Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אבעזה"ש תורת אדמו"ר משבת פ' שקלים
ּכי תשא1 את ראש בנ"י לפקודיהם כו'2, כתיב בטח בה' ועשה טוב3 כו'4 ורעה אמונה, פי' רעה כמו הרועה המנהיג צאנו בשדות הוא זנם ומפרנסם תמיד כו', כמו"כ בחי'5 משה רע"מ6 הוא [ה]זן ומפרנס בכל דור7 לכללות נש"י הנק' אמונה*8. כי הנה ישראל מאמינים בני מאמינים8 פי' שנקבע בנפשם האלקי' מצד שרש חוצבם באלקים חיים ישראל עלו במח'10 כו'9, ענין התחדשות הבריאה מאין ליש כו', [ו]כאלו רואים בעין השכל ממש האין השופ"ע ומהווה שמים וארץ וכל הברואים שנראים
ּכי תשא1 את ראש בנ"י לפקודיהם כו'2, כתיב בטח בה' ועשה טוב3 כו'4 ורעה אמונה, פי' רעה כמו הרועה המנהיג צאנו בשדות הוא זנם ומפרנסם תמיד כו', כמו"כ בחי'5 משה רע"מ6 הוא [ה]זן ומפרנס בכל דור7 לכללות נש"י הנק' אמונה*8. כי הנה ישראל מאמינים בני מאמינים8 פי' שנקבע בנפשם האלקי' מצד שרש חוצבם באלקים חיים ישראל עלו במח'10 כו'9, ענין התחדשות הבריאה מאין ליש כו', [ו]כאלו רואים בעין השכל ממש האין השופ"ע ומהווה שמים וארץ וכל הברואים שנראים
בשפא, ב
ליש ודבר נפרד כו' איכות12 ביטול מציאות הנפרד11 לגבי מקורו האלקי13 כמ"ש כי עמך מקו"ח כו'14 הם משיגים בתכלית15 מצד חכמה שבנפשם האלקי' [כו']. וזה16 שנק' אמונה הוא על18 ההטבעה שהוטבע זה בנפשם מצד שרשם האבות הן [הן] המרכבה19 כו'20, כמו האומן את היונק17 שמרגילו מעט מעט מקטנות[ו] עד שכמו21 טבע בנפשו ולכל אשר יחפוץ האומן22 ללמדו כו'23, ואלו הי' מלמדו בפעם א[חת] לא הי' כמו טבעיות אצלו, אך מפני הרגילות וגם ההגדלה מדי יום ביומו24 מעט מעט הוטבע בו הדבר שלמדו כו'. וכמו"כ25 עד"מ26 אחדות ה' באבות הנק' אמונים27 הם אשר המשיכו בכללות נש"י28
ליש ודבר נפרד כו' איכות12 ביטול מציאות הנפרד11 לגבי מקורו האלקי13 כמ"ש כי עמך מקו"ח כו'14 הם משיגים בתכלית15 מצד חכמה שבנפשם האלקי' [כו']. וזה16 שנק' אמונה הוא על18 ההטבעה שהוטבע זה בנפשם מצד שרשם האבות הן [הן] המרכבה19 כו'20, כמו האומן את היונק17 שמרגילו מעט מעט מקטנות[ו] עד שכמו21 טבע בנפשו ולכל אשר יחפוץ האומן22 ללמדו כו'23, ואלו הי' מלמדו בפעם א[חת] לא הי' כמו טבעיות אצלו, אך מפני הרגילות וגם ההגדלה מדי יום ביומו24 מעט מעט הוטבע בו הדבר שלמדו כו'. וכמו"כ25 עד"מ26 אחדות ה' באבות הנק' אמונים27 הם אשר המשיכו בכללות נש"י28
גשפא, ג
המסתעפי' מהם מעט מעט כאומן את היונק כו'29 עד30 שהוטבע אחדות ה' בכנס"י31 בבחי' טבעי' [ו]כאלו רואה בעין השכל ממש כו' לכך המקבלים שפע זו נק' אמונה וד"ל32.
