Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and German Jewry·
אחלק חמישי - כ"ק אדמו"ר הרש"ב ומלחמת העולם הראשונה
מדברי אדמו"ר הרש"ב אודות מלחמת רוסיה-גרמניה
**האולטימטום
מדברי אדמו"ר הרש"ב אודות מלחמת רוסיה-גרמניה
**האולטימטום
בהאנגלי לגרמנים**
גבקיץ
דשנת תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה, בה נלחמו "מעצמות המרכז" ובהם
ההאימפריה הגרמנית והקיסרות האוסטרו-הונגרית, מול "מדינות ההסכמה" ובראשם
ורוסיה.
זהגורם
חהמיידי שהביא לפרוץ המלחמה הוא רצח פרנץ פרדיננד,
טיורש העצר האוסטרי. הרצח אירע ב-28 ביוני 1914
יבסרייבו בירת בוסניה,
יאשהייתה בתחום האימפריה האוסטרית. תושבי סרייבו היו סלאבים ושאפו להתאחד עם המדינה
יבהשכנה סרביה.
יגממשלת
ידאוסטריה דרשה בעקבות הרצח מסרביה כמה דרישות שאחת מהם הייתה שחוקרי הרצח יהיו
טוחוקרים אוסטרים. סרביה הסכימה לכל דרישות אוסטריה אך סירבה לדרישה לנוכחות אוסטרית
טזבחקירה משום שהדבר יהווה פגיעה בריבונותה.
יזעם
יחגרמניה המגבה אותה, שלחה אוסטרו-הונגריה לסרביה ב-23 ביולי אולטימטום
יטבן 10 נקודות, שלמעשה לא ניתן היה למלא את דרישותיו. הסרבים התבקשו להסכים
כלאולטימטום תוך 48 שעות. הממשלה הסרבית לא נענתה לאולטימטום, וב-28 ביולי (ה'
כאמנחם-אב) הכריזה ממשלת אוסטרו-הונגריה עליה מלחמה, באמצעות מברק שנשלח לממשלה
כבהסרבית.
כגהכרזת
כדמלחמה זו נחשבת לתחילתה של מלחמת העולם הראשונה.
כהרוסיה,
כושהייתה בעלת בריתה של סרביה הכריזה מלחמה על אוסטריה והחלה בגיוס צבא. מערכת
כזהבריתות הצבאיות והמדיניות באירופה הופעלה.
כחהממשלה
כטהרוסית, שתמכה בעצמאות סרבית, הניעה את עתודות צבאה ב-30 ביולי, בעקבות
לקריסה הרת גורל של תקשורת הטלגרף בין וילהלם והצאר ניקולאי השני,
לאשהיה נתון ללחץ אנשי המטה הצבאי להתכונן למלחמה. ב-31 ביולי תבעה גרמניה
לבשרוסיה תרחיק את כוחותיה, אך הממשלה הרוסית הגיבה בשלילה. גרמניה הכריזה מלחמה
לגכנגד רוסיה ב-1 באוגוסט, ויומיים
לדלאחר מכן גם כנגד בת בריתה של רוסיה, צרפת.
להב-4 באוגוסט (י"ב
לומנחם-אב) פלש הצבא הגרמני לבלגיה, שעל עצמאותה הבטיחה בריטניה לשמור בברית לונדון של 1839,
לזושעמדה בדרך הגרמנים לפלישה לצרפת. ממשלת אנגליה הציבה אולטימטום לגרמניה, שבאם
לחהצבא הגרמני לא יצא את בלגיה, אנגליה תצטרף למלחמה נגד גרמניה.
לטמשגרמניה
מלא נעתנה לאולטימטום האנגלי, הצטרפה אנגליה ב-14 באוגוסט (כ"ב אב) למלחמה
מאכחלק מ"מדינות ההסכמה".
מבעל
מגמאורעות אותם ימים במחיצת אדמו"ר הרש"ב, מובא ביומנו של אדמו"ר
מדהריי"צ מקיץ תרד"ע (ספר השיחות "תורת שלום" עמוד 202):
מהיום
מוו' עש"ק, ט"ו מנ"א . . בעת סעודת הערב הובאה המכתב-עת ונקראה לפניו
מזונהנה מהאולטימאטום האנגלי לאשכנזי, ואמר שזה יחליש כח ההתנשאות האשכנזי. ואף כי
מחהוא בטבעו כעין עשוי לבלי חת, אבל זה יגרום לו הכנעה במעט, אף כי בלי ספק לא בנקל
מטיופרד ממעשיו המשוערים מראש.
נ**הרבי
נאעד לנאום הקיסר בו תכנן את המלחמה**
נבהובא
נגלעיל סיפורו של אדמו"ר הריי"צ, שפעם נסע הריי"צ עם אביו לברלין
נד(ככל הנראה בשנת תרס"ו), ושלח הרש"ב את משרתו ר' אברהם גרליק החוצה
נהלהיודע מה נשמע חדש, ובא ואמר ששמע שהמלך ווילהעלם ינאם נאום בסרטיא אחת, וילך גם
נואדמו"ר עמו לשם.
נזכשבאו
נחלשם, היו הרבה נאספים, והמלך היה מוכן לנאום, ופניו היו לבנים כסיד, ועל ידו עמד
נטיורש העצר שלו, וראו מרחוק שהמלך הביט עליהם במבט חריף והרכין ראשו אל יורש העצר
סולחש דבר מה באזנו, ויורש העצר שחק שחוק קל, וכעבור שעה קלה נגשו אליהם שוטרי
סאהבולשת ופקדו עליהם לעזוב את המקום.
סבכשהתחילה
סגמלחמת העולם הראשונה, אמר הרש"ב אליו, זוכר אתה בשנת תרס"ו כשנאם ווילהלם,
סדוהיו פניו לבנים כסיד, כבר היה אז במוחו ובמחשבתו כל חלקי ופרטי המלחמה הזאת.
סה**הכנה
סולמלחמת העולם הראשונה במירוץ סוסים**
סזכיוצא
סחבזה, הובא לעיל מ"שמועות וסיפורים", כי בהיות אדמו"ר הרש"ב
סטבאשכנז, ככל הנראה בשנת תרע"ד, היו מודעות שמוכרים כרטיסים למקום מרוץ סוסים שיהיה
עבמקום פלוני בזמן פלוני, וגם הקיסר ווילהלם יהיה שם.
