Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אוביאור הענין הנה ידוע שבשעת השינה בלילה אילנא דמותא שלטא120 בגוף שנשאר בלא נשמה האלקית כי לא נשאר רק רושם אור בעלמא באפיו ו[ב]קיסטא דחיותא121 בליבא וכמ"ש חדלו כו' אשר נשמה באפו122 כו', לפי שבחי' רע דק"נ שנק' אילנא דמותא שלטא ומחשיך על הגוף מבחי' משכא דחויא123 ממש. וזש"א שבשינה טועם האדם א' מס' במיתה124 והוא מות ברוחני' שהוא הסט"א שנק' מות כמ"ש בזהר125 ע"פ יומת המת מעיקרו126 כו'. וזהו שאדם רואה [א"ע מיד] בקומו משינתו התגשמיות החומריות בגופו ביותר מכפי מדתו בכל עניניו כו', ובפרט בהרהורים רעים וחטאים שאין רצונו וחפצו בהם כלל מעולם, וע"כ העיקר הוא שיתן האדם אל לבו מיד בקומו ממטתו להסיר מיד ברגע הראשונה דעתו ולבו מכל רע וטומאה שנדבק בגופו בעת השינה מאילנא דמותא ס"ם127 כו' (שלזה או' בק"ש שעהמ"ט ואל יבהלוני חלומות128 רעים והרהורים רעים כו' שהן באין בלילה מסט' דלילית ונעמה כו' כידוע עד והאר עיני פן אישן המות ממש כו'). וזהו ענין כל עיקר129 נט"י בשחרית מיד בקומו ממטתו כדי להסיר הרוח רעה וכל טומאה שנדבק בחומריות גופו שקיבלה גם הנשמה בשינה במעט רושם הנשאר ממנה, והברכה על נטילה כו'130 בשחרית באמרו בא"י כו' היא [ה]התחלה ליציאת הנשמה ממחשך הגס דקליפה ששורה על הגוף והוא ראשית ההתחלה והכנה לבא לבחי' ההודאה שבדעת והכרה בהודו לה', והוא בלתי אפשר אם לא שישליך מעליו טומא' הקליפה הגסה ביותר, וכידוע שמברכת השחר עד ב"ש131 ופסוד"ז הוא רק ענין היציאה מהחשך הגס דק"נ. וז"ש מי זאת עולה מן המדבר132 שהוא בחי' מדבר [ה]עמים133 דק"נ כו', ואח"כ יפה כלבנה בפסוד"ז שע"ז אמר בהלו נרו על[י] ראשו135 כו', ברה כחמה134 בק"ש וש"ע כו', והן ד' מדרגות מטה ושולחן כסא ומנורה שנק' ד' תיקוני שכינתא136 כמ"ש במ"א באורך. ּ ואחר ברכת נט"י שהוא הראשית והכלל מפרטי פרטיות כמו בברכת שלא עשני גוי137 ושלא עשני עבד138