המסתעפי' מהם מעט מעט כאומן את היונק כו'29 עד30 שהוטבע אחדות ה' בכנס"י31 בבחי' טבעי' [ו]כאלו רואה בעין השכל ממש כו' לכך המקבלים שפע זו נק' אמונה וד"ל32.
דוזהו ורע"ה אמונ"ה פי'33 מעלת משה רע"מ34 יתירה על האבות בזה דהיינו שהוא הזן ומפרנס את [ה]אמונה זו. וביאור הדבר הוא להיות כי האמונה ה[י]א בבחי' ממכ"ע וסוכ"ע לבד, דהיינו איך שהוא ית' הוה ומהווה35 מאין ליש במדת מלכותו36 כידוע בענין יתברך שמ"ך בפי כל חי כו'37, פי' מה שבפי כל הברואים38 השגות באלקות אינו אלא שמ"ך מדת מלכותו כח הפועל בנפעל39 כידוע40. ובחי' סוכ"ע הוא למעלה מהשגתם לגמרי ואומרים קדוש הוי'41 כו' וגם זאת בכלל אמונה תחשב שמאמינים ומשיגים42 איך שהוא קדוש ומובדל. אך למעלה מסובב וממלא הוא למעלה מענין האמונה כו', כי מאחר שאין43 בעצמות א"ס ב"ה שום44 תפיסא למקבלים לומר אפי' שהוא קדוש ומובדל כו', מפני שהקדוש ומובדל כו' הוא45 לשלול ממה46 שהוא בחי' ממלא47 אבל בעצמותו ומהותו גם קדוש לא יתכן לומר אלא כמ"ש אתה הוא הוי' לבד"ך48 כו'49 וד"ל. והנה מבחי' העצמות שהוא ענין לבד"ך כו' נמשך משם שפע ומזון לרעו"ת האמונה דהיינו שיהי' מושג בבחי' סובב וממלא כו'. וזהו כי תשא את ראש בנ"י פי' ראש בנ"י הם החכ'50 שבכנס"י שהוטבע51 בנפשם מן האבות כנ"ל52 והתנשאות והגבהת ראש ומוחין דכנס"י הוא ע"י משה דוקא כי תש"א את ראש כו' מפני שבחי' מש"ה [הוא] רעי' מהימנא לזון ולפרנס53 את האמונה54 כמ"ש ורע"ה אמונה וד"ל.
הוהנה על ג' דברים העולם עומד55 על התו' ועל העבודה ועל גמ"ח, עבודה הן הקרבנות בזמן בהמ"ק56 שהי' אש מלמעלה יורד ע"ג המזבח בדמות ּ אר"י'57 כמבואר בזהר והיינו ענין כאר"י' ישא"ג שהוא פני אר"י' [א]ל הימין58 כו'.
ושפא, ד
וביאור הדברים59 היינו כמ"ש מצרף לכסף60 כו' כן איש לפי כו', פי' כי הנה אה"ר שהיא באה ונמשכת מלמטה למעלה61 לעורר את האהבה בכללות נש"י הוא בבחי' מקיף כמ"ש וימינו תחבקני62 כו' והיינו כאר"י' ישא"ג לעורר כנס"י, וזה אינו אלא [לאחר] ההתבוננו' בק"ש בפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו יחודא עילאה ותתאה64, ואז בש"ע שהתפלה במקום קרבן65 יורד האש שלמעלה63 אה"ר מבחי' ארי' הנ"ל ואוכל הקרבן שהוא הנה"ב66 כו', דהיינו שנתהפך גם רצון חומר הגוף לה' לבדו ואין בלבו אלא א[חד] ואין זר אתו כו'. וזהו מצרף לכסף כו'67 פי' עד"מ הכסף המעורב בסיגים בתכלית התערובות כשנותנים אותו בכור המצרף בשלהבת מתברר68 ומתפרדי' כל החלקים שבו עד שחלק הטוב יוצא נקי בפ"ע, וכל חלקי הסיגי' מתפרדים ויוצאים מובדלים בפ"ע, וכל שיתנו אותו בשלהבת הרבה פעמים יותר [יותר]69 יובדל חלקי הסיגים הדקים כידוע. וא"כ נמצא שמה שהיו הסיגים בהעלם מתחלה בערבוביא, ע"י השלהבת נתגלו ויוצאים70 לידי גילוי, וכל שנתנה71 הכסף בשלהבת יותר, יותר יצא ההעלם עד שגם הדק שבדקין י[ו]צא להפרד בפ"ע ולא להיות מעורב בטוב כו' וד"ל. וכמו"כ עד"מ בנפש הבהמיות עם הניצוץ האלקי72 שהן מעורבים בתכלית מטו"ר73 וע"י שלהבת העולה מאלי' בתפלת שמו"ע מחמת שאגת ארי' דלעילא הנ"ל מתבררים כל החלקים המעורבים ויוצא מן ההעלם כל הסיגים גם הדק שבדקין כו' וד"ל.