עאהרש"ב
עבשלח לקנות כרטיסים בשבילו ובשביל זוגתו הרבנית מרת שטערנא שרה נ"ע. משפחת
עגגורארי' היו חסידים ואנשי מעשה ולא עלה בדעתם ללכת במקום ההוא, אך כשנתוודע להם
עדשאדמו"ר נ"ע הולך, גם הם קנו כרטיסים לשם.
עהאמרו
עואז, שאדמו"ר הרש"ב הסתכל הרבה בהקיסר ווילהלם, ואמרו שהמרוץ סוסים ההוא היה
עזהכנה למלחמת העולם שהיה בסוף תרע"ד, ובודאי איזה כוונה מיוחדת הייתה
עחלאדמו"ר הרש"ב בהילוכו למקום זה.
עט**"ווילהעלם
פ– וויל העלם" **
פאבזכרונותיו
פבשל הרה"ח הרב אברהם דרייזין (מאייאר) ע"ה מסופר על תקופה זו:
פגהישיבה התנהלה כסדרה, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה
פדבשנת תרע"ד. בין יהודי רוסיא היו רבים שציפו לבואם של הגרמנים, חשבו שהללו
פהיהיו ידידים טובים ליהודים, שהרי גם שפתם קרובה יותר לאידיש... רבים חשבו כי
פוהגרמנים יביאו אתם יותר חופש ורווחה.
פזאולם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע שנא
פחמאד את הגרמנים. על הקיסר ווילהלם השני אמר הרבי: "ווילהעלם – וויל
פטהעלם". על מהלך המלחמה התנבא הרבי ואמר: דער דייטש וועט איינעמען רוסלאנד, ער
צוועט איר שלינגען, און מיט איר וועט ער זיך דערווערגן [=הגרמני יכבוש את רוסיה,
צאהוא יבלע אותה ובה הוא ייחנק]. התחילה תקופה חדשה, קשה, וליובאוויטש התגלתה אז
צבבכוחה.
צג**פ"ן
צדבתחילת המלחמה**
צהלאורך כל שנות מלחמת העולם הראשונה,
צוהתבטא אדמו"ר הרש"ב שהיה חפץ בנצחון רוסיה במלחמה.
צזבאגרות הקודש של אדמו"ר
צחהרש"ב, מופיע "פדיון נפש" אותו כתב הרש"ב בתשרי תרע"ה.
צטכהקדמה לפדיון נפש מצויין באגרות קודש, כי פ"ן זה נדפס בספר "שמועות
קוסיפורים", בתוספת הקדמת הכותב, הרב יהודה חיטריק ע"ה:
קא"בימי מלחמת העולם אשר החלה
קבבמנחם-אב תרע"ד, היה שולח הר"ב [=אדמו"ר הרש"ב. המו"ל] בכל
קגיום ויום מנין בחורים מתומכי תמימים עם המשגיח ר' שילם קוראטין ע"ה על האוהל
קדהקדוש של המהר"ש ושל זקנו הצמח צדק, ובידם פדיון נפש הכתוב בכתב יד קד' . . כשהגיע
קהתורי ללכת לאוהל בקשתי רשות מר' שילם ע"ה להעתיק את נוסח הפ"נ".
קווזה נוסח הפ"ן (אגרת תל"ט,
קזאגרות קודש שלו חלק ב עמוד תשצ"ו):
קחאנא לעורר ר"ר [=רחמים רבים] ממקוה"ר [=ממקור
קטהרחמים] והחסדים האמיתיים ע"ד [=על דבר] מכניסי הרחמים כמ"ש בתשו'
קימהרי"ב ז"ל עבור אחינו בני ישראל הנתונים בצרה ר"ל כי זה כמה חדשים
קיאאשר התפרצה מלחמה בין ארצינו מלכות רוסי' ובין מלכות אשכנז ועסרטיך ומלכות ישמעאל
קיבורבים מאחינו נהרגו במלחמה, והמלחמה היא כבידה וחזקה מאד, והרבה מאד מאחב"י [=מאחינו
קיגבני ישראל] נמצאים במערכות המלחמה (מהם הרבה אבות משפחה) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע,
קידאנא אור ישראל בקש נא רחמים בעד קהלת עדת ישראל
קיההנמצאים במקומות המלחמה שיגן השי"ת עליהם ויצילם מחרב והרג ומכל אויב ואורב,
קיוובכל אשר יפנו יצליחו וישיבם לביתם בריאים ושלמים.
קיזויתן השי"ת בלב המלכים שישלימו ביניהם ותהי'
קיחהארץ שקטה מהמהומה הגדולה והנוראה ויתן בלב המלך ויועציו עלינו לטובה, ונזכה לביאת
קיטג"צ בב"א.
קכ**מפלתו
קכאביושר**
קכבב"רשימות הרב"ש" לרב
קכגברוך שלום שניאורסאהן (זקנו, אבי אביו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו), מביא
קכדמתאריך ג' טבת, זאת חנוכה תרע"ה, במחיצת אדמו"ר הרש"ב (עמ' עא):
קכהבסעודת הלילה אמר אודות המלחמה אלו
קכוהדברים, אודות הקיסר ווילהעלעם מגרמאנייע, שכעת הוא חולה ונצרך לעשות אפיראצייע
קכז[=ניתוח]: עש איז א גרויישער יושר, א יושר גדול (הפירוש: על מפלתו).
קכח**אפיקורסים
קכטועמלקים**
קלבשמחת-תורה
קלאשל השנה הבאה, תרע"ו, התייחס אדמו"ר הרש"ב מספר פעמים למצב
קלבהמלחמתי.
קלגבספר
קלד"זיכרון לבני ישראל" לרב ישראל ג'ייקובסון ע"ה, מסופר על כך:
קלההתקרבותו
קלושל מלכות אשכנז לגליל רוסיה הלבנה הפילה אימה. ראשית מלכות רוסיה הרשעה לקחה משכונות
קלזאת מנהיגי ישראל אשר בסביבות מערכות המלחמה, כי שונאי ישראל הלשינו שהיהודים
קלחמרגלים עבור האשכנזים והדומה, ונעשה המצב, אשר כ"ק אדמו"ר נבג"מ
קלטוב"ב הוכרחו לעזוב את ליובאוויטש.
קמבשמחת-תורה
קמאשנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר הרבה אודות מדינת אשכנז ומלכה
קמבהרשע ווילהעלם, ואמר: זה אחת ושלשים שנה שאני מכיר אותו, הוא עמלק, אחריתו עדי
קמגאובד. צרפתים הם בעלי תאוות, אפריקא הם ממוצע בין בעל חי למדבר, אבל האשכנזים הם
קמדאפיקורסים עמלקים.
