Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and German Jewry·
אחלק רביעי - קשר עם רבנים ואישים בגרמניה
הרב מיכאל כהן מפולדא
**אגרת
הרב מיכאל כהן מפולדא
**אגרת
בברכה ליום הולדתו החמישים ושמונה**
גבד'
דאלול תרס"ז, כתב הרבי הרש"ב מווירצבורג מכתב ארוך ומיוחד אל הרב מיכאל
ההכהן רבה של פולדא, בקשר עם יום הולדתו החמישים ושמונה. במכתב זה מפליג הרבי בתארי
ושבח אודותיו, ומכך ניתן לעמוד על הקשר ששרר בינו ובין הרש"ב. וכך כותב הרבי
ז(אגרת קע, אגרות קודש שלו כרך א עמוד שפב):
ח"מחי' החיים יתן אורך ימים ושנות חיים לכבוד
טהרה"ג ידיד עליון וידי"נ מפורסם בתורתו וצדקתו יראת ד' אוצרו מעוז ומשגב
ינותן נפשו הט' על חיזוק התורה והיראה כש"ת מוהר"ר מיכאל הכהן אבד"ק
יאפולדא והגליל, נרו יאיר ויזרח לעד",
יבאחד"ש הדר"ג שי'.
יגנועם יקרת מכתבו ע"י הנכבד וואלף שי' קבלתי
ידלשמחת לבבי. ועל כל הגה והגה ששתי כעל כל הון. ויקרה נפשי בעיני כת"ר בחיבה
טויתירה להביע לי רחשי לבבי הט'. וראשית דבר אברך את כת"ר ש' במלאות לו
טזנ"ח שנה יאריך ה' ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים על התורה ועבודת ה' ובדרכו בקדש
יזילך תמיד כה"י וכל דבר טוב ומועיל אשר יעלה על לב כת"ר ישיג ויבוא אל
יחהפועל בנקל ובהצלחה ויראה נחת ועונג בעמו ועדתו ובכל אחב"י בכל מילי דמיטיב
יטברו"ג.
כעל כת"ר נוכל לאמר כמו ששרו רבנן לר"ז
כא(כתובות י"ז) לא כחל ולא שרק כו' ויעלת חן. ואמרו (סוכה מ"ט) כל אדם שיש
כבעליו חן בידוע שהוא ירא שמים. ואפ"ל כי ענין החן הוא הניתן מלמעלה וכמו גבי
כגיוסף דכתי' בו ויתן חנו בראשית ל"ט כ"א. וכן ויתן ה' את חן העם שמות
כדי"א ג'. וגבי אסתר אמרו (מגילה י"ג) אלא חוט של חסד משוך עלי' כל העוסק
כהבתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום (חגיגה י"ב) ובשבת
כוק"ד ע"פ ולענוים יתן חן בא ליטהר מסייעין לו ופרש"י יתן חן
כזיסייעוהו מן השמים. וידוע הוא דכל הדברים הניתנים מלמעלה אפי' בדרך מתנה הוא
כחע"י יגיעה וטרחא, וכמו מצות שבת שניתנה במתנה כמשארז"ל שבת ד"י
כטומ"מ אמרו (בע"ז ד"ג) מי שטרח בע"ש יאכל בשבת. והכוונה שם על
לקיום התומ"צ (ובזהר פ' תרומה דקכ"ח ע"א דרוח קודשא באה באשתדלותא
לארב וסגי ורק רוח מסאבא באה במגנא ובריקני' ונק' נדיבים כו' ועל-זה נאמר אל תבטחו
לבבנדיבים כו' אבל רוחא דקודשא היא באגר שלים ובאשתדלותא כו'). והנה אמרז"ל
לגברכות דל"ג הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ולכן החן שהוא רק בידי שמים ולא
לדבידי אדם כלל ניתן למי שהוא ירא-שמים שזהו בידי אדם בכח עצמו ויגיעתו. וזהו כל מי
להשיש עליו חן בידוע שהוא ירא-שמים דמשום-זה ניתן לו החן.
לוחן וכבוד יתן ה' לכת"ר שי' ולא ימנע הטוב
לזמאתו לעולם והוא כמאמרם בסנהדרין דל"ט על-פסוק טוב ה' לקויו כשהוא עודר כו'
לחהטובים שבהם, וע' פרש"י שם להגן כו' ולשלם כו' והוא הטוב המיוחד לעובדי ה'
לטוזהו להולכים בתמים, אשר כת"ר חד מנהון. והמטיב ייטיב לו ככל מילי דמיטיב ככל
ממאוויי נפשו מנפש ועד בשר".
מאגודל ת"ח לכת"ר אשר כבדני בהני מילי
מבמעליותא, ואשתדל אי"ה לזכות את הרבים בנוסח שט"ע של כת"ר...
מגבהמשך
מדהמכתב כותב לו רבינו אודות מספר עניינים (אודות בית הרפואה "שערי צדק"
מהבירושלים שנוסד שנים אחדות לפני כן; בעניין טבילה בנהר; בעניין מקום לעשיית בתים
מולתפילין מעור אחד, ובנושאים נוספים), והרבי מסיים:
מז"תקותי שניסע אי"ה מפה לביתינו שלום
מחביום א' ט"ו אלול דרך ברלין, והשי"ת יצליח דרכינו.
מטויתברך כת"ר שי' ממקור הברכות בכה"ט
נברו"ג ויכתב בספרן של צדיקים לאלתר לחיים חיים של שלום חיים של מנוחה והשקט.
נאויחדש השי"ת עלינו שנה טובה ויתרומם קרן התורה והיראה וקרן אחב"י ונזכה
נבלביאת ג"צ בב"א והנני החפץ בטובו ושלומו מוקירו ומכבדו כערכו הרם והנשא".
נגשלום דובער שניאורסאהן
נד**תפילה
נהעבורו באהלי הרביים**
נובמכתב
נזנוסף אליו, מה' מר חשון תרס"ח (אגרת קעז, אגרות קודש שלו כרך א עמוד שצח),
נחלאחר חזרתו מווירצבורג לליובאוויטש, כותב אדמו"ר הרש"ב אל הרב כהן:
נט"רוב שלום וברכה לכבוד ידי"ע
סוידי"נ הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה בתורתו ויראתו הט' נפשו הט' נתונה
סאומסורה לכל דבר הטוב והמועיל לחיזוק התורה והיראה מעוז ומשגב כש"ת מו"ה
סבמיכאל הכהן שליט"א אבד"ק פולדא והגליל",
סגאחד"ש כת"ר שי'. ראשית דבר הנני מבקש
סדסליחתו על העדר כותבי עד כה, כי ריבוי העבודה העמוסה עלי ביותר בזה הזמן מנעוני
סהמלכתוב לו, וכמעט חוק אצלי אשר בחדש המושבע בעבודת הקדש, אני ממעט בכל האפשרי
סובקריאת וכתיבת מכתבים, ואת כת"ר הסליחה.
סזועתה באתי במגלת ספר כתוב עלי ועל ב"ב יחיו
סחאשר באנו ת"ל לביתינו שלום. גם כבוד אמי מורתי הר' הצדקניות תי' באה ת"ל
סטשלום. ומצאתי את שאהבה נפשי התלמידים היקרים יחיו ב"ה בחו"ש ועוסקים ת"ל
עבמלאכת הקדש (וכמו שדרז"ל סוטה דמ"ד ע"א ע"פ הכן בחוץ מלאכתך),
עאוהשי"ת יחזק מוחם ולבם בתורתו ועבודתו ית' וישמרם מכל צו"צ ונו"מ
עבכו'.
עגוהנני שולח מוסג"פ את הסך כ"ה
עדרו"כ אשר הבטחתי, והשי"ת יעזור לכת"ר להיות עושה ומעשה תכה"י
עהוחפץ לבו ימלא השי"ת על צד היותר טוב ונעלה.
עונעים הי' לי לידע משלום כת"ר שי' אשר באמת
עזאוותה נפשי להוודע משלומו ובריאותו, ואת בקשת כת"ר מלאתי בהיותי על אהלי
עחכ"ק אבותי רבותי הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע. ויה"ר שיקובל
עטתפלתינו לרצון לפני אדון כל, וישלח השי"ת רפו"ש לכת"ר שי' ויחזקו
פשיהי' בריא אולם.
פאבריאותי הוא במצב אחד והשי"ת ישלח לי
פברפו"ש בקרב בתוך כו' ויעזריני השי"ת לישב בביתי במנוחה על התו"ע.
