיט.
1072דברי צדיקים קיימים לעד
1073לסיום פרק זה נביא אגרת
1074של הרבי נשיא דורנו על ההשפעה הנצחית שיש לדבריהם של רבותינו נשיאינו אשר נכתבה בהקשר
1075לשיחותיו של הרבי הריי"צ בהיותו בוינה.
1076וכך
1077כותב הרבי אל הרב מרדכי צבי גרינוולד, בא' אלול תשי"ב:
1078...נהניתי לקרות
1079במכתבו אשר נפגש עם אחד ממנהלי הת"ת בירושלים ת"ו וסיפר לו אשר זכה להיות אצל כ"ק מו"ח
1080אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בוויען, שמע מאמרים וכו', ועליו
1081להסביר לו אשר דברי צדיקים קיימים לעד, ואותם הדברים אשר שמע מפי כ"ק
1082מו"ח אדמו"ר, גם עתה קיימים הם ופועלים פעולתם, ובלבד שיסיר את ההעלם
1083וההסתר אם ישנו, כדי שתהי' ניכרת פעולתם בגלוי...
1084[70] אגרת ה'תקלה, אגרות
1085קודש שלו כרך טו עמוד קפד.
1086[71] אגרת ה'תקמה, אגרות
1087קודש שלו כרך טו עמוד קצה, בתרגום מאידיש.
1088[72] אגרת ה'תקמו, אגרות
1089קודש שלו כרך טו עמוד קצו, בתרגום מאידיש.
1090[73] אגרת ה'תקמז, אגרות
1091קודש שלו כרך טז עמוד קצז, בתרגום מאידיש.
1092[74] אגרת ה'תקמט, אגרות
1093קודש שלו כרך טו עמוד קצט, בתרגום מאידיש.
1094[75] אגרת ה'תקנג, אגרות
1095קודש שלו כרך טו עמוד רד, בתרגום מאידיש.
1096[76] אגרת תשנד, אגרות
1097קודש שלו כרך ג עמוד רפז.
1098[77] מזכרונות חתנו הרב
1099שניאור זלמן גורארי'. עוד על הקשר שבין אדמו"ר
1100הריי"צ והאדמו"ר מקופישטניץ ראה להלן עמוד ###, וכן באגרות קודש שלו חלק
1101ג אגרת תתיז (אגרת ניחומין על פטירת אביו), וכן באגרת תתסד (אודות תקנת אמירת
1102תהילים), ועוד.
1103[78] אגרת ו'שצט, אגרות
1104קודש שלו כרך יז עמוד קנא.
1105[79] פורסם ב"כפר
1106חב"ד" גליון 888.
1107[80] אגרת תשנ, אגרות
1108קודש שלו כרך ג עמודים קנו-רפ.
1109[81] "ימי מלך"
1110חלק א עמוד 422.
1111[82] תורת מנחם
1112התוועדויות תשמ"ה כרך ב עמוד 624.
1113[83] "ימי מלך"
1114חלק א עמוד 422.
1115[84] אגרת ו'תעט, אגרות
1116קודש שלו כרך יז עמוד רכד. וראה אודותיו עוד באגרות קודש שלו כרך ג עמוד תקעח, כרך
1117ד עמוד י.
1118[85] ככל הנראה הכוונה
1119לב' ניסן תרצ"ז, שכן בשנת תרצ"ו הרבי הריי"צ לא היה בתקופה זו
1120במעון המרפא ליד וינה, ובב' ניסן תרצ"ז כן היה.
1121[86] הרב צבי פייגלשטוק
1122שי', יליד וינה, מספר את הדברים באופן שונה מעט ואולי מדובר בפעם אחרת: פעם אחת לן
1123הרבי הריי"צ בבית משפחת פפנהיים ולא במלון. הרבי התפלל תפילת מעריב בבית עם
1124מנין מצומצם ובבכיות נוראות, ותהום כל העיר. למחרת בא לבית פפנהיים ציבור גדול לתפילת
1125שחרית, אולם הפעם תפילתו של הרבי הייתה כרגיל...
1126[87] עמוד 106.
1127"שמועות וסיפורים" חלק א עמוד 215. ייתכן שבשהותו של הרב רפאל הכהן
1128בוינה באותם ימים, שמע את הסיפורים המובאים לעיל משמו, מהרנ"מ הופשטיין.
1129[88] יצויין,
1130כי באגרת
1131מה' אלול תרצ"ו כותב לו הרבי (אגרת תתנג, אגרות קודש שלו כרך ג עמוד תקס):
1132"במענה על מכתבו מיום כ"ח לחודש העבר, שמתנצל על איחור המענה בסיבת
1133היותו טרוד בנסיעות מחוץ לעיר לרגלי עסקו, יעזרהו השי"ת ויזמין לו פרנסתו
1134בריוח ובמנוחה שיכול לשמור ללמוד השיעורי לימודים בהלכה אגדה ודברי חסידות".