קמה**"אינו
קמונוטה כלל למלכות גערמאניע"**
קמזוב"רשימות
קמחהרב"ש" מימי שמיני עצרת ושמחת תורה תרע"ו, מציין רבי ברוך שלום
קמט(עמ' קנה):
קנהרבה
קנאפעמים, כמעט בכל יום, הי' דברים מענייני המלחמה, דכעת. ובכללות דעת כ"ק
קנבשליט"א אינו נוטה כלל למלכות גערמאניע. וקלל אותו, והי' בזה הרבה פעמים שלא
קנגיצליח כלל. ושהאמת שהוא יותר גרוע ממלכות ראסייע. זה לא כלל כמו דעת ההמון ואנשים
קנדמבלי דעת סוברים להיפך. ודעתו מההיפך להיפך לגמרי. הגם כי אין דעתו נוחה בראסייע,
קנהעם כל זה גערמאניע יותר קשה וגרוע.
קנוהשי"ת
קנזיביא לנו את משיח צדקנו, והיתה לה' המלוכה, כמ"ש כי לה' המלוכה ומושל בגוים.
קנח**"היא
קנטרעה בתכלית"**
קסהובא
קסאלעיל מדברי אדמו"ר הרש"ב בשמחת-תורה תרע"ו ("מגדל עז"
קסבעמוד תנח) - "מקובלני, שהמגיד ממזריטש מסר לרבינו הזקן "ייחודים",
קסגבשביל כל אחד מארצות תבל, פרט לגרמניה שלא מסר לו בעדה שום "יחוד" באומרו,
קסדמפני שארץ זאת כבר אין בה כל ניצוץ של קדושה, והיא רעה בתכלית כו'".
קסה**הרבי
קסועובר מליובאוויטש לרוסטוב בעקבות המלחמה**
קסזבספרו של הרב רפאל נחמן הכהן ע"ה,
קסח"ליובאוויטש וחייליה", הוא מספר על תקופה זו (עמוד 98):
קסטבחורף שנת תרע"ו העתיק הרבי נ"ע את מושבו
קעלרוסטוב, משום שלא רצה להיות תחת חסות ממשלת ווילהלם מלך גרמני', כפי שאמר בפירוש
קעאבשמח"ת תרע"ו: "ווילהלם הוא בבחינת נפוליאון". הי' זה נגד דעת
קעבכולם, שרצו להיות דוקא תחת ממשלת גרמניה, משום שהי' קשה מאד לסבול מצרות ממשלת
קעגרוסיא. אבל הרבי בהביטו על הרוחניות, חשש שיכניסו חלישות ביהדות ח"ו, ולכן
קעדנסע משם.
קעהוכשהרבי נסע עברו גם ה"חדרים"
קעווה"שיעורים" מליובאוויטש לקרמנצ'וג בשנת תרע"ו.
קעז**"לא
קעחיהי' לו עוד תקומה"**
קעטשנה לאחר מכן, ביום ג' כ"ז תשרי תרע"ו,
קפכתב אדמו"ר הרש"ב אל הר"ר שמואל מיכל טריינין (אגרת א'מז, אגרות
קפאקודש שלו כרך ה עמוד נד):
קפב...והשי"ת ישמור את אחינו בני
קפגישראל בכל מקום שהם, ויהיה השי"ת בעזר החיל שלנו להיות ידם בעורף אויבינו
קפדהאשכנזי הארור ולגרשו ולהכחידו כלה מארצנו ולא יהי' לו עוד תקומה, ונזכה לביאת
קפהגואל צדק בב"א.
קפו**מלחמה
קפזבעד האנושיות**
קפחבמכתב
קפטהבא, מניסן תרע"ז (אגרת תסו, אגרות קודש שלו חלק ב עמוד תתכט) פונה אדמו"ר
קצהרש"ב אל יהודי רוסיה להזדהות עם מדינתם במלחמתה מול גרמניה, וכדברי הרבי
קצאש"כל הארצות יצאו ללחום אתו בעד האנושיות".
קצבכדי
קצגלהבין את הרקע למכתבו של הרש"ב, יש לציין שמכתב זה נכתב זמן קצר לאחר המהפכה
קצדהרוסית, "מהפכת פברואר" והתמוטטות המשטר הצארי בחציו השני של חודש אדר
קצהתרע"ז. בעקבות זאת קם ברוסיה ממשל דמוקרטי בהנהגת ממשלה זמנית, שביטלה את כל
קצוההגבלות על זכויות היהודים.
קצזבהקשר
קצחלביטול ההגבלות כותב הרבי הרש"ב במכתבו:
קצט"חסדי ה' אזכיר ונפלאותיו אגיד, אשר הפליא
רוהגדיל לעשות עמנו . . עתה פדה ה' מצרה נפשינו, אצבע אלוקים ראינו עין בעין, עבדים
ראהיינו לשרים עריצים, ויוציאנו ה' אלוקינו רק במאמר ורוח פיו . . גם אנחנו בנים
רבנאמנים הננו ככל בני ארצנו, אין חושב אלינו רע . . ביום אחד היינו לאזרחי ארץ,
רגנפתחו לפנינו שערי ארצנו האדירה, וזכות אדם ניתן לנו, וככל אזרחי ארצנו אנחנו
רדלאכול מפריה ולשבוע מטובה . . ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם, ברוך ה' שהחיינו
רהוהגיענו לזמן הזה!".
רובהמשך
רזלכך מוסיף הרבי וכותב:
רחועתה אחינו עלינו להראות גלוי לכל, אשר אזרחי ארץ
רטאנחנו ככל אזרחי ארצנו, עלינו להראות אשר הטוב שעשה ד' לנו היא טובת ארצנו, חובת
רימצוה וחובת חובה עלינו לעשות לטובת ארצנו, ארצנו היא בסכנה מפחד אויב, אויב איום
ריאונורא, אויב עריץ הבא לבלע את הכל, אויב אכזרי אשר לא ידע רחם, אויב אשר הכשיר כל
ריבהאמצעים האכזרים והבלתי אנושיים, רק לבצע מזימתו, כל הארצות יצאו ללחום איתו בעד
ריגהאנושיות, ואנחנו גם להציל את ארצנו ואת נפשנו.
