Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אביאור על כי תשא הנ"ל
להבין שרש[י] הדברים הנ"ל1, הנה שרש ענין ורע"ה אמונה2 הוא בחי' משה יסוד אבא3 דממשיך חסדים לנוק' הנק' אמונה4 כמבואר בזהר בכמה מקומות, ופרטי הדברים הנה מתחלה יש להבין שרש ענין מחצית השקל כו', הנה ידוע דת"ת דאימא כתר לזו"נ5, ומהחסד שבת"ת זה6 מתחלק לשני חצאין חצי הא' לז"א ונמשך בג' קוין שלו חג"ת שהן תורה ועבודה וגמ"ח7 והוא מחצית השקל הנשאר בז"א, ומחצית החסדים נמשך לכתר דנוק' והוא8 כדי לעשות לה התעוררות העלאת מ"נ כו'. וביאור הדברים אלו מובן ע"פ הידוע בענין אתעדל"ע שהוא ע"י אתעדל"ת9 מתחלה ומבואר שרש ּ הענין בשער מ"נ ומ"ד10 כידוע. אך יש להבין בו11 מאחר שאין המ"ד שהוא אתעדל"ע אלא ע"י העלאת מ"ן מתחילה מהיכן יהי' כח להעלאת מ"נ מתחלה, שהרי ידוע שאין שום12 כח במקבל כ"א שישפיע לו המשפיע מלמעלה כו'.
להבין שרש[י] הדברים הנ"ל1, הנה שרש ענין ורע"ה אמונה2 הוא בחי' משה יסוד אבא3 דממשיך חסדים לנוק' הנק' אמונה4 כמבואר בזהר בכמה מקומות, ופרטי הדברים הנה מתחלה יש להבין שרש ענין מחצית השקל כו', הנה ידוע דת"ת דאימא כתר לזו"נ5, ומהחסד שבת"ת זה6 מתחלק לשני חצאין חצי הא' לז"א ונמשך בג' קוין שלו חג"ת שהן תורה ועבודה וגמ"ח7 והוא מחצית השקל הנשאר בז"א, ומחצית החסדים נמשך לכתר דנוק' והוא8 כדי לעשות לה התעוררות העלאת מ"נ כו'. וביאור הדברים אלו מובן ע"פ הידוע בענין אתעדל"ע שהוא ע"י אתעדל"ת9 מתחלה ומבואר שרש ּ הענין בשער מ"נ ומ"ד10 כידוע. אך יש להבין בו11 מאחר שאין המ"ד שהוא אתעדל"ע אלא ע"י העלאת מ"ן מתחילה מהיכן יהי' כח להעלאת מ"נ מתחלה, שהרי ידוע שאין שום12 כח במקבל כ"א שישפיע לו המשפיע מלמעלה כו'.
באך הענין הוא דב' מיני אתעדל"ע13 הם, הא' לעשות הכנה במקבל14 שיוכל להתעורר ולהעלות מ"נ אל המשפיע, והמשכת מ"ד זה אינו אלא מבחי' המקיפים וימינ"ו תחבקני15 לעורר האהבה שיהי' אל אישה תשוקתה בהעלאת מ"נ כו' ולא
גשפג, א
יהי' ממנו שום הולדת ולד כלל כו', אמנם התעוררות המשפיע שנית שאחרי העלאת מ"נ של המקבל הוא בבחי' אורות פנימי' בכלים כו' והוא המוליד כו'16. וביאור הדבר היינו עד"מ [כמו] זווג הגשמי שהחיבוק והנישוק הוא לעשות התעוררות להיות אל אישה תשוקת"ה כו' ואין מזה שום הולדה כו', לפי שהוא בבחי' העלם האהבה ולא בגילוי בגופו כו', אך הזרע