Toras Menachem·Vol. 4 (5712·Part 1)·Sicha of the Fifth Night of Chanukah 5712תורת מנחם·– ד – שנת תשי"ב – חלק ראשון·בס"ד. שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב.

אבס"ד. שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב^*.
- לתלמידי ישיבת תומכי תמימים דברוקלין^** -
א. כבוד קדושת הנשיאים האדמורי"ם זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - מייסדי¹ ומנהלי הישיבה תומכי תמימים² ליובאוויטש - אדיר הי' חפצםורצונם³ אשר תלמידי הישיבה יהיו נרות להאיר⁴, שיהיו לא תלמידים סתם, לא תלמידים לומדים בלבד, לא תלמידים חסידים גרידא, אלא - נרות להאיר, וכלשונם המדוייק בזה⁵.

בדיוק הלשון - נרות וגם להאיר - כי אפשר שיהי' הנר בשלימות: פתילה, שמן, ונמצאים בכלי מתאים⁶, ובכל זה הנה העיקר - להאיר - יהי' חסר: הנר אינו דולק, אינו מאיר לא לעצמו ולא לזולתו.

גומוכרח הדבר שיהיו - נרות להאיר: למצוא בנפשו את הנר לכל חלקיו ולהדליקו. והתואר הלא הוא להאיר - לא אור או מאיר⁷ - זאת אומרת, אשר תכלית הנרות הוא להאיר דוקא⁸. ויש לומר שזה כולל עוד ענין, והוא: צריכים ומחוייבים להדליק גם את הנר של חברו, כלומר למצוא גם בחברו את השמן הפתילה והכלי שלו, ולהדליקו.

דב. כיון שזו היא כוונתם של מייסדי ומנהלי הישיבה, שמע מינה תרתי: ראשונה - שהם השקיעו כחותיהם הק' בזה. ושני' - שעל ידי זה הנה, בדרך ממילא, נתהוו אצלכם (גם אם מתחלה לא הי') היכולת והכחות להביא את כל זה בפועל.

האמנם הקב"ה אינו רוצה שיהי' על דרך נהמא דכסופא⁹, וכמו שסיפר רבינו¹⁰ אשר רבינו הזקן, בנו אדמו"ר האמצעי ונכדו אדמו"ר הצמח צדק, השתדלו ביגיעה, אשר החסידים יהיו יראי שמים ע"י עבודה ולא יראי שמים בדרך ממילא - לכן מתהווים אצל כל אחד נסיונות וענינים המונעים אותו להביא הדבר לידי פועל. לפעמים נדמה לו שזו מניעה, ולפעמים מניעה ממשית היא. לאחד נדמה אשר עבודה כזו כבדההיא יותר מדאי, ולהשני נדמה שהוא כבר בבחינת נר להאיר, כי מתאים הוא כבר להכוונה, - הגם שבפועל עדיין רחוק הוא במאד מזה.

ואבל כיון שרצון רבי וצדיק הוא, ואמרו רז"ל¹¹ צדיקים דומים לבוראם, הנה כשם שאצל הקב"ה הרי "חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח"¹², כמו"כ נשיא ורבי, שהוא הממוצע המחבר בני ישראל בכלל, ובפרט תלמידיו ומקושריו, עם הקב"ה¹³, יש גם כן כאן הענין אשר לא ידח ממנו נדח. ויהי' איך שיהי' - מוכרח הדבר לבוא בפועל. וכפי שכ"ק אדמו"ר הזקן אומר בתניא ושו"ע הלכות ת"ת¹⁴ "בגלגול זה או בגלגול אחר".

ז"בגלגול אחר" - אין הכוונה דוקא לאחר מאה ועשרים שנה, בצאת הנפש מן הגוף. זהו פירוש הפשוט. אבל "גלגול אחר" - כולל גם כן כשנעשה בו שינוי עיקרי בחיים חיותו בעלמא דין¹⁵.

חומאחר שיכולים לעשות ולתקן זאת שעה אחת קודם - למה ועל מה לדחות התיקון על לאחר זמן?! וידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחותיו¹⁶: חסידים הם פקחים, אינם דוחים ליום המחרת מה שאפשר לעשות היום. "היום לעשותם"¹⁷.

טג. בלילי חנוכה מדליקים נרות חנוכה, וענין זה (הדלקת נ"ח) הוא עיקר מצות חנוכה¹⁸.

יבין נשים ובין אנשים חייבים להדליק¹⁹. נרות שבת ויו"ט נמסרו לנשים²⁰, אבל נרות חנוכה הם בין לאנשים, איש²¹ - שדרכו לכבוש, ובין לנשים²¹, כלומר מי שנדמה לו שאין לו, או שבאמת אין לו התקיפותוכח ההתפשטות עד כדי לכבוש ולפעול על הזולת. אבל גם הוא יכול להאיר את הסביבה שלו, לכל הפחות.

יאזמן הדלקתם - "משתשקע החמה"²², ויורד חושך בעולם, כשטמאו כל השמנים (אפילו אלו) שבהיכל²². וגם לאחר חורבן ביהמ"ק.

יבזאת אומרת - נרות חנוכה הם להאיר חשכת הלעומת זה, חשכת הגלות.

יג"נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ"²² - בני ישראל בכלל ובני הישיבות בפרט, הנה גם עניניהם ה"חצונים" צריכים להיות מוארים באור תורה וכוונה האמיתית.

יד"נר חנוכה מצוה להניחה .. משמאל"²³ - לא רק חלל הימני, אלא גם את חלל השמאלי שלו יאיר. ועוד יותר: יאיר גם את הזולת, אפילו מי שהוא באמת זולת²⁴ - למצוא גם בו את הנר ולהדליקו.

טו"יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך"²² - בכל לילה ניתוסף נר מאיר - "נר מצוה ותורה אור"²⁵.

טזבאיזה אופן ועל ידי מה בטוח הוא שיהי' כן - "שפיל לסיפי' דקרא"²⁶: "(נר מצוה ותורה אור) ודרך חיים תוכחת מוסר" - דרך חיים זוהי ההתקשרות להמאור שבתורה, פנימיות התורה²⁷, אשר בדורות האחרונים נתבארה בתורת החסידות - כמבואר בארוכה בקונטרס עץ החיים²⁸.

יזיעזור השי"ת אשר אתם, הנרות להאיר, תשלימו את הכוונה של מייסדי הישיבה ומנהלי הישיבה, ושיהי' בחסד וברחמים, ויקבלו נחת מכם, נחת חסידותי, בכל הפרטים.

יחד. חנוכה היום. ומנהג²⁹ ישראל תורה הוא³⁰ לחלק מעות חנוכה³¹. אתן לכם מעות חנוכה מקופת כ"ק מו"ח אדמו"ר.וע"פ דברי רבינו³² הוא ע"ד מאמר רז"ל³³ "הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאינו נוגע הכמות, אפילו מטבע היותר קטנה, אפילו פרוטה, אבל מכיון שפרוטה זו היא מ"איש .. תם וישר ירא אלקים וסר מרע"³⁴ - מתברך הנוטלה, ויהי' בהצלחה. וכשרבינו אומר בהצלחה - כוונתו לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות.

יט[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן בידו הקדושה מעות חנוכה - שקל כסף³⁵ אחד³⁶ - לכל אחד מן התלמידים שנכנסו].

כחנוכה טבא ("א גוט חנוכה").

כא------- * -------