רידהממשלה הזמנית מודיעה לנו בכל עת את הדרוש לנו
ריהבשביל לעשות נצחון בהאויב, דרוש הכנת כלי זין רב, דרוש לחם להאכיל את הצבא הגדול,
ריודרושים עצים וגחלים למסילת הברזל, וכדומה בהצטרכות הנחוצות, כסף תועפות דרוש לצרכי
ריזהמלחמה, כל אחד ואחד מאתנו עליו ללחום מלחמת חובה זו בכל אשר יש לאל ידו, אם בחיל
ריחובכח, אם במילוי צרכי המלחמה והצטרכות הצבא שלנו, או בתמיכת כסף.
ריטעלינו לדעת אשר בההנהגה ההוית כל פעולה ופעולה
רכתגיע אל מטרתה האמיתית, אף פעולת יחיד לא תאבד, אף כח פרטי לא יצא לבטלה, כל פרוטה
רכאופרוטה תצטרף לחשבון גדול, ומבין כולם יתרכזו כלי קרב אשר ידכאו את האויב העריץ.
רכבאחינו צריכים ליקח חלק גדול בההלואה החופשית כל
רכגאחד ואחד צריך להכניס בזה כמה שיש היכולת בידו, גם בעלי הון קטנים צריכים להשתתף
רכדבזה, ואיש את רעהו יעורר בזה, ולא לשום מסחר וקניין, רק לתת היכולת אל ההנהגה
רכההנוכחית לעשות חיל בעזרתו ית'.
רכוגם בענייני ההצטרכות (פראדאוואלסטוויא) צריך כל
רכזאחד ואחד להשתדל בכל מה שיש ביכולתו למלאת הצטרכות החיל והמלחמה. במלה אחת, עלינו
רכחלשום לבנו ונפשנו לטובת ארץ מולדתנו ולצאת לעזרת ד' בגיבורים להציל את ארצנו מפיות
רכטהאריות הטורפים. וכאשר כל יושבי ארצנו יחדיו יהיו תמים אל המטרה האחת יהיה ד' ית'
רלבעזרנו, וכלה גרש יגרש את האויב מארצנו, ומנוחת עולם תהיה בארצנו.
רלאבטוח אני אשר אחינו יראו את נאמנותם
רלבופאטריאטיזמוס [=פטריוטיזם. המו"ל] שלהם לארץ מולדתנו, והי' זה שלום וברכה
רלגכחפץ ידידם אמת..."
רלדיצויין עוד, כי חירות זו לה זכו היהודים
רלהשאודותה כותב הרבי, ארכה שבעה חדשים בלבד, עד למהפכה השניה, "מהפכת אוקטובר",
רלובשלהי תשרי תרע"ח, כשהממשלה הזמנית הופלה בידי הבולשוויקים. אז פרצה מלחמת
רלזאזרחים מרה שארכה שלוש שנים, ולבסוף הצליחו הבולשוויקים (שנקראו קומוניסטים)
רלחלהשתלט על רוסיה.
רלטב-11 בנובמבר 1918
רמ(ז' כסלו תרע"ט) חתמו נציגי גרמניה על הסכם שביתת נשק בקרון רכבת בקומפיין שבצרפת. המלחמה
רמאנגמרה באופן רשמי לפני הצהריים של אותו יום, בשעה 11:00 בבוקר.
רמב**חב"ד
רמגבברלין**
רמד- סקירה קצרה -
רמהיום
רמושלישי, כ"א מנחם-אב תשנ"ו. לילה ראשון בעיר זרה, ברלין בירת גרמניה.
רמזבקומת הקרקע שוכן בית-מרזח אך מספר קומות מעל נמצאים זוג צעירים, הרב יהודה טייכטל
רמחוזוגתו לאה, שלוחיו הטריים של הרבי מליובאוויטש בברלין, שנחתו כמה שעות לפני-כן
רמטבנמל-התעופה של בירת גרמניה. הדירה כולה מלאה ארגזים. אבל השליחות קודמת ופירוק
רנהארגזים יכול לחכות. בני הזוג ניגשים לטלפון ליצור קשרים ראשונים.
רנאלפתע
רנבטריקה בדלת. הרב טייכטל פותח ורואה לפניו כמה צעירים. אחרי רגע של מבוכה הללו
רנגשואלים בעברית: "ראינו אתכם עולים - אתה בטח רב - אולי תוכל להגיד לנו מה
רנדאנשים כמוכם בכלל עושים כאן?"
רנההרב
רנוטייכטל מסביר בנועם. הצעירים מחייכים בסיפוק: "טוב, אז הגעתם למקום הנכון.
רנזבדיוק למקום הזה מגיעים הרבה חבר'ה יהודים מכל ברלין".
רנחזו
רנטהייתה הפתיחה וההתחלה ברגל ימין של שליחות מהפכנית שסימלה גאווה יהודית דווקא בעיר
רסשבעבר הלא רחוק היה מוקד של רדיפת כל מה שקשור ליהודים ויהדות.
רסאבשבועות
רסבהבאים, רשמו הרב טייכטל וזוגתו את שמו ואת מספר הטלפון של כל יהודי שפגשו, וכעבור
רסגמספר שבועות, בח"י באלול תשנ"ו, ארגנו את הפעולה הראשונה. הם קראו
רסדלעשרים איש שהספיקו להכיר והזמינו אותם להתוועדות חסידית פעילה ותוססת.
רסהמרכז חב"ד במרכז ברלין
רסוקו
רסזישיר נמשך בפעילותם של שלוחי חב"ד בברלין באחד עשר השנים בהם הם פועלים בעיר,
רסחמאותו אירוע ביום הראשון לבואם לבירת גרמניה, ועד לימים אלו, בהם שלוחי חב"ד
רסטבברלין – הרב יהודה טייכטל והרב שמואל סגל - חונכים את "מרכז ליובאוויטש
רעברלין – מרכז חב"ד ראהר ובית שלמה אלבם".
רעאאלו
רעבהם אחד עשר שנים של פעילות נמרצת, פעילות למען יהדותה של ברלין, פעילות למען גאווה
רעגיהודית בברלין, למען עתידם החינוכי של יהודי ברלין.