פגיתברך כת"ר שי' בכה"ט ברו"ג וחפץ
פדד' בידו יצליח ויתרומם ע"י קרן התורה והיהדות ויראה טוב ונחת בעמו ועדתו כחפץ
פהנפשו וכחפץ ידידו ואוהבו המוקירו כערכו הרם והנשא
פושלום דובער
פז**פרישת
פחשלום מהרש"ב "באהבה עזה"**
פטבמקביל למכתבו של אדמו"ר
צהרש"ב לרב כהן, כתב אליו בנפרד גם בנו הריי"צ את המכתב הבא, בח' מר-חשון
צאתרס"ח (אגרת כא, אגרות קודש שלו כרך א עמוד לו):
צבכבוד ידידי עוז, הרב הגאון המפורסם, יקר הערך,
צגבעל מדות תרומיות, איש ירא אלוקים באמת, זכות הרבים בו תלוי, כ"ש מוהר"ר
צדמיכאל הכהן נ"י ויזרח, למשפ[ח]ת הרם כהן, אבד"ק פולדע והגליל
צהאחדשה"ט באהבה רבה,
צועד היום לא היה ביכולתי ליקח מועד להשתעשע עם רום
צזכת"ר גם בכתובים כי בבואי עניני הישיבה הק' ושארי הענינים סבבוני כתרוני,
צחובכל יום חשבתי כי היום אקח לי מועד, ולא עלתה בידי עד היום. ועתה הנני דורש בשלום
צטרום כת"ר, ומאד חפצי לדעת משלומו הטוב, ומכל אשר אתו לטובה ולברכה, אשר אקווה
קכי ישמחני במכתב תשובתו.
קאאתנו אין כל חדש, ימים הנוראים וימי החג עברו
קבת"ל בכי טוב, והשי"ת יעזרנו גם על להבא להיות בביתנו בריאים ושלימים
קגולישב במנוחה בנפש ובחומרי.
קדוהנני ידידו עוז המתכבד בידידותו, ומוקירו ומכבדו
קהכרום ערכו מאד נעלה
קויוסף יצחק שניאורסאן
קזכ"ק אדוני אבי מורי הרב שליט"א פורש
קחבשלום רום כת"ר באהבה עזה.
קט**הרבי
קינשיא דורנו משתדל בהשגת מכתבי הרש"ב לרב כהן**
קיאיצויין,
קיבכי מכתבי כ"ק אדמו"ר הרש"ב אל הרב מיכאל כהן מפולדא, נתקבלו
קיגבספריית אגודת חב"ד על ידי בנו של הרב כהן, שהתגורר בתל אביב. הקשר שלו עם חסידות
קידחב"ד היה באמצעות הרה"ח הרב חנוך שי' גליצנשטיין מירושלים, ודרכו הוא
קיהשלח את מכתבי אביו לספרייה.
קיובמכתב
קיזשלפנינו, מי"ג שבט תשי"ג, הממוען אל הרב גליצנשטיין, מודה כ"ק
קיחאדמו"ר נשיא דורנו לרב גליצנשטיין על משלוח מכתבים אלו, ומזרזו על להבא (אגרת
קיטב'י, אגרות קודש שלו כרך ז עמוד קנ):
קכ"אחרי ההפסקה הכי
קכאארוכה נתקבל מכתבו מד' שבט, בו מודיע שבקרוב ישלח תצלום משלשה מכתבי כ"ק
קכבאדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע וכן כבר שלח תצלום עוד ממכתב א'. ות"ח
קכגת"ח על טרחתו בזה, וכנראה - הוא בהמשך להמכתב ששלחתי על ידו לבנו של הרב כהן,
קכדובטח גם להבא ישתדל בכגון אלו".
קכההרב פנחס כהן מאנזבך
**בקשת
**בקשת
קכועזרה מאגו"י ליהדות רוסיה**
קכזבכ"ח תמוז תרפ"ג כתב הרבי
קכחהריי"צ אל הרב ד"ר פנחס כהן, שהיה מראשי אגו"י העולמית במכתב בקשה
קכטשיסייע בהשגת תמיכה מאגו"י בארצות הברית ליהדות רוסיה (אגרת קכו, אגרות קודש
קלשלו כרך א עמוד רסו):
קלא...אני טרם נעניתי על מכתבי הארוך הערוך לידידי
קלבע"ד דרישת הרבנים שי' . . ובטח בעתים הללו אקבל תשובתם בזה.
קלגזה לא כבר הגיעני מכתב מאגודת-ישראל אשר בעיר
קלדנויארק, מבקשים להודיע לכל מוסדות התורה, אשר נכונים הם - אגודת-ישראל אשר בניוארק
קלה- לעזר להם, אבל צריכים הם לדעת סכום התלמידים, ומי המנהל, וכמה הם חייבים (באם יש
קלולהם חובות) וכדומה בשאלות כאלו, מובן הדבר אשר האנשים האלה - בעלי אגודת-ישראל
קלזהדורשים - אין להם שום מושג מחיי אחינו הדתיים, בעתים הללו, בימים ההם ובעת ההיא
קלחאשר הבתי כנסיות נלקחים ברוע בשביל ועדי קיבוץ אנשי', וחדרי ישראל נסגרים, ואם המצא
קלטימצאון הלומדים, לומדים במסירת-נפש בחדרי חדרים ובסתר, כי יראים הם לנפשם מפני
קממרגלי סתר, והדומה, הנה בעת ההיא הבעלי טובה דורשים כי ינתן למו, רשימות, חשבונות
קמאוהדומה, ומי הוא זה יוכל לעשות כן, אם חפצים הם בטובת אחיהם עליהם לבחור שנים שלשה
קמבאנשים, אשר עליהם יסמכו, ולהם ימסרו ההנהגה ועל פי ידיעת השלשה אלה יחלק התמיכה
קמגהדרושה, ודבר על מקומו יבוא בשלום, ואין שלום אלא תורה שלמה.
קמדהתמיכה תתחלק לכמה ענינים, עזר רבנים, עזר
קמהמלמדים, עזר מגידי שיעור (הלומדים ברבים) עזר בתי טבילה, ובהם על ב' אופנים הא'
קמוקבועים, כלומר חודשיים, והב' רק תמיכה זמנית.
קמזוהנה עפ"י החומר המקובץ אצלי במשך שנה
קמחתמימה, הוא כן א) עזרת רבנים, (תמיכה זמנית) 125 רבנים יחיו מחולקים יחיו א 8
קמטדאלאר (פעם בג' חדשים) 3) 50 רבנים יחיו א 5 דאלאר (פעם בג' חדשים), וכאשר יחשבו
קנ125 רבנים יחיו לחדש, יוכלו להועיל בעה"י לחמשה מאות רבנים יחיו, ד' פעמים
קנאבשנה, והוא ענין נעלה הנוגע בכללות המצב, ובזה עוד אופן, והיינו חמשה תמיכות
קנבזמניות (בכל חדש) א 25 דאלאר, והוא על עזר נישואין לבנות הרבנים והדומה ענין גדול
קנגהנוגע בחייו ממש, והם ששים תמיכות שהוא דבר גדול, בס"ה הסכום העולה בזה 1025
קנדלחדש, ב) עזרת מלמדים, 200 איש א 10 דאל' לחדש, 100 איש א 20 דאל', 15 א 40 דאל'
קנהבס"ה 3600, ג) עזרת מגידי שיעור, בהבתי כנסיות ומדרשים, 1) 50 איש א 10 דאל'
קנו2) 50 א 15 דאל' 3) 15 א 30, 4) 5 א 50, 5) 2 א 100, בסה"כ 1150, 2) עזרת בתי
קנזטבילה, נחלקת לשתי מערכות, א) זמניות, ב) חדשים, הבתי טבילה בכל העיירות עומדים
קנחבמצב גרוע ושפל במאד ודורשים תמיכה ועזרה נכונה, והניסיון הראה דכאשר נותנים עזרה
קנטגם קטנה נעשה התעוררות גדולה בכל עיר ועיר, זמניות, כלומר התמיכה נחלקת ג"כ
קסלב' מערכות מערכה א' 50 בתי טבילה כ"א בסך 50 דאלאר, 100 בתי טבילה כ"א
קסאבערך סך 25 דאל' (ורק בפעם אחת, וס"ה עד 5/6 אלפים שקלים) והמערכה הב' היא
קסבחדשיי, מה שצריכים לעזור על הסקת המקווה, 100 מקוואות א 10 דאלאר בס"ה 1000
קסגאשר סכום הכולל בתמיכת כל האמור הוא 6775 דאללאר לחדש.
קסדוהנה מובן הדבר אשר כל דבר ודבר, אשר יעשה האדם
קסהאו האגודה, איזה שתהיה, לא ביום א' תעשה את הכל, רק תשים לה מטרה ותמתח קו,
קסוולהמטרה ההיא תקבץ כל כוחותיה ומרבית פעולתה, ואל יפול מורך בלבבה מתי אוכל לעשות
קסזאת הכל, כי אם מתחילים לעשות, והאל הטוב הוא יעזור וכמאמר לב חכם לימינו, דכאשר
קסחעושה איזה דבר, הנה הפעולה הלזאת תחזק ידי הפועל לילך הלאה לפעול ולעשות, עד אשר
קסטבא אל עומק נקודת מטרתו.