של הטפה הוא בגילוי מן העלם האהבה כו' ולכך מוליד ולא יהי' כ"א אחרי העלאת מ"נ דאשה המזרעת תחלה כו'. כמו"כ עד"מ יש ב' מיני מ"ד דאצי', הא' ענין אתעדל"ע לעורר את האהבה במקבלי' ממל' דאצי' שיהי' למל' וחיילי' דילה נשמות ומלאכים כו' כח ועוז להיות תשוקת[ה] באהבה נפלאה להתפשט מכלי17 ההגבלה ולהיות עולין ונדבקי' במקורא דכולא בחי' ז"א דאצי' כו', והתעוררות זו לעורר את האהבה ה[י]א הנמשכת בבחי' העלם גדול דהיינו בבחי' מקיף לבד ולא בגילוי וכמ"ש וימינ"ו תחבקני כו', וכמו שאנו רואים בחוש שמתעורר הניצוץ אלקי פתאום מבלתי שום הכנה מתחלה וזה מחסד עליון וימינ"ו תחבקני כו'18 וכמ"ש עד יערה עלינו רוח ממרום19 כו' ואין מזה שום הולדת נשמה או מלאך כו', כי אין הולדתם מאין ליש מבחי' יסוד שבמל' כו' כ"א מאור הזרוע בכלים דאצי' כו', היינו בחי' גילוי אור [ב]התעוררות המשפיע דאצי'20 הנק' מ"ד הראוי להוליד ולד שהוא דוקא אחרי תשוקת העלאת מ"נ הבא מלמטלמ"ע ממל' דאצי' וד"ל.
יהי' ממנו שום הולדת ולד כלל כו', אמנם התעוררות המשפיע שנית שאחרי העלאת מ"נ של המקבל הוא בבחי' אורות פנימי' בכלים כו' והוא המוליד כו'16. וביאור הדבר היינו עד"מ [כמו] זווג הגשמי שהחיבוק והנישוק הוא לעשות התעוררות להיות אל אישה תשוקת"ה כו' ואין מזה שום הולדה כו', לפי שהוא בבחי' העלם האהבה ולא בגילוי בגופו כו', אך הזרע של הטפה הוא בגילוי מן העלם האהבה כו' ולכך מוליד ולא יהי' כ"א אחרי העלאת מ"נ דאשה המזרעת תחלה כו'. כמו"כ עד"מ יש ב' מיני מ"ד דאצי', הא' ענין אתעדל"ע לעורר את האהבה במקבלי' ממל' דאצי' שיהי' למל' וחיילי' דילה נשמות ומלאכים כו' כח ועוז להיות תשוקת[ה] באהבה נפלאה להתפשט מכלי17 ההגבלה ולהיות עולין ונדבקי' במקורא דכולא בחי' ז"א דאצי' כו', והתעוררות זו לעורר את האהבה ה[י]א הנמשכת בבחי' העלם גדול דהיינו בבחי' מקיף לבד ולא בגילוי וכמ"ש וימינ"ו תחבקני כו', וכמו שאנו רואים בחוש שמתעורר הניצוץ אלקי פתאום מבלתי שום הכנה מתחלה וזה מחסד עליון וימינ"ו תחבקני כו'18 וכמ"ש עד יערה עלינו רוח ממרום19 כו' ואין מזה שום הולדת נשמה או מלאך כו', כי אין הולדתם מאין ליש מבחי' יסוד שבמל' כו' כ"א מאור הזרוע בכלים דאצי' כו', היינו בחי' גילוי אור [ב]התעוררות המשפיע דאצי'20 הנק' מ"ד הראוי להוליד ולד שהוא דוקא אחרי תשוקת העלאת מ"נ הבא מלמטלמ"ע ממל' דאצי' וד"ל.
