Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and German Jewry·
אב"ה.
בפתח דבר
בשבח
בשבח
גובהודיה להשי"ת, הננו מוציאים לאור את הספר "אדמו"רי חב"ד ויהדות
דגרמניה".
השלושה
ודורות של אדמו"רי חב"ד פעלו רבות בענייניה של יהדות אשכנז, הלא היא גרמניה
ז- כ"ק אדמו"ר רבי שלום דובער, אדמו"ר הרש"ב; בנו ממלא מקומו כ"ק
חאדמו"ר רבי יוסף יצחק, אדמו"ר הריי"צ; וחתנו וממלא מקומו, כ"ק
טאדמו"ר רבי מנחם מענדל, הלוא הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו - נבג"מ
יזי"ע.
יאבמשך
יבכיובל שנים - בין השנים ה'תר"נ וה'ש"ת, פקדו רבותינו נשיאינו את מדינת אשכנז
יגפעמים רבות. כ"ק אדמו"ר הרש"ב וכ"ק אדמו"ר הריי"צ באו
ידלגרמניה לביקורים שנמשכו לעתים ימים אחדים ולעתים אף שבועות וחדשים. כ"ק אדמו"ר
טונשיא דורנו אף התגורר במדינה זו, בעיר ברלין, בשנים תרפ"ח - תרצ"ג.
טזבדרך
יזכלל, הסיבות ה'רשמיות' לרובם ככולם של ביקורי הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ בגרמניה
יחהיו לצורך מנוחה או רפואה. ואולם, דעת לנבון נקל, כי לנסיעות אלו היו גם מלכתחילה כוונות
יטמוצהרות לפעול לחיזוק התורה והיהדות גם בקרב יהדות אשכנז.
כהדבר
כאדומה לדברי אדמו"ר הריי"צ באחת משיחותיו אודות נסיעתו של זקנו האדמו"ר
כברבי שמואל מליובאוויטש לגרמניה בשנת תרי"ח (ספר השיחות תש"ה [בלה"ק]
כגעמוד מה): "בשנת תרי"ח נסע הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש
כדלחוץ לארץ. הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש היה אז באיטליה
כהובגרמניה. הטעם הגלוי לנסיעה זו היה עניני בריאות, ואילו הטעם האמיתי היה שנסע בגלל
כועניני הכלל"...
כזאכן,
כחרבותינו הקדושים, נשיאי ורועי ישראל שמצודתם הייתה פרוסה בכל מקום שידם מגעת - ראו
כטלעצמם משימה נעלית לחזק ולבצר את חומות היהדות במדינה זו, אשר רוח ה"השכלה"
לשנשבה בעוז באותם ימים הפילה חללים רבים במרחבי אירופה בכלל ובפרט בגרמניה, ערש ה"השכלה".
לאמהחומר
לבהרב המצוי בנושא זה בשיחותיהם של רבותינו נשיאינו, אגרות הקודש הרבות ורשימותיהם של
לגרבותינו, כמו גם מכתביהם של רבני גרמניה מאותם ימים ומעדויות וזיכרונות של חסידים -
לדאשר נאספו יחד לראשונה אל פונדק אחד בספר זה, עולה תמונה של מעורבות הדוקה וקרובה של
להרבותינו נשיאינו בכל תחומי החיים היהודיים בגרמניה במשך שנים רבות.
לובביקוריהם
לזהרבים במדינה זו, עמדו רבותינו נשיאינו לימין המנהיגים החרדים של יהדות גרמניה, לסייעם,
לחלחזקם ולעודדם לשמירת וביצור חומות היהדות.
לטרבותינו
מנשיאינו אף עמדו בקשרי ידידות קרובים עם הבולטים שברבני ומנהיגי היהדות החרדית שבגרמניה
מאבתקופה זו - בהם הרב שלמה זלמן ברוייאר והרב יעקב רוזנהיים מפרנקפורט, הרב פנחס הכהן
מבמאנשבאך, הרב יעקב יחיאל ווינברג, הרב עזריאל הילדסהיימר, הרב מאיר הילדסהיימר והרב
מגעזריאל מונק מברלין, הרב יצחק אייזיק הלוי מהמבורג הרב מיכאל הכהן מפולדא, ועוד רבנים
מדועסקני ציבור בגרמניה.
מהבעקבות
מופגישות רבות והתכתבות מתמדת עם רבני גרמניה היו רבותינו נשיאינו מעורים כל העת ומצויים
מזהיטב בנעשה במדינה.
מחיצויין,
מטכי ספר זה מבוסס בעיקר על המכתבים של רבותינו נשיאינו אל רבני ומנהיגי היהדות
נבגרמניה ואודותם, וכן מכתביהם של רבני גרמניה אל רבותינו נשיאינו.