קעולזאת הנני מציע להאגודות אשר מטרתם לעזוב את
קעאאחיהם ב"י, כי ישימו לבל האמור, ואל יחכו על הרצאות חשבונות אשר לא ישיגו
קעבכזאת, ודרישתם הוא באשר נעלם מהם המצב באשר הוא, כי אם כה יעשו אשר יבחרו שנים שלשה
קעגאנשים כי הן המה יכלכלו ויחלקו את דבר בתמיכה כאמור וכפי ראות עיניהם, ואז הנה
קעדבעזרתו ית' במשך איזה חדשים יבינו לראות ולהכיר כי היא אך היא הדרך הישרה והנכונה
קעהלעלות ולהגיע אל הכוונה האמיתי ולהחזיק את התורה וכו'.
קעובבקשה גדולה בשם אלפי אלפים יהודים יחיו כי
קעזיעיינו בהצעה זו בהקדם היותר אפשרי, וה' אלוקינו אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם
קעחנטע בתוכנו הוא יהיה בעזרנו להועיל לאחינו בני ישראל, והוא יזכנו לראות טוב בבית
קעטיעקב ואין טוב אלא תורה אור וחיים אמיתיים בגו"ר.
קפוהיה ברכה ושלום כאו"נ וידידו הדו"ש
קפאומבקש רחמים בעד אחיו התמימים דעים את ד' ותוה"ק.
קפב**זכרונות
קפגמשותפים משנת תרס"ז**
קפדבז' אדר תש"א כתב הרבי
קפההריי"צ, שכבר שהה אותה עת בניו-יורק, אל הרב פנחס הכהן, שכבר התגורר
קפובארץ-הקודש (אגרת א'שעח, אגרות קודש שלו כרך ה עמוד ערה):
קפזמזמן לזמן הנני קורא את מאמריו - בקול ישראל -
קפחהמזכירים אותי את ימי קדם, שנות תרס"ז-תרס"ט, הפגישות התכופות בכלל
קפטובייחוד בשנת תרס"ז, היא השנה הראשונה שהכיר - יבדל לחיים טובים ולאריכות
קצימים ושנים - את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם
קצאזי"ע, בזיכרוני שמורות כמה מחזות מהזמן ההוא.
קצבכמו חי ניצב לנגד עיני המחזה כשכבודו שבת פעם
קצגבווירצבורג - הדבר הי' בחורף - ובא לבקר את כ"ק אאמו"ר הרה"ק, כבוד
קצדידידי ידע שבדירתנו הי' חדר מיוחד להתפלל בצבור והיו גומרים את התפלה לערך בשעה
קצהאחת עשרה בבקר, וכבר עברה השעה הראשונה אחרי חצות היום, אנכי קדמתי אז את פני
קצוידידי וביקשתיו להיכנס לחדרי שהי' מול חדר כ"ק אאמו"ר הרה"ק,
קצזובינתיים נשמע קול הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בתפלתו. ידידי שי' שעוד
קצחטרם ידע דרכי חב"ד לקח כסא וישב אצל הדלת לשמוע אל התפלה ואל הרנה.
קצטהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק התפלל אז
רברכות קריאת-שמע וישהה בתפלתו בברכות קריאת-שמע וקריאת-שמע יותר משעתים בנעימה
ראוהתלהבות בשיר ובזמרה ושפיכות הנפש כדרכו בקדש, מה שעשה רושם אדיר על כבוד ידידי.
רבוכאשר נודע לידידי שזולת כוס חלב אין הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק טועם
רגמאומה קודם התפלה, ואשר התחלת עבודתו בשבת בלימוד והתבוננות קודם התפלה היא משעה
רדהרביעית קודם אור הבקר, ואשר אחר התפלה הוא מקדש ולומד שיעור משניות מתפלל מנחה
רהואוכל סעודת ש"ק לא רצה כבוד ידידי להפריע. ועוד טרם גמר הוד כ"ק
רואאמו"ר הרה"ק תפלת מוסף הלך ידידי שי' לביתו ויבקש שלא לספר לכ"ק
רזאאמו"ר הרה"ק מביקורו, ובמוצש"ק בא בביקורו שהי' בכל עת חביב על
רחהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
רטואני מה יקרו לי זיכרונות ימי קדם, ומזמן לזמן
ריהנני מדפדף וקורא את רשימותיי מימים ההם שכתבתי בזמנם פעם בארוכה ופעם בקצרה ופעם
ריארק רשומי זכרון דברים בלבד, וחביבים עלי הזיכרונות כאלו הנני באותה הסביבה והאור
ריבהקדוש והטהור הנאצל מאור פני קדש הקדשים, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק,
ריגמלפפני.
ריד**"רושם
ריהנעים מעולמו הגבוה"**
ריובמענה למכתב זה, כתב הרב פנחס הכהן לרבי
ריזהריי"צ בכ"ד ניסן את המכתב הבא:
ריחמעלת כבוד קה"ק קברניטא דאומתא כקש"ת
ריטה"ה הרב מרן ר' יוסף יצחק שניאורזאהן שליט"א.
רכשוכט"ס!
רכאששתי כעל כל הון בקבלת מכתב קדשו שמתוכו ראיתי
רכבשלומו הטוב, וישמח לבי גם אני.
רכגואזכרה ימי קדם אשר היו לי באמת שנות עולמים,
רכדכאשר זכיתי לראות את פני כ"ק אביו זצוקלה"ה, ולספוג בלבי רושם נעים
רכהמעולמו הגבוה.
רכואמנם כל אשר לי הן ספרי הן כתבי עדיין ביד האויב,
רכזאקוה שלאחר סוף ימי המלחמה יבואו אצלי, ואז בעזה"י בקרוב הימים אעשה כדבר
רכחהמלך.
רכטלכל הפחות ארשום בזה קטע אחד מזכרוני:
רלהנה אז היתה במדינת רוסיא שאלת הצענז לרבנים
רלאודברנו יחד הרבה אודות אותו הענין, ואז אמר לי מליצה נאה על המשנה בפרקי אבות כל
רלבהשוכח דבר אחד ממשנתו מתחייב בנפשו יכול אפילו תקפה עליו משנתו וכו' עד שישב ויסירם
רלגמלבו, מכאן מוכח שיש בכח רצונו של אדם לישב ולהסיר דברים מלבו ולשכחם. אם כן - כך
רלדאמר פה קדשו - אתם רבני אשכנז בשלימא בזמן שאתם מוכרחים על ידי המלכות להתעסק בחכמות
רלהחיצוניות, אבל בזמן שאתם כבר יושבים על כסא הרבנים למה לא תשבו להסיר מלבכם ולשכוח
רלואת כל החכמות החיצוניות.
רלזגם ביקש ממני אז לכתוב לו דעתי אודות הצענז של
רלחרבנים קודם האספה שהיתה אז בפקודת המלכות בפעטערבורג, כתבתי לו את כל ונוכחת לפי
רלטדעתי הקלושה, וכאשר שב מאותה האספה בשלום ושלוה אחר נצחון דעתו הקדושה, כתב לי כתב
רמידו ממש את כל אשר קרה לו וגם נתן לי תודה בעד מכתבי, וזאת תפארתי.
רמאזאת די כעת אין בידי רק דשח"ט ושק"ח.
רמבוהנני עבדו מתאבק בעפר רגליו
רמגהק' פנחס כהן
רמד**מרגלית
רמהטובה**
רמועל מכתבו זה, השיב הריי"צ לרב כהן
רמזבכ' סיון תש"א (אגרת א'תס, אגרות קודש שלו כרך ה עמוד שצ):
רמחבנועם מיוחד קבלתי מכתבו של כבוד ידידי שי'
רמטמכ"ד לחדש ניסן העבר, ותודה רבה וברכה מרובה לכבוד ידידי על המרגלית הטובה
רנמהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
רנאימלא השי"ת משאלות לבב כבוד ידידי ויקבל את
רנבספריו וכתביו כשורה ויהגה בהם מתוך הרחבת הדעת בגשם וברוח.
רנגישמור השי"ת את כבוד ידידי וב"ב יחיו
רנדבתוך כאחב"י שי' יושבי ארץ-הקודש תובב"א ויחוס וירחם עלינו כולנו וישלח
רנהלנו גואל צדק...
רנוהרב יעקב רוזנהיים
**לעמוד
**לעמוד
רנזחזק באיתן מעמדו**
רנחלפני שהחלה מלחמת העולם השנייה, הצליחו
רנטאחדים מראשי היהדות בגרמניה לצאת מבעוד מועד את גרמניה. חלקם עלו לארץ הקודש,
רסוחלקם היגרו לארצות-הברית. במקרים אחדים אף ריכזו סביבם מעין המשך לקהילתם במקומם
רסאהחדש.
רסבבט' תמוז תש"א כותב הרבי
רסגהריי"צ אל הרב יעקב רוזנהיים, שניצול אף הוא מאימי השואה והגיע בשלום לניו
רסדיורק (אגרת א'תעז, אגרות קודש שלו כרך ה עמוד תו):
רסההתענגתי לשמוע מביאת כבוד ידידי לפה צלחה בגשם
רסווברוח, והנני לברך את כבוד ידידי ברכת ברוך הבא בשם ה'.
רסזיעזרהו ה' יתברך לעמוד חזק באיתן מעמדו ולהתגבר
רסחעל כל המונעים מלהמשיך עבודתו על טהרת הקדש בחיזוק התורה והיהדות ברוח ישראל סבא.