דוזהו ענין מחצית השקל פי' שקל הקדש הוא המשכת החכ' דבחי' יסוד אבא הנק' קד"ש21 ולא קדו"ש בוי"ו כידוע, ושק"ל הוא המכריע בכף מאזנים כו' היינו כש[ה]חסדים דאבא ואימא נמשכו בבחי' מאזני' דהיינו בבחי' או"י ואו"ח פי' להיות החצי מן החסדי' נמשך לנוק' כדי שתוכל להעלות מ"נ בבחי' או"ח22 [ועשרים הגר"ה שבשקל הוא ב' מיני י"ס דאו"י ואו"ח כו']23 והחצי הוא בבחי' או"י בג' קוין דז"א בחג"ת שבו כו'. וביאור הדברים היינו המחצית מחסד עליון דאבא יורד כדי לעורר את האהבה במל' בבחי' או"ח והחצי מן החסדים נשאר בבחי' או"י ולפ"ע כובד מחצית השקל ב[בחי'] או"י כן יהי' ערך הגבהת מחצית השק"ל בבחי' או"ח בכף מאזנים שכנגדו כשמכריעו ומגביהו בבחי' או"ח כו'. וכדי להבין זה הנה24 תחלה יש להבין ענין מחצית השקל25 החסדים בבחי' או"י, להיות כי הנה ידוע דרמ"ח מ"ע כללותם הם רק ה' חסדים26 ונחלקים לג'
השפג, ב
חלקים כללים תורה ועבודה וגמ"ח, גמ"ח ח"ס דלי"ת27 להחיות רוח שפלים28 [הוא] מלמעלה למטה דהיינו להמשיך שפע למל' הנק' דלי"ת29 כידוע, ועבודה הן הקרבנות שהן העלאת מ"ן אשה ריח ניחוח30 כו' ּ והוא בחי' [ה]גבורות והתלהבות התשוקה מלמטה למעלה כו', וב' בחי' אלו בז"א עצמו הן31 שהן חו"ג ימין ושמאל כו' והתור"ה היא הממוצע כי כלולה מחו"ג כמ"ש מימינו אש דת למו33 כו' אש שחורה ע"ג אש לבנה34 כו' והוא הת"ת32 כידוע ו[ב]ג' קוין אלו חג"ת נמשכי' החסדי' דכללות רמ"ח מ"ע מאבא שרש כל האצי', וזהו על ג' דברים האלו שהעולם35 שהוא ז"א36 עומד כו' וד"ל. וע"כ ע"י מעשה רמ"ח מ"ע [נמשך ו]ניתוסף אורות בכלים באצי' עצמו מאור הראשון דאבא כו', אך הוספה זאת שה[י]א בבחי' או"ח37 מלמעלה מאבא כנ"ל38 נשאר באצי' ולע"ל כתיב ונגלה כבוד הוי'39 כו' כידוע. ומחצית השני[ת] מחסדים האלו נמשך לנוק' להיות עולה בבחי' או"ח40 כנ"ל וכל שהשפע של [ה]חסדים דאבא בהתגברות41 יותר באורות הנאצלים בבחי' או"י כו', הרי גם המחצית השנית שכנגדו שעולה ב[בחי'] או"ח הוא ג"כ בהתגברות ההתנשאו' למעלה מעלה כנ"ל, כמשל הכובד הגדול ביותר שבכף זה לפי ערך כובדו שמכביד[ו] למטה מטה כן יהי' ערך העלי' והתנשאות והגבהת הכף שכנגדו ממש בשוה כי המאזנים הם42 שקולים כו', וכמו"כ כל שניתוסף האור באצי' דרך ירידה ביותר ע"י תורה ועבודה וגמ"ח בבחי' או"י כנ"ל כמו"כ43 לפי ערך זה ביותר יהי' עליי' המל' ע"י אתעדל"ת44 [מ]מחצית השנית שבבחי' או"ח בעילוי היותר גדול כו' וד"ל.