נאעם
נבזאת, מתוך העיון בחומר שלפנינו מתברר בעליל שלמעשה יש בידינו מידע חלקי בלבד,
נגויותר ממה שכתוב כאן התרחש הלכה למעשה; במיוחד שאין בידינו אלא דברים שבכתב ובאלו
נדנזכרים מפגשים רבים פנים אל פנים, שגם בהם התנהלה פעילות נרחבת לחיזוק היהדות
נהבמדינת אשכנז.
נו[יצוין
נזעוד, כי גם מרבותינו נשיאי חב"ד בדורות הקודמים ביקרו בגרמניה ועמדו בקשר עם
נחיהודי מדינה זו, כפי שהובא לעיל מנסיעותיו של אדמו"ר המהר"ש, אך ככל
נטהנראה באותם ימים לא התנהלה פעילות מטעמם בהיקף רחב כל כך ואין בידינו מידע רב על
סכך. לפיכך, סקירה זו מתמקדת בפעלם של כ"ק אדמו"ר הרש"ב, כ"ק
סאאדמו"ר הריי"צ, וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו].
סב***
סגבנוסף
סדלפעילות הכללית של רבותינו נשיאינו לחיזוק היהדות בכלל בערי וקהילות גרמניה, מעיון
סהבשיחותיהם ואגרותיהם עולה כי עז היה חפצם של רבותינו נשיאינו, להביא את תורת החסידות
סוואת דרכי החסידות ליהדות אשכנז.
סזרבותינו
סחנשיאינו ראו במדינת גרמניה קרקע פורייה להביא אליה את אור החסידות. אדמו"ר הרש"ב
סטהתבטא באחד ממכתביו אודות יהודי גרמניה, אשר "לפי
עדעתי הצלחת אשכנז היא מפני שכולם מלומדים ויודעים לנהל עסקיהם ולהתעסק בכל דבר שבמדינה".
עאובהיות יהודי המדינה אוהבי מדע ושכל, אנשי הבנה והשגה ויודעי דבר, ביקשו רבותינו נשיאינו
עבלהטעימם מאור תורת החסידות החבדי"ת.
עגהרביים
עדפעלו רבות על מנת להביא את אור החסידות אל יהדות גרמניה, למרות אופי החיים והמנטליות
עההמיוחדת, השונים מאוד מאלו של יהדות רוסיה או פולין. הם עשו זאת באמצעות מפגשים ושיחות
עועם רבני גרמניה, במכתבים ארוכים המבארים את נחיצות לימוד החסידות, באמירת דברי חסידות
עזבשפה הגרמנית, בתרגום מאמרי חסידות לגרמנית, בהשתדלות להקים ישיבה ברוחה של "תומכי
עחתמימים" בגרמניה, ובפעולות נוספות.
עטרבותינו
פנשיאינו ידעו היטב כי התרופה הטובה ביותר לנגע ההשכלה שפגע במיוחד ביהדות גרמניה היא
פאסם החיים של אור תורת החסידות, שבכוחה לעורר, להלהיב ולהאיר במיוחד בקרב מבקשי דעת
פבובינה, ואורה הגדול מסוגל להשיב לחיק היהדות גם מי שהתרחקו מאוד.
פגזאת
פדועוד: גם רבים ממאמרי החסידות העמוקים של אדמו"ר הרש"ב, כמו גם אחדים מסדרות
פההמאמרים הנודעים בשם "המשכים", נכתבו בהיותו על אדמת גרמניה.
פו***
פז"תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת
פחקול, צריך לפעול שלא ישכח לעד" ("היום יום" י"ד טבת).
פטאודות
צהמהפיכה היהודית הרוחנית במדינת צרפת בדורנו אמר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
צא(התוועדות שבת פרשת וישב תשנ"ב, 'התוועדויות' תשנ"ב חלק א עמוד 404):
צב"זהו
צגהחידוש של דורנו זה לגבי דורו של אדמו"ר הזקן - כפי שרואים זאת בגלוי ביחס כלפי
צדמדינת צרפת:
צה"לאחרי
צוהבירור והזיכוך שנעשו על-ידי העבודה של הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה במשך
צזכמה וכמה דורות מאדמו"ר הזקן, עבודה שפעלה בירור וזיכוך גם בכל העולם, ועוד ועיקר:
צחככל שמתקרבים לגאולה שאז תהיה שלימות הבירור של כל העולם - הרי בדורנו זה, נתקבל מאת
צטכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו כח נוסף, נעלה יותר, לפעול גם את הבירור
קשל מדינת צרפת.