רסטוהנני מאחל לכבוד ידידי להיות מן הזוכים והעומדים
רעבראש מזכי הרבים לעוררם לתשובה בכדי להקל חבלי משיח ולהגיע לגאולה שלימה אמן כן
רעאיאמר השי"ת.
רעב**קשר
רעגעם הרבי נשיא דורנו**
רעדגם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו עמד
רעהעם הרב רוזנהיים בקשר מכתבים. כך אנו מוצאים באגרות הקודש מתאריך י"ז טבת תש"ד,
רעובו כותב הרבי אל "כבוד הנכבד והנעלה מאד מורנו הרב ר' יעקב שי' רוזנהיים, נשיא
רעז"אגודת ישראל" העולמית" (אגרת ז'תשפח, אגרות קודש שלו כרך כא עמוד
רעחלט):
רעטבמענה על מכתבו מ-6 לינואר הננו לאשר בתודה כי
רפחמש הספרים "ילדותנו" הגיעוני במועדם.
רפאאמנם עומדים אנו בכתובים עם הוצאת הספרים
רפבשבירושלים עיה"ק תובב"א, ומכתבם האחרון אלינו קבלנו ביום ו' העבר.
רפגבכל הכבוד ובברכה לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.
רפד**משלוח
רפהספרי המל"ח ל"בית יעקב"**
רפואגרת נוספת שיגר הרבי אליו שנים אחדות
רפזלאחר מכן, מכ"ב אלול תש"ח, בה כותב אל "כבוד הנכבד והנעלה מאד
רפחמורנו הרב ה' יעקב שי' רוזנהיים, נשיא "אגודת ישראל" העולמית"
רפט(אגרת צז, אגרות קודש שלו כרך א עמוד קפ):
רצבמענה על מכתבו אלי מ26 לאוגוסט, הנני להודיעו כי
רצאהמרכז לעניני חנוך הסכים בחפץ לב לבקשת כמ"ע וכתב למרכז "בית יעקב"
רצבבירושלים תובב"א בדבר ספרי הלמוד, וגם שלח להם דוגמאות מהחלקים
רצגמ"ספרנו" שהופיעו כבר.
רצדהספרים הנ"ל שולח המל"ח גם לכמ"ע.
רצהמשום טרדותינו בתחלת זמן הלימודים בסדור בתי הספר
רצואחרנו במעננו אליו, ואתו הסליחה.
רצזבברכת כתיבה וחתימה טובה, לאלתר לתשובה לאלתר
רצחלגאולה.
רצטמשפחת הרב שלמה זלמן ברויאר
**השתתפות
**השתתפות
שהריי"צ בבניית מקווה ליוצאי פרנקפורט**
שאבכ"ג אלול תש"א כתב הרבי אל
שבהרב יוסף ברויאר, בנו של הרב שלמה זלמן ברויאר מפרנקפורט, שיצא בשלום מגרמניה
שגוריכז סביבו בניו יורק קהילה מיוצאי פרנקפורט (אגרת א'תקלז, אגרות קודש שלו כרך ה
שדעמוד תעח):
שהבמענה על מכתב כבודו, נהניתי לשמוע משלום ידידי
שוומשלום הקהילה, ה' עליהם יחיו. והנני בזה לברך את ידידי ואת קהל עדתו בברכה שנה
שזטובה ומתוקה בגשם וברוח.
שחבזה הנני מסגיר המחאה על סך עשרים וחמשה שקלים
שטהשתתפותי הפרטית במצות בנין בית טבילה בבית התפלה אשר לעדתם הט'. והשי"ת
שייעזרך לברך על המוגמר בבנין בית הטבילה בכי טוב, ואשר ישתמשו בה כדין יתברכו בבנים
שיאבריאים בגשם וברוח.
שיבדבר הצעת כבודו אודות מגבית מיוחדת בשביל בנין
שיגמקוואות, הנה בין כסא לעשור אתיישב בזה בעזה"י עם אחדים ממכירי, והשי"ת
שידיהיה בעזרינו להיות מהמועילים ומשפיעים טוב לבית ישראל בגשמיות וברוחניות.
שיהידידו הדו"ש ומברכו.
שיו**עזרה
שיזבבניית מקווה בניו יורק ליוצאי פרנקפורט**
שיחהשתדלות נוספת בעניין זה עשה
שיטאדמו"ר הריי"צ, בשיגור אגרת מי"ג מרחשון תש"ב, בה קורא לסייע
שכלבניית המקווה ליוצאי פרנקפורט (אגרת א'תר, אגרות קודש שלו כרך ו עמוד נט):
שכאשלום וברכה!
שכבאחינו בשרינו פליטי אשכנז, ה' עליהם יחיו, מי היו
שכגכאיזה שנים מלפנים קציני פראנקפורט ענ"מ ומתענגים על רוב טוב חומרי ומוסרי,
שכדהנה ברוב עמל ויגיעה אחרי תלאות גדולות וצרות מרובות באו רצוצים ושבורים למדינה
שכהזו. רובם התיישבו בשכונת וואשינגטאן האייטס ושמחים אלי גיל אם בזיעת אפם במלאכות
שכוועבודות פרך - אשר לא ניסו הם ואבותיהם - ימצאו בעוני ובצמצום את מחית נפשם.
שכזומי כעמך ישראל, רבונו של עולם, גוי אחד בארץ,
שכחהמוסרים נפשם על תורת ה' ומצוותיו ית', והעניים המורדים הללו גזרו אוכל מפיהם
שכטוהתאמצו לאסוף איזה סכום לקנין חצר וקבעו בו בית תפלה ובתי לימוד לילידיהם יחיו,
שלעל פי הוראת מורם ורבם הרב הגאון גזע היחס משכיל על דבר טוב, מוסר נפשו בעד קהל
שלאעדתו, אוהב מישרים אי"א מוהר"ר יוסף שליט"א ברייער.
שלבאבל חסר להם בית טבילה אשר לפי מצבם הכלכלי אי
שלגאפשר הדבר אשר הצריכות לבית טבילה יעזבו את בתיהן לכמה שעות לנסוע לבית טבילה נמצא
שלדבשכונה אחרת אפילו קרובה. ובהתבונני בהמצב נגע הדבר ללבי במאוד מאד, ובידעי כי עדת
שלהבני פראנקפורט יחיו חפצים בבית טבילה כשר ואין דרוש להם הגיהוץ החיצוני והלוקסוס
שלוובאיזה אלפים שקלים היו בונים בעזה"י בית טבילה כשר, עלה בדעתי להזמין את
שלזכבודו ואת כבוד ידידנו בעל מדות טובות אוהב מישרים אי"א מוה"ר אברהם שי'
שלחמייזער ואנחנו שלשה נהיה לגבאי צדקה לאסוף בעזה"י סכום של ששה שבעה אלפים
שלטשקלים בשביל בנין בית טבילה לעדת בני פראנקפורט בעיר נויארק.
שמוהנני להציע שנפנה בבקשתנו לאיזה בתי כנסיות
שמאגדולים שיואילו להפריש איזה תרומה מתקציבם לטובת בנין בית טבילה הנ"ל וכן
שמבלאיזה יחידים. ולא אפונה אשר בחסדי אל עליון הנה בקשתנו תתקבל בחיבת אהבת ישראל כי
שמגמי הוא זה אשר לא יירא ולא יחת לזכר גלגל החוזר בעולם שארז"ל (שבת דף קנא),
שמדוהשי"ת יזכנו לראות בטוב ישראל ובהרמת קרן התורה והעבודה.
שמהתקוותי תאמצני שכבודו יקבל את הצעתי להשתתף אתי
שמועמי במעשה הצדקה להיות מזכה הרבים במצוה רמה ונשאה הלזו, והנני מברך את כבודו ואת
שמזבני ביתו יחיו בשפעת חיים וברכה מרובה מנפש ועד בשר, ולתשובתו בהקדם האפשרי אחכה.
שמחוהנני ידידו הדו"ש מכבדו ומברכו.
שמטהרב מאיר הילדסהיימר מברלין
**ראשון
**ראשון
שנלמסייעים ליהודי רוסיה**
שנאבמכתב מז' אלול תרפ"ח, אל רבי
שנבחייים עוזר גרודזנסקי, כותב הרבי הריי"צ בשבחו של הרב מאיר הילדסהיימר
שנגמברלין:
שנד"...כן עלי להגיד שבחו של איש ישר בעל מדות
שנהתרומיות הרב מאיר שי' הילדעסהיימר, שלא בפניו, אשר הוא הראשון אשר היוה לדעת מצבם
שנושל אחינו שי' הנדכאים, ובבואי הנה מהר לבוא לשמוע את המצב באשר הוא, והתעכב פה
שנזיומיים ושלש, חקר ודרש והאזין והקשיב כל הנעשה, וכל העת לבו ער, ודופק על פתחי הדזוינט
שנחבברלין לשוחח עם המנהל הראשי מר ב' קאהן יחי'..."