חלקים כללים תורה ועבודה וגמ"ח, גמ"ח ח"ס דלי"ת27 להחיות רוח שפלים28 [הוא] מלמעלה למטה דהיינו להמשיך שפע למל' הנק' דלי"ת29 כידוע, ועבודה הן הקרבנות שהן העלאת מ"ן אשה ריח ניחוח30 כו' ּ והוא בחי' [ה]גבורות והתלהבות התשוקה מלמטה למעלה כו', וב' בחי' אלו בז"א עצמו הן31 שהן חו"ג ימין ושמאל כו' והתור"ה היא הממוצע כי כלולה מחו"ג כמ"ש מימינו אש דת למו33 כו' אש שחורה ע"ג אש לבנה34 כו' והוא הת"ת32 כידוע ו[ב]ג' קוין אלו חג"ת נמשכי' החסדי' דכללות רמ"ח מ"ע מאבא שרש כל האצי', וזהו על ג' דברים האלו שהעולם35 שהוא ז"א36 עומד כו' וד"ל. וע"כ ע"י מעשה רמ"ח מ"ע [נמשך ו]ניתוסף אורות בכלים באצי' עצמו מאור הראשון דאבא כו', אך הוספה זאת שה[י]א בבחי' או"ח37 מלמעלה מאבא כנ"ל38 נשאר באצי' ולע"ל כתיב ונגלה כבוד הוי'39 כו' כידוע. ומחצית השני[ת] מחסדים האלו נמשך לנוק' להיות עולה בבחי' או"ח40 כנ"ל וכל שהשפע של [ה]חסדים דאבא בהתגברות41 יותר באורות הנאצלים בבחי' או"י כו', הרי גם המחצית השנית שכנגדו שעולה ב[בחי'] או"ח הוא ג"כ בהתגברות ההתנשאו' למעלה מעלה כנ"ל, כמשל הכובד הגדול ביותר שבכף זה לפי ערך כובדו שמכביד[ו] למטה מטה כן יהי' ערך העלי' והתנשאות והגבהת הכף שכנגדו ממש בשוה כי המאזנים הם42 שקולים כו', וכמו"כ כל שניתוסף האור באצי' דרך ירידה ביותר ע"י תורה ועבודה וגמ"ח בבחי' או"י כנ"ל כמו"כ43 לפי ערך זה ביותר יהי' עליי' המל' ע"י אתעדל"ת44 [מ]מחצית השנית שבבחי' או"ח בעילוי היותר גדול כו' וד"ל.
ווזהו אין טפה יורדת45 מלמעלה שאין טפיים עולים כנגדה, פי' כי הנה ענין כדכד שמשותיך46 הם ב' שמות דהוי'47 שנמשכים לזו"נ יחד מאו"א כו', אך שהן נחלקי' לב' שמות מובדלין והיינו מחצית השקל כמבואר בלק"ת48 וכנ"ל. אמנם יש בזה עוד מדרגה שלישית והוא להיות כי הטפ[ו]ת [ה]חסדים [ה]עליונים שיורדים בבחי' או"ח לעשות בחי' העלאת מ"נ למטה הוא בחי' טפה א' לבד דהיינו [ענין] התעוררות כללי בהעלם האהבה כדי לעורר את המקבל ולא [ל]דבר מיוחד דוקא, ואנו רואים שהמקבל יתעורר אח"כ בכמה אופנים דהיינו בשני דברים בדרך כלל באהבה49 ויראה חו"ג, והרי א"א לומר שהיראה שנתעוררה במקבל נתעוררה מעצמה כי אין לך דבר במקבל
זשפג, ג
[בלתי] שיבא מתחלה התעוררות מן המשפיע כידוע. וא"כ מוכרח לומר שהי' התעוררות היראה שבמקבל ג"כ באותה טפה של חסד עליון שירד מלמעלה לעורר את המקבל אך שהי' בהעלם, דהיינו שהי' המשכת התעוררות כללי לעורר את המקבל והי' כלול מכל מה שנתעורר המקבל אח"כ מחו"ג. וזהו אין לך טפה שהוא מחצית השקל השנית שיורד בבחי' או"ח מלמעלה50 שאין ההעלאת מ"נ מלמטה אח"כ עולה בכפליים דהיינו טיפיים מחו"ג אוי"ר כנ"ל. וזהו רמז מ"ש ואולך אתכם קוממיות51 בשתי קומות להורות על הגדלת התעוררות המקבל ב' כפליים52 מקומה של המשפיע שירד אליה לעוררה כנ"ל וד"ל.