רעדייחודיותו
רעהשל קמפוס ומרכז חב"ד החדש בברלין היא שזהו בניין הנבנה לראשונה בתרומותיהם
רעוובנדבתם של יהודים מקומיים. בשונה מהמקובל בדרך כלל בגרמניה, שהשלטון המרכזי מממן
רעזאת פעילות הקהילות היהודיות במדינה, שכן הממשלה רואה לעצמה מחויבות לתמוך בקהילות
רעחאלה בצעד של מעין פיצוי על מה שהממשל הנאצי הרס ולא חמל בשנות הזעם.
רעטהפעם
רפמדובר במרכז שקם הודות ליוזמה ומימון יהודיים גרידא, דבר המוכיח כי רבים וטובים,
רפאהחל מיהודי ברלין עצמם, מאמינים כי לקהילה היהודית בברלין, כמו במדינת גרמניה
רפבכולה, צפוי עתיד וורוד ומזהיר בעזרת ה'.
רפגבד
רפדבבד, עובדה זו מבטאת את ההכרה ששלוחי חב"ד החדירו ביהודי העיר, שהגיעה השעה
רפהבה גם בברלין בירת גרמניה, למרות עברה המאוד לא מעודד, אפשר וצריך לחיות כיהודי
רפוגאה, נאמן לאלוקיו, לעמו ולתורתו.
רפזעדות
רפחלחשיבות הגדולה של צעד זה ניכר היה במפגש שנערך לאחרונה בין הרב טייכטל לקנצלרית
רפטגרמניה גב' אנגלה מרקל. בהתייחסה לעובדה זו של חנוכת מרכז חב"ד, אמרה כי הדבר
רצמהווה בעיניה תקופה חדשה ביהדות גרמניה. "העובדה שיהודי גרמניה מקימים בכוחות
רצאעצמם וביוזמתם מרכז יהודי כה מרשים, מוכיחה כי יהודי גרמניה מביעים אמון בעתיד
רצבהיהודי במדינה", אמרה הקנצלרית במפגש.
רצגואכן,
רצדלעובדה זו השפעה רבה על אנשי הממשל, בראותם שהחיים היהודיים מתבססים בברלין,
רצהביוזמתם ובפעילותם של היהודים עצמם.
רצובנין שעונה על כל צורכי הקהילה
רצזהמרכז
רצחהחדש הנו פרויקט בקנה מידה מרשים ביותר, בלבה של ברלין החדשה, שנבנה בעלות כוללת
רצטשל שש מליון דולר.
שהבניין
שאמאופיין בפאר יוצא דופן, ובהשקעה ארכיטקטונית מרשימה, שבעקבותיו זכה להד רחב
שבבגרמניה, כשצוין בין הפרויקטים האדריכליים היפים במדינה. בית הכנסת שבמרכז
שגחב"ד גם נכלל ב"ספר השנה" של האדריכלות בגרמניה.
שדהבניין
שההחדש כולל בתוכו אגפים רבים, שבאים לספק את כל הצרכים של הקהילה היהודית בעיר:
שובית
שזכנסת מפואר ורחב ידיים המכיל מאתיים וחמישים מקומות ישיבה;
שחאולם
שטאירועים בו נערכות כמעט מידי יום שמחות יהודיות, כחתונות, בריתות, חגיגות בר מצווה
שיוכדומה, וכן אירועים שונים בחיי היהדות בברלין;
שיאבמרכז
שיבחב"ד פועלת מסעדה כשרה למהדרין לתועלת היהודים המקומיים, ותיירים יהודיים
שיגהמגיעים לברלין, עובדה שכמובן מחזקת את שמירת הכשרות בעיר;
שידמקווה-טהרה
שיהמשוכלל ומפואר, בשיטת "בור על גבי בור", שתורם רבות לחיזוק שמירת טהרת
שיוהמשפחה בברלין;
שיזספריית
שיחיהדות גדולה הגדושה בספרי קודש והפקות ווידאו איכותיות בנושאי יהדות שרבים משתמשים
שיטבה כדי להוסיף ידע בתחומי היהדות;
שכחנות
שכאיודאיקה בה ניתן להשיג, לראשונה בברלין, מגוון רחב של תשמישי קדושה, ספרי קודש,
שכבתפילין ומזוזות וכדומה;
שכגמרכז
שכדנוער בו נערכים מגוון של פעילויות קבועות ועונתיות לנוער היהודי בברלין;
שכהמרכז
שכותיירות בו מקבל כל תייר את כל השירות והמידע היהודי שהוא נזקק לו בשהותו בעיר.
שכזמטבחים
שכחמתקדמים, המשרתים מאות אנשים, בהם נזקקים שמקבלים מנות אוכל ללא תשלום, וכן
שכטסטודנטים נוער.
שלמרכז
שלאמחשבים – המאפשר שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לחיזוק היהדות, במיוחד בקרב הנוער.
שלבבעקבות
שלגכל אלה, אין זה פלא שעוד לפני הפתיחה הרשמית, הפך מרכז חב"ד בברלין למקום
שלדשוקק חיים בכל שעות היממה.
שלהלמעשה,
שלוהמקום מהווה מרכז קהילתי לכל צורך ולכל עניין יהודי. כל יהודי שנצרך לנושא יהודי
שלזבכל תחום, ימצא את מבוקשו תחת קורת גג אחת. המקום כבר הפך לחלק מרכזי ואינטרגלי של
שלחהחיים היהודיים בברלין. כל משלחת יהודית המגיע לעיר, יודעת שכחלק מהביקור עליהם
שלטלהיכנס למרכז חב"ד.
שמכפועל
שמאיוצא, המרכז החדש גורם להרמת הגאווה היהודית ליהודים רבים שהיו רחוקים משמירת תורה
שמבומצוות. יהודים רבים, שרואים עד כמה המקום תופס מקום חשוב בחיי היהדות בעיר ואת
שמגהפעילות התוססת שרוחשת בו תמיד, אומרים לעצמם: אם בלב ברלין יש מקום שבו החיים
שמדהיהודים תוססים כל כך, הוי אומר שהדבר 'מתאים' גם בשבילנו...
שמה"יודענטום אין צוריק אין ברלין"
שמופעילות
שמזשלוחי חב"ד בברלין, היא ללא ספק מפעל ייחודי, המייחד אותו על פני שאר מקומות
שמחהשליחות.
שמטמחד
שנ– בעיר זו התגורר ופעל הרבי מליובאוויטש במשך שנים אחדות, בשנים תרפ"ח –
שנאתרצ"ג, וככזה – יש לפעילות השלוחים בברלין,
שנבמחויבות וסמליות מיוחדת;
שנגמאידך - ברלין היא העיר שממנה יצאו הפקודות, בתקופת האופל
שנדשל מלחמת העולם השנייה, פקודות ה"יודען ריין", להשמיד להרוג ולאבד את כל
שנהיהודי אירופה, היל"ת.