שנט**היכרות
שסאביו עם אדמו"ר מהר"ש**
שסאהרב מאיר הילדסהיימר הוא בנו של הרב
שסבעזריאל הילדסהיימר, שייסד את קהילת "עדת ישראל" בברלין ועמד בראשה,
שסגוייסד את "בית המדרש לרבנים" בברלין.
שסדכפי
שסהשהוזכר לעיל, הרב עזריאל עמד בהיכרות גם עם אדמו"ר המהר"ש נ"ע. כך
שסועולה מתיאור אדמו"ר הריי"צ (אגרת תתלב, אגרות קודש שלו כרך ג עמוד תקכד):
שסז"בהיותי
שסחעם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע
שסטבחורף תרס"ז בעי"ת פראנקפורט [ע"נ] מאיין, בא הרה"ג בראייער
שעז"ל עם ביקור אצל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, ובתוך הדברים סיפר
שעאהרה"ג בראייער ז"ל אשר עדת היראים הקיצונים בפד"מ מונים - כ"י
שעב- איזה אלפים משפחות.
שעגכשהלך
שעדהרה"ג בראייער ז"ל סיפר לי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק
שעהזצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר בהיותו בשנת תרמ"ה בברלין ביקר שם
שעואת הרה"ג ר' עזריאל ז"ל הילדסהיימער, אשר כיבדו במאד כי הכיר את הוד
שעזכ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ
שעחזי"ע.
שעט**הצלחה
שפבמסעו למען בית המדרש לרבנים בברלין**
שפאבכ"ה
שפבניסן תרפ"ט, כתב הרבי הריי"צ מריגה אל הרב מאיר הילדסהיימר, בקשר עם נסיעתו
שפגלדרום אפריקה לגייס כספים למען המוסד "בית המדרש לרבנים" בברלין שייסד
שפדאביו, ולאחר פטירתו בשנת תרנ"ט בנו כיהן כמנהלו (אגרת ג'תתכג, אגרות קודש שלו
שפהכרך יא עמוד קב):
שפוכבוד ידידי עוז, הרב הנכבד הנודע לשם תהילה
שפזותפארת, בעל מדות תרומיות, גזע תרשישים, אי"א מוהר"ר מאיר שליט"א,
שפחאחד"ש כבוד ידידי.
שפטכאשר כבוד ידידי עושה מסעו צלחה לרגלי עניני הבית
שצאולפנא, אשר תחת השפעת והנהלת כבוד ידידי, בזה הנני לברכו אשר יצליח השי"ת את
שצאמסעו בכי טוב, ויבוא כבוד ידידי חזרה שמח וטוב לב, ויהיה חזק בבריאותו, וימצא את
שצבבני-ביתו יחיו בריאים ושלמים ושמחים בכל טוב מנפש ועד בשר.
שצגהנני מבקש את כבוד ידידי אשר גם בעת מסעו יבוא
שצדאתי עמי בכתובים להודיעני מנועם שלומו הטוב, ואכפול את ברכתי ויעזרנו השי"ת
שצהלהתראות בשמחה ובטוב לבב.
שצווהנני ידיעו עוז הדו"ש מוקירו ומכבדו כערכו
שצזהרם והנשא והמברכו...
שצח**"יחס
שצטפנימי" עם המשפחה**
תהרב מאיר הילדסהיימר נפטר בי' במנחם אב
תאתרצ"ד. הקשר של רבותינו נשיאינו עם משפ' הילדסהיימר נמשך גם עם הדור השלישי,
תבהר"ר עזריאל, בנו של הרב מאיר, שנקרא על שם אבי אביו.
תגבז' ניסן תרצ"ו כתב הרבי
תדהריי"צ מאוטווצק, אל הר"ר עזריאל הילדסהיימר (אגרת ד'קסה, אגרות קודש
תהשלו כרך יג עמוד דש):
תובנועם קראתי השורות האחדות ואי"ה אמלא הבקשה
תזבשילוח הספרים כאמור שם. כמדומה אשר זה כשלשה שנים או יותר אשר במחנם הט' התחיל
תחלהופיע קובץ או ירחון כמדומה בשם המאור, ויצאו רק איזה חוברות ובהביבליותיקה שלי
תטאינם, אם אפשר בבקשה לשלוח בתור תשורה, כן אפשר יצאו איזה חוברות הבלתי ידועים לנו
תיבבקשה להודיע.
תיאולי מה יקרו לשמוע משלום ידידי ושלום כבוד אמו
תיבהרבנית הכבודה תי', מצבם ומצב ביתם והספרים, ואתעניין לדעת מהכול בפרטיות כי
תיגיודעים המה אותו היחס פנימי שהיה בין כבוד בעלם ואביהם היקר באנשים המופלא
תידבמעלותיו הנשגבות נ"ע וביני, אשר זה מרשני לשאול מאת ידידי יקירי האם כבר
תיההחליטו אודות שידוך להסתדר בחיי משפחה להקים בית בישראל.
תיווהאל הטוב ישפיע להם שפעת חיים וברכה מרובה בכל
תיזמילי דמיטב מנפש ועד בשר. מברכם בחג כשר ושמח.
תיחידידו הדו"ש ומברכו ברוב טוב…
תיט**"מרה
תכשחורה" מצרות הזולת**
תכאבנו של הר"ר עזריאל, הר"ר
תכבמאיר שי' המתגורר בפתח תקווה, מספר בשם אביו ע"ה, אשר באחד מביקוריו של
תכגאדמו"ר הריי"צ בברלין, הוא התארח בביתו של הרב מאיר הילדסהיימר, וכן
תכדכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה נוכח במקום.
תכההרבי הריי"צ הגיע לברלין לצורך
תכוענייני רפואה, והרופא שטיפל ברבי התבטא באוזני הר"ר מאיר, כי זו הפעם הראשונה
תכזבה הוא נפגש באדם שסובל מ"מרה שחורה" כתוצאה מצרותיהם וייסוריהם של
תכחאחרים...
תכטהר"ר אליקים וואלף מווירצבורג
**מ"יקה"
**מ"יקה"
תללחסיד נלהב**
תלאכפי
תלבשהובא לעיל, במהלך שהותם של הרש"ב והריי"צ בווירצבורג בשנת תרס"ז,
תלגנוצר קשר קרוב בין רבותינו נשיאינו ותושב העיר הר"ר אליקים וואלף, שאף זכה ל"מופת"
תלדגלוי מהרבי.
תלהשהייתו
תלובמחיצת הרבי הרש"ב בשנת תרס"ז בווירצבורג, ובמיוחד ה"מופת"
תלזאותו הראה הרבי למשפחה, הפכו אותו לחסיד נלהב של הרבי, ולידיד קרוב של הרבי ושל
תלחבנו אדמו"ר הריי"צ. ידידות זו נמשכה קרוב לשלושים וחמש שנים, עד לפטירתו
תלטשל הר"ר אליקים וואלף בשנת תש"ג.
תמבחודש
תמאכסלו תשכ"ב, כתב הרב שמעון ישראל פאזן (הרב משאפראן) לכ"ק אדמו"ר
תמבנשיא דורנו, ובו כותב בין הדברים (מכתבו מופיע בספר "תורת א'" חלק ג עמוד
תמגמא):
תמד"…נזדמן לי שם [=בהיותו בפרנקפורט] איש אשר
תמההיה איזה שנים לפני המלחמה בעל אכסניא להה"ק מהורש"ב זי"ע בעיר
תמוווירצבורג, ונתקשרתי עמו . . בידידות, וזה מסר לי את ספר ליקוטי תורה מרבינו הקדוש
תמזבעל התניא זיע"א זללה"ה, אשר לא הי' בנמצא במדינת אונגארן כי שם לא
תמחעסקנו אלא בספר לקוטי אמרים".
תמטמסתבר
תנשהמדובר הוא בהר"ר אליקים וולף, שהיה בעל אכסניה לרבי, ולאחר מכן עקר
תנאלפרנקפורט, כאמור. ייתכן גם ש"לקוטי תורה" זה הוענק לר"ר אליקים
תנבוולף ע"י אדמו"ר הרש"ב בעצמו.
תנג[מענה למכתב זה מופיע באגרות קודש, אגרת ח'ערה, חלק כב עמ' נח-ס].
תנדמסתבר,
תנהשהר"ר אליקים וואלף הפך לאיש הקשר של רבותינו נשיאינו בגרמניה בשנים שלאחר
תנומכן. מעיון באגרות הקודש של אדמו"ר נ"ע בשנים שלאחר מכן, נראה כי הקשר הלך
תנזוהתהדק במהלך השנים. הר"ר וואלף נפגש עם רבותינו נשיאינו פעמים רבות, וסייע
תנחמגרמניה על ידם, לאדמו"ר הרש"ב ולאחר מכן לאדמו"ר הריי"צ,
תנטבמגוון רחב של תחומים בעבודת הקודש שלהם.
תסחילופי
תסאמכתבים אלו של רבותינו נשיאינו עמו, שופכים לנו גם אור רב על אישיותו ועיסוקיו של
תסבהר"ר אליקים וולף.