[בלתי] שיבא מתחלה התעוררות מן המשפיע כידוע. וא"כ מוכרח לומר שהי' התעוררות היראה שבמקבל ג"כ באותה טפה של חסד עליון שירד מלמעלה לעורר את המקבל אך שהי' בהעלם, דהיינו שהי' המשכת התעוררות כללי לעורר את המקבל והי' כלול מכל מה שנתעורר המקבל אח"כ מחו"ג. וזהו אין לך טפה שהוא מחצית השקל השנית שיורד בבחי' או"ח מלמעלה50 שאין ההעלאת מ"נ מלמטה אח"כ עולה בכפליים דהיינו טיפיים מחו"ג אוי"ר כנ"ל. וזהו רמז מ"ש ואולך אתכם קוממיות51 בשתי קומות להורות על הגדלת התעוררות המקבל ב' כפליים52 מקומה של המשפיע שירד אליה לעוררה כנ"ל וד"ל.
חלפקודיהם53 כו', הנה במחצית השקל שנתנו כופר נפשם הי' מהם הקרבנות54 שהוא תרומה להוי'55, וביאור ענין התרומה היינו בחי' או"ח שעי"ז שעולה המל' ב[בחי'] עילוי אחר עילוי כמ"ש בזהר ארמות"א להוי'56 כו'. אמנם יש להבין מהו ענין לפקודיה"ם ּ שהוא לשון חסרון כמו יפקד מקום דוד57 כו', להיות כי מבואר בזהר ויקהל איך שבשבת הוא עליי' המל' מק"נ58 ויתפרדו59 כל החיצונים שיונקי' מבחי' אחוריים כמו מהצפרנים דידים ורגלים כו' ורחיצת60 הרגלים מכל טינוף ולכלוך כמ"ש רחצתי את רגלי61 כו'. וביאור הדבר הוא, בהיות כי הרי62 ידוע שהמל' היא ראש לשועלים63 ותתן טרף לביתה64 בי"ע לכל העולמות גם לנוג"ה שבכל עולם מאחר65 שמסתתרת בסתר המדרגות בירידה אחר ירידה להחיות רוח שפלים כו', א"כ יכולים הכל לקבל אף החיצוני' עד הע' שרים66 דעשי' מקבלים יותר67 השפע מבחי' הצפרנים כידוע בענין ועשתה את צפרני'68 כו'. והנה עיקר סיבת מותרי ההשפעה הוא מחמת הערבוביא דטו"ר69 שנפל בשביר"ה וצריך בירור כידוע ובח"כ' דוקא אתברירו70 להפריד ולהבדיל בין טמא לטהור71 כו', לכך בשבת שעלי' המל' היא בחכ' ומוחין72 כידוע אז נבדלו ונפרדו יניקת החיצוני' ונבדל החול מן הקדש ואנפהא נהירין73 כו' וזהו ענין רחיצת הרגלים הנז' בזהר ויקהל74 כנ"ל וד"ל. ועד"ז יובן75
טשפג, ד
ענין מחצית השקל שהי' ג"כ ענין76 עליי' המל' ארמות"א לה' כנ"ל ואז נפרדו כל החיצוני' ויצא הטוב מן הרע נקי מכל פסולת וסי"ג אפי' בדק שבדקין כנ"ל. וזהו ונתנו [איש] כופר נפשו77 פי' כופ"ר להסיר ולהבדיל כל חלק[י] הרע מכל וכל כו', והיינו לפקודיה"ם לה[ח]סי"ר יניקת החיצוני' מותרות78 השפע מפני שיבד[י]ל המותרות והשמרים ויהי' תכלית הבירור ע"י תרומת השקלים כנ"ל וד"ל. וזהו כי תשא את ראש בנ"י79 פי' הגבהת והתנשאות דהיינו עליות המל' בחב"ד שלה הוא ע"י משה דוקא שהוא הרועה ומפרנס האמונה כנ"ל, וזהו להיותו מבחי' יסוד אבא ואבא יסד ברתא80 פי' מחכ' שבמאציל עצמו נמשך תמיד מוחין [חדשים] לזו"נ [ו]לחזקם, מתחלה יומשך מ"ד כדי לברר הפסול[ת] והיינו בח"כ' אתברירו הנ"ל והוא לעשות הכנה להעלאת מ"נ כנ"ל ואח"כ יומשך מ"ד מהארת יסוד אבא בשביל הולדה כנ"ל וד"ל.