קא"ובכללות
קביותר - התחילה עבודה בזה עוד אצל אדמו"ר מהר"ש, כידוע שנסע כמה פעמים לצרפת
קגועשה שם בעלי-תשובה, נוסף לזה שחשב ופעל שם ענינים בתורת החסידות, ואחר כך עוד יותר
קד- על-ידי אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, שהיה שם פעמים רבות, ועד ששם במענטאן
קההיה ה"בנין" של המשך תער"ב הידוע. ושם גם כתב חלק מההמשך.
קוועיקר
קזושלימות הבירור - באופן של קביעות והתיישבות ובאופן פנימי, עד לאופן של הפצה - נעשה
קחבדורנו, על-ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר נוסף לזה שהיה בצרפת
קטכמה פעמים, ואמר שם מאמרי חסידות ושיחות - שלח לשם שלוחים מבני ביתו, אשר חיו שם כמה
קישנים, ועבדו עבודתם בלימוד נגלה דתורה ופנימיות התורה, וכן שלח לשם כתבי חסידות ואיגרות
קיאקודש שלו, ושם גם הוכנו כמה ענינים לדפוס, בנוסף לכמה וכמה דברי תורה שנכתבו שם ו(אחר-כך)
קיביצאו לדפוס".
קיגמעין
קידדברים אלו, ניתן לומר על המתחולל כיום במדינת אשכנז.
קיהעשרות
קיושלוחי חב"ד ליובאוויטש במרחבי גרמניה, שמספרם הולך וגדל, כן ירבו, המנצחים על
קיזפעילות תחיית היהדות בערי גרמניה - לא בכוח עצמם הם פועלים, אלא בכוחם של רבותינו נשיאינו
קיחאדמו"רי חב"ד, אשר זה עוד מלפני יותר ממאה שנים חרשו, זרעו ונטעו את כוח
קיטהמסירות נפש במדינה זו,
קכועתה
קכא- בסיועם הנדיב של אנשי החסד והצדקה למשפחת ראהר, הר"ר שמואל ובנו הר"ר
קכביקותיאל יהודה, ובעזרתו המסורה של איש ה"המרכז לענייני חינוך" הרב משה
קכגקוטלרסקי - הנה עולה כפורחת תחיית היהדות ובערים רבות הקימו שלוחי הרבי בזה אחר זה
קכדגני ילדים, בתי ספר, בתי כנסת ומרכזים קהילתיים, שקול התורה והתפילה וקול החינוך היהודי
קכההשורשי נשמע בהם ברמה.
קכוברור הדבר, אשר החריש שחרשו רבותינו נשיאינו,
קכזוהזרעים שזרעו לפני כמאה שנה, נובטים כיום פרי טוב, ומצמיחים פרי משובח של קהילות יהודיות
קכחחיות ותוססות, עדי גם יהודי מדינה זו יהיו מהמכשירים לתקן עולם במלכות שד-י.
קכט***
קלבשנות
קלאהלמ"ד נכנס ל'יחידות' אל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מר וויליאם שטרן, יהודי
קלבמלומד, תושב שווייץ, מקורב לכ"ק אדמו"ר ולליובאוויטש, שמעת לעת פעל במדינת
קלגגרמניה בשליחויות שונות. מר שטרן אף היה מתרגם מאנגלית לשפה הגרמנית שיחות של הרבי
קלדשהיו נדפסות בעיתונות באירופה.
קלהיחידות
קלוזו נערכה לאחר שמר שטרן סיים זה עתה ביצוע שליחות של הרבי בגרמניה ובמהלך השיחה אמר
קלזלו הרבי: עליך לדאוג לכך שגרמניה תיעשה למקום תורה.
קלחמר
קלטשטרן הגיב ושאל: "כיצד אפשר לעשות זאת, הלא גרמניה היא מדבר רוחני"? והרבי
קמהשיבו, "הרי גם התורה ניתנה במדבר"!...
קמאבשיחותיהם
קמבשל רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד ונשיאי החסידות הכללית מצויים ביטויים השוללים
קמג"בירור הניצוצות" במדינת גרמניה.
קמדאולם
קמהכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, כמי שמכין את העולם ומצעידו לקראת הגאולה האמיתית
קמווהשלימה בקרוב ממש, ראה גם במדינה זו מקום שיש להכניסו תחת כנפי השכינה.
קמזלמרות
קמחהרקע וההיסטוריה האפילה של מדינה זו, ואולי דווקא בשל כך, ראה הרבי עניין לפעול גם
קמטבמדינה זו.
