Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אכסדרן רק משפחת כל א' שכולל כל מה שעתיד להוליד אח"כ כו' כמו בכור יעקב ראובן עד כל הנפש789 כו', כמו שלמעלה בהעלם דמח' דבינה כלולי' [ה]ז' מדות ותולדות שלהם. וזהו ירידה הא' שבגלות מצרים שירדו יעקב ובניו במיצר מ"י דמח' פנימי' והוא מה שנתלבשו שם בהעלם ועיבור (רק יוסף הוא השליט790 כו' בחי' יסוד791 צ"ע שנק' מלך הגוים792 אף בגלות זה כמ"ש במ"א), וזהו אנכי ארד עמך ירידה זו דאנכי הוא בחי' כתר793 שבחכ' ומדות דיש"ס שיורד עם בחי' יעקב במיצר מ"י דמח' כנ"ל וד"ל.
באך הנה בחי' ירידה הב' אחר ירידה זו שהי' בחיי יעקב ובניו ומשפחתו בראשית ביאתם למצרים כנ"ל הוא שא' כאן ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ראובן שמעון לוי794 כו'. והענין הוא דהגם שלא הי' צריך לכפול עוד פעם ב' שבנ"י באו למצרים אחר שכבר הזכיר בפ' ויגש בזמן ביאת יעקב ובניו למצרים ועתה מדבר בזמנו של משה ואהרן שכבר מתו כל הדור ההוא כו' כנ"ל וא"כ למה צריך להזכיר עוד הפעם לומר ואלה שמות בנ"י הבאים כו', ואיך א' הבאים ל' הוה שבאים כעת ובאמת הלא כבר באו אבותיהם יעקב ובניו בע' נפש ואלה הנמצאי' עתה הן בני בניהם במספר רב יותר מת"ר אלף כו'. אך הנה באמת הוצרך להזכיר פעם זה הב' ואלה שמות בנ"י הבאים ממש כו', והוא ענין בחי' ירידה הב' אחר ירידה הא' שבחיי יעקב ובניו ע' נפש, [ש]בגלות הראשון הי' רק בחי' יריד' הח"ע ומדות דישראל דלעילא בהעלם דמח' דבינה ולא יצאו המדות בגילוי בלב כלל שנק' מיצר מ"י דבינה (וכידוע במ"ש עבדים היינו לפרעה795 שהוא עורף796 דכתר*797 דק"נ שמעכב ומונע להיות הלידה דאוי"ר שכליי' בלב ונשארו בהעלם במח' דבינה כו'). אבל ירידה ב' זהו לאחר שכבר יצאו המדות שכליי' דבינה ללב שנק' יעקב (או ז"א ויש"ז ) ונולדו בריבוי ענפי' ּ בגילוי במו"ד העליונים (שנק' עלמ[ין] כו' כנ"ל), ולמטה הן ת"ר אלף מספר בנ"י שנולדי' מו' מדות דחיצוני' מח' שנק' לאה ודבור שנק' רחל (ששרשם הראשון אינו רק ע' נפש יוצאי ירך יעקב בהיותו בעיבור באימא עילאה דבינה כנ"ל). אך ירידה זו באה במיצר הגרון שמתעכב שם ומתעלם ואינו בוקע ויוצא בה' מוצאו' הפה כלל, כמו אלם שא"י לדבר דגם שיש בו מח' ודיבור בהבל הלב א"י להוציא בפה, והוא מ"ש נאלמתי דומי'797 כו' בזמן גלות השכינה תתאה שהוא בחי' הדבור שהוא בבחי' אלם. וזהו שהי' משה כבד פה וכבד לשון798, ששרשו הי' בח"ע799 שבראש כמ"ש מה שמו כו', וא"ל ה' מי שם פה לאדם כו' (כמשי"ת), וזהו ירידה הב'