שנומטבע
שנזהדברים, הפעילות הנעשית בעיר היא בהשראת שני אירועים מעצבים אלו, שלאמיתו של דבר
שנחכרוכים זה בזה.
שנטאת
שסהכוח ואת החיות להביא את אור היהדות ולהפיץ את אור והתורה והחסידות במקום שבו
שסאביקשו הנאצים ימ"ש להכרית את זרע ישראל - שואבים השלוחים מהרבי המשלח שבכוחו
שסבובהשראתו מתנהלת כל הפעילות שסיסמתה – "יודענטום אין צוריק אין ברלין"
שסג[=היהדות חוזרת לברלין].
שסדזהו
שסההקו המנחה של שלוחי חב"ד בברלין: התשובה הטובה ביותר לחושך הגדול שיצא מברלין
שסו- הוא אור גדול עוד יותר. המענה ההולם ביותר לשואה האיומה והצורה הטובה ביותר
שסזלהנציח את ששת מליון הקדושים הם פעילות תוססת וחיה של יהדות גאה וגלויה שמבטיחה את
שסחעתיד היהדות בברלין.
שסט"התשובה לפקודות ההשמדה שיצאו מברלין"
שעאירוע
שעאמיוחד שמשלב את שני האירועים המסמלים האמורים, אירע לפני מספר שנים, כאשר עיריית
שעבברלין קבעה שלט זיכרון לזכרו של הרבי, במקום בו התגורר.
שעגבעקבות
שעדחיפוש שיטתי, השיג הרב טייכטל מסמכים הקשורים לתקופת לימודי הרבי בברלין, וכן
שעההתבררה הכתובת בה הרבי והרבנית התגוררו בתקופת שהותם בברלין - ברחוב האנזה-אופר 7.
שעומען זה הרבי רשם ככתובתו ארבע פעמים.
שעזהרב טייכטל הוסיף והשתדל להשיג תמונה מהבית
שעחהמקורי, ובסופו-של-דבר מצא אותה בארכיון העירייה. הבניין המקורי כבר לא קיים
שעטובמקומו עומד בניין חדש שמיקומו הוזז קצת.
שפביום ראשון, ג' כסלו תשס"ב,
שפאבסמיכות ליום הולדתו המאה של הרבי, בי"א בניסן אותה שנה, ובהשתדלותו של הרב
שפבטייכטל, הציבה עיריית ברלין לוח-זיכרון בסמוך לבניין מספר 7 ברחוב האנזה-אופר,
שפגכהוקרה לרבי. היתה זו הפעם הראשונה שעיריית ברלין הציבה לוח-זיכרון רשמי לכבוד
שפדאישיות יהודית.
שפההטקס עצמו נערך במעמד מאות משתתפים,
שפובראשות הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו ומנהל ה"מרכז לענייני
שפזחינוך" הרב משה קוטלרסקי, שהתכבדו להסיר את הלוט.
שפחלוח הזיכרון נחלק לשניים: תמונות של
שפטהרבי וכיתובים על הרבי בעברית, בגרמנית ובאנגלית, ואילו ברקע ניתן לראות את תרשים
שצהבית שבו גר הרבי.
שצאלאחר הסרת הלוט, הקריא אביו של השליח,
שצבהרב ישכר-שלמה טייכטל, את הנוסח העברי שנכתב בשלט: "במקום זה התגורר הרבי
שצגמליובאוויטש רבי מנחם-מענדל שניאורסאהן זצ"ל (1902-1994) משנת 1928 עד שנת
שצד1931. הרבי – מגדולי המנהיגים של עם ישראל – מסר נפשו למעלה מיובל שנים לקירוב
שצהיהודי באשר הוא לאבינו שבשמים מתוך אהבת ישראל אמיתית והקים יותר מאלפיים מרכזי
שצוחב"ד לתודעה יהודית בעולם כולו. בהנהגתו ובחזונו לימדנו הרבי להתייחס לכל אדם
שצזבאהבה ובהבנה".
שצחסגן ראש-העיר וראש האזור בו עמד ביתו של
שצטהרבי, יואכים צעלער אמר כי זכות היא לעיר ברלין לחלוק כבוד לרבי דווקא במקום שבו
תלפני כמה עשרות שנים השלטון והתושבים פעלו נגד היהדות – "בימים ההם קבעו
תאבברלין שלטים אנטישמיים וכיום קובעים כאן שלט זיכרון לכבוד המנהיג היהודי הדגול.
תבלא שכחנו את הפשעים נגד האנושות שנעשו בעבר, אך היום הכל שונה ואני אומר בשם ממשלת
תגברלין: היום הזה כבוד הוא לנו לכבד את הרבי ולהציב לוח זיכרון. הממשלה החליטה
תדליטול אחריות לשמור על הלוח ולדאוג לתחזוקתו לאורך השנים".
תההרב משה קוטלרסקי, מ"המרכז לענייני
תוחינוך", עמד על הסמליות שבאירוע:
תז"זה יום היסטורי בחיי הקהילה
תחהיהודית בברלין ויום היסטורי לליובאוויטש", פתח הרב קוטלרסקי בהתרגשות.
תט"צדיק בעיר הוא זיווה של כל העיר, וזכתה ברלין שהיתה בין המקומות הבודדים
תיבעולם שבהם הרבי חי ומהם פעל.
תיארצונו הקדוש של הרבי היה לאחד את כל
תיבהעולם היהודי; להעניק לכל ילד יהודי בעולם חינוך יהודי ולקושרו ליהדות הנצח. כאשר
תיגאנו מתבוננים ב'רשימות' שהרבי כתב בהיותו בברלין, אנו רואים את הצעדים הראשונים
תידשעשה הרבי כבר בימים ההם כדי להביא את אור היהדות אל כל העולם היהודי, וביתר-שאת
תיהבשנים הבאות. פעילותו של הרב טייכטל ורעייתו הרבנית להצית את הנשמות היהודית
תיובברלין, היא התשובה הניצחת בפועל לכל מעשי הנאצים ימ"ש בגרמניה ולפקודות
תיזשיצאו מברלין להשמדת שישה מיליון יהודים קדושים – אנשים, נשים וטף".