קנוכפי שדיבר על כך רבינו בשיחותיו
קנא("תורת מנחם – התוועדויות" חלק י עמוד 256) אשר "לא מופרך שבימינו אלה
קנביהיה עניין של בירורים גם במדינת אשכנז, על דרך שמצינו בנוגע לארץ מצרים, שאף על פי
קנגשהיציאה ממצרים הייתה באופן ד"וינצלו את מצרים", "כמצודה שאין בה דגן
קנד. . וכמצולה שאין בה דגים", היינו, שהוציאו משם כל ניצוצות הקדושה, ו"לא
קנהנשאר בהם עד אחד", מכל מקום, מצד הגלויות שהיו לאחרי זה, אף שהיו במקומות אחרים,
קנוגלות בבל, פרס מדי יון ואדום, חזרו ונפלו ניצוצות קדושה גם במצרים".
קנזוכפי שהרבי מסביר בעניין זה ("תורת
קנחמנחם – התוועדויות" חלק י עמוד 275) את הכתוב "וישב יעקב בארץ מגורי אביו",
קנטאשר ההתיישבות של יעקב הייתה היכן שיצחק אביו היה ירא ("מגורי" מלשון מורא
קסופחד). יעקב לא פחד מהעבודה של בירור הניצוצות דתוהו, אלא יצא לעבודה זו מתוך שמחה,
קסאלפי שכאשר עבודת הבירורים היא בדרך מלחמה, אזי ישנו עניין של מורא ופחד, ובודאי שאין
קסבזה מתוך שמחה. וכדי שתהיה העבודה ללא מורא ופחד, ומתוך שמחה - צריכה להיות העבודה בדרך
קסגשל שלום, כמו שכתוב "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי".
קסדואכן,
קסהבמהלך ימי נשיאות הרבי זכתה יהדות גרמניה לפעילות חב"דית נרחבת. תחילה באמצעות
קסושליחים נודדים וכן שליחויות בימי הקיץ במסגרת ה'מרכז שליחות' עד כי בשנים האחרונות
קסזפועלים ברחבי המדינה עשרות שלוחים המפעילים בתי חב"ד ומוסדות חינוך לשם ולתפארת
קסחולתהילה שהשפעתם גוברת והולכת בעזרת ה'.
קסטדומה
קעשההסבר לכך הוא, מאחר שקרבים אנו לסיום השלב הכי אחרון בבירור העולם והכנתו לגאולה
קעאהנה 'אם לא עכשיו אימתי', והגיע העת לברר גם מדינה זו.
קעב***
קעגמגלגלין
קעדזכות ליומין זכאין - ספר זה יוצא לאור בהשגחה פרטית בימים הסמוכים לחנוכת הבית של מרכז
קעהחב"ד ליובאוויטש בברלין, למחרת יום הבהיר ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות
קעוהגדולים, מורנו הבעל שם טוב מייסד החסידות הכללית, וכ"ק אדמו"ר הזקן מייסד
קעזחסידות חב"ד.
קעחברלין
קעטבירת גרמניה סימלה במשך שנים ארוכות את משטר החושך והאימים, כאשר בעת השלטון הנאצי
קפיצאו מכאן הפקודות של "יודען ריין", להכרית זרע ישראל היל"ת.
קפאואולם,
קפבככל מאבקי הקדושה בצד שלעומת זה, תמיד יד הקדושה תהיה על העליונה, ויד החסידים תנצח.
קפגכ"ק
קפדאדמו"ר נשיא דורנו גם התנבא על נפילת חומת ברלין, החומה המפרידה בין מזרח ברלין
קפהלמערב ברלין, כחלק מהתמוטטות המשטר הקומוניסטי עליו התנבא הרבי.
קפוהר'
קפזפייביל שי' קוגאן, מפעילי היהדות הנמרצים בברלין,
קפחהיה מגיע אל הרבי מידי שנה לחודש השביעי. בעת חלוקת ה'לעקאח' היה הרבי מעניק לו מידי
קפטשנה פרוסת לעקאח אחת, באמרו שזהו "עבור מערב ברלין".
קצכשעבר
קצאר' פייביל בחודש תשרי תש"נ, הרבי לא נתן לו
קצבחתיכת לעקאח אחת כרגיל, אלא העניק לו פרוסות רבות מלוא-ידיו והוסיף: 'דאס איז פאר
קצגגאנץ ברלין' [=זהו עבור כל ברלין]...
קצדכחודש
קצהלאחר מכן, בי"א חשוון בשנת תהא שנת ניסים, התמוטטה החומה
קצושהפרידה במשך עשרים ושמונה שנים בין שני חלקי העיר ובעצם בין שני חלקיה של המדינה,
קצזמה שהביא לאחר מכן לביטול השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה, ואיחוד מזרח גרמניה ומערבה.