1135עוד אודותיו - ראה להלן עמוד ## ועמוד ##.
1136[89] התוועדויות
1137תשמ"ח חלק ב עמוד 630.
1138[90] אגרת ה'תקיד, אגרות
1139קודש שלו כרך טו עמוד קצט.
1140[91] אגרת ו'שפא, אגרות
1141קודש שלו כרך יז עמוד קלג.
1142[92] שיחות קודש
1143תש"מ חלק ג עמוד 1147, הנחה פרטית בלי אחריות, תרגום חופשי מאידיש.
1144[93] אגרת ושפב. אגרות
1145קודש שלו כרך יז עמוד קלה.
1146[94] אגרת ו'שעו, אגרות
1147קודש שלו כרך יז עמוד קכו.
1148[95] על פי ראיון עם הר'
1149קרליבך לעיתון "תיקון" באנגלית. וראה עוד בענין זה להלן עמוד ##.
1150undefinedundefinedundefined
1151[96] ראה
1152עוד בעניין זה להלן עמוד ##.
1153[97] בשיחות קודש אלו לא
1154נתפרשה השנה בה אירעו מאורעות אלו, ושולבו כאן יחד בהמשך לסקירה על ביקורו הממושך
1155הראשון של הרבי הריי"צ בוינה.
1156[98] תורת מנחם
1157התוועדויות חלק יד עמוד 190.
1158[99] תורת מנחם
1159התוועדויות חלק א עמוד 79.
1160[100] יצויין, כי כבר בשנת
1161תרצ"א מוצאים אנו עדות להתעניינות של הרבי הריי"צ במצבו הרוחני של צעיר
1162תושב וינה. כך כותב הרבי הריי"צ בי"ט אדר תרצ"א, אל תושב ברן
1163שבשווייץ, מר דוד הלמן (אגרת ג'תתנה, אגרות קודש שלו כרך יא עמוד קנו), "מענין
1164אותי לדעת בנדון חברו מר ראזנבלום שי', הסביבה שלו בוינה ואם יכנס שם לחבורת אגודת
1165צעירים, והייתי מבקש את כבודו לעמוד אתו בחליפות כתובים, ואשמח לשמע באיזה סביבה
1166הוא נמצא שם ומה פועל שם".
1167[101] אגרת תשנט, אגרות
1168קודש שלו כרך ג עמוד רצו.
1169[102] אגרת תשס, אגרות
1170קודש שלו כרך ג עמוד רחצ.
1171[103] אגרת תשסא, אגרות
1172קודש שלו כרך ג עמוד רצט.
1173[104] אגרת ד'ו, אגרות
1174קודש שלו כרך יא עמוד רמח.
1175[105] הרב וואזנער נולד
1176בב' אלול תרע"ג בוינה לאביו הרב יוסף צבי ולאמו מרת רחל לבית שיף.
1177[106] מעדויות
1178קרובי משפחתו של הרב וואזנער ותלמידו הגאון החסיד רבי יקותיאל פרקש.
1179[107] אגרת ו'שפג, אגרות
1180קודש שלו כרך יז עמוד קלו.
1181[108] אגרת ו'שפד, אגרות
1182קודש שלו כרך יז עמוד קלז.
1183[109] אגרת ו'שפה, אגרות
1184קודש שלו כרך יז עמוד קלז.
1185[110] אגרת תשסד, אגרות
1186קודש שלו כרך ג עמוד שט.
1187[111] אגרת ב'תב, אגרות
1188קודש שלו כרך ח עמוד שי. ייתכן שהכוונה לאחים למשפחת קרליבך, שאביהם הביא אותם
1189להתברך מפי הרבי, כמסופר לעיל עמוד ##. למעשה למדו הנערים בתקופה ההיא בישיבת
1190לייקווד.
1191[112] אגרת ו'שפז, אגרות
1192קודש שלו כרך יז עמוד קלט.
1193[113] אגרת ו'שפח, אגרות
1194קודש שלו כרך יז עמוד קמ.
1195[114] אגרת תשנו, אגרות
1196קודש שלו כרך ג עמוד רפט. וראה בשוה"ג שם.
1197[115] אגרת א'תתיד, אגרות
1198קודש כרך ו עמוד שז.
1199[116] על פי זכרונו של
1200נמען המכתב, הרב צבי גרינוולד מכפר חב"ד, מדובר בהר"ר שמעון צבי דייטש
1201מירושלים.