וביאור הדברים59 היינו כמ"ש מצרף לכסף60 כו' כן איש לפי כו', פי' כי הנה אה"ר שהיא באה ונמשכת מלמטה למעלה61 לעורר את האהבה בכללות נש"י הוא בבחי' מקיף כמ"ש וימינו תחבקני62 כו' והיינו כאר"י' ישא"ג לעורר כנס"י, וזה אינו אלא [לאחר] ההתבוננו' בק"ש בפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו יחודא עילאה ותתאה64, ואז בש"ע שהתפלה במקום קרבן65 יורד האש שלמעלה63 אה"ר מבחי' ארי' הנ"ל ואוכל הקרבן שהוא הנה"ב66 כו', דהיינו שנתהפך גם רצון חומר הגוף לה' לבדו ואין בלבו אלא א[חד] ואין זר אתו כו'. וזהו מצרף לכסף כו'67 פי' עד"מ הכסף המעורב בסיגים בתכלית התערובות כשנותנים אותו בכור המצרף בשלהבת מתברר68 ומתפרדי' כל החלקים שבו עד שחלק הטוב יוצא נקי בפ"ע, וכל חלקי הסיגי' מתפרדים ויוצאים מובדלים בפ"ע, וכל שיתנו אותו בשלהבת הרבה פעמים יותר [יותר]69 יובדל חלקי הסיגים הדקים כידוע. וא"כ נמצא שמה שהיו הסיגים בהעלם מתחלה בערבוביא, ע"י השלהבת נתגלו ויוצאים70 לידי גילוי, וכל שנתנה71 הכסף בשלהבת יותר, יותר יצא ההעלם עד שגם הדק שבדקין י[ו]צא להפרד בפ"ע ולא להיות מעורב בטוב כו' וד"ל. וכמו"כ עד"מ בנפש הבהמיות עם הניצוץ האלקי72 שהן מעורבים בתכלית מטו"ר73 וע"י שלהבת העולה מאלי' בתפלת שמו"ע מחמת שאגת ארי' דלעילא הנ"ל מתבררים כל החלקים המעורבים ויוצא מן ההעלם כל הסיגים גם הדק שבדקין כו' וד"ל.
