Toras Menachem·Vol. 2 (5711·Part 1)·Reshimos Devarim Shabbos Parshas Tetzaveh·11 Adar Rishon 5711תורת מנחם·– ב – שנת תשי"א – חלק ראשון·בס"ד. ר"ד ש"פ תצוה·י"א אדר-ראשון ה'תשי"א

אבלתי מוגה

ב(לאחרי התפלה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א להחתן שעלה לתורה:)

גבא' המאמרים שנתן כ"ק מו"ח אדמו"ר ללמדו ביום ההילולא ב' ניסן¹⁴¹⁰, מבאר הפסוק (שבהתחלת פרשתנו) "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן וגו' להעלות נר תמיד":

ד"לכאורה יפלא הדבר איך אפשר דנר שהוא הארה יהי' בו ענין התמידית שמתייחס רק אל המאור"?

הומבאר¹⁴¹¹, שזהו החידוש ד"ואתה תצוה", ש"משה בכחו לצוות, היינו לקשר ולחבר כללות נש"י (עם הקב"ה) . . ואז הנה גם נר שהוא הארה הרי מתגלה בו כח העצמי דגם הוא יהי' בבחי' תמיד שהוא ההתקשרות בנצחיות דא"ס", ומסיים, ש"הסיוע לזה הוא ע"י ההתקשרות בבחי' משה שהם ראשי אלפי ישראל אתפשטותא דמשה".

ווענין זה נוגע גם לבנין בית בישראל, "בנין עדי עד" [שהסדר בזה (כבכל הענינים) הוא לכל לראש בנוגע לרוחניות, בנוגע לאהוי"ר שנקראים בן ובת¹⁴¹², ועי"ז גם בנוגע לגשמיות, בן ובת כפשוטו] – שהכח לזה שבית פרטי בישראל יהי' בו ענין התמידיות, שזהו"ע "בנין עדי עד", הוא, ע"י משה, ובמילא, הסיוע לזה הוא ע"י ההתקשרות למשה, אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא¹⁴¹³.

ז**