תיחואכן, בכוחו של הרבי, שלוחי חב"ד
תיטזוכים להכרה, הוקרה והערכה רבה בקרב כל גורמי הממשל בגרמניה מהזוטרים ועד הבכירים
תכביותר ונחשבים, באופן טבעי, הכתובת לכל עניין יהודי. הדבר בא לידי ביטוי, בין
תכאהשאר, בעובדה כי שר הפנים בממשלת גרמניה וכן שרי ממשלה נוספים ערכו ביקורים רשמיים
תכבבמרכז חב"ד החדש, הממשל מפנה משלחות רשמיות לבקר בבית חב"ד, וכיוצא בזה.
תכגהממשל בגרמניה גם מודע לכך כי חב"ד
תכדמשקיעה מאמצים רבים וכבירים בחינוך של ילדי הקהילה היהודית בגרמניה וגם על רקע זה
תכהקיים שיתוף פעולה הדוק, הגובר והולך, בין אישי ממשל בדרגות שונות ומוסדות
תכוחב"ד.
תכזמרכז חינוכי יהודי
תכחבמקביל
תכטלמרכז חב"ד בברלין, מפעילים השלוחים מרכז חינוכי הכולל בית ספר וגן ילדים
תלהמעניקים חינוך יהודי מקורי.
תלאהמרכז
תלבהחינוכי ממוקם במבנה מרווח בלב פארק ירוק ורחב ידיים. בתקופת מלחמת העולם השנייה
תלגשימש המקום כמועדון של קצינים נאציים, בו נערכו דיונים והתקבלו החלטות בדבר משלוח
תלדיהודים למחנות השמדה, הי"ד.
תלהואילו
תלועתה, במרכז זה מתחנכים ילדים יהודים גאים לתורה ומצוות. בחדר אחד לומדים ילדים
תלזקטנים משנה, בחדר הסמוך ילדים רכים אומרים שמע ישראל, ובחדר אחר אומרים ברכה.
תלחתמורת
תלטקולות הרשע והאופל של הנאצים שידיהם ידי עשו, נשמעים בין כתלי המרכז הקולות הזכים
תמשל ילדי ישראל הטהורים שקולותיהם קול יעקב.
תמאגן
תמבהילדים שבמקום נפתח לפני כשלוש שנים. היה זה גן הילדים היהודי השני בגרמניה, כאשר
תמגקדם לו גן יהודי בדרזדן, שנפתח על ידי שליחי חב"ד למדינת זאקסן הרב שניאור
תמדזלמן הבלין וזוגתו חנה.
תמהגן
תמוהילדים בברלין נפתח בשנתו הראשונה עם שמונה ילדים, ועתה, עם סיום השנה השלישית
תמזלפעילות הגן, מסיימים אותו כחמישים ילדים יהודיים מברלין.
תמחתלמידי
תמטהגן זוכים להשקעה מרבית הן בתכנים היהודיים והן בתכנים הכלליים, ובהשקעה בציוד
תנובאביזרי העזר.
תנאלצד
תנבגן הילדים פועל במבנה זה בית הספר היהודי – "יודישע טראדיציונע שולע אור
תנגאבנר". זהו בית ספר יהודי רשמי וחוקי המוכר על ידי ממשלת גרמניה ומשרד החינוך
תנדהגרמני, וככזה עליו לעמוד בסטנדרטים חינוכיים-איכותיים גבוהים ביותר.
תנהבבית
תנוהספר פועלות כיום כיתות א-ה, מברלין ומערי הסביבה.
תנזשנת
תנחהלימודים החדשה נפתחת בעזר ה' כאשר בקמפוס החינוכי החב"די בברלין ילמדו בעזר
תנטה' יותר ממאה ילדים יהודים מברלין רבתי.
תסבאמצעות
תסאבית הספר, מתהדק הקשר בין הורי התלמידים לשלוחי חב"ד וליהדות. ואכן, במשך
תסבהשנתיים בהם בית הספר פעיל, רבים מההורים התקרבו והתחזקו בשמירת המצוות.
תסגפעילות חינוכית עניפה זו
תסדנעשית בחסות קרן "אור אבנר חב"ד" לחינוך, בראשותו של הנגיד הנדיב
תסההר' לוי לבייב, ובעידודו ובתמיכתו של רבה הראשי של רוסיה הרב בערל לאזאר, המעורה
תסובכל הנעשה ומעודד את הפעילות.
תסזאל התמיכה בפעילות חברו
תסחגם הנגידים הנדיבים למשפחת ראהר המסייעים לפעילות שלוחי חב"ד בכל העולם, וכן
תסטתומכים בפעילות חב"ד בברלין מאז תחילתה, וכדרכם, הם עושים זאת בהתעניינות,
תעבהתמסרות ותוך מעורבות בכל פרט ופרט ודאגה כנה להצלחת עבודת הקודש של השלוחים.
תעא בחיות ובמאור פנים
תעבאולם, סיפור הישגים אלו
תעגשל חב"ד בברלין, באים לאחר שנים של עבודה ויגיעה להגיע אל כל יהודי ויהודי
תעדבברלין, במאור פנים, בהתמסרות, ובחיות חסידית.
תעהההתחלה
תעוהיתה כאשר הרב משה קוטלרסקי מהנהלת ה"מרכז לעניני חנוך" הגיע למסקנה
תעזשהגיעה השעה לשגר שליח קבוע לברלין. הוא פנה אל הרב טייכטל והציע לו לקבל עליו את
תעחהשליחות. הרעיון משך את הרב טייכטל, וחודשים אחדים לאחר נישואיהם, בכ"א
תעטבמנחם-אב ה'תשנ"ו, הגיעו הזוג טייכטל לשליחות בברלין.
תפעזרה
תפארבה קיבלו משפחת טייכטל גם מהעובדה שאביה של גב' טייכטל, הגה"ח הרב
תפבאליהו-יוחנן גוראריה, רבה הראשי של העיר חולון שבארץ-הקודש, הכיר רבים מאנשי המקום
תפגבעקבות ביקורים שערך בעיר בענייני רבנות. ההיכרות הזו סייעה להם רבות והרב גוראריה
תפדאכן ממשיך לעזור ולסייע לשליחות בברלין לכל אורך הדרך.
תפהכעבור מספר שנים, הצטרפו
תפואליהם משפחת הרב שמואל סגל ורעייתו, ויחד הם מסורים לעבודת הקודש בכל ליבם ונפשם.