זוזהו הטעם שאנו אומרים סלח לנו בשמו"ע74 דוקא75, להיות כי כל מה שהתבונן ביותר העמקות בק"ש וסדר כל76 השבחים שבפסוד"ז בהתלהבות רשפי אש שלמטה צעק לבם77 כו', יותר נתעורר למעלה אש שלמעלה אהבה רבה כו' ואז גם שמים לא זכו בעיניו79 כו'78 מאחר דלגבי עצמות המאציל כלא חשיבי המשפיע עם המקבל סובב וממלא כו', וגם למטה נתגלה כל80 דק שבדקין שבתערובות טו"ר ואז נעשה חוטא גדול גם
חשפב, א
בדקות הרע ואומר סלח לנו כי חטאנו כו', מפני81 שחוט השערה נדמה להם כהר82 לגבי אמיתי' בעל האמת כו' כמשל מי שעומד לפני מלך שגם תנועה קלה בפריקות עול הי'83 כמרד יחשב וגם כל יגיעותי"ו לא יזכ"ו בעיני המלך [לפי] שלגבי התנשאות84 המלך אין לך דבר שיספיק כו' וד"ל. וז"ש גבי מומין [ד]דוקין שבעין לדידהו לא הוי מומא85 ולדידן הוי מומא86, פי' דוקין שבעין הוא ההסתרה שבחכ'87 והשגה*88 האלקי' מצד חומר וחושך88, והסתרה זו שלא נתפס במוח ולב סובב וממלא הוא תכלית הדקות של הרע משבירת רפ"ח ניצוצי'89 שבשעת חטא אדה"ר שנתגשמו כל הברואים וכמ"ש90 בזהר דאחשיך אנפין91 כו'92, ולכך לדידהו93 שנלקחים מבחי' אחוריים דאלקי' אחרים94 אין זה מום כי הפרידן מאחדותו95 בתחלה כו', אך לדידן ישראל עלו במח' הוי מום גמור כי ישראל מאמינים כנ"ל. וזהו שבהם נאמר עינים להם ולא ּ יראו96 מפני הדוקין שבעין החכמה כנ"ל97, וכמו בבלעם שהי' סומא בעין א'98 כו', אבל בישראל נא' וכל ישראל רואים99 כו' וד"ל. וכל הנ"ל שמתברר100 הדק שבדקין אינו אלא דוקא אחרי שירד לעמקות ההתבוננות וגם בהתלהבות101 התפלה כדוגמת הקרבן כנ"ל, משא"כ בתחילה הוא מעורב טו"ר בתכלית דהיינו כידוע בענין כל דרכי איש זך בעיניו102 כו' שנדמה לו הר*103 כחוט השערה והוא כשר וישר בעיניו כו' ואינו מרגיש הרע כלל, אבל כשמתלהב ביותר [יותר] ירגיש אפי' הקל שבקלי'**103 כהר גבוה כנ"ל וד"ל.
בדקות הרע ואומר סלח לנו כי חטאנו כו', מפני81 שחוט השערה נדמה להם כהר82 לגבי אמיתי' בעל האמת כו' כמשל מי שעומד לפני מלך שגם תנועה קלה בפריקות עול הי'83 כמרד יחשב וגם כל יגיעותי"ו לא יזכ"ו בעיני המלך [לפי] שלגבי התנשאות84 המלך אין לך דבר שיספיק כו' וד"ל. וז"ש גבי מומין [ד]דוקין שבעין לדידהו לא הוי מומא85 ולדידן הוי מומא86, פי' דוקין שבעין הוא ההסתרה שבחכ'87 והשגה*88 האלקי' מצד חומר וחושך88, והסתרה זו שלא נתפס במוח ולב סובב וממלא הוא תכלית הדקות של הרע משבירת רפ"ח ניצוצי'89 שבשעת חטא אדה"ר שנתגשמו כל הברואים וכמ"ש90 בזהר דאחשיך אנפין91 כו'92, ולכך לדידהו93 שנלקחים מבחי' אחוריים דאלקי' אחרים94 אין זה מום כי הפרידן מאחדותו95 בתחלה כו', אך לדידן ישראל עלו במח' הוי מום גמור כי ישראל מאמינים כנ"ל. וזהו שבהם נאמר עינים להם ולא ּ יראו96 מפני הדוקין שבעין החכמה כנ"ל97, וכמו בבלעם שהי' סומא בעין א'98 כו', אבל בישראל נא' וכל ישראל רואים99 כו' וד"ל. וכל הנ"ל שמתברר100 הדק שבדקין אינו אלא דוקא אחרי שירד לעמקות ההתבוננות וגם בהתלהבות101 התפלה כדוגמת הקרבן כנ"ל, משא"כ בתחילה הוא מעורב טו"ר בתכלית דהיינו כידוע בענין כל דרכי איש זך בעיניו102 כו' שנדמה לו הר*103 כחוט השערה והוא כשר וישר בעיניו כו' ואינו מרגיש הרע כלל, אבל כשמתלהב ביותר [יותר] ירגיש אפי' הקל שבקלי'**103 כהר גבוה כנ"ל וד"ל.
