Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim· Shemos Part 2· Tetzaveh· And You Shall Take the Two Onyx Stones· Section 347· Paragraph 1תורת חיים· שמות ח"ב· פרשת תצוה· ולקחת את שתי אבני שוהם· שמז· א
אעצמות אוא"ס שירד ויתלבש בחכ' שבתורה כמו שוש' שמוריד לחתן כו', א"כ הרי מוכרח לומר מזה שהי' שרש נשמתו גבוה מבחי' החכ' שבתורה101 שירדה למטה מאין ליש בגילוי הדבור, כידוע הכלל דכל מי שיש בכחו להמשיך השפע צ"ל יותר עליון מגוף אור השפע שנשפע ע"י. והוא מ"ש במשה כי מן המים משיתיהו102 כו' מבחי'103 ח"ע104 שמעל לרקיע שנק' ים הקדמוני105 דח"ע הקדומה שהוא בחי' פנימי' ומקור דחכ' קודם שבאה מן ההעלם לגילוי מאין ליש באותיות הדיבור, כמ"ש והחכ' מאין תמצא106 פי' מבחי' האי"ן והעלם דכת"ר שמשם יצא החכ' מאין ליש שז"ש דאורייתא מח"ע נפקת107 מאין ליש אבל לא שה[י]א [ב]בחי' אין ממש. אך שרש נשמת משה הי' מבחי' העלם ואין דח"ע הקדומה שנק' תעלומות חכ'108 או פלאות חכ'109 שא"א שתבא לידי גילוי בדבור כלל ([ו]כמו כח השכל בעצם טרם שישכיל השכל בגילוי שאינו במציאות חכ' ושכל עדיין שאז לא יוכל להביאו בדבור כלל כידוע, ובזהר נק' רז"א דרזי"ן110 סוד סתום לגמרי ולמעלה נק' שכל הנעלם מכ"ר111 כו' והוא [בחי'] פלאות112 דחכ' כו', וזהו כמו שהחכ' היא במקורה ממש קודם שתבוא לכלל בחי' אור שע"כ הוצרך לומר יהי אור114 כו'113. וזהו שהי' משה כבד פה וכבד לשון115 וא[מר] בזהר ור"מ כבד פה לתושבע"פ וכבד לשון [ב]תושב"כ שלא הי' יכול להשפיל ולהוריד א"ע לתושב"כ ותושבע"פ להיות נמשך מהעלם דח"ע העצמי' שנק' תעלומות חכ' שא"א לבוא בדיבור בפה בתושבע"פ ובלשון בתושב"כ, שז"ש פיה פתחה בחכ'116 ותורת חסד על לשונה שהן מדות דתושב"כ להבדיל בין טמא לטהור117 כו' וד"ל. אך אע"פ שהי' משה כבד פה וכבד לשון הרי נאמר בו משה ידבר דוקא, לפי שהי' זה ע"פ ה' שהי' לעזר לעשות בשרש נשמת משה בח"ע בחי' ירידה והמשכה מן ההעלם לגילוי דוקא, כי קמי' עצמות הא"ס שהוא למעלה מבחי' ההעלם דח"ע לפניו נגלו כל תעלומות דח"ע ששוין לפניו בחי' ההעלם וגילוי ע"כ יכול להביא ולהמשיך גם לבחי' [ההעלם] דחכ'118 הקדומה ממש שתבא בדיבור בפה בתושבע"פ ולשון בתושב"כ כו' כמ"ש משה ידבר והאלקים יעננו בקול וארז"ל בקולו של משה119 דוקא וד"ל (וההתחלה לזה הי' במ"ש [לו] ה' בשליחות ששלח למשה לדבר לפרעה שא' משה הן אני ערל שפתים120 כו' והשיבו ה' מי שם פה לאדם כו' הלא אנכי121 מ"י שאנכ"י122 ואנכי אהי' עם פיך123 כו' כמ"ש במ"א).