תפזלהגיע לכל יהודי בעיר
תפחשיתוף הפעולה עם הקהילה
תפטהיהודית מתבצע בכל מעגלי הפעילות. הקהילה וראשיה שמחים להיווכח כי יותר ויותר
תציהודים חוזרים לשורשיהם, מה שמרחיב את מעגל החברים בקהילה.
תצאעם
תצבהזמן, קיבלה קהילת ברלין את בית-חב"ד ככתובת לכל עניין יהודי. בית-חב"ד נפתח כאמור בשנת תשנ"ו, ומאז
תצגהכתובת הרוחנית הייתה גם לכתובת גשמית. היהודים הברלינאים החלו להגיע בהמוניהם,
תצדלהשמיע שאלות, להירשם לשיעורים ולבוא ללמוד.
תצההרחבת
תצוהפעילות למגוון הרחב ביותר של יהודים, מאפיינת את גישתם של שלוחי חב"ד גם
תצזבנושא החינוך. כיום פועלים השלוחים בברלין גם בחמישה בתי-ספר כלליים שבכל אחד מהם
תצחלומדים יותר מ-50 ילדים יהודים.
תצטהנהלות
500בתי-הספר מקצות לחב"ד חדרי פעילות ובשעות הביקור הילדים היהודיים נקראים
501מהכיתות לחדר הפעילות ושומעים על החגים. כיום משתתפים בפעולות אלה כ-600 ילדים.
502ביחס לקהילייה הישראלית
503הגדולה בברלין - השגרירות הישראלית בברלין נחשבת בין הגדולות בעולם, כמאה וחמישים
504משפחות עובדות בה. לאורך השנה מתקיים שיתוף הפעולה הדוק בין צוות השגרירות בראשות
505השגריר וצוות בית חב"ד בראשות הרב טייכטל.
506גם עם אלפי היהודים יוצאי
507רוסיה המתגוררים בברלין, מתקיימת פעילות עניפה בבית חב"ד. בין השאר, נערכים
508עבורם סמינרים ליהדות, שאורח אחד מהם היה רבה הראשי של רוסיה הרב בערל לאזאר.
509הגיעו הדברים לידי כך שהיהודים יוצאי רוסיה המתגוררים בברלין רואים במרכז
510חב"ד את ה"געמיינדע" והקהילה ההולמת אותם.
511"החומה לא תישאר לאורך זמן"...
512אחד
513הפרקים החשובים בביסוס השליחות בברלין היה העברת המסר היהודי והגאווה היהודית גם
514לארגונים יהודיים לא-דתיים.
515הנה
516דוגמא אחת מרבות לאותה המשכיות. בברלין פעלה בשעתו קבוצה שנקראה 'ארגון תרבות
517יהודי' - שם מטעה כי הקבוצה לא היתה קשורה ליהדות אלא לתרבות חילונית. מנהלת
518הקבוצה שמעה בשעתו על הרבי מ בחורים חב"דיים שהגיעו למזרח ברלין במסגרת 'מרכז
519שליחות'. הדברים עוררו בה התעניינות ובאדר תשמ"ט נסעה לניו-יורק והגיעה אל
520הרבי.
521היא
522ציפתה לשמוע מהרבי שעליה להפסיק את הפעילות בארגון, אבל הרבי אמר לה: 'את צריכה
523לעבוד גם עם היהודים במערב גרמניה'. הגברת הגיבה: 'יש בינינו חומה', אך הרבי הגיב
524בתנועת ביטול בידו ואמר: 'עס וועט נישט בלייבן אויף לאנג', כלומר, זה לא יישאר
525לאורך ימים...
526כיום
527הגברת עוזרת לשלוחים בברלין בהפצת יהדות. כל שנה השלוחים עושים במרכז שלהם שבתונים
528עם חברי הארגון והם מצידם שולחים לחב"ד אנשים ללימודי יהדות.
529כך נפתח המניין
530עם
531הזמן נוצרה קבוצה גדולה של יהודים שכבר התקדמו בידיעותיהם וחפצו להעמיק ביהדותם.
532שכשגובשה
533קבוצה זו, החל השליח הרב שמואל סגל להפעיל עבורם מניין בשבת. המניין הלך וגדל
534והיום הוא מתכנס כבר בבית-חב"ד. מדובר בעשרות אנשים שממש שינו את אורח חייהם.
535הגיעו הדברים לידי כך, שאלה מהם שלא יכולים לבוא מדי שבת לבית-חב"ד בגלל
536המרחק, עוברים לדירה קרובה יותר לבית-חב"ד.
537הקהל
538מגוון. בצד המקומיים מגיעים יוצאי רוסיה, ישראלים ואחרים, בלי הבדל בין מעמדות
539ותעסוקות. תוך זמן קצר נעשה המקום צר מהכיל את המוני הפונים, ובחורף שנת
540תשס"ד עברו לבית-חב"ד חדש, מרווח וגדול מקודמו במרכז העיר. מדובר היה
541בקומה שלימה של בניין מרכזי בעיר ששופצה במיוחד לצורך זה. כעת המקום הכיל
542בית-כנסת, חדר לשיעורים, ספריה, חדר לאורחים, משרדים ומטבח.
543אולם, תוך זמן קצר גם
544מבנה זה היה צר מהכיל את הפעילות, ובימים אלו, כאמור, נחנך בניין מרכז חב"ד
545המפואר במרכז ברלין.
546תיקון הולם לתוהו הנורא
547ערב
548חנוכת המרכז החדש, הרב טייכטל מסכם:
549"כל
550הפעילות העניפה, היא הודות לכוחות של הרבי, שהתגורר ופעל בברלין. אין כל הסבר אחר
551כיצד תוך שנים אחדות יש חיים תוססים שכאלו בברלין, עשרות משפחות מקפידות על כל פרט
552ביהדות, ומעניקות לילדיהן חינוך על טהרת הקודש – רק הרבי פעל ופועל כל זאת.
553"בכל
554פרט בשליחות, בכל רגע, אנחנו רואים את הכוחות של הרבי. ברוך ה' יש הצלחות בהיקף
555גדול, אבל אנחנו יודעים שיחסית למה שהרבי מצפה מהשלוחים והכוחות שהרבי מעניק - כל
556מה שהשגנו אינו אלא התחלה.
557"עדיין
558נכונה לנו עשייה רבה ובעזרת-השם ברלין עוד תהיה עיר יהודית תוססת. ואולי זה התיקון
559לתוהו הנורא שייצגה בעברה".