טוזהו ונתנו איש כופר נפשו לה'103 מחצית השקל [בשקל הקודש] תרומה לה'104, פי' כי הנה במשכן הי' ג' דברים כללים זהב וכסף ונחשת והוא נגד ג' דברים שהעולם עומד עליהם שהן תורה ועבודה וגמ"ח, העבודה הן הקרבנות הוא בחי' הזה"ב105 ורשפי אש התשוקה מלמטה למעלה כידוע, והכס"ף הוא חסד106 עליון מלמעלה למטה אה"ר הנ"ל לעורר האהבה בכנס"י נכסוף נכספתי107 כו' והנחושת הוא ממוצע כלול
ישפב, ב
משניהם108 והוא109 [ה]תור"ה110 וכללותן ג' קוין ימין ושמאל ואמצע כידוע וד"ל. והנה ידוע ההפרש בין קדש לקדוש שקדוש בוי"ו מורה ההמשכה111 מסובב לממלא לומר שהוא ית' קדוש ומובדל מזמן ומקום כו' והוא מתנשא112 ומרומם מהם כו' [כידוע], אבל קדש בלא וי"ו הוא עצמיות הסובב*113 קודם שהי'113 סובב לממלא114 כו' שאז הוא ענין115 הקדושה וההבדלה בעצמותו ולא שהי'116 קדוש ומובדל מתחתון הימנו בלבד כו' וד"ל. וזהו ענין שקל הקדש דנשקל במדה קדש העליון בג' קוין כו' וד"ל, וענין מחצית השקל117 דוקא, להיות כי118 בחי'119 משה רע"מ הוא לזון ולפרנס [את] האמונה בכנס"י120 כנ"ל בענין כי תשא את ראש בנ"י כו' והיינו שהוא ממשיך מקדש [העליון] העצמו' [של המאציל ב"ה להיות קדו"ש בחי' סובב לממלא כו', והמשכת קודש העליון הוא בג' קוין ימין ושמאל ואמצע כנ"ל ע"י] תורה ועבודה וגמ"ח דוקא, להיות כי121 ע"י המצות אנו מתקדשין בקדש העליון כמאמרינו אשר קדשנו במצותיו122 כו' [והיינו בחי' קדו"ש בוי"ו כו', והוא ענין שקל הקודש שנשקל במדה קדש העליון בג' קוין כו' וד"ל.
משניהם108 והוא109 [ה]תור"ה110 וכללותן ג' קוין ימין ושמאל ואמצע כידוע וד"ל. והנה ידוע ההפרש בין קדש לקדוש שקדוש בוי"ו מורה ההמשכה111 מסובב לממלא לומר שהוא ית' קדוש ומובדל מזמן ומקום כו' והוא מתנשא112 ומרומם מהם כו' [כידוע], אבל קדש בלא וי"ו הוא עצמיות הסובב*113 קודם שהי'113 סובב לממלא114 כו' שאז הוא ענין115 הקדושה וההבדלה בעצמותו ולא שהי'116 קדוש ומובדל מתחתון הימנו בלבד כו' וד"ל. וזהו ענין שקל הקדש דנשקל במדה קדש העליון בג' קוין כו' וד"ל, וענין מחצית השקל117 דוקא, להיות כי118 בחי'119 משה רע"מ הוא לזון ולפרנס [את] האמונה בכנס"י120 כנ"ל בענין כי תשא את ראש בנ"י כו' והיינו שהוא ממשיך מקדש [העליון] העצמו' [של המאציל ב"ה להיות קדו"ש בחי' סובב לממלא כו', והמשכת קודש העליון הוא בג' קוין ימין ושמאל ואמצע כנ"ל ע"י] תורה ועבודה וגמ"ח דוקא, להיות כי121 ע"י המצות אנו מתקדשין בקדש העליון כמאמרינו אשר קדשנו במצותיו122 כו' [והיינו בחי' קדו"ש בוי"ו כו', והוא ענין שקל הקודש שנשקל במדה קדש העליון בג' קוין כו' וד"ל.