תסגכך
תסדבאחד המכתבים אנו מוצאים את הריי"צ כותב לו "האם יש לו עסקים הקודמים
תסהבעשיית יין". פעם אחרת אנו מוצאים על מצבו הכלכלי הקשה בתקופה מסויימת, כי
תסו"הי' לו היזק גדול ר"ל, אבל בחסדי ה' עסקיו מתנהגים בטוב ת"ל, כי
תסזלא נודע דבר להבאנקין . . והשי"ת יעזור לו וימלא לו מחסורו בכפליים".
תסחבכ"א
תסטתמוז תרס"ח כותב הרבי לבנו (אגרת א'יז): "בהיותך אי"ה בפ"פ
תע[=פרנקפורט] תתראה אי"ה עם ה' וואלף". [כזכור, הר"ר אליקים וואלף
תעאעקר מווירצבורג לפרנקפורט בעקבות הוראת הרבי אליו].
תעבבכ"ח
תעגמנחם אב תרס"ח כותב הרבי לבנו (אגרת א'כג), אודות האגודה למען "תומכי
תעדתמימים":
תעה"תמול כתבתי לך ושכחתי להזכיר בדבר התוועדות
תעופילאנטראפי' אשר היה נצרך לראות איך שתהי' האסיפה למען להחזיק העניין, ותהי' אם
תעזבווירצבורג או בברלין כמש"כ וואלף שי', ונחוץ מאוד להביא זה לידי פועל
תעחאי"ה".
תעטימים
תפאחדים לאחר מכן, בה' אלול, מוסיף הרבי וכותב לבנו (אגרת א'כה):
תפא"ההתראות עם וואלף נחוצה היא, וצריכים
תפבלהשתדל שלא יהי' נצרך לעשות בשביל זה נסיעה בחורף הבע"ל. מה שתדברו כמו-כן
תפגבדבר ההתוועדות בטח תודיעני".
תפדובאגרת
תפהמח' אלול תרס"ח (אגרת א'כו) לבנו, אודות פגישה עמו בברלין בדרך חזרה
תפוממאריענבאד לליובאוויטש, כותב הרבי: "בדבר הצעת ה' וואלף שיבוא עהרמאן וכהן
תפזמאונזבאך לברלין, אם כי כבד עלי הדבר . . אמנם אם לחשוב שיהי' בזה תועלת כדאי
תפחהדבר".
תפטבחורף
תצתרס"ט שהה אדמו"ר הרש"ב במקום המרפא בוויסבאדען. באגרת מד' שבט
תצא(אגרת רח) כותב הרבי לבנו הריי"צ:
תצב"יום א' היה פה ידידנו ר' אליקים וואלף שי'
תצגונהניתי בההתראות אתו . . ע"ד בשר לעת עתה אני מסתפק בבשר עוף. וואלף הבטיח
תצדלכתוב למכירו לסטוטגארט להוודע בדבר השו"ב רצ"ה שי'..."
תצהגם
תצובשבועות הבאים ביקר הר"ר אליקים וואלף את הרבי, כשהוא מסייע לרבי במספר
תצזתחומים (אגרת רי).
תצחככל
תצטהנראה, הקירבה בין פרנקפורט לוויסבאדען, כחצי שעת נסיעה, הביאה את הר"ר אליקים
500וואלף לשהות בקירבת הרבי ולסייע לו ככל הדרוש.
501**סיוע
502בהכנות ל"וועידת הרבנים" בפטרבורג**
503בחודש
504אדר תר"ע נערכה בפטרבורג "ועידת הרבנים", שאדמו"ר הרש"ב
505עסק בה רבות.
506כפי
507שהובא לעיל, אחד מהנושאים שהיו עתידים לבוא באסיפה, היה דיון בדבר חובת תעודת
508השכלה לרבנים ולמלמדים, ולימודי חול בחדרים. לשם כך רצה הרבי לברר בתחילה את מצב
509הדברים באשכנז ובסביבותיה, שבהן גברה תנועת ההשכלה ובהן היו נהוגים לימודי חול
510ותעודת השכלה גם לרבנים.
511באגרת
512אל הרב יעקב רוזנהיים, ביקשו הרבי לכתוב על תולדות היהדות האשכנזית. מצדו ביקש הרב
513יעקב רוזנהיים את הרב פנחס הכהן מאנשבאך והרב נפתלי הרץ עהרמאן שיחוו גם הם את
514דעתם בנידון.
515חילופי
516מכתבים אלו בין הרבי ורבני אשכנז עברו דרך הר"ר אליקים וואלף, ששימש איש הקשר
517ביניהם.
518**"יפזז
519ויכרכר בכל עוז"**
520בחורף
521תרע"א שהה הרבי פעם נוספת במקום המרפא בוויסבאדען. הרבי שהה במקום זה מחודש
522כסלו עד חג הפסח, כאשר הר"ר אליקים וואלף מסייע לרבי רבות מפרנקפורט הסמוכה.
523ביום
524שני של חנוכה כותב הרבי הרש"ב לבנו הריי"צ (אגרת רעו): "וואלף עוד
525לא היה פה. על שבת קודש העבר שלח קארטע [=כרטיס] גוט שבת וסל פירות..."
526שבועות
527אחדים לאחר מכן, באגרת מח"י טבת (אגרת רפב) כותב הרש"ב לבנו: "דבר
528החילוקי דעות בין כהן מאנזבאך וראזנהיים כבר נודע לי ע"י וואלף
529נ"י". ובהמשך אותו מכתב מציין הרבי "ידידינו ר' אליקים וואלף שי'
530ביקש לפרוס שלומך גינו".
531כפי
532הנראה, הר"ר אליקים וואלף שהה רבות עם הרבי בהיותו בוויסבאדען, כך עולה
533מהתיאור המפורט של הרבי לבנו מהנעשה עם הר"ר וואלף. כך בו' שבט כותב הרבי
534(אגרת רפז) לבנו אודות סיוע של הר"ר וואלף ל"תומכי תמימים":
535"ה' וואלף נ"י אומר אשר בין כה אפשר להכין הקאמיטעטין בעיירות שונות,
536ונראה אי"ה מה יהי' מזה. וואלף נוסע היום לעסקו על ג' שבועות".
537ובאגרת
538מי"א שבט (אגרת רפט) כותב הרבי לבנו: "ידידינו יאניס אנזבאכער הי' פה,
539ונתן לי עשרים מארק על תומכי תמימים. כשידע ידידינו וואלף מזה, יפזז ויכרכר בכל
540עוז". [=הר"ר אליקים וואלף לא היה באותם ימים יחד עם הרבי, שכן כאמור
541נסע לעסקיו].
542שנתיים
543לאחר מכן, בחורף תרע"ג, שהה הרבי שוב בחודשים טבת-שבט לרגל בריאותו בוויסבאדען.
544כך
545במכתב ממוצאי שבת, י"ט טבת תרע"ג (אגרת א'מג), הרש"ב כותב לבנו על
546פגישה עם הר"ר אליקים וואלף:
547"כעת
548היה אצלנו ידידינו וואלף יחי', ות"ל הוא ברוחו כמו שהי', וממש החייתי בהתראות
549אתו שהוא ברוחו כנ"ל".
550הרבי
551מוסיף אודותיו באגרת זו: "הי' לו היזק גדול ר"ל, אבל בחסדי ה' עסקיו
552מתנהגים בטוב ת"ל, כי לא נדע דבר להבאנקין וכמעט שאינו ידוע כל העניין לזרים
553לבד ממשפחתו, והעניינים הולכים כסדרן ת"ל. והשי"ת יעזור לו וימלא לו
554מחסורו בכפליים.
555ימים
556אחדים לאחר מכן, בכ"ג טבת כותב הרבי לבנו עוד על פגישה זו (אגרת שנח):
557"במוצאי
558שבת קודש היה אצלינו ידידינו וואלף יחי' ומההתראות אתו נהניתי באמת כאשר כתבתי לך
559במכתבי הקודם. הוא ת"ל ברוחו הקודם ושמח בחלקו, ומדבר בענייני הכלל וענייני
560העיר פד"מ =[פרנקפורט ד'מיין ] בפרט בחמימות גדולה כדרכו".
561**קשר
562עם אדמו"ר הריי"צ**
563בקיץ
564שנת תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה, בה נלחמו "מעצמות המרכז" ובהם
565האימפריה הגרמנית והקיסרות האוסטרו-הונגרית, מול "מדינות ההסכמה" ובראשם
566רוסיה. המלחמה שארכה קרוב לחמש שנים, שיבשה למשך שנים ארוכות את החיים בכל רחבי
567אירופה.
568גם
569הקשר של רבותינו נשיאינו עם הר"ר אליקים וואלף נותק למשך שמונה שנים (שבמהלכן
570נסתלק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בב' ניסן תר"פ, ובנו כ"ק
571אדמו"ר מוהריי"צ היה לממלא מקומו), וחודש שוב בתחילת חורף תרפ"ב.