ענין מחצית השקל שהי' ג"כ ענין76 עליי' המל' ארמות"א לה' כנ"ל ואז נפרדו כל החיצוני' ויצא הטוב מן הרע נקי מכל פסולת וסי"ג אפי' בדק שבדקין כנ"ל. וזהו ונתנו [איש] כופר נפשו77 פי' כופ"ר להסיר ולהבדיל כל חלק[י] הרע מכל וכל כו', והיינו לפקודיה"ם לה[ח]סי"ר יניקת החיצוני' מותרות78 השפע מפני שיבד[י]ל המותרות והשמרים ויהי' תכלית הבירור ע"י תרומת השקלים כנ"ל וד"ל. וזהו כי תשא את ראש בנ"י79 פי' הגבהת והתנשאות דהיינו עליות המל' בחב"ד שלה הוא ע"י משה דוקא שהוא הרועה ומפרנס האמונה כנ"ל, וזהו להיותו מבחי' יסוד אבא ואבא יסד ברתא80 פי' מחכ' שבמאציל עצמו נמשך תמיד מוחין [חדשים] לזו"נ [ו]לחזקם, מתחלה יומשך מ"ד כדי לברר הפסול[ת] והיינו בח"כ' אתברירו הנ"ל והוא לעשות הכנה להעלאת מ"נ כנ"ל ואח"כ יומשך מ"ד מהארת יסוד אבא בשביל הולדה כנ"ל וד"ל.
יומכל הנ"ל יובן בב' מיני המשכות מ"ד [ה]נ"ל שעיקר ההפרש ביניהם הוא זה, להיות כי החכ' הנק' קדש עילאה כשנמשכת מבחי' עצמותה היא המבררת כל הבירורים ויתפרד כל סי"ג מחמתה והיינו כענין81 שמי"ם לא זכו בעיניו82 [ה]נ"ל וכן מצרף לכסף83 כו', וזהו84 שבעמקות החכמה יתברר כל טעות ויפרד ויהי' השכל נקי כו', משא"כ בחיצוני' חכ' יתערב הטעות הדק כו' וד"ל, והוא המשכת מ"ד בחכ' אתבריר"ו והיינו לעורר את האהבה כנ"ל שימצא חיים בעיניו כנ"ל85. אבל המשכת מ"ד להולדה שאחרי העלאת מ"נ אינו מעצמיות החכ' כ"א המשכתו והשפעתו בדרך ירידה והשתל' מטה מטה כמשל כף ימיני היורד וכנ"ל, ובכל השפעה ימצא הפסולת בהעלם כידוע ע"כ מזה סיבת התערובות בהשתלשלו' העולמות מטו"ר את זה לעו"ז עשה86 כו' כידוע. משא"כ במ"ד הראשון לא יגור במגורו רע87 שום מקור למציאות פסולת מצד עוצם [בחי'] ההתנשאות בבחי' עצמיות שהוא טהור עינים88 כו' ע"ד ששמי"ם לא זכ"ו כו', וזהו את"ה מרו"ם [לעולם] ה'89 אויביך [יאבדו] יתפרד"ו90 אפי'
יאשפד, א
הדוקי"ן שבעין כנ"ל לפי שבח"כ' העצמיי' אתברירו ּ לגמרי מכל וכל וד"ל. ועליו נא' ורע"ה אמונ"ה שהוא בחי' יסוד אבא שיורד במל' לברר בירורים בכל יום91 כמבואר בע"ח וד"ל.
הדוקי"ן שבעין כנ"ל לפי שבח"כ' העצמיי' אתברירו ּ לגמרי מכל וכל וד"ל. ועליו נא' ורע"ה אמונ"ה שהוא בחי' יסוד אבא שיורד במל' לברר בירורים בכל יום91 כמבואר בע"ח וד"ל.