יאוענין מחצית השקל123 דוקא כו'124 ] להיות כי קדש העליון הזה בא ונמשך בבחי'125 כף מאזנים לשוקלו לחצאין שוין דוקא ומחצית[ו] יתנו כו', ועד"מ כששוקלין איזה דבר לחצאין שוין, כל שמחצית הא' יותר כבד במשא ויכבד ביותר בירידתו מטה מטה ע"פ המעט שמכריעו כן לפ"ע יתעלה מחצית השני שבכף שכנגדו וי[ו]גבה ויתרומם למעלה מעלה כידוע. וכמ"כ עד"מ קדש העליון נשקל בכף מאזני החכמה עליונה ימין ושמאל, פי' המחצית האחד יורד בדרך ירידה מלמעלה למטה בבחי' קוין הנ"ל להוסיף אורות באצי' ע"י מעשה126 רמ"ח מ"ע שכללותם הוא ענין יחוד קוב"ה ושכינתי' דהיינו להיות בחי' סובב וממלא כו', [ו]מחצית הקדש העליון בכף השמאלי ירידתו בשביל העלי' והסתלקות שיתעלה ויתרומם למעלה כשיכריע[נו]
יבשפב, ג
הכף הימיני127 כנ"ל במשל. והיינו מחצית השקל שיתנו תרומה לה' פי' ארמותא128 להוי' כנז' בזהר, והוא עליית כנס"י ישראל עלו במח' בתשוקה נפלאה מלמטה למעלה בתפלת שמו"ע ע"י אור חסד עליון דקדושה129 העליון שירד לעורר את האהבה בבחי' או"ח כו' וד"ל. וזהו כי תש"א את רא"ש בנ"י, פי' כשתרצה לפרנסם באמונתם מחסד העליון מחצית השק"ל של הקדש העליון שיורד לעורר את האהבה בבחי' או"ח להגביה [ולנשא] ּ את ראש ומוחין דכנס"י כו', ונתנו איש כופר נפשו כו' מחצית השקל כו' ומאותה המחצית130 היו הקרבנות שהוא ענין העלאת מ"ן מלמטה למעלה אשה ריח ניחוח כו' כידוע. והעשי"ר לא ירבה והדל לא ימעיט כו' והטעם הוא כי כבר נשקל המחצית בשקל הקדש העליון מתחלה כו'131, וא"כ העשיר במצות והדל במצות שוין כי כך הי' המדה בתחלה מהמודד בבחי'*132 מאזני חכ' עילאה כנ"ל וד"ל.
הכף הימיני127 כנ"ל במשל. והיינו מחצית השקל שיתנו תרומה לה' פי' ארמותא128 להוי' כנז' בזהר, והוא עליית כנס"י ישראל עלו במח' בתשוקה נפלאה מלמטה למעלה בתפלת שמו"ע ע"י אור חסד עליון דקדושה129 העליון שירד לעורר את האהבה בבחי' או"ח כו' וד"ל. וזהו כי תש"א את רא"ש בנ"י, פי' כשתרצה לפרנסם באמונתם מחסד העליון מחצית השק"ל של הקדש העליון שיורד לעורר את האהבה בבחי' או"ח להגביה [ולנשא] ּ את ראש ומוחין דכנס"י כו', ונתנו איש כופר נפשו כו' מחצית השקל כו' ומאותה המחצית130 היו הקרבנות שהוא ענין העלאת מ"ן מלמטה למעלה אשה ריח ניחוח כו' כידוע. והעשי"ר לא ירבה והדל לא ימעיט כו' והטעם הוא כי כבר נשקל המחצית בשקל הקדש העליון מתחלה כו'131, וא"כ העשיר במצות והדל במצות שוין כי כך הי' המדה בתחלה מהמודד בבחי'*132 מאזני חכ' עילאה כנ"ל וד"ל.