572במכתב
573בעל תוכן לבבי במיוחד, והנושא אופי אישי ביותר, מא' דראש חודש כסלו תרפ"ב
574(אגרת ד'תרסב), כותב הרבי הריי"צ מרוסטוב אל הר"ר אליקים וואלף:
575"כהיום נודעתי אדרעס לברלין אשר על ידו אפשר
576לכתוב ולהוודע משלום ידידי היקרים שי'.
577זה שנה השמינית מני אז שהותחלה המלחמה לא ידענו
578משלומו ושלו' ביתו, ורק בשנה הראשונה קבלנו ידיעה, כי ת"ל בן נולד להם
579למז"ט, ומה שלומו יברכהו ה', והאם עזרהו הש' בעוד בנים ובנות ומה שלומם, ומה
580עבר עליו בכל משך העת.
581מאתנו בטח שמע, כי עזבנו את מקומנו ליובאוויטש זה
582ששה שנים, אהה ה' אלוקים, מה שנעשה במשך ששת השנים האלה. במר חשון תרע"ז
583עזבנו את ליובאוויטש, ונלך בגולה איזה שבועות עדי באנו לפה רוסטוב על נהר דאן.
584סיבת בואינו לפה הייתה לרגלי בריאות הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק
585זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע . . ויהיה ימים אחדים אחרי פורים שנת
586ר"פ חלה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק . . ובמוש"ק אור ליום ב'
587ניסן כשעה החמישית בוקר נשמתו הטהורה עלתה בשמים . . ומובן מצבינו וחיי נפשינו מה
588הוא אחרי כי הסתלק אהוב נפשינו ורוח אפינו".
589בהמשך
590המכתב כותב הרבי אודות נישואי בתו הבכירה בי"א סיון תרפ"א להרב שמריהו
591גורארי', "הוא אברך יקר למדן ויודע הרבה חסידות ולמד באותו הסדר שלומדים
592בישיבה תו"ת, ועוסק במסחר..." הרבי כותב אף על העברת ישיבת "תומכי
593תמימים" לרוסטוב ועל הצלחת התלמידים בלימודם.
594וממשיך
595הרבי: "ועתה יכתוב לי מה נעשה אתו, מה מסחרו, והאם יש לו עסקים הקודמים
596בעשיית יין, או שאר עניינים".
597הרבי
598מבקשו לכתוב לו בפרטיות מהנעשה עם רבני אשכנז (הנזכרים לעיל) עמם עמדו בקשר בשנים
599שלפני מלחמת העולם - ראבינער בראייער, הר"ר יוסף ראטשילד, הנכבד מר ר' יעקב
600רוזנהיים, הדירעקטור לאנגע (שעסק בהוצאת "האח"), ר' שמואל כהן
601מווירצבורג, הד"ר כהן מפולדא, הרב כהן מאזנבאך, ורבנים נוספים.
602בהמשך
603המכתב מוסיף הרבי: "כבוד אמי מורתי תחי', אני, זוגתי, בנותיי חנה ובעלה, חי'
604מושקע, שיינא, פורשים בשלומם הטוב, ומבקשים אותם לפרוש בשלו' כל ידידנו אלה
605הנזכרים לעיל, וגם לאלו אשר מרגשת לבבי בעת כתיבת מכתבי זה שכחתי להזכירם. ויכתבו
606לנו משלום כל אחד ואחד, באיזה לשון שיכתבו, ואם יכתבו בשפת אשכנז יכתבו בכתב ברור
607שנוכל לקרוא..."
608**פעילות
609בפרנקפורט לענייניו של הרבי**
610באגרת
611ארוכה מג' כסלו תרפ"ד מזרז הרבי את אחד מתושבי פרנקפורט לסייע במפעלותיו של
612הרבי למען יהודי רוסיה במחוזות שונים. והרבי מצווה עליו (אגרת קנא, אגרות קודש שלו
613חלק א עמוד שכג): "אשר על כן הנני דורש כי יעשו אגודה אחת כבודו . . וידידי
614מר וואלף שי' המסור ונתון בכל לבו לטובתן של היראים, ובטח מכירו. ובאם שאינו
615מכירו, הנני מבקשו כי יתדבר אתו בזה, לעשות אגודה בשם "הקמת הריסת יעקב"
616אשר מטרתה תהיה לעזר לכל הדברים האמורים בזה..."
617למחרת
618המכתב האמור, בד' כסלו תרפ"ד, כותב הרבי מרוסטוב (אגרת קנה, אגרות קודש שלו
619חלק א עמוד שלג) אל "כבוד ידידי היקר והנעלה, איש ירא אלוקים, מחבב לומדי
620תורה, מוה"ר אליקים פייויש שי' המכונה וואלף", "מכתבו מיום א'
621דסליחות העבר, הגיעני ימים אלו, ויהי' לי לענג לראות כתבו. ובקראי כי שלום לו,
622לביתו, וזרעו יחיו, נהניתי הנאה רבה, והשי"ת יעזרהו בכל אשר יפנה".
623בהמשך
624המכתב שואלו הרבי "מדוע אינו כותב לי מהנעשה אתו עמו לטובה בפרט, ובדבר
625האגודה בכלל, אין זה כי אם אשר מכתביו נאבדו בדרך הילוכן". הרבי מציין בהמשך
626עוד אודות מצב הישיבה תומכי תמימים ברוסטוב "התלמידים יחיו ת"ל לומדים
627בהתמדה גדולה"...
628באגרת
629מי"א אב תרפ"ו (אגרת ד'תשצט), הממוענת אל הד"ר יוסף ב. ראזין מראשי
630הג'וינט, כותב הרבי אודות תמיכה לענייניו של הרבי:
631"ע"ד הקאמיטעט הנבחרים הם הרב ר' מאיר
632שי' ד"ר הילדעסהיימער, והאדונים הנכבדים מר פ. וואלף מפראנקפורט ומר אלכסנדר
633ריינין יחי' מניישאטל, ולשלשה אלה יומסרו כל כספי התמיכה לענייני תורה בהנוגע
634אלינו".
635**תיאור
636המאסר והגאולה**
637גם
638בשנת תרפ"ח אנו מוצאים חילופי מכתבים בין הרבי הריי"צ והר"ר אליקים
639וואלף, בעקבות מאסרו ושחרורו של הרבי בי"ב תמוז תרפ"ז.
640כך
641בי"ט אייר תרפ"ח כתב הרבי מריגה אגרת ארוכה (אגרת שפא) אל "כבוד
642ידידי הנעלה הגביר הנכבד מו"ה אליקים פייויש שי'", "במענה על מכתבו
643מט' לחודש זה, היה לי פלא גדול גם צער רב על אשר לא קבלתי מכבוד ידידי שום מכתבים
644בכל משך העת..."
645"בדבר שאלתו אודות רצון קביעת מקום דירתי עם
646ב"ב שי', חפצי הוא כחפץ כל ישראל אשר במהרה יבוא משיח גואל צדק ונלכה כולנו
647עם כב"ב שי' לארצנו . . אם יתמהמה חכה לו, הייתי חפץ לגור במדיתנו בארץ
648רוסיא, אשר האנשים דשם מוסרים נפשם על התורה ומקיימים אותה מתוך עוני . . וכעת
649הנני גר בריגא".
650בהמשך
651המכתב מפרט הרבי להר"ר אליקים וואלף בארוכה, על פני מספר עמודים, את כל
652קורותיו לפני המאסר, הרדיפות שעבר, תיאור המאסר עצמו בפרוטרוט, עד לצאתו לחופשי
653בי"ב תמוז, אשר "מן הרע ברחתי, אבל את הטוב עוד טרם מצאתי..."
654הרבי
655אף מפרט לו עוד מהנעשה עם "אחד ממזכירי" הר"ר חיים ליבערמאן, שהגיע
656באותו יום מרוסיה לריגה; "מזכירי ואיש סודי" ר' אלחנן מאראזאוו,
657"אשר זה כשנה וחצי ששולחוהו לסיביר, הכל בגלל החטאים שלי"; והנעשה עם
658"מזכירי השני" הרב בן ציון שמטוב, "שנשלח לסיביר על שייסד חדרים
659בפלכי וואהלין וקיוב".
660בהמשך
661המכתב מודה לו הרבי, "תודה רבה עבור המזל-טוב, יתן השי"ת שיהי' בהצלחה
662בגשמיות וברוחניות:...
663במכתבו
664של הר"ר אליקים וואלף לרבי הוא דיווח אודות ציון ב' ניסן בפרנקפורט, יום
665ההילולא השמיני של אדמו"ר נ"ע. על כך כותב לו הריי"צ במכתב זה:
666"ידידי כותב אשר לא שכחו את יום ב' ניסן יום הילולא דהוד כ"ק
667אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בבקשה לכתוב לי מי
668ומי היו ומה עשו בו ביום כי חפצי לדעת בפרטיות...
669בכל
670המכתב לא מצאתי את אשר אכסוף, לדעת בפרטיות משלומו, שלום ביתו ת' ושלום הילדים
671יחיו, ומה אורח לימודם והנהגתם אשר יואיל לכתוב לי בארוכה ובפרטיות. ויכול כבודו
672ידידי לכתוב לי גם בלשון אשכנז כי קורא הנני בטוב ומבין השפה . . אשר בכל אופן זה
673אינו צריך להיות מניעה ועיכוב בהילוך הידיעות בינינו..."