קצחבימים
קצטאלו חונכים שלוחי חב"ד ליובאוויטש בברלין - הרב יהודה טייכטל והרב שמואל סגל
רומשפחותיהם שיחיו - מרכז חב"ד ליובאוויטש על שמו של כ"ק אדמו"ר נשיא
ראדורנו, אשר ממנו תצא אור היהדות לכל ברלין רבתי, מרכז אשר בעזרת ה' יהיה מוקד של תורה
רבתפילה ומעשים טובים, והפצת המעיינות חוצה.
רגבמרכז
רדזה יתחנכו ילדים להיות יהודים נאמנים לקב"ה, לתורתם ולעמם, בו יבואו רבים ללמוד
רהתורה ולשאת תפילה, ובו יימשכו ברצות ה', לחיי תורה מלאים, בדרכי נועם ומתוך אהבת ישראל
רוחסידית, יהודים רבים בני כל הגילאים שמבקשים לתת ביטוי ליהדותם גם בעיר הבירה של גרמניה
רזעל כל מה שהיא מסמלת.
רחבליל שמחת-תורה תש"מ, בעת ההקפות במרכז
רטחב"ד העולמי ב-770 שבברוקלין, במחיצת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, פנה הרבי
ריאל הר' פייביל שי' קוגאן, ואמר: "עליך לעשות מברלין 'ליובאוויטש'"!...
ריאדומה,
ריבכי מאורע זה של חנוכת הבית לתורה, תפילה ומעשים טובים במרכז ברלין, מהווה שלב חשוב
ריגומכריע בהפיכת ברלין ל'ליובאוויטש', ובהפיכת העיר להיות מקום מוכשר לתקן עולם במלכות
רידשד-י, ולקבלת פני משיח צדקנו.
ריה***
ריוספר
ריזזה נסדר בחלקים הבאים:
ריחחלק
ריטראשון - סקירה אודות ביקוריהם של רבותינו נשיאינו במדינת גרמניה; חלק שני - מדברי רבותינו
רכאודות מדינת גרמניה ויהודיה; חלק שלישי - פעלם של רבותינו נשיאינו לחיזוק היהדות ולהפצת
רכאהחסידות בקרב יהודי אשכנז; חלק רביעי - הקשר של רבותינו נשיאינו עם אישים ומנהיגים
רכבביהדות גרמניה; חלק חמישי - כ"ק אדמו"ר הרש"ב ומלחמת העולם הראשונה.
רכגיצויין כי שיחות רבותינו נשיאינו המובאות בספר זה,
רכדמובאות בעיבוד קל, להקל על הקורא והמעיין.
רכהליקוט
רכוהחומר ממגוון מקורות ועריכת הספר נעשו ע"י הרה"ח הרב זושא שי' וואלף, וזכות
רכזהרבים תלוי בו.
רכחתודתנו
רכטנתונה לידידינו הנכבדים שסייעו בשלבים השונים של עריכת הספר: הרה"ח הרב מיכאל
רלאהרן שי' זליגסון, שהעמיד לרשותנו את אוצרותיו; הגה"ח הרב אליהו יוחנן שי'
רלאגורארי'; הרה"ח הרב משה שי' מרינובסקי, על עזרתו הרבה בעצה ובעריכה; הרה"ח
רלבהרב מרדכי-מנשה שי' לאופר, על עזרתו הרבה באיסוף החומר; הרה"ח הרב זושא שי' גרינברג;
רלגהרה"ח הרב ברוך שי' אוברלנדר; הת' אברהם שי' וואלף והרה"ח הרב זושא שי' ברוק.
רלד***
רלהבטוחים
רלואנו שגם ספר זה - כשאר הספרים שיצאו על ידינו עד כה - יתקבל ברצון באהבה ובשמחה על
רלזידי קהל הקוראים.
רלחעתירתינו
רלטותפילתינו, אשר במהרה נזכה לקיום יעודי הגאולה האמיתית והשלימה, והקב"ה יקבץ נדחי
רמישראל מארבע כנפות הארץ וחושך הגלות יהפוך לאור גדול, ואף במדינת גרמניה שבדור שלפנינו
רמאפעלו ממנה צוררי ישראל שהמיטו על עם ישראל שואה איומה ל"ע - יזרח אור הגאולה
רמבהאמיתית והשלימה, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
רמגהרב
רמדיוסף יצחק הבלין
רמהראש
רמומכון "היכל מנחם"
רמזערב
רמחח"י אלול תשס"ז
רמטירושלים
רנת"ו