יגלפקודיהם פי' כמו יפקד מקום דוד132 כו' שהוא לשון חסרון133, והענין הוא בהיות כי הרי מבואר למעלה בענין שמי"ם לא זכ"ו בעיניו כו' כשהעלי' הוא בתכלית לגבי העצמו' וכן למטה בכנס"י אומרים סלח לנו כו' לפי שאז מתברר תכלית הבירור ויתפרדו כל פועלי און134 אפי' הדק שבדקים כנ"ל, וזהו לפקודיה"ם פי' שמפרש הטעם למה תשא ותגביה את ראש ומוחין דכנס"י כו' הוא כדי שיפקד ויחסר הרע הנדבק בנשמותיהן בערבוביא בהעלם כי מעתה יתפרדו ויבולע המות135 כו'136 וד"ל, וזהו ונתנו איש כופר נפשו לה' לשון כופר הוא כמו בעי לכפורי ידי' בההוא גברא137 כו' דהיינו הסרת הלכלוך והמיאוס כו', וכמו"כ יכפר139 נפשו138 דהיינו שיוסר ויובדל כל חלקי הרע מנפשם ויתפרדו כל פועלי און כו' ע"י ענין מחצית השקל שיתנו תרומ"ה לה' שהרי הקרבן שבא ממנו נאכל ונשרף ע"ג המזבח לגמרי באש שלמעלה ארי' עילאה140 דאכיל קורבנין כו', והוא ארמות"א העלי' בתכלית שאז יהופך גם הרע לטוב כהמס דונג מפני אש141 כן יאבדו רשעים כו' [וד"ל]. וזהו מחצית השקל השנית שבכף השמאלי להעלות מרפ"ח ניצוצין תרומה לה' כו', אך ערך העלי' הוא לפי ערך הירידה מלמעלה למטה במחצית השקל הקדש העליון שבכף הימין
ידשפב, ד
המכביד ויורד בג' קוין תורה ועבודה וגמ"ח וכללותם רמ"ח מ"ע רמ"ח המשכות מקדש העליון כענין אשר קדשנו במצותיו142 כו' וד"ל, וכל שמתגברי' ישראל ביותר במעשה המצות אז נמדד המדה של קדש העליון בשפע רב יותר ואז ממילא עליי' כנס"י הגבה מאד נעלה לפי ערך כנ"ל וד"ל. וז"ש143 העשי"ר לא ירבה כו' הגם שתלוי במעשה המצות כו', הרי ידוע דכללות נש"י קומה שלימה144 הוא והראש תלוי ברגל, ולכך הדל והעשיר שוין במחצית השקל, אך במדידת כללות ההשקלה בשני החצאים בבחי' אור ישר ואור חוזר תלוי לפי ערך מעשה המצות בכנס"י כידוע וד"ל.
המכביד ויורד בג' קוין תורה ועבודה וגמ"ח וכללותם רמ"ח מ"ע רמ"ח המשכות מקדש העליון כענין אשר קדשנו במצותיו142 כו' וד"ל, וכל שמתגברי' ישראל ביותר במעשה המצות אז נמדד המדה של קדש העליון בשפע רב יותר ואז ממילא עליי' כנס"י הגבה מאד נעלה לפי ערך כנ"ל וד"ל. וז"ש143 העשי"ר לא ירבה כו' הגם שתלוי במעשה המצות כו', הרי ידוע דכללות נש"י קומה שלימה144 הוא והראש תלוי ברגל, ולכך הדל והעשיר שוין במחצית השקל, אך במדידת כללות ההשקלה בשני החצאים בבחי' אור ישר ואור חוזר תלוי לפי ערך מעשה המצות בכנס"י כידוע וד"ל.