674[מכתב
675זה מופיע בחלקו ב"ספר השיחות" תרפ"ח, וכן בספר התולדות
676להריי"צ, וממנו לקוח תיאור המאסר והגאולה].
677**סיוע
678לספריית הרבי הריי"צ**
679בט"ז
680אייר תרפ"ח כותב הרבי אל אחד מנכבדי פרנקפורט, פרופ' ד"ר א. פריימן,
681מנהל ונשיא חברת "מקיצי נרדמים" בעניין ספרייתו של הרבי, בה הוא מבקש
682לספרייתו את הספרים היוצאים ע"י חברה זו. והרבי מציין "אם רום כבודו
683מכיר את האדון מר וואלף יחי' Schwanenst 26 בפראנקפורט א/מ, יוכל רום כבודו לדעת את שמע משפחת הרבי
684שניאורסאהן".
685עוד
686בעניין זה כותב הרבי לר"ר אליקים וואלף, בו הוא מבקשו שיסייע לאוסף הספרייה
687של הרבי. (אגרת ד'רסא):
688"יודע אינטערעס שיש לי בספרים. חפצתי לבקשו,
689בפרנקפ' הביב' [=הספרייה] יש לה קטלוג. הייתי חפץ שישתדל לשלוח לי הקאטאלוג. גם אם
690יוכל לתת לי האדרעס של הביבלי' אידישער אפטיילונג, מעניין ספר כתב יד אור יקר פי'
691רמ"ק על זהר. מבקשו מאוד שיתראה עם אלו הביבלי' שבפרנקפורט ולדעת אם יש שם
692ספר זה".
693במכתב
694מי"ז מנ"א תרצ"ט, כותב הרבי הריי"צ מאטוואצק אל בן אחיו "התלמיד
695הנכבד מר אפרים שי' וואלף", "יכתוב מה שלום אביו שי', השי"ת יעזרהו
696בהדרוש לו בגשמיות וברוחניות, ומה שלום ידידי דודו ר' אליקים פייוייש - פיליפ -
697וואלף שי' מפראנקפורט ואי' הוא נמצא עתה, השי"ת יהי' בעזרו בגשמיות
698וברוחניות".
699על
700מידת השפעתם של רבותינו נשיאינו עליו, ניתן ללמוד גם ממה שסיפר נכדו, בן בתו
701הר"ר דוד ששון מירושלים, כי פעמים אחדות כאשר היה בא לבקרו בביתו בפרנקפורט
702הוא היה לקח אותן לתפילת המנחה ואחרי כן היום לומדים בצוותא מתוך "תורה
703אור", כשהוא אומר לו "כשתבא לשמים תוכל לומר שלמדת לפחות ספר אחד חסידי
704אמיתי"...
705לאחר
706פרעות "ליל הבדולח" בחשוון תרצ"ט, נמלט הר"ר אליקים וואלף עם
707משפחתו להולנד, שם התגורר בדירה השייכת לאחיו, הר"ר בנימין וואלף.
708**קשר
709המשפחה עם רבותינו נשיאינו**
710ה'מופת'
711המסופר לעיל וברכת אדמו"ר הרש"ב הותיר רישום רב בקרב בני משפחת וואלף,
712וחיזק את הקשר שבין המשפחה ורבותינו נשיאינו.
713כאשר
714הרב אפרים וואלף ע"ה, היה נער כבן חמש עשרה, שלחו אביו הר"ר בנימין
715וואלף (אחיו של הר"ר אליקים) ללמוד בישיבת טעלז. באותה תקופה יצר עמו קשר
716המשפיע הנודע הגה"ח הרב שמואל לויטין ע"ה שכיהן כרבה של ראקשיק. בהשפעתו
717של הרב לויטין, ובעקבות הקשר בין המשפחה לרבותינו נשיאינו, נסע הבחור אפרים לקראת
718חודש תשרי תרצ"ט, לעשות את חודש החגים במחיצת כ"ק אדמו"ר
719הריי"צ באטווצק.
720אדמו"ר
721הריי"צ בירר אודותיו אצל מזכירו הרב יחזקאל פייגין, האם הבחור שהגיע הוא קרוב
722משפחתו של הר"ר אליקים וואלף מווירצבורג. בעקבות הידידות האמורה, אישר
723הריי"צ את כניסתו של הרב וואלף כתלמיד בתומכי תמימים, ומאז קירבו אליו.
724הר"ר
725אליקים וולף נפטר בשושן פורים תש"ג, ונטמן בבית החיים בעיירה דימנד שבהולנד.
726הר"ר שמואל כהן מווירצבורג
**"מתנה
**"מתנה
727מנכד המחבר"**
728בין
729האישים שאדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ הכירו בשהותם
730בווירצבורג, היה היכרות עם תושב המקום הר"ר שמואל כהן.
731במהלך
732שהותם בעיר, נוצרו קשרי ידידות בינם ובין הר"ר כהן, וכפי שעולה מאגרות הקודש
733שלהם, קשר ידידות זה נמשך גם בשנים שלאחר מכן.
734במהלך
735אותה שנה נולד להר"ר שמואל כהן בן, והוא הזמין את אדמו"ר הרש"ב
736להשתתף בשמחת הברית. הרבי הגיע להשתתף בשמחה, והעניק לאבי הבן עותק מכרך של חידושי
737ה"צמח צדק" שיצא לאור באותה תקופה. הרבי כתב הקדשה בעמוד הפנימי של הספר
738בלשון זה: "מתנה מנכד המחבר".
739כעבור
740שנים, מסרו בני משפחתו של הר"ר כהן את הספר לספריית אגודת חב"ד.
741**"אם
742תתיגעו בחסידות, יעזור לכם השי"ת"**
743בשבת
744פרשת במדבר ה'ש"ת, בסעודת היום, דיבר אדמו"ר הריי"צ מחגיגת
745י"ט כסלו תרס"ז בווירצבורג (ספר השיחות הש"ת (לה"ק) עמוד
746קיד):
747בחגיגה
748י"ט כסלו תרס"ז, השתתפו האחים ר' שמואל ור' נתן גורארי', ר' נחום רבינוביץ,
749רמ"מ חסידאוו, ר' אלימלך סטאלבערג, ר' אלחנן מאראזאוו - שבא מקניגסברג -
750ואחדים מבני פולין ומבני אשכנז, ביניהם מר פיליפ ומר שמואל קאהן.
751מר
752שמואל קאהן יליד הונגריה, למדן ועוסק בלימוד, בשעת השיחה אמר להוד כ"ק
753אאמו"ר הרה"ק: איזו שייכות יש לנו לכך, שעלינו לשמוע זאת כשאין אנו מבינים
754שום דבר.
755השיב
756לו הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק: אילו לא הייתם זקוקים לכך - לא הייתם
757באים. אם ההשגחה העליונה הביאה אתכם לכאן, הוראה שאתם צריכים להיות כאן. הקב"ה
758מסבב כמה סיבות לאדם כדי שיגיע לתכלית האמיתית. ומה שאינכם מבינים, הרי היה זמן
759שגם סוגיא בגמרא לא הבנתם. אלא יגעתם להבין והשי"ת עזר לכם שאתם מבינים סוגיה
760בגמרא. אם תתיגעו בחסידות, יעזור לכם השי"ת.
761**"אחד
762ממכירי ואוהבי בווירצבורג"**
763בכ"ב תמוז תרע"א כתב הרבי הרש"ב
764לרב יעקב מרדכי בעזפאלאוו מפולטובה, אודות הר"ר שמואל כהן מווירצבורג (אגרת
765שה, אגרות קודש שלו כרך ב עמוד תקפז):
766...ובדבר לשאול אצל פראפ', בוירצבורג נמצא פראפ'
767לויבא שהוא מהמומחים הג' . . דעתו הוא דעת מומחה, ואם הוא נמצא כעת בביתו, נכון
768שיסור כבודו איליו.
769ובשביל ההיכרות אסגיר בזה מכתב לאחד ממכירי
770ואוהבי בוירצבורג, איש נכבד ירא אלוקים והוא מישיבת פרעסבורג וקובע עתים לתורה,
771הר' שמואל כהן בן הרב מבאדען שאצל ויען, ותקוותי שיקרבו וילך אתו אל הפראפ' וישיג
772לכבודו כל הדרוש לו אי"ה, ובאשר הוא נוסע לעתים קרובים מביתו, נכון שידרוש
773מאתו קודם במכ' אם הפראפ' בביתו, והזמן שימצא אותו בביתו...
774מן
775העניין לציין, כי ענפים אחדים ממשפחתו של הר"ר שמואל כהן נמשכו אחר כך אל
776חסידות חב"ד - משפחת זילברשטרום הירושלמית החב"דית, שאם המשפחה הגב'
777פראדל ע"ה, זוגתו של הר"ר בנימין נחום זילברשטרום ז"ל, הייתה בת
778אחיו של הר"ר שמואל כהן.